להתנקות מסוכרים בהנקה מלאה

גם אני מגיחה לעדכון.
הטוב והרע. הטוב - מרזה, רזיתי, ממשיכה לרזות. מחמאות מכל הכיוונים.

כשאני אוכלת נכון, אני מרגישה ממש טוב.
הרע - מרזה מדי. כבר לא צריכה את זה, כל הבגדים שלי מתחילים להיות גדולים עלי. אני יותר רזה ממה שהייתי כשהתחתנתי (חוץ מהבטן של שתי לידות שלא נעלמת כל כך מהר). אני יודעת שזה מצב לא פופולרי אבל זה מתחיל קצת להציק לי. הראש שלי כואב, אבל כל בדיקות הדם יצאו תקינות. אני כבר שבוע צריכה לדבר עם הנטורופטית כדי לראות מה עוד להוסיף כי כשאני רעבה אני אוכלת דברים אסורים, וזה גם משפיע על הקיבה.
כאב הראש גם יכול להיות מלחץ (כבר סיפרתי כאן שאני לא מתמודדת טוב עם לחץ ) וגם מהעדר שינה. לפיכך אני פורשת לישון.

מתנצלת שאני לא כאן הרבה אבל אני בהחלט חושבת עליכן.

הדף הזה עולה מאוד לאט, מאוד מאוד מאוד לאט, אולי צריך לנקות אותו קצת, יש מישהי שמבינה בזה ותשמח לעזור בנקיון, איזו פיה טובה? חבל לי כי כרגע זה הדף המועדף עליי באתר וקשה לי עם לחכות כל פעם עד שהוא עולה וחבל כי מה שאתן כותבות כל כך משמעותי ולא רוצה לפספס. אפשר כמובן למחוק את ההודעה הזו במסגרת מבצע הנקיונות וכל הגיגיי האחרים כאן שנראים לכן לנכון.

היום אני מוזמנת לארוע חברתי שבטוח יהיו בו המון פחמימות ואני לא ממש יודעת למה לצפות, לא ברור לי איך אתנהג עם האוכל. יכול מאוד להיות שאחרוג מהמותר.
לזה בדיוק התכוונתי במה שכתבתי אתמול, שאני רוצה להיות מסוגלת גם להנות מחריגות כאלה בלי להרגיש אשמה, בלי להרגיש שהתמכרתי שוב למה שנקרא כאן "הסם הלבן". היום בעבודה היו המון שוקולדים מחו"ל וממש לא התחשק לי לבזבז את זה עליהם, למרות שבטח היו טעימים, דווקא שם לא הרגשתי שאני מוותרת על משהו.
עוד דבר טוב שקרה הוא שאני מצליחה להפסיק באמצע ארוחה כי מרגישה שבעה, או לאכול יותר מאוחר מתמיד כי אני לא רעבה, באמת משתדלת לאכול כשאני כן רעבה.
לפעמים לא מצליחה אבל ברוב הפעמים כן, וגם זו למידה חדשה.

היום אני מוזמנת לארוע חברתי שבטוח יהיו בו המון פחמימות ואני לא ממש יודעת למה לצפות
מתוקה, מציעה לשים את כל האוכל שאת מעוניינת לאכול (כולל פחמימות) על צלחת אחת, ואם את יכולה אז להסתפק בזה. אחרי זה, אם את חייבת לנשנש מעבר לזה, אז ירקות. כן רצוי להימנע מסוכר לבן ודברים עתירי קלוריות כמו עוגות. כתבנו למעלה דברים שונים על אירועים ובילויים, מאוד עוזר. בהצלחה וספרי איך היה.

הדף הזה עולה מאוד לאט, מאוד מאוד מאוד לאט, אולי צריך לנקות אותו קצת
נכון. חשבתי על כך גם. למישהי יש הצעות כיצד?

הרע - מרזה מדי. כבר לא צריכה את זה
אף, זה לא נשמע טוב. בעיקר העובדה שהראש כואב. את צריכה לאכול פירות, לחם מלא, אורז מלא, קינואה, הרבה שמן זית. לא לצום, אף'קה.

היום היתה לי שבירה בצהריים--מיגרנה מטורפת ונחיתת אנרגיה קשה. אכלתי קרקר, חצי בייגל, מאפין קטן (הכל קמח מלא...). לפחות זה היה מרוכז בפעם אחת. וזהו, אוכל רק ירקות בערב עם קצת חומוסים. לא נורא, כמו שאמרתי: מתעלמת וממשיכה הלאה. בינתיים עוד לא רואה תוצאות--יום 5.

בנות, קיקבוקסינג זה קשה, וגם כואב למחרת.
אתמול קפצצתי ובעטתי במשך שעה, ויצאתי עם הלשון בחוץ. המורה דווקא אמרה לי כל הכבוד ששרדתי את השיעור הראשון.
מקווה שעד יום רביעי השרירים ירגעו קצת ואצלח עוד שיעור כזה, ושיעור יוגה מיד אחריו. (אתמול לא נשארתי ליוגה, זה היה כבר יותר מדי בשבילי).

ותזונה - ממשיכה. מנסה להמעיט בדגנים, יותר חלבונים וקטניות. אני חוטאת בקצת סוכר פה ושם (קרטיב), אבל לא בכמויות גדולות.
משתדלת לשתות יותר. שמתי לב שמאז שחזרתי, כמות המים קצת ירדה.

הדף הזה עולה מאוד לאט, מאוד מאוד מאוד לאט, אולי צריך לנקות אותו קצת
מסכימה. אולי נעביר את המתכונים שיש פה לדף אחר? (למרות שאני לא בטוחה כמה זה יוריד מהאורך של הדף).

את צריכה לאכול פירות, לחם מלא, אורז מלא, קינואה, הרבה שמן זית
בדיוק מה שהנטורופטית אמרה לי היום. סוף סוף התקשרתי אליה, והיא אמרה להוסיף פחמימות ופירות. חוץ מזה, גם עלה לי המספר בעדשות, אז זה בטח לא עוזר

מה שכן, השינוי הזה הופך אותי ללא באמת שייכת לדף הזה, שהוא הרי לממעיטות בפחמימות וסוכרים! אני מקווה שתתנו לי להיכנס מדי פעם בכל זאת

מקווה להרגיש שינוי תוך שבוע, כי זה כבר ממש מציק.

אתמול קפצצתי ובעטתי במשך שעה
סיון, נשמע ממש כיף ומצוין לאורח חיים בריא! כל הכבוד.
נשמע שהתפריט שלך מצוין, ובכלל שאת ילדה טובה.

אולי נעביר את המתכונים שיש פה לדף אחר?
דווקא נראה לי שהמתכונים הם אלמנט בסיסי בדף, אולי נוריד פשוט הערות ישנות ונשאיר: מתכונים, קישורים, הערות חשובות לדיאטה?

השינוי הזה הופך אותי ללא באמת שייכת לדף הזה, שהוא הרי לממעיטות בפחמימות וסוכרים!
בכלל לא נכון, אף. הדף הזה הוא קודם כל דף תמיכה לאורח חיים תזונתי בריא, בעיקר בזמן הנקה, אבל לא רק. אורח חיים זה כולל הימנעות מקמח לבן ומסוכר לבן. את בעצם מתחילה את שלב 3 ב-SB. ועלייך לשמור על תזונה בריאה!

אתמול היה יום די מזעזע. לא עמדתי בהחלטתי לא לתת לאכילת הפחמימות להידרדר. המיגרנה ניצחה. אבל היום היה יום ממש מעולה (פולי סויה, ירקות טריים ומוקפצים, טופו (אוי, יותר מדי סויה), קצת גבינה בולגרית, שליש בייגל).

מה שלום הבנות?

פלוניתקה מתוקה, תנחומיי הכנים על המיגרנה.
אני רואה שאת לא מלקה עצמך מידי. יפה מאוד וחוזרת מהר לתלם. _ילדה טובה בעצמך!
גם לי לאחרונה יש כמה ימים קצת לא משו אך אני שמה לב שבמסגרת אכילת הקצת פה שם ביס מלחמניה וכדומה, יצא לא כל כך הרבה לאכול, והמשקל מראה שירד עוד קילו... אני לא מבינה את זה כל כך ובטח שלא מרגישה שאני מרזה. זה מוזר..
בכל אופן מקוה שתעתועים יתבדו ואחוש בעצמי ובמכנסיי את הירידה הזו הקטנה והמוזרה.
לא מצליחה להרבות בזמן מחשב לאחרונה אך תמיד קוראת את דבריכן אהובותיי.
מקנאה קשות באף ובקיקבוקסינג של סיוונון, למרות הקשיים...

פתאום מצאתי את הדף הזה וחשבתי שאולי זאת קבוצת התמיכה שאני צריכה. דווקא בהריון די שמרתי אבל עכשיו בהנקה... אוי ואבוי. חבל שהדרך בבית שלי מהסלון למטבח לא ארוכה יותר כי לפחות הייתי שורפת אולי קצת קלוריות. מאז הלידה עליתי כבר (כן זאת לא טעות- עליתי ולא ירדתי) קילו וחצי. בהתחלה זה עוד היה בסדר. די שמרתי על תזונה בריאה בחודש וחצי-חודשיים הראשונים אבל בשבועיים האחרונים זה פשוט מטורף. אני מנשנשת כל 5 דקות בערך ואני לא מגזימה !!!

אני ממש רוצה להתחיל לרדת במקום לעלות. אוף איזה קשה זה כל יום אני אומרת שממחר.

לכל המשתתפות כאן. מחזקת אתכן (ואותי) במצב הביש החדש והקשה הזה אצלכן בארץ.
מרגישה עצובה נורא. הכתיבה והקריאה באתר כאן משמשת לי קצת נחמה. "כאילו" אלו הצרות שלי. התחלתי לקרוא כאן,
ופתאום חשבתי בעצם מה הטעם? מי בכלל מתענין בדיאטה מטופשת בזמנים כאלה. בסוף החלטתי לכתוב קצת בכל זאת.
בגלל התחושה הזאת שלפני שהדף עולה, אני מרגישה בי אהבה כזאת לבנות פה. כאילו התחושות כאן הן מעבר לכל מצב... מוזר, אבל לי זה נכון. אז אני משאירה את הדברים כמו שהם, לכאורה...
(מאמאמא, ברוכה הבאה.
מאוד מאוד מכירה את ה"ממחר" הזה.. מה שעוזר לדעתי מאוד, הוא פשוט לקרוא ולהבין טוב את העיקר בדיאטה הזו, שהיא די פשוטה סה"כ.
ולצייד את מטבחך בהתאם.. כדי שלא יהיה תירוץ או ויתור, טוב אין לי פה כלום וכו וכו..
למשל, מניסיוני הצנוע: הצטיידי לך בגבינות. בארץ המבחר הוא מדהים וכל כך לא מוגבל. בולגרית טעימה, להוסיף לסלט, קוטגים, גבינות רכות למלא פלפל ככה על הבוקר.. קטניות מיובשות נחמדות כמו- חומוסים, עדשים לנזיד, אפונה חצויה, קינואה לסלט מדליק כמו טאבולה.
מה עוד? בשר! אם את אוכלת, את ממש יכולה לחגוג יפה. דגים! טונה, דגים בתנור.
העלימי מעל פנייך את התפוחי אדמה האלה. אני לא נגעתי בהם כבר 3 חודשים... למרות השבירה שלי של הזמן האחרון.
ירקות רבים ומגוונים והרבה עלים ירוקים. שדרגי לך כל סלט ותבשיל עם כוסברה עסיסית או פטרוזיליה טריה. כמה שזה עוזר.
ותמיד אמרי לעצמך כל הענין נמשך כולה שבועיים! אחר כך נראה. ואת תראי כמה שזה מחזיק.
מתחילים להימנע מהמתוקים מרצונינו החופשי..וגם הבצקים כבר לא מה שהיה פעם...)
המון בהצלחה. מה שלומכן בפרט ובכלל? ספרו ושתפו, גם אם לא קשור...

גמד.

שליחה על ידי פספס* » 15 יולי 2006, 00:33

נראה לי שגם אני מצטרפת.
זה כאילו האלטר איגו שלי כותב כאן בפיצול אישיות מרשים!
כל אחת שכתבה כאן דבר מה, זכתה ממני להינהוני הסכמה גורפים, ותאמינו לי זה די מוזר לראות מישהו מהנהן למחשב שלו, לבד במטבח, עם תה ללא סוכר, בהשפעת הדף כמובן...
אז גם אני מניקה, יבחושון חמוד בן 3 וחצי חודשים. אני חושדת באלרגיות שונות אז, עד להתאמת הדיאטה אני ממשיכה לקרוא ולהוריד פחמימות. אה, ואני גם צמחונית

גמד, כולי הזדהות. לגבי כל מה שכתבת.
ואצלי היום היתה מעידה גדולה, מחוסר ברירה. זה אף פעם לא ממש חוסר ברירה, אבל כשמחליטים ללכת לפארק שעשועים (בסגנון six flags, רק קנדי) שעתיים לפני שיוצאים מהבית, לא מספיקים להצטייד וכך יצא שבערב אכלתי כנפי עוף מטוגנים ואפילו מצופים. רעל. וגולת הכותרת - צ'יפס. זוועה.
אבל אכלנו גם פירות במשך הזמן שהיינו שם ושתיתי רק מים. לפחות דילגתי על ארטיקים ומתוקים אחרים.

<כמובן שאת הזמן הזה הייתי מעדיפה לשבת מול הטלויזיה והדיווחים, אבל זו גם דרך לברוח, ובעיקר לשמח את הילדונת.>

וכמובן מאמאמא ופספס - ברוכות הבאות. הטיפים שהגמד כתבה מצוינים, ובכלל לקרוא את הדף עוזר להתחזק ולדעת שזה אפשרי.
בהצלחה!

הו סיווני, אני רואה איך בדיוק כזה דבר היה קורה גם לי...
(ואז פתאום חשבתי איך הייתי עולה על אחת הרכבות האלה של הסיקס פלאגס אחרי האוכל...ו..
טוב, אצלי השיטה של להסתכל על האוכל מבפנים תמיד עוזרת לי קצת.. וסליחה על הפלסטיקה..)
העיקר מידרת את המתוקים, שזה המון!
במצבי העכשוי, חסר השקט רק רוצה לנשנש מתוק. המון

שליחה על ידי פספס* » 16 יולי 2006, 08:10

תודה!

במצבי העכשוי, חסר השקט רק רוצה לנשנש מתוק. המון
גם אני, וזה פשוט גרוע. המצב כאן כל כך מלחיץ ומוסיף לי גם בלגן בחיי הפרטיים (וזה בלי לגור בצפון בכלל), וזה דורש ממני המון משמעת עצמית כדי לא לאכול שטויות.

בוקר טוב לכולן . יום חדש מתחיל. אחרי מה שקורה בצפון קצת מוזר להתעסק ב"שטויות" האלה אבל בכל זאת...

תגידו יש לי שאלה קצת קשורה וקצת לא. מישהי כאן מכירה או שמעה על אצה כחולה ירוקה ? ובכלל האם אתן לוקחות ויטמינים כלשהם (במיוחד אני שואלת על הצמחוניות). המליצו לי על האצה הזאת בחנות טבע כתוסף תזונה שאמור לאזן את הגוף ולהשלים חוסרים של ברזל, בי 12 ועוד.
קניתי ואתמול התחלתי לקחת. רק פתאום חשבתי לי שאין לי מושג אם זה יכול להשפיע באופן כלשהו על ההנקה. אולי מישהי ניסתה ויודעת כאן?

הייתי היום אצל הנטורופתית. ירדתי קילו וחצי, ויותר משמח שירדה מסת שומן ומסת השרירים עלתה. אני בדרך לאיזון אבל נראה שזה יקח עוד זמן ועוד כמה קילואים עד שהמצב יהיה אידיאלי.
אחרי הנפילה של יום ששי, דווקא עברו כמה ימים טובים.
רק הדאגה למה שקורה בארץ עושה חוסר שקט, חשק למתוק וחוסר סבלנות להתעסקות עם אוכל ובישולים ומה מותר ומה אסור.

שמנו לב שלאחרונה אצל היונקת אין התקפות גזים, ובכל זאת מוצרי חלב לא יחזרו כל כך מהר לתזונה שלי. אם בכלל. נראה לי שטוב לי ככה.

מאמאמא, לא מכירה את האצה הזאת. ניסית לגגל או לערוך חיפוש פה באתר?
ומה קורה עם כולן? רק תגידו שכולם בסדר ומחזיקים מעמד, לא משנה באיזה איזור בארץ. ליבי אתכן

אוי נו, כתבתי נפילה ופתאום זה מתחבר לי עם המלחמה והנפילות...

התכוונתי למעידה. לזבל שאכלתי בלונהפארק. ברור, נכון?

בנות יקרות!!!!
לא הייתי כאן שנים....עבודה, עבודה, עבודה...
אבל, אני ממשיכה לשמור ולרדת.
שמונה קילו סה"כ עד עכשיו.
הדף נפתח ב 20.4.06 והיום ה 20.7.06, כלומר תוך שלושה חודשים בדיוק ירדתי שמונה קילו, שזה מאוד משמח.
נותרו לי עוד 4 ק"ג למשקל היעד (58, ואם יהיה לי כוח אשמח גם ל 57....) לא הייתי עושה זאת בלעדיכן!
אז מצטערת שאני לא כאן יותר בשביל לעזור לשאר...אבל תודה לכן! ואני אמשיך לעדכן...
@}

אמא של יונטל! וואו!! סופסוף חדשות טובות קצת....
כל הכבוד. אני נפלתי לי קצת מהמרכבה הדוהרת...
עדין בשמירה מינימלית, אבל נעצרתי. תוך חודשיים ירדתי 3 קילו. לפעמים זה יורד גם לארבע... וזהו.
לא מתלוננת. ככה זה עכשיו. זו אני כרגע. ועדיין הרוחתי מהדיאטה הזאת המון.
המון דשים חמימים לפלוניתקה, סיוונון, אף ולוטם וכל המצטרפות.
לא משנה באיזה איזור בארץ. ליבי אתכן

אמא של יונטל! וואו!! סופסוף חדשות טובות קצת.... כל הכבוד|Y|

לא יודעת מה יש לי. אולי זה הלחץ הכללי, אולי זה סתם - אבל יש לי המון חשק למתוק. ואני קצת מרשה לעצמי.
מוצרי חלב עדיין מחוץ לתפריט, מה שעוזר לא ליישם את כל החשק למתוק, אבל איכשהוא שוב התמכרתי (למרות שברמות הרבה יותר נמוכות מבעבר).
אני צריכה לעבוד על זה, או איכשהוא לחזור לשלב 1 לתקופה כדי להגמל מחדש. ואין לי ממש כוחות לזה כרגע.
אולי אחרי הסופ"ש.

ומה עם כולן? תראו איזה סימני חיים...

אני עם כל הבלגן ולהלחץ אשכרה חיה על סוכרים. כשהמלחמה המתישה הזו תתפוגג ואחזור לביתי שלי, אחזור לתזונה הזו. כעת אני מקפידה רק כשאני מאוזנת, כשאני חשה שלווה. בשאר הזמן אני פשוט אוכלת, בלי הגבלות. אבל יוצא שמרוב שאני לא נושמת ולא אוכלת בגלל המתח והחרדות, ירדתי במשקל. אבל ההרגשה הגופנית היא עיפות, עצב, כאב, ולכן זה ממש לא מצב תקין.
יש ימים שאני מצליחה להשאר רגועה ואז המזון רגוע עימי. מה שכן, מתוק לא טעים לי במיוחד. מהנה, כן. טעים- לא...

היי בנות...

מה שלום כולן? נכנסתי רק לביקור... הימים מטורפים...

כל אזעקה גורמת להתקף מתוקים או לסיגריה, כל ההרגלים הרעים שזנחתי.
החיים ממש הזויים עכשיו, הבן שלי כבר יודע שכשיש אזעקה נעמדים ומחכים למישהו שיקח אותו לממ"ד, וזה מילד בן שנה.
ואני, בין אמא בכרמיאל, לאבא שעובד בבית חולים צפת, בעל שעובד בעפולה ואנחנו בקריות... הלחץ מטריף אותי... כל נפילה שאני שומעת אני רק מקווה שיפסח עלינו...

שבוע שעבר גם עברתי הפלה, שאני חושבת שלמלחמה היה קשר ישיר... אבל אפילו לא היה לי זמן לעכל את זה, או לבכות על זה.

מתפללת לימים שקטים, ורודים. בהם נתעסק שוב בדיאטות, ומה נאכל בצהריים.

חיבוקים לכולן...

אוי אמא חדשה. חיבוקים חמים ומזדהים לרוב. ;-(
יכול להיות שלמלחמה יש קשר ישיר, לחץ וחרדה יכולים לעשות את זה. ויכול להיות שלא. וקחי לך את הזמן להתאבל על זה. לבכות על זה. וזה עוד יגיע.
תעזבי עכשיו את הדיאטה, אבל אכלי אוכל מזין. במקומך לא הייתי מתעסקת עם דברים כאלה (אלא אם כן זה מה שעושה לך טוב).
שולחת מחשבות ואנרגיות חיוביות מרחוק. מקווה שבקרוב הכל יגמר.

אוי, אמא חדשה

קחי לך את הזמן להתאבל על זה. לבכות על זה.
שולחת מחשבות ואנרגיות חיוביות לכל ההתמודדויות שעוברות עלייך.

מתפללת לימים שקטים, ורודים מתפללת איתך.

אמא חדשה, אני כל כך כל כך מצטערת לשמוע. קשה. תודה ששיתפת אותנו. שולחת לך ניחומים וחיבוקים. חזקי ואמצי, התמקדי בפצפון שיש לך בבית וצריך אותך, והרשי לעצמך להיות גם עצובה.

מבחינת הדיאטה אני במצב ממש גרוע. לדעתי עליתי את כל מה שירדתי ועוד. אני מבולבלת. תמיד הייתי "אכלנית קטנה מאוד" ורזה, וגם בעלת כוח רצון ברוב רובם של תחומי חיי. ועכשיו ממש קשה לי לשמור התפריט היומי--וזאת על אף שחשוב לי כל כך לחזור למשקל שלי. לא ברור לי מה קורה, ולא מצליחה לאסוף את הכוחות לחזור לשלב 1, ולהתחיל הכל מהתחלה. על אף שברור לי שזה מה שאני צריכה לעשות, ועל אף שאני מאוד מאמינה בצמצום פחמימות ובהתנקות מסוכרים וקמח לבן.

חיבוקים לכולן

אמא חדשה,
גם אני מחבקת מרחוק! נשמע קשה קשה.
בנוסף על המאורעות החיצוניים שקורים בכלל.
חזקי ואמצי, התמקדי בפצפון שיש לך בבית וצריך אותך, והרשי לעצמך להיות גם עצובה
מתגעגעת לימים היפים של פתיחת הדף הזה..
הדאגה העיקרית שלנו היתה מה לאכול ומתי. זה לא מדהים..
המון חיזוקים לכולנו.

אוי אמא חדשה ליבי ליבי איתך, חזקי ואמצי,
ובכלל ימים טרופים - איפה היינו לפני כמה שבועות ואיפה אנחנו היום. אז לא היתה מלחמה, לא נפלו קטיושות אנשים לא היו פליטים, התעסקנו במה נאכל ומה לא נאכל. גם אני כבר לא יכולה להתעסק באוכל בכלל ואוכלת הכל, אבל ה-כ-ל. לא יודעת אם עליתי או לא וגם למי יש זמן וכוחות להתעסק בזה עכשיו?

ועצוב, עצוב

הי בנות, מה שלומכן?
מקווה שאצל כולן הכל בסדר, מכל הבחינות.

נתקלתי בכתבה שנראית מעניינת. עוד לא הספקתי לקרוא אותה, אבל בגלל שהמטרה של הדף הזה היא לא רק הרזיה, אלא שינוי של ממש בתזונה, אולי זה רלוונטי. (ואולי זה עוד משהו שיכול קצת להסיח את הדעת מהמצב המחורבן).

תודה, הכתבה ממש במקום.
אני כל כך נפלתי מהעגלה בזמן האחרון, לחץ, עניינים מסביב, זוועה. היום אמרתי שאי אפשר ככה יותר, כי הגוף שי ממש סובל , ואני ממש מרגישה רע מזה.
הכתבה נתנה לי עוד קצת דרבון, מקווה להחזיק מעמד.

מקווה שאצל כולן הכל בסדר, מכל הבחינות.

שלום לכן,
במהלך סיורי באינטרנט כדי למצוא קצת ידע על הנקה ודיאטה, הגעתי אליכן. אתן מדברות על דיאטה נטולת פחממות, האם הבנתי נכון?
מישהי יכולה קצת יותר להסביר לי על כך?
זה באמת לא פוגע בהנקה? (הקטנה שלי בת שלושה חודשים)

תהילה שלום וברוכה הבאה,
הדיאטה לא נטולת פחממות לחלוטין. זו בעצם וריאציה על השלב הראשון של South beach (שהיא באמת נטולת פחמימות למשך שבועיים). הנקודה פה היא הורדת הסוכרים המעובדים ואכילת פחמימות מרוכבות בהגבלה (תקראי את הדף, יש הרבה רעיונות, מתכונים, תפריטים שונים כי לא כולנו עושות את אותה דיאטה). וכמובן שתיה מרובה של מים, ולא להגיע למצב של רעב או craving.

כדי להגיע למצב של פגיעה בהנקה, צריך להיות בתת תזונה או רעב רציני. כמויות של חלב יכולות להיות מושפעות מחוסר שתיה, אבל זה נכון גם בלי קשר לירידה במשקל או שינוי בתזונה, לכן לשתות הרבה מים זה חשוב בכל מקרה.

שלום בנות,
מצאתי את האתר הזה ממש במקרה וממש מתאים לי בול

אופס ברח לי .
אז ככה, אני אחרי לידה ראשונה ומניקה מלא. מאוד רוצה להוריד לפחות 10 קילו שהתווספו לי אחרי הלידה

מנסה לאכול טוב אבל אני מחזיקה מעמד בדיוק יומיים.
השירשור מאוד ארוך ומנסה לקרא כל פעם קצת ע"מ לקבל יותר מידע על הדיאטה . אבל אם יש לכן טיפים להתחלה טובה אשמח לקבל.
תודה

במשנה תורה להרמב"ם, בספר המדע, בהלכות ודעות, פרק ד', סעיפים ב' וג', מביע המחבר, בין השאר, את דעתו על שתיית מים: "לעולם לא יאכל אדם, אלא כשהוא רעב; ולא ישתה, אלא כשהוא צמא. ואל ישהה נקביו, ואפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו, יעמוד מיד.

"לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחות כמו רביע משובעתו. ולא ישתה מים בתוך המזון, אלא מעט ומזוג ביין; וכשיתחיל המזון להתאכל במעיו, שותה מה שהוא צריך לשתות. ולא ירבה לשתות מים, אפילו כשיתאכל המזון. ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה, שמא יהיה צריך לנקביו". מתוך כתבה נחמדה מוואלה

שלומלכן@}
אז ככה. עליתי 2.4 ק"ג במלחמה. ממה בדיוק?
מהרבה תחושות של פיצוי, והרבה אוכל לא מסודר והרבה פחמימות כמזון בלעדי. תגידו, מילא רק 2.4. אבל הכול- בירכיים. גמרנו עם מידה 38, נתקעת אחרי הברכיים בדרך למעלה. אז מה? חוזרים למשטר?
אני אוספת כוחות, מדרבנת בעצמי ומאידך מלאה תשוקה כמעט לא נשלטת לפחמימה.
אני לא בכסאח עם הפחמימות, להיפך, הן מאוד עודדו אותי (סרטונין וכו') ברגעים קשים בחודש האחרון. עדיין מעודדות. עדיין קשה.
אבל כן, אני חוזרת לשלב 2. יותר מזה לא אנסה אפילו עם כל הקושי והחרדות והמתח והכעסים.
אז הכנתי קציצות קינואה ברוטב עגבניות, פרי חיקוי של קציצות העוף של סבתא פרידה אבל במקום עוף- קינואה.
רכיבים:
כוס וחצי קינואה מבושלת
1 בצל חתוך
1 גזר מגורר גס
2 כפיות פטרוזיליה קצוצה
2 שיני שום מעוכות
2 כפיות מלח
כפית כמון
שמן זית
רסק עגבניות
2 ביצים טרופות

מטגנים את הבצל והגזר עד לשקיפות, מתבלים, שמים בקערה ומערבבים את הקינואה המבושלת ושתי ביצים. אה, ושתי כפות קמח כוסמין. צרים קציצות עם כף ומטגנים במחבת גדולה משני הצדדים. זה טיגון מאוד מהיר. כשגומרים לטגן את כולן מוסיפים למחבת את רסק העגניות וקצת מיים ואז את הקציצות, מחממים יחד עד שהקציצות מאדימות והרוטב מסמיך. זוללים.

אמא חדשה, תנחומיי הכנים((-))
הרשי לעצמך לבכות אותו, להיפרד ממנו. ליבי איתך.

עדיין בתהליכי עיכול...

אבל יתרון גדול, הקילוגרמים פשוט נושרים ממני.
חיסרון ענק: לא בצורה בריאה, אני חיה על קפה, סיגריות, וממתק פעם ביום. אבל זה מה שיכלתי בלחץ של המחלמה.

דחוף לחזור לבריאות! הגוף צועק הצילו!

נשיקות לכולן... התגעגעתי @}

אמא חדשה

ואיפה כל הצוות שלנו?

מרגלית פרח קטן, כמה זמן את אחרי לידה?

לוטם, תודה על המתכון. ינוסה בקרוב.
למרות העליה בחשק למתוק בחודש האחרון (לחץ המלחמה מגיע רחוק...), הצלחתי לרדת עוד שני קילו. כנראה שזה שילוב של תזונה יחסית טובה והקיקבוקסינג והיוגה. ההתעמלות עושה לי טוב.
אבל אני צריכה שוב להגמל מסוכרים. כי חשק מביא עוד חשק וזה לא נגמר.
יש למישהי הצעות ל boot camp עצמי מהיר? אני צריכה להחזיר לעצמי את המוטיבציה וזה לא קל...

ואיפה כולן?
אמא חדשה, שוב המון

ים, אם הגוף צועק - תקשיבי.
מקווה שכולנו נצא מהלחץ ונחזור לבריאות. יאללה, מתחילים מחדש?

בנות יקרות
חייבת להעלות שאלה מטרידה: בעקבותיכן התחלתי גם אני את הדיאטה הזאת בהתלהבות לפני שבוע וחצי. נחמד לי, אני לא רעבה, וירדתי 2 קילו. אני אוכלת לי להנאתי קצת פחמימות מלאות, היות ואני מניקה תאומות (בנות 5.5 חודשים). השאלה נוגעת לכמות הביצים. אני מהאנשים שמסוגלים לזלול גם 15 ביצים ביום, בהנאה. אני מתה על חביתות, מטגנת אותן בטיפ-טיפה שמן זית וטורפת. עד כה "הסתפקתי" בחמש ביצים ליום, והרגשתי מאוד מרוצה מעצמי. אבל... חברה הטיפה לי ש"ביצים זה כולסטרול!", שאני יוצרת לעצמי נזק מצטבר, ש....,ש....... ושוב ש....... בקיצור, כרגע אני קצת מבולבלת בנוגע לביצים. טוב או רע? וכמה מותר באמת? (כי בלי הגבלה זה פתח מאוד רחב לזללנית ביצים שכמותי...). ובכלל, כל עניין חגיגת השומנים בדיאטה (שקדים, אגוזים......). לא בטוחה וחוששת שאני מזיקה לבריאות שלי, למרות ההרגשה המצוינת ושמחת החיים בכל הנוגע לאוכל שאחזה בי מאז תחילת הדיאטה. אשמח לחוות דעתכן המלומדת!

אה, והצעה קטנה, מאחר והדף מאוד ארוך לוקח לו מלא זמן להיפתח, ולהתעדכן. מה דעתכן על פתיחת דף להתנקות מסוכרים בהנקה מלאה 2 ?
אני משאירה את זה לכן, היות ואני ממש ירוקה כאן

נשמה טובה, ברוכה הבאה@}
ביצים אורגניות הרבה יותר טובות מרגילות, ואני לא מוסמכת אבל אם חמש ביום נעים לך אז אחלה. הבעיה עם הרגילות זה כל התוספים שנותנים לתרנגולות- החל מאנטיביוטיקה וכלה בכל מיני מינרלים והורמונים חומרים אחרים- והכל מגיע לביצים- ואז את מקבלת את כל הרע הזה גמכן. אבל ביצה היא כמו מולטיויטמין, ואם את מניקה תינוקות בנות 5 וחצי חודשים- זה רק לטובה. הכולסטרול בביצים לא רלוונטי, את צריכה כולסטרול (בטח כבר שמעת על הכולס' הרע והכולס' הטוב. אז בביצים יש את הטוב ואת הפחות טוב ושניהם חיוניים למניקה).
סיון_ נ ,איזה כייף לך! אבל מה זה בוט קאמפ?

ומה יהיה כשאפסיק להניק? האם גם אז אוכל לחגוג? עד כמה ביצים אורגניות יקרות בהשוואה לרגילות? אני כרגע בהולנד. נדמה לי שכאן הכל מראש "יותר אורגני". אבל רק נדמה לי. מה לגבי פתיחת דף המשך בכדי לקצר את זמן הפתיחה של הדף כל פעם? נעים להצטרף לכאן. כבר מרגישה בחברה טובה!

אבל מה זה בוט קאמפ?
למיטב זכרוני, זה טירונות/מחנה אימונים.
לי אין רעיונות, כי אני כן אוכלת דברים מסוימים מתוקים, כמו פירות ופירות יבשים. אם את רוצה משהו דרסטי, אין לי רעיונות טובים.

נשמה, חבל לפתוח דף חדש, יש המון תוכן יעיל בכל הדף הזה. אפשר לערוך ולהכניס לטקסט נפרש, אבל אין לי סבלנות לעריכה הזו כרגע. אחרי שתסיימי להניק, 2 ביצים ביום זה מצויין.

טירונות/מחנה אימונים - אכן, זה מה שאני צריכה כדי להגמל שוב. אני כן אוכלת פירות, אבל כאלה עם ערך גליקמי נמוך (לא בננות, ענבים, אבטיח). וכן אוכלת פחמימות מרוכבות.
אבל החשק למתוק לא עוזב. אני לא לגמרי מבינה איך זה חזר, אבל ברגע שזה חזר כבר קשה להפטר ממנו.

נשמה טובה - אני גם מאוד אוהבת ביצים, אבל אוכלת 2-3 ביום. לא יותר כי אחרת זה ישעמם אותי. מעדיפה להתרכז בסוגים שונים של בשר... בשביל הגיוון והטעם.

<הצחיקותי המרגיעון "דבר חלש - אתה מבלבל את המרגיעונים". בדיוק בזמן

>

גמאני לגמרי מבינה איך חזר החשק למתוק.
נשנס מותניים...

יאללה, אז גם אני חוזרת לפה! איזה חמודות אתן שהחזרתן את הדף לפעילות.
העדכונים שלי לא כל כך משמחים, יצאתי לגמרי מהדיאטה ולדעתי עליתי את כל מה שירדתי והגעתי אפילו ל-65-6 קילו, כשהמטרה היא 57!
קשה לי להסביר בדיוק למה, רוב חיי הייתי די רזה וזה גם חשוב לי (יותר מדי). עכשיו אני מצליחה די להסתיר כי הגוף שלי מחולק היטב. אבל, עצוב מאוד, רבים מהבגדים בקושי עולים עלי

. אני ממשיכה לאכול אוכל בריא (אף פעם לא אכלתי ג'אנק, ותמיד הייתי טבעונית ברמה זו או אחרת), אבל הרבה יותר מדי פחמימות, ועם הפחמימות בא הרצון לעוד פחמימות. הבעיות שלי הן אלה:

מיגרנות ולחץ דם נמוך, שלפעמים מקשים על ההתנזרות מפחמימות
תקופה שבה עלי לשבת בבית ולכתוב כל היום (אם אני לא עם הפיצית) ואין לי אפילו דקה לעשות ספורט.
אי ידיעה כיצד לאזן--או בלי פחמימות או כל היום פחמימות.

אבל, עכשיו אנסה לחזור למוטב. שלב ראשון עם מעט פחמימות (אם כן, אז רק פעם ביום).

לוטם וסיוון, תודה על ששמרתן על הדף. אמא חדשה ואף, הבה נשנס מותניים יחדיו. ומה עם גמד? וברוכות הבאות החדשות.

אז מעכשיו, כולן מעדכנות. יאללה.

אז מעכשיו, כולן מעדכנות. יאללה.
ומה עם גמד? אוקיי, מתיצבת לקריאה... אמנם לא עידכנתי אך עקבתי אחריכן יקירותיי!
כל הכבוד לממשיכות הדרך שירדו!!! אני נמנית עם המתעכבות מאחור.. מזדהה מאוד עם פלוניתקית יצאתי לגמרי מהדיאטה..
אבל שמחה לבשר שהתחלתי לעשות ספורט 2-3 פעמים בשבוע. את ההרגשה וההנאה קשה לתאר! סופסוף התחושה שאני עושה משהו למען עצמי. למרות הזיעה שניגרת, השרירים עובדים ומתחזקים ובסוף האימון יש מקלחת וסאונה נעימה עם שמנים ריחניים.
(ואני לא מדברת בכלל על הקשר החזק הנרקם בין איה לאביה בימים בהם אני פטורה מהשכבה. הזמן שלהם ביחד הולך ונעשה נעים וקל יותר).
אבל השמירה על כמות הפחמימות והמתוקים התרופפה מאוד

. למרות שעדין מצבי הרבה הרבה (הרבה) יותר טוב מבעבר, שאז לא הייתי בכלל בודקת מה ומתי נכנס הכל לפה. כך שהרבה הושג ומוערך מחדש בזכות אותם חודשיים בהם עוד התמדתי.
משהו נחקק עמוק ומתמחזר כל פעם מחדש. החשקים אמנם חזרו אך אין בולמוסים יותר.
אך עם כל זאת אני עדין נעה בציר ה1-2 קילו יותר מקודם. אני כרגע על 62 (בתחילת הדיאטה הייתי 64).
וכבר הספקתי להגיע ל60 שעלו חזרה בטרם נערכה מסיבת הפרידה מהם P-:
מתי אראה כבר את ה57 המיוחל הארור הזה כבר? זו שאלה שנשאלת לה מדי פעם...
מקוה שבחברתכן הנעימה אאסוף את עצמי, את עצמותי הנוקשות ואת מדפיי המפוארים ואתמסר שוב לאותן קטניות יבשושיות ונבטוטים עליזים.
(אבל זכיתי היום למחמאה: אמרו לי שאני דומה לפנלופה קרוז. יש!!! תודה! תודה! תודה!)
אגב פלוניתי, מה זאת אומרת- עכשיו אני מצליחה די להסתיר כי הגוף שלי מחולק היטב ?
גם אני חשבתי שהגוף שלי יחסית פרופורציונלי, אבל אני ממש לא מצליחה להסתיר. איך מסתירים חזה מיניק, ובטן עגלגלה?
פרטי, הסבירי והדגימי (כלומר: ספרי סיפורים מענינים, האריכי באופטימיות, וחבקי חיבוק וירטואלי כדרכך תמיד...)

גמדיתית, פלוניתית !
אז מה, כולנו עומדות בתור ל משקל 57 קילוגרמים הנכסף?
גם אצלי היתה השקה לנקודת 60 קילו, ונכון לאתמול בערב 62.4 עדיין מתמצק בעגלוליות סביב גופי. אוי, לא. זה חלק מגופי. זה לא מסביב, זה בפנוכו.

אני חוזרת ומגדירה לעצמי את המטרה:
לאכול בריא
ללא כאבי ראש ומגרנות ולחץ דם נמוך (כן, לצערי גמאני מאלו)
לעשות טיול רגלי אחד ביום (קשה ולח ודביק כאן, וחממממם.)
אני אוכלת בסדר, אך מדי פעם מפנקת את עצמי בחלה לבנה וכאלו, ולרגל יום הנישואין השמיני שחל השבוע, הרבה שוקולד מריר 70% ומעלה (86%) ויין.
נראה לי שיותר קשה לי עם התחושה העודפת מאשר עם התזונה העודפת. כוונתי- באיזו קלות אני מוותרת לעצמי על המזון הטוב תמורת בישול מהיר של פסטה מלאה או רביולי מקמח לבן! באיזו קלות בלתי נסבלת אני ממתיקה קפה בסוכר. נכון, יותר טעים ככה, אבל אם אני מתחילה את הבוקר עם סוכר אז כל היום תבוא ההשתוקקות לעוד. ואם אני מדלגת על מתוק בתחילתו של הבוקר- נשאר רק החשק הנפשי, לא הצורך הגופני.
איך מסתירים חזה מיניק ובטן עגלגלה
אוהו, מיליון טריקים:

לא מסתירים, דווקא חולצות צמודות או אלגנטיות, שמלות יפות. בגדים מחמיאים. את הולכת זקופה וגאה ונראית מצויין גם אם למעשה יש כמה קילואים עודפים. אנשים שופטים את המראה לפי מה שאת מציגה. תציגי גוו זקוף ובגדים נאים וככה תיראי.
בגדי הריון- לא מומלץ. שוב בהריון? ישר יבואו הקלפטעס שילטפו לך את הבטן וישאללו בכנות אם את בחמישי או שביעי:-P
חצאיות הודיות וחולצות צמודות/חולצות הנקה- השילוב המנצח- החצאית מסתירה את הירכיים העבות והחולצה מדגישה את השדיים המניקים (כן, זה יפה).
והכי חשוב (עובדת על זה)- בואו נלמד לאהוב את הגוף פשוטו כמשמעו. בטן עגולה, שדיים כבדים, סנטר כפול. ככה, אהה?

ולרגל יום הנישואין השמיני שחל השבוע
מזל טוב!
ללא כאבי ראש ומגרנות ולחץ דם נמוך (כן, לצערי גמאני מאלו)
איך את מתמודדת עם זה, לוטם?

גם אני חשבתי שהגוף שלי יחסית פרופורציונלי, אבל אני ממש לא מצליחה להסתיר
דווקא חולצות צמודות או אלגנטיות, שמלות יפות. בגדים מחמיאים.
לגמרי מסכימה. אני לובשת חצאיות (דווקא לא רחבות), די גבוהות במותן, בדרך כלל דווקא מבד די קשיח, וגופיות די צמודות משוכות על החצאית. אבל לוטם צודקת שצריך לאהוב את הגוף שלנו כפי שהוא. כשאני עולה במשקל זה ממש לא הולך לי, לאהוב את הגוף, אני לגמרי מקולקלת מבחינה זאת. גדלתי לתוך אווירת דיאטות, על אף שבעצם כולם במשפחה די רזים--לפעמים עם עגלגלות קלה. אני מקבלת בשמחה את ההתבגרות--קמטים וכיו'ב--זה לא מפריע לי. אבל כן מפריע לי שאני 65 במקום 57 ושהגוף ממש לא מוצק. הכי חשוב לי זה לאפשר לפיצית לאהוב את גופה החמוד--גם כשתגדל ויתחילו כל השטויות.

גמדית, ברוכה השבית!!! התגעגענו.

אבל שמחה לבשר שהתחלתי לעשות ספורט 2-3 פעמים בשבוע
מצוין, המשיכי כך.

אתמול היה יום סביר. בגלל מיגרנה ועייפות גדולה אכלתי קצת לחמיות ופרוסת לחם. אבל לא הפרזתי. היום אנסה בלי פחמימות בכלל, על אף שאני עדיין מותשת מהתקף המיגרנה.

פלונית, רצית לדעת על ההתמודדות עם כאבי הראש:-(
אז ככה- אני מתחילה בד"כ בלנסות לשכב ולעצום עיניים. כשזה לא עובד, אני מנסה אקמול או אדוויל. כשזה לא עובד, אני לוקחת ויטמין C וקומפלקס B ולפעמים אומגה 3. אם גם זה לא עובד אני מכינה לי כוס קפה גדולה עם חלב וסוכר ולוגמת באיטיות. בד"כ זה מוריד את העוצמה של הכאב. הגעתי למסקנה שכואב לי בכלל בגלל לחץ הדם הנמוך ולכן התרופות המקלות לא מקלות. מה מעלה לחץ דם?
הרבה מים, רוזמרין בחליטה (בכלל נהדר בתזונה כזו כי זה מקל גם על פעילות מעיים מעי רגיז וגזים וטפילי מעיים, בכלל צמח קסם), קפאין.
מה מוריד לחץ דם (להמנע)- חליטת קינמון, עוזרר, חום, התיבשות, פסיפלורה, נענע.
אה, ואם אני אוכלת יותר מדי סוכר (עוגה וגלידה ועוגיות וכו')- אני מקבלת האנג אובר של סוכר, מיגרנה של 12 שעות לפחות ושומדבר לא עוזר כנגדה. הגוף צועק בכל הכוח אכלת סוכר? מגיע לך! ואני פשוט סובלת, בוכה, אין מה לעשות. רק לזכור-
כשמציעים לי עוגה מ-ד-ה-ימה ההגבלה רק פרוסה אחת קטנה היא חיונית להשרדות. ואם לא ממש בא לי קינוח אז לא לטעום בכל זאת. כמה שיעלבו ממני שאני לא טועמת- זה עדיין פחות מכאב הראש שאחרי עודף המתוק...

פלונית, רצית לדעת על ההתמודדות עם כאבי הראש
לוטם, תודה תודה. המצב שלנו נשמע מאוד דומה, וגם ההתמודדות. קפאין בהחלט עוזר בתחילת התקף--ועל כן יש תקופות שבהן אני מתמכרת לא רק לקפה אלא גם לרוקל, שהוא שילוב של קפאין וקודאין... מצד שני, יותר משתי כוסות קפה (ואני לא מתפשרת על פחות מאספרסו או קפה אחר משובח) גורמות לי למיגרנה. אדוויל הפסיק לעזור לי, ואקמול זה בערך כמו סוכריה.
רוזמרין בחליטה
מעניין! איך עושים זה? מים רותחים על הצמח? ואיפה קונים זה?
האנג אובר של סוכר, מיגרנה של 12 שעות מוכר מאוד.
כמה שיעלבו ממני שאני לא טועמת- זה עדיין פחות מכאב הראש שאחרי עודף המתוק...
הנעלבים האלה הורסים אותי. יין אדום, למשל, הוא מתכון בטוח למיגרנה אצלי. גם דוד שלי וגם אח שלי, אניני הטעם והיין, תמיד נעלבים כשאני מסרבת. הכיצד? מזכיר את סיפורי אף והחמות.
שכחתי לשאול לשלום מתוקה, ניצן ואמא של יונטל. יאללה עדכונים.

חליטת רוזמרין
ענף באורך אצבע מקצה הצמח (עלים צעירים וותיקים) שטוף במים קרים, מונח בספל. מוזגים מעליו מים רותחים רותחים ומניחים להצטנן. כשזה כבר פשור, שותים. הרוזמרין צומח כמעט בכל גינה ציבורית, גם בגינה שליד הבית שלנו. ויש גם למכירה ברשתות ליד הבזיליקום, ארוז. אני מעדיפה קטוף...
אקמול לא עוזר בכלל, רוקל לא ניסיתי אבל יותר מכוס קפה תגרום לכאב ראש להופיע. גם לחץ דם גבוה מזיק כנראה.
איך אומרים חכמינו? צרת רבים נחמת טפשים/חצי נחמה?
שנזכה לימים מאוזנים. אמן.

תודה לוטם, מאמצת.
שנזכה לימים מאוזנים. אמן. הלוואי אמן.
אתמול היה יום לא מוצלח--עדיין כאב ראש, הרבה פחמימות. אבל היום הולך מצוין.
עוד שבוע אני נוסעת, ורוצה להיות פחות קילו לפחות....
אחת החצאיות האהובות עלי נתקעת בעלייה...

בוז לסוכרים, כיפאק לבריאות ול-57

בוז לסוכרים, כיפאק לבריאות ול-57 וואו, לשאוף ל-57 זה גדול עלי. אם לשם אגיע אז יקרו שני דברים:

יקרה הלא יאמן
אני אהיה חתיכה. אני.

אז בינתיים שואפת ל-60 ובכל מקרה אהיה מאושרת עם 63. לצערי אני עוד מסתכלת על המספרים האלה במשקל מלמעלה.
אבל אלה לא בלתי אפשריים מבחינתי.

שנזכה לימים מאוזנים. אמן. אמן ואמן. גם אצלי לחץ דם נמוך ומיגרנות. ולשמחתי התכיפות שלהן ירדה עם ההריונות והלידות וההנקות. אצלי לרוב זה קשור למזג האויר. קפאין לא עוזר לי ולרוב גם לא פחמימות, אדוויל בדר"כ כן. לשתות הרבה מים ולנוח בחדר חשוך (אם מתאפשר).
שנה שעברה, באמצע ההריון, היתה לי מיגרנה כל פעם שירד גשם, וזה תפס אותי כל פעם ליומיים-שלושה. קיבלתי תרופה הומאופתית וגם עכשיו היא לפעמים עוזרת.

ואני שוב בגמילה מסוכרים. שוב אוכלת המון בשר וביצים וירקות. מקווה שהחשק למתוק יעזוב אותי בקרוב. האם לנצח אתגעגע לשוקולד??

ובכל מקרה אהיה מאושרת עם 63.
בוז לסוכרים ולפחמימות הלבנות, כיפאק לבריאות ול-63! זה הרי בכלל לא משנה מה המספר, אלא מה המשקל שאיתו נוח לך.

גם אצלי לחץ דם נמוך ומיגרנות.
סיון,קה, הגם את במועדון המיגרנות ? גם אצלי זה קשור גם במזג האוויר--בניו יורק (מזג אוויר יבשתי ולא יציב) אני לפעמים יוצאת מדעתי. שינויי מזג אוויר, חוסר שינה, יותר מדי סוכרים וקפאין, אלכוהול--כל אלה גורמים לי לחוש שלחץ הדם שלי ברצפה וממש קשה לי להרים את הראש. חדר חשוך זה נעים, אך לא מפסיק ההתקף.
ספרי עוד על הטיפול ההומיאופתי, סיוון. בדיוק לקחתי את הפיצית להומאופתית קלאסית בכלל מעגל של דלקות אוזניים, ריאות ואנטיביוטיקה (בושה, אני יודעת. אני אף פעם לא לוקחת אנטיביוטיקה והצליחו להפחיד אותי שיהיו סיבוכים...).

חזרה לעניינינו: היו יומיים מצוינים. כשלא כואב לי הראש ממש קל לי לשמור, וכבר מרגישה פחות "נפוחה" ויותר קלה. המחוג מתחיל לסטות שמאלה מ-65. חייבת לרדת לפחות קילו השבוע.

מה שלום הבנות?

סתם לעדכן אתכן שגם אני בעניינים פה. פתחתי את הבוקר עם 3 ביצים! איזה בוקר נפלא!!!
אני כרגע על 61.5 בשאיפה ל-58 מימי התיכון. עוד יומיים אני אתפנק לי על וופל בלגי עם אבקת סוכר מעל. פעם בשבוע, בשבת בבוקר, אני מפרגנת לעצמי!

שגם אני בעניינים פה
מצוין, נשמה. ספרי עוד מה את אוכלת ואיך הולך--את בשלב 1, נכון? יש פה בדף מתכונים נפלאים לשלב הזה והבא.
פעם בשבוע, בשבת בבוקר, אני מפרגנת לעצמי!
גם מצוין. זו הדרך הנכונה לחיות: רוב התזונה בריאה, ומדי פעם סתם כיף בשליטה ובאיזון.

אתמול היה יום לא רע בכלל--כולל חצי קרקר וביס לחם, וכל השאר ירקות, גבינות, ביצים.
היום כואב הראש, אז אכלתי ביסקוויט, אבל אני ממש מתכוונת לשמור. לא יכולה יותר עם 65, זה מדכא אותי. נראה לי שהגעתי ל-64.5, זוהי התחלה.

מה עוד אני אוכלת? עוף מדי פעם. הרבה דגי סלמון. טונה פה ושם, טופו בכל מיני טעמים. ירקות מוקפצים או במרק (אני קונה את השקיות עם הירקות החתוכים כבר, כדי להקל על ההכנה). סטייקים. קיטניות אין לי כוח לבשל.
היום התפרעתי קצת ואכלתי ליד העוף גם איזשהו סוג של דגן. אני לא בטוחה מה זה היה: כוסמת/שעורה/חיטה. כי פתחתי את זה אי אז, וזרקתי את העטיפה. יש מצב שזה היה קיטניה ולא דגן????? הלוואי....
אני מנשנשת הרבה אגוזים ושקדים. אבל נראה לי שאני מגזימה עם זה ומחסלת כמויות גדולות מידי. בעיקר אם נופלים לידי אגוזי קשיו/פיסטוקים.

ספרי עוד על הטיפול ההומיאופתי - פלונית, לא יעזור שאתן את שם התרופה ההומאופתית, כי נטורופת/ית צריך להתאים לך את זה. אני מציעה שבפעם הבאה שתהיי עם הפיצית, תשאלי לגבייך ואולי שווה לך להתחיל טיפול. נראה שאת סובלת מזה באופן תכוף מאוד, אולי אפשר יהיה לעזור לך.
גם אצלי אלכוהול עושה את זה מיד, ולפעמים גם ריח של סיגריות. הכי טוב להמנע...

חייבת לרדת לפחות קילו השבוע - למה? את יודעת שהתזונה הזאת היא לאט אבל בטוח. אמנם היה לך קצת נד-נד עם המשקל לאחרונה אבל ירידה מהירה מדי יעולה להביא לשבירה מהירה.

פלונית, לא יעזור שאתן את שם התרופה ההומאופתית
ברור, ברור. אני יודעת שהתרופה נבחרת בהתאמה מאוד מסוימת למטופל. רציתי לדעת אם הטיפול שלך עזר למיגרנות, אם עדיין עוזר. הלכתי פעם לטיפול הומיאופתי במיגרנות, וזה לא עזר. אולי קצת בהתחלה. בעצם לא יודעת.
מתכוונת לנסות אייפק כשאחזור לאחר הנסיעה הקרובה.

למה? את יודעת שהתזונה הזאת היא לאט אבל בטוח
אל דאגה, סיון'קה, אני יורדת כל כך לאט ממילא. לא נראה לי שאסגור קילו השבוע, אבל אני שומרת וילדה טובה (קצת פחמימות פעם ביום, זה הכל). נדמה לי שזה כבר יום רביעי לשלב ראשון קצת משודרג.

איך הולך לך הספורט? לזה אני מתגעגעת.

רציתי לדעת אם הטיפול שלך עזר למיגרנות - קיבלתי תרופה הומאופתית שאני צריכה לקחת ממש כשמתחיל הכאב. לא משהו למניעה - לצערי נראה לי שאין כזה דבר. אז התרופה הזאת עוזרת אם הכאב באמת קשור למזג האויר (שזה הרוב, אבל לא תמיד). התרופה ניתנה לי כשהייתי בהריון, ולמזלי היא לפעמים עובדת גם עכשיו.

איך הולך לך הספורט? אני משתדלת ללכת פעמיים בשבוע. לפעמים יוצא פעם בשבוע. וזה כיף - אני מרגישה שאני עושה משהו, שכל הגוף נרתם למשימה. והנשים שאיתי בחוג מחמיאות לי על הירידה, אז שווה לי פעמיים

ולמרות שיש לי עוד הרבה להוריד, אני מרגישה שהשינוי בתזונה עושה לי טוב מכל הבחינות והירידה במשקל היא "על הדרך". כמובן שזה אחד הדברים שעושים לי טוב... וזו אחת המטרות הגדולות של השינוי, אבל התחושה הטובה מגיעה גם ממקומות אחרים ולא מהמשקל ומהמראה שלי.

צ'מעו מחשבה מפחידה שחלפה במוחי. נכון התחלנו את כל הדיאטה הזו אחרי פסח? אז מה הדבר הגדול הבא? החגים.
עד עכשיו לא היינו צריכות להתמודד עם חג גדול, או תקופה שלמה של אוכל של חגים, ואוטוטו יהיו ימים שלמים של ארוחות משפחתיות וכל זה. אז תגידו, כמו ששמרנו עד עכשיו נשמור גם אז, אבל אני לא יודעת, אני קצת מודאגת. בעיקר שכל פעם אני נופלת זה עושה לי כאב בטן, אני ממש מרגישה את הנפילות פיזית, וזה ממש מעצבן.
אז איך עוברים את זה? יהיה בסדר, נכון?

אף חצוף, בדיוק. וגם פארק הירדן, וגם, וגם...
השבוע היה על הפנים, ואפילו היום כבר שתיתי שוקו ואכלתי שוקולד האם לנצח אתגעגע לשוקולד?? חייבת לצאת ל מסע קניות

קינואה
מלפפונים ועגבניות ופטרוזיליה אורגנים
טופו, הרבה.
ביצים, הרבה. אורגניות.

שיהיה לי מה לאכול ושיתחשק לי להכין, ולהוציא את האויב מהבית כמו שאמרה לנו שרה לה בהריון. יש לנו המון נשנושים "רעים" שצריך לחסל...והם מתחסלים לי לתוך החבית:-(
ביום חמישי שחיתי.הווו, זה הרגיש נפלא. אשחה שוב השבוע. אני לא יודעת כמה זה באמת ספורט אבל לנשמה, שם זה מטהר כמו מקווה. <לוטם היתה פעם אחת לפני החתונה במקווה ומאוד התרגשה>.

אז מה הדבר הגדול הבא? החגים
צריך לגייס את כל הכוחות כדי להתמודד עם החגים.

יש לקבל החלטות מאוד מאוד מסודרות בנוגע למה וכמה אוכלים בכל ארוחה משפחתית--לרשום אותן ולתלות על המקרר. למשל: ירקות, חלבונים, מנת פחמימות אחת בלבד. מה שחשוד כמלא קמח לבן ושומנים לא לגעת. מנסיוני, האכילה המופרזת בארוחות לא משתלמת.ב
למי שזה עוזר: להישקל כל בוקר. או כל בוקר למדוד זוג מכנסיים שמהווים מדד (אף, אני זוכרת שאת לא נשקלת). להשאיר את המכנסיים מחוץ לארון, ליד המיטה, כך שיהוו תזכורת
בתקופת חג, לדווח פה כל יום.

חייבת לצאת ל מסע קניות חשוב, חשוב. אני שוב לפני נסיעה, המקרר ריק, אז הלחם קורץ.

אתמול היה יום די מזעזע. הראש שלי כל כך כאב, הייתי חייבת אנרגיה פחמימתית: 2 פרוסות לחם, בייגל, ביסקוויטים, אפילו קצת אורז בערב. וזה אחרי שבבוקר ראיתי שהגעתי ל-64 (יש!). לא נורא. היום מרגישה יותר טוב, וחוזרת לגמרי למשמעת. כשלא כואב לי הראש ממש קל לי לשמור, כשכואב קשה.

אני לא יודעת כמה זה באמת ספורט
זה פחות או יותר הספורט הכי בריא שיש. ללב-ריאה, לשרירים, ובזכות המים ללא לחץ על המפרקים.
שבוע נפלא

יכולות להאיר את עיני בנוגע לכמויות הבוטנים/שקדים/אגוזים המותרות ביום? החלטתי על 100 גר' מקסימום. אז כמה רע אני צריכה להרגיש כשאני עוברת את זה? ובכלל, בכל הנוגע לשומנים למיניהם: גבנ"צ, חמאת בוטנים....כמה מותר להתפרע?

פלונית, תודה על העידוד. כל בוקר זה ממילא. אני צריכה להתאמן בלהגיד "לא תודה". היום אחרי הקניות הצלחתי להגיד לא תודה לשוקולד מריר עם צימוקים ועוגת פרג משובחת בהחלט. זוכרתותם היטב אבל סירבתי.
נשמה, אני לא מוצאת את הספר שלי, אז אולי מישהי תבדוק לך. הכי חשוב באגוזים זה לגוון.

סיכום היום השני.
אכלתי עוגה|X| וענבים ושתי תאנים
אבל אכלתי גם סלט טרי ואורז מלא וברוקולי ופורי (אוהו הרעב הזה!) ושתי ביצים.
וחצי רימון קטן וחמצמץ שקטפנו בכפר תבור לפני מספר ימים.
עכשיו כשאני מסכמת- דווקא היה בסדר. חרגתי מעט אבל לא שברתי את הכלים, המשכתי להרגיש מחוייבת לכללים שהנחתי לפניי.
אחד הדברים שגרמו לי להתחיל מחדש היה המשפט הבא אותו אמרתי ביום חמישי בערב לבעלי:
"אני יכולה להפסיק את הסוכרים מתי שרק ארצה, ברגע שאחליט- אפסיק".
אמרתי את זה עם גביע גלידה ביד ותוכניות לגלידה הבאה בעודי מלקקת את הנוכחית.
המשפט הזה הוא משפט קלאסי של מכורים לסיגריות ("אני יכולה להפסיק מתי שארצה/אחליט אני פשוט צריך לרצות...") ולסמים. או אז נפל האסימון (עוד סלנג שיצא מהשימוש בגלל הטלקרד) שאני בדיוק ככה, נרקומנית של סוכר, מכורה. בדיוק כמו שהוא כותב בספר של SB שאני אפילו לא נהנית כי כשאני נוטלת סוכר אני מתכננת את המנה הבאה...
פלונית, וזה אחרי שבבוקר ראיתי שהגעתי ל-64 (יש!) יש! כל הכבוד! תתמידי, אנחנו נצליח!

לוטם, את כל כך צודקת. והבעיה עם הפחמימות המעובדות, שנפילה אחת - ושוב ההתמכרות בעיצומה. הגוף מגיב מיד ורוצה עוד.
הכי חשוב, לפי הנסיון שלי - גם אם יש חטאים פה ושם, שהם לא יקרו בתחילת היום. זה מחרב את המשך היום ולפעמים גם את הימים שאחריו. אם מתענגים פעם בכמה ימים על משהו אחה"צ, אחר כך יותר קל לחזור לתלם.

אוהו הרעב הזה! - זה רק כי את בגמילה. ה-craving יעבור תוך כמה ימים. את יודעת את זה

אנחנו נצליח!

האתר יוצא מחר לחופשה. אני מבקשת שדף התמיכה יעבור לקומונה באופן זמני, בסדר?
זו הקומונה שלי שתתאים באופן זמני לתמיכה
וזו הקומונה של באופן זמני

שכלתי את סבתי אתמול בערב, ודווקא עכשיו, באבל, אני מחזיקה את עצמי להשאר בתלם הנכון של המזון, דווקא עכשיו כל החשקים של פיצוי במתוק עולים חזק.

לוטם יקרה, תנחומי

קשה לשמור על מה שנכנס לפה בימים כאלה של אבל. נסי לשתות יותר מים. לנוח.

הקומונות הן רעיון מצוין. כבר באה.

וזה הלינק הנכון לקומונה באופן זמני

לוטם יקרה, תנחומי

לוטם, משתתפת בצערך על אובדן סבתך. מקווה שיש לך תמיכה. לא פשוט. החזיקי מעמד.
תודה רבה רבה על העברת דף התמיכה לקומונה, לוטם. חשוב מאוד. אני זקוקה לזה. נחתתי בארצות הברית וכבר יומיים אני אוכלת פחות או יותר רק פחמימות מרוב עייפות וגט לג. צריכה לחזור היום לתלם, ולהמשיך לרדת עד המשקל הרצוי. כבר השריתי עדשים.

מאוד מזדהה עם דבריכן על הפחמימות והסוכרים, סיון ולוטם, זה באמת לא מוצלח בתחילת היום (הורס את היום), אך לפעמים מופיע אצלי הרעב לפחמימות בערב. עניין ההתמכרות מאוד מעניין. אני צריכה לחשוב עליו לעומק. משום שלמרות שלא מתעניינת באוכל, ולפעמים אפילו שוכחת לאכול, קצת סוכרים אף פעם לא מספקים אותי. כשאני אוכלת סוכרים, אני זקוקה ל-sugar rush . כלומר זה ממש עניין של התמכרות.

נשמה, קראי בלינקים שנתנו פה באתר, יש שם פירוט ברור של כל המותר ואסור וכמה.

אנחנו נצליח!

אנחנו נצליח!
ותודה, המילים שלכן מחממות את הלב.

חזרנו. גם לדף שלנו, וגם אנחנו חזרנו מהמיני-חופשה שלנו.
כמה טוב להיות בבית. נסענו רק ללילה אחד, אבל אכלנו רק בחוץ ויצא לי להתפשר יותר מדי פעמים. אבל בעקרון השתדלתי והתפשרתי בעיקר כשלא היתה לי ברירה.
ובכל זאת טוב לחזור ולאכול ארוחת ערב טובה (לא משהו מיוחד. ביצים, סלט, לחם פמפרניקל, אבוקדו, פסטרמה. אבל טעים וטוב).

מחר שוב נהיה בחוץ. הולכים לפיקניק שהקליניקה של המיילדות מארגנות מדי שנה. איזה כיף יהיה לפגוש אותן שוב

אין מנוס ואנחנו מכינים שניצלים. חוץ מהטיגון, הכל מותר

. מצד שני, יש פיקניק ללא שניצלים? אני לא מצאתי.
סלט קינואה (לוטם, תודה על המתכון. פעם קראתי אצלך בבלוג התזונה בהריון), סלט אבוקדו. פיתות מקמח מלא.
פירות חתוכים.
ואחרי הסופ"ש והיומיים שקדמו לו, נחזור לתלם.

ומה שלום כולן?

גם אנחנו היינו בחופש בסוף השבוע. אני לא אגיד מה אכלתי, רק בוא נגיד שהתעלמתי לחלוטין ממה שאני אמורה לאכול. היום חוזרים לשגרה, מקווה לא לסבול יותר מדי מהזבל שאכלתי.
שבוע טוב לכולן!

הי יקרות
גם אני הידרדרתי פה ושם בשבוע האחרון. אתמול הומנתי למסיבת תה (כן, כן, יש דבר כזה). והיו שם סקונס עם קצפת וריבה, עוגות.....וכמובן שהייתי חייבת לטעום מהכל. ולפני שבוע נכנסתי ללאונג' דן בשדה תעופה. והאוכל שם חינם למחזיקי כרטיס אשראי כלשהו....אז שאני אסרב לאוכל "בחינם"???? אז זללתי לחמניות עם כל מיני ממרחים.....
לא נורא, רוב הזמן אני ממש נהדרת ונצמדת לכללים, ובאמת רזה מהרגיל שלי.
לגבי הכללים. דווקא בדקתי באדיקות את האתרים שהיפנו כאן אליהם. ועדיין לא ראיתי כמה אגוזים/שקדים מותר לנשנש ביום? גם לגבי יין בשלב השני, בעלי שהצטרף אלי אתמול לדיאטה (הוראיי הוראיי. אנחנו נשואים 9 שנים והוא סוחב 25 קילו מיותרים על גופו, ואף פעם לא התעניין בכיוון. ופתאום הוא מצטרף לדיאטה!), בקיצור, בעלי בעניין היין, ולא מצאתי לו תשובה בכל האתרים המהוללים.
בהצלחה לכוווווולן!

אני עדיין לא במקום, ההתמכרות חזרה ואני משתוקקת כל הזמן לאסור.
אבל מתכון- כן!

מרק עוף מטונה

מכינים מרק איך שרוצים( בצל ירקות וכו')ובסוף הבישול מוסיפים חבילת טונה מקופסא. טעים! הכי טעים עם קינאה, בכלל היא מתארגנת טעים עם טונה.

היי בננות,

כמה מחשבות... שמתי לב שיותר ויותר התחלתי להתייחס לאוכל בפשטות. גם כשאני זוללת אני לא מוקיע את עצמי כי אני מבינה שהייתי צריכה את זה.
אבל בעיקר אוכלת כשאני רעבה.
הפסקתי לשים לב למה שאני אוכלת אבל באופן טבעי שמתי לב שבא לי דברים בריאים יותר ומשביעים יותר.
דג עם סלט וכו... כשבא לי מתוק אני אוכלת ענבים או שוקולד מריר . אבל המשיכה לסוכר התמתנה מאוד. אפילו בקפה כבר מגעיל לי.

אני על 58 קילו, רוצה להגיע ל- 55 . אבל כבר לא נשקלת. פשוט זורמת. הגעתי למצב שאני מרשה לעצמי להיתפרק בשבת, ואז "מקזזת" כל השבוע. זה יוצא מצוין.

וגם ככה, בין העבודה, לפעוט בן שנה וחודשיים סופר סופר פעיל, וכלבה חדשה שאימצנו למשפחה. אין לי דקה להיתבטל על הספה.

נשיקות...

אמא חדשה, יופי של הודעה. נשמע שהגעת למקום טוב מבחינת התזונה שלך ובכלל

וגם שכש אין לי דקה להיתבטל על הספה זה גם עובד טוב.

ואני יחסית שומרת, אבל מתחילה להשתעמם ובעיקר לא מצליחה לאכול פחות דגנים. יש רעיונות לגיוונים באוכל?

אני רוצה שתעזרו לי בדף הזה.הפרעות אכילה
נדמה לי שיהיה למשתתפות הדף הזה מה לומר. תודה מראש (השנה)

למה?! למה לא נכנסתי לדף הזה כבר קודם?

אני יודעת, בגלל הכותרת. קצת מטעה, כי גם לא מניקות יכולות להיעזר בדף הזה. אבל מילא. הנני כאן, מוכנה לאתגר.
אין לי מושג כמה אני שוקלת ואין לי משקל בבית. אבל יש עליי איזה חמישה שישה קג מיותרים... אולי יותר. /-:
אני כבר הרבה זמן במעבר לתזונה בריאה ונכונה יותר. מבשלת קינואה וכוסמת על בסיס קבוע (כמעט), משתדלת להכין סלט לפחות פעם ביום, קונים רק לחם מקמח מלא, כנל האטריות. לא מחזיקים עוגיות בבית באופן קבוע, אין דגני בוקר ממותקים (חולשה גדולה שלי), אין גלידה בבית (חולשה גדולה עוד יותר) - כשרוצים גלידה הולכים לאכול בחוץ.
נכנסתי לשגרה של לצאת בבוקר להליכה מהירה של חצי שעה, פעם ביומיים. נפלה עליי איזו שפעת קלה אתמול, מקווה להתאושש ולחזור לשגרה הברוכה הזאת.

הקשיים הם... משעמם לי, והרגליים מוליכות אותי למטבח. אני כועסת? כנל. מוטרדת? ניחשתן....
בהתחלה חשבתי שהמעבר לחינוך ביתי מקשה עליי מהבחינה הזאת, כי יותר שעות ביום אני נגישה למקרר. אבל אני יודעת שכשאני רוצה אני יכולה לעמוד במה שהצבתי לעצמי, לא להתפתות, להכין ארוחות מראש כדי לא להגיע מורעבת למקרר ולטרוף מכל הבא ליד לפני הארוחה..... אני רק צריכה תמיכה, צריכה שיזכירו לי כל הזמן מה נכון ומה כדאי לי. אחרת רגעי משבר מוליכים אותי השאולה, ומשם קשה לי מאוד לחזור לדרך הנכונה. אני פשוט שוכחת מהי.... )-:

והמרגיעון אומר לי: טוב לבלוע צפרדע מפעם לפעם... וגו'. D-:
הנה, אני יודעת שמחר כבר יהיה טוב יותר, בזכות מה שקראתי עכשיו בדף.

שנה טובה לכולנו ותודה שאתן כאן

בלה שנדמה לה , ברוכה הבאה@}
סלט פירות, גיוון טוב לחלב עם דגנים זה יוגורט עם גרנולה.
עדכון שלי-
ביום שישי שכחתי לאכול.
לא אכלתי בורקסים במסיבה של אדם, לא אכלתי עוגה, לא שתיתי משקאות ממותקים וגם לא יין, והמים היו לי תפלים אז לא שתיתי גם אותם. במשך היום לפני כן לא אכלתי כי הייתי עסוקה בלארוז, האכלתי את הילדים ואת האיש אבל לי לא היה תיאבון ובמיוחד לא היה חשק לבשל. בארוחת ראש השנה היתה לי סחרחורת חריפה, הגוף שלי שהניק כל היום והרבה (אולי שיניים?) ושתה מעט ואכל כלום בריבוע, פשוט התמוטט. בקושי רב ישבתי ואכלתי ממעדני החג של אמי, שהיו רויים במתוק, ולאט לאט המצב השתפר. באחת בלילה כבר ממש הרגשתי טוב יותר.
אז אתמול ניסיתי לשים לב- שאני מתחילה את הבוקר בביצה מקושקשת עם קוט'ג', ואח"כ אוכלת יוגורט ביו, ופרי, ומלפפון, וככה כל היום גם כשאין לי חשק לבשל- ארוחות קטנות ומזינות.
סלט מלפפון עם יוגורט מרענן, זה משהו קל לאילתור וטעים.
בברכת שנה טובה ומתוקה רק ברמה הרוחנית, וברמה התזונתית- לברכת שנה דלת פחמימות:-]

לחלב עם דגנים זה יוגורט עם גרנולה לא התכוונתי לחלב עם דגנים. ובכל מקרה אני לא צורכת מוצרי חלב...
הכוונה שלי היתה לדגנים בכלל. גם מלאים. לחם מלא, אורז מלא, קינואה. יוצא שאני אוכלת ביום יותר מהחצי כוס (מבושל) שאני אמורה. אני מחפשת תחליפים טובים ומשביעים. וקלים להכנה.

ועוד שאלה - למישהי פה יש מתכון טוב לדוחן? קניתי כי נגמרה הקינואה בחנות, ואין לי מושג איך מכינים ומה הטעם של זה.

בלה שנדמה לה , ברוכה הבאה

בברכת שנה טובה ומתוקה רק ברמה הרוחנית, וברמה התזונתית- לברכת שנה דלת פחמימות. בהחלט!

סיון'קה, מתכונים לדוחן ועוד מתכונים לדוחן
אף פעם לא ניסיתי. אם תנסי, אנא דווחי.
אני מחפשת תחליפים טובים ומשביעים. וקלים להכנה.
נסי לתת נפח לא דגני לדגנים:
פסטה מחיטה מלאה, להקפיץ עם טיפה שמן זית, המון עשבי תיבול והמון ירקות (אם היית אוכלת גבינה, הייתי ממליצה לפזר פרורי גבינה בולגרית על זה). או לאפות את הירקות קצת בתנור קודם לכן, ואז לערבב עם חצי כוס פסטה. להוסיף לימון בסוף.
את האורז המלא או הקינואה לערבב עם המון עדשים או חומוסים. פשוט לבשל בנפרד ואחר כך לערבב ולהוסיף קצת כורכום או קארי. אני מבשלת סיר ענק של עדשים או חומוסים, ואחר כך מחלקת למנות ומקפיאה. זה שומר על הערך התזונתי.

אני במצב בינוני. הייתי מאוד חולה וכמעט לא אכלתי, אחר כך כאב לי הראש במשך יומיים אז אכלתי פחמימות. בקיצור אני עדיין על 64. וממשיכה.

אמא חדשה, נשמע שאת משיגה את מטרות הדף. כל הכבוד! את מודל ומופת (ואנו משתדלות בכל לב לפרגן על ה-58)
נשמה, סחתיין על גיוס הבעל למטרה. מחכות לדיווחים
לוטם, מקווה שאת מתחזקת.
אף, מקווה שהכל בסדר עם התפריט החדש.
ומה עם גמד?
בלה שנדמה לה , ברוכה הבאה!
ולא נותר, אלא לצטט שוב את לוטם:
בברכת שנה טובה ומתוקה רק ברמה הרוחנית, וברמה התזונתית- לברכת שנה דלת פחמימות

ביום שישי שכחתי לאכול
גם אני. הייתי חולה עכשיו 3 ימים, ועוד לא לגמרי עבר.ביום שישי פשוט לא אכלתי כלום. בהמשך כבר התחלתי לאכול, אבל פשוט אכלתי מה שהיה, בלי לסנן, בלי לנסות. המחלה שברה אותי סופית, ועד שאני לא עולה קצת במשקל, אני שמה את התזונה הזו קצת בצד. אני ממשיכה לאכול בריא, אבל מתגמשת, כשאני ארגיש שאני מגיעה למקום שטוב לי בו, אני אצטרך למצוא את האיזון שיאפשר לי לאכול בריא ולשמור על המשקל התקין שלי. (רק להבהיר שכרגע גם מידה 38 לפעמים גדולה עלי

לא טוב לי ככה, זה מוגזם) אני גם רוצה לעשות בדיקות דם מקיפות, לראות אם יש משהו שדורש יותר תשומת לב, או שיכול להסביר את הירידה הדרסטית במשקל.

שתהיה לכולן שנה טובה באמת, ובהצלחה למתחילות ולממשיכות! @}

עדכון מהיום הראשון (אומנם עוד לא נגמר, אצלי ארבע אחה"צ, אבל אני לא יכולה להתאפק!):
טוב, זה לא שהיו לי המון פיתויים בדרך, אבל כשנכנסתי למטבח מרוב הרגל, זכרתי לעצור ולבדוק מה הבטן אומרת לי, לזהות אם זה רעב... ואם לא - לשתות כוס מים. בזמן האחרון שתי קוביות קרח הן הפינוק שלי! D-: