כמה להניק

[Pלונית_אחרת*]

גם במקרים האלה, לא לתת להם לינוק זו הרעבה.
בשמת, קצת קיצוני, לא?!
מסכימה איתך שאם מחליטים לא להאכיל תינוק בלילה והוא אוכל 5 במקום 10 ארוחות ביום ייתכן שלא יוכל להשלים הארוחות וזה עלול לגרום לאספקת מזון קטנה מידי, אבל יצירת רווח של 5שעות בין ארוחות?! קצת רחוק מהרעבה, לא?!
אפילו אם במקרה קיצוני התינוק לא ישלים את זה בארוחות אחרות זה בכ"ז דילוג על ארוחה אחת בלבד...

נדמה לי שמרוב "אדיקות הנקתית" לא הבחנת בין הדרגות השונות ואולי כדאי להבחין - לטובת הקוראות.
אנשים מאוד מחשבים את הידע שלך ואת דברייך אבל לא תמיד קוראים בקפידה ולא תמיד יודעים את הידע שיש לך ומה שלך ברור לגמרי עשוי ליצור אצלם תמונה שגויה.

[טרה_רוסה*]

לא יודעת מה איתך, אבל לי קשה לדלג על ארוחה.

[בר_עדש*]

זה לא ממש דילוג על ארוחה. שעות הארוחה של תינוק הן מאד גמישות. שמנו לב שאם הבן הקטן נייח הוא רוצה לינוק כל שעה-שעה וחצי בערך. לעומת זאת אם הוא נייד (במנשא או על הידיים, לא ברכב) יכולות לעבור יותר משעתיים (ולפעמים שלוש שעות) ללא כל סימני רעב. כך שאם רוצים לרווח את ההנקות כדי שהאמא תוכל לישון יותר משעה ברצף, אפשר (לפני שמתעורר הרעב) לשלוח את האבא לטיול עם המנשא, או סתם להסתובב בסלון עם הילד על הידיים (אצלנו זה עובד) (אם כי רווח של חמש שעות עדיין מאד נדיר במחוזותינו).

[בשמת_א*]

אפילו אם במקרה קיצוני התינוק לא ישלים את זה בארוחות אחרות זה בכ"ז דילוג על ארוחה אחת בלבד...
למה?
זה לא נראה לי קיצוני בכלל.
אמהות שמדברות על "יצירת ריווח" או "תינוק בן שמונה חודשים כבר לא צריך לאכול בלילה" פשוט באות מתפיסה שלא מודעת לעובדה שהתינוק רעב . נורא חשוב להדגיש שזה בדיוק המקרה: להכריח תינוק קטן להישאר רעב כמה שעות כדי שאת תוכלי לישון זו הרעבה. sorry.
שימי לב, פלונית אחרת:
אם התינוק ישן הרבה, וכאילו "מדלג על ארוחה" (לרוב היה יונק בשעות האלה, פתאום עכשיו ישן ברצף) - זה בסדר.
אבל אם התינוק מבקש - לא לתת לו, זו הרעבה.

ואני מסכימה עם העצות של בר עדש . זה טריק שעובד לא על הרעב אלא על ההנקות מצרכים אחרים. והוא באמת עובד, אם יש שיתוף פעולה (הוא עובד גם אם האמא בעצמה מטיילת עם המנשא, או עושה דברים פיזיים עם התינוק במנשא, אבל לא אם האמא צריכה לעבוד עבודה לא פיזית או לנוח P-: ).

[פלוני_אלמונית*]

שלום לכל האמהות,
אני אמא טריה (5 שבועות בדיוק) שמניקה ומחפשת המלצה לספר טוב בעברית על הנקה.
עד אז אשמח לדעת מהן קפיצות הגדילה ומתי הן מתרחשות.
תודה מראש.

[Pלונית_אחרת*]

אמהות שמדברות על "יצירת ריווח" או "תינוק בן שמונה חודשים כבר לא צריך לאכול בלילה" פשוט באות מתפיסה שלא מודעת לעובדה שהתינוק רעב
אבל אמהות שמבקשות לישון 5 שעות (הודעתה של אשל) ויודעות שניתן לתמרן קצת כדי שהתינוק ילמד לרווח - זו לא הרעבה.
אגב, גם לטרה - אני לא בטוחה שזה יעבוד, אני מניחה שאם מה שמטריד את התינוק זה רעב הוא פשוט לא יפסיק לבכות ולא יירדם, מצד שני אם מה שמעיר אותו זה צרכים אחרים הרי שניתן להענות להם באופנים אחרים ואז באמת יהיה פרק שינה ארוך יותר שחיוני גם לאמא.
ואני פורשת פה (-:

[בשמת_א*]

ויודעות שניתן לתמרן קצת כדי שהתינוק ילמד לרווח
אני מבדילה:
ניתן לתמרן קצת כדי שאמא תוכל לישון.
"כדי שהתינוק ילמד לרווח" - זו הרעבה.
לפעמים קטנה, לפעמים גדולה. לפעמים עם מחיר שמתבטא בעלייה במשקל ובבעיות אחרות, לפעמים עם מחיר קטן שרוב האמהות לא יראו בעין בלתי מזויינת.
(נסי ללמד אותי לרווח - האמת, אכן למדתי "לרווח" במשך שנים. בהזדמנות אני אפתח דיון על התוצאות ההרסניות של זה)

אם זה משהו קבוע, ש"מתמרנים" כדי שהתינוק יגיע לינוק כמה שיותר אחרי השעה שהוא מבקש לינוק - אז בין היתר, התינוק לומד מהר מאוד כמה הוא והצרכים שלו שווים.
וזה שיעור, שאם יורשה לי, ואני ממש מרשה לעצמי, אנחנו מאוד לא תומכים בו באתר הזה .
יש שפע אתרים ברשת שמביעים בדיוק את הדיעה ש"צריך להרגיל את התינוק שלא קופצים לכל פיפס שלו" על שלל גירסאותיה.
אני מתנגדת לדיעה הזאת נחרצות,
ואני אמשיך להגיד את המחיר שלה ואת מה שמסתתר מאחורי הקונצפציה הזאת,
במיוחד כשאומרים אותה אנשים שוחרי-טוב שמאמינים במה שהם שומעים ולא מודעים למשמעות של זה בשביל התינוק.

[בשמת_א*]

אני לא מאמינה!
מייד אחרי הדף הזה נכנסתי לראשונה לדף שלא קראתי עדיין, ושמו אני מבקשת סליחה מהגוף שלי .
וישר על ההתחלה נתקלתי במשפטים הבאים:
_אני מבקשת סליחה מהגוף שלי
על כך שאיני מתייחסת ברצינות לצרכיו
ביום הזה ובמשך שנים רבות_

_על כך ששדרים בסיסיים של רעב לא נענים
על דחייה של הזנת עצמי - לצורך צרכים אחרים, חיצוניים ולא חשובים_

אז חוץ מזה שכל הכבוד ל מירי של שקד , פותחת הדף המדהים הזה (חייבת ללכת לקרוא את כולו) אני רוצה להגיד, שחלק (חלק) מהטיעון שלי מדבר בדיוק על זה:
שלזה מובילה הנורמה של "לרווח את ההנקות של התינוק". זה מלמד את התינוק לסבול הרעבה, וזה מלמד אותו באופן עמוק מאוד להתעלם מהאיתותים הכי בסיסיים והישרדותיים של הגוף שלו (כמו שאמא מתעלמת מהם, ואמא הרי היא הכל, והיא תמיד צודקת, במיוחד כשאני בן חצי שנה, ורק מה שאמא קולטת - קיים).
התוצאה יכולה להיות כל הסוגים והגוונים של הרעבה עצמית (הקיצוניות: אנורקסיה) וכל הסוגים והגוונים של חיפוש פיצוי באוכל (השמנה), כי ההרעבה, הדחייה, המניפולציה על התינוק במקום מילוי פשוט ומיידי של צרכיו הבסיסיים כשהוא מבקש [=להאמין לו שאם הוא אומר שהוא צריך, אז הוא צריך, ולא חשוב למה!] גורמת לתינוק להרגיש לא אהוב, דחוי, לא בסדר, לא במקום.

פלונית אחרת, את כותבת שזה קיצוני מצדי להשתמש במלה "הרעבה".
אני אומרת לך שאני כותבת אותה בכוונה.
רק זה יקפיץ אמהות.
כל עוד אפשר להעמיד פנים שלא מדובר בהרעבה - אפשר להמשיך לעשות את זה.
אני מקווה (מרשעת שכמוני) שדברי מקשים מאוד להמשיך לעשות את זה.

[סיגל_ב*]

וזה שיעור, שאם יורשה לי, ואני ממש מרשה לעצמי, אנחנו מאוד לא תומכים בו באתר הזה .

_ואני אמשיך להגיד את המחיר שלה ואת מה שמסתתר מאחורי הקונצפציה הזאת,
במיוחד כשאומרים אותה אנשים שוחרי-טוב שמאמינים במה שהם שומעים ולא מודעים למשמעות של זה בשביל התינוק._

_כל עוד אפשר להעמיד פנים שלא מדובר בהרעבה - אפשר להמשיך לעשות את זה.
אני מקווה (מרשעת שכמוני) שדברי מקשים מאוד להמשיך לעשות את זה._


תודה בשמת על כל מה שאת כותבת כאן.
זה כל כך - כל כך - חשוב.

<מחזקת אותך במרשעותך >

[ענת*]

_שלום לכל האמהות,
אני אמא טריה (5 שבועות בדיוק) שמניקה ומחפשת המלצה לספר טוב בעברית על הנקה.
עד אז אשמח לדעת מהן קפיצות הגדילה ומתי הן מתרחשות.
תודה מראש._
מישהו יודע לענות לפלונית מלפני כמה הודעות?

[Pלונית_אחרת*]

כנראה יש מחסור בספרי הנקה בעברית,
אבל שווה לקרוא פה את מדור הנקה וגם בתפוז ובמקומות נוספים. (חיפוש בגוגל יניב לך הרבה קישורים)
למשל
ויש עוד
שווה גם יועצות הנקה


לגבי "קפיצת גדילה" חפשי בגוגל או בתוך הפורום של דר' ליבוביץ - אני מצאתי שם הודעות

מזל טוב ובהצלחה (-:

[עדי_יותם*]

Pלונית, עוד לא ראית את "הנקה - פשוטה וטבעית" של ליגת לה לצ'ה? (-: ניתן להשיגו במפגשים, אצל המדריכות ודרך "אתר האינטרנט" www.lllisrael.org.il של הארגון.
יש גם קלטת וידאו ישראלית מצוינת בשם "חלב של אמא".

[תמר_מתחילה*]

בשמת ועדי- את התשובות שלכן ל Pלונית אחרת (ובכלל) צריך פשוט להדפיס בכמה עותקים ולחלק למשפחה ולהורים אחרים! איזה דיוק!

[Pלונית_אחרת*]

לא לא ראיתי [-: מתפדחת בשקט בפינה

[עדי_יותם*]

תמר -
Pלונית, לא נורא. אני אדאג שהמחדל יתוקן (-;

[בשמת_א*]

[-:

ואיך אני פיספסתי שהיתה שאלה על ספרים להנקה...

[אשל*]

אני רואה שאני בדעת מיעוט אבל לא נורא.

את לא יכולה "להרגיל" שום תינוק לא להתעורר או לייבב מתוך כאבים
בשמת, זו ממש לא הכוונה. אני דווקא מאמינה שכן צריך לקפוץ מכל 'פיפס', ולא חושבת שזה גיל ל'חינוך'. אני גם מסכימה שאם התינוק סובל הרבה פעמים הכי קל ואולי גם הכי טוב זה להניק, וזה מה שאני גם עושה. מצד שני, לאחר זמן, יכול להיות שהתינוק מתעורר כבר לא בגלל גזים, כאבים, פיפי וכו', אלא משום שהתרגל לינוק בשעות האילו. אם זה המצב אני לא חושבת שזה כל כך נורא לנסות ולשנות קצת את ההרגלים, במיוחד אם זה כל כך קשה לאמא להתמודד עם הערות בלילה. מפה ועד
התינוק לומד מהר מאוד כמה הוא והצרכים שלו שווים. הדרך ארוכה. הכוונה היא לא שהאמא תתמרן את כל סדר יומו של התינוק ותחליט באיזה שעות לישון, להחליף חיתול לינוק וכו' כי ככה נוח לה (כמו שהציעו לי רופא הילדים וגם טיפת חלב...'כל 3 שעות' מכירים?). זה לא כזה שחור ולבן לפי דעתי ולנסות ליצור הבדלה בין יום ללילה (שחור ולבן...) נראה לי לגיטימי.
יותר מזה, אני מתלבטת האם לתת ציצי על כל תלונה וקושי של התינוק לא עלול לפעמים לעשות ההפך מהכוונה הטובה, ולבלבל אותו. יכול להיות שחשוב דווקא בשבילו לנסות לתת מענה מדוייק לצורך ולאו דווקא אוכל כפתרון האולטימטיבי לכל בעיה. אבל זו רק מחשבה. אני בינתיים מוצאת את עצמי נענית לכל יבבה בציצי. אני פשוט לא יודעת אם זה הדבר הכי בריא ונכון בעולם. (אני לא מתכוונת לגזים שאז באמת אוכל מרגיע את הכאב, אלא אם הוא צריך פיפי, או קר לו, חם לו, לא נוח לו, רוצה לשנות תנוחה וכו'.)

[נבט_חיטה*]

_Pלונית, עוד לא ראית את "הנקה - פשוטה וטבעית" של ליגת לה לצ'ה? ניתן להשיגו במפגשים, אצל המדריכות ודרך אתר האינטרנט של הארגון.
יש גם קלטת וידאו ישראלית מצוינת בשם "חלב של אמא"._
עדי,
חיפשתי באתר של הליגה. לא מצאתי את רשימת הספרים משום מה. תוכלי לנתב אותי והיה ואני מעוניינת בספר על הנקה?

[נבט_חיטה*]

אוקיי, מצאתי. זה במבזקים מצד שמאל. [-:

[נבט_חיטה*]

_תודה בשמת על כל מה שאת כותבת כאן.
זה כל כך - כל כך - חשוב._
גם ממני תודה גדולה.

[רננה*]

אני אמא לתינוקת בת חודש וחצי, בלילה אני מניקה אותה במיטה בשכיבה ובדר"כ נרדמת תוך כדי. היא מתעוררת בסביבות שעה 3:00 יונקת בערך שעה, ומתעוררת שוב בערך ב06:00 בבוקר. הרבה פעמים בבוקר אחרי היניקה השניה היא כאילו ישנה אבל היא מנופפת הרבה בידיים ומשמיעה המון קולות ואני לא בטוחה אם היא ישנה או רוצה לינוק, ואני לא רוצה להעיר אותה סתם. ניסיתי כמה פעמים לתת ציצי אבל היא יונקת קצת ועוזבת, ובדר"כ היניקות שלה הן לא קצרות. בקיצור אני מבולבלת ואשמח אם תוכלו לעזור לי.

[יונת_שרון*]

אולי יש לה פיפי -- ראי לגדל ילדים בלי חיתולים.

[טרה_רוסה*]

ניסיתי כמה פעמים לתת ציצי אבל היא יונקת קצת ועוזבת, ובדר"כ היניקות שלה הן לא קצרות.
אז כנראה היא לא רצה לינוק.
אולי היא מנופפת בידיים בזמן שהיא חולמת וזה קורה גם בשאר הלילה, אבל את פשוט ישנה ולא רואה?

גם הרעיון של יונת טוב. אחיין שלי, שבכלל גדל עם חיתולים והכל, היה עושה קקי בכיור כל יום אחרי ההנקת בוקר המוקדמת. אם לא היו לוקחים אותו, הוא היה ממש חסר שקט. נסי להניח קערת פלסטיק ליד המיטה (ולקרוא בקישור של יונת). .

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לגבי נפנוף בידיים - לפעמים השכבה על הצד פותרת את העניין.

[במבי_ק*]

הרבה פעמים בבוקר אחרי היניקה השניה היא כאילו ישנה אבל היא מנופפת הרבה בידיים ומשמיעה המון קולות ואני לא בטוחה אם היא ישנה או רוצה לינוק, ואני לא רוצה להעיר אותה סתם

אצלנו הגדולה היתה עושה ככה בשעות השחר. נועה פרנקל, מטיפה מין הטבע, שאלה אותי איך היתה הלידה שלי+שלה בשעות האלה, ובאמת אלה היו שעות קשות (או אולי "טעונות" לא יודעת אם זה קשה, אחרי מה שעברתי עם הקטן )... היא הציעה שאולי התינוקת חווה את השעה הזו שוב. זה היה קורה כל יום באותה שעה. עבר בגיל כמה שבועות.

לי, אחרי כלמיני ספוקלציות אחרות, זה נראה הכי מתחבר. אז פשוט הייתי שמה עליה יד או שמה אותה עלי, וזה היה בדרך כלל מרגיע אותה (היא לא היתה בוכה, פשוט היתה כאילו "אחוזה" באיזושהי חוויה. אגב, עם הקטן הלכנו לקרניו סקרל אחרי הלידה וכשראיתי את ה"ריברסינג" שהוא עשה לעצמו, שזאת החוויה הכי פסיכית שראיתי בחיים, הבנתי שהכנראה לא סתם התחברתי למה שנועה פרנקל הציעה).

[רננה*]

תודה על התשובות,היא דווקא נולדה בשעה 01:00 בלילה בלידה טבעית שנמשכה שעתיים וחצי סה"כ, והיתה חוויה מדהימה לי ולבעלי בחדר הטבעי בלניאדו- הרבה בזכותכן דרך אגב. אם הבנתי נכון מלגדל בלי חיתולים- היא צריכה פיפי אבל לא רוצה לעשות בטיטול?

[בשמת_א*]

אם הבנתי נכון מלגדל בלי חיתולים- היא צריכה פיפי אבל לא רוצה לעשות בטיטול
אם היא רוצה פיפי, ובוכה כי היא מבקשת, אז זה לא בגלל ש"לא רוצה לעשות בטיטול". היא לא מבינה בכלל שאת מתכוונת שהיא תעשה בטיטול. מבחינתה, היא צריכה פיפי וצריכה שיעזרו לה לעשות פיפי. היא רוצה שיקחו אותה ויפשפשו אותה. היא לא רוצה "לעשות במכנסיים", על עצמה. למרבה הפלא, ככה תינוקות נולדים: עם מודעות לצרכים, ורצון שיעזרו לה לעשות אותם. ואם בורח לה, גם זה מתסכל אותה, כמו שזה היה מתסכל אותך.
מדהים, נכון?
עדיין, לפעמים יהיו פעמים שהתינוק עושה את צרכיו בלי לבקש, מכל מיני סיבות. אבל כשהיא מבקשת - היא ממש לא מבינה למה ההורים לא מבינים אותה ולא עוזרים לה.

[מרב*]

יכול להיות אולי שזה גזים?
הבנתי שבשעות האילו זו ההתחלה של פעילות מערכת העיכול. שלי ישנה על הבטן אז אני לא יודעת לגבי נפנופי ידיים, אבל בדכ בין 3-5 בבקר מתפתלת ונאנחת. לפעמים אם אני מלטפת לה את הגב זה מרגיע אותה קצת, או אם אני משכיבה אותה עלי. להעיר אותה בדרך כלל היה מחמיר את המצב. איכשהו זה כנראה היה לה יותר קל להתמודדות מתוך שינה. עם הזמן זה הלך ופחת. היום, 3 חודשים, היא מתפתלת פחות ולעיתים יותר רחוקות, וזה גם מתחיל קצת יותר מאוחר.

[בשמת_א*]

מתפתלת פחות ולעיתים יותר רחוקות, וזה גם מתחיל קצת יותר מאוחר
נשמע כאילו היא מתרגלת לעשות פיפי בחיתול ומפסיקה בהדרגה לבקש שיפשפשו אותה. בגיל הזה הם מסוגלים לישון הרבה בלי לעשות, ו"מתעוררים" לפיפי יותר ויותר מאוחר. אם היא תישאר בחיתולים היא תחזור להרטיב בלילה תוך כמה שבועות/חודשים.

[ש_צברי*]

בשמת, מצטרפת לתודה בהבהרת המחשבות שלי. הנקה נכונה היא הענקה לכל החיים, הדרך שבה התינוק שהופך לבן אדם לומד לחיות על פי צרכיו ויכולותיו.

ולדואגים שקפיצה לכל פיפס תגרום להרגל, הרי לכל גיל יש את יכולת פתרון הבעיות שלו, עם פעוט ניתן לדבר ולדעת מה באמת מציק לו ולפתור את הבעיות בדרך של דיאלוג ולא בצורה חד צדדית. גם אנחנו לא היינו רוצים שיניחו הנחות לגבי הרצונות שלנו אלא שישאלו אותנו וכמובן שיתחשבו בנו בדרך הפתרון.

[מרב*]

בשמת, מה שאת אומרת בעצם זה שכדאי לי לעבור לבלי חיתולים גם בלילה, כמה שיותר מהר? אני קצת דוחה את הקץ. פוחדת להרוס לה את דפוס השינה הנפלא (1930 נרדמת, מתעוררת ב2 או אפילו ב4 לינוק, וישנה עד 630), ואני בן אדם מאד ישנוני. חוץ מזה, היא ישנה במיטה נפרדת (אם כי צמודה לצד שלי).
ואם כבר רני עושה את זה, היא הרי מתפתלת מתוך שינה. לא מתעוררת. להעיר אותה?
(נראה לי שזה כבר שייך לדף אחר אבל לא יודעת איך)

[בשמת_א*]

שכדאי לי לעבור לבלי חיתולים גם בלילה, כמה שיותר מהר?
אוי לא, ממש לא.
אני רק מסבירה לך מה כנראה הולך.
את יכולה לחכות עם זה עד שיתאים לך.
אם את מפשפשת ביום, אז במוקדם או במאוחר היא תתחיל להתעורר ולדרוש שתקחי אותה לשירותים. עד אז - תעשי לשתיכן טובה ותמשיכי לישון...
פשוט, אל תדאגי. תביני שהיא חצי ישנה וצריכה פיפי, ותעשי מה שעוזר להירדם שוב.

[עדי_יותם*]

ניסית מגע של עור לעור? להפשיט אותה עד לחיתול, את מורידה חלק עליון, ומניחה אותה עלייך, שתיכן מכוסות בשמיכה. תראי מה קורה תוך 30-40 דקות.
היציאות נשמעות תקינות לגמרי. אם את מוטרדת - עם תינוקת קטנה כ"כ עדיף להיזהר מאשר להצטער - אפשר ללכת למוקד או לפחות להרים אליהם טלפון להתייעץ.

[עדי_יותם*]

עניתי ונעלמה השאלה מניחה שזה המקרה הקלאסי שכותבים על בעיה והיא נעלמת...

[אמא_חדשה_ישנה*]

אז עבר המון זמן מהלידה הראשונה (6 שנים) ונולד תינוק חדש. הרופאה טוענת שכבר צריך להרגיל אותו לינוק כל 3 שעות - לי זה הזכיר את המדיניות המפוקפקת של התינוקיות (שכמובן לא היינו בה). אז בעצם, ממתי פותיחם פערים בין הנקה להנקה, כמה זמן נחשב להנקה סבירה (משך יניקה), מצד אחד או שניים? כמה חשוב באמת להוציא גרעפס? וממתי אם בכלל מתחילים ללמד תינוק מהו סדר יום ואיך בכלל עושים את זה? אגב, מדובר ביונק בן חודש וחצי. תודה מראש על התשובות - אני די מבולבלת

[שורשים_עמוקים*]

הי אמא חדשה,

כל תינוק הוא עולם אחר.. אני יכולה רק לספר לך איך זה אצלנו, לי זה עזר לשמוע מאמהות אחרות מה מצבן כדי להבין מה קורה אצלנו. ככה נודע לי שיש תינוקות שישנים 8 שעות רצוף מההתחלה וגם יש כאלה שישנים 4 שעות רצוף במשך היום.. בשונה מהבן שלי (-:
אני מניקה כמה שהוא רוצה, בלי מוצץ. בשישה-שמונה שבועות הוא אכל כל שעה-שעתיים כל היממה. לקראת חודשיים ועד שלושה חודשים עברנו להנקה כל שעתיים במשך היום ובלילה כל 2-3. היום בארבעה וחצי חודשים הוא אוכל כל 2.5-3 ויש ימים שאפילו כל 5 שעות ובלילה הוא יונק כל 3-5 שעות. בהתחלה כל הנקה ארכה הכ-30-40 דקות והיום ירדנו ל-10-15 דקות.
לבן שלנו יש תאבון בריא, הוא עלה מ3.040 ק"ג בלידה לקצת מעל 8 ק"ג היום הוא באחוזון 85 בגובה בגלל בעלי.

גרעפס הם קריטיים אלנו למניעת פליטות קשות, אבל רק במשך היום. בלילה אין לו כמעט גרעםסים הוא גם לא פולט. יונק וישר חוזר לישון.

אנחנו לא לימדנו אותו סדר יום אלא מנסים להבין מה הוא רוצה ולדעתי אנחנו קצת טועים.. היום הוא ישן מ-19:00 עד 7:00 בערך עם קימות כל 2-5 שעות לאכול. ההנקות בלילה יחסית קצרות. במשל היום הוא ישן כל 2-3 שעות בערך 40-50 דקות וזה יחסית חדש. בחודשיים הראשונים, אולי יותר, הוא לא ישן כמעט בכלל במשך היום. במעגל האמהות שלי יש אמהות יותר "קשוחות" ממני שהרגילו את התינוק שלהם לסדר יום מאוד מסודר, לי קשה לשים אותו במיטה לישון לפני שהוא מראה סימני עייפות כי הוא ממש מתנגד לזה. אם הוא מראה סימני עייפות (פיהוקים, שפשופי עיניים וכד) הוא ישר מונח במיטה, בחושך ונרדם תוך 10 דקות לבד. בעבר זה לא היה, הוא למד את זה רק בשישה שבועות האחרונים.
דף שימושי הוא לגדל ילדים בלי להרדים, תוכלי שם לקרוא על הרדמויות הרבה.

בהצלחה לכם!

[y&y*]

שלום,
אני רואה שהדף הזה כבר הרבה זמן לא בשימוש..
אני מקווה שהיה מי שיענה על שאלתי,
יש לי תינוק מקסים בן חודש וחצי, יונק בממוצע כל שעה שעה וחצי אם הוא לא נופל לתרדמה עמוקה.
העניין הוא שהוא פולט המון! לפעמים זה נראה לי שהוא פלט את כל מה שהוא אכל.
הוא עולה יפה מאוד במשקל בערך 350 גרם בשבוע. העניין הוא שאני רואה שכל הפליטות האילה מאוד לא נעימות לו.
וגם מפריעות לו לישון. לפעמים הוא מתעורר לפני הפליטה כדי לשחרר אותה. ואם הוא פלט מתוך שינה אז הוא מתעורר בעקבות הפליטה בבכי.
רציתי לשאול, אולי הוא יונק יותר מדי? אולי אני לא מבינה אותו נכון? אולי אני חוושבת שהוא רוצה לינוק בעוד משהוא אחר מפגיע לו?
והוא לוכח את הפיטמה כי הוא לא יכול לסרב לתענוג הזה?
אשמח לשמוע עצות.

[קרן_שמש_מאוחרת*]

טוב, זקוקה לקצת רוח גבית או דעתכן המלומדה.. מיה בת שלושה חודשים. תינוקת מקסימה, עירנית וחייכנית. היתה לי היום שיחה עם אחי, המטפל ברפואה סינית שקצת הטרידה את מנוחתי וחשבתי לטכס עצה במדורת השבט פה.
אתחיל בכך שבשגרה מיה יונקת כל שעה וחצי - שעתיים בממוצע (אני מדגישה שמדובר בממוצע, בלילה למשל היא ישנה שבע שעות רצוף ואז מתעוררת כל שעתיים בערך, גם במשך היום יכולה להירדם ולא לינוק כשלוש שעות). אנחנו מפשפשים אותה, היא עושה קקי כפעמיים ביום בדרך כלל, צבע תקין ועולה במשקל יפה. היא כנראה תפסה איזה וירוס והיום ינקה מעט יחסית, הקיאה/פלטה כשלוש פעמים במהלך היום ושילשלה (כך נראה לי, יצא לה קקי חרדלי מימי שהפך ירוק אחרי כרבע שעה, עם מה שנראה כמן גושי קוטג' לבנים). אח שלי טען היום שתינוקת בגילה לא אמורה לחלות (?) ושזה מעיד על חולשה של מערכת העיכול שנובעת מכך שאני מאכילה אותה יותר מידי. הוא אמר שבגילה אני צריכה לרווח לה את ההנקות ולא להניק לפי דרישה (מה שאני עושה) ו"שלא יקרה כלום אם היא תבכה קצת". לטענתו רואים על פי וריד בולט באפה ולחייה האדומות שיש לה חולשה של מערכת העיכול.. באופן כללי אני די תופסת מאחי ומאמינה שיש הרבה בראייה הסינית. אני אמא צעירה וזו המחלה הראשונה של הבת שלי אז הדברים שלו קצת ערערו אותי. מצד שני, אני מרגישה שאנחנו הורים מאוד קשובים לבת שלנו, ושאני יודעת לרוב מתי היא רעבה, עייפה או זקוקה לפשפוש או מגע. לא נראה לי שאני מאכילה אותה יותר מידי. לרווח לה את ההנקות באופן מלאכותי מרגיש לי לא נכון. ובכל זאת, רוצה את הטוב ביותר עבורה ומפחדת כמובן לעשות לה נזק.

[קרן_שמש_מאוחרת*]

שכחתי לציין שיש לה גם נטייה לפלוט כמות יפה אחת לכמה ימים גם כשהיא לא חולה (בהתחלה זה קרה לעיתים קרובות אך לאחרונה זה התמתן). התייעצנו עם רופאה והיא אמרה שכיוון שהיא עולה יפה במשקל וזה לא קורה אחרי כל הנקה אז זה לא נשמע כמו ריפלוקס ואין צורך לדאוג. מציינת כי זה גם גרם לי לדאוג שאולי אני מניקה אותה יותר מידי.

[פלוני_אלמונית*]

הנקה כל שעה וחצ בגיל הזה הגיונית לחלוטין!
אל תתני לאחיך לבלבל אותך עם כוונות טובות! גם אם יש לה רגישות במערכת העיכול, זה לא אומר שהיא לא צריכה לינוק. למעשה רב התינוקת רגישים בגיל הזה ומכאן עניין הגזים, ריפלוקס וכו..(ואל דאגה הרווחיםבין ההנקות גדלים עם הזמן)
ובכלזאת, יש משהו בזה שתינוקות עד 3-4 חודשים מחוסנים עדיין דרך האם.
היתי הולכת לרופאה שאתם נותנים בה אמון (כדי שלא להתבלבל מרופאים שרובם לא מבינים כלום בהנקה לצערי)
הכי חשוב לא להילחץ.
תינוקות בגיל הזה פולטים ועושים קקי בכלמיני צורות וצבעים..

[דניאלה*]

באתי לתת קצת רוח גבית

תשמעי...
אני יכולה להגיד לך שאצלי בגיל הזה חופשי ינקו במרווחים האלה,
גם הקטנה, שהייתה לה נטייה לפלוט כמות יפה אחת לכמה ימים גם כשהיא לא חולה
ואני יכולה גם להגיד לך שלא עלה על דעתי לעשות שום דבר כמו ריווח מלאכותי של ההנקות, גם לא בגיל יותר מאוחר.

אבל וואללה, מה זה משנה?
מה שקופץ לי זה ש את אומרת שזה מרגיש לא נכון
נראה לי קייס קלוזד.

חוץ מזה
"לא יקרה כלום אם היא תבכה קצת"
נו... בלי להעליב לך קרובי משפחה, מה את חושבת על המשפט הזה?

אם את מוטרדת, אולי שווה לך באמת להתייעץ עם עוד מישהו - רופא טוב, יועצת הנקה?
לי נשמע שאין ממה לדאוג.
אבל אני פולנייה - אוכלים טוב, עושים קקי, עולים במשקל - אני מרוצה.

[פרח_הלימון*]

הוא אמר שבגילה אני צריכה לרווח לה את ההנקות ולא להניק לפי דרישה (מה שאני עושה) ו"שלא יקרה כלום אם היא תבכה קצת" קרן..תתחברי לאינטואציה שלך,זה נשמע לך הגיוני?
עצם זה שהיא ישנה 7!!! שעות רצוף זה מדהים(הלוואי עלינו) כל מה שכתבת זה נורמלי כולל הקקי
תכף יבואו המומחיות בעלות הנסיון הרב ואני חושבת שהן יסכימו עם מה שכתבתי
מה שבטוח שאת לא עושה לה נזק
אני הייתי מתייעצת עם אמהות מנוסות ולא עם אחיך(עם כל הכבוד לו)

[אפרת*]

שלום קרן שמש,
אמנם אני לא רופאה סינית אלא נטורופתית ובעיקר אמא לשניים. בגיל הזה גם אצלי ינקו שניהם במרווחים שאת מתארת, והקטנה שלי גם פלטה כמות גדולה פעם בכמה ימים.
את מחלת החום הראשונה פיתחו שניהם בגיל מספר שבועות למרות ההנקה וזה בסדר.
במהלך הלימודים נאמר לנו מספר פעמים שתינוק חולה הוא מבוגר בריא.
איזה כיף לתינוקת שלך שיכולה לחוות מחלה ראשונה מוקפת בהגנה הטבעית שיש לה ולהתחיל לפתח מערכת חיסון בסביבה בטוחה יחסית.
אם את לא בטוחה לגבי תקינות מערכת העיכול שלה תוכלי לקחת בעצמך פרוביוטיקה או לשתות בעצמך תה מצמחים שמחזקים ותומכים במערכת כמו קמומיל.
הגוף שלך כבר ידאג להעביר לקטנה בדיוק את מה שנחוץ לה.
אף אחד לא יודע יותר טוב ממך איך לטפל בתינוקת שלך.

[רוני.של.4*]

יש משהו בזה שתינוקות עד 3-4 חודשים מחוסנים עדיין דרך האם
לפני הכל בואי נחליף את המילה "חודשים" במילה "שנים"

וחוץ מזה אני מסכימה עם כל מה שענו לך כאן - לא כמישהי מתחום הרפואה הסינית (כי אני ממש לא) אבל כאמא לארבעה, וכיועצת הנקה, שום דבר ממה שאת מתארת לא נשמע לי בעייתי בכלל, וגם לא חריג או יוצא דופן, אולי חוץ מהשינה הארוכה והמבורכת בלילה (שזה יוצא דופן אבל לחלוטין לא בעייתי, ואשריכם!).

אף אחד לא יודע יותר טוב ממך איך לטפל בתינוקת שלך

[תמרוש_רוש]

הוא אמר... "שלא יקרה כלום אם היא תבכה קצת".
סליחה, אבל אני מתערבת אתך שהמשפט הנ"ל בא מתוך קונספציה תרבותית ולא מתוך הלימודים או הניסיון שלו בריפוי.
קאי משמע לן - אפשר להתווכח

אף אחד לא יודע יותר טוב ממך איך לטפל בתינוקת שלך

(אלא אם כן את החלטת אחרת, מתוך תקופה של ניסיונות שלא צלחו, בנושא או הקשר ספציפי, אבל ממש לא נראה לי שזה המקרה)

[קרן_שמש_מאוחרת*]

תודה גדולה לכולכן! אני עסוקה עם הוירוס המגעיל במיוחד שפקד אותנו אבל קוראת כל מה שאתן כותבות לי. לילה טוב ותודה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

שנובעת מכך שאני מאכילה אותה יותר מידי.
זו טענה תרבותית, שקשורה בבורות. אי אפשר להאכיל תינוק יונק יותר מדי. אם לא מתאים לו, הוא מפסיק לינוק (לעומת זאת בבקבוק אפשר "לדחוף" לו הרבה יותר ממה שהתכוון).

_"שלא יקרה כלום אם היא תבכה קצת".
סליחה, אבל אני מתערבת אתך שהמשפט הנ"ל בא מתוך קונספציה תרבותית ולא מתוך הלימודים או הניסיון שלו בריפוי._
כנ"ל.

בכלל, האם הרפואה הסינית באופן כללי תומכת בריווח ארוחות? לי נדמה שבריא לאכול מספר ארוחות קטנות על פני כל היום, גם אם אתה לא תינוק.
הרי תינוק אמורים להאכיל כדי שיעלה במשקל וישגשג ויגדל. לא לרווח (=להמעיט, להרעיב, לצמצם). ריווח הארוחות הוא שיקול שנוצר לנוחות המאכילים, כך לפי הרגשתי, כי זה יותר נוח לתת 4 בקבוקים ביום ולא להיניק 10 פעמים. ורק לאחר מכן "תפרו" לשיקול הזה תירוץ, שכאילו זה טוב לתינוק עצמו.

באופן כללי נשמע לי שאחיך מלא כוונות טובות, אבל יש כאן לגמרי אובר-התערבות במקום שהוא לא מבין בו יותר מדי. והוא מלביש על זה את הידע שכן יש לו, אבל בצורה קצת עקומה.

[אילה_א*]

תשמעי לתינוקות יש משימה ממש קשה
בין הלידה לגיל שנה הם אמורים לשלש את המשקל שלהם
אם היו נותנים לך משימה כזאת אני מתערבת איתך שהיית אוכלת כל שעתיים
עם כל הכבוד לאחיך שיצא בחוץ
כי את עושה בדיוק את הדבר הנכון להניק את התינוקת כשהיא רוצה לינוק
ולחיים אדומות מעידות לדעתי על בריאות ושגשוג אצל תינוקת
וכן יקרה משהו אצל התינוקת עם היא תבכה קצת
ואם תינוקות היו אמורים לבכות קצת הבכי שלהם לא היה כזה מציק לאוזן
תקשיבי לעצמך ללב שלך למחשבות שלך
ותראי איך את האמא הכי טובה בעולם עבור הילדה שלך
אל תתני לרעש לחדור

[יעלפו_מהמושב*]

אני אמא צעירה וזו המחלה הראשונה של הבת שלי אז הדברים שלו קצת ערערו אותי. מצד שני, אני מרגישה שאנחנו הורים מאוד קשובים לבת שלנו, ושאני יודעת לרוב מתי היא רעבה, עייפה או זקוקה לפשפוש או מגע. לא נראה לי שאני מאכילה אותה יותר מידי. לרווח לה את ההנקות באופן מלאכותי מרגיש לי לא נכון. ובכל זאת, רוצה את הטוב ביותר עבורה ומפחדת כמובן לעשות לה נזק.

מאמא צעירה (לקטן בן שלושה חודשים וחצי) לאמא צעירה: קל כל כך לערער אותנו. כל הערה של איזה זר אקראי בסופר גורמת לי להרהר בבחירות שלי אל תוך הלילה, למרות שברור לי שזה לא הגיוני. אני בטוחה שאת, שנמצאת עם הקטנטנה ביום ובלילה, מכירה אותה הכי טוב, ויודעת מה מתאים לה. אני בטוחה, למרות החששות שלך, שאת לא עושה לה נזק, בטח לא בהאכלה על פי דרישה.

פעם, כשהתחלתי לרכב על רולר בליידס, אחי המנוסה ממני אמר לי - זה 20% טכניקה ו-80% ביטחון עצמי. המשפט הזה מלווה אותי מאז לעוד הרבה מקומות בחיים. ואני חושבת שגם בהורות זה ככה, אפשר לקרוא, אפשר להתייעץ, אפשר להיות קשובים לדעות של מי שמקיפים אותנו, אבל בסוף, צריך לדעת להגיע למקום הזה שבו יש לך את הביטחון לקבל את ההחלטות. את נקראת לי כמו אמא נהדרת.

[בשמת_א*]

_שנובעת מכך שאני מאכילה אותה יותר מידי.
זו טענה תרבותית, שקשורה בבורות. אי אפשר להאכיל תינוק יונק יותר מדי. אם לא מתאים לו, הוא מפסיק לינוק (לעומת זאת בבקבוק אפשר "לדחוף" לו הרבה יותר ממה שהתכוון).
"שלא יקרה כלום אם היא תבכה קצת".
סליחה, אבל אני מתערבת אתך שהמשפט הנ"ל בא מתוך קונספציה תרבותית ולא מתוך הלימודים או הניסיון שלו בריפוי.
כנ"ל._
חוץ מזה שאני מסכימה עם כל קודמותי, באתי גם אני לתמוך בך (מזל שנכנסתי ל-מעצבן לראות מסביב, אחרת לא הייתי שמה לב שעלה הדף הזה בתוך כל העומס ב-מה חדש (-: ).

עם כל הכבוד, אני דווקא כן מתמצאת טיפה ברפואה סינית, ואיך אני אגיד את זה בעדינות? חבל שמי שלומד בארץ רפואה סינית לא יכול להיות שולייה של רופא ותיק במשך כמה שנים באיזורים כפריים. הסמטוכה שהוא עשה מהשילוב של בורות תרבותית ישראלית-מערבית-מודרנית לגבי תינוקות יונקים (ותינוקות בכלל) עם הרפואה הסינית... ממש חבל.

חבל שזה ערער אותך. זה הכל. אבל את צודקת, האינטואיציות שלך מדוייקות, מה שאת עושה נכון ומצויין.

אגב, בגיל 3-5 חודשים תינוקות רבים ישנים לילה שלם (6 שעות ומעלה בגיל הזה = "לילה שלם"). אבל לקראת גיל חצי שנה, הגיל שבו מתעוררים גם חרדת הנטישה וגם צמיחת השיניים, כמעט כל התינוקות מתחילים שוב להתעורר המון המון בלילה. אני מספרת לך את זה רק בשביל שאם (אם!) זה יקרה, תזכרי שגם זה שינוי נורמלי וצפוי, זה לא שמשהו "התקלקל" או שעשית משהו לא בסדר. אלה דפוסים נורמליים של תינוקות.

הפליטות שאת מתארת, וסימנים לחולשה במערכת העיכול, יכולים לדעתי (שוב, מניסיוני, מהדברים שלמדתי במהלך השנים, גם בתחום ההנקה וגם בתחום הבלי חיתולים) לרמוז על רגישות. יכול להיות שאין שום בעיה - ויכול להיות שדווקא יש רגישות.

אבל אם יש רגישות, ואם יש חולשה במערכת העיכול, היא לא נובעת מ"ההנקה" או מדפוס ההנקה התקין והרצוי שאת מתארת.
אין אף גיל שבו נכון "לרווח הנקות". פשוט אין גיל כזה. אם רוצים לגמול, זו אחת השיטות לגמול, אבל זה לא הנושא כרגע...

(או דווקא כן: ריווח הנקות

הרעבה של התינוק

אחת הדרכים להכריח תינוק להיגמל במקרה שהאמא רוצה לגמול לפני שהילד רוצה להיגמל מיוזמתו, ולכן, צריך לדעת את זה ולקחת את זה בחשבון כאשר מישהו ממליץ לך לעשות את זה).

אם, ואני מדגישה: אם - יש רגישות, אז:

• הרגישות יכולה לנבוע מגורמים סביבתיים,
• הרגישות יכולה לנבוע מגורמים תזונתיים.
• הרגישות יכולה לנבוע מגורמים אחרים: וירוס, חיסון וכדומה.

אם תזונתיים, היא יכולה לנבוע ממשהו שהגיע אליה דרך החלב, או ממשהו שהגיע אליה ישירות.
אם משהו שהגיע אליה ישירות - טיפות, מים, או אם אי פעם קיבלה בקבוק.
אם משהו שהגיע דרך החלב - משהו בתזונה שלך, או תרופה שלקחת. יכול להיות כדורי ברזל, או כל דבר.

ניהול הנקה:

• רצוי בכל הנקה להציע את שני הצדדים, אבל כמובן תלוי בה אם היא תרצה את שניהם. חלק מהתינוקות מחלקים כל הנקה לשניים: צד ראשון, הפסקה של שעה, צד שני...
• הקפדה על היצמדות טובה עוזרת למנוע בליעת אוויר - יכול להיות שהפליטות מדי פעם קשורות לבליעת אוויר פה ושם, ואז יש לה בועת אוויר שלוחצת לה בפנים וגם מפריעה לחלב הבא להיכנס.
• תינוקות רבים אוהבים להיות בתנוחה מאונכת אחרי ההנקה (תנוחת הגרעפס, צמוד לכתף), זה יכול למנוע פליטות ולעזור להוציא בועות אוויר. אבל לתינוקות יונקים לרוב אין צורך לגהק, כך שזה לפי התחושה שלך.

_יש משהו בזה שתינוקות עד 3-4 חודשים מחוסנים עדיין דרך האם
לפני הכל בואי נחליף את המילה "חודשים" במילה "שנים"_
מומלצת הרצאתה המאלפת של item]שרון צברי id[/po]=116&lec id=45&cat id=48
מכנס לה לצ'ה 2008. שורה תחתונה: המטרה הראשונה של ההנקה היא חיסון לתינוק. הבונוס הוא שזה גם אוכל...

[סוף_מעגל*]

גם אני בתומכות.
קודם כל אכן אי אפשר להאכיל תינוק יונק יותר מידי. בעיני מאוד חשוב לסמוך עליו בעניין הזה גם בכדי שילמד לסמוך על עצמו.
שנית גם אצלי הגדול נהג לישון המון שעות רצוף כתינוק (אפילו יותר מ-7, משהו כמו 10) ובאמת כמו שתיארה בשמת בסביבות גיל חצי שנה החל להתעורר באמצע הלילה כדי לאכול.

[שיר_ה*]

קרן שמש נפלאה שכמוך, נראה לי שאחיך סיפק לך שיעור באיך לעמוד מול הספקות שמטילים האנשים הקרובים והאוהבים ביותר. מנסיוני הקצר כאם (3.5 שנים . שני ילדים)
אחד האתגרים הבלתי פוסקים. אני מריעה לך ולבן זוגך ולבתך. נשמע שהקשר שאתם יוצרים נפלא. המשיכו לצמוח ביחד והסביבה כבר תתארגן או לפחות תתרגל....

[קרן_שמש_מאוחרת*]

תודות חמות לכל מי שכתבה לי כאן. איזה מזל שיש את מדורת הנשים החכמות כאן באתר. בשמת, תודה מיוחדת על התשובה המפורטת.

[פלוני_אלמונית*]

היי שלום...
אני ילדתי לפני שבוע וחצי, ואולי כמו כל אמא טרייה לתינוקת ראשונה יש לי המון התלבטויות וחששות ואי ודאויות...
עדן נולדה קטנטנה (2.440) בשבוע 39, ובהתחלה היה ממש קשה לה לינוק. הפטמות קצת שטוחות, וגודש ענקי שהגיע מהר, ואולי גם פה קטן. היא היתה מתעייפת מהר כשלא הצליחה מייד לינוק והיתה נרדמת להרבה זמן. בתמיכה של מדריכת הנקה האכלנו אותה בכפיות ובצינורית עם חלב ששאבתי.
עכשיו זה מתייצב, והיא כבר 2.800 ומרגישה טוב. הגודש עבר ואני מתחילה להרגיש יותר בטוחה בהנקה. משד אחד אנחנו מצליחות ומהשני נעזרות בפטמת סיליקון.
השאלה שלי היא- באיזו תדירות וכמה זמן היא אמורה לינוק?
עד עכשיו השתדלנו לתת כל 3-4 שעות, ובלילה טיפה ריווחנו את זה, כי היא היתה באמת קטנה וחששנו שהרבה זמן ללא אוכל
יש לה כמה פעמים ביום פיפי, ולפחות 2-3 קקי יפה וצהבהב.
עכשיו מרגיש לי לתת לה לבד, וכמה שהיא רוצה. זה בסדר עם המשקל שלה?
כמה שעות לתת לה בלי שהיא מתעוררת לבד, ובלי לדאוג? יש לה פעמים שהיא יונקת 5 דקות (יניקה טובה) ונרדמת לכמה שעות. זה מספיק?
ובכלל, כמה זמן לעשות את ה"ניסוי" הזה בלתת לה לבד, לפני שאני אדאג שהשינה הממושכת שלה היא מחולשה?

והאם זה לא מעורר דאגה שכמעט כל היום (מלבד יניקות ואולי עוד שעה-שעתיים בסה"כ) היא ישנה?

תודה...

[א_ל_א_ן*]

קודם כל מזל טוב.
בשינה מופרש הורמון הגדילה, ככה, שגם שינה עושה טוב לעלייה במשקל.
לפי דעתי, עשי איך שאת כותבת- מרגיש לי.
את האמא ואת תרגישי אותה.
כמה שיותר לינוק זה נהדר- גם לשלווה, אשר בבית. אבל אולי לוותר על להעיר אותה.
תהני מכל רגע.

[א_ל_א_ן*]

המהדרין אומרים להעיר עד 3 קילו.שזה תיכף...
אל תבהלי מגדש- זה יכול להיות סימן של תינוקת שינקה- זאת אומרת- ייצרה לעצמה חלב לפעם הבאה.
אנא, קחי את דבריי בערבון מוגבל- יש לי וותק בהנקות- אבל אני לא יועצת הנקה...

[בשמת_א*]

3-4 שעות רווח לתינוקת שרק נולדה לפני כמה ימים זה יותר מדי זמן בלי הנקה.
כדאי כל שעתיים אם צריך להעיר אותה.
אם היא לא מתעוררת בעצמה ומבקשת לינוק, זה עלול להיות סימן שהיא ישנונית מתוך חולשה.
חשוב לשקול אותה פעם בשבוע באותו משקל, כדי לראות התקדמות.

רצוי לפחות 3 קקי חרדלי בכמות יפה ביממה, פחות מזה עלול להעיד על כך שהיא מקבלת פחות מדי חלב.
האם את ישנה איתה?
האם למדת להניק בשכיבה?
האם היא מרגישה אותך? מריחה אותך?
כדאי לך לנוח כמה שיותר לצדה במיטה. כך יש סיכוי שהיא תנסה לינוק יותר פעמים.
להערכתי, המטרה שלך עכשיו כדאי שתהיה לעודד אותה לינוק כמה שיותר. ממש כמה שיותר. לפחות 8 פעמים ביממה משני הצדדים - מה שאומר, שאם היא יונקת מצד אחד ונרדמת לכמה שעות, אז להחשיב את הצד האחד כחצי הנקה ולהעיר אותה בעדינות אחרי שעה שעתיים כדי לעודד אותה לינוק מהצד השני.
הימים הראשונים הם הזמן הקריטי לייצור החלב. אם התינוקת לא יונקת עכשיו מספיק - יש אמהות שלא יצליחו אחר כך לייצר את מלוא כמות החלב הדרושה, כי לא ייצרו מספיק קולטנים בתקופת ההתחלה. אני לא רוצה להפחיד אותך, רק לעודד אותך פשוט להיות "בראש" של - כמה שיותר להניק יותר טוב, וכן להתייחס לישנוניות שלה כאל בעיה.
היא נולדה לא פגית, אבל בכל זאת גבולית, ולכן חשוב להקפיד יותר.
שיהיה בהצלחה ובעיקר בכיף!
(בכיף להסניף אותה, לגעת בה, לערסל אותה, להתכרבל איתה, ולהניק כמה שיותר )

[פלוני_אלמונית*]

החלטתי לתת לה להתעורר לבד עם פיקוח שלא יעברו יותר מידי שעות. בהתחלה היו כמה שעות טובות שישנה, אבל אחר הצהריים התועוררה וינקה הרבה. בסה"כ אני רואה שאני סומכת עליה שהיא יודעת מתי היא רעבה ומתעוררת. זה עוד לא זורם לגמרי כי לפעמים היא יונקת קצת ונרדמת ואז מתעוררת אחרי כמה זמן לעוד קצת. אולי אני לא יודעת עדיין לפרש מה היא רוצה והיא בכלל לא היתה רעבה מראש. ככה יוצא שהיא על הציצי משהו כמו שעה, ויונקת כל פעם קצת. בסה"כ הכמות יפה אבל זה נמשך המון זמן. ככה זה אמור להיות? אני אמורה לתת לה להירדם ככה או להעיר אותה שתמשיך? לא בא לי להציק לה... אולי זה בגלל היא כזו קטנה ויכולה כל פעם קצת?
המון שאלות
תודה...

[פלוני_אלמונית*]

אה... בשמת, רק עכשיו ראיתי את התשובה שלך.
מממ... היה לי גודש ענקי, וזה, ברוך השם עבר לאחר "קרב", אז אני מקווה שלא תהיה לי בעיה עם ייצור חלב. בכל מקרה כמו שכתבתי, היא אוכלת כבר יומיים ממש טוב. אני אקח את העצה שלך ואנסה פשוט להפנים את זה שזה הזמן להניק כמה שיותר, אפילו שזה בעצם יוצא זמנים ארוכים על הציצי, וגם נראה לי, ואני מקווה שאני חשה נכון, שהיא מתחזקת וככל שהייא אוכלת יותר, ההנקות יותר ארוכות.
אני מאוד נהנית ממנה. ישנה איתה, מחבקת אותה, כל הזמן איתה. זה באמת מאוד מאוד כיף, פשוט מנסה באמת להתמסר לזה שאני כרגע לגמרי שלה. זה שיעור חשוב בשבילי...
נראה איך ימשיך....

[פלוני_אלמונית*]

אוקי... קראתי עוד ועוד בדפים ויש לי עוד שאלות, ואשמח אם תוכלו לענות:

ראיתי שאומרות שכשהיא שומטת את הפטמה מצד אחד, להציע צד שני. אז היא אכן עושה את זה, כלומר, שומטת, אבל אני רואה שיש עדיין חלב בשד הזה. אז מה זה אומר, שהיא לא רוקנה אותו, פשוט סיימה לאכול? האם להציע לה צד שני במצב כזה? ואם היא לא רוצה, אז אחרי שעה-שעתיים להציע לה צד שני? למה לא את אותו הצד אם זה לא מרוקן?
כרגע אני רואה שהיא מתעוררת לבד כל בערך 3 שעות. ובלילה אני מעירה אותה, והיא אוכלת בלי בעיה. אני רק לא בטוחה לגבי כמה הכמות שהיא אכן אוכלת. זה נראה שהיא יונקת נטו (כלומר, בלי כל המנוחות וההרדמויות הקטנות) 10-15 דקות יניקה טובה כזו. בברוטו היא על השד 40-50 דקות. זה נשמע בסדר?
יש קקי כמו שצריך- כמה פעמים ביום, ויש חיתולים מלאים פיפי, והיא בסה"כ נראית טוב, פשוט ישנה הרבה בין ההנקות. זה לא בסדר שתינוקת קטנה כזו תישן הרבה?
ביום ראשון תבוא המיילדת לשקול אותה, ואז נראה מה המצב.

[בשמת_א*]

אפילו שזה בעצם יוצא זמנים ארוכים על הציצי
כן, זה טבעי שזה ככה בהתחלה - היא בת פחות משבועיים אני מבינה? (יווווו, איזה גיל פיצי! זה משהו, אחר כך לא מאמינים שהם היו כאלה קטנטנים! אני צילמתי עם שלט של טלביזיה לידם, כדי שיהיה לי קנה מידה אחר כך, וזה עדיין בלתי נתפס אחר כך, כמה קטנים הם יכולים להיות)
בהדרגה הפה שלה גדל, היניקה שלה נעשית יותר ויותר יעילה, והיא מצליחה לינוק את הכמות שלה במהירות גדולה יותר. תירגול, תירגול ותירגול.

כרגע, בששת השבועות הראשונים, היא ממש עוברית. תוכלי לראות גם בתנועות שלה, בפרצופים שהיא עושה, ובכל מיני סימנים אחרים, שכל ההתארגנות של הגוף שלה מאוד "עוברית". גם המדד של מינימום 3 קקי חרדלי בכמות יפה ליממה, גם הוא רלבנטי ל-6 השבועות הראשונים. אחרי זה כבר לא. במקביל, את במשכב לידה וגם את צריכה להחלים מהלידה.
אז בעצם, את בתקופה שההריון עוד ממשיך, רק מהצד השני. היא עדיין אמורה למעשה להמשיך להיות מחוברת לך לחבל הטבור, רק שעכשיו הוא שינה מקום, לשד. היא מקבלת ככה את הנוגדנים שחשובים להתפתחות מערכת החיסון שלה (בעצם את מחזיקה לה את מערכת החיסון, וזה חשוב במיוחד בתקופת השפעת הזאת), את חומרי התזונה שחיוניים לגדילה של המוח שלה (שעד גיל שנה גדל במידה שאף מוח של אף חיה אחרת בעולם לא גדל), וכמובן תזונה להתפתחות הגוף.

השאלה היא מי עוזר לך? האם יש לך תמיכה? עזרה? מאכילים אותך? שומרים עלייך? דואגים לך שתאכלי ותשתי כמו שצריך, ותנוחי?

[בשמת_א*]

זה לא בסדר שתינוקת קטנה כזו תישן הרבה?
זה מצויין.
אם היא יונקת משני הצדדים טוב טוב, ואחרי זה ישנה שלוש שעות, זה יכול להיות בסדר. אם היא יונקת מצד אחד ואז ישנה שלוש שעות, זה יכול להיות מעט מדי ואולי צריך להעיר אותה יותר להנקות.
שוב, את תדעי יותר כשתתחילי לשקול.

[אילה_א*]

זה נשמע בסדר?
כן
גם ליניקה "הלא יונקת" לריפרוף העדין על הפטמה יש משמעות חשובה
לא להעביר צד לפני שהוא התרוקן ,להמשיך להניק באותו צד עד שהוא ריק
זה מאוד חשוב במיוחד בהתחלה

[פלוני_אלמונית*]

וואו, המון תודה על התשובות
יש לי המון תמיכה ועזרה. אני אוכלת מצוין. ונראה לי שדי נחה גם. כמובן , הכל יחסי. איך החיים נראים אחרת- בסה"כ עברו שבועיים, וכבר אני קוראת לשני סטים של שעתיים שינה בלילה- נחה...
מאוד מעניין להתיחס לתקופה הזו כאל המשך ההריון רק מבחוץ...
אז ככה- ביומיים האחרונים היא ממש התחזקה. יונקת יותר, ערנית יותר. פותחת פה קצת גדול יותר (סוףסוף מצליחה שלא יכאב לי בפטמות כל כך). היא מתעוררת לבד כל שעתיים וחצי-שלוש לאכול, ובלילה אני מעירה כל 3 והיא מתעוררת לגמרי ויונקת בכיף.
אני מבינה לגבי להמשיך מאותו שד עד הסוף. אעשה זאת. הוא אמור להתרוקן לגמרי? כלומר, שלא יוצא יותר חלב?

בשלב הזה אני לא יכולה להגיד שאני נהנית מההנקה. עדיין כואב בפטמה, עדיין לא מצאתי את התנוחה הנעימה של הגוף, עדיין מתנסה איתה באיך להחזיק, עדיין יש קצת מתח- כמה יונקת, האם הכל בסדר וכו, מחשבות על "יש מספיק חלב" וכו' אבל אני חושבת שזה ילך ויהיה יותר טוב. מקווה...

[דניאלה*]

בשלב הזה אני לא יכולה להגיד שאני נהנית מההנקה. עדיין כואב בפטמה, עדיין לא מצאתי את התנוחה הנעימה של הגוף, עדיין מתנסה איתה באיך להחזיק, עדיין יש קצת מתח
רוצה לשתף אותך שגם אצלי, שההנקה זרמה מאוד בקלות ואף פעם לא הייתי מודאגת כי נולדו לי פרסריות רציניות,
בכל זאת תחילת ההנקה לא היתה נעימה במיוחד, בעיקר כאבים ורגישות בפטמות שלקח להם שבועות רבים להיעלם.
ובכלל, ליהנות ממש מההנקה התחלתי רק הרבה אחר כך, כשהגוף כבר רגיל לגמרי וגם ההנקות לא עד כדי כך תכופות.
נשמע שאת בכיוון טוב. זה הולך ונהיה יותר קל עם הזמן
מזל טוב @}

[בשמת_א*]

עדיין כואב בפטמה, עדיין לא מצאתי את התנוחה הנעימה של הגוף, עדיין מתנסה איתה באיך להחזיק
סביר שזה מפני שעדיין לא מצאת את התנוחה המיטבית, וההיצמדות שלה לשד גם כן כנראה לא הכי טובה עדיין. מצד אחד זה יילך וישתפר ככל שהפה שלה יגדל, מצד שני אם את יכולה להיעזר ביועצת הנקה שתסדר לך קצת יותר טוב את תנוחה היניקה וההיצמדות, זה יכול לעזור פלאים.
שיהיה בכיף!

[יוטי_בעיר*]

הי קרן, אני עונה לך חודש אחרי אבל זה נראה לי מספיק חשוב למרות זאת.
יותם, המפושפש הראשון שלי, היה פולט הרבה ובין היתר קישרתי את זה גם לפשפושים (חשבתי שאולי לחצתי לו על הבטן כשהחזקתי אותו לפשפוש). זאת גם נקודה למחשבה.

פעם פעם גם למדתי רפואה סינית והמורה הסיני שלי (שסיפר לנו איך כשהוא היה ילד בסין האמהות היו מניקות את התינוק וקוראות לילדים הגדולים ששיחקו בחוץ לבוא ולקחת שלוק ) היה מקשר מחלות של תינוקות קטנים בעיקר לחוסר איזון שהם נולדו איתו.
רק שתדעי.

[אילה_א*]

הוא אמור להתרוקן לגמרי? כלומר, שלא יוצא יותר חלב?
לא זה לא יקרה
אבל הוא אמרו להרגיש ריק ואם את לוחצת יצא לך טיפטוף קטן ולא שפריץ או זרם
אני גם הייתי מוטרדת מהעניין איך אני אמורה לדעת שהוא ריק אבל אחרי כמה זמן למדתי לזהות את התחושה

[מניקה_אתגרית*]

אביתר בן רבע לחמישה חודשים. לאחרונה פיתח חיבה רבה מאד למציצה (עד עכשיו היינו בעניין גומרים הולכים היום הוא מבלה כל הלילה במציצה ולמרותשהוא נרדם בלי לינוק, הוא לא חוזר לישון בלי אלא אם כן אבא מיישן אותו). הבוקר, אחרי לילה שבו אבא היה אחראי לשינה, הוא לא ירד מהשד כחצי שעה והתעקש להמשיך - למרות שהתחיל לפלוט.

א. האם זה נורמלי?
ב. האם לאפשר לו?

ג. תקציר הפרקים הקודמים: לאמא יש מיעוט רקמת שד = מיעוט חלב ולכן לרוב המכריע של הארוחות ביום מוסיפים כ-60 מ"ל תמ"ל (בצינורית). בלילה בדרך כלל לא חייבים אבל לפעמים מתסכל את אביתר לינוק "על ריק" והוא בוכה ומתפתל עד שאמא נכנעת ונותנת לו תוספת. גם אחרי התוספת אביתר מעדיף להשאר על השד אלא אם אבא לוקח אותו לשיחה צפופה ומיישן אותו. כמו כן התחלנו עם טעימות ואביתר מאד אוהב אוכל "של גדולים" ומחסל אותו בכמויות מרשימות לגילו הרך.

[אילה_א*]

בקצרה כי אני עסוקה אכנס לתת הסברים אפשרים אח"כ
א כן
ב ברור

[פלוני_אלמונית*]

הי, אני אמא חדשה...
פצפונת נולדה 3.144 לפי משקל של התינוקיה, ואחרי 24 שעות השתחררה 3.060. מאז אני לא מצליחה להשיג את טיפת חלב ( חופשת חנוכה?). פיפי ביום הראשון לא היה הרבה ועכשיו יש הרבה פיפי ביממה וכמה קקי. מדאיגים אותי כמה דברים: 1.היא כבר בת 3 ימים, נראה שהקולוסטרום השתנה לחלב, אבל עדיין אין קקי חרדלי אלא שחור-חום. היה נדמה לי שזה מבהיר ועכשיו שוב היה שחור. זה אומר שמשהו לא בסדר? אני זוכרת שהגדולה התחילה להשפריץ חרדל כבר אחרי 48 שעות. 2. אין גודש! יש קצת מלאות, אבל אין גודש ואין דליפות ועם הגדולה זה היה טירוף. חוץ מזה היא די חיונית כשהיא ערה מדי פעם, ולפי הרופא יש לה צבע עור טוב והיא בסדר. אני דואגת שהיא לא מקבלת מספיק בכדי להדליק את הייצור. השאלה מה לעשות.... היא כאמור בת 3.5 ימים עכשיו. במשך היום היא ישנה הרבה ומתעוררת כל 3 שעות להנקה. אתמול היו כמעט 4 אז הערתי אותה. היא גם נוטה להרדם על הציצי ואני מעירה אותה בקושי. בשני הלילות שהיינו בבית גם היא התעוררה כל 3 שעות בערך. היא לא יונקת המון זמן- רק כמה דקות מכל צד עד שנרדמת או מסרבת...
אני מתלבטת מה לעשות ואם להזמין יועצת ( אין בעיה כספית השאלה מה היא תראה) או ללכת לייעוץ קבוצתי אצל גולי שור ( קשה כי הגוף שלי עוד שבור מהלידה) או סתם לנסות לעקוב אחר המשקל שלה בינתיים בעצמי במרפאה.
קיצר-כולי חששות ואשמח לעזרה.. זה פשוט מאוד שונה מההנקה של הגולה שהסתיימה רק לפני חודשיים.

[עדי_א*]

אני לא הייתי מתלבטת אפילו רגע ומזמינה יועצת הנקה הביתה. לא שווה את הדאגה.

[אמא_של_הלה*]

שלום לכל הנוכחות... אני קוראת קבועה (אם כי פסיבית) באתר הזה ומוקסמת מה"אופי הקולקטיבי האופייני" של הכותבות...
אני אמא חדשה מאוד, לתינוקת מקסימה ויפהפיה בת חודש פחות 3 ימים.. אני יודעת בפנים שהכל איתה בסדר, ואני בכל זאת צריכה תמיכה / עצה... הפיצית נולדה במשקל 2865, וכעבור 11 יום נשקלה בטיפת חלב והפיקה את המספר 3040. מאז לא נשקלה (יש תור עוד שבוע).מדדתי אותה בבית והיא התארכה ב5 סנטימטרים תוך 3 שבועות. החמודה הקטנה נהנית מהנקה מלאה. דפוס האכילה שלה בשלושת הימים הראשונים היה יניקה של 5 דקות כל 3 שעות ואפילו יותר (ואני מייחסת את זה לישנוניות, אם כי יתכן ואני טועה). מאז שהשתחררנו (ילדתי בבית חולים) הרעבה הפיציפונת אוכלת כל שעה - שעה וחצי, בהתחלה ביניקה של 10 דקות ועכשיו זה נהיה 15 דקות ואפילו יותר. בפועל היא יושבת על הציצי כמעט שעה בגלל שהיא בולעת המון אויר ואני מרימה אותה לגרעפס בערך 3-4 פעמים כל פעם, וזה לוקח זמן... היא מייצרת 3-4 טיטולי קקי חרדלי צהוב, ויצא גם פעמיים ירקרק. באופן כללי היא תינוקת נוחה, מקסימה, עירנית מאוד... (ואנחנו אוהבים אותה!)... אני כותבת את זה ויודעת שהתיאור שלי הוא תיאור תקין ובכל זאת... שכחתי לציין שדפוס היניקה שלה זהה ביום ובלילה. כפועל יוצא מכל הנ"ל, אני מותשת מאוד פיזית, בקושי ישנה, (אני לפעמים גם מרגיעה אותה עם ציצי כשיש לה גזים) ובאופן כללי די סמרטוטית ומאוד, מאוד מוטרדת מזה שבעלי לא מקבל ממני את היחס שהייתה רוצה לתת לו (הוא נשמה טובה, עוזר בכל מה שהוא יכול). מה אני שואלת בעצם? האם יש דרך להקל עלי מעט? זה נראה לי קצת לא שפוי להתנהל כך (עם חוסר השינה החמור הזה)... עם כל הקושי אני כן מעונינת להניק כמה שיותר, אבל באופן הזה אני לא יודעת אם אשרוד.... מה עושים??

[ב_שאיפה*]

היי אמא של הלה ומזל טוב!
ממרומי שבעת החודשים שלנו אני לא ממש ממש זוכרת - אבל זה נשמע דומה למה שעברנו.
לקח זמן ותוך חודשיים שלושה זה נהיה לאכול כל שעתיים שלוש, היו בערך שני לילות של פער של 5 שעות (שלא ממש חזרו על עצמם מאז).
אבל אם העלייה במשקל תקינה, ויש חיתולי פיפיקיקי - אז יופי בשביל הילה! וכל הכבוד לאמא שלה!
בשבילך : נסי אולי לפעמים שמישהו יחזיק אותה ותשלימי שעתיים שלוש של שינה (התינוקת שלי הייתה מוכנה לישון בחודשים הראשונים בעיקר עם\ על אנשים. אז סבא שלה היה מחזיק אותה והולך לישון צהריים, זמן מנוחה בשבילי. אבא שלה עושה את זה תוך כדי משחק מחשב. כל אחד ומה שמתאים לו )
ב א מ ת שזה הולך ומשתפר בלי שתשימי לב.

[אמא_של_הלה*]

תודה שאיפה... אתמול היה לי משבר אחרי שבמהלך יומיים ישנתי לא יותר מ4 שעות במצטבר (לא רק בגלל הטיפול בפיצית). ישבתי במיטה עם רגליים מקופלות, כשהקטנה שוכבת עם הפנים אלי (זה עוזר לה לגזים) ובכיתי ובכיתי... הערתי את בעלי ואמרתי לו שאני לא יכולה יותר, ושאני בסך הכל רוצה לישון.. ואז תוך כדי שהוא מנחם ומרגיע אותי (ואני עדיין בוכה - זה עדיין הורמונים??) המלאכית מסתכלת עלי בעיניים פקוחות לרווחה, ממש מתבוננת. ואז היא הושיטה אלי את היד הקטנטנה שלה, הניחה אותה על היד שלי וליטפה... פשוט כך! זה היה ממיס...

[פלונית_אחרת*]

שלום לך אמא של הלה,
עולים לי כמה דברים שעשויים לעזור:
מנשא - מאד עוזר להרדמות ולשינה באופן כללי, אפשר לתת לאבא להחזיק אותה ככה בערב ולישון כמה שעות.
לגבי תשומת לב לבעל - עזבי אותך, יהיה לכם מספיק זמן לזה. עכשיו זה התקופה הכי קשה, שבה יושבים ותוהים למה עשינו את זה לעצמנו ואיך שורדים כל ההורים האלו שנים. אז זהו, שזה לא נמשך שנים, זה כמה שבועות מאד קשים, אחריהם כמה חודשים שהם רק קשים, ואז נהיה קל. בסוף הם רוחצים כלים ושוטפים רצפה לבד
הבכי - יכול להיות הורמונים ויכול להיות פשוט עייפות.
האם את ישנה איתה? מניקה בשכיבה? זה מאד מקל.
האם את מניקה משני הצדדים כל פעם?
לגבי גזים, עוזר עוד יותר אם מורידים חיתול ומחזיקים אותה עם רגלים מקופלות כשהיא זקופה, זה ממש עוזר לשחרר קקי תקוע (כמובן מעל שירותים או משהו). חוץ מזה, מנשא גם עוזר לגזים, ולפעמים עוזר להוריד מוצרי חלב.

[פלוני_אלמונית*]

להניק בשכיבה, תוך כדי שינה. משנה את החיים.
ההתנהגות של בתך צפוייה והולמת את גילה. תדירות ההנקות הגיונית, אם העלייה במשקל(210 גרם לשבוע) וכמות החיתוליםממשיכים להיות תקינים( 3 חיתולי קקי,6 חיתולי פיפי ביממה- מספרי מינימום) הכל בסדר.

לא נועדנו לקום באמצע הלילה, לשלוף תינוקות מעריסותהים, להניק בישיבה בעיניים מזוגגות, להחזיר לעריסה, לישון שעה ולשוב לתפקוד. זה פשוט לא סביר.
נועדנו לשכב לצד צאצאינו, לחמם ולהגן עליהם בגופנו ולהניק אותם תוך כדי שינה מתוקה.
בהצלחה!

[אמא_של_הלה*]

אני מניקה בשכיבה לפעמים, אבל אני חושבת שאני מניחה אותה או את עצמי בזוית לא נכונה. איך אפשר לעשות את זה בלי לשבור את הגב??
לגבי גזים: יש לה התקפות גזים ממש מועטות, ככה שכרגע זה מה שפחות מטריד אותי, הפוזה הזו שמצאתי לעצמי נוחה לה וגם לי, כי אני לא צריכה לקום מהמיטה...
ולגבי בעלי... זו נקודה כואבת! אני אוהבת אותו מאוד, ומאוד מאוד מתגעגעת לתחושה של -רק שנינו ביחד- קשה לי לקבל את זה שמעכשיו זה -רק שלושתינו כמשפחה- אני רגילה למגע ממנו, חיבוקים ונשיקות בלי סוף, להתכרבל במיטה ביחד ובכלל, לדבר על דברים אחרים חוץ מיצרנים של טיטולים וטמפרטורה בחדר, לבלות ביחד... בשבילי בעלי הוא הכל. וכרגע אני מרגישה שמשהו בינינו הלך ולא יחזור... וזה הדבר שהכי הכי קשה לי בתפקוד היומיומי. זה ה-דבר ששובר אותי, אני לא יכולה "להניח את בעלי בצד". אני רוצה אותו עכשיו!

[פלוני_אלמונית*]

איך מניקים בשכיבה בלי לשבור את הגב? נשכבים על הצד בנוחות, כמו שהכי נכון, טבעי ונוח לך ואז מביאים את הקטנה לציצי. לא מתעוותים,מתפתלים או מתאמצים להביא אותה לשד. כשהיא כבר מחוברת באופן נעים ונוח אפשר לגלגל שמיכה קטנה ולהניח מאחורי גבה, לתמיכה, ככה שהידיים שלך חופשיות לחלוטין, עוצמים עיניים וזהו.

[אילה_א*]

זכרי ששת השבועות הראשונים הם הקשים ביותר אחר כך זה ניהיה יותר קל
בקצת:-)

[פלונית_אחרת*]

זכרי ששת השבועות הראשונים הם הקשים ביותר אחר כך זה ניהיה יותר קל
לגמרי. זה הטירונות של ההורות.

[אמא_של_הלה*]

ישנתי הלילה איתה במיטה לילה שלם. אני עיפה הרבה פחות, אם כי היה לי מאוד קשה למצוא זוית נוחה. יכול להיות שבגלל שהחזה שלי קטן (גם כשהציצי מלאים ממש) זה מקשה על הענין? וסתם עוד שאלה, לא היה לי גודש, גם לא בהתחלה. זה נורמלי?

[פלונית_אחרת*]

זה נורמלי שאין גודש, הרבה פעמים גודש נובע מתפיסה לא הכי טובה ויניקה לא מספיק תדירה ביום השני\שלישי.
כשאת שוכבת על הצד לבדך, את מצליחה למצוא זוית נוחה?

[אמא_של_הלה*]

כן, מוצאת זוית נוחה לעצמי. אבל כשאני מנסה להצמיד אותה אלי משהו משתבש. אני לא יודעת איך למקם אותה כך שתתפוס את השד כמו שצריך.
המון תודה על העצות והתמיכה, כיף שאתן פה!

[אילה_א*]

תגידי את יכולה להרשות לעצמך מדריכת או יועצת הנקה שתקפוץ ותעזור לך
תעבור איתך על תנוחות
אולי מפגש של ליגת לה לצ'ה?

[פלונית_אחרת*]

http://www.youtube.com/watch?v=73Hi8DlsPPk

[אמא_של_הלה*]

אני אלך למפגש לה לצ'ה ברגע שהאוטו יחזור מהמוסך..
פלונית אחרת, תודה על הקישור

[רסיסים_של_אור*]

ומה שלא יהיה תזכרי שכל מה שקורה עכשו הוא זמני והדברים ילכו וישתפרו. אם היא לא מצליחה לינוק בשכיבה היום זה יקרה בעוד כמה ימים / שבועות אותו כנ"ל לגבי הקשר עם בעל ובכלל החזרה לחיים ה"נורמלאיים", לאט לאט ובהדרגה תגלי פתאם שאת עושה יותר ויותר דברים מוכרים מפעם רק שעכשיו הצטרפה אלייך שותפה מתוקה מתוקה למסע

[אמא_של_הלה*]

שלום שוב לכולן!
אני אמא מאושרת וגאה לספר לכם
שהמאמץ לא לשווא.
הייתי היום בטיפת חלב ומסתבר שהקטנה שלי עולה 250 גרם בשבוע
שמנמנה!!

[עדי_א*]

יכול להיות שבגלל שהחזה שלי קטן (גם כשהציצי מלאים ממש) זה מקשה על הענין?

אני מבינה שכבר הסתדרת, אבל רק רציתי לשתף בכך שגם לי מאוד קשה להניק בשכיבה, ולדעתי זה קשור לחזה קטן (מאוד, באמת, פיצי). עכשיו נושי בת חצי שנה ורק בזמן האחרון אני ממש מצליחה לעשות את זה, כי בגיל הזה היא כבר מסוגלת ממש לזוז לכיוון הציצ.

מה שכן, בגלל שהחזה קטן ולא מגיע עד למזרון ולפה שלה, כן עוזר להניח את הראש על היד, ואז יותר קל לה להגיע לפטמה. אחרי כמה זמן היד נרדמת, אבל לא נורא כי גם אני!