להוריד שיער

לאחר ששככה ההמולה מיום ההולדת של בתי ללי, נותרו בביתנו אתמול ארבע אמהות (כמה סמלי) כולל אותי. זה היה החלק בשאנטי של האירוע, ומבחינתי גם היפה והמעניין ביותר. התפתחה שיחה, ומצאנו ששלוש מתוכנו, כולל אמתכם הנאמנה אנוכי, נמנעות בעליל מלהסיר את השיער מבתי השחי. לגבי הרגליים הדעות היו קצת יותר חלוקות. אני עצמי עושה טובה פעם בכמה שבועות ומגלחת.
בין השאר נטען במסגרת הדיון המסעיר והשעיר הנ"ל, שהגילוח וכמו כן בשמים ודיאודורנטים למיניהם מרחיקים אותנו מעצמנו. מצד שני, כשאנו משאירות את השיער לצמוח מתחת לבתי השחי, אנחנו בקשר יותר טוב עם עצמינו ועם הגוף שלנו . אם אני חמוצה לי מידי, או חריפה לי מידי, וכן הלאה, מייד אני טורחת לאזן זאת אינטואיטיבית בעזרת תזונה נכונה ומאוזנת יותר, ובודקת אם במקרה לא הייתי מגעילה במיוחד למישהו או למישהם בזמן האחרון, ולתקן את זה, וגם מקלחת הגונה לא מזיקה לפעמים.
הרי הריח הטבעי שלנו נועד בכדי למשוך אלינו את המין האחר, בבחינת קידום הפרו ורבו של הטבע, ממש כמו אצל החיות. ואסטטיקה? זה כבר ענין של אופנות והרגלים.
אני אישית חושבת שזה הרבה יותר יפה וסקסי ללכת עם שיער מתחת לבית השחי. פעם לא חשבתי ככה. עם הרגליים עדיין ישלי בעיה.
איך זה אצלכן? גם הגברים מוזמנים להביע דעותיהם. אני רק יכולה לקוות שהם לא יהיו שוביניסטיות מידי .

אצלי זה הפוך (על הרגליים אני חושבת שאני מסוגלת לוותר, אם כי אני לא יודעת אם אני אחשוב כך בקיץ, ועל בתי השחי - לא).
לא ענין של חיבור לעצמי, כמו שתיארת, אלא ענין של "מה פתאום מישהו בעולם הזה קובע שאני צריכה ...? ואני עוד מקבלת את זה כחוק ומבזבזת זמן על פעולה שאני לא אוהבת ושנראית לי מיותרת!"
ומצד שני - כשאני מסתכלת על רגל (שלי או של אחרת), אני מצפה למצוא אותה חלקה, כמו שלימדו אותי.
ובעלי - גם הוא עם ציפיה דומה.
וכל מי שמסביב.

שליחה על ידי גבר* » 26 אפריל 2003, 08:28

אין לי מושג איך התעצב הטעם שלי, אך ברור לי באופן חד-משמעי כי אני מעדיף רגלי אשה חלקות, גם אם זה לא בא "באופן טבעי", אלא בגילוח או בשיטה מלאכותית אחרת.

אני מורידה ברגליים אצל השכנה, כשהאחיות שלה מגיעות ועושים שם חגיגה מהעניין. מבית השחי אני מורידה רק בקיץ. בחורף אני מוותרת על התענוג המפוקפק. מפריע לי לראות רגליים שעירות, אבל בתי שחי לא.
אני יודעת שזה עניין של הרגל. בעבר לראות בתי שחי לא מגולחים היה מגעיל אותי. היום כבר לא. בעתיד בטח רגליים שעירות גם לא יגעילו אותי.
גם לשביט לא מפריע.

גבר שלום
"אין לי מושג איך התעצב הטעם שלי..."

פשוט התרגלת עד כדי כך שזה נראה לך מובן מאליו (כמו ללכת לבית הספר). גם בכלי התקשורות, בפרסומות מטיפים לכך.

כפי שציינתי קודם, גם אני מסירה את השיער מהרגליים, אמנם לא באדיקות, אבל זה בעיקר כדי לרצות את בן זוגי עופר, שחושב כמוך. זה גם לא גורם לי סבל רב כל כך, כי לא נחנתי בשעירות יתר ואני מסתפקת בגילוח אחת ל...
לעופר ד"א אין בעיה עם שיער מתחת לבית השחי. אני חושבת אפילו שהוא די מת על זה, גם על הריח וגם על המראה. אם לצטט את אורלי אמא של גיאגיא , אחת מהאימהות מייסדות הדיון(ראה לעיל) , בשפתה החושנית-
"ממש לנשק".
לגילה ולכל מי שלא ניסתה -
אתן מוזמנות לנסות, אם לא בקיץ כי זה עשוי להביך, אז בחורף, כשפחות רואים. זה ממכר. אח"כ תתרגלו ולא תוכלו להפסיק גם בקיץ.

נקודה נוספת שחשבתי עליה- הנקודה הבריאותית.
עצם העיסוק במריטה נראה לי לא בריא, נוירוטי. גם השימוש הכימיקליים כמו דיאודורנטים למיניהם, אלא אם כן הם טבעיים, אבל אפילו- אני לא מכירה שום ריח שהוא טוב מריח הגוף שלי. המחשבה שצריך להשתמש בבושם או דיאודורנט היא תוצר מובהק של תעשיית הפרסומות. אני לא משתמשת בדיאודורנטים כבר שנים.
כחלק מן הכימיה שיש בין אנשים, קיים גם אלמנט הריח. אני נוטה להאמין שהריח הטבעי שלנו מושך את אותם אנשים שעושים לנו טוב וההפך. להתנכר לזה זה ממש כמו להתנכר לעצמך.

אני מקנאה במי שמסוגלת להשתחרר מכבלי המוסכמה של חלק=יפה וריח דיאודורנט=ריח טוב. אני לא מצליחה.

גם אני לא מורטת בחורף, אבל כשאני כן מורטת, אחרי המריטה אני מרגישה שחרור כזה (אני מתפלצת שבחרתי את המילה "שחרור", אבל אני לא מוחקת, כי זה נכון), אפילו תענוג מסוים. שי, מצדו, לא אכפת לו שאסתובב שעירה, והוא חושב שזה סקסי (חוץ משפם, הוא מעיר לי להדגיש פה. אבל זה אין לי). זה בא ממני ולא ממנו. אני מרגישה חושנית יותר כשאני חלקה.
יש לי שני דברים להגיד בעניין הזה (חוץ מהמובן מאליו שהוא שאני שטופה בהבל פרסומות שעניינן לקדם את תעשיית התמרוקים):

אולי העור החלק חשוף ורגיש יותר למגע? אני מרגישה שכשרגליי שעירות (כאמור, בחורף) חווית הליטוף שונה. היעדר השיער כאילו חושף את קצות העצבים שבעור למגע. (אני לא מדברת על חווית המלטף, אלא על חווית המלוטפת). אני אומרת לעצמי, מה פתאום, הרי לו זה היה הדבר הנכון, האבולוציה כבר הייתה מארגנת לנו את זה, אבל בחוויה שלי זה כך.

בספר הישרדותם של היפים ביותר של ננסי אטקוף היא מדברת על כך שגברים נמשכים לנשים שמשדרות ילדותיות ובתוליות, כי כך יש סיכוי טוב יותר שהזרע שלהם הוא זה שיעבר את האישה, והצאצא שלהם יקבל יחס מצוין, בלי מתחרים. מכאן המשיכה לבלונדיניות (בלונד מתקשר עם תינוקות וילדים) ולתוי פנים תינוקיים (אף חמוד, עיניים גדולות) וכמובן גם לגוף חלק. לחשוב כמה תעשיות צמחו כדי שנשים תיראינה ככה גם בבשלותן. נשים, מצדן, מעוניינות בגבר בוגר, כי יש פחות סיכוי שהוא יתפרפר (האמנם??). ומכאן משיכתן של נשים לגברים כהים (לטיניים, למשל), מבוגרים יותר, ושעירים!
העיסוק העכשווי של גברים בהסרת שיער, לפי הספר, מגיע יותר מהתרבות ההומוסקסואלית, ומהסגידה לגוף הנערי, וזה מחלחל לתרבות הסטרייטית.

כנראה בגלל החדירה שלי שלמקומות אינטימיים, ורגעים אינטימים, אני לא מרשה לעצמי לנקוט בעמדה של "קבלו אותי כמו שאני או לכו לעזאזל" . אם אני מתכופפת מעל בריכת לידה, בלובשי גופיה, ומתקרבת ליולדת ב"מרחק הרחה", חלילה לי מלהריח או/ו להסריח, לכן אני לא משתמשת בבושם, וגם דיאודורנט הוא מחוץ לתחום, כי גם לו יש ריח. גיליתי משהו שנקרא- אבן דיאודורנט מינרלית, שמנטרלת ריח של זיעה ליום שלם , ללא ריח לוואי. אפשר לקנות, או לבקש ממישהו שנוסע להודו, זה עולה שם 2 רופי, ופה באריזה חגיגית- 80 שקל. זה גם מומלץ לעור רגיש, המגיב לא טוב לדאודורנט רגיל.
בקשר להסרת שיער, אני מעדיפה עור חלק. המצאת המאה- "סופט אנד איזי" מורט השיער האולטימטיבי, קיץ וחורף, מלבד שפם הערווה, שממש לא מטריד אותי.
בקשר לבחורים- אני מעדיפה אותם חלקים למישעי. איתרע גורלי, התחתנתי עם גורילה. אני מתנחמת לעיתים בנקודות הספורות שנשארו חשופות, ובקרחתו המתרחבת.

(-: (חיוך אל קרחתו של האיש של שרהלה. כמה קרחות זוכות להיות אהובות ככה? )
שמעתי שגם באבן המינרלית יש אלומיניום , שזה עיקר הבעיה בדאודורנטים. בארץ לא כתוב כלום על האריזה החגיגית. או שכבר כן?

שרהלה,בתור אחת שעוד זוכרת את ההריון - יש לך עוד סיבה להקפיד: נשים הרות לעתים קרובות רגישות לריחות, ובמיוחד לריחות של בשמים, דיאודורנטים וכו'.
אני זוכרת שריח זיעה טבעי ממש לא הפריע לי בהריון (להיפך!), אבל ריחות בושם מלאכותיים, מסבונים, אבקות כביסה, שמפו-ים, דיאודורנטים, אפטר שייב והכי גרוע, בושם - גרמו לי רצון להקיא לאורך כל ההריון עד יומיים-שלושה אחרי הלידה.
שמתי לב שגם המיילדת שלי הקפידה לא להיות עם ריחות מלאכותיים.

אני אישית עברתי לדיאודורנט של ציפורי, בלי אלומיניום ובלי אלכוהול, ואני משתדלת להשתמש בו לעתים רחוקות.
אני מורידה שיער בחצי רגל ובבתי השחי, וזאת בגלל שטיפת המוח שעשתה לי התרבות שלנו, ולמרות שאבא שלי מטיף לי, לאחותי ולאמי שזה לא טבעי, מיותר, ומזכיר לו את האינקויזיציה הספרדית. הוא חוזר ואומר את זה מאז שאמא שלי הורידה לי בשעווה ברגליים בפעם הראשונה כשהייתי בת 16, ועד היום, ועדיין הוא קול קורא במדבר...

אז אני האמא הרביעית ששירי בן דב סיפרה בפתיחה, שהיתה במסיבת יום ההולדת של ללי, "המורטת בע"מ", מזדהה עם מה שענת גיגר, כתבה לא הייתי מנסחת את זה טוב יותר, למרות שהקטע הבריאותי +הכימיכלים ששירי ציינה מדבר אלי. שאלתי את בעלי לדעתו והוא ענה שהוא מעדיף חלק (כמה מפתיע).
בכל אופן העיקר שכל אשה תאהב את הגוף שלה, ושתרגיש בו נוח. ושירי נשיקות }{ }{

אני הפסקתי עם ההורדות כבר לפני שנים. אולי בעקבות המעבר ההדקגתי למזון בריא יותר, ואולי לא.
הפעם היחידה שהצליחו לשכנע אותי לגלח את בתי השחי היה בחתונה שלי, שהייתה בקיץ. אמא שלי ממש ממש ממש ביקשה. אז עשיתי איתה דיל, שאם היא תלך לגניקולוג לבדיקה שגרתית (שאותה היא לא עשתה כנראה מעולם...) אני מוכנה! זה עבד מעולה.
אני זוכרת שמייד הרגשתי (אחרי הגילוח. זה היה לפני שנתיים בערך) שאני שמחה שאני לא עושה את זה בד"כ.
כשלא מורידים השיערות איכשהו מגיעות למעין נקודה שבה הן לא גדלות יותר וממש אין יותר צורך להתעסק בהן ואיתן וזה נפלא!
>ורד יודעת שזו לא חוכמה גדולה, כי היא ממש לא שעירה ברגליים, ידיים, פנים, גוף וכו'. מי יודע איך זה היה אם זה לא היה כך...<

אמא שלי לא היתה מעיזה! למרות שהיא חושבת אחרת ממני לגבי דברים מהסוג הזה, היא יודעת כבר שיש דברים שאיתם ממש לא כדאי לה להתעסק איתי. העיקר היה שאני אתחתן כבר, אפילו הייתי לבושה רק בתחתונים כחולים... אבל התחתנתי בחורף.
אני לא סובלת את רוב הריחות של בשמים, קרמים, סבון ודיאודורנט גם כשאני לא בהריון. כל פעם שאני קונה שמפו או קרם או חומר ניקוי לבית שימוש אני עומדת חצי שעה ומרחרחת את כל הבקבוקים בשקדנות רבה.

טוב, אז אני האמא השלישית מ"אחרי היומולדת של ללי", וקודם כול תודה לשירי על הדף. לי יש ותק משתנה באי-הורדת שיער - כל פעם אני משחררת חלקת גוף נוספת. ולזה אני קוראת שחרור!
שפם - מזמן הפסקתי (עד כדי כך שבדיון הנ"ל אמרו לי "אבל אין לך שפם.." או-הו איזה שפם היה לי!) גבות - אף פעם לא סידרתי.
רגליים - מהקיץ שעבר. יום אחד פשוט עברתי למכנסיים קצרים. בפעם הראשונה הייתי בטוחה שכל העולם מסתכל על הרגליים שלי. אבל אף אחד לא שם לב (או לפחות לא אמר שום דבר...וטוב שכך), ועם השיזוף עוד פחות, וכך ראיתי כי טוב וחדלתי להוריד שיער. נראה לי גם שעם הגיל והשינויים ההורמונליים, צמיחת השיער שם די מידלדלת. ואגב - גם סופט אנד איזי זה סיוט נוראי.
מהחורף - הפסקתי להוריד שיער בבית השחי וב"קו הבגד ים".
קודם כל - זה יפה! (בייחוד על אורלי ושירי, אבל גם עליי ועל כולם), בית - ריח הזיעה הרבה פחות חריף ויותר נעים, כאילו זה ממש טוב לבלוטות שם.
גימל - זה ממכר. התחושה כל כך נעימה, לעומת הקוצים של הגילוח, שאי אפשר לחזור לאחור (שטח משוחרר לא יוחזר!).
הדבר היחיד שהקיץ מעמיד בספק הוא קו הבגד ים...
וזהו. מדי פעם אני מסתפרת. ממש שונאת. בעיקר בגלל הספרים המעיקים. ושאר הזמן השיער פשוט גדל לו איפה שהוא רוצה.
ושאלה: מה זה דאודורנט ציפורי?

אז היום קניתי בגד ים אחרי שנים שאני מתחמקת ומשתמשת בישנים וקומבינות.
זהו! נמאס! גם לי מגיע!
וגם יורדים לסיני אז צריך

בקיצור, קניתי חלק תחתון מכנסון חמוד. אז בכלל לא צריך להתחבט עם השאלה של להוריד או לא להוריד ו- איך זה ייראה לעיניי אחרים.
כמה פשוט.
>ורד גאה בעצמה<

לילה - אני חושבת שקו הביקיני שלי והשערות ברגליים לא היו עוברות גם אצלך. יש גבול. ואני לא בנאדם שעיר במיוחד, אבל שם כן. אני חוסכת לכולם!
דיאודורנט ציפורי (במקרה היה על השידה בהישג יד) - דיאודורנט על בסיס אלו-וורה, לא מכיל אלומיניום, אלכוהול, לא עושים ניסויים על בעלי חיים ותוצרת הארץ!
(אגב, פעם דיברתי עם חברה בקשר לניסויים על בעלי חיים והיא אמרה שזה קצת בעייתי, כי את מוצרי הגלם של הקוסמטיקה כן מנסים על בעלי חיים. את המוצרים המוגמרים, לא!).

האבן ששרהלה דיברה עליה עשויה מפוטסיום אלום, מלחים ומינרלים. אין בה אלומיניום. חברה שחזרה מהודו אמרה שבאלום משתמשים שם המון, גם לטיפול בחתכים.
אני מכורה להסרת שיערות (בילוי הזמן החביב עלי הוא למרוט את רגלי שכבר איבדו כל תחושת כאב בפינצטה) וסובלת מגלי הזעה כאילו הייתי בגיל המעבר (ואני לא). אבל האם זה מקרה או גזירת שמים שבעוד שיער בית השחי שלי הולך ומתארך לרסטות, יצאה הקוסמטיקאית שלי לנופש ובדיוק נתקלתי בדף זה, שגרם לי לתהות, האם אולי אני פתאום מזיעה פחות ?

עשויה מפוטסיום אלום, מלחים ומינרלים. אין בה אלומיניום.

אלום = אלומיניום גופרתי (מלח, מבחינה כימית). ובהזדמנות זו, פוטסיום הוא אשלגן. "מלחים" היא קבוצה אינסופית של תרכובות שחלקן רעילות וחלקן חיוניות, לכתוב על מוצר שהוא מכיל "מלחים" זה בערך כמו לכתוב שהוא מכיל "חומרים". (ו"מינרלים" היא קבוצה שכוללת מלחים ועוד דברים, כלומר עוד יותר רחבה).

פוטסיום אלום הוא מלח מורכב שמכיל אשלגן ואלומיניום, משמש לשימושים רפואיים שונים: לעידוד הקאות, לכיווץ רקמות, וכנראה גם לעירור המערכת החיסונית. (באדיבות babylon - הקישו על המלה ALUM ובקשו תוצאות נוספות).

סחת'ין על הדף!
מעניין שזו השנה הראשונה שהתחלתי לשאול את עצמי שאלות ענין.
נ מ א ס לי להוריד שיערות, והשנה הבנתי סוף סוף עד כמה אני פועלת מתוך התרבות שבה אני חיה, גם בענין הזה.
לפני שנים נתקלתי בטיול בדרום אמריקה בשוייצרית שחורת שיער שלא הורידה שיערות בשום מקום אף פעם, וזה ממש לא היה ביג דיל. אני הייתי בשוק! אבל... זה כל כך תלוי תרבות, מסתבר.
לא יודעת. בן זוגי אוהב שאני מורידה שיערות, למרות שאם אחליט לא להוריד גם הוא ילמד לקבל אותי ככה (וגם אני...).
הגיגים.

מנסיון, הם לומדים להתרגל לאי הורדת השיער. זו לא הבעיה באמת, נראה לי. כי הרי אם אוהבים, אז אוהבים ואם ביחד, אז ביחד. קשה לי לראות (לפחות אצלנו) דיון, או ויכוח בינינו סביב הנושא הזה.

אותי ממש מביך לראות נשים עם בתי שחי שעירים.. מהרגע שאני קולטת את זה אני לא יודעת איפה לשים את העיניים שלי...
אני לא מגלחת אף פעם.. רק עם הסופט'נ... גם בבית שחי..
כואב בטירוף אבל מחזיק יותר זמן..
בקשר לרגליים , משתדלת לדחות את זה כמה שיותר ורוב הזמן רק חצי רגל..
מזל שלבעלי זה לא מפריע (חסר לו שהיה מעיר לי..

)..
קשה לי להאמין שאני אפסיק פעם להוריד לגמרי.. זה כמו ש ענת גיגר כתבה.
אחרי ש'אני עושה רגליים' אני מרגישה פתאום יותר נשית וזה כיף לאללה..
עד הקוצים..

אמא, (איפה נעלמת כל הזמן הזה?) אם תפסיקי להוריד בבית השחי זה הרבה פחות יביך אותך אצל אחרות.

נגעתם בנקודה הכי רגישה אצלי.......יש לי קטע שכבר סיפרתי עליו פה איפה שהוא עם על טראומה שעברתי עם גיסתי הנחמדה ....
בכל אופן אני לא מעיזה לחשוב אפילו על לא לגלח \ למרוט שיער כל שכן בקיץ. בחורף אני עושה לעצמי הנחות .
לגבי ריחות בית השחי אז לא יודעת למה אבל אני מרגישה ששלי מסריח משהו משהו במיוחד אם אני מתרגשת!! ואז אני גבעצמי לא רוצה להיות בקרבתי.
אני חושבת שסוגיית המריטה קשור גם לגוון העור והשיער. אם השיער בהיר יחסית או שגוון העור כהה יחסית וזה לא בולט ..אז אפשר לחיות עם זה בשלום. במקרה לי למשל זה יותר מידי בולט ולכן אני מרגישה מאוד מאוד לא נוח עם העניין.
אולי איתכם, במפגשים הבאים אני אעיז יותר......

מה לגבי החלבלין?

הלוואי והיה לי שיער בהיר!
ברור שלא הייתי מורידה .(טוב, אולי רק עד הברך..).
משגעות אותי הבלונדיוניות הטבעיות האלה שחושפות רגל ומתבעסות :"וואי , כמה זמן לא עשיתי רגליים! ממש גועל נפש" . ולי נותר רק לכסות את שערותיי השחורות ולהאנח..
צרות של בלונדיניות.

אני חייבת להודות שטרם הרחתי ריח נעים של זיעה. זיעה ועישון הם שני ריחות שגורמים לי בחילה איומה ועושים לי סחרחורת של ממש (ועם כל זה אני מאוהבת בקיץ. איזה כיף שהוא מגיע!!!). לכן לדעתי למען אנשים כמוני עדיף לבלוע את גלולת האל-טבע ולהוריד שיער.

ריח זיעה יכול להיות אפילו נעים , אם זה מישהו שאנחנו אוהבים, ובטוח מגרה מינית. החלק האחרון נכון מדעית.

לא הורדתי שערות עד גיל שמונה עשרה, ואז התחלתי בעקבות לחץ חברתי(!), כולם צחקו עלי ולא התחשק לי להתעמת.
גיליתי, כמו שאמרו למעלה שבלי שערות ברגליים אני מרגישה חושנית יותר, אז נשארתי עם זה.

בשמים ודאודורנט - מאז ההריון לא משתמשת, בהתחלה הצטערתי, ועכשיו אני לא מבינה, למה לוותר על הריח הטוב הטבעי שלי.

אני גדלתי ליד אמא שלי שהסתובבה בשעירותה בפומבי ובלי לעשות מזה עניין אז למרות שבראש שלי עדיין יותר קל לי לראות נשים חלקות, אף פעם לא נגעלתי משיער הגוף שלי והורדתי אותו רק בגלל הלחץ החברתי. ככל שגדלתי וגדל הביטחון העצמי שלי הפסקתי להוריד שערות ואין לי בעיה עם זה. הכי מפריע לי בכל תרבות הגילוח זה שני דברים: זה שבנות נגעלות מהגוף שלהן עצמן, וזה שהן מגבילות את עצמן בגלל זה "אני לא יכולה ללכת לברכה - לא גילחתי...". בקיצור לדעתי להוריד שיער זה סתם מיותר והאי נוחות של העין תישכח מעצמה ברגע שזה יהיה מראה שכיח (אף פעם לא נראה לנו מוזר שלגבר רגליים ובתי שחי שעירים). גם אני קניתי בגד ים עם מכנסון - שזה פתרון מצוין.
לבן הזוג שלי זה הפריע יותר בהתחלה ואני חושבת שבעיקר ממניעים של לחץ חברתי (הוא עדיין לא מרשה לי ללכת לברכה אצלהם בלי חולצה) ומצד שני אני לא חושבת שזה מפריע לו בכלל להמשך אלי - כלומר גם ככה הוא גורם לי להרגיש הכי סקסית שיש.
דאודורנט זה פויה!

בן זוגי תורם לדיון, שמבחינתו הוא אכן מעדיף רגליים חלקות, אבל הוא חושב שזה לא שווה את כאב המריטה. בכל זאת נעים לי יותר אח"כ.
השנה הייתי צריכה להוריד שיער מוקדם (בחורף אני לא מורידה), כי נסענו לסחנה במֶרְץ. הסרתי את השיער במֶרֶץ, אבל בלילה גיליתי שפשוט קר לי בשוקיים, אפילו תחת מכנסי הפיג'מה הארוכים.
אולי לשיער הגוף יש גם פונקציה של חימום?

סמדר,
ברור שהיה אפקט של חימום לפני שנמלכנו בדעתנו והשרנו את רוב שער הגוף.
אגב, את מכירה את התיאוריה המנסה להסביר מדוע האדם הוא החיה העירומה היחידה (עירומה במובן של נטולת פרווה)?

(This is Mung Bean's husband--it is easier for me to write in English)

The latest theory is that humans lost their fur to get rid of parasites which carry deadly diseases. This New York Times article explains it well:

http://www.nytimes.com/2003/08/19/scien ... 6f&ei=5070

You have to register (free) to be able to read the article.

בנוסף יש את החום בסוואנה ואת קוף המים.

Here is an interesting argument against the "aquatic ape" theory:

http://www.straightdope.com/mailbag/maquaticape.html

The "heat of the savannah" theory is pretty logical, though.

אני עדיין חושבת שחלק הרבה יותר יפה, אני רואה מסביבי בנות שלא מורטות\מגלחות וזה גם יפה אבל חלק חלק הכי נשי בעיני.
ולגבי ריח זיעה, זה תלוי בכל מיני פרמטרים אני מניחה, אחד מהם הוא בטח תזונה נכונה, אז מי שלא אוכל נכון ואוכל למשל בשר נראה לי שעדיף שישתמש בדאורדורנט.

הנה לינק לכתבה שהתפרסמה בהארץ ומתייחסת גם לכתבה של הניו יורק טיימס שהבעל של מנג בין הזכיר.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... mNo=331884

איך ניתן לפתור הבעייה של שיער הצומח על הרגליים כלפי פנים העור, או בתוך השיכבה העליונה של עור הרגל ?
רואים אותו בצורה בולטת אך לא ניתן להסירו ע"י משחות/ בשעווה או אפילו בגילוח.

פילינג עם מלח כמה פעמים בשבוע.
בזהירות לבעלות עור רגיש במיוחד...

את חושבת שמישהוא שם לב לזה?
ממש לא רואים,אין לך מה לדאוג ,וחבל על האנרגיה שאת תוציאי על שיטות פלא.

בעיה? למה זאת בעיה?
שעות רבות של עניין והנאה הן מספקות לי
אל תיקחי לי את זה

המליצה למרוח חומץ למשך כ-5 דקות לפני האמבטיה במשך מספר ימים.

תרופת סבתא:
חולטים שתי שקיות תה רגיל בחצי כוס מים.
מוסיפים שתי כפיות חינה אדומה ועגבניה בשלה, מרוסקת.
מערבבים טוב טוב.
מורחים על העור פעמיים ביום, ומשאירים כל פעם למשך שעתיים... ושוטפים. בהצלחה.

יש מן אבן מיוחדת שמשפשפים איתה את העור והשערות יוצאות. ראיתי פעם אצל מישהי שמורידה שערות בשעווה (כלומר, זו העבודה שלה).

אצלי זה גם אחרי שעווה. הן יוצאות בסוף, אחרי שהעור מתחלף.

תלוי עד כמה זה חמור. אפשר לקחת סקוץ' של שטיפ\תכלים ולשפשף את הרגל - אמור לעזור לשערות לצאת. המלצה שקיבלתי פעם, לא ניסיתי בעצמי.

כל אמבטיה, לשפשף עם ליפא. זה מוריד את העור המת ובמילא מונע מהשיערות לצמוח מתחת לעור המת ומעודד אותן לצמוח כלפי חוץ

שליחה על ידי גילי* » 11 מאי 2004, 23:18

יש לי בעיה.
בן זוגי ( חבר, לא בעל) אמר לי שמפריע לו שאני לא חלקה באזורים אינטימיים וביקש שאהיה חלקה.
לא העיז לבקש כי פחד שאפגע אבל הרבה זמן הרגשתי שפחות ופחות נימשך אלי. מילאתי את בקשתו אבל כיוון שיש את השלב שזה גדל ועוד אי אפשר להוריד אני כל הזמן מרגישה לא חלקה מספיק ואיפה שהוא כל העיניין גרם לי להרגיש דחויה, לא סקסית מספיק, ובמין לופ כזה שרוצה להיות מושכת בעיניו ושמחה שאמר לי מה מפריע לו ומצד שני יש תחושה של פגיעה. אני רוצה להוסיף שאחרי שאמר לי ופשוט דאגתי להיות חלקה, אמר לי שנורא מעריך את זה שלא ניפגעתי והלכתי לקראתו.למישהו יש עיצה מה עושים עם התחושה המחורבנת שלב הבניים וזה שאין מה לעשות גברים אוהבים חלקות?

גילי
אישה חלקה לגמרי באזורים שהוא מבקש ממך להיות חלקה - ניתן להיות רק על ידי טיפול בלייזר או על ידי אפילציה.
שניהם מאוד מאוד מאוד כואבים!
נחמד שאת משתדלת ומגיבה לרצון שלו. אבל לא נראה לי שהשאלה אם תהיי חלקה או לא היא כזו קריטית למשיכה!
הוא לא אהבל והוא בטח יודע ששיער שמורטים או מגלחים גם גדל אח"כ...
לדעתי, את צריכה לדבר איתו. אבל קודם כל לבדוק עם עצמך , האם זה מתאים לך בכלל?! כל הנושא בדיון הזה זה נשים שמספרות אם מתאים להם להיות חלקות או לא. ולא מה שמתאים לאחרים או לסביבה התרבותית בהכרח מתאים להן.

יכול להיות שמתאים לך להיות חלקה בשבילו, כי הוא חבר שלך ואת אוהבת אותו, ואת נורא רוצה לרצות אותו... השאלה עד כמה מתאים לך ללכת רחוק. זו את וזה הגוף שלך כולל השערות שלך, והמשיכה שלו אלייך לא צריכה להיות תלוייה בזה בכלל. יכול להיות שהוא ספציפית נמשך לאישה חלקה יותר מאשר לאישה טבעית (כולל השערות...), אבל אם הוא איתך בגלל מי שאת הוא ייתרגל גם לשערות בסופו של דבר.

אגב, זה ממש ממש לא נכון שגברים מעדיפים נשים חלקות, ועוד בכל האזורים... אצל רובם זה בכלל לא יפריע אם תגדלי יערות...

גילי, פשוט תגידי לו שבאמת רצית לשמח אותו, שניסית, שזה לא נעים, מגרד ומדגדג. וזהו. שידמיין כאילו זה חלק.

וזה ממש לא נכון שכל הגברים אוהבים חלק.

שליחה על ידי גילי* » 12 מאי 2004, 14:22

אני מקבלת את זה שההחלטה היא שלי עד כמה אני מוכנה ללכת לקראתו ולסבול .אני מבינה שיש כאן עיניין רחב יותר של עד כמה אני שלמה עם הנשיות שלי ומי שאני .אפילו שאני חושבת שאשה צריכה לקבל את הגוף שלה כמו שהוא ולא להתכופף לכיוון ההתניות החברתיות, עצם זה שהוא העיר לי סדק משהו בבטחון העצמי שלי, שגם ככה לא גבוהה ואם קודם זה לא הפריע לי עכשיו אני ניגעלת מעצמי. ומרגישה מאד לא נשית כשאני לא חלקה. ברור שזה ביני לביני ובן הזוג שלי הוא רק טריגר חיצוני שהאיר על חוסר הבטחון. אבל זה מעגל סגור אם אני לא אדאג להיות חלקה אני לא ארגיש לידו מושכת. ושאלה כללית יותר: איך עובדים על תחושת הבטחון במיניות שלי?

יכול להיות שאני בוטה ואני לא כזאת בדרך כלל. אבל לדעתי האישית בקשה שאזורים אינטימיים יהיו חלקים יכול להיות נחמד פעם פעמיים, באופן קבוע נראה לי שזה קצת לא טבעי (בצורה עדינה) וסוטה (באופן בוטה)

גילי
יפה מצידך להתחשב בבן זוגך ובבקשות המיניות שלו. אבל אני אישית הייתי נרתעת מעט מבקשות קבועות בסיגנון הזה. כלומר אם זו גחמה חד פעמית זה לא נראה לי בעיתי וזה יכול אפילו להוסיף עינין לחיי המין אבל בקשה קבועה בסיגנון הזה ושימוש במונח "גועל" לגבי חלקים טבעיים מגופך היו מדליקים אצלי נורת אזהרה.
אני רוצה שתזכרי (ואולי גם תזכירי לו) שיבוא יום ואת תהיי בהריון, ותהיי שעירה ושמנה וכבדה ואולי גם יהיו לך שיערות על הבטן ווירידים ברגליים. ומה אז? הוא יגעל ממך? ילך לחפש לו מישהי אחרת חלקה?

שימי לב! אולי הוא רומז לך רמזים שלא כדאי להתעלם מהם.

איך עובדים על תחושת בטחון במיניות שלך?
חלק מתחושת הביטחון הכללית בעצמך
טיפול פסיכולוגי, אלטרנטיבי, דמיון מודרך..... מה שמדבר אליך..............

אם היה לי קצת כסף מיותר (דבר שנשמע בדיוני לכשעצמו) הייתי רצה לעשות הורדת שערות בלייזר בכל הגוף.
נשבר מהשיער הזה ובלי קשר לכל העניין התרבותי וכו'. חלק יותר נעים לי ויפה לי.

שליחה על ידי אריה* » 01 יולי 2004, 21:43

אני בעד המראה הטבעי. אני לא חושב שבנות צריכות להוריד שיער יותר מאשר בנים. הרי כמעט לכל הבנות גדל שיער במקומות מסויימים, אז למה הן צריכות להתבייש בטבע שלהן?
יש שעירות יותר ויש פחות, אבל זה גם חלק מהטבע.
לי נראה אמיתי יותר שלבנות יהיו שערות בידיים, רגליים ומקומות אחרים.
דווקא תופעת החלקות מוזרה ולא טבעית לי.
הכל מתחיל מהתרבות האמריקאית שמחייבת את הנשים להיות רזות, חלקות ובלונדיניות (בעבר בעיקר).
באירופה בין 40 ל-50% מהנשים כלל לא מורידות שיער. שם הכל חופשי ואמיתי יותר.
אין לי בת זוג, ומי שתהיה, אני אשמח אם לא תוריד שיער, חוץ מהפנים. שם אני לא אוהב שיער גם אצל בנים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2949220,00.html

לפני שבוע הלכתי לקוסמטיקאית כדי לתלוש תוך עינויים את השיער ברגליי (ולא "להסיר שיער") כל הזמן היא בלבלה את לי השכל כמה מצבי קטסטרופלי , כמה הייתי צריכה להגיע אליה מזמן, שזה ממש מביך להסתובב ככה, שהיא מכירה המון נשים שהבעלים שלהם בגדו בהם בגלל זה , שבחורה כל כך צעירה ויפה צריכה להיות חלקה! מעניין אם היא תראה אותי שוב!

מדוע נשים מורידות שיער?
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=134731&sid=16

ומה אומרים לילדה סקרנית בת שלוש וחצי, שתוהה למה אני מבצעת את הריטואל הזה (ומבזבזת לה קצף גילוח במקום לצייר איתו על הקירות באמבטיה, כנהוג)?
אמרתי לה שיש כאלה שחושבים שרגלים חלקות יפות יותר. מקווה שיצאתי מזה בשלום, מקווה שעד שהיא תגדל היא לא תצטרך לבצע את הטקסים האויליים האלה.
וכן - גם בעיני רגלים חלקות יפות יותר.

אני בשבוע 17 להריוני (בשעה טובה) אחרי 4 הפלות טיבעיות , סובלת משיעור רב באיזור הבטן שמאוד מפריע לי ורציתי לדעת אם יש סכנה בהורדת שערות מהבטן ע"י שעווה?

אם יש סכנה
אין (לפי הקונבנציונלים. אם את רוצה תשובות של רפואה אלטרנטיבית, אז אני לא הכתובת:-)).

אני לא יודעת אם יש או אין סכנה, אבל נראה לי שדוקא בתקופה זו של חייך הייתי מנסה להמנע מהאקט הזה, כדי לאפשר לעצמך, אם את מסוגלת ורוצה, לנסות ולהתחבר לעצמך כפי שאלוהים ברא אותך. בכל מקרה, שיהיה הריון קל ונעים ולידה קלה ובריאה.

לצערי יש לי בעיה של שעירות יתר וזה ממש לא כיף, מגיל 16 אני לא לובשת מכנסיים קצרים וסובלת מיאוש גדול כל פעם שהקיץ מגיע.
גם כשאני מורידה, אח"כ הן גדלות בתוך העור וזה מגרד אימים ובעיקר מייאש כי יש בערך 3 ימים שבהם טוב לי ים עצמי.
גיליתי שיטה אחת שהיתה בינתיים הכי מוצלחת מכל השיטות האחרות - (וניסיתי הכל חוץ מלייזר כי אין לי כסף).
סוכר. (חם) הסוכר בא בגושים כאלו ולא מורחים את זה כמו שעווה. וחוץ מזה לפני ואחרי מורחים לימון כדי לחטא.
האם אתן מכירות אולי מישהי בצפון שמורידה שיער בשיטה זו (מי שאני מכירה עובדת בירושלים ואני כבר לא מגיעה לשם כמעט).
אני צריכה לעבור עכשיו כל מיני בדיקות רפואיות וכל הסיפור הזה של החלוק עד אמצע הרגל ממש קשה לי, כמעט כמו
הבדיקות עצמן. ולא, אני לא יכולה להתחיל עכשיו לקבל את עצמי כמו שאני כי אחרת אני עוברת מיד לגונגל יחד עם
ידידי הקופים שביניהם בטח הייתי נחשבת מלכה.
אם יש לכן עצות מועילות אחרות אשמח לשמוע גם אותן

פלונית אלמונית,
קוראים לזה "שיעור יתר".
האם אי פעם בחייך פנית לאנדוקרינולוג לבדוק את הנושא? יש מספר בדיקות דם פשוטות שיכולות לבדוק את הציר ההורמונלי שלך, ובמידת הצורך להציע לך טיפול.

עצות מועילות אחרות - בתור אחת שסובלת משערות שצומחות לתוך העור, היתה תקופה שהייתי לסירוגין מגלחת ומורידה בשעווה/אפיליידי. הגילוח היה פותר את בעית ה"צומחות לתוך העור" כי הוא מוריד גם אותן.
חוץ מזה, כשהייתי בארה"ב קלטתי לפתע שחלק ניכר מהנשים שם מתגלחות כל בוקר כדי להיות חלקלקות ברגליים. אם בנים יכולים להתגלח כל בוקר, למה אנחנו לא?

דרך נוספת להיפטר משערות מתחת לעור: לעשות פילינג גוף פעם בשבוע. לא פותר לחלוטין אבל עוזר

גם לי יש מה להגיד בעניין הסרת שיער.
עניין הסרת השיער אצל זוגתי נתון לשיקול דעתה. ברגליים, כבר זמן רב שהיא לא הורידה וזה ממש לא נורא כשהשיער בהיר קצר ודליל
לגבי בית השחי, היא מקפידה לעיתים קרובות יותר, אבל גם, לא בפנטיות.
שיער הערווה הוא עניין אחר, שם לא חסר ולפעמים זה אפילו מפריע, ולכן אני מבקש ממנה לפחות לקצרו) סליחה על החשיפה, אבל זה לא נעים שערות בפה(
אבל, והוא גדול. נאה דורש, נאה מקיים. אני מקפיד לגלח את שיער הערווה, נראה לי הרבה יותר נקי ואסטטי והמגע באיזור הרבה יותר נעים, גם לנוגעת וגם לננגע.
היו גם נסיונות של הסרת השיער בעזרת פינצטה, התוצאות מדהימות אבל מתיש מאד ולא מחזיק הרבה יותר מגילוח ויש גם מחשבות על הסרה לצמיתות
הגיע למצב שזוגתי הסתכלה בתמונות, עוד מתקופת החברות בהן השיער במלואו, ואמרה שזה נראה מוזר.
אני מציע לכל אחד לנסות, לפחות פעם אחת

שיערות שצומחות מתחת לעור אפשר וכדאי לסבן בעדינות בסינטבון .

חוץ מזה, כשהייתי בארה"ב קלטתי לפתע שחלק ניכר מהנשים שם מתגלחות כל בוקר כדי להיות חלקלקות ברגליים. אם בנים יכולים להתגלח כל בוקר, למה אנחנו לא?
כי אז הרגליים שלנו יהיו דוקרות כמו פנים של בנים?

_סימונה (29.04.2003 00:50):
כתוב שם שהוא לא מכיל אלומיניום כלורידרט ונראה היה לי שזה החומר שאני מנסה להמנע ממנו.
אני רוצה להבהיר עובדה חשובה: הבעיה בדאודורנטים היא שהם מכילים אלומיניום על כל תרכובותיו, כאשר אלומיניום מגיעה לגוף דרך דרכי הנשימה הוא מגיע למוח ופוגע במערכת העצבים העדינה שלו. ואלומיניום הוא חומר שמצטבר בגוף.

שליחה על ידי שעירה* » 04 מרץ 2005, 23:13

אני כבר לא יודעת מה לעשות . אני נקרעת בין ההתנגדות שלי להסיר את השיער (ברגליים , בבטן ובבתי השחי ועד)לבין המופנמות וההתנזרות שהפחד החברתי גורמים לי. אני רוצה ללכת לבריכה אבל כלכך קשה לחשוב על כל אותן זוגות עינים צןחקות ולועגות שילוו אותי.אני לא בלונדינית ומאוד שעירה ואת שיער הרגליים ,למשל, אפשר לראות למרחקים. אני לא רוצה להענות לתכתיבי החברה ולהכאיב לעצמי שוב(בשעווה לדוגמא) אבל אני לא במצב של לאפשר לאנשים זרים לראות את גופי בבריכה למשל, או אפילו עם חולצה או מכנסיים קצרים.האם משהו מבין אותי? לכאורה זה דף דפוק אבל גם המצב הזה דפוק. אשמח לשמוע גם דיעות גבריות . תודה רבה.

אני נקרעת בין ההתנגדות שלי להסיר את השיער (ברגליים , בבטן ובבתי השחי ועד)לבין המופנמות וההתנזרות שהפחד החברתי גורמים לי
מאד מבינה. אני לא מורידה בכלל בחורף. מצאתי שבקיץ לפעמים אני נכנעת לתכתיב ומורידה (בשעווה) ורוב הזמן מוותרת. קרה גם שהתחשק לי פעם להוריד, אבל בדרך כלל זה הפחד, הלחץ ובעיקר ה"מה יגידו". לא איכפת לי בים או עם חברים קרובים, בעיקר איכפת לי מול אנשים שמכירים אותי אבל לא קרובים. בעבודה זה גם מפריע לי כי אני נורא אוהבת חצאיות אבל לא מרשה לעצמי ללבוש תמיד כי השערות השחורות והארוכות על העור הבהיר שלי מיד יתפסו את תשומת לב הנוער. מצד אחד, אני רוצה להיות מודל אלטרנטיבי, מצד שני, קשה לי תמיד להיות בחוד החנית של תשומת הלב כשכל מה שאני מנסה הוא לחיות את חיי כפי שאני מבינה אותם. מה שכן, עם השנים זה נעשה קל יותר ויותר ויש יותר מקומות ומצבים שאני מרשה לרגליי או לבתי השחי שלי להחשפף בהם. בתי השחי קצת פחות בעייתי כי אני בדרך כלל לא אוהבת שרוולים חשופים ומעדיפה להתכסות, רגליים יותר בעייתי כי אני אוהבת חצאיות של דוסיות ושארוולים ותמיד זה עולה קצת למעלה בלי שהתכוונתי.
בקשר לגברים- פגשתי מספיק כאלה שלא ממש איכפת להם. יש הרבה שאם שאלתי אותם אז הם מעדיפים בלי, אבל זה לא מה שימנע מהם להתקרב אליי, בעיקר אם הם כבר מכירים את האישיות המלבבת שלי. בכל אופן הם לא שואלים אותי אם להתגלח או לא, לגדל שיער או לא, ואם הבגדים שלהם מוצאים חן בעיני.

אותי תמיד הפתיע לגלות שגם בזמנים בהם הייתי שעירה ביותר,למשל עם שפם נפלא או גבות מאוד מאוד לא מסודרות, או עם ידיים שעירות במיוחד, היו מתחילים איתי. מעבר לזה שזה החמיא מאוד, לא תפסתי את העניין.
או שזה לא הזיז להם, או שיש להם משיכה מיחודת לשער.
אבל זה הבהיר לי , שזה פשוט עניין של תפיסה חברתית.
לי,זה משנה, אז אני מורטת במקומות שחשובים לי. במקומות שלא משנים לי במיוחד,אני מוצאת את הדרך שלי להתמודד עם השער.

שליחה על ידי גבר* » 05 מרץ 2005, 19:26

לפעמים זה מפריע יותר, לפעמים פחות. קשה להגיד, בסכ הכל זה עוד פן של מראה חיצוני כמו שומן, שומות, גודל וצורה של איבר זה או אחר. חבל לי שזה מפריע לי לפעמים, אבל זה המצב.

לי ולחבר הראשון שלי היו וויכוחים רבים בנושא, בסופו של דבר התפשרנו - מהברך ומטה - שלי - חלק ונעים לי למראה ולתחושה (ליטופים שלו, מגע המכנסיים/חצאית). מהברך ומעלה שלו - שעיר ונעים לו לליטוף....

שליחה על ידי נער* » 03 מאי 2005, 16:50

השיחה הזאת מאוד מעניינת וגם נוגעת בי באופן אישי - אבל למרות כל התגובות פה, אני אישית לא אוהב שיער גוף (לפחות לא אצל לבנים בעלי שיער כהה) ובמיוחד גם אצל בחורות. יש לי חברה, יתברך שמה, מבחינתי אישה מושלמת ואני נורא אוהב אותה ואנחנו גם מסתדרים מצויין, אבל היא יחסית שעירה וכמובן היא גם לבנה בעלת שיער שחור. עכשיו, זה נשמע לא הוגן למסויימות ומסויימים ואולי מובן לאחרים, אבל אני איתה הייתי כמה זמן בויכוח לגבי השיער (היא עושה כבר לייזר רגליים ידיים, ואני ביקשתי שתוסיף שאר גוף\שיער פנים, כי יש לה...) ולאחרונה הצלחתי לשכנע אותה לעשות לייזר לכל המקומות למרות שהיא מאוד לא רצתה ואיכשהו הרגישה מאוד נוח אפילו עם השיער במקומות הנוספים.
אני מרגיש רע עם זה שאני הייתי צריך לשכנע אותה לעשות את זה בשבילי, אבל בסופו של דבר, באופן אישי כמובן (לרוב הגברים לא אכפת משיער אצל נשים? שטויות לחלוטין...) אני מרוצה שהיא מורידה, כי השיער באמת מפריע לי מהבחינה האסטטית. זה פשוט לא נראה טוב, לא משנה מה.
ודרך אגב, באופן כללי הייתי מניח שהקשר בין אם גבר בסדר עם שיער אצל נשים לבין לא, הוא הקשר לכמה הנשים במשפחה שלו הם שעירות או לא שעירות. אצלי למשל הם מאוד מאוד לא שעירות...

הצלחתי לשכנע אותה לעשות לייזר לכל המקומות למרות שהיא מאוד לא רצתה ואיכשהו הרגישה מאוד נוח אפילו עם השיער במקומות הנוספים.

זתומרת,
שהצלחת לגרום לה להרגיש לא נוח עם עצמה?

זה הריפוי בעיסוק שלי, הזמן שאני מקדישה לגוף שלי. ומפאת קוצר הזמן זה גם הפילינג שלי.

מה שהיה מעניין לראות, זה את התגובות לשיעור בגוף של בתי כאשר היא נולדה - שיער בכתפיים ובירכיים. הרבה לעג וסלידה מודחקת, לתינוקת!
אני מתגעגעת לפלומות האלה שלה.

מה המתכון המדויק לשעוה טבעית מסוכר ולימון?

שליחה על ידי מימי* » 10 יוני 2005, 11:40

אני מאוד מוטרדת משיער הגדל לי על הפנים. שפם וזקן. תקופה ארוכה הייתי הולכת לקוסמטיקאית שהייתה תולשת לי אותו בשעווה. זה כואב, זה משאיר כוויות לפעמים, ועור הפנים העדין שלי מתקשה להתאושש מזה. החלטתי להפסיק אבל כל הפנים בוערות לי מהשערות הגדלות ואני לא יודעת מה לעשות. כן, הייתי מעדיפה שלא להוריד אבל אין לי תחושה טובה עם השער. מה עוד שכשיש שמש והכול זורח אני ממש מרגישה כאילו המבטים נמשכים דווקא לשערות האלו. יש רעיונות איך להוריד עד שאחליט לחיות עם זה?

מימי - לא צריך לחיות עם זה - אפשר לעשות אפילציה פעם אחת ולתמיד. אמנם קצת כואב בהתחלה אבל לכל החיים...

שליחה על ידי נעמי* » 22 יוני 2005, 12:13

אני בחורה קצת שעירה ואני אוהבת את הגוף שלי כשהוא חלק. ניסיתי להוריד בסכין אבל זה עושה קוצים וגודל תוך כמה ימים ככה שזה מאוד לא נוח. הורדה בשעווה זה קצת יותר טוב, אבל עדיין, צריך לחכות עד שהשערות יגדלו שוב ולבנתיים צריך להסתובב עם שיערות ברגליים/בבית השחי.
אני ממש לא רוצה לעשות לייזר (כי זה עולה הרבה כסף וחוץ מזה שמעתי שזה גודל שוב אחרי כמה שנים...)

החלטתי לחפש אולי מישהו יודע על צמחים, משחות או דברים בסגנון טבעיים שגורמים לנשירת שיער. אם יש כל מיני תרופות טבעיות להצמיח שיער, למה שלא יהיה דבר הפוך?
משהו כמו משחה או קרם גוף שכורמים לנשירת שיער ככה שפשוט אפשר למרוח אותו כמו טיפוח הגוף ושגורם לאט לאט לנשירת השיער כולו עד להעלמותו הסופית?

אם מישהו/מישהי כאן יודעת או שמעה על משהו כזה, או אפילו תוכל להפנות אותי לכיוון הנכון לחפש, אני אשמח מאוד...

בתודה, בחורה שאוהבת חלק אבל אין לה כוח להשקיע הרבה מאמץ ולהכאיב לעצמה.

שליחה על ידי יאנה* » 18 יולי 2005, 14:51

יש לי שאלה...תהיתי אם אפשר לעשות הסרת שיער בלייזר רק בקו הבקיני או שאפשר גם באזור איבר המין?

אני לא חושבת שאישה צריכה לפעול לפי התכתיבים של הגבר שרוצה להעלים שיער במקומות שונים ומשונים אצלה. לגביי הגבר ששכנע את החברה שלו לעשות לייזר , אני חושבת שהיא צריכה לחפש לעצמה מישהו שיאהב אותה מעבר לשטות השיערות. לא יותר קל למצוא מישהו שיאהב אותך כמו שאת מאשר לעשות משהו שלא היית עושה מבלי שהיה מבקש?
אני בעד רגליים ובית שחי חלקים, קו הביקיני רק כשמתכוונים ללכת עם אחד ומעבר לזה זה עניין אישי שלא צריך להשתנות בשביל אף אחד. אלא עם כן זה באמת שווה את זה.. וברוב המקרים זה לא.

חברתי היקרה טלי חרותי סובר, שהיא גם עיתונאית נהדרת, מן הסוג הטוב, מכינה כתבה ל"לאשה" , אשר נושאה "נשים שאינן מסירות שיער מגופן" .
היא מחפשת נשים מודעות ואסטטיות, אשר לא מגלחות את בתי השחי, כדי לראיין אותן לכתבה. אנא מכן, אם יש כאן מישהי שמתאימה להגדרה, או אם אתם מכירים מישהי כזאת, אנא פנו לטלי 04-6360113 054-6420421

גוף של אשה, לאחר הסרת שיער, נראה בעצם כמו גוף של ילדה/נערה. מעניין שהנקודה הזו טרם עלתה בדף כה עתיק (או שפספסתי ?).

מה דעתכם/ן ?

מה דעתכם/ן ?
א. מבאס לחשוב ככה..
ב. כנראה המקור העיקרי לתופעה

מחשבה בהתהוות, לא סגורה על זה : מצד אחד, תופעת מריטת השיער היא לכאורה תוצר של החברה המודרנית (בובות ברבי, פרסומות סקסיסטיות וכו). מאידך, ובאופן פרדוקסאלי, יש בזה משהו אפילו אבולוציוני, שהופך את המין החלש לחלש עוד יותר (לפחות למראית עין) וזקוק להגנת המין החזק.

היא לכאורה תוצר של החברה המודרנית
אני לא בקיאה בזה בכלל, אבל נראה לי שזה התחיל קודם, לא?

באפריקה ובמזרח התיכון זה מנהג ישן דווקא נשים (טוב, ילדות) לפני נישואיהן היו מורטין את כל שיער הגוף (כולל ערווה).
וכן זה בהחלט הופך את האישה לילדית (ילדה)

יש מדינות בהם פחות פופולרי להסיר שיער מאחרות.
לדעתי מטרת האופנה הזו היא סוג של סירוס האשה בדומה לאופנת חצאיות שמחייבת צניעות, נעלי עקב מגבילות וכדומה.

אם יותר לי להכניס קצת גבריות לדיון, אני חושב שהורדת השיער מהפנים אצל גברים נכנסת אף-היא לתוך קטגוריה חברתית-תרבותית כלשהיא, ואני לא מדבר על העניין הדתי.
בתור אחד שמקפיד לא להוריד שיער (אבל מסתפר מידי חודש, בעצמו, במכונת תספורת ביתית), אני תמה על הגברים שמוכנים לעבור את הטקס הזה בכל יום, למרוח דיאודורנט, ולהרגיש חלק... עד הצהריים.
בכל מקרה, בתור גבר "שעיר" גם אני מעדיף נשים שאינן מקפידות על הורדת שיער, וגם עליהן אני תמה כמה הן מוכנות לסבול כדי להיות שייכות לתרבות השוביניסטית/קפיטליסטית/מסרסת שמביטות בעין כל-כל לא יפה על אלו שלא מורידות שיער.
אבל ברור גם, שבתרבות בה כמעט כל הנשים מקפידות להסיר את השיער מכל מקום גלוי (מלבד הראש), מי שלא עושה כך נאלצת להיות מעין "שלט" שאומר: "תראו, אני לא שמה על המוסכמות שלכם".
ואכן, לא כל אחת מוכנה לשלם מחיר כזה.

לגבי הריח - יש עכשיו פרסומת בטלוויזיה של דאודורנט מהיר שנשאר כל היום, ומפורסם ע"י טניסאית. בפרסומת רואים כמה פעמים את הטניסאית מרימה את ידיה באמירה: "תראו, אני דוחפת את האף שלי לתוך בית השחי המגולח והמבושם שלי, וכיף לי!" (אחר-כך היא דוחפת את בית השחי שלה גם לחבר שלה, אחרי שרצה את ריצת הבוקר, וגם הוא לא מתעלף).
אבל מעניין שבדרך כלל אם יש בעיה של ריח, היא עם ריח גוף של מישהו אחר, ולא עם הריח שלנו, וההתמקדות בדיאודורנט למניעת ריחות עצמיים מגיעה באמת לפסגות חדשות של ניכור עצמי.

כדי להיות שייכות לתרבות השוביניסטית/קפיטליסטית/מסרסת
מה שאני מנסה לחשוב עליו אתכם פה ביחד זה האם מדובר בתרבות. מידה 36 כהגדרה ליופי נשי זה לדעתי עניין תרבותי. היו תקופות, ואפילו לא רחוקות, בהן נשים שמנות נחשבו ליפות. אבל, ואני לא הסטוריונית, לא נראה לי שאי שם במהלך 10,000 השנים האחרונות נשים שעירות נחשבו ליפות. כמה מחריד שזה עשוי להישמע, אולי האדם אמור להיות שוביניסט/קפיטליסט/מסרס באופן טבעי ?

לא נראה לי שאי שם במהלך 10,000 השנים האחרונות נשים שעירות נחשבו ליפות.
יש פה כמה עניינים-

לא מדובר בנשים שעירות. מדובר בשיער שקיים באופן טבעי אצל כל בחורה!

לכולנו יש שערות בבית השחי וברגליים..ורובנו מורידות אותו ללא קשר לכמותו.

השאלה היא האם אי פעם שעירות (או אי שעירות) הוגדרה כפרמטר של יופי?

היום שעירות היא כיעור וחלקות הוא יופי. אולי פעם פשוט לא היו הגדרות?
האם בכלל היו פרמטרים כל-כך נוקשים ליופי כמו היום?
אולי היו גברים ונשים שהעדיפו שעירות וכאלו שהעדיפו לא..

הלוואי ששעירות וכל פרמטר יופי אחר יהיה עניין של העדפה אישית ולא כלל גורף לכלל האוכלוסיה..

רק התחלתי לקרוא, אבל נראה לי שהספר "מיתוס היופי" של נעמי וולף, קשור פה מאוד לעניין..