לגדל ילדים בלי חיתולים

לא נראה לי שהתפתח שלשול מפשפושים. יכול להיות שקודם הוא היה מחכה הרבה, כדי להימנע מחוסר הנוחות, ולכן בסופו של דבר יצאה צואה יותר סמיכה, ועכשיו הוא משחרר כשיש לו, אז זה נוזלי יחסית{{}}.
יכול להיות שזה שלשול, אבל מסיבה אחרת (משהו שאכלת, וירוס, צורת היניקה, או כל דבר ביקום בערך.. (-:{{}}). (או שבכלל לא התכוונת שיש קשר בין הדברים?)
בכל מקרה, אני יכולה להבין את אי הנוחות שלך, אבל דווקא לגביו נראה לי שמוטב לו שצואה שלשולית תתרחק מהר מהגוף. בד"כ היא יותר חומצית, וגורמת לטוסיק אדום.
מה שכן יכול להיות, זה שאת מציעה לו בתדירות קצת יותר גבוהה ממה שהוא צריך, ואז הוא "משתדל", ומוציא את הקצת שכבר יש לו אי שם בקנה.
קשה לדעת עם קקי, כי גם ככה לפעמים לוקח זמן עד שהוא יוצא. אז לפעמים לא ברור אם ביקשו או ש"מסכימים" לעשות.
אם הוא מתלונן כשאת לוקחת אותו, אל תחכי את השנייה עד שהוא משתתק ומנסה, כי זה סימן שהוא "משתדל".
כשהציוץ הוא באמת בקשה לקקי, מנסיוני, אין שום תלונה בדרך, ולהיפך, יש שקט נעים בשניה שנכנסים לתנוחה ולפעמים כבר כשמתקרבים.
בגיל הזה יש להם יותר סובלנות לפשפושי סרק, אבל תוך 3-4 חודשים זה יכול להפוך ל{{}}שביתת פשפושים{{}}. הישמרי לך (-;
סליחה על המגילה, וסליחה אם זה יצא נחרץ. עוד אין לי כ"כ נסיון בכתיבת עצות כאלו.

מלכיצדק אמור להגיע אלינו בעוד כ6-7 שבועות.
מאד רוצה לגדל אותו בלי חיתולים.
די חוששת, אני כל כך מרחפת ולא ממוקדת שאצליח לשים לב אולי 15 שניות ברציפות. (וגם זה אחרי עבודה רצינית על עצמי)
עד כמה השיטה אפשרית בכלל לאסטרונאוטים מוחלטים שלא רוצים להפוך לאנשים עצבניים?

בתור מרחפת בעצמי, אני יכולה להגיד שזה גם מאד תלוי בתינוק
אלינו הגיע תינוק מתקשר מאין כמותו. כל כך קל היה להבין אותו מהשניה בה נולד, ממש מיד זיהיתי מתי הוא מבקש לאכול, לישון, מגע וכו'. אחרי 6-7 שבועות, כשהורדנו לו חיתול, אז גם הבנתי מה היו התקשורים הלא ברורים- פיפי וקקי. וזה באמת באמת הוא . אני לא ממש תכננתי לפשפש אותו, אבל מרגע שהתחלנו הוא סימן מאד ברור וכבר אי אפשר היה להתעלם. אם אני מרחפת לי, הוא כבר דואג לקרקע אותי...
אז מי יודע? אולי גם אלייך יגיע אחד כזה?
@}

אני הייתי מאוד מאוד מפוזרת עם הצטרפות התינוקת החדשה. לא הבנתי איך מצליחים לשים לב לשניהם. החלטתי שאותה אני אפשפש רק מדי פעם, אחרת זה יהיה בחזקת עומס יתר.
אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי מפשפשת במרץ דווקא בגלל הריחוף. חוסר תשומת הלב הרציונאלית איפשרה לי "לשמוע" בקלות כל בקשה לפשפוש כאילו נאמרה בשפה מפורשת. דווקא ההתעסקות במשהו אחר שיחררה אותי לשמוע מה שקורה, ולא לשאול את עצמי שוב ושוב "האִם?"
אני ממליצה לנסות בלי להתחייב ובלי להילחץ. אצלי האג'נדה היא "בלי להשאיר אותה רטובה", ואז זה לא משנה אם הצלחתי או פספסתי, כל עוד אני מיד מחליפה למשהו יבש.

הבת שלי בת 11 שבועות מתקשה מזה כששבוע לפשפש. כמו שאנחנו מגיעים לכיור ונכנסים לתנוחה היא פותחת בצווחות. בו זמנית היא מסרבת לפשפש בחיתול, לא מסוגלת לאכול בלי לחרבן ומתקשה לישון. אני לא בטוחה אם זו שביתת פשפושים בגלל שבתחילה היא נראתה כעושה מאמץ רציני, לא הצליחה ואז פצחה בצרחות תיסכול. עדיין לעיתים, מספר פעמים ביום כשהיא במצב רוח טוב, היא תעשה מאמץ כדקה או שתיים ורק אז תתחיל לצרוח. ניסיתי כלי קיבול אחרים ותנוחות אחרות ושום דבר אינו עוזר. הילדה נראית כמי שמתקשה לשחרר. יש למישהו עצה?

בגיל כזה לא סביר שזו "שביתה".
עושה רושם שמשהו מציק לה - כאב בבטן או בפי הטבעת בעת פעולת המעיים יכול לגרום לתגובה כזו.
אם היא גם מתקשה לישון ו{{}}לא מסוגלת לאכול בלי לחרבן זה עוד סימן לבדוק מה עובר עליה, במיוחד אם זה עניין חדש.
שלשולים? גאזים? רגישות למזון שאת אוכלת? פיסורה? שיניים?
מה בנוגע ל{{}}מירקם הקקי{{}}? מה עוד השתנה?

אגב, המאמץ במשך שתי דקות ואז אי-הצלחה יכול לרמז שהיא עדיין "לא מוכנה", אבל עושה את המאמץ בגלל התנוחה. שימי לב אם בזמן הזה יש תנועות של פי הטבעת (מול מראה), ואם לא - לדעתי עדיף לדחות את הפשפוש לשלב ה"מחריע".

אם את משוכנעת שזו עצירות, או "קושי לשחרר" - אז יש מה להמשיך בחקירה בכיוון הזה. תזונתי ו/או רגשי.

תודה, רוניתה.
זה נראה כאילו היא רגישה כמעט לכל סוגי המזון. כבר חודשיים שאני בדיאטה מופרעת (דיאטת אלימינציה לקוליק שבמידה רבה עוזרת. היא הפסיקה לצרוח במשך שעות. למרות זה, ולמרות שכמעט שלא הוספתי כלום לדיאטה הבסיסית, לדעתי היה לה שלשול השבוע.
אני חייבת לומר שאני הגעת ל EC בגלל שהבת שלי דרשה - היא התקשתה נורא לחרבן בחיתול ורק אחרי שקיבלתי עצה של יועצת הנקה, התחלנו לעזור לה על הכיור. מאז שהיא היתה בת שבועיים היא לא הצליחה להרדם עד שהיא מחרבת והיא תופסת את השד ומושכת את הראש אחורה עם הפטמה בפה עד שהכל יוצא. EC עזר מאד כמה שבועות עד השבוע האחרון. היא צורחת ולא רוצה אבל עדיין לא עושה בחיתול.
שיניים לא מתחילות בגיל הרבה יותר מבוגר? ואיך רואים פיסורה?

וואו, זו דיאטה מחמירה... עם זאת, מוזר שהמרכיב העיקרי בה הוא אורז. ממה שאני יודעת דווקא אורז נחשב למעורר כאבי בטן אצל הרבה תינוקות (סליחה אם אני מוסיפה פה לחוסר הוודאות).

נראה כאילו היא רגישה כמעט לכל סוגי המזון - חשבת על IPEC?
לקטנה שלי בקעו שתי שיניים ראשונות בגיל 3 חודשים ומשהו, אבל גם אם הן בוקעות בגיל שנה, לעתים זה מציק חודשים ארוכים קודם. אבל לכאבים כאלו בד"כ יש סימנים אחרים (נשיכות, ריור..)
האם יש לה הרבה גאזים? זה יכול להכאיב מאוד, מנסיוני דווקא יותר בתנוחת פשפוש קלאסית.
השלשול יכול להיות גם מוירוס, לא רק ממה שאכלת.
נסי לקחת פרוביוטיקה, ואולי לתת גם לה. זה יכול לעזור, גם ליציאות, וגם לרגישות למזון.
אם את חווה ש"קשה לה לשחרר" (שנשמע יותר דומה לעצירות) - את יכולה גם לקחת קמומיל. בתב מרוכז, או, עדיף, בטינקטורה מרוכזת מאוד. זה גם מרגיע, גם עוזר לבטן, גם "משחרר", גם אנטי-אלרגי. גם שוּש קירח יכול להועיל. אם היא בעניין של להכניס דברים לפה - תני לה שורש של שוּש שתנשך, זה עשוי להרגיע אותה.
לגבי פיסורה - סתם רעיון שזרקתי. זה היה סביר יותר אם היא היתה בוכה דווקא כשהקקי היה יוצא. לא תמיד רואים אותה, היא יכולה להיות יותר פנימה.

מקווה שהועלתי במשהו (ובעיקר שהשאלה כבר לא רלבנטית (-:{{}})

מצרפת גםלכאן טור על גידול ילדם ללא חיתולים.
מקסים ומעורר מחשבות על ההקשבה לילד
http://onlife.co.il/בלוגים/15022/לגדל-בלי-חיתולים

אני רוצה להוריד לתינוק שלי את החיתול אבל יש לי איזה פחד לא ברור מהעניין הזה
לגדולה הורדתי בגיל 9 חודשים רק אז היה לי האומץ
התינוק בן 3 חודשים אני ממש רוצה להוריד לו את החיתול אבל לא מצליחה לא יודעת איך לעשות את זה (אפילו שכבר עברתי את זה עם הגדולה)

אז איך בכל זאת מתחילים??

מתחילים בקטן, משעה פה ושעה שם, מלקחת אותו מדי פעם לעשות בכיור/סיר כשאת רואה שהוא מתחיל לעשות קקי, וכולי. אפילו פעם אחת ביום של פיפי מחוץ לחיתול, כבר שווה משהו, מבחינת תשומת הלב של שניכם לצרכים שלו. לא חייבים להיות מושלמים בעניין הזה.

חוץ מזה אולי יעזור לך לקרוא דפים על לוגיסטיקה של בלי חיתולים ועוד דפים ב מדור בלי חיתולים.

לא חייבים להיות מושלמים בעניין הזה.
אהבתי

.

אפשר להתחיל מהבוקר כשקמים (אחרי או לפני ההנקה/משהו) או אחרי הארוחות.

הגדול שלי היה בלי חיתולים, אבל לא מהלידה. עם הקטנצ'יק שבדרך אני רוצה לנסות מההתחלה. מה מלבישים לתינוק קיץ בלי חיתולים? אפשר להשאיר אותו בלי חלק תחתון בכלל מגיל כל כך צעיר? (אמור להיוולד בתחילת יולי)

אני הייתי שמה לו גרביים לפחות.
אפשר לשים לו את המכנסיי רגלית. אומנם צריך לכבס הרבה בהתחלה, אבל גם נותן לו תחושה של סגור ומוגן,
וגם אוויר על הטוסיק כל הזמן, גורם לבילבול עם הפיפי...

אפשר להשאיר אותו בלי חלק תחתון בכלל מגיל כל כך צעיר? (אמור להיוולד בתחילת יולי)
כן וזה ממש נוח (-:
אגב, במצבים שונים אני עטפתי אותו בצורה חופשית בחיתול בד, כמו חצאית מצרית כזאת. אבל ככה רופף. ככה הגוף שלו היה חופשי ולא מחותל, אבל הוא היה קצת עטוף. כמו שבחורף כשאת מחזיקה את התינוק במקום קר את גם יכולה לעטוף אותו בשמיכה בזרועותייך, ככה בקיץ אפשר לשחק עם חיתול בד. מאוד נוח.

מה מלבישים לתינוק קיץ בלי חיתולים? אפשר להשאיר אותו בלי חלק תחתון בכלל מגיל כל כך צעיר? (אמור להיוולד בתחילת יולי)
הבן שלי נולד בסוף דצמבר והיה מגיל שבועיים ללא חלק תחתון אבל עם גרביים (שתמיד נרטבו) לפעמים, בימים קרים מאוד נהגתי להלביש לו חותלות על הרגליים וככה רק הטוסיק היה חשוף. מכנסי חריץ לא ממש התאימו לנו בגיל הזה.
עכשיו יש לי עוד בן, בן חודש, הוא בלי חיתול כמובן, מזג האויר מאפשר לו להיות עירום בחלק תחתון, בימים הקרים שפוקדים אותנו למרבה המוזרות אני דואגת לכסות אותו בשמיכה חמה כשהוא לא עלי במנשא ואם הוא במנשא אז ברור שנטול.

וגם אוויר על הטוסיק כל הזמן, גורם לבילבול עם הפיפי...
לא הבנתי... לא מכירה... יכול להיות שזה לא עושה את זה לכולם כי לנו אין בעיה עם אויר ופיפי בשום גיל.

אצלנו, כשהיה כל הזמן חשוף, אז האוויר גרם לו לגירוי לעשות פיפי כל הזמן.

סתם משהו ששמתי לב...
היו לנו כמובן חותלות, אבל כשהיה יותר גדול.
וכמובן מנשא.. (שכחתי את החלק הזה

)
פשוט, כשהתחלנו לשים לו כיסוי על הטוסיק, הפיפי נעשה במרווחים יותר גדולים. (עד כמה שאני זוכרת. בכל זאת עברו 3 שנים כמעט)
(וצריך לציין שפולניה נשארת פולניה, וקשה לשחרר את התפיסה שהוא צריך להיות מכוסה יותר כשהוא רק נולד).
מכנסונים אצלנו עשו את העבודה.

(ובצהוב- כל גיל והשמחה שלו) אז שיהיה בכיף ובשמחה @}

טוב, אמנם שייך ללוגיסטיקה אבל אם אני כבר פה... החלפנו רכב והסיר לא מתאים לי לשימוש באוטו. מה אתם עושים לפשפוש חפוז ברכב? (ז"א כשלא רוצים לצאת מהאוטו אלא רק רוצים פיפי וחזרה לסלקל/כסא).
אני יושבת באמצע עם ילד מכל צד, בין הרגליים יש את מה שהיינו קוראים לו בילדותנו "הסוס" ואז יש את ההמשך שלו שבין הכסאות הקדמיים. שני סירים שניסינו לא נכנסים באוטו החדש בין הכסא להמשך של "הסוס" ומדובר בסירים הכי קטנים שמצאתי (אולי יש קטנים יותר?).

אנחנו הלבשנו מגיל אפס מכנסי חריץ דקיקים בקיץ. היה נוח ונעים לכולם.

לגבי האוטו - אולי אפשר לנסות את הסיר המתקפל של טומי טיפי. יש לו מבנה די קומפקטי יחסית לסירים. וגם נחמד שאפשר אחר כך לסגור את השקית שבה נאגרים הנוזלים ופשוט לזרוק לפח הקרוב במקום להישאר עם חלק מהריח באוטו.

וואו, זה יצריך אומץ (להשאיר אותו ערום ככה) אבל אין ספק שלמשמש טוסיק ערום של תינוק זה הכי כיף (-:

ומה יותר נוח לדעתכן לזמנים של בין לבין (נניח באוטו, או כשאני רוצה לנוח ולא לפשפש וכו')- טטרה מקופל, או פרה- פולד, או חיתול בד ר"פ? (למעשה השאלה היא, כמה כבר פיפי הם עושים בגיל הזה, אני לא זוכרת! עם הגדול הייתי משאירה אותו ערום, אבל זה שיגע אותי כל היום להחליף לו את הבגדים). הרעיון הוא שיהיו זמנים של בלי חיתולים, אבל אני גם מתכוונת לאפשר זמנים שבהם אני לא בהקשבה של 100% לענייני פיפי קקי.

שמעו אתן לא נורמליות פה!!!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם,
בניתי קורס "איך לגדל תינוקות ללא חיתולים"www.tituless.co.il לאחר מחקר מעמיק הן בספרות והן על בתי. הקורס מלמד על עקרונות השיטה והתפתחות פסיכולוגית ופיזיולוגית, עוזר למנוע פספוסים ותסכולים ומקל משמעותית על כל התהליך

כל המעוניינים, מוזמנים ליצור עימי קשר הן בפרטים שמופיעים באתר tituless.co.il ובדף "טיטולס בפייסבוק" www.facebook.com/pages/%D7%98%D7%99%D7% ... 8866297332.
בנוסף....
רשמו ביומנכם ב6.1 יתקיים מפגש תמיכה והכרות עם השיטה - לפרטים "מפגש הכרות עם גידול ללא טיטול"www.tituless.co.il/http:/tituless.co.il ... %95%D7%9C/
יום נפלא

בתי בת 5 חודשים והתחלתי לפשפש לפני כמה שבועות, בהתחלה ממש מעט, עכשיו אנחנו כמה שעות טובות בלי חיתול, רק בבית.
יש ימים יותר ברורים ויש פחות (אולי גם בגלל בקיעת שיניים).
לאחרונה מאז שהתחלתי להוריד לה את החיתול יותר, היא לפעמים מתלוננת כשאני שמה אותה מעל סיר.
דווקא באמבטיה מול המראה היא יותר מרוצה, אבל בלילה זה קצת קשה להגיע לשם...
מה זה אומר התלונות האלה? איך להתייחס?

לפני יומיים עשינו ברית ואני הייתי רוצה אחרי ההחלמה שלו להוריד חיתול. השאלה שלי, אם יש אפשרות להצליח לגדל ללא חיתולים אם הילד לא במנשא באופן קבוע. אין לי אפשרות מבחינה בריאותית לשאת אותו במנשא למעט יציאות מהבית וגם זה עד משקל מסויים שלאחריו זה רק בעגלה.
בדרך כלל המשקל הזה מגיע לקראת גיל ארבעה חודשים. חוששת מהתשובות...

הי ומזל טוב!
אני לא איזו תשובה מוסמכת אבל ממה שאני מבינה את הפשפושים (פשפשתי אחד ואת השני מפשפשת בימים אלו, הוא בן 4 חודשים), העניין הוא לא השיטה, אלא הקשב לתינוק. תהיות קשובה לתינוק להנקות, לעייפות וגם לפשפושים. כל תינוק לומד את הבית שבו הוא נמצא ומסתגל למה שקורה בבית שלו. אם אצלך הוא יהיה לרוב בעגלה, זה לא משנה את הקשב שתפני אליו.זה אולי יהיה קצת יותר דורש מבחינתך כי את לא תרגישי אותו פיסית עלייך כל הזמן, אבל זהו. אין סיבה שזה לא יעבוד. ושוב, מה זה הדבר הזה שצריך לעבוד? הקשב. הקשב שלך הוא לא תלוי מקום ולא תלוי מנשא. הוא פשוט קשב

תשחררי ממטרה או מהישגים ופשוט תני לזה להיות. חברה שלי אומרת - כל חיתול חד פעמי פחות - זה כבר הישג

כל הפחתה ברטיבות של התינוק - עוד משהו לזכותו.

(בדיוק קיבלתי פיפי על הרגל

מקווה שעזרתי קצת,
שיהיה בהצלחה!
הילה

תודה הילה, אולי עוד מישהי יכולה לעזור? חיפשתי בעוד קומונות ברשת אבל לא כל כך פעיל....

השאלה שלי, אם יש אפשרות להצליח לגדל ללא חיתולים אם הילד לא במנשא באופן קבוע.
ברור שאפשר! אין שום סיבה שרק הדבר הזה יעצור בעדך.
אמנם, הורים שנוטים לשאת את הילדים אומרים הרבה פעמים שהנשיאה עוזרת להם להרגיש את הילד וללמוד. אבל אם חושבים על זה, אז גם ילדים שנישאים כל הזמן מתישהו יורדים לרצפה ומתחילים לזחול, נכון? ואז יש למידה חדשה של ההורים, איך להמשיך לקיים תקשורת פשפושים עם התינוק בעולם החדש של הזחילה.
אז את תלמדי את זה ישר על ההתחלה, ולא תיכנסי להלם כשהוא יתחיל לזחול וישנה לך את כל הכללים

אם את רוצה לנסות לפשפש - לכי על זה

הרצון שלך, הדגדוג באצבעות, ה"בא לי לנסות, נשמע מגניב", זה כל מה שאת צריכה.
(בעצם, זה כמעט כל מה שאת צריכה. הדבר היחיד הנוסף הוא סוג של קלות ראש מסוימת, סבלנות וסלחנות כלפי עצמך. ראי אמא רגועה או אמא מפשפשת, וגם לפשפש עם חיתולים)

נכון נכון נכון! וואוו תמרוש נתת לי ממש נקודה טובה. אני פשוט אלמד מההתחלה. ולגבי הדיגדוג זה ממש מדגדג לי

הולכת לקרוא עוד בדפים. גם מצאתי שבקיבוץ נען יש סדנת היכרות ביום שלישי הקרוב וזה די קרוב אלי, אז...הולכת להכיר!
שבת שלום עליכם

שלום לכולם/ן. בתי (הראשונה) בת שלושה חודשים וחצי וכבר מזה חודש בלי חיתול-שכן על פי רוב-אנחנו בבית ואני נותנת לה להיות עירומה לגמרי, גם בלילה. היא יונקת מלא ועל פי רוב-אני מניקה אותה על המיטה או מעל סיר. בימים אחרונים, היא התחילה לישון יותר במהלך היום אך מנגד להתעורר יותר במהלך הלילה לאכול וגם!! להשתין. כבר מזה שלושה ימים- אני כמעט ולא ישנה ומחליפה לה חיתולי טטרה. לזכותה ייאמר שהיא משמיעה רעש כשהיא רטובה. גם במהלך היום חל שינוי מסויים והיא פחות מתריעה ומאותתת ואז יוצא שאני יוזמת את הביקורים מעל הסיר (שלא תמיד מסתיימים ביציאה ועל פי רוב היא מתחילה לבכות ולהתנגד). האיתות הוודאי הבטוח שעוד מתקיים זה יציאות במהלך הנקה. קראתי פה איפשהו על שביתת פשפושים. אולי זה מה שקורה לה? אין לי אפשרות לגוון יותר מדי מבחינת איפה לעשות צרכים, אני כן מנסה להסיח את דעתה במהלך "התנגדות". מרגישה טיפת ייאוש אך הרתיעה מחיתולים יותר גדולה ולכן אמשיך. שאלתי האם כדאי לשים עליה חיתול בלילה? לא מפריע לי לכבס הרבה בבוקר אבל מפריע לי שלא מספיק שאני מתעוררת להנקה כל שעות שלוש, בין לבין יש טקס החלפת חיתול טטרה וזה מעיר אותה ואותי.

שאלתי האם כדאי לשים עליה חיתול בלילה? לא מפריע לי לכבס הרבה בבוקר אבל מפריע לי שלא מספיק שאני מתעוררת להנקה כל שעות שלוש, בין לבין יש טקס החלפת חיתול טטרה וזה מעיר אותה ואותי.

דעתי האישית היא ששינה חשובה יותר מפשפושים. כמובן הכי טוב זה מצב שבו יש גם פשפושים וגם איכות וכמות השינה לא נפגעת באופן משמעותי, אבל כשזה לא מתקיים...
הניסיון שלי לפשפש בלילה היה ארוך ומייגע ולא הצליח כלל. אם יש דבר אחד שהייתי עושה אחרת עם הפשפושים, זה לוותר מוקדם יותר על פשפושי הלילה - וגם על החיתולים הרב-פעמיים בלילה. היה חוסך לי הרבה עייפות מיותרת.
אם יהיה לי ילד שני, בטוח שאני אנסה לפשפש בלילה, אבל אם תוך כמה שבועות אני רואה שאין היענות משמעותית, ושכל העסק מעיר ודורש - אני מוותרת.

יוצא שאני יוזמת את הביקורים מעל הסיר (שלא תמיד מסתיימים ביציאה ועל פי רוב היא מתחילה לבכות ולהתנגד)
מרגישה טיפת ייאוש
זה בעיני הזמן ל"שביתת פשפושים אמהית". כשאת מרגישה ייאוש והתחלה של תסכול - לוותר, לשים חיתולים לכמה ימים ולשכוח מכל העסק. ללכת על האופציה הכי קלה והכי "עצלנית". אולי להמשיך לפשפש אותה רק כשהיא מביאה את הסימנים הכי ברורים. מניסיון שלי, "שביתות" כאלה תמיד מביאות אחריהן תקופה טובה.

שליחה על ידי יעל* » 08 יוני 2013, 20:17

הבת שלי בת 2.5. ומוכנה לעשות קקי רק בסיר. בעוד שבעבר היתה מסכימה מדי פעם לסירים שונים, כעת המצב החמיר והגיע לידי כך שהיא מוכנה להשתמש רק בסיר הביתי היחיד, זה שנמצא איתה מגיל חצי שנה לערך.
לא באסלה, לא בסיר אחר, לא בישבנון ולא בחוץ על האדמה. זה מאוד מגביל אותנו ביציאות מהבית. עם הגדולה היה מצב דומה וגם אז היה מאוד קשה לשחרר את ההתנייה הזו. האם מישהי מכירה את התופעה?
אני מניחה שלא רק אצלנו זה ככה. רוב הנגמלי חיתולים יושבים על הסיר תקופה קצרה. אבל תינוקות של בלי חיתולים עוברים איתו כברת דרך ארוכה מגיל מאוד צעיר.
מה אפשר לעשות כדי להרחיב את האפשרויות?

...לפני 4 שנים כשבני נולד לא היה לי ענייין בזה, גם כי לא היו לי תוכניות כמה זמן בני התינוק נשאר בבית...
בגיל 3 חודשים כשיצאתי לעבוד, בן זוג התחיל לטפל בו בזמן שאני בעבודה, ובימים הראשונים היה מתקשר עליי ומספר שבנינו לא עושה פיפי (בטיטול) ורק כשהוא מוריד טיטול עושה..., אז זה ממש הצחיק אותי, חשבתי וגם הסברתי לו שהוא כנראה לחוץ מדי וכל הזמן מתעסק בזה...ובמקרה פתח טיטול בזמן מתן שתן...

היום לקראת לידה המתקרבת אני במקום אחר, לפחות שנה ראשונה אני אהיה בבית, ומעניין אותי להיות בקשב (עם בני הבכור הקשב (כללי) היה תהליך למידה מרתק של מספר שנים ומרגיש לי שרק היום אני בקשב איתו (כאמור הוא אוטוטו בן 4),
מעניין אותי קשב שביחסים, מתחברת ל
ללכת על האופציה הכי קלה והכי "עצלנית". אולי להמשיך לפשפש אותה רק כשהיא מביאה את הסימנים הכי ברורים.

שלום יעל,
מה אפשר לעשות כדי להרחיב את האפשרויות?
אולי לקנות סיר זהה ולהחזיק אותו באוטו?
או לקחת אותו לנסיעות שבהן יש סבירות שהיא תצטרך אותו?
אצלנו לא היתה העדפה לסיר מסוים, אבל בקשה לעשות רק בסיר, והיא השתחררה עם הזמן. כשהסיר הביתי נשאר פעם באוטו, עברנו לישבנון בבית, ומאז זו שמחה גדולה לשבת עליו. אצל סבא וסבתא יש מקטין, והוא גאה לשבת עליו כי ראה כזה בבית של חבר גדול ממנו.
בהצלחה!
@}

שלום,

אני חדשה באתר, וזה ממש נחמד שיש אתר שמאגד את כל הנושאים ה"טבעיים" כפי שקוראים להם במערב, ובמיוחד כל עניין הגידול בלי חיתולים, שכן בתור מישהי שלא רגילה לזה מהבית, בניגוד להרבה אמהות בעולם שם זה דבר מקובל, אני חושבת שזה מאוד חשוב שיהיה מקום לדבר על זה ולהתייעץ.

התחלנו לפשפש את הקטנצ'יק כשהיה בן 5 שבועות, עכשיו הוא כבר בן 10 שבועות, ואני חייבת להודות שזה ממש כיף וכפי שגם הרבה אחרים כתבו פה, מסביר הרבה מה"בכי" של התינוקות. רוב הזמן הוא עם חיתול חד פעמי, למרות שהתחלנו לעבור לרב פעמי, אך חלקם עדיין בדרך, כך שאנחנו משלבים. לרוב אין לנו פספוסי קקי, בבית לעתים מאוד נדירות והפספוסים שיש זה כאשר אנחנו בחוץ ועדיין לא תמיד מצליחים לפשפש אותו (צריכים לתרגל את העניין). מבחינת הפיפי אנחנו מפספסים לא מעט ויש הרבה פשפושי סרק, אבל ממה שקראתי כאן ובמקומות אחרים הבנתי שזה דיי בסדר, במיוחד לגיל הזה, שיש להם פיפי כמעט כל 10 דקות. בקיצור יש ימים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות אבל בסך הכל אני חושבת שהולך לנו דיי טוב.

במהלך ה"לימוד" של הנושא ניסיתי לחפש סרטונים של אנשים שאינם מהמערב, אלא אנשים שאצלם זה דבר רגיל (כמו כל מיני חברות שבטיות וכד'), אך טרם העליתי משהו בחקתי. מישהי אולי מכירה סירטונים כאלו ויכולה להפנות?
כמו כן רציתי לברר האם יש כל מיני מפגשים של אנשים שמגדלים בלי חיתול?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אפשר לסים לו תחתון ואז תלמדו אותו את זה שהוא צריך מהיום שהוא צריך לסים תחתונים

שליחה על ידי יעל* » 02 יוני 2014, 21:43

יש לי כמה שאלות ואני מקווה שיש כאן עדיין מי שמבינה (:

אז הקטנצ'יק בן כמעט 6 שבועות ומזה שבועיים אני לוקחת יותר ברצינות את עניין הפשפושים...כרגע הוא עדיין עם חיתול. אז מספר שאלות:

בשבוע הראשון לפישפושים כמעט לא היה פסופסים של קקי אולי רק 1 או שניים בזמן הנקה וכשלא הרגיש טוב, והשבוע פתאום אני מפספסת יותר קקי וגם מרגישה שיש לו המון הכתמות של קקי שכנראה יוצאות עם גזים על החיתול, חשבתי שהפספוסים קשורים לגזים (שאין לו הרבה אבל יש). אז כשיש גזים יש יותר פספוסים? או שסתם נכנסתי ללחץ עקב ההצלחה המסחררת בשבוע הראשון...חחח

2 ראיתי שדיברו כאן על הכתמות קקי שקשורות לאלרגיה למזון מסויים. אני ממש מקפידה על התזונה ולא אוכלת דברים אלרגניים כך שאני לא מבינה בזה מספיק אבל נדמה לי שזה לא משהו שאני אוכלת, האם יכול להיות שזה תופעה נורמלית כאשר יש גזים גם יש הכתמת קקי? או בהכרח אלרגיה? ואיך אפשר לדעת למה האלרגיה?

אנחנו מפשפשים בתנוחה של גב שלו לבטן שלי והרמת 2 הירכים. שמתי לב כשאני לוקחת אותו לפשפושי קקי הוא נראה כאילו ממש מתאמץ ועושה קולות עד שזה יוצא וגם לפעמים יש הפסקה ארוכה בזמן הפשפוש עד שהכל יוצא.

כשהוא עושה בחיתול אני לא שומעת קולות מאמץ. האמת זה ממש הדאיג אותי שאני מזיקה לו. מה אתן חושבות? לשנות משהו או שזה נורמלי?

בנוסף אני מרגישה שזה מוציא לו הרבה גזים בזמן הפשפוש ולפעמים יוצאות רק כמה טיפות קקי. האם זה בסדר? יכול להיות שאני לוחצת לו מדי עם התנוחה הזאת על הבטן או על המעיים? כדאי לנסות לשנות תחונה שאולי פחות תלחץ לו על האיברים?

ממש קשה לי לתפוס פיפי לא מובהק- ז"א לא אחרי שקם משינה, לא שהוא עושה קולות ברורים של "עומד לצאת לי משהו" .. ז"א יכול להיות שהוא עדיין לא מסמן בבירור כי הוא קטן או שפשוט אלו דקויות שאני צריכה לשים לב אליהן?

לפעמים הוא קצת בוכה כשאני לוקחת אותו לפשפוש אבל עדיין אחרי כמה שניות תו"כ בכי מוציא פיפי... אז למה הוא בוכה?....

ממש תודה רבה אם מישהי תוכל לענות ומקווה שעוד מסתובבות כאן מפשפשות...

ממש קשה לי לתפוס פיפי לא מובהק- ז"א לא אחרי שקם משינה, לא שהוא עושה קולות ברורים של "עומד לצאת לי משהו" .. ז"א יכול להיות שהוא עדיין לא מסמן בבירור כי הוא קטן או שפשוט אלו דקויות שאני צריכה לשים לב אליהן?
נורמלי לחלוטין

הוא עוד קטנצ'יק ואתם בתחילת הדרך. תני לעצמכם זמן ללמוד! בינתיים עושה רושם שאת אחלה - את תופסת פיפיים מובהקים. מעולה!!

לפעמים הוא קצת בוכה כשאני לוקחת אותו לפשפוש אבל עדיין אחרי כמה שניות תו"כ בכי מוציא פיפי... אז למה הוא בוכה?....
לא יודעת למה התינוק שלך בוכה, אבל שלי היה לפעמים מקטר ובוכה קצת בזמן שארגנתי אותו לתנוחה הנכונה - מן הסתם פשוט לא היה לו נוח במעבר הזה.
נסי להיות רגועה ורפויה ונינוחה יותר פיזית בזמן הפשפוש, אולי זה יעזור.
ושוב - תני לעצמך זמן ללמוד, לטעות ולנסות דברים, והכל באהבה וברוך - כלפי שניכם!
אמא רגועה או אמא מפשפשת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה! בנתיים עבר זמן וברוך ד' הכל מסתדר ונהיה יותר פשוט משבוע לשבוע....

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, יש לי בעייה דומה לשל יעל, בתחום הבכי. התחלנו לפשפש אתמול והוא ממש מתבכיין כל פעם שאני מנסה לפשפשו, במיוחד לפני פיפי, וקקי תפסנו אתמול שלוש פעמים והיום רק פעמיים. בנוסף, הפיפי עושה ממש קשת ענקית וגבוהה. משפריץ על הקירות וארונות. מוכר? או דיש בעייה אנטומית?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי שרון... סתם מעניין אותי בלי קשר, מה זה ברוך ד׳?

הודעה נחמדה, אנחנו גם בזה אותו עסק,אנו מודעים היום לתזונה שלנו וכמובן של ילדינו ומתחילים להבין שמה שנספג דרך העור חשוב לא פחות. החיתול עוטף את התינוק מיום הולדתו במשך שנתיים ימים לפחות, חשוב שעורו יהיה

אה בדוסית זה ברוך השם

שלום,
הקטנה שלי בת חודשיים, והתחלתי את התהליך לפני מספר ימים, כל יום במשך כמה שעות באמצע היום אני שמה אותה על שעוונית על שטיח בסלון בלי טיטול (שאר היום והלילה עוד רגיל עם טיטולים). ערכתי תצפיות, נראה לי שקלטתי כמה סימנים שונים, אך הם לא עקביים (אז קצת קשה לפעול לפי סימנים), ואני מנסה בשעות אלה לפעול בנוסף לפי זמנים ידועים ביחס להנקה ושינה ולפי הרגשה שלי של מתי היא צריכה. יוצא שאני מנסה לפשפש אותה די הרבה פעמים בשעות אלה, ועוד לא הצלחתי לתפוס אפילו פעם אחת. כשאני רואה פספוס אני עושה לה צליל של פששש פששש כמו שאני עושה לה בכיור, כדי שתלמד לקשר את הצליל למה שאני מבקשת ממנה לעשות. קרה כמה פעמים, שאני מנסה לפשפש אותה בכיור והיא לא עושה, ואחרי דקה או שתיים היא עושה פיפי כשהיא בחזרה על השעוונית או עליי - שזה נראה לי ממש מוזר. מה יכולה להיות הסיבה? מדוע אני לא מצליחה לתקשר לה שבכיור היא צריכה לשחרר (במקרים האלה וגם באופן כללי)? ואיך כדאי להמשיך הלאה?

שלום גפן, לא יודעת בדיוק למה זה קורה אבל אני מאמינה שצריך ללמוד אחת את השנייה עם הזמן... אני יכולה להגיד שבחודשים הראשונים היו המון פשפושי סרק ובאמת היה לא פשוט ועכשיו הקטני בן 7 חודשים וזה כל כך פשוט שאני לא מאמינה לפעמים. לאט לאט לומדים את הסימנים וזה יכול לקחת זמן...

שלום!
נולד לנו ילד ראשון בשבוע 36. כרגע הוא בן חודש ושוקל 2.8 ק"ג.הוא עדיין די חלש.
ניסינו קצת לקחת אותו לכיור, וזה עובד די טוב. הבעיה היא שאם לוקחים אותו אחרי האוכל הוא מייד פולט בגלל כל הטלטולים.
האם זה נורמלי? האם עדיף לחכות קצת שיגדל ויתחזק?

נשמח לעזרה, אנחנו עם המון מוטיבציה אבל מעט מבולבלים..

גם אצלנו היתה אותה בעייה, ולהבנתי זה לא קשור לגודל שלו אלא לתנוחה. נסו להחזיק את הברכיים קצת יותר נמוכות, פחות למעוך את הבטן. הרבה פעמים זה עוזר.

שליחה על ידי רחל* » 03 דצמבר 2016, 21:24

שלום! אני לומדת בקורס ליווי הורים ותינוקות של גישת סמולטוק ומחפשת משפחה לסטאז ליווי חיתולס. ראיתי בתחילת הדף שכבר כתבו הרבה למה בכלל חיתולס אז רק אוסיף שמניסיון זו באמת מתנה מדהימה להעמיק את הקשב לתינוק/ת שלכם ולתת לו/לה את הקשב הפנימי והמודעות לגוף. זה לא אומר שצריך להיות קיצוניים בעניין וזהו, אין יותר חיתולים בכלל אלא יש גמישות רבה כהדגש הוא הקשב! התוצאות שבאות יחד עם זה הן תוספת

אני גרה בחוף הכרמל, אשמח למשפחה מהאזור הקרוב יחסית.
תודה,
רחל.
שלחו לי פרטים ואחזור אליכם: [email protected]

אז כמו שכתבתי, אני אמא לשניים. הבת הגדולה שלי נגמלה מחיתולים בגיל שנתיים וחצי כשזה בא ממנה (היינו אז בחינוך ביתי) והייתי בטוחה שאני עושה עבורה את הדבר הנכון.
לפני כשבועיים בערך נכנסתי לפורום המדהים הזה והתחלתי לקרוא. קראתי בשקיקה כל פיסת מידע.
קנינו קערת סלט והחלטנו לקפוץ למים. היום לראשונה הורדנו חיתול. לקחתי אותו כל רבע שעה בערך לנסות לפשפש. היו כמה פשפושי סרק, והיו גם כמה פספוסים, אבל הצלחתי לתפוס פיפי אחד וקקי אחד

לא כזה מפתיע אם כל כמה דק׳ ישבנו על הסיר

ואחרי כל החפירה הגיעו השאלות:
לא ציינתי, קטני בן ארבעה חודשים. קראתי והבנתי שזה בדיוק על הגבול, מקווה שאנחנו עדיין בסדר...
האם זה בסדר שאני מנסה לפשפש אותו כל 10-15 דק׳? אני מחזיקה אותו בערך חצי דקה מעל ואם אין לו מחזירה, ואם יש לו אין מאושרת ממני

היום זה לא יכול לעשות את ההפך? כי הרי אם אמא ממילא לוקחת אותי כל כמה דק׳ לסיר, בשביל מה שאסמן לה?
בינתיים לא מצאתי איזה שהם סימנים...
האם כשהוא מתחיל לעשות קקי בחיתול, זה בסדר להפשיט ולקחת לסיר? תוהה אם זה לא יגרום לו לעצירות.
יש לי עוד המון שאלות, אבל אסתפק בזה בינתיים.

ושוב- תודה תודה תודה על הפורום הזה!!!

האם זה בסדר שאני מנסה לפשפש אותו כל 10-15 דק׳? אני מחזיקה אותו בערך חצי דקה מעל ואם אין לו מחזירה, ואם יש לו אין מאושרת ממני

נשמע טוב. פתחת תקשורת. הוא קולט שאת קשובה לו כשלא צריך, וקולט את השמחה הגדולה שלך כשהוא צריך. זה תמריץ לאותת לך לקחת לסיר.

האם כשהוא מתחיל לעשות קקי בחיתול, זה בסדר להפשיט ולקחת לסיר? תוהה אם זה לא יגרום לו לעצירות.

הכל מערכת יחסים.
התשובה לא נמצאת אי שם, אלא רק ביחסים ביניכם.
תראי איך הוא מגיב.
מה שיכול לעזור:
להמנע מבהלה.
ולהתנצל.
לדוגמא: "אופס קטני, לא הבנתי שביקשת לעשות קקי! הנה הנה אני כבר עוזרת לך עם הסיר". להשתדל לעשות את זה עם מינימום הפרעה לתהליך. הרי עם קקי יש המון סימנים מקדימים. למשל, הפלצות, למשל, פרצוף מרוכז כזה, למשל, הפין מתרומם.
אז לא "להפשיט ולקחת לסיר" אלא להרים על הידיים וללכת איתו לסיר בתנוחה שמפריעה לו כמה שפחות, וממש מעל הסיר להפשיט.
או, אפשרות נוספת: ממילא החיתול (חד פעמי כנראה?) התלכלך. אז על המקום, באוויר, להוריד מכנסיים (אם אפשר, תבדקי אם מספיק חם אצלכם להחזיק רק בחיתול בלי מכנסיים כדי לעזור ולקצר את התהליך), לפתוח את החיתול כשאת כבר מחזיקה אותו מעל הרצפה בתנוחת פישפוש, ולתת לחיתול ליפול לרצפה כשהוא ממשיך לעשות לתוך החיתול שעל הרצפה (תקפידי שאת מעל רצפה נטו כי אם משהו ישפריץ תהיה לך רק רצפה לנקות ולא שטיח...).

אפשרות נוספת היא להתנצל, להחזיק בתנוחת פשפוש כשהוא עדיין בתוך החיתול, וברגע שמסיים להתנצל "סליחה שלא קלטתי שסימנת לי שאתה צריך קקי ולכן זה יצא בחיתול, אשתדל בפעם הבאה לקלוט בזמן, ועכשיו בוא ננקה אותך" ואז את הולכת להוריד חיתול ולרחוץ מייד, שלא יישאר עם הכל עליו.
מה שעובר באופן לא מילולי, זו גם בקשה שלך, שבעצם יבקש בצורה יותר ברורה כדי שלא תפספסי. וגם שהפספוס היה פשלה שלך, אחריות שלך, הוא בסדר גמור, את לא קלטת, את מתנצלת, ועכשיו גם מתקנת.

לאט לאט, זה מעודד אותו לתקשר איתך יותר. למשוך את תשומת לבך באופן יותר ברור: הי אמא!!! הלו!!! אני צריך פיפי/קקי!

בושמת, תודה רבה!!!
בינתיים (מאתמול) אנחנו לובשים חיתול רק מחוץ לבית. בבית, ביום, הורדנו לגמרי. השאלה איך מלבישים? כי בינתיים הוא עם בגד גוף פתוח ולא נוח לו. קצת מוזר לי לסגור את בגד הגוף ככה בלי שום משהו שיחצוץ...מה דעתך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום רב
אני מחפשת את התרגום לעברית לספר של לורי בוקה. קשה לי למצוא.
Infant Potty Training: A Gentle and Primeval Method Adapted to Modern Living
אולי למישהי/ו יש כאן?
תודה רבה!