לא אוהב גני חיות

שונא גני חיות.
גני חיות עושים אותי חולה. היום היינו בספארי. תמר מנדנדת לי כבר 3 שנים שניקח את ילדינו לספארי או לגן חיות, ולצערי נכנעתי והסכמתי. אמרתי לעצמי שיש דברים שהילד חייב: לא ייתכן שהוא לא יראה פיל או גירפה בגודל טבעי, לא יתכן שהוא יכיר אותם דרך ה BBC או דרך ה National Geografic ולא יחוש, ישמע ויריח אותם במציאות. הילד בן 3 ומעולם לא היה בגן חיות. כל פעם שאנו הולכים למקום שיש בו פינת חי אנו מנסים לברוח, וכשאין דרך אני מרעיל את נפשו נגד חיות כלואות.
גן החיות האחרון שהיינו בו היה בקנדה (המודעות הבטיחו שהוא חדש ומרווח והחיות נהנות. השתכנענו לנסות). כשראינו דב קואלה (בטורונטו!!) יושב בדיכאון על עץ ולא זז, והיה כיתוב שמטיסים לו חבר במיוחד כי הוא בדיכאון ויורד במשקל (יפה מצידם). וכשראינו תמנון באקווריום של 2*2 מטר, נכנסו לדכאון של יומיים.
היום היינו בספארי. החלק הפתוח של הספארי היה בסדר (מתן נכנס להיסטריה שהיען התחילה לנקר את החלון) אבל היה דל למדי, כמה חיות בדדות ולא אטרקטיביות. התעצבנו שראינו איך כולם נותנים ליענים (אולי יותר נכון בנות יענה?) תפוציפס ובמבה אבל הבלגנו. החלטנו ללכת לגן חיות שבתוך הספארי, הרי חייבים לראות פיל בגודל טבעי. בדרך לפיל עברנו ליד צבי הענק (חייבים לראות) שבמקום לנדוד מאות קילומטרים שוכבים במכלאה של 20 מ"ר ומתים מחום ליד שלולית מים דלוחים. ברחנו מכל פינות הליטוף וכלובי הציפורים (ציפורים ??? בכלובים !!!) הנוראיים, והגענו לפילים. הילד ראה, התלהב דקה והלך לחפש טרקטורים, ואילו אנו התבאסנו בשביל החיות האצילות שחיות ללא עץ וללא עשב במכלאה קטנה.
עברנו לגירפות. חיות מדהימות (מסריחות וכשרות למאכל) , היה שלט על גירפה שמתה בגלל האוכל שנתנו לה המבקרים, ואני חשבתי : מה עם אותם אלו שלא מתים אלא סובלים מהרעלות ותופעות שונות (תנין עם כאב שינים מממתקים?).
ישר חיפשנו את הדרך החוצה. אבל אי אפשר היה לברוח בלי לעבור ליד הכלובים של הטורפים (הרמתי את מתן על הידיים וברחנו) הוא שאל אותי מה זה בכלוב וזכה בהרצאה על טורפים בכלובי 5*5 מ"ר, שלא טרפו דבר מאז נולדו, שמקבלים אוכל בשעות קבועות (כל שלוש שעות. עשר דקות מכל צד!) שלא יכולים ללכת לחברים ושקובעים להם עם מי יהיו כמה ומתי, והם לא יכולים להתמרד. ברחנו מהדובים הוא שאל מהם הפינגווינים והתעלמנו (היו מאווררים, בריכה ריקה ושלט שהסביר שהם מאושרים). ברחנו מהקופים אבל הוא התעקש אז לקחנו שתי דקות (והרצאה נוספת) וברחנו הלאה. הצלחנו לצאת שלמים בגופנו ופגועים בנפשנו. הילד המסכן אמר על חיה כלשהי (סמור?) "הוא עצוב" (כוחה של שטיפת מוח).
בדרך נאלצתי להסביר לתמר למה פילים וג'ירפות כן וכל היתר לא. ההסבר הסתכם במילים "לפעמים אין מה לעשות. יש דברים גדולים מאיתנו".
כל זה ללא התייחסות להתנהגות בני האנוש (אני והם - שנינו שייכים ליונקים וזהו, אולי אותה מחלקה. כל קשר הוא מקרי בהחלט) ובהנחה שהחיות מטופלות באופן מושלם (הלוואי).

שליחה על ידי תמר_ס* » 20 מאי 2005, 13:25

ואני אומרת שאם מחליטים לא ללכת לכלובים, אז לוותר גם על פילים וג'ירפות. לא רואה הבדל בין פיל בכלוב (שנראה גדול והוא לא. היו שם 10 פילים בשטח פצפון) לגורילה או נמר.
אנחנו גרים 3 דקות מפארק הקופים ומעולם לא עלה בדעתנו ללכת לשם. אני יודעת שרוב הקופים בכלוב ומעט מאוד בשטח פתוח (ולא ישכנע אותי שהצילו אותם מהכחדות. עדיף להם למות).
וכשגרנו ליד גן גורו-גם לשם לא הלכנו.

>מי בא איתנו לקניה??<

עצוב כל כך ...

כל כך מסכימה.

תקראו את "גן החיות האנושי" של דסמונד מוריס.

הרשו נא לי להתפרץ

גן חיות הוא מקום חשוב ויקר לאין ערוך, ויש ערך מוסף רב מאד להצגת בעלי החיים בפני הילדים. אני כותבת בקיצור מפאת קוצר בזמן, פשוט לא מתאפקת...

רוב גני החיות בעולם המודרני מהווים, לצד אתר בילוי, גם מרכזי מחקר וממשק משמעותיים. מגדלים בהם בעלי חיים לקראת השבה לטבע, מנסים להציל אוכלוסיות העומדות בפני הכחדה (על ידי קיום גרעיני רביה), מעבירים אליהם בעלי חיים פגועים ופצועים לקראת טיפול והשבה לטבע, לומדים את תנאי החיים הנחוצים להם לצורך קיום בטבע, מספקים שירותי בריאות ועוד ועוד. גן החיות התנ"כי והספארי ברמת גן, למשל, קשורים בקשר הדוק ביותר עם מוסדות מחקר מובילים בארץ ובעולם, ולא מעט תכניות לממשק טבע, כמו הצלת הבז האדום, הקמת תחנות צפרות ברחבי הארץ, השבת היחמורים לגליל, חיזוק אוכלוסיות של עופות דורסים לאחר הרעלות, השבת הראמים לנגב, תכניות לשימור עטלפים וזוחלים ועוד כהנה וכהנה - כולם שלובים ולעתים ממומנים על ידי גני חיות אלו.
רוב בעלי החיים בגן החיות התנ"כי, למשל (מכירה אותו היטב) נולדו בשבי או הובאו אליו מן הטבע, כשהם פגועים וסיכוייהם לשרוד בטבע כמעט אפסיים.
להרבה מאד מן המבקרים בגני החיות, בעיקר בירושלים, גן החיות מהוה את נקודת החיכוך היחידה שלהם כמעט עם הטבע. אני מתנצלת על הקיצור, אולי מישהו יוכל להשלים אותי טוב יותר, אבל יש לזה משמעות עצומה בחינוך. אישית, בשנים בהן הדרכתי בגן החיות, שמעתי לא פעם שאלות של ילדים שבקשו לדעת "מי צריך את החיות האלו בכלל, ולמה לשמור עליהן". הנגיעה שלי בהם, ובפרט העובדה שזו היתה נקודת מפגש חד פעמית שלי, כזואולוגית, עם אוכלוסיות חרדיות למשל, אפשרה לי להפליג בתיאורים על שרשראות מזון, מרחב מחיה, אתיקה ושמירת טבע. היה לי לכבוד ולמזל להדריך במקום בו הרגשתי שקולי חשוב כל כך.
באותו ענין - חלק ממקבלי ההחלטות של היום, אנשים ברומה של פוליטיקה, לא היה מזיק להם לבקר מדי פעם בגן חיות.
שטחים ירוקים וטבעיים מוסיפים לאיכות החיים של כולם. בכדי לקבוע תוקף חוקי לקיום שטחים אלו יש צורך בבחינת ערכי הטבע שבהם, ולשם כך דרוש מחקר. גני החיות תומכים במידה זו או אחרת במחקר זה (ראו סעיף ראשון). כך, גם כשאתם לא מודעים לכך, פעמים רבות אתם נהנים מפועלו של גן החיות בעקיפין.

אולי הכי חשוב: אם כל האנשים שאוהבים טבע היו יוצאים לטבע במקום ללכת לגן החיות, לא היה נשאר לנו טבע.* הביטו רגע על הצד האגואיסטי של הטבע: היה עדיף לו בלי אנשים. על כן, חובה על מתכנני ערים / בילויים / מה שלא יהיה שרוצים להגן על הטבע, לספק חלופה נאותה לאנשים שמחפשים זאת - חלופה שתשמש גם לסיפוק צרכי הבידור של התושבים וגם לחינוך, מחקר ושמירת טבע, כאמור.

שימו לב -

בעבר באמת היו גני החיות בארץ ובעולם מנותקים מהמחקר והשימור, וגם תנאי החיים של החיות היו קשים יותר. במקומות רבים בעולם זה עדין כך, לצערי.
הבעיה העיקרית בגני החיות היא המבקרים... כמה שלא מנסים, תמיד יש אנשים שמנסים להאכיל את בעלי החיים, ובכך גורמים להם לא אחת לחנק ולהרעלה.
יש בעלי חיים בגן שהלב נקרע מלראותם, בעיקר אלו הזקוקים למרחב גדול. את הכלובים האלו אני עוקפת, מה לעשות, ומשננת לי שזה המחיר של כל היתרונות שמניתי קודם.

(החיה היחידה שמצאתי בהבעות...)

מה שכן -

אני חוזרת חזור ושנן בפני זאטוטי הבית שמקומם של בעלי החיים בטבע, ומסבירה את חשיבות גן החיות במערכת הכללית.
זה לא פשוט וקצת מבלבל לקטנים, אבל חשוב לי ביותר שיבינו שמקומן של החיות בטבע, ושחיה שרואים בחוץ לא "ברחה" מגן חיות ולא צריך להביא אותה לגן חיות. אני גם לא סובלת משחקים שקשורים בגני חיות, שהופכים את הגנים לגולת הכותרת של הטבע, לא ממליצה על גן החיות כמקור בילוי עיקרי וגם קשה לי עם אנשים שבשבילם "חיה" זה רק פיל או ג'ירפה. [מה לעשות, כשהגן התנ"כי ניסה להציג רק בעלי חיים מתקופת התנ"ך, אנשים לא הגיעו כי מי רוצה גן בלי פילים וג'ירפות. אז עשו שיקול כלכלי והביאו גם אותם...]

בקיצור, הכל בפרופורציה

אני שונאת גני חיות ואני גם חושבת שזה מאד לא חינוכי. המסר של גני חיות הוא : אנחנו אדוני היקום ואם בא לנו לראות פינגווינים או אריה בירושליים נביא אותם ונשים אותם בכלוב ונלך מסביבם תוך כדי פטפוטים ונשנושים. מטרת קיום החיות היא רק כדי לבדר ולשעשע אותנו. מכיוון שאני לא רוצה שילדי יחשפו למסר כל כך אלים ומתנשא, אני לא באה לגני חיות. ואם באמת רוצים לעשות פרוייקטים של שימור והשבה לטבע, צריך לעשות זאת במקום המחיה הטבעי של החיה ולאפשר לאנשים לבוא לשם בקבוצות קטנות ועם הרבה הגבלות כדי למנוע הפרעות לחיות.

אנשים אכן מתייחסים לעצמם כאדוני היקום. בתוקף זה מרשים לעצמם להשמיד יותר ויותר שטחי וערכי טבע. אנשים גם מאד רוצים לראות בעלי חיים, ואם לא תביאי להם פיל מתחת לאף הם ילכו כולם לאפריקה לראות את הפיל במו עיניהם. כדי להקל על עצמם, הם גם יסללו כביש עד הפיל ממש. אלמלא שתי עובדות בסיסיות אלו, הייתי מסכימה אתך.

יש בעלי חיים בגן שהלב נקרע מלראותם, בעיקר אלו הזקוקים למרחב גדול. את הכלובים האלו אני עוקפת, מה לעשות, ומשננת לי שזה המחיר של כל היתרונות שמניתי קודם.
גם אם כל הסיבות שמנית מצדיקות קיומו של גן חיות, זה עדיין לא מצדיק את הקמצנות בשמה כולאים חיות בכלובים קטנים מדי. אפשר לעשות גן חיות בכל מני דרכים. כלובים קטנים זה לא נתון משמיים שחייבים לקבל כי אין ברירה.

נכון. אפשר לעשות כלובים גדולים יותר אבל עד גבול מסוים. למשל, כמה גדול יכול לספק ציפור נודדת?

כיום הנטיה היא לבנות כלובים כמה שיותר גדולים, ולהפוך אותם ל"תצוגות", כלומר שבמקום גדר מפרידה יש איזו חפירה, ובמקום חלל ריק יש שטח כמה שיותר טבעי ודומה להביטט המקורי של החיה. גן החיות המוביל בשיטה נמצא בסן-דיאגו שבקליפורניה, וממנו יצאה הבשורה לעולם. העובדה היא שהציבור לא אוהב לראות חיות עצובות ולא משלם לראות אותן, ולכן רוב גני החיות בעולם המערבי כבר עברו את המהפך הזה. אגב, המדד המקובל ל"אושר" של בעלי חיים בשבי הוא רביה, ולכן גני חיות כל כך אוהבים להתפאר בחיות המתרבות אצלהן. זה באמת מדד טוב, בהתחשב בקונטקסט הכללי.

באשר לגן חיות חינוכי או לא: יש חשיבות מכרעת למסר שמעבירים לילד. הרבה אנשים נכשלים בכך, וגורמים לילדיהם להאמין בדברים שטלי כתבה.

עוד שלושה דברים שנזכרתי:

בגן החיות בירושלים בנו תצוגה אפריקאית גדולה מאד ויפה: יש שטח גדול וטבעי כמעט לגמרי, ובתוכו מסתובבים ג'ירפות, זברות, ראמים ועוד הרבה חיות שוחרות שלום (את הפילים, ההיפופוטמים, הקרנפים והטורפים כמובן שהפרידו). מעל התצוגה עובר גשר מעץ, וממנו מביטים האנשים. מה שמיוחד בתצוגה הוא גם השטח הגדול ומגוון בעלי החיים, וגם שבעלי החיים יכולים לבחור להסתתר מן הצופים - לא כל השטחים גלויים.

מן הצד הבילויי, מצאתי שבאופן אישי קל לי יותר עם הילדים בגני חיות קטנים יותר, שמתמחים בסוג אחד של בעלי חיים. אחרת, עודף הגירויים משגע אותי ואותם. פארק הקופים שהוזכר כאן לשמצה הוא דוגמא מצויינת, למרות שזה ממש מוזר לראות קופים בין עצי אורן... אני הולכת לשם מדי פעם עם החבר'ה, המקום כמעט ריק בדרך כלל (חוץ מסופי שבוע, שאז לא כדאי להתקרב), ואנחנו צופים שעות ארוכות בחיות (רק באלו שמשוחררות בשטח, על הכלובים מדלגים...). מצד שני, אני לא בטוחה אם למקום יש ערך טבעי כלשהו מעבר למקום בילוי, טוענים שכן.

יש גם גני חיות שעצם קיומם הוא ממש פשע, למשל הצפארי. לכאורה מקום נעים לבקר, מעשית מקום שמנוהל על ידי פורעי חוק, ניזון מהברחות ואחראי ללא מעט עופות פולשים, שברחו מהכלובים שלהם והציפו את פארק הירקון (כל הציפורים האקזוטיות האלו, כמו המיינות והדררות, שדוחקות את המינים המקומיים וגורמות להרבה נזק).

עד כמה שאני מבינה, כשמקום מחייה של בעלי חיים הופך לאתר תיירותי, הוא מרוויח בכך את אי-מחיקתו. באתר תיירותי העצים והחיות מעניינים ומכניסים כסף כשהם חיים יותר מאשר כשהם מתים (אני מתכוונת בניגוד לכריתת יערות, לציד בשביל חיטים וכדומה). הרי מי שמשמיד אותם הוא האוכלוסיה האנושית סביבם שזקוקה לפרנסה. כהדיוטה בתחום, עד היום חשבתי שכשאזור טבעי מוכרז כשמורה ומקבל מבקרים, המקומיים הופכים לפקחים במקום ציידים. אני טועה?

תלוי. במקרה של יערות הגשם, למשל, האוכלוסיה המקומית נדחקת גם היא עם כריתת העצים והרס הטבע. ה"בד-גאיז" הם ממש לא האוכלוסיה האנושית סביבם שזקוקה לפרנסה אלא תאגידים מערביים שזקוקים לעוד יותר כסף ממה שכבר יש להם.

והיום בהארץ

זה נכון שלמקומות תיירותיים יש זכות קיום, אם כי צריך לדעת לתמרן בין מה שתיירים רוצים ובין מה שנדרש לטבע. לתיירות דרושה תשתית, דרך להגיע, מקום לישון ולאכול, תאורה, מים, אנשי שירותים (שצריכים גם הם לגור איפשהו) וכן הלאה. לא פעם, במזרח הרחוק למשל, נמחקים אזורים שלמים בכדי לאפשר הגעה ונוכחות באזור אחד נחשק. יש אימרה של לא זוכרת מי, שאומר "ברגע שגילית מקום שרגל אדם לא דרכה עליו, עשית את הצעד הראשון להרסו". התיירות בארץ בעיקר בעייתית מאד, גם בגלל שהמקום מצומצם, גם בגלל העומס הבלתי נתפס בחגים, וגם בגלל ההתנהגות של חלק מהמטיילים - מביאים כלבים, מבעירים אש, משליכים פסולת, חורגים מהשבילים, רומסים בטרקטורונים, אוספים מזכרות וכן הלאה. בקיצור, לא טוב יותר מדי תיירות.

דוגמא מתבקשת - שונית האלמוגים באילת. מה כבר נשאר ממנה )-:

דרך אגב - השיקול העיקרי להכרזה על אזור כשמורה הוא ערכי טבע או נוף מיוחדים שיש בו (למשל אם יש בע"ח שמתרבה רק שם) ולא שיקול כלכלי או תיירותי, שכמעט זניח.

אני פשוט אוהב כללים והכללות, ולכן אנסה להכליל (שזה דבר נורא) בלי לפגוע באף אחד. הרעיון עבר זיקוק מהספר "ישמעאל" של דניאל קווין.
זואולוגית: אני חותם על כל מילה שלך אם יוצאים מתוך ההנחה שלאדם יש אחריות לעולם, והוא צריך להנהיגו ולשלוט בו. כמו שנאמר בבראשית א' כח: "... פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשהו, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומסת על הארץ".
אני אישית חושב שאינני אחראי על הארץ, ואת מחקרי אני מנסה לעשות תיאורטיים (כמה קל אחרי אינשטיין - החודש 100 שנה לתורת היחסות הפרטית - שרובה הוא ניסוי מחשבתי) או כך שלא יפגעו באף אחד. אני אינני מקבל את תורת המוסר של קאנט שאומרת באופן ציורי "תחשוב מה יקרה אם כלם יהיו כמוך" ולכן אם אני רוצה לראות טבע אני יוצא מהבית ויורד לשדה (ומנסה לא לפגוע בטבע) , וכשאני מתייר אני זהיר, ואינני חושב מה לעשות אם כולם לא יהיו כמוני - אני לא אחראי להם. ואם אנשים אחרים לא ידעו מה זה טבע - חבל מאוד, בשבילם.

ולי הכי חשוב: אם כל האנשים שאוהבים טבע היו יוצאים לטבע במקום ללכת לגן החיות, לא היה נשאר לנו טבע. הביטו רגע על הצד האגואיסטי של הטבע: היה עדיף לו בלי אנשים. על כן, חובה על מתכנני ערים / בילויים / מה שלא יהיה שרוצים להגן על הטבע, לספק חלופה נאותה לאנשים שמחפשים זאת - חלופה שתשמש גם לסיפוק צרכי הבידור של התושבים וגם לחינוך, מחקר ושמירת טבע, כאמור.
ככלל אני מעדיף שהבידור שלי לא יסבול. ואני לא חושב שהטבע יודע לעשות חישובים של "הפוך-על-הפוך"

גן החיות בירושלים בנו תצוגה אפריקאית גדולה מאד ויפה: יש שטח גדול וטבעי כמעט לגמרי, ובתוכו מסתובבים ג'ירפות, זברות, ראמים ועוד הרבה חיות שוחרות שלום (את הפילים, ההיפופוטמים, הקרנפים והטורפים כמובן שהפרידו). מעל התצוגה עובר גשר מעץ, וממנו מביטים האנשים. מה שמיוחד בתצוגה הוא גם השטח הגדול ומגוון בעלי החיים, וגם שבעלי החיים יכולים לבחור להסתתר מן הצופים - לא כל השטחים גלויים
זה מאוד יפה שבמקום 100 מ"ר נותנים להם 500 מ"ר (--כפיים--) אבל זה עדיין כלום, ואני מדבר על העיקרון. כמובן שלכל דבר יש מחיר, ואם יתנו להם כמה עשרות ק"ר אני אהיה הרבה יותר מרוצה.

בהמשך לאיזכור "ישמעאל" (סדרת ישמעאל. אגב זואולוגית, קראת את הספרים?), אני חייבת לומר שאף לא אחד מהיתרונות שמנית זואולוגית מצדיק גני חיות.
אף לא אחד.

רוב גני החיות בעולם המודרני מהווים, לצד אתר בילוי, גם מרכזי מחקר וממשק משמעותיים.

אין שום הצדקה שבשם הצורך של המין האנושי ב"בילוי" ייכלאו בשבי מינים אחרים.
אין שום הצדקה שבשם הצורך של המין האנושי לחקור ייכלאו בשבי מינים אחרים.

רוב בעלי החיים בגן החיות התנ"כי, למשל (מכירה אותו היטב) נולדו בשבי או הובאו אליו מן הטבע, כשהם פגועים וסיכוייהם לשרוד בטבע כמעט אפסיים.

זה מגוחך שהעובדה שהמין האנושי עקר בעבר חיות ושם אותן בשבי תשמש טיעון להצדקת המשך קיומם של גני חיות.
אם המין האנושי היה רוצה לבטל את גני החיות, היו נמצאות הדרכים לסייע לחיות שנולדו או גדלו בשבי.

יש לזה משמעות עצומה בחינוך

למה החינוך של תלמידי כיתה ג' בירושלים (למשל) צריך לעניין את הפילים הג'ירפות והקרנפים?

אם כל האנשים שאוהבים טבע היו יוצאים לטבע במקום ללכת לגן החיות, לא היה נשאר לנו טבע

אם המין האנושי היה מבין את הנזק שהוא גורם לפלנטה הזו, הוא היה דואג לשים מגבלות כך שהטבע היה נשמר.

לסיכום:
הביטו רגע על הצד האגואיסטי של הטבע: היה עדיף לו בלי אנשים.
מעניין שהמין האנושי בגרסת הלקטים-ציידים הסתדר מצוין עם הטבע במשך שלושה מיליון שנה.

אפרסקים, אני חוששת שלא הבנת אותי.

גן החיות הוא הכרח בהנתן אופיו הבעייתי של האדם. בחברה בה המין האנושי היה מביע אחריות לטבע ודואג לשמירתו, לא היה שום צורך שהוא, בשום אופן, בגן חיות. חד וחלק!

חינוך: אין שום משמעות לילדים לראות דוקא פילים או ג'ירפות או קרנפים. יש משמעות לחשיפה של ילדים שאינם נחשפים בדרך אחרת לטבע, להסברים ולחינוך. לכשעצמו זה לא מצדיק גן חיות, אבל קיומו מהווה שער גישה לאוכלוסיות רבות, בעיקר סגורות ושמרניות. כפי שאת מבינה מהנקודה הראשונה, החינוך הוא הבעיה המרכזית.

המין האנושי בתקופת הלקט-ציד-דיג מנה בשיאו כשני מיליון בני אדם. התנודות בגודל האוכלוסיה היו זהות לאלו של החיות, כלומר שהילודה השתוותה לתמותה (מחלות, טריפה, רעב, מות יולדות ותינוקות וכן הלאה), וכך נשמר שיווי המשקל הכללי. לפני כ- 30,000 שנה החלו האנשים להתביית, ולהביא את הטבע אליהם בצורות שונות. תוך כאלף שנה האוכלוסיה גדלה פי עשר, ומאז זה לא מפסיק.

גן החיות הוא הכרח בהנתן אופיו הבעייתי של האדם. בחברה בה המין האנושי היה מביע אחריות לטבע ודואג לשמירתו, לא היה שום צורך שהוא, בשום אופן, בגן חיות.
אני רוצה לחדד: מדובר באופי הבעייתי של החברה המערבית ולא של האדם -- הרי יש חברות בהן אין צורך בגני חיות ושלא הורסות את סביבתן. מבחינה ביולוגית, אין שום דבר שגורם לנו להשמיד את סביבתנו. זו תופעה חברתית.

לפני כ- 30,000 שנה החלו האנשים להתביית
עד כמה שידוע לי לפני 30,000 שנה התפתח הומו-ספיינס-ספיינס, ובמשך זמן רב המשיך לחיות כלקט-צייד (מעטים ממשיכים בכך גם היום). הביות התחיל רק לפני 12,000 שנה לכל המוקדם.

ממליצה (שוב) על סדרת ישמעאל.

אופס, סליחה.
תחילת נסיונות הביות (גידול דגנים) בתקופה של 16,000 לפני הספירה, וכפרים ממש ב- 12,000 לפני הספירה.
לפני 30,000 שנה נוצרו יצירות האמנות הראשונות שמוכרות לנו, ת'בלבלתי.

(על גודל האוכלוסיה אני מתחייבת עוד פחות, יש הרבה הערכות סותרות, אבל הכיוון ברור)

יונת - לא רק בחברה המערבית. חלק מגני החיות האומללים ביותר נמצאים בארצות ערב, למשל, כמו גם גידול פרטי של קופים, נמרים וכד'.

הרי יש חברות בהן אין צורך בגני חיות ושלא הורסות את סביבתן.

שני דברים שונים.
הצורך בגני חיות הוא צורך חברתי ולא קיומי, שמאפיין חברות מסוימות ולא אחרות.
השמדה של הסביבה שלנו היא כורח המציאות, משום המספר הרב שלנו. אין אפשרות לקיים את כל אוכלוסיית העולם ללא פגיעה בטבע, אפילו אם כולנו היינו סגפנים וציידים ולקטים. בחישובים סביבתיים מדיניים, מקובל כיום היעד של הותרת 12.5% משטח העולם כשטח טבעי לחלוטין, אולם גם בזה כבר לא כל כך עומדים: גם משום גודל האוכלוסיה וגם משום גודל הצרכים שלה.

השמדה של הסביבה שלנו היא כורח המציאות, משום המספר הרב שלנו. אין אפשרות לקיים את כל אוכלוסיית העולם ללא פגיעה בטבע, אפילו אם כולנו היינו סגפנים וציידים ולקטים.
הטענה הזו מעניינת כשמעמתים אותה עם הטענה שטוען דניאל קווין ב"ישמעאל":
במשך עשרת אלפי השנה האחרונות החקלאים וממשיכיהם הגבירו את ייצור המזון כדי להאכיל אוכלוסייה שהולכת וגדלה, ובכל פעם שהם עשו זאת - האוכלוסייה שוב גדלה.

גן החיות הוא הכרח בהנתן אופיו הבעייתי של האדם. [זואולוגית]
מבחינה ביולוגית, אין שום דבר שגורם לנו להשמיד את סביבתנו. זו תופעה חברתית. [יונת שרון]
ולכן אנו יכולים לבחור אחרת.

כפי שאת מבינה מהנקודה הראשונה, החינוך הוא הבעיה המרכזית.
לא כל כך הבנתי מה את אומרת במשפט הזה.
הבנתי ממך שאת אומרת שאין בחינוך הצדקה לקיומו של גן חיות ומצד שני, אם כבר יש גן חיות, אז יש לו יתרונות חינוכיים. הבנתי נכון?
זה עדיין - גם לפי דברייך - לא מצדיק את קיומם של גני החיות.

<אפרסקים היתה לאחרונה בפינת הליטוף בפארק הירקון בת"א והזדעזעה עד עמקי נשמתה מהנפשות הכלואות בבית הכלא שם על לא עוול בכפן.>

ועוד הרבה חיות שוחרות שלום
חיות בטבע אינן שוחרות שלום ואינן מחרחרות מלחמה. מלחמה ושלום הם מושגים מתחום התרבות והמוסר האנושיים, ואינם רלבנטיים לחיות.
תחילת נסיונות הביות (גידול דגנים) בתקופה של 16,000 לפני הספירה, וכפרים ממש ב- 12,000 לפני הספירה.
במקרה זה הספירה איננה רלבנטית. אינני יודעת מתי בדיוק התחילו לגדל דגנים או לביית בעלי-חיים, אבל ישובי הקבע הראשונים הם מלפני 12000 שנה. כלומר, 12 אלף שנה לפני זמננו (לא לפני הספירה).

מה שאני אומרת זה ככה:
לא מאמינה שאפשר לחנך בגדול. מכיוון שכך, יש מקום לגני חיות. מכיוון שכך, בואו ננצל אותם לחינוך.

בנושאים של שמירת טבע, אני אדם מאד פסימי. שמירת הטבע בעולם נתונה לחסדיהם של פוליטיקאים ואנשי הון, ולכו תחנכו את אלו. לערכי טבע בדרך כלל כמעט שאין ערך פוליטי או כלכלי משמעותי, ויזם ממוצע, למשל, לא יעצור תכנית בניה אם תסבירו לו שבמעשיו יפגע באוכלוסיה של חיפושיות נדירות.

אני משוכנעת שצריך להרחיק אנשים מנקודות רגישות בטבע, אבל זה בלתי אפשרי. אין גם דרך לצמצם את הפגיעה שאדם בודד יכול לעשות בטבע: משוגע אחד יכול לפזר תנינים, להצית, להרעיל, לצוד ועוד. בגלל כל זה, ומשום שאני מאמינה שגן חיות מושך אליו אנשים שבדרך אחרת היו עשויים להגיע לנקודות רגישות בטבע ולפגוע בהן, אני תומכת בקיומם של גני חיות.

מבחינה ביולוגית, אין שום דבר שגורם לנו להשמיד את סביבתנו. זו תופעה חברתית.
אני די בטוחה שג'ארד דאימונד ב''השימפנז השלישי'' הביא דוגמאות של השמדה של סביבת המחיה גם בעולם החי, רק שאני לא זוכרת כרגע ואין לי זמן להסתכל בספר. בכל מקרה גם בחברה האנושית זו לא תופעה חדשה או ייחודית לחברה המערבית המודרנית ויש לה תקדימים בתקופות קדומות בהרבה.

לגבי גני החיות- גם אני שונאת אותם אבל אם הבנתי נכון את זואולוגית, הטענה שלה היא שהם פשרה הכרחית על מנת לשמר את הטבע במקרים מסוימים- הם מאפשרים לגיס כסף שמשמש לשימור טבע, לשמור על חיות בסכנת הכחדות ועוד.

צריך להבדיל בין פינות ליטוף למיניהן וגני חיות הקיימים אך ורק כדי לשעשע את האדם ואין בהם התחשבות בצרכי החיות, לבין גני חיות שמטרתם להגן על בעלי החיים ולתת להם את תנאי המחיה הקרובים ביותר לצרכיהם הטבעיים, ולשם כך הם גם מבקשים לשעשע את האדם כדי שיבואו מבקרים ויביאו הכנסות. במקרה השני ההנאה של המבקרים היא אמצעי ולא מטרה.

החקלאות החלה מעט לפני ישובי הקבע הראשונים. למעשה ישובי הקבע הראשונים הם תוצאה של התפתחות החקלאות.

פתאם שמתי לב למה שכתבה תמר למעלה:

>מי בא איתנו לקניה??<

והנה הוכחתי את הנקודה שלי, לא?

<מעדיפה פיל אחד בישראל על מיליון ישראלים בקניה>

אני די בטוחה שג'ארד דאימונד ב''השימפנז השלישי'' הביא דוגמאות של השמדה של סביבת המחיה גם בעולם החי
מדובר על תחיקת מינים מקומיים על ידי מינים פולשים. זה לאו דווקא אומר השמדת הסביבה. זאת אומרת, יש הבדל בין לשחרר אלפי דררות שידחקו את הציפורים המקומיות לבין לכרות להן את כל העצים מתחת לרגליים. אני לא ממעיטה בנזק שבמינים פולשים, אבל אין מה להשוות את זה לכריתת יערות, סלילת כבישים, שפיכת נפט בים, וכיו"ב.

< מתקטננת. באמת אין לי דעה על גני חיות. >

מעדיפה פיל אחד בישראל על מיליון ישראלים בקניה
אני משוכנעת שצריך להרחיק אנשים מנקודות רגישות בטבע, אבל זה בלתי אפשרי
אני חושב שזאת נקודת המחלוקת העקרונית:
האם על מנת להגן על הטבע בכללותו, נגרום נזק לקבוצה קטנה מאוד של פריטים יחידים (שמקריבים את עצמם על מנת להציל את כל הגזע!!?? קדושים מעונים)
או שמא אל לנו להתערב ולגעת, ולכן אין טעם לגני חיות.

אני לא אוהב גני חיות למרות שאני לא מקבל את תיאוריית ישמעל ולמרות שאני חושב האדם הוא כן נזר הבריאה והוא כן שונה מהותית משאר היצורים בכדוה"א (ואולי בכל היקום הנצפה).
הבעיה שלי עם גן החיות היא בקטע המוסרי - אתי, בכך שאנו גורמים נזק וצער ליצורים רבים בשל עליוניתינו, במקום להשתמש בה לטובה.
(התאוריה שעולה מ סדרת ישמעאל מבוססת, לענ"ד על כרעי תרנגולת והמון סיבתיות כללית ולא מנומקת ומתעלמת מהרבה עובדות. בדיון אחר ניתן לפתח) .

האם על מנת להגן על הטבע בכללותו, נגרום נזק לקבוצה קטנה מאוד של פריטים יחידים (שמקריבים את עצמם על מנת להציל את כל הגזע!!??
כן. אגב לא רק את הגזע, אלא את כל האקוסיסטמה.

או שמא אל לנו להתערב ולגעת,
אם ככה לך עד הסוף: אל תבנה, אל תסלול, אל תכרות, אל ואל ואל. אחרת מה עשית בזה? למזיקים נתת להזיק, ואת ידי המועילים קשרת.

הבעיה שלי עם גן החיות היא בקטע המוסרי - אתי,
אם כך רד מהנושא של גן החיות. זו הקטנה שבבעיות. הניצול של האדם את בעלי החיים מפליג למרחבים הרבה יותר גדולים ומשמעותיים מזה.

אין מה להשוות את זה לכריתת יערות, סלילת כבישים, שפיכת נפט בים, וכיו"ב.
אין מה להשוות בהיקף הנזק, אבל כן ברמת העקרון. ההבדל היחיד הוא שלאדם המערבי יש יכולת לגרום נזקים בהיקף הרבה (הרבה הרבה) יותר גדול מאשר לבעל חיים או לאדם שחי בחברה של ציידים-לקטים.
מה שאני מנסה לומר הוא שלדעתי הרס הסביבה הוא לא התנייה חברתית אלא תוצאה של רמת הפיתוח הטכנולוגי. לבעלי חיים אין (כמעט) טכנולוגיה ולכן הנזק שהם יכולים לגרום לסביבה שלהם מאד מצומצם. לנו יש נשק גרעיני ומיכליות נפט וכיוצא באלה, והיקף הנזקים בהתאם.

מדובר על תחיקת מינים מקומיים על ידי מינים פולשים
וברוב המקרים המינים הוכנסו או הובאו (בטעות או בכוונה) ע"י האדם.

בכל מקרה גם בחברה האנושית זו לא תופעה חדשה או ייחודית לחברה המערבית המודרנית ויש לה תקדימים בתקופות קדומות בהרבה.
האמת, לא מוכר לי, אני אשמח לשמוע פרטים..

גם אני לא סובלת גני חיות ובכלל חיות בכלובים (דגים באקווריום, ציפורים בכלובים).
האחייניות המתוקות שלי לעומת זאת מרוצות לאללה ואם הן מרוצות, אחותי מרוצה..
ואין שום דבר יותר אקולוגי מאישה שלווה...

הדוגמה הכי מתבקשת היא המקום שאנחנו חיים בו כרגע: המזרח התיכון נקרא בעבר הסהר הפורה, וכמו שכולנו יודעים הוא מזמן לא פורה, וחלקים נרחבים ממנו הם מדבר צחיח, וזאת משום שהחקלאות וביות בעלי החיים שהחלו פה לפני כ 12000 שנה גרמו לתהליכים של הרס של הקרקע ושל הפלורה (למשל כתוצאה מליחוך אינטנסיבי של בעלי חיים שהתרבו שלא כדרך הטבע כתוצאה מביותם).
עוד דוגמה: היו שבטים של ציידים לקטים שהיו שורפים במכוון שטחי קרקע- לא זוכרת למה, כמדומני זה גם היה קשור לאיזה שלב קדום של חקלאות, אבל שכחתי מה בדיוק.
עוד דוגמה: עד להגעת בני האדם הראשונים לאוסטרליה ולצפון אמריקה חיו שם חיות פרא גדולות שנכחדו זמן קצר אחרי כן. נמצאו עדויות לכך שמדובר בהכחדה כתוצאה מציד אינטנסיבי: בעלי החיים שמעולם לא ראו בני אדם לא היו מתוכנתים להזהר מפני הציידים ולכן ניתן היה לצוד אותם בקלות למרות כלי הציד הפרימיטיביים של אותה תקופה. הכחדה טוטאלית של מינים התרחשה למעשה כמעט בכל מקום שבאו להתישב בו בני אדם, בכל תקופה שהיא. אם כבר, היום זה קורה פחות כתוצאה מפעילותם של ארגוני שימור למיניהם.

זה על קצה המזלג באופן פשטני- אני מאד ממליצה על הספרים של ג'ארד דאימונד (''רובים, חיידקים ופלדה'' ו''השימפנז השלישי'') למי שרוצה הסבר יותר מעמיק, עם סימוכין והכל.

אני טוענת שאין כל ערך חינוכי בלראות חיות שלא בסביבתן הטבעית, אלא נזק חינוכי. אם נרצה שילדינו יראו חיות נוכל לקחת אותם לטיול ואפילו טיולון לחצר הקרובה ושם לראות חרקים, ציפורים ומכרסמים קטנים. נראה לי שלילד וגם למבוגר שראה פיל וג'ירפה בגן חיות כבר קשה להתלהב מחיפושית או להשקיע זמן ומאמץ כדי לחכות שעות לשועל או לצבי. גני החיות לא מגבירים אהבה לחיות אלא מעודדים להתייחס לחיות כאל מוצר שבא באריזה נוחה. כאשר יוצאים לטיול, יושבים בחושך בשקט ומחכים עד שהחיה מגיעה, אז מעריכים את היחודיות שלה ואת הזריזות או הכוח שלה ואז אפשר גם לאהוב אותה.

עוד דוגמה: היו שבטים של ציידים לקטים שהיו שורפים במכוון שטחי קרקע- לא זוכרת למה
את זה עשו (ועושים) חקלאים, כדי לברא שטחי יער ולהפוך אותם לשטחים חקלאיים. כל כמה שנים מבראים שטח חדש ומניחים ליער לצמוח שוב בשטח הקודם.

נראה לי שלילד וגם למבוגר שראה פיל וג'ירפה בגן חיות כבר קשה להתלהב מחיפושית או להשקיע זמן ומאמץ כדי לחכות שעות לשועל או לצבי. גני החיות לא מגבירים אהבה לחיות אלא מעודדים להתייחס לחיות כאל מוצר שבא באריזה נוחה
יש בזה משהו. מצד שני יש לגודל של היצורים האלו עוצמה מסויימת. ניתן לדבר רבות עד כמה פיל גדול וג'ירפה גבוהה, אולם רק כשעומדים לידם (הג'ירפה מסריחה) רואים את מלוא העוצמה והגודל, ולענ"ד זה דבר מדהים שחבל לחסוך מילד. כמובן שאני מתכנן לנסוע לקניה, אבל עד שנחסוך מספיק כסף (מהחיתולים שלא נצרוך) זה מה יש.
מתן היה בגן חיות וזה לא הפריע לו אתמול לעקוב בהתרגשות אחרי הנחש (המת) והעקרב (החי) שמצאנו אתמול בבית ולידו. אני חושב שאם נותנים רק "טעימה" מעולם החי, אזי זה מגרה יותר, אם מגיעים למיצוי של "חווית" החיות בגן החיות עלול לקרוא מה שטענת.

_הבעיה שלי עם גן החיות היא בקטע המוסרי - אתי,
אם כך רד מהנושא של גן החיות. זו הקטנה שבבעיות. הניצול של האדם את בעלי החיים מפליג למרחבים הרבה יותר גדולים ומשמעותיים מזה._
רק הערה קטנה ואני יורד מהנושא: אם אנחנו נהיה רעים יותר עקב דיכויינו והשפלתינו את החיות, זה יתבטא ויגיע גם למרחבים הרבה יותר גדולים ומשמעותיים מזה. . אולי זה נשמע רע (וזה נשמע) הצער שאנו גורמים לחיות הוא נקודתי, ורוע שאנו מוסיפים לעצמנו הוא המערכתי, ויותר מהחיות שנפגעות (וזה קשה לראות אותם כך) אנחנו נפגעים וסובלים פי כמה.
אם כך רד מהנושא של גן החיות
יירדתי. הלכתי לטפל בשלום עולמי. כשאסיים אשוב.

מה שאתה אומר מזכיר לי מאד את הדיונים שלי עם עצמי, כשאני מתלבטת אם וכמה לחשוף את עוללָי לחיות במשק.

מומלץ מאוד בנושא זה שני הפרקים הראשונים (אני חושבת) בספר "חיי פאי". וגם שאר הספר.

רק לידע כללי ובלי לומר מה דעתי האישית על גני חיות (מורכב מדי) החיות בספארי מואכלות ממש לפי צרכיהן- כלומר טורפים מואכלים לסרוגין, וכן, גם טרף חי, רק שכמובן זה לא מפורסם. פשוט תחשבו מה היה קורה אם הקהל הישראלי הרחמן היה יודע שהם לא אוכלים כל יום (אתם מרעיבים אותם!!!) או שחס וחלילה מקריבים עבורם תרנגולות (ואתם קוראים לעצמכם אוהבי חיות!!!)
אני יכולה להגיד בוודאות שהתפיסה של גני החיות השתנתה מאד מאז אירופה של תחילת המאה- והבעיה היחידה היא, איך לא, כסף.
המטפלים עושים כל שביכולתם למנוע את הבעיה המשמעותית ביותר של החיות- השעמום, וזאת בדרכים רבות ושונות שלא תמיד מובנות למבקר ההדיוט.
כמה חיות בודדות ולא אטרקטיביות מחזק את טענתה של זואולוגית

עובדת ספארי לשעבר : האם הבעיה היא רק טכנית? אם היה כסף והיה ניתן לתת את הטיפול האידאלי לבעלי החיים (הרבה יותר יפה מ - חיות. פעיל לעומת סביל) אזי זה היה בסדר?
אני סבור שגם במקרה זה גני חיות הן מציאות בלתי תקינה בעליל.

<וכמובן נשמח לשמוע על מאחורי הכלאים (דו משמעות) של הספארי>

הבעיה בעיקרה היא טכנית. בכל העולם מבינים היום שגני החיות במודל המיושן הם עוול נוראי- ולאו דוקא בגלל שהקהל לא בא לראות חיות סובלות- כמו שכתבה זאולוגית (בכלל, אחריה אין לי הרבה מה להוסיף, היא משכילה יותר ממני וגם מתבטאת טוב יותר...), לספארי יש תוכניות פיתוח כוללות לעשרים השנים הקרובות, אך הן נשארות עמוק במגרה. הספארי סובל מאד מחוסר תקצוב וממלחמות שנערכות על גבו בין עירית ת"א לר"ג- ואולי זה המקום לגלות לעולם שראש עירית ר"ג מתייחס לספארי כאל החצר האחורית שלו (לא אוסיף- חוששת מתביעת דיבה...), אין לו תרומות ואגודות ידידים, וגם ממכירת כרטיסים לא מרוויחים בימינו (ומה שכן מרוויחים- נגנב על ידי הקופאים- לא חוששת מתביעת דיבה, נחקר והוכח).
גני חיות הן מציאות בלתי תקינה בעליל הם מציאות! כמו מדינת ישראל לצורך העניין...אני לא יודעת אם זה ממש בסדר... בכל אופן , לרוב האנשים יש רעיונות רומנטיים על הצרכים של בעלי חיים, ולכן דברים מסוימים נראים להם כהתעללות, בעוד שזהו מנהגם גם בטבע.
פעיל לעומת סביל קיבלתי , אם כי לי אישית זה לא ממש משנה את היחס לבעלי חיים באשר הם.(חוץ מג'וקים

)

מעניין כמה שקל לנו להיקשר רגשית למה שקרוב אלינו, וכמה קל לנו לגייס לטובתנו מיני שכנועים והצדקות, תוך התעלמות מוחלטת ממה שקורה בעולם הגדול. הופתעתי מהאדישות בה התקבלה ההודעה שלי למעלה, בה ציינתי שפרנסי העולם החליטו, בשלל הסכמים ובריתות (דרך האו"ם), להשאיר לעולם הטבע 12.5% מכלל שטח העולם. אתם קולטים מה זה אומר?

אני לא בטוחה לאן אני רוצה להוביל. זה כמו שמישהו יתעלל בשערה אחת שלי, ואני אהיה כל כך עסוקה בזה שלא אשים לב שכל שאר השערות נשרו. אולי אני פשוט מבקשת קצת אמפתיה לחיות האלו, הרחוקות, אלו שלא נמצאות לנו מתחת לאף בגן החיות, אלו שהמשך קיומן מוטל בספק הגדול ביותר. אולי להזכיר שלא רחוק היום, במציאות המטורפת של התפשטות האנושות, בו גני החיות יהיו המקום הבטוח ביותר לרוב בעלי החיים. זה כבר ככה ללא מעט בעלי חיים, כמו קואלות, פנדות, נמרי שלג ועוד.

תוכלו לקרוא על ה- 12.5% ecological]כאן footprint[/po].html . למי שאין כח לקרוא הכל (וחבל) - הגיעו לתמונה של כף הרגל הפרוסה וקראו את סעיף ה' לידה.

השאיר לעולם הטבע 12.5% מכלל שטח העולם. אתם קולטים מה זה אומר?
מזעזע.

אולי להזכיר שלא רחוק היום, במציאות המטורפת של התפשטות האנושות, בו גני החיות יהיו המקום הבטוח ביותר לרוב בעלי החיים
מטריד ביותר.

אני מסכים איתך במאת האחוזים שהעולם התדרדר וייתכן והוא קרוב להכחדה השישית. למרות זאת אני חושב שעוולה אחת לא מצדיקה עוולה אחרת. העובדה שאנו מכחידים חיות בשטחיהן אינה אומרת שעלינו לצער אותן בגני החיות שלנו. אינני יכול לשנות את כל העולם. אני עצמי מנסה להשתפר ולשפר ולו במעט את סביבתי הקרובה.
ואולי בהגיון הפוך, קיומן של שמורות ושל גני חיות מאפשרים לנו מפלט מוסרי מהשאלה "מה יהיה עם העלי החיים", ואילו לא היה לנו מפלט זה, היינו צריכים להתעמת מול השאלה ולפתור אותה.

המאמר עצמו מרתק ומדאיג, וגם אם מחצית מהעובדות הכללות בו נכונות - מצבינו רע מאוד.
תודה על הקישור.

_הבעיה שלי עם גן החיות היא בקטע המוסרי - אתי,
אם כך רד מהנושא של גן החיות. זו הקטנה שבבעיות. הניצול של האדם את בעלי החיים מפליג למרחבים הרבה יותר גדולים ומשמעותיים מזה_
כשקראתי כל מה שנכתב פה זה בדיוק מה שחשבתי: האין פה צביעות?
מה עם אלו שקוראים חמאס על גני חיות אך ניזונים מבעלי חיים למשל?
ואלו המנמקים את טיעוניהם נגד גני חיות בנימוקים אקדמיים אותם למדו בין השאר באוניברסיטאות שבהן מבוצעים ניסויים אכזריים ומיותרים בבעלי חיים?
ומה עם כל המוצרים שמשתמשים בהם בני האדם והם עשויים בין השאר מבעלי חיים ומנוסים עליהם?
גם אני שונאת גני חיות, אך מטיילת רבות עם ילדי בגן החיות התנכי בירושלים, רק בגלל שהוא קרוב מאוד לבית שלנו ומאפשר לי לטייל עם ילדיי בשטח ירוק ונעים יחסית לחלקים הבעייתיים בעיר הזאת. ואני מודעת לזה שעצם הטיולים בגן הזה נותנים לגן את הלגיטימצייה הכלכלית, אבל לצערי אין לי יותר מדי אופציות.
אני תמיד מסבירה לילדי שבעלי החיים בשבי, ואת המשמעות וההשלכות של להיות כלוא.
החינוך שלי מתבטא בכך שאני אומרת להם את האמת על מה שהם רואים, ועונה להם את האמת על מה שהם שואלים.
כך גם לגבי אורח החיים הצמחוני אותו אנו מקיימים בביתינו.

היום היינו בספארי, ואכן היה מדכא - לראות את הברדלס, הרץ המהיר בעולם, פוסע הלוך ושוב ליד גדר באורך 5 מטרים, לראות דובים עבי פרווה משתגעים מחום בשטח צהוב ויבש, ועוד ועוד.
למרות שהיה בוקר מוצלח עם הילדים, הרי שלאחר שנים שלא הייתי בגן חיות, הרגשתי מאד לא נוח למראה החיות האומללות.
אין ספק שיש בעולם עוד בעיות רבות מאד בנוגע לשימור הטבע והחיות בטבע, אבל היום ריחמתי על החיות בגן החיות.

אין שום הצדקה שבשם הצורך של המין האנושי לחקור ייכלאו בשבי מינים אחרים.
ההרגשה הזו הלכה והתחדדה אצלי אחרי הביקור במכון לחקר ציפורי ירושלים. הציפורים סובלות, אי אפשר להכחיש זאת, למרות שבהפוך על הפוך הן זכו בעוד שטח ירוק בירושלים ההולכת והופכת למפלצת בטון, הן משלמות על כך מחיר לא נעים בכלל.
כששאלתי למה קיבלתי בתשובה מכתב מאוקראינה. מישהו מצא ציפור שטובעה בירושלים. אז? מה זה אם לא איזו תחושת גדלות בלתי מוסברת שלנו?
תעשו שטח ירוק ותצפו בציפורים שמגיעות ותלמדו עליהן בלי להפריע להן - סבבה.
תכירו בצניעות בכך שאתם לא יכולים לנדוד בעקבותיהן.
אל תלכדו אותן ברשתות. אל תכלאו אותן בתוך שקיות קטנות. אל תשקלו ותמדדו אותן ותטבעו אותן בכוח.
שום מידע שיתקבל מזה (כמו נגיד לאן הן נודדות) לא מספיק חשוב בשביל לפגוע בהן.

אל תלכדו אותן ברשתות. אל תכלאו אותן בתוך שקיות קטנות. אל תשקלו ותמדדו אותן ותטבעו אותן בכוח.
מסכימה עם כל מילה!
רק רוצה להוסיף: ואל תאכלו אותן!

הגירפה מתה מאוכל המבקרים
עוד סיבה?

מעניין אותי לשמוע מה הילדים אומרים. (מפי ההורים)
כל שנה אנחנו נתקפים רגשי אשמה שלא לקחנו את הילדים לראות חיות אמיתיות ונוסעים לספארי.
הילדות מתעניינות מאוד במשחקים ובבלונים. החיות ממש לא עושות להן את זה.
האינטראקציה החיובית שאני מזהה שיש לבנות שלי עם חיות זה כאשר הן זוכות להחזיק, ללטף, לטפל וליצור קשר של חיבה איתן.
לכן פינת החי (היחסית גדולה, נקייה ומרווחת) בקיבוץ שלנו מהווה עבורן אטרקציה.
הן יוצרות קשר עם החיות, מכירות אותן בשמן וזוכות ללמוד עליהן ולטפל בהן. זה שבר לי קצת את הההתנגדות שהיתה לי לפינות חי אבל עדיין גני חיות מזעזעים אותי.
אין לי בעייה עם בתי חולים והצלה לחיות פגועות אבל למה לאפשר לאנשים שממש אין להם אחריות או אכפתיות על החיות לבוא לבקרן?

אני מאז ומתמיד מרגישה מאוד לא נוח עם הרעיון שבע"ח אינם נמצאים במקום ה טבעי עבורם.

בדיוק אתמול ראיתי את קטע הוידאו של לידת הפיל הקטן בגן החיות בירושלים, והרגשתי שיש שם בעיקר ניכור.
את האם אזקו בשרשרת לרצפה, למנוע ממנה תנועה, ובהמלטה עצמה, היא פשוט "הקיאה" מתוכה את הפיל הקטן, וישר כל עובדי הגן זינקו עליו, עם כל מיני שמיכות ומכשירים ומצלמות )-:
אפילו לא נתנו לאמא להתקרב אליו. הדבר הכי בסיסי, הכי טבעי, הכי מקדמת דנא שקיים - מגע אם-ילוד, נמנע מהם. (אבל, העיקר שצילמו את ההמלטה ויש יחסי ציבור טובים לגן P-:...)

אני ממש מזדהה עם מה שכתבה אמא בבית לעיל: "המסר של גני חיות הוא : אנחנו אדוני היקום ואם בא לנו לראות פינגווינים או אריה בירושליים נביא אותם ונשים אותם בכלוב ונלך מסביבם תוך כדי פטפוטים ונשנושים. מטרת קיום החיות היא רק כדי לבדר ולשעשע אותנו. מכיוון שאני לא רוצה שילדי יחשפו למסר כל כך אלים ומתנשא, אני לא באה לגני חיות. ואם באמת רוצים לעשות פרוייקטים של שימור והשבה לטבע, צריך לעשות זאת במקום המחיה הטבעי של החיה ולאפשר לאנשים לבוא לשם בקבוצות קטנות ועם הרבה הגבלות כדי למנוע הפרעות לחיות."

שונאת גני חיות גם! אין הצדקה!

רק רציתי להגיד.

הקוסם קליוסטרו מספר על התעללות של קוסמים בבע"ח בזמן מופעים:
קסם? פשוט אכזריות לשמה

על מה לומדים המבקרים בגני החיות? בעיקר על עצמם

האם למישהי יש המלצה לגן חיות ידידותי לבע"ח במרכז? או פינת ליטוף?
ומה עם הגן חיות בפ"ת? עדיין קיים?

גן החיות בפ"ת עוד קיים, כדאי להכנס גם לחדר הפוחלצים בבניין בכניסה בקומה השניה (יש ליד גם חדר זוחלים אבל נמנעתי מלהכנס....) ממול נמצא מוזיאון האדם והסביבה- כדאי להכנס.
בת"א יש את גני הטבע ובניר אליהו יש פינת חי נחמדה.

הדרכתי גם אני בגן החיות התנכ"י בירושלים, ונתקלתי שם בטענות שטענה "זואולוגית".
אם הטענות שטענה "זואולגית" נכונות, בעיקר בהקשר של ניצול הרווחים לשימור טבע משמעותי יחסית, אז איפה הויכוח בנושא?
בעיקר לגבי הקמת גרעיני רבייה- בהחלפת אורח חיים עלוב ביותר של חיה נכחדת (רעב תמידי המסתיים במוות, סכנת ציד כמעט ודאית, חוסר סיכוי להזדווגות)
באורח חיים בכלוב (שיתכן שכל מה שבעייתי בו הוא צמצום המרחב) יש עוול כ"כ גדול!? גם אם יש בזה פגיעה ברמת חיי החיה (דבר שלדעתי קשה לומר), הרי שצאציה מרוויחים מכך ובתקווה גם המין כולו.
עם זאת הטענה שהקמת גני חיות מצמצמת את התיירות הפוגענית במקומות הטבעיים של החיות אינה נכונה בהכרח לדעתי. איני חושב שראיית פיל בגן החיות פוגעת בתשוקתי לראות עדר פילים באפריקה. אך אולי זה רק אני.

לדעתי דבריה של "זואולוגית" הם ענייניים (ודי משכנעים אותי), ולא די באמירות בנוסח "עצוב לי מאוד לראות את החיה המסכנה בכלובה הקטן" (איתן לדעתי כולם מסכימים) בשביל להחליש את טענותיה.