איזה כייף לשתף במשהו טוב! היום הצלחתי לשמור על עקרונותי ההוריים, להפגין סמכותיות רגועה יחד עם אמפטיה לרגשותיה של בתי המיבבת (שהיא רוצה ורוצה ורוצה ורוצה) ובתוך כ-10 דקות אחר הצהריים שהסתמן כפיצוץ הפך לרגוע ונעים! לא כל יום כל כך מצליח לי. אפילו הבנזוג הביט משתאה בבת השלוש שמנסה ללמד את בן השנה (כמעט) לוטו! ועוד בטכניקות שלא כוללות לחץ פיזי ניכר.
סיפור התנהלות הדברים באופן מדוייק לא כל כך משנה. מה שמשנה זה שהתגובה שלי ליבבות התובעניות שמטריפות אותי ("אני רוצה ורוצה ורוצה ורוצה...") היתה כנראה נכונה כי זה עבד בתוך פחות מעשר דקות (בסך הכל חיבקתי אותה ואמרתי לה משהו כמו : "אני מבינה שאת רוצה לראות סרט אבל היום כבר ראית אחד ואני לא מרשה יותר, גם לקרוא לך סיפור כרגע אין לי זמן וגם לא לעשות איתך פאזל - לכל אילו אתפנה אחרי ארוחת הערב. בנתיים את יכולה למצוא לך עיסוקים משלך כמו לצייר או לבנות בלגו או לשחק בבית הבובות ומאחר ואת ממשיכה ליבב שאת לא רוצה את באמת לא חייבת ואת בהחלט יכולה להמשיך ליבב או להשתעמם בכל מקום בבית שאת רוצה חוץ מאשר פה במטבח כי כאן אני עובדת עכשיו וזה מפריע לי. " חזרתי על דבריי רק פעם אחת למרות שהיא המשיכה ביבבות "אבלאנירוצה ורוצה ורוצה ורוצה" לא התפתתיתי לחזור על ההסבר ולהתעצבן ורק אמרתי "ועכשיו כל אחד עסוק בענייניו ולא מפריע לאחר אז בבקשה לא להפריע לי להכין אוכל" - היא לא רצתה לעזור לי בזה. בכל אופן היא הלכה מייבבת לסלון ובתוך כמה דקות שמעתי אותה נותנת לאחיה התינוק שעור בבניית מגדלים ואחר כך לוטו ודומינו. היה אחר צהריים כייפי!
נ.ב. שלא תחשבו שאני יצרתי את ה"מפלצת" פשוט עכשיו בתקופת החגים היא מבלה הרבה עם הסבים והסבתות והדודות והם כולם מתייחסים לכל "אני רוצה" כדברי אלוהים חיים. זה בטח מאוד מבלבל אותה כי בבית אנחנו משתדלים לאפשר לה היתנסות אמיתית בחיים שבהם לא תמיד רצונותיה מתמלאים בדיוק ברגע בו היא מציגה אותם ולפעמים אף בכלל לא ניתנים למימוש (אצל סבתא כמובן שאפשר לקום בשש בבוקר ולדרוש לצאת עכשיו לגינה וגם לקבל - עם אמא זה לא כל כך עובד). בקיצור כייף לפעמים להצליח!
כשההורות מצליחה לי
-
מיצי_פיצי*
- הודעות: 169
- הצטרפות: 30 מאי 2003, 08:14
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_פיצי*
כשההורות מצליחה לי
זה בדרך כלל קורה כשמתקיימים שני דברים:
כשהפה והלב שווים
וכשמחכים את הזמן הדרוש לילדה (לזולת) לעבד את המסר.
כשהפה והלב שווים
וכשמחכים את הזמן הדרוש לילדה (לזולת) לעבד את המסר.
-
אש''י_ר*
- הודעות: 143
- הצטרפות: 28 מאי 2004, 10:37
- דף אישי: הדף האישי של אש''י_ר*
כשההורות מצליחה לי
לא התפתתיתי לחזור על ההסבר ולהתעצבן ורק אמרתי "ועכשיו כל אחד עסוק בענייניו ולא מפריע לאחר אז בבקשה לא להפריע לי להכין אוכל"
איזה כיף לשמוע, ממש מעורר השראה @}
איזה כיף לשמוע, ממש מעורר השראה @}
-
מיצי_פיצי*
- הודעות: 169
- הצטרפות: 30 מאי 2003, 08:14
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_פיצי*
כשההורות מצליחה לי
עידכון (זה ממש הופך לבלוג...) גם היום אחרי שהנסיכה בילתה בוקר מלא פעילות עם הדודה וצהריים בסיפורים עם אבא חזרתי על תרגיל ה"ועכשיו לכל אחד יש זמן פרטי משלו לעשות מה שבא לו לבד ואחרי ארוחת ערב נשחק משחק משותף" . התגובה היתה יבבות רבות עוצמה וקורעות לב שכללו משפטים כמו "אף אחד לא רוצה לשחק איתי אף פעם" וגם "אני לא יכולה לשחק בשום דבר אם לא תעזרי לי" היא הסתגרה בחדר המשחקים ויבבה שם וכאשר באתי לחזק אותה בחיבוק ולאמר לה כמה שהיא ילדה נבונה ואני סומכת עליה שתצליח למצוא משהו נעים לעשות בעצמה, העוצמה רק גברה. אחרי 40 דקות של יבבות עולות ויורדות (כאשר אני כמעט נשברתי וכבר רציתי להציע לה משהו שיעזור לה לרדת מהעץ עליו היא טיפסה - אפילו סרט וידאו) לפתע התחלתי לשמוע מחדר המשחקים קולות של צעצועים זזים - דברים יוצאים נכנסים לקופסאות וכאלה. משם הדברים כבר היו קצת יותר קלים. אמנם מידי פעם היא בכל זאת באה לשאול אם כבר נגמר הזמן שכל אחד עושה דברים בעצמו ולפעמים גם כמעט התפתתה לבכות כשאמרתי שעוד לא אבל בהחלט לא חזרנו להתחלה. אחרי ארוחת הערב הקדמתי אותה ושאלתי איזה משחק היא רוצה שאני אשחק איתה, היא בחרה, שיחקנו והערב הסתיים בנשיקת לילה טוב וחיבוק ובלי רגשות שליליים.
-
נאוה_פרנס*
- הודעות: 2105
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2001, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של נאוה_פרנס*
כשההורות מצליחה לי
כל הכבוד!!
לזה קוראים אימא אמיצה!!
תחזיקי מעמד, [
את השמחה הגדולה תפגשי כשתביני, שאחרי שהיא מפנימה, לא צריך להיות אמיצה כל כך,
זה פחות מתיש לשמור על הקיים החדש.
לזה קוראים אימא אמיצה!!
תחזיקי מעמד, [
את השמחה הגדולה תפגשי כשתביני, שאחרי שהיא מפנימה, לא צריך להיות אמיצה כל כך,
זה פחות מתיש לשמור על הקיים החדש.
-
מיצי_פיצי*
- הודעות: 169
- הצטרפות: 30 מאי 2003, 08:14
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_פיצי*
כשההורות מצליחה לי
אחת הבעיות היא ההתדרדרות ב"התנהגות" שלה אחרי ביקורים של ואצל הדודות והסבים (אני כותבת התנהגות במרכאות כי אני יודעת שההתנהגות היבבנית היא רק סמפטום לרגשותיה ולכן גם לא את ההתנהגות אני מנסה לשנות אלא את התחושה של בתי בקשר ליכולות שלה). אני לא רוצה למנוע מפגשים אילו במכוון כי הצדדים כולם כל כך נהנים (ונודה לאמת שגם אני נהנית מקצת זמן ללא ילדים). אני רק רוצה שהם יהיו פחות משפיעים ושיהיה לנו קל לחזור מהם לשגרת הבית. ברוך מסיים החגים.
-
חגית_ל*
- הודעות: 2051
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
- דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*
כשההורות מצליחה לי
אמנם מידי פעם היא בכל זאת באה לשאול אם כבר נגמר הזמן שכל אחד עושה דברים בעצמו
-
זהירות_חרצולים*
- הודעות: 76
- הצטרפות: 13 מאי 2010, 01:58
- דף אישי: הדף האישי של זהירות_חרצולים*
כשההורות מצליחה לי
איזה יופייייי!!! אמא נהדרת! ככה בדיוק צריך להגיב, לפעמים הורים שוכחים שהם ההורים ורבים עם הילד כאילו שהם באותו לבל, את הבנת את הכאב של הבת שלך ונתת לו מקום של כבוד והסברת לה שאת מבינה אותה ואוהבת אותה ומצד שני שמת לה גבול כשאמרת שהיא יכולה להמשיך ליבב אם היא רוצה אבל במקום אחר, איזה נפלא, כמה בוגר! כמה מכיל, חיזקת אותה, עזרת לה עם עצמה, חינכת אותה. נהדרת! אין לי מילים
כשההורות מצליחה לי
תודה על התובנות בדף הזה
הזדהתי ונהנתי מהחיזוקים החיוביים מחרוצלים
ואת זה
כשהפה והלב שווים
וכשמחכים את הזמן הדרוש לילדה (לזולת) לעבד את המסר_*
העתקתי למחברת
כמה פשוט ובהיר
תודה
הזדהתי ונהנתי מהחיזוקים החיוביים מחרוצלים
ואת זה
- _אליה (04.10.2004 00:12):
כשהפה והלב שווים
וכשמחכים את הזמן הדרוש לילדה (לזולת) לעבד את המסר_*
העתקתי למחברת
כמה פשוט ובהיר
תודה