להתנקות מסוכרים בהנקה 2

הבטחתי מתכון - בבקשה!
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.a ... 938573&r=1

לוטם, יכול להיות שהרעב הוא בגלל שהאוכל שאכלת הוא בעיקר פחמימות (קינואה, תירס).
היום אני עומדת להכין וג'י-בורגר (קצת התעייפתי מלאכול חיות, למרות שהבכורה תשמח לבשר בקר 3 פעמים ביום). יוצא לי לפעמים לקנות במעדניה של הקואופ (כשאנחנו מגיעים לשם רעבים. לרב זה המצב...) כאלה, על בסיס אגוזים או ירקות וזרעים. זה טעים להתעלף וזה עשיר (שומן, קלוריות, כל מה שאני מחפשת באוכל

). מניסיון - קציצות כאלה עם קצת ירק ליד (למשל נבטים) זאת ארוחת מלכים.

אבוא לספר על הצלחות אחרי שאברור מתכון ואכין ויצא מעולה

עוגיה, אשמח מאוד למתכון לוג'י בורגרס!
אכן כן, תירס וקינואה מכילים פחמימות (שאמנם מותרות אבל משפיעות).
וטוב שהזכרת לי, להכין קציצות עדשים כמו שעשיתי בשבוע שעבר. ז"א עדשים מבושלות, ולהוסיף חצי בצל קצוץ, פטרוזיליה קצוצה, כוסברה קצוצה ותבלינים של קציצות ולאפות בתנור 20 דקות מכל צד.

בראוניז חיים מרנינים
1 כוס (100 גר') אגוזי מלך
1 כוס (125 גר') תמרים מגולענים
5 כפות (31 גר') אבקת קקאו, רצוי חיה
4 כפות (32 גר') קוקוס טחון. כמה שיותר טרי, רצוי חי
2 כפות (60 גר') דבש או סירופ אגבה
1/4 כפית מלח

(אני לא שמה אגבה. מתוק לי מספיק בלי)

הכנה

כל העיבודים – במידה. כדי לקבל בראוניז ולא ממרח.

במעבד מזון עם להב פלדה שמים את האגוזים. מעבדים עד שהם פירוריים.
מוסיפים את התמרים ומעבדים עד שהם מתפוררים. (אם מדובר בתמרים יבשים ממש עדיף לעבד אותם בנפרד לפני שמעבדים ביחד כדי לא להגיע לעיבוד יתר של האגוזים).
מוסיפים את כל היתר ומעבדים עד שנראה אחיד. לא להגזים.
משטחים בתבנית בגודל מתאים.
כדאי לצנן לפני שחותכים לקוביות.

קרדיט למתכון: the rawterian (בלוג מצוין עם מתכונים חיים פשוטים ומהירים).

מעבד מזון! עכשיו אני יודעת מה לבקש ליומולדת!
(אוף- איזה סוג, מה לחפש בו?)

לארוחת צהרים אכין את אלה: http://heathereatsalmondbutter.com/2009 ... e-burgers/

אלה שכאן עושים רושם עשיר יותר (מבחינת רכיבים) ודורשים גם השריה וגם ייבוש (הקודמים מיועדים לתנור) אז בטח אתחיל בהכנות שלהם לקראת... אכילה בעתיד.

שני המתכונים מבוססים על גזר וזרעי חמניות שטעימים מאוד ביחד.
קציצת אגוזים אחפש בפעם הבאה..

מעבד מזון: הלכתי לכלבו, ראיתי שניים מחברות מוכרות בערך באותו המחיר, לקחתי את זה שיש לו פחות חלקים וכפתורים.
הגיע עם להב פלדה ושתי דיסקיות של פומפיה ו"מנדולינה" (פרוסות דקות). הכל שימושי.
שימי לב שהנפח מספק (אצלי זה 2.5 ליטר, לא הייתי לוקחת פחות משני ליטר). שיש אחריות.
זה לא מכשיר מורכב ולא בלנדר שהעוצמות שלו משנות מי יודע מה. הכל די דומה לדעתי.

וטורטיות תירס. נראה לי שלמרות שעקרונית טורטיות מותר, הן ממש עשו ההיפך מלהשביע. הרעיבו אותי.
לוטם, לדעתי טורטיות תירס אסור. לתירס יש ערך גליקמי גבוה במיוחד, ועל כן הוא מאוד מרעיב. ממש לא כדאי לצרוך אותו בהתנקות.
לא מתחשק לי להכין סלט. אני רוצה מוכן כבר
אולי תכיני לך רק בשבועיים הקרובים ירקות חתוכים בצהריים וצנצנת רוטב מוכן בצד?
אני תמיד מכינה צנצנת גדולה של ויניגרט. זה מחזיק מעמד זמן רב ותמיד מוכן להימזג על סלט.

היום עבר ללא פחמימות! אני כבר במיטה. זה לא היה פשוט כי עבדתי עד מאוחר. חזרתי מורעבת ואכלתי כמה שקדים, ירקות אפויים קלות וגבינת פטה.
בינתיים הנבטתי שעועית מאש ועדשים למחר

לתירס יש ערך גליקמי גבוה במיוחד, ועל כן הוא מאוד מרעיב. ממש לא כדאי לצרוך אותו בהתנקות.
ואלה. איך פיספסתי...

צודקת. וזו הסיבה לרעב שזה עורר. כמו קסם. מחד, מאכל משביע, מאידך, מאכל מרעיב.
(איך לשכנע ילדים סרבני אוכל לאכול? להאכיל אותם פחמימות! לפתוח להם את התיאבון)
לילה. אכלתי סלט טונה גדול וביצה רכה. יום חדש.
לילה טוב.
אגב, נראה לי שגם קינואה אסור בשלב 1. אכלתי אותה. התחלה מחודשת מחר.

ואלה. איך פיספסתי...
את רואה שהיה צריך לחדש את הדף? אמרתי לך

אגב, נראה לי שגם קינואה אסור בשלב 1
גם לי נראה. צריך לבדוק באתר.

אני מסיימת יום שני ללא פחמימות וסוכרים. כיפק לדף היי! אני רוצה לעלות על הגל ולקצץ גם הרבה במלח. אני אוכלת המון דברים עם פטה מאוד מלוחה. אולי זה גם גורם לי להיות נפוחה?

איך הבנות?

אני בערבו של היום השלישי ללא פחמימות. איזה כיף. איזה רוגע. אני כבר פחות רעבה. מדהים. החלטתי גם לצמצם מאוד במלח. מורידה את גבינת הפטה.

בנות, אנא עדכנו.
לוטם, איך הולך?

מה? כבר יום חמישי בלי פחמימות? לא ייאמן. היום אכלתי ביס מחטיף גלידה וזהו. זה היה מתוק בצורה בלתי אפשרית. טירוף.
מדהים איך שבלי פחמימות יורד התיאבון. הקטניות קצת מכבידות עלי. צריכה למצוא פתרון, משום שאני צמחונית.

והיכן כל הבנות הנפלאות?

איך כתבתי למעלה?
בינתיים קוראת ומקבלת השראה
לצערי, לא מעבר.

כבר יום חמישי בלי פחמימות? לא ייאמן.
כל הכבוד, תמשיכי כך!

עברתי שבועיים בלי פחמימות.
אבל החשק למתוק לא נעלם.
שתיתי תה עם אבקת סטיביה. היה מתוק וכייפי אבל אח"כ הייתי לי כזו נפילת סוכר שכמעט התעלפתי. שכבתי במיטה מעולפת חצי שעה והתאוששתי.
ניסיתי שוב המתקה עם סטיביה בגבינת ריקוטה עיזים 5% ושוב אותו סיפור. נפילת סוכר, למרות שלא נכנס סוכר לגוף. הגוף התייחס לממתיק כאל סוכר, הפריש מלא אינסולין, לחץ הדם ירד והופ- נפילת.
אני עיפה מאוד ורעבה מאוד. משהו לא דופק כמו שצריך אצלי. הפסקתי גם לרדת במשקל, ז"א ירדתי 3 קילוגרמים וזהו, נשאר.
לא יודעת. קשה לי.

הצורך בקינוח. אז גבינת ריקוטה עם אבקת קקאו לא המתקה. טעים, נחמד, ואח"כ שוב נפילת סוכר. הגוף שלי מפריש הרבה אינסולין אחרי כל ארוחה.

לוטם, את אוכלת מספיק חלבונים?
עלים ירוקים, במיוחד מרים?
גזר וירקות חומים-כתומים?
התשוקה למתוק היא ההיפך של אלה. אם תקבלי מהם יותר, לאט לאט אמורה לרדת הכמיהה למתוק.

גזר וירקות חומים כתומים לא, כי הם לא בשלב 1 של SB.
אנסה את מה שאת מציעה.

לוטם- אולי את בהריון?

הלוואי

_שתיתי תה עם אבקת סטיביה. היה מתוק וכייפי אבל אח"כ הייתי לי כזו נפילת סוכר שכמעט התעלפתי. שכבתי במיטה מעולפת חצי שעה והתאוששתי.
ניסיתי שוב המתקה עם סטיביה בגבינת ריקוטה עיזים 5% ושוב אותו סיפור. נפילת סוכר, למרות שלא נכנס סוכר לגוף. הגוף התייחס לממתיק כאל סוכר, הפריש מלא אינסולין, לחץ הדם ירד והופ- נפילת._
לוטם יקרה, זה לא נשמע טוב. שתי אפשרויות:

האפשרות הקלה: את רגישה לסטיביה. הגוף מגיב אליה ממש באלימות
יצאת מאיזון.

הפסקתי גם לרדת במשקל, ז"א ירדתי 3 קילוגרמים וזהו, נשאר.
3 קילו זה די הרבה. בכמה זמן? פעמים רבות מגיעים למישור בירידה, ואז שוב מתחילים לרדת. אני צריכה 3 חודשים כדי לרדת 3 קילו.

גזר וירקות חומים כתומים לא, כי הם לא בשלב 1 של SB.
האמת היא שלא זכרתי את זה. לדעתי, גזר חי זה בסדר. כל עוד הוא חי יש לו ערך גליקמי די נמוך--49. אפשר לאכול אותו.
אני אוכלת בשבועיים האלה גזר חי ולפעמים אפילו קצת תפוח (ערך גליקמי נמוך).
בכל אופן, עכשיו עלייך לחזור לפחמימות באופן מבוקר. פחמימות מירקות תאכלי כאוות נפשך.

אני מתחילה את היום ה-7 ללא פחמימות (כמעט. היום תפוח, אתמול ביס לחמניה). בכל אופן, זה ממש תענוג. כבר פחות נפוחה. הרבה הרבה (הרבה) פחות רעבה. יותר רגועה.

הלוואי
בהצלחה מותק (-:

תודה.
פלוניתקה, כל הכבוד!
אני פשוט אצטרך להתחיל שוב מהתחלה... אחרי היומולדת שלי (שבת ואח"כ)

מזל טוב לך, חמדתי!

@}:-] תודה|L|

חזרתי לשלב 1. אני לא מרגישה רעבה, אכלתי דברים טעימים. ירקות בתנור, חציל בטחינה, עדשים. טעים.
לא בא לי סלט רענן.

בודקת את הדף הזה באופן קבע. אולי גם אני אדבק בהתנקות הזו.
נוצר מצב של כיוון: אם אני לא בכיוון של ירידה בצריכת פחממות וסוכרים -אני בעליה!

אז אולי אבקש עזרה, איך עושים את זה באופן מסודר? מה מותר ומה אסור? כמויות? יש מקום שזה מפורט שם? כי אני לא ראיתי...
אשמח להכנס לזה . אשמח?! זה צורך ד ח ו ף ! (רוצה להכנס להריון נוסף אך מתה מפחד מהמקום התזונתי שלי וההשפעה הגופנית)

בודקת את הדף הזה באופן קבע. אולי גם אני אדבק בהתנקות הזו.

שוב נאבקת בתאבון הבלתי נשלט של ההנקה המלאה.
בודקת את הדף הזה באופן קבע. אולי גם אני אדבק בהתנקות הזו.
ומשתדלת בינתיים לשים לב מה (ולא כמה) נכנס לפה שלי.

שוב נאבקת בתאבון הבלתי נשלט של ההנקה המלאה
חס וחלילה, לא להיאבק! לאכול לאכול לאכול. הגוף שלך מוציא המון קלוריות על זה, ואת חייבת לאכול. ולשתות. רצוי מים כמובן.

פלוני אלמונית, השיגי את הספר "דיאטת סאותביץ" בכל חנות ספרים. עקבי אחר ההוראות:-) זה קל.
אם אבכגם אז יש 3 שלבים, בשלב הראשון שנמשך שבועיים מתנקים מפחמימות "פשוטות" דהיינו נמנעים מ: תפוחי אדמה, סוכר, קמח חיטה, אורז, קינואה, תירס.
אוכלים ארוחת בוקר (ביצים + סלט)
ארוחת עשר (אחרי שעתיים בערך) (גבינ"צ/גבינה מותכת/ירק כלשהו)
ארוחת צהריים (מנת בשר/ קיש נחמד, ירקות אפויים/קלויים, קטניות)
ארוחת ארבע (ירק או גבינה כלשהי, אפשר כוסית יוגורט למשל)
ארוחת ערב (מגוונת מאוד, יש תפריטים ומתכונים בספר)
קינוח (על זה אני מוותרת, לא טוב לי קינוח אחרי האוכל)

הכנתי היום שניצל (חזה עוף) שגלגלתי בקשיו טחון מיד אחרי הביצה. טיגנתי על אש קטנה ויצא אדיר. הכי טעים.

לא להיאבק! לאכול לאכול לאכול
אוכלת. ולא מעט.
המאבק הוא בבחירה. קל מדי להתפתות לפחמימות ריקות. במיוחד כשיש בבית כל מיני מפתים למינהם (ככה זה כשמארחים משפחה. מצד שני יש גם הרבה אוכל מבושל

)

חס וחלילה, לא להיאבק! לאכול לאכול לאכול. הגוף שלך מוציא המון קלוריות על זה, ואת חייבת לאכול. ולשתות. רצוי מים כמובן.
לאכול, אבל השאלה היא מה.
ההנקה לוקחת כמה מאות קלוריות ביום. אפשר להחזיר את זה ויותר בלי בעיה אם לא שומרים. נשים רבות מאוד משמינות בהנקה, וחבל. אז דווקא בתקופת הרעב האינסופי כדאי להקפיד להמעיט בפחמימות ולהימנע מסוכרים פשוטים.

איזה קטע, הדברים שכתבתי אתמול לא נקלטו. כתבתי שנפלתי עם לחמניה ענקית והתחלתי מחדש עוד 8 ימים. אתמול אכלתי טיפה כוסמת, והיום תפוח קטן (היתה לי נפילת אנרגיה נוראית, הייתי חייבת משהו. לתפוח ערך גליקמי נמוך). חוץ מזה, הכול בסדר.

משום שאני צמחונית, קשה לי למצוא פתרונות לאוכל משביע. כבד לי עם קטניות (גם עם נבטוטים)

לוטם, עדכני

נעמה, הבראוניז(הכנתי לשבת) יצאו מעולים (טעמתי, ברור)
היום לא היה לי תיאבון. אכלתי מעט מאוד ואחרי כל דבר שנכנס לי לפה בא לי להקיא. אני מקווה שזה לא וירוס מגעיל.

פלוניתקה, אני אוכלת: עדשים עם חומוס (טעים)
גבינה משולשת, שייקים. הבדר לא מהווה כזה נתח רציני בתזונה שלי. המון ירקות, קלויים בעיקר.
בימים רגילים עדשים עושים לי כאבי בטן, להפתעתי בתזונה הזו עדשים מתעכלים לי בקלות רבה.

פלוניתקה, אני אוכלת: עדשים עם חומוס (טעים)
גם אני מכינה לי עכשיו תבשיל של עדשים שהנבטתי, קישואים, עגבניות ובצל. נראה איך אגיב לזה. מגיבה לא טוב לקטניות לאחרונה. ממש חבל זה אוכל חשוב לי--זה הדבר שהכי משביע אותי (חוץ מלחם). אוף.

בימים רגילים עדשים עושים לי כאבי בטן, להפתעתי בתזונה הזו עדשים מתעכלים לי בקלות רבה.
מאוד מעניין

אני שומרת די יפה, עם זיופים קלים, אתמול מרוב ייאוש (לא הצלחתי למצוא משהו מספיק מסיבי, בגלל שהקטניות, שהיו החברות הכי טובות שלי, ממש לא מתעכלות היטב עכשיו) אכלתי שליש לחמניה, ששווה לפרוסת לחם. אבל חוץ מזה אני ממש שומרת, ומרגישה ירידה ברורה בתיאבון וירידת הנפיחוּת של הגוף. הבוקר, כשהתעוררתי, שכבתי על הגב, ופתאום הרגשתי את העצמות של אגן הירכיים. הן פעם היו די בולטות, וכבר מזמן לא הרגשתי אותן.
אז זהו היום העשירי של שלב א' עם טיפונת ב'...

לוטם, איך את מרגישה? סלט, ספרי מה קורה. וגם אף וקוסמת וכולם.

מוסיפה שני מתכונים שהולכים יפה אצלי:
קציצות קינואה וירקות - קציצות צמחוניות נהדרות, טעימות גם חמות וגם קרות:
חומרים ל-15-20 קציצות:
1 כוס קינואה שטופה ומסוננת היטב
½+1 כוסות מים
1 בצל קטן קצוץ דק
1-2 גזר בינוני מגורר גס
1-2 קישוא בינוני מגורר גס וסחוט היטב
3 ביצים טרופות
2 כפות קמח מלא או שיפון או כוסמין או אגוזים טחונים היטב
3 כפות שמן זית / קנולה בכבישה קרה (או כל שמן אחר בכבישה קרה)
מלח ופלפל שחור טחון טרי, אפשר גם קצת פפריקה מתוקה
½ כפית כורכום יבש (זה ללא טעם, נותן צבע יפה ובריא-בריא!)
(אני הוספתי גם בטטה קטנה ושן שום מגוררים ושמיר, ובסה"כ אפשר להוסיף כל מה שבא – כולל עשבי תיבול, אגוזים, שומשום וכו').

מביאים את הקינואה עם מים לרתיחה בסיר. מנמיכים להבה, מכסים ומבשלים 15 דקות. מקררים מעט.
את תערובת הירקות סוחטים מעודף נוזלים.
מערבבים את הקינואה עם שאר החומרים פרט לביצים, ממליחים ומפלפלים. בסוף מוסיפים את הביצים.
יוצרים מהתערובת 15 קציצות דחוסות ופחוסות (חשוב לדחוס את הקציצות על מנת שלא יתפרקו).
מחממים מחבת טפלון יבשה גדולה (לא צריך שמן) על להבה בינונית, ו"מטגנים" את הקציצות 3-2 דקות מכל צד עד להשחמה. (אפשר גם לאפות בתנור עד שמשחים קלות. במתכון המקורי מטגנים את הקציצות – לדעתי זה מיותר).

פלאפל בתנור
^{זה מתכון כיפי במיוחד, כי אם מחזיקים חומוס מונבט קפוא בפריזר כל מה שנשאר זה לזרוק הכל למעבד המזון ולהכניס לתנור. בקושי 10 דקות עבודה.}
רכיבים: (ל-50 כדורים, 10 מנות)
500 גרם חומוס יבש
מים להשריה
6 שיני שום
חופן פטרוזיליה (1/4 שקית)
חופן כוסברה (1/4 שקית)
1 כף קמח מלא/שיפון/כוסמין ואפשר גם בלי
2 כפיות מלח
2 כפות שמן קזית (או שמן אחר בכבישה קרה כמובן)
להגשה:
1 כוס טחינה גולמית מלאה
1 כוס מים
אופן הכנה:

להשרות את גרעיני החומוס בקערה גדולה, למלא מים עד לכיסוי, למשך 36 שעות. (מומלץ ביותר להנביט אותם)
לסנן את גרעיני החומוס.
לחמם תנור ל-220 מעלות צלזיוס (חום גבוה), להעביר (אם ניתן) את התנור למצב גריל.
במטחנת בשר, (או מעבד מזון אבל אז לא להגזים) לטחון את החומוס, השום, ועשבי התיבול. רצוי לטחון פעמיים. תוך כדי הטחינה, להוסיף 1 כוס מים ליצירת עיסה.
להוסיף את הקמח והמלח ולערבב היטב.
לשמן ב-1 כף שמן את תבנית האפייה, ליצור 50 כדורים עגולים (במכשיר פלאפל או ביד) ולסדר על גבי תבנית.
להבריש את פני הכדורים במברשת עם כף השמן שנותרה.
לאפות 25 דקות, או עד שהכדורים זהובים-שחומים.
לפני הגשה: לערבב את הטחינה הגולמית והמים היטב (ניתן להוסיף מיץ לימון לפני הטעם), ולהגיש

שירי, תודה על המתכונים המצוינים. אכין את קציצות הקינואה ברגע שאסיים את שלב 1.
איך את מנביטה את החומוס? אני מנביטה הכול, חוץ מחומוסים. בגלל שזה לוקח זמן רב, הם תמיד יוצאים מרירים.

אני צריכה גם לקנות בלנדר. יש לי רק את המוט הזה. אי אפשר לרסק חומוסים איתו, נכון?

נראה לי שהחומוס יוצא לך מריר כי נוצרת לך תסיסה במהלך ההנבטה. אני מנביטה בתבנית אפיה גדולה (מאלה שבאות עם התנור) על גבי חיתול טטרה לח. זה באמת לוקח איזה 3 ימים, בנוסף להתפחה, וכל יום אני שוטפת את הגרגרים והחיתול ומניחה מחדש.
לגבי ריסוק וטחינה - אני ממליצה בכלל על מעבד מזון ולא על בלנדר. לבלנדר קשה עם מסה יבשה גדולה.

סלט, טיפ שאימצתי לפני שבועיים (גם אני בהנקה מלאה של בן 4 חודשים, ובשלושת החודשים הראשונים עליתי 5 ק"ג!!!) - החלטתי שאני אוכלת כל שעתיים שלוש. אני מכינה לי ערב מראש 4 קופסאות עם ארוחות קלות ואת 3 הארוחות העיקריות אני אוכלת עם הילדים (והן מראש נוטות להיות בריאות ומאוזנות יחסית (-:). למשל היום הארוחות הקלות שלי היו

2 קרקרים של שיפון עם קוטג' 3% ששמתי בקופסא אתמול
יוגורמה + בננה + כף זרעי צ'יה שערבבתי אתמול והכנסתי לצנצנת

להמשך היום מחכות לי

צנצנת מרק עדשים
סנדביץ' מלחם מלא קל עם ממרח עבניות מיובשות וגבינת עיזים ולידו בקופסא חתכתי לי גמבה וגזר חי.

ההכנה מראש דורשת מעט זמן כי זה לא ממש לבשל. אם אני לא מכינה מראש - אני חוטפת.

תודה, שירי, אנסה להנביט כך. על אף שלאחרונה אני לא מסתדרת עם קטניות (אפילו מונבטות, רק מונבטות). הן כבדות לי מדי, עושות גזים. לא כיף. ואני מתה על קטניות!
כשאני חושבת על זה, במרק הן בדרך כלל בסדר בשבילי. אבל אני לא טובה במרקים.

תודה שירי, רעיון מצוין. להכין מראש אמנם זה ממש לא הצד החזק שלי, אבל אולי שווה את המאמץ.
(ומרק עדשים, הלואי והייתי יכולה. הרגישות שלי לקטניות לא נותנת לי אפילו לטעום דברים כאלה מרוב כאבי בטן...)

יאללה עוד פעם.
החלפתי ניק.
היונק בן שבעה חודשים וקצת וטועם מוצקים מכל מיני סוגים, וההנקה כמעט מלאה.
והמשקל תקוע.
ירדתי כמה קילו (שלושה?) לפני שלושה חודשים, כשהפסקתי לאכול חיטה. אבל הבעיה היא, נשארה כתמיד, הסוכר.
אחרי ארוחה בא לי משהו מתוק.
אני מכורה באופן בלתי נסבל לשוקולד. גם אם הוא 70% או 85%, אני מכורה וצריכה להפסיק.

ונדמה לי שעכשיו אני מוכנה לגמילה נוספת מסוכרים, בתקווה שזו תתפוס, וזו תהיה התזונה שלי.
אני צריכה להפטר מהחשק למתוק באופן כללי. ולהוריד גם את האגבה מהתפריט (פרוקטוז טהור. למה זה טוב? ולמה התרגלתי להשתמש בו במחשבה שהוא לא מזיק?), ולהתמקד באוכל טוב וטעים.
עברה במוחי תזונת פליאו פרימל (או תזונת פליאו פרימל ?), אבל אני לא רואה את עצמי מצליחה להפסיק לאכול דגנים בכלל. אולי בשלב הבא אחרי שירד החשק למתוקים. אמן.

מי מצטרפת ?
מעכשיו אוכלים טוב. לא סתם טוב. מצוין. אוכל אמיתי. ולהזכיר לגוף מה באמת טוב לו.

(והסיבה שחזרתי לדף הזה, היא שהתקיעות הזו במשקל מבאסת אותי. ניסיתי להציע לאיש שלי להצטרף אלי ושנתמוך אחד בשני, אבל הוא לא רוצה/לא חושב שסוכרים או פחמימות זו הבעיה שלו.
ובסיבוב הקודם (הקודם קודם. הראשון.) הצליח לי. לכולנו. אז חזרתי. יאללה?)

מצטרפת. לא מניקה ולא אניק, אבל כן רוצה לתחזק את עצמי. אני לא מפסיקה עם דגנים, גם לא עם סוכר. אבל רק ממקורות טבעיים, ובמידה. הגוף שלי לא בנוי להסרת פחמימות מוחלטת באופן גורף, אבל לאכילה מוקפדת וידידודית לגוף- כן.
שתיתי עכשיו שייק עם מעט פולי קקאו. ממש מעט, ויוגורט, וחצי בננה בשלה, 2 ליצ'י, תמר פיצי. התיאוברומין של הקקאו הכי טוב ככה. ומשפיע על המצב רוח.
היו לי כמה חודשים מלאים עיפות ותזונה לא משהו בכלל.
היום החלטתי וביצעתי- מנוחת צהריים בין 2-4. הילדים ראו סרט ועסקו בעיניינים שלהם. אני לא ממש ישנתי, תירגלתי פאולה בחדר חשוך עם חתול מגרגר לצידי. ואח"כ שאר היום הייתי הרבה יותר שמחה ופרודוקטיבית. והיה לי יותר קל.
לארוחת הצהריים, גיליתי שעדיף לי להגיש לילדים את המנות בנפרד, כשהכל בצלחת הם בוררים את המשהו האהוב והשאר נשאר.
אז הגשתי: מנה ראשונה: קערית עם אפונה. סיימו. קיבלו מנה שניה: שניצל בתיבול קארי (טעים!). סיימו. מנה שלישית: פסטה עם/בלי רוטב בולונז והרבה פרמזן. סיימו. וזהו, הח'ברה אכלו וגם אני, ושובע כזה טוב, שהרעב התעורר שוב לקראת שבע בערב.

פעם הייתי מאוד קיצונית, אבל שיחררתי. העולם מלא רעלים, וכמה שאנחנו מנסים להמנע מכל הEאים במוצרי מזון, המים לא טובים, הקרינה, האויר, המתח, המלחמות. די. ירדתי מהעץ של התזונה המושלמת, ואני על הדשא של תזונה טובה דיה. הורדתי את הציפיות שלי מעצמי ומהילדים, והכל בסדר. אמנם לא מכניסים ממתקים הביתה, אבל העולם מלא בממתקים.
אגב, גיליתי שתמרים ממש שורפים לי בלשון כשהם ככה, בלי כלום. להמתקה של שייק- אחד מספיק לי. והצורך בשוקולד- לפעמים הוא צורך בתיאוברומין, שגורם למצב רוח טוב ונוגד דכאון. ומותר.

הצורך בשוקולד- לפעמים הוא צורך בתיאוברומין, שגורם למצב רוח טוב ונוגד דכאון. ומותר.
אני מחכה שקודם יעברו הקרייבינגז, ורק אח"כ אוכל לאכול שוקולד מריר מדי פעם.

אתמול עבר בסדר. אכלתי טוב. בחרתי טוב למרות שהתחשק לי מתוק, אז אכלתי עוד תפוח. וחופן שקדים. וביצה קשה. כאלה בחירות.
לבלילה של הפנקייקים בראשון בבוקר אני תמיד מוסיפה אגבה. הפעם הוספתי את האגבה רק אחרי שטיגנתי כמה בשבילי והשאר היה לילדות. ומשלהן לא טעמתי.
(אגב, אלה הפנקייקים שלך. עם היוגורט.

)

לגבי העולם שמלא ברעלים, אני שמה לב שאצלי זה יו-יו. אני לפעמים מצליחה לשחרר, ואז אולי משחררת יותר מדי, ושוב חוזרת. והכל אצלי בראש. אני צריכה למצוא את האיזון שבין לבין.

אבל בינתיים מתמקדת בעיקר. ומחכה שיפסיק החשק למתוק.
אני לא זוכרת כמה זמן זה לקח בפעם הקודמת. אנסה לבדוק בדף הקודם...

בדקתי.
לקח לי שלושה שבועות.
אחרי חודשיים או שלושה חזר החשק למתוק, אבל לא הצלחתי לעקוב שם ולהבין מתי הוא נעלם שוב.
בקיצור, עוד דרך רבה לפנינו. והפעם נצליח!

מצאתי לי שבוע להתחיל.
בהתחלה כל ההלאווין הזה הפריע לי עוד לפני שהוא התחיל, ואז החלטתי שזה המבחן שלי. כי השקית עם הממתקים הקטנים תשאר פה עוד הרבה זמן (עד שהילדות ימצו והיא תיזרק או תישלח לערב פוקר של האיש), וכי זה גם ככה זבל אז בשביל מה לטעום. (יש לי סיבה אחת. שוקולד.

).
ואז הגדולה שלי חלתה. ומיום שלישי היא בבית. והקטן מוציא שיניים והלילות אינם לילות.
והבעיה הגדולה היא העייפות.
אז היום השלישי והרביעי היו קשים, אבל נראה שהבחירות היו נכונות כי לא אכלתי מתוקים או כל מזון שיש בו סוכר. כן פירות. כן לחם שיפון (אבל לא הרבה). כן בשר (כן הרבה) וכמובן ביצים וירקות.
אני משתדלת לא להגיע למצב של רעב. ומצד שני זה גורם לי לאכול כמעט כל הזמן, בעיקר כשאני בבית...
אם אני מגיעה לרעב, אז אני מחפשת את מה שירגיע אותו מהר. ואז מאוד קשה להמנע מהסוכר. אבל בגלל שהחלטתי שבסוכר אני לא נוגעת, אני מאלתרת. ובכל מקרה מנסה לאכול לפני שהחור הגדול בבטן מתחיל לעשות רעשים...

אה. וקיבלתי אתמול מחמאה, שעור הפנים שלי נראה טוב. אולי זה משפיע? אחלה תמריץ.

נהדר!
אני ממשיכה להתמיד בדרך שלי. אני יותר עירנית. שמתילב שהתחושה הגופנית ביחס למזונות שונים מתחדדת. ככה למשל רבע גויאבה בסדר לי אבל חצי גויאבה עושה לי כאב בטן. אז קילפתי אותן והקפאתי ואני מוסיפה לשייק. שייק ירקות זה לא טעים לי עכשיו. אבל יוגורט עם אגוזים וקצת ליצ'י קפוא, זו ארוחה.

אגב, לגוף שלי לגמרי בלי פחמימות לא טוב.

לגמרי בלי פחמימות בכל מקרה אי אפשר לאורך זמן.
אני עם פחמימות אבל באופן מוגבל.
החשק למתוק עוד קיים. בעיקר אם אני בבית. אז אני מנסה לבחור באיזה פרי או אגוזים.
אני צריכה לבדוק עם עצמי בכל פעם שאני אוכלת האם אני באמת רעבה.
אה, ולשתות יותר.

לשתות הרבה, ומים חמים יוצרים תחושת שובע גם בלי תה בפנים.

מים חמים לא טעימים לי. אני שותה מהברז או קרים. כשאני שותה אין בעיה של כמויות. רק צריך לזכור לנסות לשתות לפני שמחליטים שרעבים. או שסתם בא לנשנש.

טוב, שינוי קל בתכנית.
אבל ממש קל.
חוץ מסוכר, עוד הרבה דברים הולכים להשתנות בתזונה שלי.
היום הייתי אצל תזונאית הומאופתית, מה שנקרא פה wholistic homeopath , בעיקר כדי לטפל בעור שלי (פסוריאסיס). היא מאבחנת גם דרך רפלקסולוגיה, ושאלה אותי מליון שאלות.
היא נתנה לי הוראות תזונה חדשות. מבוססות על סוג הדם שלי, עם עוד כמה הגבלות (כמו - בלי אגוזים בכלל, ובלי מוצרי חלב או סויה).
יש רשימה של מאכלים שמיטיבים, רשימה של נטרליים ורשימה של אסורים.
חוץ מזה עוד כל מיני רמדים וכדורים (ספירולינה, ויטמין B למינהם ועוד). והמטרה היא כרגע להרגיע את המערכת מכל הרגישויות שלה.
היא מצאה שהלבלב שלי לא מעכל סוכרים טוב וזה מה שגורם לקרייבינג.זה מסביר הרבה.

החלטתי שאני מתחילה ביום ראשון, כדי שמחר אוכל להתענג על דברים שאסור לי. לא בטוח שזה רעיון כזה טוב, אבל אני חייבת להפרד מסושי. כי גם אורז וסויה וצלופח אסור לי. אז מחר בצהריים נלך כל המשפחה להתחרע על סושי ככל יכלתך...
היום אכלתי סטייק (אסור בקר). ואולי אוכל איזה שוקולד רק בשביל הטעם הטוב לפני שאני מתחילה את הניקוי.
כל זה אמור להסתדר עם הנקה כי היא נתנה לי מינונים של ילדים (ונשים בהריון), ולא אמורה להיות בעיה. כמובן שאהיה עם האצבע על הדופק.

את רשימת האסורים הכנסתי לטלפון שלי כדי שיהיה לי רפרנס תמידי.
יש גם הוראות איך לאכול (להתחיל ארוחה בפרי, ואז אחרי 10-15 דקות לאכול את הארוחה), ואיך לשתות ומתי.
הכל הכל יתחיל ביום ראשון. עד אז אני בחופש

(ברור שאני לא הולכת לפטם את עצמי בזבל. אבל בסושי כן

).

ההני

לגמרי בלי פחמימות לא טוב
מה זה "פחמימות"? איזה אוכל זה?
אנחנו לא אוכלים "פחמימות" או "חלבונים". אנחנו אוכלים אוכל.
אם אוכלים פירות וירקות, זה אוכל שרובו הגדול "פחמימות". אני מניחה שלא לאכול הזה התכוונתן?

שהלבלב שלי לא מעכל סוכרים טוב
?
הלבלב לא מעכל סוכרים. התגובה של הלבלב לסוכרים היא מה שגורם לסכרת, להיפוגליקמיה וכיוצא באלה...
אצל כולם...

לגבי סכרת, בדיקות הדם שלי לא מראות על שום בעיה עם הסוכר אצלי.
המופלת, שבודקת גם דרךרפלקסולוגיה , אמרה שהעיבוד אצלי לא טוב ולכן זה גורם לקרייבינג .

לגבי פחמימות, אני מניחה שלוטם מתכוונת לדגנים ועמילנים. נכון?

יופי חזרתי על עצמי.
בשמת את יכולה להסביר את כוונתך? ( לגבי הסכרת)

טוב קראתי שוב. (הפעם במחשב ולא מהטלפון) והכל מובן.
היא הגדירה את זה כפרוססינג. ואני מבינה שהכוונה שלה לתגובה של הלבלב לסוכרים. כמובן שכמו כולם.
ובכל זאת כנראה שמשהו OFF, אחרת זה לא היה עולה בבדיקה הרפלקסולוגית. שלא לדבר על הקרייבינגים שלי.

אני אחרי הסושי. באופן שערורייתי לא היה צלופח במסעדה שבחרנו. כנראה שזה רמז. נתגבר.
היה טעים ומצוין.
ועכשיו בדרך לחברים. המארחת שאלה אותי בטלפון אם יש איזה הגבלות מבחינתי (או במילותיה - לא הכנתי קינואה וכאלה. זה בסדר?). אמרתי לה שכל עוד זה היום, אז בסדר.

קניתי הרבה ירקות ופירות אורגנים בשוק. יש עוף למרק, מחר יבושל.

עוד משהו לגבי ההוראות לדיאטה. כדאי לאכול 51% חי. זה מסתדר בדיוק עם הסרט Food Matters. ואני מקווה באמת להפחית את המאכלים המבושלים ולאכול יותר חי.
שני דברים שיהיה לי קשה בלעדיהם הם בקר וביצים. אפשר לאכול חביתה מחלבונים בלבד. מבחינתי אין בזה הרבה טעם. ביצים הם אהבה גדולה שלי. אולי בהמשך אפשר יהיה להחזיר בהדרגה. אני מקווה.

מחר אעדכן, כשאתחיל עם השינוי, וגם עם לקיחת התוספים והתרופות ההומאופתיות שהיא נתנה לי. אני ממש צריכה להשתדל להתמיד בזה הפעם. ההיסטוריה שלי מעידה שבשבוע הראשון אני בסדר, אבל בהמשך זה הולך ומתמוסס.
מקווה להתחיל תזונה חדשה - הרגלים חדשים. על כל המשתמע מכך.
(ואולי גם להוריד כמה קילואים. יכול להיות נחמד

)

עדכון קצר - לא קל להתרגל לתזונה חדשה. במיוחד שבשלב הראשון יש לי המון מגבלות, ולא נותר הרבה לאכול.
חוץ מקינואה ודוחן, אסור לי דגנים בכלל.
היתה לי הרגשה שאני צריכה לרדת מדגנים, אבל היתה לי תחושה חזקה יותר שזה יהיה קשה. וזה באמת לא קל. ודייסת קינואה בבוקר זה גם לא ממש טעים. אני מקווה להשתכלל עם הזמן.
אגוזים וחבריהם גם אסורים כרגע.
עגבניות, פלפלים ותפו"א גם ברשימת הלאוים. בלי תפו"א זה לא נורא אבל עגבניות ופלפלים מאוד אהובים עלי...

גם הרגלי האכילה והשתיה שונים. אנסה קצת לפרט.
על הבוקר לשתות כוס מים. (עם לימון. אני לא אוהבת לימון... בינתיים עוד לא ניסיתי)
לפני כל ארוחה לאכול פרי, ורק אחרי 10-15 דקות להתחיל לאכול. הזכרתי את זה קודם.
לשתות - שעה אחרי האוכל. ובין הארוחות.
מותר לשתות מים, מיצים טבעיים (על זה אני מוותרת. זה לא חלק מהתזונה שלי גם ככה) מהפירות המותרים, ותה צמחים (מהצמחים המותרים). אפשר להמתיק באגבה או קסיליטול. אני מניחה שגם סטיביה מותר.

מה שקצת מוזר לי בהוראות, שאין שם בכלל כמויות. העקרון הוא להתמלא 80%. (ברגע שאמצא את השנתות אצלי בקיבה, אולי אתכוונן על 80%...)
אבל אין כמויות של פירות בין הארוחות או אפילו לגבי הפרי שמתחיל את הארוחה. ולא יחס בין כמויות המרכיבים של הארוחה עצמה.
אני מקווה למצוא את האיזון במשך הזמן. הימים הראשונים הכי קשים, עם הכי הרבה התעסקות בעניין.
(מזל שכבר הייתי חצי גמולה מסוכר. אחרת זה היה קשה שבעתיים)

אכול שליש ושתה שליש והשאר שליש. (שנו חכמים)
80% זה אומר לא לשבוע עד שכבר אין מקום לנשום. לשבוע ולהשאיר מקום (כאילו לקינוח)

בדיוק לזה התכוונתי. אני צריכה (שוב) למצוא את מנגנון הרעב והשובע הטוב שלי.

רק להחזיק מעמד עם יום רביעי. זו הפגישה השניה עם המטפלת.
בינתיים מתחיל לשעמם לי לאכול כל יום אותו הדבר. או וריאציה של אותו הדבר.
אתמול קצת יצאתי מהשגרה כי הייתי בחוץ בזמן ארוחת הצהריים והייתי רעבה. מוקדם מהרגיל כי אכלתי ארוחת בוקר מוקדמת. כי הייתי רעבה מוקדם מהרגיל. (אולי בגלל לילה רצוף התעוררויות עם ילד שמוציא שיניים. אולי בגלל שאכלתי אבוקדו בערב הקודם, כי הייתי רעבה. יוצא שאני רעבה די הרבה וכנראה שהפירות בין הארוחות לא מספיקים לי).
אז לקחתי סלט בלי עגבניות אבל עם טונה (שבטח היתה FARMED ולא WILD כמו שאני אמורה לאכול) וטחינה. (כמה טוב שיש ארומה בקנדה!)
אבל בלי הלחם המיוחד שלי. וחסרונו הורגש בהמשך. אז זרקתי את ההוראות מהחלון בהמשך היום ואכלתי טוסט באמצע אחה"צ. כי ידעתי שיש שיעורי פסנתר לילדות ואני צריכה להחזיק מעמד עד רבע לשבע כשנשוב.
הכנתי מרק (תזכורת לעצמי - לא לדבר בטלפון בזמן שמבשלים. זה גורם לי לא לשים מלח באחד הסירים...), וזה מה שאכלנו לארוחת ערב.
ומאוחר יותר שוב הייתי רעבה ולא מסתדר לי לאכול שוב פירות בערב המאוחר, אז ערבבתי לי טחינה עם אגבה. היה טעים אבל מצאתי את עצמי רצה לשרותים שלוש פעמים הבוקר. קצת בלגן בבטן. (אולי בעצם זה קרה בגלל הטונה. או שזה אפקט ניקוי).
וגם היום אני מרגישה שהפירות לא משביעים אותי בין הארוחות. ויש תחושה של חולשה קלה.
בדר"כ זה עובר אחרי ארוחת הצהריים. מקווה שזה יקרה היום.

והמשקל שלי דווקא השבוע התחיל לזייף. משקל דיגיטלי. מה אפשר לצפות ממנו. הוא מזייף למעלה. וזה מבאס. אבל נראה לי שרזיתי קצת.

אההה... אפשר להצטרף?
כשהייתי בהריון היו לי נפילות מהתזונה נטולת הסוכר / גלוטן שלי (עשתה לי בחילות) ועכשיו כשהיונק שלי בן 3 וחצי חודשים אני מרגישה כשירה לחזור לתזונה שאני יודעת שהיא היחידה שטובה לי.
כבר שבוע וחצי שאני נטולת סוכר וגלוטן (סוכר טבעי כמו פירות או דבש, מייפל וכו' מותר לי אבל האמת שאין לי חשק לזה בכלל) ואני מאושרת. החיים חוזרים אלי, תחושת עצמי כשאני לא מסוממת מסוכר והורמוני לידה. אני גם נחמדה יותר, מלאת כוח, שמחה, מוצאת זמן להיות עקרת בית טובה ובשלנית - הכל בשיפור.
וכשכל הערפל הסוכרי גלוטני מתפזר פתאום אני מצליחה לשמוע מה הגוף שלי רוצה. ומה הוא רוצה?
סלק חי!
רימונים!
טחינה!
תפוחים עסיסיים!
אגוזים!
ביצה עין קריספית!
שקדים!
יוגורט דשן!
מאש מונבט!

קראתי קצת בדף של התנקות מסוכרים בהנקה הראשון וקצת כאן, ואני מתפקדת גם.

אני רוצה לספר מה אכלתי היום..
בוקר: רימון ענק וכוס יוגורט 4.5%
ביניים: תפוח גאלה
צהריים: סלט גדול עם ירקות ופטה וגרעיני חמניה
פריכיות אורז מלא עם חומוס וגרגרים מהכפר השכן
ביצה עין
ערב: מרק כתום
אורז
מאש מונבט מוקפץ קלות
ירקות מאודים בסגנון הודי
לילה: קפה ועוגיות תמרים קטנות שהמצאתי

אני מקווה גם לרדת במשקל ומנסה שזה לא יהיה דרסטי מדי. כשאני מתחילה לאכול בריא מייד יורד לי התאבון וקשה לאכול כמויות מאוד גדולות מאוכל בריא.. בד"כ אני יורדת די מהר במשקל (זה היתרון של עודף גדול..) ואני לא רוצה שזה יקרה בהנקה. אז מדי פעם אני אוכלת כמה אגוזים ושמה שמן זית בשמחה בסלט ובתבשילים.

מה שלי עוזר מבחינת הפחתת הדחף למתוק זה הימנעות מוחלטת. זה בגלל שאני מכורה אמיתית אז כל כמות מזערית מעוררת את הדחף. אבל כשאני לגמרי בלי - בכלל לא מתחשק לי.

ברוכה הבאה דנה. יופי שהצטרפת!
נכון שהדף הקודם מעורר השראה? עברתי עליו לא מזמן וזה מאוד עזר לי להתחיל.

את העדכון שלי להיום כבר נתתי. ארוחת הצהריים קצת החזירה לי אנרגיות, ותכף נלך לאכול ארוחת ערב מוקדמת. אני רק מקווה לא להשתעמם עד יום רביעי ולראות אם אני יכולה להוסיף אגוזים לתזונה או איכשהו לגוון קצת. זה כמעט בלתי אפשרי לאכול בחוץ ככה. בעלי אמר לי לבקש ממנה פטור בערב מסיבת החג מטעם העבודה שיהיה לנו באמצע החודש הבא, כי אמור להיות המון אוכל ואוכל טוב. נראה מה תהיינה ההקלות. ואם יהיה בייביסיטר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

(אמאדאוס ממחשב אחר)
עדכון קצר: המשקל הפסיק לזייף וגיליתי שירדתי שני קילו. Yay!
כנראה שהגוף מתנקה.
בפגישה עם המטפלת קיבלתי קצת הקלות. אפשר לאכול שקדים (אבל חייבים להשרות אותם לפחות שש שעות), וסדר היום לא חייב להיות כפי שכתוב. אז אני מרגישה שאני יכולה לגוון וזה יופי.

בשבוע הבא מתקיימת המסיבה, וחוץ מזה שיש בייביסיטר, אני בהחלט יכולה לפנק את עצמי ערב אחד. רק צריך לבחור נכון ולא להשתולל. כנראה שאוכל איזה סטייק טוב. היא ציינה שרוב הסיכויים שארגיש את זה למחרת, כי כבר התנקתי.
גם מינון הטיפות ההומאופתיות עלה אבל אחרי יומיים התחילה לי מיגרנה שהיה לי קשה להפטר ממנה. דיברתי איתה והיא אמרה לחזור למינון הקודם וגם לקחת יותר כדורים לאיזון הסוכר. כנראה שהקו אצלי דק בין איזון לחוסר איזון. עכשיו, אחרי יומיים כאלה, המיגרנה כמעט עברה. רק שימשיך ככה ואולי בהמשך אוכל להעלות חזרה את המינון כי לתת לגוף לטפל בעצמו.

לוטם, דנה, איך אצלכן?
לגבי הקרייבינג, אפשר להגיד שיש ירידה עצומה. אני לא מחפשת סוכר או מאפים או אורז... יש לי עוד קצת חשק למתוק, שלרוב פירות מספקים, ובמקרים של חשק לממתק אני מערבבת טחינה עם אגבה. יאמי.

נשמע נהדר מה שעובר עליך (בלי המיגרנה כמובן..). בעיני זה חלום שאני לא יודעת אם אי פעם אגיע אליו - להיות מסוגלת לוותר לעצמי ביום מסוים ולאכול דברים שבשאר הימים אסור לי. אבל לא נורא אם לא אגיע. כבר אכלתי בחיים הללו יותר ממה שרוב האנשים מספיקים בכל החיים.

שלומי מצויין - גם אני כבר ירדתי במשקל (6 או 7 ק"ג) ואני משיכה עם אותה תזונה. מעניין שאחרי תקופה של כמיהה לסלק, ביצה, ועוד כמה דברים שסיפרתי עליהם קודם לכן, פתאום כבר לא כמהתי אליהם אלא לדברים אחרים (גם בריאים). כשיש נקיון אז אפשר לשמוע מה הגוף מבקש.

חוץ מזה הכנתי השבוע שוקולד נפלא שמותר לי לאכול ובגלל שאין בו סוכר אלא דבש אז אני מצליחה לאכול חתיכה קטנה וזה מספק אותי (מה שבחיים לא היה קורה עם שוקולד רגיל). זה גם מרגיש בריא ונפלא כשהקקאו בא בלי כל התוספות התעשיתיות.

ומה עוד - כולם כאן מצוננים ומשתעלים במקהלה... אני שמחה שאין לי סוכר בתפריט כי אז בטוח הייתי חולה יותר.

רגע דנה, אפשר לקבל מתכון לשוקולד הנפלא?
סיקרנת אותי

בטח!
קונים בחנות טבע או דרך מפיצים עצמאיים "ערכה להכנת שוקולד" שמכילה בעצם חמאת קקאו ועיסת קקאו. ממיסים אותם בקערה מעל סיר עם מים ומוסיפים דבש או אגבה במתיקות שרצויה לך. זה המתכון הבסיסי ואפשר כמובן להוסיף פירות מיובשים, אגוזים, טעמים שונים (השבוע הכנתי שוקולד תפוז).
הנה לינק לאתר שמסביר את הכל וגם מכיל את רשימת המפיצים העצמאיים:
קקאו טבעי

אפשר גם להשתמש בזה לשימושים אחרים כמו לגלידה או בבישול. אני הכי אוהבת להכין מזה פשוט שוקולד מריר חזק.

ואגב, איך אני עוד יודעת שהשוקולד הזה לא ממכר?
אני מסתכלת על הבת שלי, שיכולה לאכול שוקולד קנוי ולבקש עוד ועוד, מסתובבת עם קוביית שוקולד ביתי במשך חצי שעה, מלקקת ממנה קצת כל פעם ולבסוף מבקשת לשמור לאחר כך. וזה לא שזה לא טעים לה, זה פשוט בלי סוכר לבן. אותה התנהגות אני רואה כשאני מכינה עוגיות ללא סוכר וללא גלוטן - היא תאכל רק אחת או חצי, לעומת עוגיות עם סוכר וקמח - שתרצה עוד ועוד.

איזו אכזבה! המסיבה היתה אתמול. החברה היתה טובה, האוירה סבבה, אבל האוכל. אוי. לא היה שווה. בחיי שהייתי מעדיפה לאכול ארוחת ערב מוקדמת בבית ולנשנש שם רק גזר ומקלות סלרי.
אבל לא נורא. חוזרים היום לשגרה. ולפירות.

אמאדאוס, אפשר להציע דרך הסתכלות קצת שונה? (רק אם מתאים כמובן):
איזה כיף! היתה מסיבה נפלאה! האוירה סבבה, החברה טובה!

וזהו. נראה לי שאני לפחות נוטה לתת לאוכל יותר משקל ממה שמגיע לו. בסה"כ אוכל. אז לא היה טעים... לא נורא.

דנה, בטח שאני מסכימה איתך. ובאמת שלא נורא.
אבל את יודעת איך זה, יש ציפיות, ובגלל שהאופציות שלי מוגבלות ביום יום, באמת שתכננתי להתענג על איזה סטייק וחבל לי שעל האוכל הזה התבזבז לי ה"יום חופש" שלקחתי

(וגם חטפתי כאב בטן אח"כ)
בכל מקרה זה לא יקרה שוב, כי יש מטרה לכל הסיפור הזה, ואני לא רוצה להרוס לעצמי.

בדיוק - יש מטרה ואנחנו שומרות על עצמינו.

קנוט האם זה סוג של קוסקוס בריא ? (התחדשתי
תודה

קמוט - זה אחד הדגנים העתיקים, יחד עם קינואה וכוסמין, ויש בו ממש מעט גלוטן. סוג של חיטה. אני קוראת לזה הבנדוד של הכוסמין. (יש לו מרקם אחר לגמרי).

התחושה של ההתנקות, את זה חיפשתי. וזה ממש כאן.
וכל פעם שאני אוכלת משהו שאני לא אמורה לאכול, הגוף מגיב.
בשבוע שעבר לקחתי את הבכורה לסושי. לא אכלתי אורז, אלא סשימי. השתמשתי בסויה שהבאתי מהבית (ללא חיטה), ובכל זאת למחרת בבוקר כבר היתה תגובה. אצלי זה מתבטא בשעורה בעיניים. כך קרה גם אחרי הארוחה ההיא.
אבל יש מקרים בהם צריך להתפשר, ועם התזונה הזאת אני לא יכולה לאכול בחוץ כמעט.

בשבוע הבא אנחנו נוסעים לשלושה ימים (שני לילות) במלון במפלי הניאגרה. המטפלת שלי אמרה לאכול, ולאכול טוב. והכי חשוב להביא איתי הרבה פירות ולהקפיד לאכול אותם בין ולפני הארוחות. זה החלק הקל.

מעניין איזו תגובה תהיה לגוף שלי. זו לא ארוחה אחת, אלא שלושה ימים.

בינתיים ירדתי שלושה וחצי קילו. תענוג. אפילו רואים קצת. ומרגישים בבגדים (הכי שווה). ולמרות שיש כל כך הרבה הגבלות, אפשר להגיד שהתרגלתי, כי אני לא סובלת.

הרבה זמן לא כתבתי פה. מקווה שגם יקראו ויצטרפו אלי.
הפסח הזה הוציא אותי קצת מאיזון, ואני מרגישה את זה בגוף בשעורה בעיניים. תגובה מיידית למזון שלא מתאים לי.
אבל נפלתי קצת מהעגלה ואני צריכה לחזור אליה ובלי פשרות ופיתויים. כמו בהתחלה.

ירדתי 6 קילו. עליתי חצי. לא יודעת אם רק בגלל התקופה האחרונה, אבל הירידה במשקל היא לא העניין. כלומר, זו יופי של תופעת לואי, ונעים ככה להיות קלילה, אבל מה שחשוב הוא שמצב העור בהחלט השתפר.
קיבלתי את הברכיים שלי בחזרה (ואני שמה לב לזה רק כשאני סוף סוף מתפנה להוריד שערות מהרגליים...), לא שכל הנגעים נעלמו אבל יש שיפור מאוד משמעותי.
אני ממשיכה לקחת את השיקויים שלי (תוספים וטיפות הומאופתיות) ופעם בחודש וקצת הולכת למטפלת לקבל ממנה טיפול רפלקסולוגי והרבה תמיכה. היא נהדרת, ואני ממש שמחה שמצאתי אותה.

אז מעכשיו - בחירות נכונות. המטרה היא להשתלט על החשק הזה למתוק שחזר לו. לבחור בפירות. לשתות יותר. ובארוחות לגוון ולא להתעצל וכן לחתוך ירקות.

אני עוקבת שנים באתר ומעולם לא כתבתי, תמיד מצאתי את המידע המבוקש בתוכן הדפים. הפעם, לא היה לי את הזמן והכוח לקרוא את שני הדפים... אז מתנצלת אם זה חוזר ומקווה שאתן כאן...

אני מניקה כמעט שנה. לפני שבוע עשיתי שינוי תזונתי קיצוני: מאכילה של סוכר לבן, קמח לבן ועוד זבל עברתי לדגנים, קטניות, ירקות חיים ומבושלים ומעט פירות. זאת בעקבות המלצה של מדקר סיני שמטפל בי, בנסיון לפתור גירודים בעור בכל מיני מקומות בגוף. בכל אופן, מזה כמעט יממה בתי אינה מוכנה לינוק. אפילו לא לנסות. אני מאד לחוצה ומתוסכלת כיוון שתכננתי להניק לפחות עוד שנה. כמו כן, בימים האחרונים היא מדי פעם נושכת אותי, כבר יש לה כמה חודשים שיניים אך נראה שהיא קצת מנסה אותי וביומיים האחרונים כעסתי כשעשתה זאת ואמרתי לה שזה כואב לי. האם היא מגיבה לשינוי התזונה הקיצוני? אולי הייתי צריכה לעשות אותו הדרגתי? אולי חסר לה סוכר? או שזה לא קשור? יכול להיות שהיא 'שובתת' בעקבות הכעס שלי? אני לא מוצאת ברשת שום מידע מקצועי על מקרה כגון זה, ואשמח לכל רעיון (או הרגעה

ועצות כיצד לחזור להנקה (גם במחיר של וויתור על השינוי התזונתי כרגע!). תודה

מציעה לך לכתוב בדף שביתת יניקה, יש סיכוי טוב יותר שיענו לך.
(לי אין ניסיון בזה)

תודה