כיסוי ראש לדתיות

_כיום ההלכה מאוד השתרשה
מבחינת הקפדה רבה יותר על הלכות שונות. אותי זה קצת מטריד למען האמת_ - גם אותי. בייחוד כשההקפדה היא בעיקר על דיקדוקים חיצוניים, ופחות עבודה על הנפש ו/או על יחסים שבין אדם לחברו. זה לא מביא שלום, להפך, זה מוביל, לא פעם, למריבות, התנשאות, ריחוק, תיוג ועוד ועוד....
כמובן שזה רק בהכללה. ברור שיש אנשים טובים ורוחניים בכל המגזרים
שבת שלום (אצלנו היא נכנסת אוטוטו....).
אה, וחייבת לספר על חוויה שקצת זיעזעה אותי: היינו לא מזמן באנגליה, והלכנו לריג'נס פארק עם הילדים. בגן השעשועים ישבה אישה מוסלמית (ככה אני מניחה. לעולם אין לדעת במצב כזה) עטופה כולה שחור, מכף רגל ועד ראש. כולל רשת לעיניים! לא ראו שום חלק מגופה. גם על כפות הידיים היו לה כפפות שחורות. אוטומטית הרגשתי מזועזעת ועצובה בשבילה. זה כ"כ מבודד, כ"כ לא אנושי בעיני......אי אפשר ליצור איתה קשר עין, אז קשה מאוד לנסות לפתוח בשיחה ידידותית אפילו. פשוט עצוב, מה שחברות מסויימות מעוללות לנו, הנשים....ואיך, לא פעם, ידינו כבולות.
ועכשיו באמת שבת שלום

מה אני מרגישה עם הכיסוי?

שנינו באנו ממשפחות מאד דתיות (לאומיות) ושנינו היינו בחיפוש אחר המקום שלנו בתוך זה.
איכשהו תמיד היה ברור לי שאכסה את השיער. באופן חלקי אמנם, אבל שאכסה.
משום מה זה היה אפילו יותר ברור לי מאשר אם כן או לא נשמור על הלכות טהרת המשפחה.

במין מסלול כזה שנמשך כבר חמש וקצת שנים של נישואין, מצאנו את עצמנו מתקרבים יותר למקום הדתי של הורינו, עדיין מאד רחוק ומאד אחר, אבל קיבלנו על עצמנו את כללי המשחק, והחלטנו איפה אנחנו נמצאים.

אני מכסה את הראש באופן חלקי, לפעמים חלקי יותר ולפעמים חלקי פחות (תלוי באורך השיער)
לפעמים, כשהשיער כבר ארוך, אני מרגישה לא נח עם זה "שהכל בחוץ" לפעמים סתם מסיבות אסתטיות שפתאום נראה לי שיותר מתאים לי, ללכת עם שיער קצר יותר, ולפעמים מסיבות של תחושות אשמה דתיות על חוסר צניעות.

בשנים הראשונות הלכתי המון עם מכנסיים, והיה לי נורא כיף שאי אפשר לתייג אותי בקלות (כך חשבתי), שיש משהו מטעה ומזמין להיכרות וחשיבה יותר מעמיקה, כי מצד אחד את הראש היא מכסה, ומצד שני היא הולכת עם מכנסיים, אז איפה בדיוק היא נמצאת?
היום זה יותר נפוץ מפעם וכבר מתייג למקום שגם אליו אני לא בהכרח מתחברת.

בשנתיים האחרונות אני מלמדת בבית ספר לבנות, שמבקש (אוסר?!) על הבנות ללכת במכנסיים גם אחרי הצהריים. מרגיש לי לא נעים להסתובב עם מכנסיים כשלבנות אסור.
אז כמעט הפסקתי.

לפעמים אני שונאת אותו, בעיקר כשאין לי אחד מתאים לבגדים, או שעד שמצאתי שמלה או בגד אני גם צריכה להתאים לו כובע או מטפחת.
בבית אני מיד מורידה. ב"טקסים" דתיים כמו הדלקת נרות או קידוש והבדלה, לפעמים אני עם לפעמים אני בלי. איך שמתחשק באותו רגע.
רק אם מגיעים אלי תלמידים הביתה שאני יודעת שיביך אותם לראות אותי כך, אני מכסה.

ועדיין, לפעמים מול המראה בעיקר לפני יציאה, אני מסרקת את השיער שלי, ולפעמים מצטערת שאני לא יכולה פשוט לצאת ככה החוצה.
רק לפעמים.

דף מעניין ביותר, יש לציין...
איך זה שאף אחד לא הזכיר את ה"דרש" שמאחורי כיסוי ראש??
אני למדתי איפשהו באחד הטיולים שלי בהודו שדתיות שמות כיסוי ראש מכיוון ששער הראש קולט אנרגיה כמו אנטנה ( זאת הסיבה שלמשל אינדיאנים היו מגדלים שער כי הם כן רצו להיות בקשר עם כוחות היקום והטבע, וזאת הסיבה שילדים דתיים עד גיל שלוש הולכים עם שער ארוך - כדי לקלוט כמה שיותר בשלוש שנים מאוד חשובות של חייהם), ומכיוון שדתיים מאמינים שהשפעה חיצונית זה דבר שלילי במיוחד לגבי נשים שכל האנרגיה שלהן היא "קליטה" ו"הכלה" אז הם מכסים את הראש.
נכון שיש גם עניין של צניעות אבל לפי מה שאני יודעת זה יותר לשמור על האישה מוגנת ושמורה.ב

איך זה שאף אחד לא הזכיר את ה"דרש" שמאחורי כיסוי ראש??
אף פעם לא שמעתי על זה.
זה מעניין מאוד, אני למדתי איפשהו באחד הטיולים שלי בהודו שדתיות שמות כיסוי ראש מכיוון ששער הראש קולט אנרגיה כמו אנטנה
האם שמעת את זה מנשים הודיות או מנשים יהודיות?
מה אם כן המשמעות של שיער ארוך או קצר בכלל? בלי קשר לכיסוי ראש?

גם אני שמעתי את זה. תודה שהזכרת לי.
(לא זוכרת מי סיפר לי על זה, אבל זה היה מישהו או מישהי יהודיים בארץ)

רפי רוזן טוען, שהוא גילה במהלך הטיפולים האנרגטיים באנשים, שכולנו נועדנו ללכת בשיער ארוך וגולש על הגב.
לא אסוף, לא קוקו, לא צמה, לא כובע, לא סיכות.
הוא הגיע למסקנה, שרק כאשר השיער ארוך, חופשי, גולש ומכסה את הגב (הוא אמור לכסות את הגב, וזה אומר שהוא גם לא נועד שיספרו אותו או יקצצו אותו, צריך לטענתו פשוט לתת לו לגדול טבעי מלידה, ללא הפרעה) הגוף נמצא באיזון,
וכל הפרעה למצב הטבעי הזה יוצרת חסימה.
הוא ראה סוגים שונים של חסימות אנרגטיות בגוף, וגם ראה איך אנשים התרפאו מהן ומהתוצאות שלהן פשוט על ידי כך שהקשיבו לעצתו לגדל שיער ארוך ולהניח לו לגלוש חופשי על הגב.

<מייד כשקראתי את זה תפסתי שהילדה שלי מחוברת לחלוטין לצורך הטבעי הזה, והגיע הזמן שאקשיב לה ואניח לה ללכת בשיער פזור על הגב גם אם זה אומר שכל הזמן צריך יהיה לסרק את הקשרים הקשים שלה, וגם אם זה אומר שהיא תזיע נורא בקיץ - זה לא מפריע לה, רק לי... - וגם אם זה אומר לחפוף ראש לעתים יותר קרובות>

זה מאוד מתחבר לי עם מה ששמעת, כוסמת.
מתאים לגברים היהודים שיבחרו לייצר חסימה באמצעות מנהגיהם כדי לחסום ולעצור את האנרגיות הטבעיות.

אגב, הוא גם טוען שמילת הזכרים יוצרת חסימה בלתי הפיכה בגוף שמחלישה תחום שלם של אנרגיות בגבר הנימול. את החסימה הזאת אי אפשר לרפא, הנימול יחיה תמיד עם חסר קשה וחוסר איזון שישפיע על כל תחומי חייו, גם אם בכל שאר התחומים הוא יוחזר לאיזון מלא.

חייבת לציין שנראה לי שאי אפשר לברוח מלהודות שהסערה הפנימית בנושא כיסוי הראש מעידה על חוסר שלמות עם הזוגיות הקיימת.
את באמת חושבת כך? נשמע מדאיג.

הי ספינה...שמעתי את זה לא מנשים הודיות זה בטוח אבל אני ממש לא זוכרת ממי...
גם הסיקים מסתירים את השער שלהם ולעולם לא גוזרים אותו - מעניין אם מישהו יודע את הסיבה לכך...

אם כבר מדברים על חסימות, למה הדת היהודית דורשת לחסום כל כך הרבה? נזכרתי שאבא שלי ניסה לאסור עלי ללכת יחפה. הוא טען שבקבלה כתוב שהליכה ברגליים יחפות חושפת לאנרגיה מגושמת שבאה מהאדמה. אז לא מובן לי מה רע בזה?

למה הדת היהודית דורשת לחסום כל כך הרבה?
היהדות אינה דת שחוסמת,היא בהחלט לפעמים מגדירה גבולות,עושה סייגים,כל אלה נועדו למעשה לסייע לאדם ,לגונן עליו ולא לחסום אותו.

היהדות אינה דת שחוסמת.
זו, כמובן, דעתך. זאת פרשנות אישית שלך. את חושבת שזה נועד לסייע.
ל-שרה ק ולי דעה ופרשנות הפוכה. אני חושבת שזה נועד לתת כוח ושליטה בידי קבוצה מסוימת.

נושא פילוסופי, לא ממש קשור לדף, אבל אצטרף להיסחפות:

אני חושבת שזה נועד לתת כוח ושליטה בידי קבוצה מסוימת
בשמת, מדברייך עולה ריח של קונספירציה? אולי זו מילה מוגזמת, אבל בכל מקרה עולה חוסר אמון בטוהר הכוונות של פוסקי ההלכה לאורך הדורות.
אני לעומת זאת נותנת בהם אמון מלא בעיניים עצומות, ולא מתוך אכסיומה, אלא מתוך כך שהוכיחו עצמם בחוכמה בעיון ובמידותיהם.
כעת אם תרצו, נצא מנקודת המוצא שלי- פסקי ההלכה הם הם רצונו של ה'. נוכל לחזור לשאלה האם היהדות "חוסמת" עצם האמונה ששמירת המצוות היא בחירה בטוב מחייבת שאם משהו נחסם- טוב שהוא נחסם, מכאן שהוא פותח דבר טוב יותר, שפע גדול אחר.
אני לא בקיאה כלל בנושאים קבליים ונראה לי שיש יותר מיתוסים נפוצים בתחום מאשר דברים של ממש בעלי עומק ומורכבות, והרי תמונה חלקית היא לפעמים תמונה מעוותת שהופכת את הקערה על פיה.
ולשם הגילוי הנאות, אני יפה בדיבורים ומתכוונת (נכון לעכשיו) לכל מילה שכתבתי, אם כי במציאות אני עמלקית קטנה וכאמור לעיל לא מכסה את הראש ומפקפקת תמיד, מתייסרת בעוונותי וכו'

כ ו ל כ ם צ ו ד ק י ם ! ! !

אין קונספירציה של הכח הגברי, ויחד עם זה ,יש גם יש חסימה.
הגברים שקבעו את ההלכה אכן באו לתת גבולות וסייגים (אגב, גם לגברים עצמם) .לא היתה להם מזימה לשלוט בנו,מהסיבה הפשוטה שהם שלטו בלאו הכי. בזמן ההוא לא היה ספק מי קובע את החוקים. הם בכלל לא חשבו שלנשים יש כח להחליט חוקים ,ולא חשבו לרגע לשאול את דעתן. הם לקחו בחשבון את הצד הפסיכולוגי של הגבר,ולא היגיעה לאוזנם השמועה כי גם לנשים יש צד פסיכולוגי. בכל מקרה ,לא היתה להם כוונה לפגוע בנשים. הם פשוט לא חשבו על הנשים.
החסימה היא כבר תוצר לוואי ,וכדרכן של חסימות לא תמיד קל לזהות אותן. גם הנשים לא תמיד מודעות לחסימה.

לדוגמא: איך אתן מסבירות את התופעה הבאה - ברכה נפרדת ,שעת נשים , יש מצילה. אין גבר בקילומטר הקרוב לברכה.
רוב מוחלט של הנשים נמצאות עם כיסוי ראש גם בתוך המים. אני כבר לא מדברת על מי שנכנסת עם חלוק מעל הבגד ים אלא רק על הכיסוי. מה זה אם לא חסימה ? זה לא נוח במים , אין שחרור גם במקום כל כך משחרר כמו מים.
"הגברים" לא דרשו לכסות כשייש רק נשים. מהו בדיוק אותו קושי להוריד את הכיסוי (במקום שאין בו שום צורך) אם לא חסימה?

ריח של קונספירציה?
לא חושבת.

חוסר אמון בטוהר הכוונות של פוסקי ההלכה לאורך הדורות.
המממ. כן, בהחלט. אבל עוד לפני כן. "פוסקי ההלכה" הם רק מתקופות מאוחרות. נגיד, סביב המאה הראשונה לפני הספירה ולספירה.
אני חשבתי יותר על מי שהמציאו את דת ישראל, במשך כאלף שנים לפניהם.
לא בכל פוסקי ההלכה.
אבל את יודעת, "טוהר כוונות" הוא עניין יחסי.

כשהכוונות שלך הן לחסום דברים טבעיים מסוימים, ולעודד מגמה מסוימת, אז בתוך זה אתה מלא טוהר כוונות.
מבחוץ, זה נראה לאנשים כמוני כמו כריתת רגליים ועיוור עיניים.

תקראי לדוגמא את דברי הרמב"ם על הסיבות לברית המילה ביהדות. הוא מצהיר שם במפורש שזה נועד ליצור חסימה, הוא מפרט איזו חסימה, מה מטרתה ומה הצדקתה.
זה גלוי לגמרי ביהדות. הוא לא מצטדק, הוא פשוט מתאר. וזאת רק דוגמא אחת.
אם את קוראת את זה "מבפנים", כמאמינה, אז ברור לך שזה מהכוונות הכי "טהורות".
אם את קוראת את זה "מבחוץ", כאדם חופשי, אז לא רלבנטיות הכוונות הטהורות. את רואה את זה כמו שזה: עידוד לגרום נזק וחסימה מכוונת לבנים היהודים. עידוד להטיל בהם מום לחיים, כי המום הזה ישרת כוונות של מישהו להשיג השפעה מסוימת.

בזמן ההוא לא היה ספק מי קובע את החוקים.
לא בטוח. הדת השלטת באיזור לפני השתלטות הדת שלנו היתה פולחן האלות הנשיות והנקביות.
כזכור לך בוודאי, גם בני ישראל עבדו את העשתורת ואת האשרה ואת הבעל תחת כל עץ רענן וגו'.
אחד הדברים שחוקרי התקופה הבחינו בהם, הם אותם חלקים בדת שלנו שבאו באופן מפורש לדכא את פולחן הנשיות, האמהות והנקביות, שניסו לרמוס את התפיסות האלה ולהשליט דת של גברים המדכאים נשים. בהחלט כחלק מהמלחמה נגד הדת הכנענית השלטת. דת של פוריות, של קבלה, לא של כפייה וחוקים שהולכים ומהדקים את השליטה בכל חלק וחלק של החיים עד שהם מכתיבים כלא של הגבלות ואיסורים.
(אני אישית לא מתחברת לדת הכנענית, אבל זה סתם בגלל שאני עברייה מקולקלת).

נחמד מאוד שבתוך הכלא הזה, יש אנשים שמרגישים משוחררים, כי טוב להם בתוך הגבולות הצרים, וטוב להם שקבוע להם מדורות "מה לעשות" ואיך לחיות. לנושא הזה אני מפנה ל תפיסות שבי .

אז אפשר גם להציע, שהדת שלנו בהחלט באה לדכא את הנשים שלנו, ולתת מעמד חדש לגבר, מעמד שלא היה לו קודם.
הדת שלנו היא דת גברית, שהיתה אז חדשנית ביותר לזמנה ולאזורה.
לא פלא שצריך לחסום את הנשים, ולהעלות על נס את הכנועות, הכלואות, המסתירות את עצמן, החוסמות את נפשן החופשייה ואת גופן הנשי.

תפישות שבי ?

עוד לא החלטתי מה יש לי להגיד בדיון הזה, אבל אני נהנית לקרוא.
תמשיכו. @}

בשמת, אני לא בקיאה בדת הכנענית, אבל האם
הדת השלטת באיזור לפני השתלטות הדת שלנו היתה פולחן האלות הנשיות והנקביות אומר שנשים בשר ודם הן אלו שקבעו את הכללים?

אף חצוף, אולי את יכולה להסביר למה כמעט כל הדתיות נכנסות לברכה נפרדת עם הכיסוי?

קצת קשה לי עם הכיוון שהדף הזה תופס...בכל אופן אני מודעת לכך שלא כולם עומדים באותו מקום ביחס לדת,
לי טוב לשמור מצוות,להיות כמו צוות אחד עם הקב"ה,
אני חושבת שכמו בכל עבודה רוחנית יש עיניין להוסיף ולא לגרוע.
לכן אני מרגישה שמי שקיבלה על עצמה כיסוי ראש מתוך הכרה וחיבור למצווה,חבל שתוותר על הכיסוי כי פתאום היא מרגישה שחיצונית זה כבר לא מתאים.
כן צריך לעשות בירור פנימי עמוק ולהתחבר לעשייה הזאת באמת,לא לכסות ראש כמין טראנד,שכל הבנות של השבט בב"ע מכסות אז גם אני,(וחוץ מזה שיש בנדאנות אופנתיות...)

לגבי בריכה,גם אני לא מורידה,יש לי הרגשה של חשיפה שאני בלי כיסוי,היום הכיסוי הוא חלק מהמהות שלי.
גם שלמדתי מחול מודרני וקונטאקט היינו מתגלגלות על הרצפה והכיסוי היה נופל ותמיד מצאתי את עצמי חוזרת וקושרת את המטפחת,למרות שהיינו רק בנות ולא כולן היו דתיות-כך שזה לא היה מאיזה לחץ חברתי סמוי,
היום אני אשה שמכסה את ראשה,גם בבריכה ,גם שאני רוקדת בחברת נשים.
אף אחד לא חסם אותי ,זאת בחירה שלי ואני שמחה ומשוחררת בבחירה הזאת.

אולי את יכולה להסביר למה כמעט כל הדתיות נכנסות לברכה נפרדת עם הכיסוי?

אני מרגישה שאני יכולה להסביר, למרות שאני עצמי מורידה את כיסוי הראש בבריכה.

אחרי זמן מה שהולכים עם בגד, מרגישים מעורטלים בלעדיו.
הבגדים מפריעים לשחות. כיסוי ראש לא מפריע (ולהפך, הרי כל שחיינית עם שיער ארוך, דתיה או לא, מכסה את ראשה כשהיא שוחה).
לכן נשים מעדיפות להשאיר אותו כמו שהוא.

לגבי חלוק בבריכה-
כאן לדעתי יש עניין של חוסר נוחות כללי עם הגוף.
אני אישית מכירה מישהי שנכנסה למים בעבר עם בגד ים בלבד, והיום, אחרי שהשמינה לא מעט, מעדיפה להכנס עם חלוק.

עצוב לי על הנשים האלה כמו שעצוב לי על נשים אחרות שנמנעות לחלוטין מללכת לבריכה ולים בגלל הבושה, וכמו שעצוב לי על כל אחת אחרת שמרגישה שלא בנוח עם הגוף שלה.

אף חצוף, אולי את יכולה להסביר למה כמעט כל הדתיות נכנסות לברכה נפרדת עם הכיסוי?
אני? ממש לא. אני שוחה מעורב אבל תמיד עם טישרט ארוך מעל הבגד ים.(נושא לדיון אחר?)

בלי קשר, רק שתבינו מה הדיון הזה עושה לי. השבוע הלכתי לגן החיות, ושמתי בנדנה על הראש, בתור כובע (אין לי כובע נורמלי עם שוליים). כשיצאנו כבר היתה פחות שמש, לא הייתי חייבת אותו, ולמרות זאת הוא נשאר. הורדתי אותו רק באוטו. למה? לא יודעת, היה לי נוח איתו. זה הרגיש לי במקום.

ובשמת, איזה דף מדהים! קראתי אותו הבוקר, הכניס אותי לסחרור. המון חומר למחשבה.

ציפ ציף
אני מניחה שדיון כזה לא מתאים לכולן, ולא תמיד קל. יש כאן מגוון דעות, ומגוון דרכים להיות דתיות, גם אם יש מי שחושב שאין מקום למגוון כזה. לפעמים דווקא לראות את הצד השני, מחזק את האמונה שלך בדרך שלך.

זאת בחירה שלי ואני שמחה ומשוחררת בבחירה הזאת.
יופי, זה הכי חשוב.

יש לי הרגשה של חשיפה שאני בלי כיסוי,היום הכיסוי הוא חלק מהמהות שלי
והכיסוי היה נופל ותמיד מצאתי את עצמי חוזרת וקושרת את המטפחת,למרות שהיינו רק בנות.

ציף ציף, אני כל כך מזדהה ,אני בדיוק כמוך.ההבדל היחיד בינינו שאת מקבלת באהבה את החסימה הזאת ואני לא. לכן בזמן האחרון כשיש רק בנות אני בלי מטפחת. שנים שלא הייתי מסוגלת למעשה כה פשוט ומותר לגמרי. גם אצלי המטפחת תמיד נופלת בריקודים ,ובריקודים האחרונים הנחתי אותה בצד. ברגעים הראשונים התביישתי,אבל נתתי לעצמי להבין שאין מקום לבושה הזאת .לא עשיתי שום דבר רע, המובכה הזאת להיות בלי כיסוי נראת לי מבצבצת מחוסר ביטחון, כאילו ,אני לא במקום שווה בין האחרים בלי המכסה שלי. אז החלטתי שלא... הכל בסדר, ואפשר להרגיש איך זה לפעמים לצאת קצת מהמקובעות.

ההבדל היחיד בינינו שאת מקבלת באהבה את החסימה הזאת ואני לא.
אולי ההבדל הוא בהגדרה,אני לא רואה את הכיסוי כ חסימה,אני רואה את הכיסוי כתוספת למעמד של אשת איש.

כאילו ,אני לא במקום שווה בין האחרים בלי המכסה שלי.
גם כאן לדעתי אין עינין לשיוויון,אם את עם כיסוי זה לא מוריד בכלל מהערך שלך,זה רק משנה הגדרה.
אין בעיה הלכתית להיות ליד נשים ללא כיסוי,אבל יש כאן משהו שלגבי הוא מעבר להלכה פרופר,
משהו שמתחבר אצלי עם רוח ההלכה.

_יש כאן משהו שלגבי הוא מעבר להלכה פרופר,
משהו שמתחבר אצלי עם רוח ההלכה._

מסכימה עם זה מאוד.

ולכן בעיני זה תלוי סיטואציה.

אני לא אעביר הרצאה, גם לא הרצאה לנשים בלבד בלי כיסוי ראש, כי זה חלק מהלבוש היומיומי הקבוע שלי.
בדיוק כמו שאני לא אעביר הרצאה בבגד ים.

לעומת זאת במצבים שאני כן נמצאת בהם בבגד ים, (למשל, בבריכה

) אני גם מורידה את המטפחת.

רפי רוזן טוען, שהוא גילה במהלך הטיפולים האנרגטיים באנשים, שכולנו נועדנו ללכת בשיער ארוך וגולש על הגב

כל אחת והרב שלה

ואין בין זה לבין הלכה ולא כלום - זה משנה את כל ההסתכלות.
אבל למנהג שהתקבע יש תוקף של הלכה...

_רפי רוזן טוען, שהוא גילה במהלך הטיפולים האנרגטיים באנשים, שכולנו נועדנו ללכת בשיער ארוך וגולש על הגב
כל אחת והרב שלה :)_
D-: D-: D-:

אולי אני צריכה להבהיר, שאני בכלל לא רואה בו את "הרב שלי".
פשוט, ממש לאחרונה הגיע לידי (בדרך מעניינת) ספר שלו, ורק אז שמעתי על האדם הזה, והספר שלו ריתק אותי כי הוא פרש שם שורה של רעיונות באופן טבעי ממש, למרבה הפתעתי.
הרעיון שלו, איך השיער שלנו אמור להיות באופן טבעי (גולש על הגב וללא כיסוי ראש) בהחלט עניין אותי.
הוא שם לי סימן שאלה במקום שקודם בכלל לא חשבתי.

(אולי זה ההבדל בינו לבין רב: הרב נותן לך סימן קריאה. ככה! ואילו בשבילי לקרוא את רפי רוזן נתן לי סימן שאלה: מה, באמת?).

וכשחשבתי לעומק על מה שהוא טוען, ראיתי בזה היגיון גדול. זה בעצם עולה בקנה אחד עם הרבה תפיסות שלי, פשוט לא חשבתי מעולם על הסוגיה הזאת.

הרי אני הולכת עם כובע בשמש. כל הזמן.
ולא הפסקתי ללכת עם כובע בשמש. עם כל הכבוד לחסימות, אני רוצה להגן על פני.
אבל אני כן משתדלת עכשיו יותר ללכת עם שיער פזור מתחת לכובע.
ולא הפסקתי לאסוף את השיער בקוקיה. עם כל הכבוד לחסימות, הלחות של יולי-אוגוסט בתל-אביב S-:

אבל אני כן משתדלת לאסוף פחות.
וחזרתי לגדל שיער.
אני בודקת. אני תוהה. אני שואלת.
נעשיתי מודעת למשמעות הבחירות שלי מהרבה סוגים של שיקולים, במקום שקודם ראיתי רק סוג אחד של שיקולים.

וואו, איזה דף מרתק. באמת.
אמנם אני עוד לא לגמרי מצליחה להיכנס לראש של ההתלבטות אם לחבוש או לא לחבוש - בשבילי אין כאן שאלה, זה כמו האם לאכול בשר בחלב או לא. אבל בכל אופן טוב לשמוע מה עובר בראש (תרתי משמע) של אחרים...

החל מהלילה הראשון שלי כאישה נשואה, חלמתי על עצמי תמיד עם כיסוי ראש. זה הפתיע אותי, לא חשבתי שישר זה ייכנס לי לתת-מודע שזה המראה שלי מכאן והלאה.
לעומת זאת, יש לי המון פעמים חלומות על כך שאני מוצאת את עצמי בלי כיסוי (פדיחה). אין לי חלומות שבהם אני מוצאת את עצמי בלי פריטי לבוש אחרים.

לפני שהתחתנתי, היה לי שיער מאד ארוך - עד המתניים ויותר. ועם הרבה סנטימנטים... אבל היה לי ברור לגמרי שברגע שאני מתחתנת, שלום לסנטימנטים. ובאמת אחרי שלושה חודשים, כשראיתי שאני לא מסתדרת עם האורך הזה, גזרתי אותו חגיגית לאורך הכתפיים, בלי יותר מדי ייסורים... (בעצם בכלל בלי). זה עוד אחד מהביטויים לאישיות הסופר-שכלית שלי... זה בערך כמו כששואלים אותי "מה תעשי כשיהיה בית מקדש, את הרי לא יכולה להסתכל אפילו על טונה!" ואני עונה "מה זאת אומרת? אני אלך להקריב קרבנות בשמחה רבה!"

בקיצער... זהו, לא נראה לי שאמרתי כאן משהו משמעותי במיוחד. אבל תודה לכן בכל מקרה.

בקיצער... זהו, לא נראה לי שאמרתי כאן משהו משמעותי במיוחד.
לי זה משמעותי!:-)

בקשר לשיער כקולט אנרגיה: שמשון הגיבור.

בשמת, מה שם הספר של רפי רוזן שהזכרת?
האם תוכלי לכתוב במקום אחר שתמצאי לנכון (אולי בדף שלך, או ב-המלצות ספרים וכיו"ב) תובנות נוספות מהספר?
אודה לך.

רפי רוזן טוען, שהוא גילה במהלך הטיפולים האנרגטיים באנשים, שכולנו נועדנו ללכת בשיער ארוך וגולש על הגב
אולי אני צריכה להבהיר, שאני בכלל לא רואה בו את "הרב שלי".
בשמת,
מי זה? איזה טיפולים הוא עושה?

בקשר לשיער כקולט אנרגיה: שמשון הגיבור.
מעניין מאוד.

איזה תפנית מעניינת קיבל הדף...

<שולי המטפחת שלי מייצגים בשבילי את השיער על הגב, והם קולטים את האנרגיה בשבילי

>
רגע, באמת
כבר שנים שאני מרגישה שכשהשיער שלי לא אסוף האנרגיות שלי נפולות וירודות. האם זה אומר משהו על האנרגיה שאני קולטת?
דווקא ברגע שאני מחליטה "לקחת את עצמי בידיים" הדבר הראשון שאני עושה זה לאסוף את השיער ולכסות אותו, אח"כ לשטוף פנים, ואח"כ קפה...

רפי רוזן, "החוש השביעי והמציאות שמעבר".
אבל מסתבר שיש לו עוד ספרים.
פשוט על זה קיבלתי המלצה.
לכתוב תובנות נוספות - גדול עלי כרגע (-:

איזה מרגיעון קיבלתי! "המבדיל הוא המאחד"! מתאים בול! (וגם לדברים שצפריר תיקשר מלבן בדף במלחמה כמו במלחמה , במיוחד על הדתיות היהודית).

אולי שיער פזור

רוגע ,טיבעיות, חיבור לנפש

שחרור
שיער אסוף= ריכוז,עבודה, חיבור לשכל = שליטה

הדבר האחרון שאני עושה לפני השינה זה לשחרר את הקוקייה.

_רפי רוזן טוען, שהוא גילה במהלך הטיפולים האנרגטיים באנשים, שכולנו נועדנו ללכת בשיער ארוך וגולש על הגב.
לא אסוף, לא קוקו, לא צמה, לא כובע, לא סיכות._
גדול!
זה אותו הרעיון של בלי תחתונים (נשים לבושות באופן טבעי) רק מהכיוון השני של הגוף

דווקא ברגע שאני מחליטה "לקחת את עצמי בידיים" הדבר הראשון שאני עושה זה לאסוף את השיער ולכסות אותו, אח"כ לשטוף פנים,
גם אני.

אבל זה מפני שאנחנו לא מאוזנות. אחרי שיעזרו לנו להגיע לאיזון ויפתחו לנו את כל החסימות האחרות - איסוף השיער יתגלה ויוחש כחסימה האחרונה שנותרה. כרגע, הוא כנראה עוזר בחסימה אחרת שהיא יותר חמורה.

_בשמת,
מי זה? איזה טיפולים הוא עושה?_
אין לי מושג (ביואנרגיה, אבל אני לא בדיוק יודעת מה זה), ולדעתי הוא נפטר לפני כמה שנים.

_בקשר לשיער כקולט אנרגיה: שמשון הגיבור.
מעניין מאוד._
או!
תודה שהזכרתן לי. איך שכחתי!
אחת הסיבות לכך שהתיזה של רפי רוזן נשמעה לי הגיונית, היא בגלל היחס לשיער בקרב בני ישראל הקדומים.

שמשון הגיבור - השיער הארוך העניק לו את כוחו. ברגע שגזזו את שערו, הוא איבד את כוחו.

שירת דבורה - "בפרוע פרעות בישראל, בהתנדב עם ברכו ה'": הרבה תהו על המשמעות של "בפרוע פרעות". היתה לי מורה ביסודי שבטיפשותה אפילו חשבה שמדובר בפרעות במובן פוגרומים (כשהגויים עשו פוגרומים נגד בני ישראל)... למותר לציין ש"פרעות" במובן "פוגרומים" הן מלה מודרנית מובהקת.
כשמבקשים לפרש את המשפט הזה, צריך קודם כל להבין שמבנה התקבולת אומר ש"בפרוע פרעות" שווה ערך במשמעותו ל"בהתנדב עם".

עכשיו נלך אל שמואל הנביא. מה מבטיחה חנה לאלוהים כדי שייתן לה בן? "ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו" (שמואל א, פרק א, פס' י"א)
ומורה הריהו תער.
כלומר, אם תתן לי בן, אני אקדיש אותו לה', ושום תער לא יגזוז את שערותיו.

אז אם משמשון ומשמואל אנחנו מבינים שבתקופת השופטים (לפחות, וכנראה גם אחריה, כי הסיפורים נכתבו בתקופה יותר מאוחרת, ולא ראו סיבה לפרש, מה שמעיד שזה היה מובן להם מאליו) גידול שיער ביטא קודש לה', אפשר גם להבין שבפרוע פרעות פירושו "כשהגברים גידלו שיער ארוך כדי לסמן שהם הקדישו את עצמם לה'". או, כמו שכתוב בתנ"ך שלי (אחד מהם, באחרים לא בדקתי): "ויש מפרשים: כשרבו מגדלי שער ראשם לאות נזירות לה', וקידוש השיער היה קשור בהקדשה למלחמת ה'".

הבן שלי התגלה כבר בגיל חודשיים כתינוק אלרגי. האלרגיות הלכו והחמירו, עד שהפסיק לגדול (כתבתי על זה בדף בקשה מיוחדת של בשמת ). טיפול ב שיטת אייפק הציל אותו. וככל שהבריא, כך גם גדל שערו.

בהוראות המיוחדות שקיבלנו לגבי טיפולי האייפק היתה גם הנחייה, ש-25 שעות אחרי כל טיפול לא לספר את השיער ולא לגזוז ציפורניים. שאלתי למה, והמטפל אמר לי, שזה מפני שהפעולות האלה מחלישות את המטופל, ולא רצוי לעשות אותן בדיוק בשעות שהטיפול אמור להיקלט.
שיטת אייפק מגיעה מרפואה הודית איורוודית, מרפואה סינית, מהומיאופתיה - לא מהיהדות (אם כי לא מפתיע לגלות שהתפיסות האלה נמצאות פעמים רבות קרובות ואף זהות לתפיסות יהודיות עתיקות).

לפי המסורת היהודית, לא מספרים את הבן עד גיל שלוש. רק בגיל שלוש עושים לו תספורת ראשונה, וכמובן מותירים לו את הפאה, לפי מנהג בני ישראל מימי קדם. חברותי שומרות המסורת אמרו לי, שהסיבה שהן קיבלו למנהג זה היא שעד גיל שלוש הבן אינו חזק דיו לעמוד בזה, וצריך לשמור עליו ולא להחליש אותו. רק אחרי גיל שלוש הוא עובר פאזה וכמו שאפשר להעביר אותו אז מחזקת הנשים לחזקת הגברים, כך גם אפשר לספר אותו.

אנחנו לא שומרי מסורת, ולכן התחילו לחצים מהמשפחות, לספר את הילד.
אני אמרתי לכולם: אם גם המסורת היהודית, גם התנ"ך (שציטטתי לעיל) וגם האייפק מלמדים שהתספורת מחלישה, אני לא רואה שום סיבה דווקא להתעקש לספר ילד כה רגיש לפני גיל שלוש.
הייתי צריכה לעמוד בפני די הרבה לעג והתנגדות, במיוחד מצד כל אלה שפחדו מאוד מכל מה שעלול להיראות כ"דתיות" ("נו, אז תעשו לו חלקה? אתם נוסעים למירון?" היו מהתגובות העדינות יותר...).
בכל זאת, הייתי איתנה בדעתי שלא שווה להסתכן בפגיעה אנרגטית בילד, רק בגלל השטויות של האופנה שלנו (עוד אחת מה"צריך" האלה, "צריך לספר את הבן ברגע שהשיער שלו כבר נראה כמו ילדה").

לכן, לא פלא שכאשר קראתי את רפי רוזן, זה התחבר לי בין היתר לכל הדברים האלה, ונשמע לי הגיוני להפליא. עד כדי כך הגיוני, שהתפלאתי על עצמי, איך לא חשבתי על זה קודם.

אז ככה, שלשום הלכתי לחנות כובעים. תמיד זה קורה. רגע לפני שאני מוסרת את כל הכובעים לצדקה ,אני ניגשת לחנות, מחדשת מלאי, ויוצרת שקט מלאכותי עד לפעם הבאה.ככה זה ,במקום שינוי גדול עושים שינוי סגנון... . לקחתי את העצה של ספינה טרופה איתי, ובחרתי סוג מטפחת לא מהסגנון שלי. הרי אתם יודעים איך התיוגים הולכים אצלינו. כל סנטימטר תוספת למטפחת מראה לאן אני שייכת, מקום מגורים ,מס' ילדים וכמה פעמים אני מתפללת ביום.
בכוונה התעלמתי מהכל, ובחרתי מטפחת בורדו מהממת בגודל של מפת שולחן. בחנות קשרו לי אותה באופן מלכותי. תיוג או לא , יצאתי צדקת אבל יפה (הבעל היה מאוד מרוצה) .
אין לי מושג איך לשחזר את הקשירה . קראתי כבר את הקישור כאן עם ההסברים - לא הבנתי כלום.
כל פעם שאני קושרת אני נראת עידן רייכל, ואני בכלל חשבתי על שרה אימנו.
בעצם אולי עדיף ללכת על עידן רייכל, לא בטוחה שהמראה של שרה אימנו הולך עם מכנסי ג'ינס....

הרי אתם יודעים איך התיוגים הולכים אצלנו
הייתי מתה לראות הסברים מדוייקים עם תמונות הדגמה, מה זה מה.
(רצינית)

לא בטוחה שהמראה של שרה אימנו הולך עם מכנסי ג'ינס
דווקא נשמע לי צירוף מדליק (-:

כמה החנות רחוקה? אי אפשר לבקש עוד הדגמה, הפעם איטית ושאת תקשרי בעצמך ויעזרו לך ללמוד?
יש לך שכנה מהסוג שקושר ככה?

כל פעם שאני קושרת אני נראת עידן רייכל, ואני בכלל חשבתי על שרה אימנו. D-:
את מתוקה,הייתי בשמחה מראה לך,גם אני מעדיפה מפות גדולות על האופנתיות הקטנות,העיקרון הוא שאת לא קושרת אלא מעבירה מסביב ומכניסה בתוך הקפלים הקיימים במטפחת,אח"כ את עושה שיפוצים אחרונים ע"י הכנסת קצוות מיותרים לקפלים הקיימים.

_כבר שנים שאני מרגישה שכשהשיער שלי לא אסוף האנרגיות שלי נפולות וירודות. האם זה אומר משהו על האנרגיה שאני קולטת?
דווקא ברגע שאני מחליטה "לקחת את עצמי בידיים" הדבר הראשון שאני עושה זה לאסוף את השיער ולכסות אותו_

יש לי מחשבה שאולי זה כמו בהרבה דברים אצלנו.
חופש קשה לנו. אנחנו לא יודעים מה לעשות אתו. חוסר גבולות מפחיד אותנו. אנחנו הולכים לאיבוד בחופש מוחלט. מאבדים כיוון. מרגישים צורך בגבולות. במשהו מוגדר וברור.

אם שיער ארוך ופזור זה אומר חופש, אז יכול להיות שלאנשים מסוימים או במצבים מסוימים יהיה קשה להתמודד עם זה. אולי זה יותר מדי אנרגיות. שפע גדול מדי. יותר מדי החלטות לעשות. בלבול.
אולי זאת אחת הסיבות שהיהדות רצתה לעזור לאנשים שלא יילכו לאיבוד ולא יתבלבלו - ושמה כיסוי. וגם גדרות אחרים.
למרות שאני מעדיפה בכל זאת את החופש עם כל מה שצריך להתמודד שם, אני מבינה את הכיוון הזה של היהדות.

היהדות מאמינה בשימת גבולות. כך גם בחינוך. שאמנם מהסתכלות על הילדים אפשר לראות הרבה פעמים שהם באמת מחונכים, נעימים, אדיבים וכו', ואולי זה גם פנימי ולא רק חיצוני. ועדיין - אני אישית לא מאמינה בדרך הזו. אני מאמינה בדרך 'חופש מוחלט אשר מביא בסופו של דבר לאיזון' (כדברי יונת, בערך

).

אז זה שוני בתפיסת העולם (גבולות או חופש מוחלט) - שיכול להיות שמובילה בסופו של דבר לאותו מקום. אני לא יודעת. אבל אני הולכת לאן שהלב שלי מבקש. ומי שמרגיש שהדרך של היהדות מתאימה לו והלב שלו שם - כנראה שזה מה שיוביל אותו אל אותו המקום.

*****************************************************

איזה מרגיעון קיבלתי! "המבדיל הוא המאחד"! מתאים בול!
בשמת, מעניין אותי לדעת למה התכוונת שזה מתאים.

אני הרגשתי שזה מתאים מבחינת הכוונה שכיסוי הראש כאילו מבדיל את האשה (או האדם) מהעולם, אבל בעצם, לפי תפיסת היהדות, זה דווקא מאחד. באיזושהי רמה יותר עמוקה.

*****************************************************

ולא לגזוז ציפורניים. שאלתי למה, והמטפל אמר לי, שזה מפני שהפעולות האלה מחלישות את המטופל
בשמת, זה מעניין. דווקא ביהדות הציפורניים נחשבות כמושכות טומאה. ויש עניין לגזור אותן לפני שמגיעות לאורך מסוים. ובעיקר רצוי לפני שבת.

משהו שלא כ"כ ברור לי - בעקרון גם השיער וגם הציפורניים נחשבים ביהדות כמושכים טומאה. כי הם משהו 'ביניימי' בין חי ללא-חי. כי בניגוד לשאר הגוף שהוא ממש חי, וחש כאב - בשיער ובציפורניים יש פחות חיות, ואין שם תחושת כאב. אז הם כאילו נחשבים ל'גשר' אל הכוחות של המוות = הטומאה.

אבל זה לא מסתדר לי עם העניין של הכוח שיש בשיער כמו אצל שמשון הגיבור.
ואולי זו הסיבה שרק נזירים היו צריכים לגדל שיער? כי הם היו מלכתחילה קדושים, אז כאילו לא הייתה בהם טומאה בכלל?

או שאולי גם אנרגיה שהיא טובה - אם היא בעודף, היא כבר מזיקה?

מה דעתכן?

_שירת דבורה - "בפרוע פרעות בישראל, בהתנדב עם ברכו ה'": הרבה תהו על המשמעות של "בפרוע פרעות". היתה לי מורה ביסודי שבטיפשותה אפילו חשבה שמדובר בפרעות במובן פוגרומים (כשהגויים עשו פוגרומים נגד בני ישראל)... למותר לציין ש"פרעות" במובן "פוגרומים" הן מלה מודרנית מובהקת.
כשמבקשים לפרש את המשפט הזה, צריך קודם כל להבין שמבנה התקבולת אומר ש"בפרוע פרעות" שווה ערך במשמעותו ל"בהתנדב עם"._
פרעות מהשורש פ.ר.ע במובן של ענישה, כמו פריעת חוב.
בפרוע פרעות בישראל- אפשר לפרש בשתי דרכים-
א. כשישראל נענשים על חטאיהם.
ב. כשישראל משלמים לאויביהם.

ואולי זו הסיבה שרק נזירים היו צריכים לגדל שיער? כי הם היו מלכתחילה קדושים, אז כאילו לא הייתה בהם טומאה בכלל?
לי נשמע בדיוק להפך-
כל הגישה ביהדות הא שנזירות זה מצב שלילי-
הנזיר מריך להביא קרבן חטאת בסוף ימי הנזירות שלו, והגמרא מסבירה שזה מפני שהוא נמנע מלהנות מהעולם.
לכן, אולי, הנזיר פחות "חי" ולכן צריך לגדל את השיער שהוא החלק ה"מת" של הגוף החי.

אגב, גם מבחינה ביולוגית, השיער והצפורניים הם תאי עור מתים.

_"המבדיל הוא המאחד"! מתאים בול!
בשמת, מעניין אותי לדעת למה התכוונת שזה מתאים._
המבדיל בינינו הוא גם המאחד בינינו.

בעקרון גם השיער וגם הציפורניים נחשבים ביהדות כמושכים טומאה
זה מאוחר מאוד. מאוד. וגם, מי ביהדות? איפה התפיסה הזאת מופיעה לראשונה? אשמח לציטוט.

אבל זה לא מסתדר לי עם העניין של הכוח שיש בשיער כמו אצל שמשון הגיבור.
צריך לשנות לחלוטין את התפיסה שיש דבר כזה "יהדות", אחיד, חדגוני.
יש הרבה רבדים ביהדות, יש יותר משלושת אלפים שנות היסטוריה, יש הבדלים אדירים.
שמשון הגיבור היה יותר מאלף שנה לפני הלל הזקן, למשל.
בכלל, על שמשון אסור להגיד "יהודי". הוא עברי. הוא משבט דן, מצרעה. לא משבט יהודה. "יהודים" נקראו במאוחר בני ממלכת יהודה בתקופת בית שני.

פ.ר.ע במובן של ענישה, כמו פריעת חוב.
פרוע.
של מי הפרשנות הזאת? אם פורעים חוב, אז לא פורעים פרעות. משהו לא מסתדר בזה מבחינת העברית.

_כל הגישה ביהדות הא שנזירות זה מצב שלילי-
הנזיר מריך להביא קרבן חטאת בסוף ימי הנזירות שלו, והגמרא מסבירה שזה מפני שהוא נמנע מלהנות מהעולם._
זה מפני שהיהדות שאתן מדברות עליה היא תרבות שונה בתכלית, ובמובנים רבים אפילו מנוגדת, מדת ישראל של תקופת השופטים ובית ראשון. אבל מובן שדבר כזה לא יספרו חס וחלילה במוסדות הדתיים. היהדות השתנתה לאורך הדורות? חס וחלילה. הכל אותו דבר, והכל ישר מאלוהים, כמובן.

וואו, הדף הזה נהיה יותר מרתק ומגניב מהודעה להודעה... אני קוראת והראש שלי עף!

בשמת, אני יודעת קצת על רפי רוזן והביואנרגיה. כשהייתי ילדה (לפני 15 שנה בערך קצת יותר) אמא שלי למדה אצלו. מה שאני יודעת זה שלכל אדם, בעצם לכל יצור חי (כולל צמחים), יש שדה ביואנרגטי, בעצם כמה שדות ביואנרגטיים (כמה? לא חושבת שיש מספר מוגבל). אפשר לאמן את הידיים לחוש את השדה הזה, סביב האדם ואפילו במקומות שהוא לא נמצא בהם, אם קוראים לשדה שלו להופיע. יש דברים שמעצימים את השדה הזה - ואז אפשר לחוש אותו בידיים בעוצמה רבה יותר - ויש שמחלישים. כשהייתי בת 10 אמא שלי לימדה אותי לחוש את השדות האלה ואני יכולה להעיד מתחושה אישית, ששדה ביואנרגטי של אדם עם שיער ארוך פזור על הגב חזק יותר מאשר של אדם קצר-שיער או עם שיער אסוף. יש כמובן משתנים אחרים (שאני לוקחת בחשבון), כמו סוג האריגים של הבגדים, תכשיטים שונים ועוד, שלא לדבר על רגשות ומחשבות שעוברות בו בזמן שחשים את השדה שלו.
עד כאן בעניין רפי רוזן.

כל פעם שאני קושרת אני נראת עידן רייכל, ואני בכלל חשבתי על שרה אימנו.

קרעת אותי מצחוק.
דווקא נשמע לי צירוף מדליק לאללה!

אולי זה יותר מדי אנרגיות. שפע גדול מדי נשמע לי נכון, לפחות בשביל חלקנו.
לגזור אותן לפני שמגיעות לאורך מסוים. ובעיקר רצוי לפני שבת. וואללה? כבר שנים יש לי הרגל לגזור ציפורניים לפני שבת ולא ידעתי (או לא זכרתי במודע?).

כי הם משהו 'ביניימי' בין חי ללא-חי. כי בניגוד לשאר הגוף שהוא ממש חי, וחש כאב - בשיער ובציפורניים יש פחות חיות, ואין שם תחושת כאב. אז הם כאילו נחשבים ל'גשר' אל הכוחות של המוות = הטומאה. זכור לי ששמעתי שהשיער והציפורניים ממשיכים לגדול אחרי המוות. לא יודעת אם זה נכון. אבל זה מעניין.

זכור לי ששמעתי שהשיער והציפורניים ממשיכים לגדול אחרי המוות
נדמה לי שזה לא נכון. זכור לי במעורפל שקראתי שמה שקורה הוא שהגוף מתכווץ והשיער והציפורניים לא ולכן הם נראים ארוכים יותר.

וואו, הדף הזה נהיה יותר מרתק ומגניב מהודעה להודעה

כבר שנים יש לי הרגל לגזור ציפורניים לפני שבת ולא ידעתי.
גם לי. יכול להיות שזה בגלל שבבתי הספר היו בודקים ציפורניים וכו' לקראת השבת, כשהיתה אחות בית ספר ביסודי?
תקנו אותי אם אני טועה.
רק כשכתבת את זה נזכרתי, שגם אני גוזרת לילדים "לפני שבת".

בכלל יש המון דברים שאנחנו עושים "לקראת השבת" (זה כולל גם אותנו שלא שומרים שבת אבל מכבדים אותה כיום מיוחד) פשוט מפני שאנחנו מרגישים שזה יום חגיגי ואנחנו רוצים להיות נקיים ומסודרים ו"מקודשים" (מצחיק אותי לכתוב את זה אבל אני מרשה לעצמי) לקראתה.
אז אני מנקה את הבית לקראת השבת, וחופפים ראש לילדים לקראת השבת, וגוזרים ציפורניים לפני שבת, ועוד כל מיני דברים שאני אפילו לא זוכרת. אני ממש אומרת לילדים, "נגזור ציפורניים לכבוד השבת" או "לפני שבת". לא שמתי לב אפילו, זה כל כך אוטומטי.

במיוחד שמתי לב לזה כשקראתי את פליי-ליידי, שעושה ניקוי בית דווקא ביום שני בבוקר - שזה אצל הנוצרים התחלת השבוע.
זה נראה לי מוזר, עד שהבנתי שמבחינתה זה פותח את השבוע נקי, והזדמנות לנקות אחרי סוף השבוע שלפעמים הביא ליכלוך.
אבל זה רק חיזק אותי בתפיסות ובמושגים שלי, כיהודייה, שאני מעדיפה לנקות לכבוד שבת.

וגם אני שמעתי שהציפורניים ממשיכות לגדול עוד קצת זמן וגם השיער. אתם יודעים איפה? בתוכניות בלשים ורצח, שמראיינים את הפתולוג לקביעת זמן המוות של הגופה P-:

כשהייתי בת 10 אמא שלי לימדה אותי לחוש את השדות האלה
וואו! מדהים!
בעלי קורא עכשיו את הספר וכל הזמן עושה ניסיונות לחוש את השדה האנרגטי. ומתרגל עם הילדים. (-: אבל נורא קשה ללמוד תחושות דרך ספר.

שבוע טוב לכולן.
אני ממשיכה לקרוא ומרותקת. כשהייתי צעירה נמאס לי משיער ארוך והסתפרתי קצר, מאז אני כל הזמן מאריכה ומקצרת. דווקא כשהתחתנתי היה לי שיער ארוך, ושמרתי עליו כך כל זמן שכיסיתי אותו. כשהחלטתי להפסיק לכסות, התחלתי לקצר את השיער בהדרגה, ועכשיו, כבר שנה בערך הוא ממש קצר. אני דווקא מרגישה יותר טוב איתו כשהוא קצר, אבל כשכיסיתי אותו, היה לי טוב איתו ארוך, לא חשבתי על זה יותר מדי אז (אני פשוט לא מתה על המראה חסר השיער, שכובע עושה לי עם שיער קצר). נתתן לי חומר למחשבה.
בקשר לאנרגיות ושיער ארוך. אני לא יכולה לחשוב על זה בלי לחשוב על שירי. שירי היתה אחות של חברה טובה, שנהרגה בפיגוע לפני כמה שנים. היא לא הסתפרה כל חייה, והיה לה שיער שעבר את הטוסיק. לפעמים אסוף ולפעמים פזור. אחרי שנפטרה, חברה שלי חזרה להאריך שיער, ואני לא יודעת אם הסתפרה מאז.

יש לי שאלה מעניינת:
כל מי ששיער אסוף עוזר לה להתרכז, ומפריע לה שיער פזור שנכנס לתוך הפנים - היה לכן שיער קצר בילדותכן? או אסוף תמיד?
אני הייתי מסופרת כמו בן, ופתאום עלה בדעתי שזה השפיע.

תמיד שער אסוף.
כשגדלתי, אהבתי את השער בפנים.
לאחרונה אני גוזרתותו בכל פעם שנמאס לי לסרקותו.

אין כמו ילדה בשנות ה 70 . כל הבנות הולכות עם שתי צמות מאחורי הגב. רק לאין כמו עשו צמות מעל האוזניים.
אין כמו בחורה ,שנות ה80 . כל הבנות בתספורת של ירדנה ברווזי. רק אין כמו עם השיער על הפנים. אולי ככה לא יראו אותה.
אין כמו בתחילת שנות ה 90 . מתחילה לגדל שיער ,וזה יפה,וזה טוב.
אין כמו תחילת שנות ה 90 . אין כמו מתחתנת ,ומכניסה את השיער לכובע.

היה לכן שיער קצר בילדותכן? או אסוף תמיד?

היה לי תמיד שיער ארוך, לפעמים אסוף לפעמים לא.
תמיד יחסי שנאה אהבה עם השיער.

מוסיפה
הייתי מעל גיל 30 כשבפעם הראשונה הסתפרתי עד האוזניים (הרבה אחרי שהלכתי עם כיסויי ראש) וזה פשוט מצא חן בעיניי.

כל מי ששיער אסוף עוזר לה להתרכז, ומפריע לה שיער פזור שנכנס לתוך הפנים - היה לכן שיער קצר בילדותכן? או אסוף תמיד?
שיער אסוף עוזר לי לאסוף את עצמי, שיער משוחרר עוזר לי להשתחרר.
בילדות, בעצם עוד מיַנקוּת, סבתא שלי תמיד היתה מחליטה לספר אותי, עד שבכיתה ב', בעקבות קָרֶה מזוויע במיוחד, התמרדתי, והחלטתי שיותר אני לא מסתפרת. ואכן, חוץ מקצוות בכיתה ו', מאז לא הסתפרתי (תמיד הייתי ידועה בתור הילדה עם השיער הארוך, המשקפיים והמעיל). בשיא, השיער הגיע לטוסיק. לרוב הוא היה אסוף בזנב סוס.
בגיל 18 הרגשתי שיש לי המון שנים על הראש ושזה כבד. עשיתי קרחת והורדתי בן לילה 10 שנים של שיער מהראש. זאת היתה הקלה עצומה, פיזית ואנרגטית. כחצי שנה אח"כ חזרתי על זה, ומאז אני מגדלת.
עכשיו השיער שוב מגיע כמעט עד הטוסיק. לרוב אסוף בפקעת על הראש (בעיקר כדי להימנע ממשיכות בשיער על-ידי הדרדק).

אותי סיפרו כל פעם שגילו כינה...
שעמדתי על דעתי וזה קרה רק בתיכון,התחלתי לגדל רעמה מרשימה ורק הייתי מידי פעם מדרגת,
היום אני מכסחת בהנאה! ומתפלאת לגלות את עצמי נשית גם שאני קצוצה,
אבל האמת שבלי כיסוי ראש אני מאמינה שהייתי נוטה לגדל...
ככה זה פשוט נוח לי ,במיוחד בקיץ.

אני תמיד אוהבת שיער ארוך ופזור, אבל לא הולך לי עם השיער שלי, כי יש לו נטיה לפתח קשרים, וחם לי ולא נוח לי. הכי נוח לי כאשר השיער אסוף. איך זה יכול לבוא בייחד עם פגיעה בשדות האנרגטיים כתוצאה מאסיפת השיער?

איך תמיד שנייה לפני שאני נכנסת למיטה אני מוצאת איזה דף מרתק וארוך בפורום?????
האמת שיש לי המון המון מה לאמר (כמו תמיד....) אבל עוד שנייה העניים שלי נעצמות- אז רק אכתוב בקצרה לגבי האנרגיות: אני אכן מתחברת למה שכתבה בשמת א לגבי האנרגיות שהשיער מושך. אבל יכול להיות שיש צורך בסינון האנרגיות האלו..מי אמר שכל האנרגיות הנ"ל הן דווקא חיוביות? (כותבת מישהי שאין לה שמץ של מושג בענייני אנרגיות...

) אני באמת ובתמים מאמינה שהמצוות שניתנולנו אמורות רק לשפר את חיינו ולהגן עלינו, הבעיה היא שאני קצת מסופקת ב"מקוריות" או ב"אמינות" של המצוות בימינו......
טוב, אני אמשיך מחר- כי אני ממש ממש נרדמת!
לילה טוב לכולן

לגבי האנרגיות שהשיער מושך
לא שהשיער מושך אנרגיות - אלא הגוף שלנו כשהוא במצב טבעי וחופשי כמו שהוא אמור להיות, מלא אנרגיה (לא מבחוץ, כמצב הגוף).
זה כמו זרם הדם - במצב נורמלי, טבעי, תקין, הדם זורם בגוף.
אם יש חסימה - נגיד, לבשנו חזייה הדוקה מדי, תחתונים עם גומי לוחץ - יש חסימה בזרימת הדם.
הרעיון של רפי רוזן אומר, שאיסוף השיער או קיצוץ שלו או כובע או מטפחת - הם חסימה בזרימת האנרגיה שלנו בגוף.
והחסימה, מחלישה אותנו.

עירית_לוי

ואוו. איזה דף מרתק. תודה לכולכן!

אני כל כך נהנית לקרוא את הסיפורים והרגשות של כולן! איזה כיף

(תכתבו עוד...)

מצאתי על המחשב שלי שיעור של הרב מוטי אלון על כיסוי ראש (עשיתי עליו פעם הגהה - אני עובדת עם תנועת "מבראשית" של הרב אלון). מעניין מאוד! הוא אומר דברים יפים. אני צריכה לברר אם מותר לי, ואם כן, ואם יש מעוניינות, אולי אעלה אותו לרשת ואשים כאן קישור.

יעלי לה , אני אשמח מאוד לראות את השיעור, תודה. מעניין אם אני אשמע שם משהו שאני לא יודעת. לפעמים מפריע לי שהכל בעצם ידוע מראש ,ובדרך כלל אין הסתכלות קצת יותר יצירתית על הנושא. בכל זאת,כל שביב מידע או עידוד יעזרו לי כרגע.

יעלי לה - גם אני אשמח מאוד מאוד אם תשלחי לי!!!! אני ממש מחפשת להשתכנע לשים כיסוי ראש! כאילו מישהו בתוכי אומר לי שעד שאני לא 100% שלימה עם זה- לא כדאי לשים.... (אולי יצר הרע???

).

טוב, כמו שכתבתי לאין כמו בדף, אני לא תופסת את האיש (המאוד עסוק) שיכול לאשר לי להעלות לרשת, אבל אשמח לשלוח בדואל. שלחו לי ל- yaeli le ב- walla.com, ואחזיר לכן עם הקובץ של השיעור.

מעניין שאתן רוצות לקרוא שיעור בנושא. לפני שהתחתנתיהיתה שבת במדרשה בה למדתי, ואני זוכרת שמצאתי שם קצת חומר על כיסוי ראש (וואלה ברח לי שם הכתב עת) וישבתי וקראתי והמסקנה היתה שצריך. אז אני יודעת את זה, ועדיין הפסקתי, מניחה שאני נחשבת חוטאת במזיד בנושא הזה.

מחר יש מפגש בגן החדש של טלי, וקלטתי שאני חייבת ללבוש חצאית כמובן. כשמגיעים לדברים שקשורים במערכת החינוך הדתית, זה מינימום, גכך גם אמא שלי עשתה כל השנים. ומה עם כיסוי ראש? מישהי שאני מכירה היתה במפגש בגן השכן, ואמרה לי שכמעט כולן שם היו עם חצאיות וכיסוי ראש. אני לא אוהבת למשוך תשומת לב עד כדי כך, אבל אני מסרבת להתחפש. מתסכל קצת הנושא הזה.

מעניין שאתן רוצות לקרוא שיעור בנושא. לפני שהתחתנתיהיתה שבת במדרשה בה למדתי, ואני זוכרת שמצאתי שם קצת חומר על כיסוי ראש (וואלה ברח לי שם הכתב עת) וישבתי וקראתי והמסקנה היתה שצריך. אז אני יודעת את זה, ועדיין הפסקתי, מניחה שאני נחשבת חוטאת במזיד בנושא הזה.

עד עכשיו קראתי בענין ושתקתי, אבל זה "הקפיץ" אותי.

אני למדתי על כיסוי ראש באולפנא וגם עם המדריכת כלות והגעתי למסקנה שלא צריך .

מגיל ארבע-עשרה אני חובשת כובעים ומטפחות בכל מיני סגנונות, כך שכשהתחתנתי זה רק סיפק לי תירוץ לקנות עוד כובעים, ובמיוחד מהודרים ומסוגננים.
עם כובע הלכתי רק ברחוב ורק ביום, בגלל שמש או כהגנה מהקור של החורף. אחרי שבני הראשון נולד הרגשתי שכל כובע או מטפחת מכערים אותי, והפסקתי ללכת עם כובעים ומטפחות כמעט לגמרי.
זה היה די שוק לחברים ולמשפחה כי הם היו בטוחים שאני עושה את זה מסיבות דתיות. כמו שציינו כאן, השינוי הפריע דוקא לחילונים, שפתאום היו צריכים לתייג אותי אחרת

.

לגבי דעתו של הבעל - מבחינתו שאני אעשה מה שאני רוצה. ולאלה ששאלו לגבי כיפה, אז אני יכולה לספר שבעלי הולך עם כיפה כדי שלא יתקשרו אליו בשבת וכדי שלא יתחילו אתו בחורות, כדבריו. לפעמים הוא לא הולך עם כיפה, ומבלבל את "המתייגים". לעומת זאת, אני שכנעתי אותו ללבוש ציצית.

עוד סיפור מחיי השמעממים: היתה תקופה שלצורך העבודה שלי חבשתי פאה (וגם התחפשתי בהתאם לחרדית). זה היה מאד נוח, מאד מאד מכוער (בעיקר משום שלא טרחתי להוציא כסף בענין). ומה שמצחיק בעיני הוא שהיו אנשים שממש לא זיהו אותי כשהייתי "מחופשת".

פחות דיברו על זה כאן, אז אני מעלה את הנושא: כיסוי ראש בבית-כנסת. גם בבית כנסת אני לא שמה כיסוי ראש, אלא אם כן אני יודעת שזה יפגע ברגשות הציבור, בדיוק כמו שאני לובשת חצאית כשאני מארחת את החבר החרדי של הבן שלי בבתינו.

אני למדתי על כיסוי ראש באולפנא וגם עם המדריכת כלות והגעתי למסקנה שלא צריך .

הנה עכשיו הוכחת את הנקודה שלי ממעלה הדף, שכל אחת עושה דברים אחרת. אני לא מצאתי סימוכין ללכת בראש גלוי, ואת כן. יש כנראה פוסקים שונים ומסקנות שונות.

למרות זאת, אני מניחה שהמסקנה של הרב אלון היא שכן צריך, מהיכרותי את הסגנון שלו.

זו הייתי אני כמובן.

הרב אלון בכלל לא נכנס לשאלה אם צריך או לא. אצלו זו לא מסקנה אלא נקודת פתיחה. השיעור מתחיל כך:
לפני הכל צריך לזכור, שכיסוי ראש הוא לא דבר שיש מה להתלבט בו הלכתית. צריך לזכור שזאת הלכה ברורה, משנה מפורשת.
השיעור הוא לא על כיסוי ראש בהלכה, אלא למה ואיך כיסוי ראש מתאים למהותה של אשה יהודייה נשואה.

אני למדתי על כיסוי ראש באולפנא וגם עם המדריכת כלות והגעתי למסקנה שלא צריך .
אני סקרנית... הגעת למסקנה שלא צריך הלכתית, או הגעת למסקנה שהסיבות להלכה הזאת לא תקפות (לגבייך, לגבי היום וכו'...)?

תנו לי פוסקים שאומרים "אפשר בלי" ונאמר אמן. אני לא נתקלתי בחיפושי במשהו כזה. אפילו להפך ,יש ישובים שמקבלים רק נשים עם כיסוי. אותו דבר בבתי ספר (דתיים לאומיים) ,וזה רק הולך ומתחזק. כל ההבדלות האלה מרגיזות אותי. "הממסד" קובע מה לגיטימי ומה לא ,ואם אנחנו רוצים להשתתף - ואנחנו חייבים להשתתף כי זו החברה שלנו ,חייבים לאמץ את הכללים שלהם.
ובשמת , זה לא הגברים קובעים, אני דווקא רואה את רדיפת הצניעות בעיניין מכנסיים וכיסוי יותר אצל נשים.
לדוגמא : להן היה מאוד חשוב שבבית ספר של הילדים שלי ילכו רק עם חצאיות (בתור בית ספר אזורי של קיבוצים זה לא היה נהוג עד עכשיו.) ויש לי עוד דוגמאות בסגנון הזה - דווקא הנשים מצרות לעצמן את צעדהן. וחבל .
הן לא נותנות לעצמן בחירה באפשרויות יותר רחבות. הן תמיד עסוקות באיך לצמצם את עצמן ,ואפילו לא שמות לב ,שזה מה שהן עושות.

אותו דבר בבתי ספר (דתיים לאומיים)
אני זוכרת כשהייתי ילדה, שככה היה בבי"ס חורב. חברות של ההורים שלי היו מתלבשות בחצאית ומכסות את הראש כדי שהילדים שלהן יתקבלו כי זה בי"ס טוב. אמא שלי סירבה לשחק את המשחק הזה.
כיום זה עוד יותר נפוץ, בבתי ספר כמו נעם וכד'.
בתור בית ספר אזורי של קיבוצים זה לא היה נהוג עד עכשיו עכשיו העצבת אותי. אם זה הגיע גם לקיבוץ הדתי, אז באמת שאין לאן לברוח, מאטפורית כמובן. אני תמיד אומרת שהחיים שלי קשורים לירושלים/רעננה/קיבוץ דתי/רחובות, בערך, מבחינה דתית. רוב ירושלים הרי הרבה יותר שמרנית ממני.
אני מניחה שאותן נשים רוצות להיות מקובלות בקרב קבוצה גדולה בחברה הדתית שמתייחסת לקיבוץ הדתי כ"פושר" , ובכך שהן מצרות את צעדיהן הן אולי יקבלו יותר לגיטימציה להשמיע את דעתן מבפנים.

הן תמיד עסוקות באיך לצמצם את עצמן, ואפילו לא שמות לב, שזה מה שהן עושות.
סוגיה מרתקת.
מה את חושבת על זה? מניין זה בא? מהם השורשים של זה? מה הפחד שמתבטא כאן?
האמנם הפחד מן הסכנה של החופש? תחושה שגורמים חיצוניים של דיכוי, שהיו גדולים בעבר, התרופפו, אז מוכרחים לחדש את הדיכוי מבפנים?
סתם השערות. אני מאוד סקרנית. ואני חושבת שיש להבחנות שלך משמעות חברתית ונשית עצומה, לכולנו.

דף מרתק, מלא חוכמה ומקסים, תודה לכל המשתתפות @}

אין כמו משפחה :
תנו לי פוסקים שאומרים "אפשר בלי" ונאמר אמן.
אני שואלת באמת, שאלת 'תם' (שלא לומר 'טמבלית'

)
למה צריך לחפש פוסקים חיצוניים שיגידו בקול סמכותי את מה שאת יודעת / מרגישה בפנים?
אם הולכים הולכים מחפשים עד שמוצאים את זה שאומר את מה שרוצים לשמוע, מה החשיבות של אותו פוסק?

ואם אנחנו רוצים להשתתף - ואנחנו חייבים להשתתף כי זו החברה שלנו ,חייבים לאמץ את הכללים שלהם.

דווקא הנשים מצרות לעצמן את צעדהן.

אני רואה קשר בין שני המשפטים האלה. אולי משהו שאפשר לראות בכל חברה עם כללי התנהגות ברורים ונוקשים. בניסיון למצוא חן ולצאת "הכי צדיקה" בעיניי ה"ממסד" (והשכנות), נשים נוטות לאמץ ולדקדק ולהחמיר יותר מהמחמירים. ("קדושה יותר מהאפיפיור" נהוג לומר אצלנו, הכופרים

)

גם אני אשמח לשמוע את ההבחנות שלך, אין כמו , וגם את שלך, בשמת.

רפי רוזן טוען, שהוא גילה במהלך הטיפולים האנרגטיים באנשים, שכולנו נועדנו ללכת בשיער ארוך וגולש על הגב.

כדאי לספר את זה לחבר'ה בדף ראסטה מן
נדמה לי שרפי רוזן הושפע מאוד מווילהלם רייך.

נדמה לי שרפי רוזן הושפע מאוד מווילהלם רייך.
נכון. אבל מי זה ווילהלם רייך?

שגית, את צודקת לגמרי. אני באופן אישי צריכה את קביעת הרבנים רק בשביל בעלי. הוא לא ינהג נגד ההלכה.

אני אשתדל "לנתח " לרגע את הנשים הללו,אבל קודם רק שיהיה ברור: נשים רבות עם כיסוי וחצאית חיות להן בשקט ,בלי לראות באופן שלילי את מי ששונה מהן.
ועכשיו לסוג השני... כמו אף חצוף ,גם לדעתי יש כאן משחק של כח ושליטה הן רוצות לקבוע את הטון, ולמה?
שאלה טובה... יש באמת את עניין השכנות... או בהרחבה ,בפני מי אני רוצה למצוא חן? האם אני רוצה למצוא חן בעיני אין כמו וחברותיה הביזאריות ,שעושות מה שבא להן או אני רוצה למצוא חן בעיני הקהילה המכובדת, ולזכות להחשב כמשפחה טובה בקהילה - והתשובה ברורה.
לכן אני (כלומר היא) אתנדב ואדאג שכ ו ל ם ידעו מזה, אפרסם שיעורים לנשים ואהיה בקשרים טובים עם הרב. כן,כן, היא תאמר להנאתה: אני אידיאליסטית וכולם יודעים מזה. כמה טוב להחשב משפחה טובה ,כמה כח יש בזה. כולם צריכים לדעת שהחינוך אצלם במקום הראשון. ולכן כל יומיים הן אצל המנהל כדי להוסיף גזרות חדשות ועוד ועוד שעות העשרה תורנית.
לפעמים אני רואה אצלן סוג של התנשאות :אנחנו החברה המשובחת, אנחנו נראה דוגמא (מי ביקש ממכם?)
הן רואות את עצמן כנשים חזקות. הן אכן חזקות, אבל לטעמי,לא מספיק נשים- במובן של נשיות.

אני אזרוק איזה רעיון שעלה בי .אל תסקלו אותי ,זאת רק מחשבה ויכול להיות שהיא מופרכת לחלוטין.
אולי,אולי יש איזשהוא צד של קנאה לא מודעת. ואני אסביר: מבחינתה צורת החיים שתארתי היא ברורה ומוחלטת .לא יתכן שינוי מצב. וזה מרגיז ולא נעים לראות שכנות אחרות שאולי נראות קצת יותר טוב (אולי איזה זיק של נשיות בכל זאת נשאר להן.) הן יוצאות מטופחות מהמספרה עם מכנסיים מחמיאות - ממש לא בסדר. הן לא תשמנה לב אם המכנסיים צנועות או לא. היא נראת לא דתית אז היא לא משלנו.
שוב להבהיר - התאור הוא רק על נשים מאוד מסוימות שקובעות את הטון. וחס וחלילה לא על שאר הנשים הדתיות.

וילהלם רייך

ואוו אף חצוף כמוני כמוך:
מחר יש מפגש בגן החדש של טלי, וקלטתי שאני חייבת ללבוש חצאית כמובן אז אצלי זה לא בגן, זה במקומות שונים, למשל כשאני באה לסבתא שלי, חובה עם חצאית וכיסוי ראש. וגם אמא שלי שהורידה את כיסוי הראש אי שם לפני כ-30 שנה, מגיעה לשם עם כיסוי ראש, למרות שכולם יודעים שהיא בלי. זה יכול להגיע למצבים אבסורדיים שסבתא שלי תסרב להצטלם צילום משפחתי ולא נבין למה, עד שיפול האסימון שצריך ששתינו נכסה את שערותינו הגלויות אם אנחנו מעוניינות בצילום משותף.
מתי אני אוכל לעשות את מה שאני רוצה?

וואללה, תראי איזה קטע - וילהלם רייך... (הקטע הוא שהיה צרך לגגל בשביל זה)

שוב שלום,

לא הייתי פה שבועיים שלושה, ואני רואה שינויי כיוון פה בדיון.
בפני מי אני רוצה למצוא חן? - שאלה טובה. אם לדעתך את נראית טוב יותר ללא כיסוי ראש, אז (שאלה פרובוקטיבית) אולי את רוצה להוריד את כיסוי הראש כדי למצוא חן בעיני הגברים ? צריך הרבה כנות כדי לענות תשובה נכונה

אני נראת טוב עם כיסוי ראש ובלעדיו. לא הבנדנה לבדה תקבע אם אני אמצא חן בעיני מישהו או לא.
אני גם נשואה עם כיסוי ראש או בלעדיו.
ולשאלתך: אני רוצה למצא חן בעיני עצמי. אני לא רוצה שיכפו עלי דברים שאני לא מאמינה בהם.

דף מקסים! מזכיר לי את הלילות הנעימים של באופן שלי...

לעניין הפוסקים המתירים- למיטב ידיעתי יש אחד ויחיד כזה, ועליו נסמכים כל השיעורים בנושא כיסוי ראש לנשים (או לפחות כך זה היה בימי המדרשה שלי)- הרב משאש. אותי זה לא כ"כ עניין אז לא התעמקתי.

וסיפורים משלי-
נתחיל באמא שלי, שכסתה את צמותיה מגיל 3 במצוות אבא שלה, נסתה למרוד בגיל ההתבגרות ולא כ"כ הלך לה, ורק עם נישואיה לאבא שלי השתחררה מעולו של כיסוי הראש. ההורים שלי, אגב, עלו ארצה מאותו אי וגדלו באותו מושב (וגם אני

). סבא שלי, אבא של אבא, מחרים אותנו בגלל הראש הגלוי הזה.

אני, לעומת זאת, מכסה את הראש בשמחה רבה מאז החתונה. רוב חיי הייתי קצוצה, בשנות השירות נמאס לי להסתפר וגיליתי להפתעתי שאני מתולתלת... קצת קשה לטפח תלתלים מתחת למטפחת, ואחרי הלידה הראשונה, כשהשיער נשר ונשר, פשוט גלחתי את הראש וזהו. נוח לי בשיער קצוץ. לא הייתי יפה מעולם וכיסוי הראש לא שינה את זה באיזשהו אופן, אם כי אני בהחלט מתגעגעת לפעמים לתחושת התלתלים העוטפים. הצמה הארוכה שלי, אגב, מונחת בארון, עטופה היטב, בין הכובעים והמטפחות...

מה עוד? עד שקצצתי את השיער, נהגתי ללבוש מטפחות "פתוחות" עם סרט (כאפיה, בקיצור). זה לא כ"כ נוח כשיש תינוק בידיים, וגם מטריד בעבודה (אני עוסקת בחקלאות), אז עכשיו כיסויי הראש שלי הדוקים- כובעי כיפה או מטפחות קשורות- ורק בהזדמנויות חגיגיות אני מרשה לעצמי לפרוש ולהתהדר במטפחות הגדולות. אה, ושכחתי לכתוב שאני חברת קיבוץ דתי

אני חייבת להתוודות:

לפעמים אני לובשת כיסוי ראש או לא לובשת בהתאם למה שאני מרכישה כלפי אותה סיטואציה..... אני אתן דוגמאות:

היום הלכתי לעצרת בכיכר רבין (בנושא החטופים)- משום מה היה לי צורך עז לשים כיסוי ראש..... כאילו רציתי בעצרת הזו להתחבר לצד ה"דתי" שלי....אני מודה שגם יש בזה בשבילי איזו סוג של אמירה. ידעתי שיהיו שם אנשים מכל ה"סוגים" (מילה לא טובה "סוגים", הא?). ובאותה סיטואציה רציתי לשייך את עצמי לציבור הדתי לאומי (כמובן שגם לבשתי את מיכנסי הג'ינס הנצחיים שלי....). כאילו לאמר: "גם אנחנו פה". נשמע הזוי???

כשאני הולכת לחתונות של "החברה" (הדתיות מביננו מבינות על מה אני מדברת )- אין מצב שאני שמה כיסוי ראש.....קצת קשה לי להסביר למה.... אבל זו סיטואציה שאני רוצה להרגיש בה שונה מהרוב...שונה כנראה ממשהו שאני לא אוהבת.... מין כור היתוך כזה..... אולי מישהי תבין למה אני מתכוונת (אני ממש גרועה בהבעה בכתב )

אצל אמא שלי- אין מצב! היא מיד תתלהב ותגיד לי: "ממש מהמם לך ככה!! מאיפה המטפחת?! יש לי פה מאמר על משמעות השיער בקבלה - את חייבת לקרוא!...." !@#$%^^ וכו' וכו'! אפשר להבין למה אני שונאת לבוא לשם עם כיסוי.....

זה כאילו שהכיסוי בשבילי הוא איזשהוא מעמד/אמירה/ייצוג/שייכות - עוד לא החלטתי בדיוק מה.... כאילו יש לי שני פנים. ואני באמת לפעמים ככה (רוחנית, קדושה, מחוברת לקב"ה מאוד) ולפעמים אני במקום אחר של דעתנות, ריב פוליטי, עשייה (אני בפארק עם הילדים מנסה להשתחל לתוך המגלשה הארורה הזאת- ממש ממש לא תחושה של כיסוי ראש.... אתן מבינות מה הבעיה אצלי???? שהכיסוי תלוי אצלי בתחושות של אותה הסיטואציה.... אני תמיד תוההלמה אני לא יכולה להחליט שלפעמים אני הולכת עם כיסוי ולפעמים לא?? למה אני חייבת להחליט באופן גורף????????

לנה נה נה,

אני רוצה למצא חן בעיני עצמי.

ועוד סיפורים:
שנה שלמה ישבתי בקורס באוניברסיטה, לובשת מכנסיים ועם כובע אופנתי. בסוף השנה עמדתי ליד אחת הבנות והיא אומרת לי :וואו באת היום במכנסיים, זה בסדר?" מבחינתה, ברגע שהיה לי כובע על הראש, היתה לי גם חצאית...

אמא שלי החלה לשים כיסוי ראש עשר שנים אחרי החתונה. התהליך התקדם מברטים ועד פאה. אבא שלה (סבא שלי) מאד מתנגד לזה, ובפעמים הראשונות הוא בהויד לה בכוח את הכובע מהראש. אחרי כמה ויכוחים וכמה חודשים הם הגיעו לפשרה שבבית של הסבים היא מורידה את כיסוי הראש. גם החם של אמי לא סבל את הכובע אבל היה עדין יותר...
אבא שלי עד היום לא בעד כיסוי הראש של אמי, אבל משלים עם מה שהיא רוצה.

אמא נחה,

אני תמיד תוההלמה אני לא יכולה להחליט שלפעמים אני הולכת עם כיסוי ולפעמים לא?? למה אני חייבת להחליט באופן גורף????????

את כן יכולה להחליט בכל פעם אחרת. כמו שלפעמים מקפידים יותר על רכילות ולפעמים פחות...
אלא שכובע על הראש הוא משהו שממש בולט וכולם רואים בניגוד למחשבות...

בס"ד
_נכון שיש פיאות בתסרוקות יפות שנראות כאילו את בלי, אבל אז מה הקטע?
רוב הפיאות שאני מכירה, דווקא איכותיות וממש נראות יפה, ובאמת מה הקטע. אמא שלי מספרת על בת דודה שלה, שהיה לה שיער ממש סתמי, ואז היא דווקא נראתה יותר טוב כשהתחתנה והתחילה לחבוש פאה, זה כבר באמת מגוחך!_ - סליחה שאני נכנסת לדיון, ולא קראתי את כל הדף (אני חייבת ללכת לישון, אבל הייתי מוכרחה לכתוב-)
כוונת כיסוי הראש הוא לא שהאשה לא תראה עם שיער, או לא תראה רווקה, אלא ששיערה יהי'ה מכוסה (זה ע"פ ההלכה. "הקלות הלכתיות" זה כבר שיחה אחרת- בואו לא נכנס לזה, ונשמור על "שלום בית" ....

)
ולכן, פאה, שהיא שער אמיתי (או סינטטי- אבל זה חם בצורה איומה!) כוונתה לא להיות עם שיער מהמם, לדוגמא בניגוד לתלתלים המעצבנים שהיו לי פעם, או כל דוגמא אחרת, ולא בשביל להתהדר בה, אלא כדי להוות כיסוי מלא לשיער האישה- הפאה, בניגוד ל כל כיסוי ראש אחר מכסה את כל שיער הראש- כולל השיער מעל האזן, על העורף, באיזור המצח- אלא אם כן את חובשת מטפחת עד למצח, שיכסה את השיער במצח, ועל האזניים, ומשאירה זנב של המטפחת כדי שיכסה גם בעורף. ואז, כשאת מסתכלת למטה לדוגמא- הכיסוי זז, והשיער נחשף - ואת כל אלה אני אומרת מנסיון.... (וגם מבדיקה של גדולים וחכמים וקדושים ממני) אני עונה את זה כדי להבהיר למה לובשים פאה, ואם מישהי תגיד שאני נראית כאילו לא נשואה- אז שוב- הענין הוא לא להראות נשואה (או לא, לצורך העניין) אלא לכסות את השיער.

האמת, שכשהתחלתי לחזור בתשובה, דווקא מאוד רציתי ללכת עם כובע, וככה קצת שיער בחוץ, נגיד צמה, או קארה, ולהחליף כובעים לפי החשק, וכובע מיוחד לשבת, וכאלה......

אבל הדרך בה אני הולכת היא מעט יותר המממממממממ.... אדוקה? ואני עם פאה, או כיסוי ראש בבית (שמכסה כמעט לגמרי, ומשתדלת להחזיר למקומו כל פעם שהשיער נחשף) , גם אני, ברגעי משבר הורדתי את הפאה, ולא הייתי מוכנה להחזיר אותה, או ללכת לפחות עם כובע, אבל זה הי'ה בתוך בית, וכמו שכתבו כאן, לא העזתי לצאת מהבית עם שיער חשוף, או עם כובע...... וגםאני, כשנורא נורא חם (במיוחד עם הורמונים של הנקה, או בחודש תשיעי (עד לפני חודש) ואני מרגישה בתוך להבות, אני מורידה את הכובע ממני במין אטרף כזה, אבל לא אצא מהבית בלי.......
אמא שלי אגב, מאוד נגעלה מהפאה, ושאלה איך אני מסוגלת ללבוש שיער לא שלי?..... ומה עם כל השיער היפה שלי.....? מה, אני אספר אותו???
וכשהיא שאלה אותי, באותו רגע הבנתי שהשיער לא מאפיין אותי, לא קובע לי אם אני יפה יותר, או יפה פחות, לא עושה אותי יותר נשית, או מושכת, והוא פשוט שם, והוא יהי'ה שם גם אחרי שאסתפר (זה הי'ה לפני החתונה, כן?) רק בפורום יותר מצומצם (הי'ה לי שיער ארוך מאוד, ומלא, מתולתל, ומאוד מאוד אהה..... שובב!!!) ולעיניי בלבד, ודווקא אני אוהבת שאני לא צריכה לדאוג לו, ולשים קרמים, ולהסתפר בצורה שגם תשמור על האורך, וגם יהי'ה לי מתאים לפנים, וגם, וגם, וגם......
והכי חשוב-
בעלי (שהרי הכיר אותי עם כל השיער שהי'ה לי אז) אוהב אותי יותר מיום ליום, ואוהב את השיער הקצוץ שלי (הוא כמעט לא רואה אותו......) , והכי מעניין- (בניגוד לחיים הקודמים שלי בהם שיער הי'ה משהו נחשב, ומדד כלשהו לרמת המראה שלי) זה לא הפחית את החיבה אליי, ולא משנה לו-
כי מה שבפנים-הנשמה- זה מה שהכי חשוב!

>חנאנימא תקרא כשיהי'ה לה קצת יותר זמן, כי היא נורא סקרנית לראות מה עוד כתוב כאן. ליל מנוחה!<

קראתי איפשהו בדף הזה שמישהי כתבה שהיא למדה באחד מטיוליה בהודו, ששיער הראש משמש כמו אנטנה, לקליטה של דברים חיצוניים, ולכן ילדים עד גיל שלוש ביהדות לא מגלחים את שיער ראשם, כי אלו השנים הטובות ביותרל קליטת מידע, וזו הסיבה שאינדיאנים מגדלים את מחלפות ראשיהם, כיוון שהם רוצים לקלוט את הרוחות וביהדות רואים בקליטה של גורמים חיצוניים שכאלו דבר שלילי ולכן נשים, שנטייתן ל"הכיל" ולקלוט גדולה, נצטוו לכסות את שיער ראשיהן.

ועכשיו לתגובתי: אני מאוד מקווה שמהערתי זו יוכלו אנשים ללמוד מעט על כמות השטויות שמסתובבת בחוצות בלי הרף. זה שיש חופש מידע וחופש דיבור זה לא אומר שצריך להקשיב, וגרוע מכך - להאמין, לכל שטות. ואני לא מתכוון להעליב את הדוברת אלא לבקר את הדברים שאמרו אלה שמסרו לה את המידע.
לא צריך בחיים להיות ביקורתי מידי, אבל מידה נאה של ביקורת יפה לו לכל אחד שיסגל לעצמו. הפעלת ביקורת קלה על השטות שנאמרה לעיל, הייתה מבהירה לכל אחד כי מדובר בשטות חסרת כל משמעות. אמנם יש נטייה למצוא רציונל בכל הלכה, בטח ובטח בהלכות שמעיקות על נשמתנו עד בלי די ושקשה מאוד לקיים אותן ללא מציאת רציונל, אבל חליק אנשים - לפחות תמצאו רציונלים הגיוניים.
ועכשיו לנימוק - אם שיער הראש נועד לקליטת מידע, אזי לא הייתה סיבה להפסיק לגדלו בגיל 3. כיצד ניתן לשער שמישהו יגדע באחת את קצב הקליטה המדהים הזה. אמנם, לכאורה (לא מוכח בכלל, אבל נניח ש...) שמגיל 3 עד גיל 6 קצב הקליטה איטי יותר, אבל האם אנו ניתן ידנו להאטתו הגדולה יותר.
שנית - לפי ההיגיון הכל כך לא בריא של הרציונל שהוצג לעיל, אנשים עם שיער דליל/קרחים/קצרי שיער, אמורים להיות טיפשים יותר או לכל הפחות בעלי כושר קליטה דל יותר. גם זה נשמע לי הזוי לחלוטין, שלא לדבר על חסר כל אחיזה במציאות. די לנו להסתכל על כמות הפרופסורים הקרחים, או הנשים דלילות השיער הנושאים בראשם מוח חד קליטה. יתרה מכך - האם מישהו מכם חש בעלייה בכושר הלמידה בימות ספירת העומר? ולבסוף - אם האינדיאנים הם בעלי כושר קליטה כה מוצלח, כיצד זה שתרבותם הנאורה הייתה כה נחשלת לעומת תרבות המערב או המזרח הרחוק??

אז מה למדנו היום? מותר לומר כל דבר, אבל לא רצוי להקשיב לכל שטות.

יש משהו בדברים שכתבת,אבל הנימה לא נעימה,אנשים מבררים דברים,בודקים ,לומדים,
לא צריך להיות כ"כ שיפוטיים,לא כולם באים מאותו הרקע,לא לכולם אותם מקורות אינפורמציה,אז מה?

אפשר בדף כזה לקרב או להרחיק,
לא חבל?

מסכימה עם ציפ ציף.
חוץ מזה, אני בכלל לא הבנתי את זה ככה. מי אמר ש שיער הראש נועד לקליטת מידע_? הכוסמת שמעה ש _שער הראש קולט אנרגיה כמו אנטנה_ . הנימוקים שלך לא ממש קשורים... (_הפרופסורים הקרחים, או הנשים דלילות השיער הנושאים בראשם מוח חד קליטה - מה הקשר???)

יעלי תקראי דברים נוספים שנאמרו בדף. התייחסתי אליהם ולא אל מה שאת התכוונת. ברור שהכוונה לקליטת מידע (אז מה בדיוק ילדים עד גיל שלוש קולטים? ערוץ יס?)

ההתייחסות שלה היא לקליטת אנרגיה באשר היא (והדוג' של הילדים בני השלוש מתייחסת ספציפית ללמידתם של בני השלוש).
ובאשר לנימה בה נאמרו הדברים - אם בזכותה יקרא את זה לפחות אדם אחד נוסף שהקשקושים שיש לו בראש פתאום יראו לו מגוחכים, דיינו. קשה לי לשמור על שלוות נפש כאשר אנשים מפיצים שטויות ברמות כאלו קשות, ואחכ גורמים לאנשים לנהוג במשך שנים כשוטים. מחפשים תירוצים לכיסוי ראש, אז הנה אחלה תירוץ - מקטין סיכויים להידבק בכינים. אז נכון שכלום לא קורה מכינים, אבל זה נורא מבאס, מגרד, והכי גרוע - אנשים מסתכלים על זה כדבר לא מקובל בחברה המודרנית. נימוק נוסף - יצרני כיסויי הראש צריכים להתפרנס, ומה רע בלתמוך בעוד משפחה הודית אשר עשתה כמה רופיות מתרומת שיער האישה לטובת איזה כוניפה בני ברקית שמעדיפה את השיער המלאכותי על פני שיערה המקורזל (ועודרוחצת בניקיון כפיה בברז הצניעות אלק....).

ברור שהכוונה לקליטת מידע (אז מה בדיוק ילדים עד גיל שלוש קולטים?

מה???? זה ברצינות?

קראתי איפשהו בדף הזה שמישהי כתבה שהיא למדה באחד מטיוליה בהודו, ששיער הראש משמש כמו אנטנה, לקליטה של דברים חיצוניים, ולכן ילדים עד גיל שלוש ביהדות לא מגלחים את שיער ראשם, כי אלו השנים הטובות ביותרל קליטת מידע, וזו הסיבה שאינדיאנים מגדלים את מחלפות ראשיהם, כיוון שהם רוצים לקלוט את הרוחות וביהדות רואים בקליטה של גורמים חיצוניים שכאלו דבר שלילי ולכן נשים, שנטייתן ל"הכיל" ולקלוט גדולה, נצטוו לכסות את שיער ראשיהן.
לי אישית נראה, שאין קשר בין מה שנכתב בדף לבין הפרשנות הנ"ל.
אשמח אם תוכלי להביא ציטוטים מדויקים ולהסביר איך למדת מהם את כל הנ"ל.
את יודעת, המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם (ציטוט לא מדויק).