עוד יוזמה שניסיתי פעם להמריא: בנק זמן
הרעיון המרכזי הוא כי " זמן שווה זמן" – כל אחד יכול לתרום זמן ולקבל זמן.
שעה של נתינה שווה שעה של קבלה.
מתוך האתר:
www.bankhazman.org.il
(מומלץ להיכנס ולצפות בסרט! )
בנק הזמן- פרויקט קהילתי חדשני בו כל אחד יכול לתת ולכל אחד מגיע לקבל.
הרעיון בבסיס הפרויקט הוא ש"זמן שווה זמן". שעה של נתינה בתחום מסוים, מזכה את הנותן בשעה של קבלה בתחום אחר, אותו הוא בוחר ממאגר היכולות שנצברו בקהילה. בבנק הזמן הזמן של כולם שווה- כל אחד הוא גם נותן וגם מקבל. כל שירות מתומחר לפי משך הזמן הנדרש לספקו ולא לפי הערך שלו בשוק הכלכלי.
בנק הזמן מושתת על הרעיון בו אנשים "מפקידים" את זמנם בבנק ע"י מתן עזרה לאחרים בתחומים מגוונים ו"פודים" את זמנם כאשר הם צריכים שמשהו ייעשה למענם. בבנק אין "מתנדבים" אלא "תורמי זמן" ו"מקבלי זמן".ניתן לתרום בכל תחום שהוא, מעזרה בלימודים וייעוץ כלכלי ועד לעזרה בגינה. כל אדם יכול לבחור במה הוא רוצה לתרום ומה הוא רוצה לקבל, בזמן ובמקום הנוחים לו. בנק הזמן מניע יחסי גומלין בין התושבים בקהילה העוזרים והנעזרים בתחומי חיים שונים במסגרת שלאחד על אחד, ומתאם ביניהם. חברי הקהילה מתחברים לפרטים אחרים בקהילה וכך נוצרת שרשרת של נתינה וקבלה. שרשרת זו מהווה תשתית לבניית הקהילה.
והסבר רחב יותר:
הרעיון המונח ביסוד בנק הזמן הוא שאנשים "מפקידים" את זמנם בבנק על-ידי מתן עזרה לאחרים בתחומים מגוונים, ו"פודים" את זמנם כאשר הם רוצים שמשהו ייעשה למענם. בבנק אין "מתנדבים", אלא "נותני זמן" ו"מקבלי זמן". כל אחד יכול לתת וכל אחד יכול לקבל, כאשר המטבע המוחלף הוא "זמן".
בנק הזמן מתאים עצמו לנותן הזמן - אפשר לתרום בכל תחום שהוא, מעזרה בלימודים ומתן טיפולים אלטרנטיביים ועד לטיול עם הכלב. מגוון האפשרויות לנתינה ולקבלה הוא בלתי-מוגבל ומתבסס על כל היכולות המצויות בקהילה: עזרה לשכנה עם הקניות, הבאת תרופות לקשישים, חברה לאנשים בודדים, סיוע לימודי, חונכות, לימודי שפות, פיתוח קול, לימוד נגינה, ועוד... למשל, דני נותן זמן – מלמד את שולה אנגלית, ומקבל זמן מטלי– הנותנת טיפול בשיאצ'ו; עינת מבשלת לאדון כהן ומקבלת הדרכה במחשבים ממאיה, וכן הלאה.
כל אדם רשאי לבחור מה ברצונו לתת, מה ברצונו לקבל, מתי ואיפה, הכל לפי נוחותו ורצונו. המעורבים בחליפין יכולים להיות מכל קבוצות הגיל; הנתינה והקבלה מתרחשות בין פרטים בגילאים שונים ובין אנשים בעלי רקע חברתי ותרבותי שונה.
בנק הזמן מניע יחסי גומלין בין התושבים בקהילה העוזרים והנעזרים בתחומי חיים שונים במסגרת של אחד על אחד, ומתאם ביניהם. כל מי שנותן שעה יכול לקבל שעה בתמורה. כל שירות "מתומחר" לפי משך הזמן הנדרש לספקו ולא לפי הערך שלו בשוק הכלכלי.
המפקיד זמן לא חייב לקבל תמורה, ובוודאי לא מייד. הפקדת הזמן נשמרת לזכותו (כקרדיט) – עד אשר יזדקק לקבל שירות כלשהו בעתיד.
חברי הקהילה מתחברים לפרטים אחרים בקהילה וכך נוצרת בסופו של דבר רשת או שרשרת בין אנשים נותנים ומקבלים; רשת זו מהווה תשתית ליצירת קהילה.
ייצור משותף מבוסס על ארבעה ערכים מרכזיים:
• ההון האנושי הוא הנכס העיקרי של החברה; כל אחד יכול להיות נותן ותורם לחברה.
• יש להגדיר מחדש את המושג "עבודה", כך שיכלול כל פעילות שאינה מוגדרת היום במונחים של כלכלת השוק וכוללת, למשל, גידול ילדים, שימור המשפחה והשכונה, דאגה לחלשים וכדומה.
• הדדיות היא צורך אוניברסלי, לכן יש להפוך פעולות חד-צדדיות של נתינה לחליפין הדדיים – לא עוד "אני צריך אותך" אלא "אנחנו צריכים זה את זה".
• לאנשים יש צורך ברשת חברתית; רשת כזו מהווה הון חברתי והיא נוצרת על-ידי הדדיות, אמון והתגייסות ציבורית. כדי לטפח את הרשת החברתית יש להשקיע בה כל הזמן.
הספרות המקצועית מגדירה מספר יעדים חברתיים העומדים ביסוד בנק הזמן, שהעיקריים ביניהם:
• התחדשות קהילתית: על-ידי יצירת רשתות חברתיות, לכידות חברתית ובניית אמון הדדי שהם הבסיס לחיי קהילה (Seyfang , 2002).
• שיפור ההערכה העצמית של מקבל השירות והעצמתו באמצעות התנדבות הדדית: התפיסה היא שנתינה חד-כיוונית גורמת לתחושת תלות וחולשה, לעומת התנדבות הדדית, המעצימה את מקבל השירות על-ידי שינוי מעמדו ממקבל שירות למעמד של לקוח. בגישה זו, המסר המועבר לאוכלוסיות החלשות הוא שלכל אדם יש מה לתרום לאנשים אחרים ושתרומתו מוערכת בצורה שווה (Dentzer, 2000).
• עידוד מעורבותם של אנשים מקבוצות שמודרות חברתית: ללא בנק הזמן, קבוצות אלה לא היו מעורבות ביוזמות התנדבותיות קהילתיות (Seyfang, 2002).
• הגדרה מחדש של מושג ה"עבודה" על-ידי הכרה בתרומה של עבודה שבדרך כלל אינה מתוגמלת במסגרת כלכלת שוק, כגון, גידול ילדים והשקעה בפעילות בקהילה (Chan, 2001).
פיתוח הרעיון בארץ
המצב החברתי-כלכלי המאפיין את החברה הישראלית בשנים האחרונות היווה תמריץ לפיתוחו של הרעיון בארץ. הצמצום שחל בשירותים הניתנים על-ידי המגזר הממלכתי והציבורי יחד עם הירידה בכוחו של המעמד הבינוני הביאו לכך שגם אנשים שחשו יציבות כלכלית החלו להתמודד עם קושי במימון השירותים שלהם הם זקוקים. הרעיון המונח בבסיסו של בנק הזמן מאפשר להשתמש בזמן כתחליף לכסף; בכך מנצל בנק הזמן את היכולות האנושיות בקהילה ומחזק את החוסן החברתי והכלכלי של חבריה.
פיתוח הרעיון בירושלים תאם את המציאות החברתית המקומית. בעיר קיימת תשתית של פעילות קהילתית-חברתית רבת שנים ופריסה של מינהלים קהילתיים המבטאים את הערכים של דמוקרטיה משתפת, התנדבות ומעורבות חברתית. המודל שפותח בירושלים מבוסס על העקרונות העיקריים של התכנית בעולם, למעט העובדה שהתכנית בירושלים בנויה על בסיס שכונתי, כלומר על קירבה גיאוגרפית ולא על בסיס פונקציונלי, כלומר על-פי תחומי עיסוק, תפקידים או זהות מקצועית.
הערך המוסף של התכנית הוא בכך, שבנק הזמן מהווה לא רק "שוק" של חליפין קהילתי אלא תשתית לבנייתה של קהילה ולקיום יחסי גומלין חברתיים, שמחזקים את תחושת ההדדיות והסולידריות, שבין חברי הקהילה.
מהפך בהרגלי ההתנדבות המוכרים: אין מתנדבים, אלא תורמי זמן ומקבלי זמן; אין חזקים שנותנים וחלשים שמקבלים; נוצר שוויון בין הנותן למקבל.
מטרות
• פיתוח סולידריות חברתית-קהילתית: בנק הזמן מיועד ליצור רשת של עזרה ותמיכה הדדית בין פרטים, קבוצות וארגונים ולקרב בין חברי הקהילה על-ידי עזרה הדדית והרחבת מעגל המענים בקהילה, באמצעות ניצול ומיצוי של היכולות האנושיות שבה.
• עידוד פעולה עצמאית ואזרחית של פרטים לשיפור איכות החיים בקהילה באמצעות לקיחת אחריות לשינוי המצב החברתי והכלכלי בסביבתם.
• פיתוח כלכלה קהילתית: באמצעות משאבים הקיימים בקהילה (זמן של מבוגרים שפרשו, משאבי ידע, משאבים בתחום הזכויות האזרחיות, ציוד ביתי לא משומש, ועוד) ניתן לפתח פרויקטים קהילתיים, להגביר את הקשר הקהילתי, להגדיל את החוסן החברתי ולנצל בצורה כלכלית נכונה יותר את המשאבים הקיימים.
• העצמת חברי הקהילה: לנתינה יש ערך אנושי רב והיכולת לתת הופכת אנשים לבעלי תחושת ערך ושייכות. תפיסה זו חשובה תמיד, אך ביתר עוצמה בימים של משבר כלכלי, שכתוצאה ממנו אנשים שלא היו נזקקים בעבר הופכים לנזקקים בהווה, אך למרות זאת יכולים להרגיש בעלי ערך ביכולת הנתינה שלהם.
• הפחתת הסטיגמה של נזקקות בקרב אוכלוסיות מוחלשות ויצירת שוויון בין הנותן למקבל: כל אחד יכול לתת ולכל אחד מגיע לקבל. בדרך זו יש הימנעות ממעמד פטרוני בעת הנתינה ונוצר מצב חדש, שבו החזקים, הרגילים בנתינה, מקבלים מהזולת ואילו המוחלשים, הרגילים בקבלה, יכולים לתת מכוחם ומיכולותיהן השונות למען הקהילה. בכך מתחזקת התחושה של המסוגלות העצמית והביטחון העצמי.
• יצירת מניע חדש למעורבות חברתית התנדבותית: הרעיון החדשני של בנק הזמן משמש כזרז המושך אוכלוסייה של מפקידי זמן שעד עתה לא הייתה להם מעורבות חברתית. הרעיון שאפשר לתת וגם לקבל מקרב אנשים שהיו רחוקים מפעילות התנדבותית. בכך מעודדת התכנית פעולה עצמאית ואזרחית של פרטים לשיפור איכות החיים בקהילה, באמצעות לקיחת אחריות לשינוי המצב החברתי והכלכלי בסביבתם.
מישורי הפעילות
בנק הזמן פועל במקביל בשלושה מישורים: פרטים, ארגונים וקבוצות.
פרטים: הנעת יחסי גומלין בין תושבים בקהילה העוזרים ונעזרים בתחומי חיים שונים במסגרת של אחד על אחד, ותיאום ביניהם. חברי הקהילה מתחברים לפרטים אחרים בקהילה וכך נוצרת מסגרת או שרשרת של נתינה וקבלה.
ארגונים: יצירת קשר ותיאום שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים הפועלים ברמה השכונתית וברמה העירונית. בנק הזמן מספק תורמי זמן לפעילות בארגונים, ובתמורה הארגונים מתחייבים לפעילות קהילתית ברמה ארגונית או פרטנית. הפרט מתחבר לארגון בקהילה כדי לספק שירות בתחום מסוים או לקבל שירות מהארגון. הארגון קולט את האדם, מלווה אותו, מספק לו הכשרה ועוקב אחר מהלך ההתנדבות. האדם צובר שעות בארגון ובתמורה על הארגון לספק שעות לקהילה.
קבוצות: ייזום פרויקטים קהילתיים המפעילים קבוצות עניין בנושאים שונים. הקבוצות פועלות על בסיס של נתינה וקבלה. כל פרט בקהילה יכול להתחבר לקבוצה כזו.
להלן מספר דוגמאות:
שילוב בין פרטים לארגונים: אסתר מעניקה טיפול פלדנקרייז לרותי; רותי מכינה תלמידים לקראת בגרות בלשון במסגרת פרויקט הכנה לבגרויות הפועל במינהל הקהילתי; התלמידים הלומדים במסגרת הפרויקט מתנדבים בתחומים שונים למען הקהילה.
שרשרת נתינה בין פרטים: טובה מסייעת לקשישה בשם אביבה; אביבה מלמדת את שרון, עולה חדשה, עברית; שרון מתרגלת אנגלית עם חנה.
שרשרת נתינה בין ארגונים: א', מטופל במועדון של בריאות הנפש, מכין במסגרת הטיפול עוגות ומעביר אותן לעמותה המחלקת מזון לנזקקים.
פעילות בקבוצות: מאיה מעניקה טיפול בתנועה לקבוצה של חמישה מחברי בנק הזמן. כל אחד מהחמישה נותן זמן למישהו אחר בקהילה, בתחום אחר. מיקי – נותנת עזרה בגינון, חווה - בישול ואפייה, ארז - הוראת מתמטיקה, שולה - טיפול ברייקי, אפרים - סיוע לקשישים.
פעיל: "אנשים 'נדלקים' על הרעיון… מוצא חן בעיניהם שהם תורמים אבל גם מקבלים תמורה, כי נמאס להרגיש 'פראייר' – מי שנותן כל הזמן ולא מקבל…רעיון החליפין נותן תחושה טובה לכולם…"
).