לטוס עם ילדים

אנונימי

_{ראו גם: לטוס ולטייל עם תינוקות / ג'טלג נסיעה וילדים}

היום התחלנו לדבר עם הגדולה (בת שנתיים וחצי) על כך שעוד מעט אנחנו טסים לבקר את סבא וסבתא.
התגובה שלה היתה ממש קיצונית היא זרקה דברים, כעסה עלינו, ולבסוף הלכה לחדר אחר
וכאשר ניסיתי להרגיע אותה היא משכה לי בשיער ואמרה - "לא רוצה מטוס, לא רוצה אותך, תלכי".
לאור התגובה שלה החלטנו לא לדבר איתה על זה יותר, במידה והיא תשאל אז ננסה ליצור שיחה.

הפחד הגדול שלה ממטוסים הוא - הרעש.
לפני כמה ימים היא שמעה מטוס בשמיים ואמרה לי - "אני לא אוהבת מטוס כי זה עושה רעש גדול".
היא מתעקשת להגיע לסבא וסבתא באופניים....

מה עושים?

איך עוברים את הטיסה בשלום?

אביב חדש קראה איזה ספר שנשמע מדליק לילדים שלה, שתיאר מה עושים במטוס - אולי תשאלי אותה בדף הבית שלה, כי היא קצת עמוסה ואולי לא ראתה את השאלה הזו.

אולי כמה ביקורים מקדימים בשדה התעופה?
לראות מטוס גדול ממריא דרך דמעה שקופה...

אפשר אני מניח אפילו לסדר סיבוב בהאנגר לראות מטוסים מקרוב.

אולי כמה ביקורים מקדימים בשדה התעופה?
לא טוב, כי בעצם, הרעש במטוס, לא כ"כ גדול כמו הרעש בשדה התעופה.

"ליסה טסה באווירון". כלבה שטסה באווירון. כמה היא פחדה, והאוכל שקיבלה (לא-כשר), הסרט, הנחיתה, הבדלי השעות. מתאים לגיל שנתיים וחצי.
הצעיר שלי כל כך התלהב שהקלטתי לו את הספר הזה (ועוד הרבה אחרים) על קלטת והוא שמע בערב לפני השינה או כשהתגעגע.

לא כ"כ גדול כמו הרעש בשדה התעופה
א. צריך יהיה לעבור גם שם בסופו של דבר
ב. אני לא בטוח שזה באמת רק רק הרעש.
ג. בשדה התעופה יש גם אזורי משחקים, מסעדה, דברים שאפשר להפוך איתם את תהליך ההתקרבות לנושא למשהו נעים יותר.

אולי - לשאול אותה למה היא לא רוצה מטוס?
ואז לדמיין - "המטוס עושה רעש גדול-גדול - ככה ... ", ולצעוק ביחד - להפוך את האלמנטים המפחידים למשהו ששיך למשחק.

לפני שהאח שלה נולד הקראנו לה ספר על הצטרפות של אח חדש למשפחה והיא התלהבה. בפעם השנייה שהיא ביקשה שנקרא לה היא
התעצבנה ולא היתה מוכנה אפילו לראות את הספר יותר !
למרות זאת, נראה לי שננסה להקריא לה את הספר שהמליצה אביב חדש.
לקחת אותה לראות מטוסים - אנחנו גרים בצפון ואתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה לנסוע עם שני ילדים דרך כל-כך ארוכה.....

השאלה היא, האם כדאי ליזום מראש את הקראתלה הספר או לחכות שהיא תעלה את הנושא ואז להקריא לה?
אני לא רוצה להלחיץ אותה יותר מדי, היא עוברת המון שינויים (לידת האח, מעבר מפעוטון לגנון וכו'...).

טסתי עם הילדים שלי כבר כמה פעמים בכל מיני גילאים, ואף פעם זה לא היווה בעייה.
החכמה זה לייצר אצלם את הציפייה וההתלהבות מהטיסה - זה באמת כיף גדול לראות את הארץ מלמעלה, מעל העננים.
אפשר גם לשחק במהלך הטיסה ולפניה ב"מגדל פיקוח" ולקבל אישור להמראה וכו'.
הבעייה היחידה שקצת מציקה זה האוזניים שנסתמות עם שינויי הגובה, והפתרון - מסטיק. האמת אצלנו בבית אין מסטיקים וזה שמור רק לטיסות.

אולי הצורה שבה דיברתם איתה היתה כאילו הכנה למשהו... כמו שמכינים ילד לפני בדיקת דם לדוגמא.
איש עסקים צודק, להלהיב, לגרום לצפייה. נהיה למעלה מעל כולם וכאלה.

אני חושבת שדווקא ניסינו להלהיב אותה, ליצור ציפייה אבל כנראה שזה היה בזמן לא מתאים....
כמה ילדים מהפעוטון שלה נסעו לחופש ונראה לי שעכשיו היא גם רוצה ! היא מספרת שעוד מעט היא נוסעת (היא עדיין מתעקשת
להגיע לאנגליה באופניים...) ובאותה הזדמנות אנחנו מדברים על הטיסה.
עד עכשיו, זה עובר די בסדר.
בכל מקרה אני מקווה למצוא את הספר ולהקריא לה. נראה לי שזה יותר ילהיב אותה מכל דבר אחר.

אז זהו, חזרנו מאנגליה ואני רוצה לספר שהטיסות עברו - "משהו-משהו" !!
בטיסה לאנגליה שניהם היו ערים (הבן ישן בדיוק 20 דקות) ואני חייבת תודה ענקית לאביב חדש @}
הספר שהמלצת לנו "ליסה טסה באווירון", היה פשוט במקום!
היא התלהבה ממנו כל-כך שגם בזמן נסיעות באוטו היא ביקשה שנקריא לה אותו והוא זכה ל "יוקרה" אפילו יותר ה"זחל הרעב"!
העברנו את הזמן עם ספר צביעה / מדבקות / קפיצות מכיסא לכיסא וכמובן - בילויי בשירותים. היא היתה מוקסמת מהמים שנשאבו חזק לתוך האסלה.
היו לנו כמה משברונים ("אמא תעצרי את האווירון אני רוצה לרדת. אימא אני רוצה לנסוע עם אופניים לפרות - עכשיו!...) אבל הם עברו יחסית בקלות.
בטיסה לארץ (טיסת לילה) שניהם ישנו (הבן ישן מאנגליה ועד נתניה...)
דבר מעניין ששמתי-לב אליו - כולם מאוד נחמדים אלייך כשאתה טס עם ילדים. כל-כך הרבה סבתות באו אלינו להתעניין בשלומנו, עם אנחנו צריכים משהו וכו'... הבת שלי, חמודה, חילקה להן שוקולדים....
מחר יש לנו נסיעה לתל-אביב - קטן אלינו....

בטיסות הקודמות האמצעית שלי הייתה ממש קטנה ולא זוכרת. השנה טסנו לאילת. בשדה התעופה אמרנו :תראו איזה מטוס גדול! זה המטוס שלנו. והיא פרצה בבכי: לא רוצה מטוס גדול, רוצה בינוני!:-)
אחרי שהטעות תוקנה (כמובן שהתבלבנו ו זה היה המטוס הבינוני) היא ישנה כל הטיסה .

גם אנחנו שמנו-לב שעדיף לא להגיד - "מטוס גדול", אלא פשוט מטוס.
אני חושבת שזה הכניס אותה ללחץ ההגדרה - גדול.
מה לעשות, לומדים בדרך הקשה...

מנג - איזה יופי לשמוע!

אני מקווה שלא פתחתי דף שכבר קיים בפורמט זה או אחר. (חיפשתי...). חשבתי שאולי יהיה שימושי אם יהיה דף קטן שעוסק בנושא של נסיעות לחו"ל בכלל וטיסות בפרט עם ילדים, פעוטות, תינוקות...
והנה שאלה שמציקה לי כרגע:
אני אמורה לטוס עם ביתי בת הכמעט-שנתיים לארה"ב בעוד שבועיים. איך עושים את זה? איך אפשר לישון יחד עם ילדונת בישיבה לילה שלם במטוס? (היא עוד לא מקבלת כיסא משלה). רעיונות או סתם עידוד יתקבלו בברכה.

אנחנו טסנו לארה"ב מס' פעמים עם ילדיןם.
לכל אחד מהם אנחנו מארגנים תיק טרולי קטן ובו צעצועים שהם אוהבים במיוחד, דפים וצבעים לציור עם לוח גב קשה כדי שיהיה נח, חטיפים ועוגיות וקופסאות שתיה (אלו שבאות עם קש) מוצץ אם צריך ושמיכה קטנה ואוהובה.ספר או שניים ובגדים להחלפה.
בנוסף אני הולכת לחנות צורכי יום הולדת וקונה משהו כמו 10 הפתעות קטנות שיכלות להתאים למטוס (משחק שקט שלא מצריך מרחב) ובשעות העירות אני שולפת כל פעם הפתעה אחת. אני עוטפת את המתנות והם מתרגשים מאד לפתוח אותן.

הטיסות הן ארוכות מאד ולפעמים כרוכות גם בהחלפות מטוסים בדרך ובהמתנות בשדות תעופה.
אני לוקחת איתי טיולון שאפשר להשכיב והקטן יכול לישון בו אם בא לו. ואם לא אפשר לשים על העגלה חלק מהמזוודות וזה נח.
אני משתלת לעייף את הילדים לקראת הטיסה אבל אם זה לא הולך בשלב כלשהו אני נותנת להם כפית סירופ נגד שיעול שאני יודעת שמרדים אותם ונותנת להם לישון כמה שרק אפשר.
אם אתם משלמים על הילדה תתקשרו לחברת התעופה ותוודאו שהיא מקבלת אוכל מיוחד לילדים. זה נחמד, טעים ובדרך כלל כולל גם צעצוע.
לשדות התעופה אני מתייחסת כמקום לשיחרור לחץ. בדרך כלל הילדים שלי משתוללים שם ורצים הלוך חזור במסדרונות.
תדאגי שיהיה לך כסף קטן שמתאים לשדות התעופה שאת עומדת לנחות בהם, יורו ודולרים כדי לקנות אוכל/ שתיה ובסוף הדרך תצטרכי משהו כמו שני דולר במטבעות של קווטר על מנת לקחת עגלה.
המעבר באימיגריישן עשוי להפוך לחוויה ארוכה. תארגני את הילדים בנח ותוודאי עוד לפני היציאה מהארץ שיש לך את כל האישורים ושכל הניירות הם ללא רבב (חותמות ברורות ובמקום הנכון, תאריכים תואמים, כתב יד ברור ובלי תיקונים ומחיקות)
תהנו.

אם הילדה יונקת, אז זה מה שאני עשיתי בטיסה לארה"ב עם ילדה בגיל הזה:
לקחנו טיסת לילה.
אמרתי לילדה מראש שהיא תינק ותישן עלי כל הטיסה.
וכך היה...

אצלי הכל דומה למה שכתבה עוף החול אך אנו טסנו רק לאירופה.
אני שומרת חלק מההפתעות לטיסה חזור.
אני נוהגת לקחת עימי גם:
בלונים ודיבקיות בכל מני צבעים וצורות. אלו הפתעות שלא תופסות מקום בתיק והקטנים אוהבים מאד לנפח ולקשט את הבלון או את הכוס החד-פעמית שמקבלים בארוחה.
ווקמן עם קלטות של שירים/סיפורים אהובים. יש כאלו שבאות עם ספרון תואם.
כדאי להחליף חיתול (אם את משתמשת בחיתולים...) ממש לפני העלייה למטוס. השירותים במטוס פצפונים ולא נוחים. להחזיק בתיק שקיות ניילון לחיתול מלוכלך במקרה שתחליפי במושב עצמו, או לבגדים מלוכלכים.
כדאי לוודא ולשריין מקום בשורה הראשונה של המטוס. מאוד נוח. יש מקום לשחק על הריצפה בלי להפריע למעבר, ואפשר לישון שם בנוח! קרה לנו ששני הגדולים נרדמו עם ההמראה והתעוררו לקראת הנחיתה ושכבו לישון שם כמעט כל הטיסה.
לקחת שמיכה דקה או בגדים ארוכים. הרבה פעמים קרה לנו שלא נשארו שמיכות (קר במטוס).
להכין בהישג יד בגדים חמים לירידה מהמטוס בהתאם למזג האויר שם. כדי לא להתחיל לחפש במזוודה. אני נוהגת לשים מטריה מתקפלת בכיס החיצוני של המזוודה, לשליפה מהירה.
אם הילדה יונקת, כדאי להניק במיוחד בהמראה ונחיתה למנוע לחץ באזניים.
אם לא - אפשר בקבוק מים, סוכריה על מקל, מסטיק...

מדריך הישרדות לטיסות ארוכות

תודה רבה לכולכן! העצות ממש מעולות, ולראיה, תחושת החרדה הקלה שליוותה אותי סביב הטיסה הזאת הפכה לתחושת אתגר. אני כבר מתכננת את תיק ההפתעות.... בלי נדר, כאשר אשוב מארה"ב אצרף לדף הזה את הלקחים שהפקתי בעצמי מהטיסה, למען הבאים בתור.

אני רק חייבת לספר לכם משהו שקרה לי כשטסתי עם ביתי לאנגליה לפני בדיוק שנה. אז היא היתה תינוקת קטנה בת 9 חודשים, וגם הטיסה היתה קצרה בהרבה, אבל אני הייתי לחוצה מזה (אמא פעם ראשונה ולא הכרתי את האתר לצורך התייעצות...). בקיצור, ביליתי כמה שבועות לפני הטיסה בדאגות מה יקרה למעיין אם יסתמו לה האוזניים והיא תצרח ולא אצליח להרגיע אותה, ושמיעתה תיפגע וחששות כאלה. טוב, עלינו לטיסה, מעיין נרדמה תוך חמש דקות, ואני, בהקלה עצומה, התרווחתי לי בכסא והתחלתי לאכול את מנת הדג שקיבלתי. הייתי בכזו תחושת הקלה שלא שמתי לב לדג ובפעם הראשונה בחיי בלעתי עצם של דג, חדה וארוכה, שכמובן נתקעה לי בגרון, גרמה לכל רופאי המטוס לנסות לטפל בי, ובסופו של דבר אחרי 5 שעות של טיסה בה התקשיתי לנשום, להגיע לאנגליה ולבלות את היום שאחרי הטיסה בבית החולים הקרוב... ומעיין המשיכה לישון דרך כל הדרמה.

אנחנו צריכים לטוס ביוני עם שני ילדים קטנים לארה"ב.
הטיסה תהיה טיסת יום עם קונקשן דרך תורכיה (800$ יותר זול...)
אני קצת חוששת...

בנוסף לכל העצות הטובות לעיל, אני מזכירה לעצמי לדאוג לעצמי להרגיש טוב, כדי שיהיה לי כוח וסבלנות בשבילם.
למישהו יש רשימה מוכנה של מה לארוז בתיק היד בשביל ההורים?
אני מזכירה לעצמי: קרם לחות, מים, פירות יבשים, רסקיו.
עוד עצות לגבי טיסה עם ילדים? מה עושים איתם כשהם חייבים להוציא אנרגיה והם במטוס?
למישהו יש המלצות על חומרים מרדימים לילדים? בקי - באיזה סירופ שיעול השתמשת? (לא שאני מתה על הרעיון, אבל אני חייבת את האופציה הזו בשביל השקט שלי, והידיעה, שאם אצטרך - אז יש מוצא)

אנטיהיסטמינים מרדימים: אהיסטון, פניסטיל...
בגדים חמים. בקבוק מים (שלא תצטרכי כל הזמן טובות מהדיילות).
טיפות אוזניים למקרה חירום (לי מאד קשה עם שינויי הלחץ ואני חייבת משכך כאבים).
טסתי לארה"ב עם ילדה בת שנה ועשרה וחזרנו אחרי תשעה חודשים. היום היא בת 7 כך שאני לא לגמרי זוכרת...
מה שאני זוכרת שבאותה תקופה מישהו שעשה משה שהיא לא רוצה מיד היא היתה צועקת "אבא מביץ לי" או "אמא מביצה לי" (מרביץ/מרביצה ...לא היה לנו ר').
בקיצור, הגענו ל- JFK ואחרי כל המיץ-תפוזים שקיבלה מהדיילות הנחמדות במשך כל השעות האלה, היא התחילה לשלשל את נשמתה. כל 3 דקות טיטול חדש... ואנחנו מרוב לחץ כבר שלחנו את המזוודות הלאה לקונקשן לאורגון ולא הוצאנו משם טיטולים.
אני הלכתי לחפש טיטולים ברחבי הטרמינל, ואבא שלה נשאר איתה. בסוף מצאתי טיטולים - ליגה ד' ומטה- ארוזים בנפרד ועולים דולר כל אחד (!). קניתי כמה ורצתי חזרה לחבר'ה שלי. כשהתקרבתי אליהם מרחוק אני שומעת ילדה צועקת "אבא מביץ לי, אבא מביץ לי!". הוא בסה"כ ניסה לנקות לה את השלשול והיא כמובן לא רצתה...
איך קיוויתי שאין איזה דובר עברית מלידה בסביבה שישר יקרא לפקידת סעד או משהו כזה שיעצרו אותנו על התעללות...

לאשוז בתיק יד חוברות צביעה צבעים, בגדי החלפה ובגדים חמים כי במטוס קררררר. לגבי הטיסה עדיף טיסת לילה כי אז הם ישנים, אנחנו הצלחנו לישון את כל הטיסה לתאילנד בשורה של 4 כסאות, את הילדים. יש סרטים טובים. הארוחות ילדים מגעילות(המקום שממנו חזרתי עם קלקול קיבה שלא סבלתי כל המזרח..)לטייל אתם במטוס.והכי חשוב תהנו. לגבי תרופות כדאי שיהיו לך חומרי חבישה כמו פלסטרים תחבושת קטנות . לגבי המעברים בין הטיסות לפחות במזרח מתיחסים לילדים כמו אל דיפלומטים ממש כך ללא תור , עם חיוך ממש תענוג.
אם אני אזכר בעוד דברים אני אכתוב לך
תהני ותעשי חיים.

ובגדים חמים כי במטוס קררררר

אני התחלתי לטוס עם שמיכת צמר בתיק, וזה אחד הדברים הכי חכמים שעשיתי! תמיד מאוד סבלתי מהקור וזה ממש שיפר לי את הטיסות. השמיכות שמחלקים במטוס קטנות ודקות.

כדאי לקחת כמה משחקים אטרקטיביים, מספריים חוברת צביעה, ספרים לפי גיל הילדים כמובן. לרוב זה עובר קל יחסית למה שמצפים. בהצלחה

אנטיהיסטמינים מרדימים: אהיסטון, פניסטיל...
אני נדחפת אבל לא אוהבת את הרעיון של לתת לילדים תרופות כדי שירדמו, יש נזק לכל תרופה,
<עדינה מאוד נסעה עם 4 ילדים טיסות רבות בלי אנטי הסטמנים, שהיא לא נותנת גם במצבים אחרים>

אני נדחפת אבל לא אוהבת את הרעיון של לתת לילדים תרופות כדי שירדמו, יש נזק לכל תרופה,
כל מילה!
אפשר לטוס עם ילדים ולעשות כיף מכול העניין. ציצי בזמן המראה ונחיתה (בשביל הלחץ באוזניים, היניקה עוזרת) ואח"כ ספרים, משחקים, שירים. טיולים במטוס. עברנו כמה וכמה טיסות כאלו, עם אחד וגם עם שניים, וזה תמיד עבר בכיף.

אנחנו טסנו עם קטנצ'יק כבר 5 פעמים, והוא עוד לא בן שנה...
וזה תמיד עבר בכיף עם הרבה ציצי\בקבוק...

ככה זה כשעובדים בחברת תעופה

שליחה על ידי יעלה* » 24 יולי 2006, 11:53

בעוד כשבוע אני עומדת לטוס עם בני, עומר, להודו. אני מאוד מתלבטת לגבי צורת הנשיאה שלו. אני לא רוצה להיסחב עם עגלה אולם גם אין לי כיום מנשא שמתאים לגיל ולמשקל שלו (בן שנתיים, באזור ה-11 קילו). בארץ הוא בעיקר על המותניים. הייתי שמחה לקבל המלצות (שמות מנשאים ואיפה אוכל לרכוש אותם) על מנשאים שיוכלו להתאים לשנינו וגם שלא יהיו כבדים ומסורבלים . תודה.

מנשא ילקוט. כל מלה נוספת מיותרת.

מה דעתכם על טיסה לניו זילנד עם בת חודשיים? אנחנו מפנטזים על הטיול הזה אבל יש לי חשש מהגיל הצעיר והטיסות הארוכות אשמח לשמוע ממי שכבר התנסה....

אלופת ישראל - תסתכלי כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... CatID=3602
אני עשיתי את הדרך עם קטנים וגדולים ואשמח לעזור.

בעוד מספר שבועות אנחנו נטוס עם ילדינו (4, 1.5) לארה"ב. שמעתי על סירופ "מרדים", שאפשר לתת לילדים. בהתחלה הזדעזתי מהרעיון, ולאט לאט אני חושבת 'למה לא' ?

מישהו יכול לעזור לי, ולתת לי הסברים לכאן ולכאן ?

שליחה על ידי נורית* » 26 מאי 2007, 20:15

עזבי סירופ. תשקי אותם בכל משקה אלכוהולי שתמצאי בבית. למה לבזבז כסף? ולמה רק בטיסה. תעשי את זה כל יום. יהיה לך הרבה יותר קל.

נפלת על הראש?!

הבנתי.
צודקת.
זה היה מהיר.

שליחה על ידי נורית* » 26 מאי 2007, 20:57

נסיעה טובה ושלווה

סוגיה לאחרי הטיסה:
כסאות בטיחות ל-2 ילדים - הבנתי שברוב המדינות (ובישראל כמובן) מקובל להתעלם מהחוק המחייב ילדים להיות חגורים בכסאות בטיחות. נראה לי מטורף לסחוב כסאות מהארץ (מה גם שבהמשך דואגים לנו לכיסאות), ומצד שני כמו שלא הייתי מוכנה לינסוע איתם מנתב"ג לאנשהו בלי, אני לא רוצה למצוא את עצמי עושה את זה בחו"ל.
מה עושים?

אפשר להזמין מונית מראש ולבקש כיסא לילד/ים

או שמבקשים מהנהג לנסוע לאט, המבוגר חוגר את עצמו ומחזיק את הילד...

להחזיק ילד בנסיעה לא נותן כלום בעת תאונה חס וחלילה הילד נהיה כבד מאוד ולא יעזור להחזיק אותו הוא פשוט יעוף
מנסיון ובירורים אין לחברות המוניות כסאות בטיחות לילדים אז אחת האופציות היא שמישהו יסיע אתכם לשדה התעופה ולא מונית אלא קרוב משפחה או חבר שיוכל לשמור לכם על הכיסאות עד שתחזרו ואפשרות שניה פשוט לקחת את הכיסאות איתכם . אפשר לשלוח אותם בתור מטען ואז לא צריך להסתובב איתם בשדה

לקחת אתכם את הכסאות שהילדים מכירים ובטוח נוחים להם. זה טוב גם לטיסה - הרבה יותר נוח ומאפשר לכם לנוח או לאכול בשקט ללא דאגה שהילדים עלולים 'להסתבך'

אם שוכרים אוטו אפשר לשכור גם כסא בטיחות.
אנחנו טסנו לחו"ל עם הכסא. זה לא מטורף בכלל. עם שני כסאות זה אמנם יותר קשה- אולי כדאי שילווה אותכם מבוגר נוסף בשדה התעופה עד שתעשו צ'ק אין, כי תצטרכו לפחות שתי עגלות למטען.

אנונימי

לגיל 4 אפשר בוסטר, אז אפשר לשאול או לקנות בוסטר פשוט ב50 ש"ח (כזה בלי גב). הוא גם לא תופס הרבה מקום. ואז נשאר רק כסא אחד מסורבל לקטן (שאותו אפשר לשלוח עם המטען).
תבלו!

עד 25 ק"ג חשוב שיהיה גב. בוסטר עם גב זה לא כבד ולא תופס מקום כמטען ברכב - ממליצה על השקים הכחולים של איקאה שעולים 5 ש"ח, מתקפלים לכלום ומצויינים לנשיאת הבוסטר בין הרכב למטס ובחזרה. אפשר גם לתפור שק אבל במחיר כזה, אם לא רחוק מדי או שיש מישהו שיכול לקנות עבורכם, לא שווה להתאמץ.
נסעתי הרבה עם ילדים בעולם ואחרי הפעם הראשונה ששכרתי רכב עם כסא לא העזתי לחזור על זה שוב. קודם כל היינו צריכים להרחיק עד לסוכנות השכרה רחוקה שהיה להם כסא, זה עלה המון המון כסף (התוספת לכסא היתה קטנה אבל במקום יותר קרוב לחדר ששכרנו - שכירות רכב היתה זולה משמעותית) והכסא היה ממש ממש לא נוח לילדה.

תודה

להחזיק ילד בנסיעה לא נותן כלום בעת תאונה חס וחלילה הילד נהיה כבד מאוד ולא יעזור להחזיק אותו הוא פשוט יעוף
יותר מזה..
אם את מחזיקה ילד ויש חס וחלילה תאונה הוא יחטוף את המכה בשבילך..
בשבילך זו יופי של הגנה לנסוע עם ילד עלייך - לילד לא בטוח!!

מישהו היה עם תינוקות בברזיל?
אשמח לשמוע חויות

שלום! אבקש עזרתכם. פירסמתי גם בטיפים להודו:
אנו נוסעים עם בן שנה ועשר לדרום הודו.
.מחפשים המלצות על קרלה.
מה דעתכם על חיסון טיפוס הבטן לפעוט.(מחוסן בכל השאר, אנחנו הלכנו עם הזרם).
ובעיקר המלצות לתוספי תזונה לקטנצ'יק בהנחה שהוא לא ממש יאכל טוב שם (בעיקר כי אנחנו נפחד לאפשר לו...).
הא וגם... מישהו מכיר בי"ח או מרפאה פרטיים באיזור וארקאלה שבקרלה?
תודה רבה לכולכם

מפחיד אותי להיות באוויר, מפחידה אותי הקרינה הגבוהה למעלה באטמוספירה, ומפחידים אותי החומרים והריסוסים של המטוס והמטען בכל מיני חומרים רעים (באמת תודה רבה ל תמי גלילי בדף לטוס בהריון

).
איך מתמודדים עם זה?????
איך זה שאנשים עושים את זה כל הזמן וחוזרים בשלום????

חזרנו מאוסטרליה ואני שמחה לספר שהיו לנו 4 טיסות ארוכות אך מעולות, שתיים מהן היו טיסות לילה שזה גאוני ומומלץ, הקטנה בת השנה וחצי חרפה כמעט כל הדרך, ובשתי הטיסות האחרות קיבלנו את המקומות הראשונים, איפה שיש הרבה מקום לרגליים ואפשר לשבת על הרצפה ולשחק (מדהים כמה כולם נחמדים כשמטיילים עם ילדים, כולל דיילי הקרקע שנענו לבקשתינו לשבת במקומות האלו). אימצתי כמה טיפים מעולים ממש מהדף הזה- קניתי במעוד מועד כמה משחקים חדשים, "הפתעות", וזה שימח וסיקרן והעביר את הזמן. למשל- בבושקה שזה בובה בתוך בובה בתוך בובה שהקטנה נגנבה מזה, ולוח שמציירים עליו ואפשר למחוק, וכמובן שלקחנו את הבובות האהובות במיוחד וכמובן שלקחנו עוגיות ואת הספרים המוכרים והאהובים.
לפני הטיסה קניתי את הספר ליסה טסה באווירון ומי שרוצה אותו מוזמן להתקשר (מספר על מסע שעושה בובת כלבה באווירון), הוא נראה לי נהדר למרות שעל ביתי בת השנה וחצי הוא לא עשה רושם, היא קטנה מידי, אבל למי שיש ילדים יותר גדולים יכול להינות ממנו מאוד. 052-3892194
טיסה נעימה!

מדהים כמה כולם נחמדים כשמטיילים עם ילדים, כולל דיילי הקרקע שנענו לבקשתינו לשבת במקומות האלו
זה באינטרס של כולם שיהיה שקט בטיסה...

כשאנחנו עלינו על המטוס הקטנה התחילה לבכות, עוד לפני ההמראה.
דילת קלטה אותנו מהמעבר המרוחק מאיתנו ותוך שניות ספורות קיבלנו מטוס צעצוע מרשרש (שאגב באמת עזר)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לטוס עם ילדים לא מחוסנים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי לכולם בקרוב אני צריכה לטוס ים שלושה ילדים לבד לארה"ב,מאוד אשמח להמלצות מה לעשות איך לעשות מרגע הנסיעה לשדה ועד ההגעה ליעד
עוד דבר זה שהילדים שלי לא מחוסנים האם אני צריכה לחשוש מזה? אני ממש לא רוצה לחסן ובעלי מתחיל קצת להשתפן ואומר שאולי כן נחסן

אני עובדת עצות ממש

לא ציינת בני כמה הילדים. זו שאלה חשובה מאוד...

אני טסה המון לבד עם שלושה, הגדולה בת שש. אמנם אנחנו לא טסים טיסות כאלה ארוכות בדר"כ (אם כן, אז עם אבא) והם כולם כבר מתורגלים מאוד, אבל בכל זאת, מה שעוזר לי מאוד זה להסביר - עוד בדרך לשדה - שעכשיו מתחיל "זמן-המתנה".
הכל לוקח המון זמן, התורים בשדה, ההמתנה בשער, כשיושבים במטוס ומחכים להמראה... (בדר"כ עוזבים את הבית בהתרגשות נורא גדולה, וככל שהזמן עובר העניין הופך לעצבים).
בקיצור, זה קשה ומעצבן אבל ככה זה ואין מה לעשות, מלבד לנשום עמוק. לדעתי זו הכנה טובה להרפתקה הארוכה והלא במיוחד נעימה הזאת.

דברים טכניים שעוזרים לי:
אוכל - לא לארוז רק ממתקים וכאלה, אלא גם פירות וירקות, סנדוויצ'ים או פסטה, ביצים קשות אם אוהבים... בטיסה כזאת ארוכה בוודאי תקבלו אוכל (אנחנו טסים בעיקר לואו-קוסט...), אבל לא תמיד שעות הגשת האוכל מתאימות לשעות הרעב.
ולפעמים נהיים רעבים כשנוחתים, ואז פתאום שוב צריך להמתין הרבה זמן לדרכונים/מזוודות או לשבת באוטו בדרך הביתה.

מסטיקים להמראה, בעיקר למי שמצונן.
שקיות זבל

אני מסדרת את האוכל לפי נושאים... שקית ממתקים, שקית ירקות ופירות וכ'ו. ככה יותר קל להתמצא במרחב (:

צעצועים - כל אחד אורז לעצמו/אני אורזת תיק קטן עם צעצועים בשבילו. אצלינו זה בעיקר יצירה. טושים, חוברות, דפים, בצק לפיסול.
אצלינו אין טלפונים וטבלטים כלל וכלל ובדר"כ אנחנו טסים במטוסים שבהם לא מראים סרטים.
כשטסנו השנה טיסה סופר-סופר ארוכה לקצה השני של העולם, היה לכל אחד במושב מסך-טאצ' והגדולה מיד התחברה בשמחה ובששון. שם שיחררתי לחלוטין והיא ראתה שעות רבות של טלוויזיה.

שמיכות דקות (אנחנו טסנו עם קונקשן, שבנוסף היה לו איחור של 6 שעות, ככה שנתקענו בשדה 12 שעות... והשמיכות מאוד עזרו. אולי אם טסים ישיר אז אין בהם צורך).
בגדים להחלפה (אני לוקחת סט אחד לכל אחד).
סיר לקקי. בבית הקטנים שלי עושים בשירותים, אבל שירותים במטוס הם דבר מאוד לא נוח, וגם די מבחיל (ולפעמים הם גם מפחדים כי זה עושה רעש לא נעים כשמורידים את המים).

אני מציבה אותו על שידת ההחתלה, ומושיבה את הילד עליו.
אורזת אותו בשקית פלסטיק בטרולי.

את כל הדברים האלה אני מכניסה באופן מאוד מסודר ובשקיות נפרדות לשני טרולי כאלה שאפשר להעלות למטוס (הגדולה עוזרת לי לגרור אחד).
את תיקי הצעצועים של הילדים גם לארוז בפנים! לא לסמוך עליהם שינשאו אותם כל הזמן על הגב.

ובכלל, עניין הסדר מאוד עוזר לי. לא להתפזר על המושבים, לנסות לארוז כל דבר ברגע שסיימנו את השימוש בו ולהחזיר אותו לשקית היעודית ולא סתם לזרוק בתיק או במזוודה.

נראה לי שזהו. בהצלחה!

בנוסף לרשימה המעולה שמעלי-
לקחת בקבוקי מים קטנים ריקים, שאותם אפשר למלא אחרי הבדיקה הבטחונית, או לקנות חדשים בדיוטי פרי.