יעלפו מהמושב

[אבישג_א*]

מזל טוב יקירה
שיהיה בשעה טובה והרבה נחת ושמחה
שמחתי לשמוע שזו הייתה חוויה מתקנת

[ריש_גלית*]

@} מזל טוב! רוב אושר, נחת וחלב! @}

[הדס_מצוי*]

יעלי, מזל טוב גדול, אושר מתוק אי קץ @}

[עדי_א*]

לא מכירה אבל שמחתי לקרוא מה שכתבת על הלידה.
שיהיה במזל.
מחכה לסיפור לידה (הקצר)

[עולם_חדש_מופלא*]

מזל טוב.
שההתחלה החדשה תעבור בנעימים.

[גלי_לבנדר*]

וואו מזלטוב מעורר השראה

[מנטרה*]

היי יעלפו!
המון מזל טוב, ממש שמחתי לקרוא על הלידה, ועל כך שהייתה קצרה וטובה...
מאד שמחה בשביל כולכם!
שיהיה בקלות ובכיף, והרבה לילות שקטים ונעימים!
נשיקות וירטואליות,
מנטרה.

[טנא_מלא_כוכבים*]

בשעה טובה ובשמחה גדולה @}!

[אבישג_א*]

חג שמח
תהני מהילדים ומכל דקה שאת מצליחה לשתות קפה או לנוח בלי צרחות ברקע (-:

[פלוני_אלמונית*]

מזל טוב @}

[פלוני_אלמונית*]

קרן שמש מאוחרת

[טדליק_נהנאנע*]

מזל טוב!!!

[אלה_לי_לה*]

למה חוות פרפרים? לא עדיף טיול בשדה, בו כל פרפר מיוחד ומגיע בהפתעה?
מומלץ בצירוף מגדיר

[אלה_לי_לה*]

הייתי בודקת מה קורה בבת ים - http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/973/638.html
מעבר לזה בת"א אפשר לבדוק את אזור פארק הירקון, גבעת נפוליאון, יש בצפון ת"א אזור של מערות קבורה לידן אני זוכרת שהיו פרחי בר.
ואם מתחשק לכם לטייל אני זוכרת את התלהבותי הרבה מכמות הפרפרים במירון בעונה הזו לפני כמה שנים.

בהצלחה

[אלה_לי_לה*]

ותוספת מעולה מ זוג צעיר http://campusteva.tau.ac.il/?cmd=botanical
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7% ... 7%95%D7%9F
http://www.land-arch.org.il/files/wordocs/b6.5.pdf
http://www.inature.info/wiki/%D7%9E%D7% ... 7%A7%D7%94

הם המומחים האמיתיים באזור שלכם, אני עוד מתגעגעת לשדות פ"ת

[אבישג_א*]

יעל יקרה
קראתי אותך עכשיו ב למה לא גן וממש שמחתי שטוב לך
תודה שאת מעדכנת

לגבי קהילה
הייתי שמחה לעזור אבל לא נראה לי שאני מכירה (שרון זה אזור המרכז נכון? אני די בורה בגיאוגרפיה)
במחקר שלי הגעתי לישוב אשחר וממש התרשמתי לטובה מהמשפחות שם, אבל זה בגליל נראה לי ואני גם לא יודעת מה קורה שם היום.
תעדכני כשאתם מוצאים קהילה
יום טוב

[נטע_ש*]

מזל טוב גם ממני!!!! (קבוצת ההריון הוירטואלית...) מתי ילדת בשנית?
יש סיפור לידה שפספסתי?
ובנושא אחר, אנחנו בגבעת עדה וכל הזמן מחפשים לאן לעבור, אני כבר משתגעת מעצמי ומהרצון לעבור דירה, אבל זה סתם בלי קשר ולא עוזר לך בשרון...

[פלונית_כלשהי*]

בארותיים- עולש
אני חושבת שיש שם מפגשים (לפחות פעם היו), את יכולה ללכת למפגש ולראות.

[פלוני_אלמונית*]

אנחנו גרים בעיר. למה? כי הכל במרחק הליכה [ספריה, רופא, גני שעשועים, חברים וכו']
כי יש כמה מפגשי חינוך ביתי במרחק בערך של חצי שעה נסיעה לכל מיני כיוונים.
כי קל למצוא חברים לא רק בחינוך ביתי בגן שעשועים מתחת לבית, בחוגים
כי יש תנועות נוער והילדים יכולים לבחור לאיזו מהן להצטרף..
בקיצור לעומת איפה שגרנו קודם [מושב יותר צפונית מהשרון] עכשיו ממש סבבה לנו...

[עודד_המחפש*]

בקיבוץ בחן יש מקום שנקרא אוטופיה ויש להם גם חוות פרפרים.
זה כמובן תלוי בעונה ושווה לברר כמה פרפרים יש עכשיו לפני שבאים.
והכניסה לא זולה.
http://www.utopiapark.co.il/

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קצת אוף טופיק, אבל מהדיון בדף הגן-כן-או-לא ראיתי שאת שוקלת להתחיל דוקטורט עם תינוק קטנטן.
תסכימי לספר לי בעמוד שלך איך את חושבת לעשות את זה? אני בצומת דומה וזה נראה לי בשמיים (כותבת בשם בדוי כי זה עדיין הריון סודי).
תודה!

[אבישג_א*]

הי יעל
אני והאיש נוסעים ליומיים, לתל אביב, לבד.
יש לך רעיונות בשבילי למקומות שכדאי לבקר בהם ?
אסור לנו מוסיקה בימים האלה (חבל, כי הוא מאוד אוהב ורציתי לקחת אותו להופעה או משהו דומה)
ולאכול יש לי כבר רעיונות
נראה לי שפשוט נסתובב על חוף הים, בנחלת בנימין, בשוק הכרמל, בשנקין (אנחנו שוכרים שם)
בשבילנו להיות בעיר זה כבר אטרקציה
(קטעים, כי בהתחלה תכננתי לנסוע איתו לצימר בצפון, בסוף לא הסתדר שנרחיק וחשבתי על זה שזה די מיותר - הבית שלנו נראה בדיוק כמו צימר - עשוי כולו עץ ואנחנו גרים בהרים, שינוי בשבילי זה דווקא להיות בעיר).
בקיצור, אם יש לך רעיון נחמד בשבילי אשמח לשמוע
שבוע טוב

[אבישג_א*]

הי יעל
נראה לי שדיון פילוסופי יחכה ששתינו נתאושש מן האירועים האחרונים שכל אחת עוברת (-:
שמחה שאת משתפת אותי בחייך, היה מעניין לקרא

הרציתי היום לראשונה על חינוך ביתי במכללת עמק יזרעאל, היה דווקא כיף למרות ששכחתי לומר את רוב מה שתכננתי (-:
יום טוב שיהיה לכולנו

[עדי_א*]

אהלן יעל
אנחנו לא מרמות השבים, אלא מבית ברל, אבל רציתי להגיד שמאוד שמחתי לקרוא שמישהי מבאופן עוברת לאזור, ונשמח מאוד להיפגש כשיצא.

בהצלחה בחיפושי הדירה.

[POOH_והתוספות*]

אנחנו מליד רמות השבים.
אולי נוכל לעזור.
אני ב- gyepooh ב- yahoo.com

[במביק*]

אני מרמות השבים, את יכולה לכתוב לי מייל [email protected]

[מיני*]

הי יעל
קראתי אותך בדף למה לא גן וגם כתבתי משהו בשם אוטוטו יולדת (ומאז אכן ילדתי...),
ומניסיון קצר מאד של ארבעה שבועות עם שתי קטנטנות, רציתי רק להגיד שאולי את לא צריכה לחפש דף על ילד בן שנתיים שרוצה כל הזמן על הידיים,
אלא דף על ילד בן שנתיים שנולד לו אח...
גם אצלנו הגיעה פתאום הבקשה: "ידיים" - שלא הייתה שם מעולם (או יותר שובר לב: "חיבוק" - בדיוק כשאני מיניקה).
נהפוך הוא, מהרגע בו התחילה לזחול (וזה היה מאד מוקדם) היא בקושי רצתה על הידיים.אז עכשיו זה הגיע, ואין ברירה אלא להסביר לה שעכשיו אי אפשר והיא צריכה לחכות בסבלנות, משהו שממש לא קיים אצלה.
אז אין לי משהו חכם לכתוב, רק הזדהות עמוקה והידיעה שזה רק הולך ונהיה יותר קל (נכון?...)

[יעלפו_מהמושב*]

היי מיני, (תפתחי כבר דף בית )

גם אני מקווה שזה הולך ונהיה יותר קל. האמת- גם עכשיו די כיף, אבל בזמנים האלה שהקטן בוכה ולא נרגע והגדול פשוט רוצה תשומת לב- קשה. אני מחכה לשלב שבו הקטן יהיה כבר יותר תינוק ופחות צרכים מיידים שצועקים. זה בטח יקרה עוד מעט (נכון?).

[סיהרא*]

שלום יעל
קראתי, רק רציתי לנחם... אומרים שהקושי אחרי לידת הילד השני הוא יותר גדול מהקושי שאחרי לידה ראשונה. וזה באמת נכון... פעם ראשונה שצריך לחלק את תשומת הלב, הזמן והידיים, וזה לא דבר פשוט לעשות, בטח לא אחרי לידה.
אז אני שולחת חיזוקים, ובאמת- ככל שהזמן עובר זה נהיה יותר קל. מזל שהוא עובר כ"כ מהר. אני עם רווח של שנה וארבעה חודשים בין שתי הבנות. בהתחלה היה לי, לא נעים לומר, סיוט. אבל עכשיו- שנתיים אחרי -זה תענוג שאין כדוגמתו.וכבר בגיל חצי שנה התחלתי להרגיש את זה.
אז שוב, בהצלחה, ושיהיה לך הרבה כוח וסבלנות לקבל את הקושי ולהתגבר עליו. בסופו של דבר, כוחות הנפש שאנחנו נאלצות לדלות מתוכינו במצבים כאלה רק בונים אותנו, לא?

[יעלפו_מהמושב*]

אני מניחה שכן כמו שאומרים על רכיבה על אופניים- אם קל לך, סימן שאתה נמצא בירידה. אני באמת מקווה שברגע שהתינוק החדש יתחיל להיות יותר קומינקטיבי, יהיה לכולנו יותר כיף יחד. בנתיים זה מרגיש בעיקר כמו תחזוקה, שאין אליה כל כך פנאי. נו, רגשות אשם של אמהות...

[אבישג_א*]

הי יעל
קראתי את התגובות וקצת הופתעתי, איפה כתבת על הקושי ? אני דווקא עוקבת בעניין אחרי מה שאת כותבת כאן והתרשמתי שממש בסדר לך.

הסידור של שלושה ימים עדיין מחזיק ?
ואיך התזה ? חזרה כבר מהמנחה ? מה מצבה ?


אם קל לך, סימן שאתה נמצא בירידה
(-:

יום טוב

[יעלפו_מהמושב*]

חזרה מהמנחה והוכרזה כמוכנה! הללויה לזה...

לא כתבתי על הקושי. אין המון קושי, אבל אם אני בהלך רוח של תלונות, תמיד אפשר למצוא על מה... עדיין בסידור של שלושה ימים, ומחכים לחופש הגדול

[ולריה_י*]

הי, גם הגדול שלי חולה על משאיות זבל... כשגרנו בנווה ימין, 2 בתים מאיתנו היתה משאית זבל שחזרה הביתה בשעות אחה"צ, ומידי פעם היינו עשים טיול משאית זבל שכזה....
זה היה ברחוב הגפן, אם באים מהככר (כניסה ראשית) זה יהיה משמאלך בשדה פתוח בין בתים.
והצהובון אומר "זכותנו המלאה להיות מטומטמים - ככל שנחפוץ".

[פלוני_אלמונית*]

חזרה מהמנחה והוכרזה כמוכנה! הללויה לזה...
יו איזה כיף
שיחקת אותה

עכשיו לדוקטורט (נפגש... )

[אבישג_א*]

זו אני שם למעלה

[גינת_שמש*]

לפני שנתיים בני ואני עשינו סיבוב במשאית זבל במרכז מחזור גבעת שאול ירושלים. התחברנו עם אחד העובדים.

[בתנועה_מתמדת*]

הי
לגבי מוזיאון הטרקטורים בעין ורד-
כדאי שלא תלכו כי תתאכזבו- אסור לגעת בהם ולא לטפס. רק להתבונן ולשמוע סיפורים....יותר מתאים למבוגרים מאשר לילדים....

[אפרת_מ*]

אני והקטנה בהוד השרון.

[גלי_לבנדר*]

נשמע מעניין, יש שם שטחים למכירה? מה המחירים?

[אפרת_מ*]

אני חד הורית עם משרה מלאה. ממש לא בחינוך ביתי.
הקטנה בת 3

[אפרת_מ*]

מקום נהדר לפגוש בו ילדים, ובכלל בסביבה...
בימי שלישי צהרים-אחה"צ אפשר להגיע (בחינם) למשק החי בקיבוץ ניר אליהו.
יש חיות לראות, חיות ללטף, קצת מתקנים למשחק, פיתות להכין (בתשלום), וילדים לפגוש.
אנחנו הגענו לשם המון בשנה שעברה, וקצת בחורף (כשלא היה קר מדי).
נכנסים לקיבוץ, ונוסעים עפ"י השילוט.

[ציל_צול*]

לא. אבל החיבוק כן. מקווה ששלומך מעולה. מנצלת את ההזדמנות להגיד מזל טוב חם מכל הלב.

[אבישג_א*]

שיהיה בשעה טובה ובהצלחה עם המעבר

איפה זה שדה ורבורג ? זה מושב ? ומה איתך באופן כללי ?

[אבישג_א*]

יופי, מחכה לשמוע
ושמחה שמצאתם מקום כלבבכם

[אבישג_א*]

אמבטיה נשמעת נפלא (-:
גם לנו לא היתה עד המעבר לבית הנוכחי, זו בהחלט חוויה מתקנת.

במה עבדת ? ואיך מזהים מנחה מעניין ? (איך הכרת את המנחה שהייתה לך?)
אגב - היתרון בלימודים ואחת הסיבות שהלכתי לכיוון הזה, היא שיחסית לעבודה הדרישות בלימודים פחות תובעניים, לא יושב לך בוס על הראש ואם את לא מלגאית את יכולה לזרום בקצב שלך (גם עם מלגה הלחץ די סביר אני חושבת, ואחד היתרונות שגיליתי בבן גוריון, שיש הארכה כמעט אוטומטית של שנת לימודים נוספת - מחציתה במלגה - למי שיולדת או מאמצת - אני רק תוהה אם יש הגבלה למס' הפעמים (-: )
אני עדיין כותבת את ההצעה, צריכה להגיש אותה תוך שלושה חודשים, מתבאסת קצת שעוד לא סיימתי כי התחלתי הרבה לפני שנת הלימודים הרשמית, מצד שני הנושא והשיטה יצרו מורכבות מסוימת שהאטה באופן טבעי את הקצב - בסופו של דבר העיקר שאעשה מה שאני אוהבת.

לגבי גן או בית (אם את עדיין בלבטים בעניין), לדעתי את לא צריכה לדאוג להתפתחות החברתית שלו, אני חושבת שבבית הם מתפתחים נפלא, בגן ובבית ספר הם גם לומדים הרבה התנהגויות שליליות שבבית אין, ואת זה אני שומעת הרבה מחברות ששולחות למסגרות וממהרות להסביר לי כמה אני צודקת בגישה שלי וכמה בבית מתפתחים הכי טוב. מספיק לי לשבת עם מס' חברות שמשוחחות על המסגרת החינוכית ולהשתכנע שאין כמו חינוך ביתי.

[אבישג_א*]

יעל, את מעלה סוגיה מעניינת
רוצה להעביר את החלק השני של הדברים שכתבת לי לאחד הדפים בעניין (אמהות וקריירה או משהו כזה), נוכל לפתוח דיון מעניין
כך גם נעזור לקדם את האתר אל תפקידו המקורי והעיקרי - חינוך ביתי

[אבישג_א*]

מזל שהעברת
היית ממש מבוהלת מגודל המשימה שהנחת על כתפיי - אני ממש מוגבלת מחשבים (מאותגרת בלשון עדינה)

[הורמונ_יה*]

הי, אני מהוד השרון, והולכת עם בתי לחוג חמוד בשדה ורבורג. יש לי בת מתוקה שתהייה כשתעברו בערך בת שנתיים. מחפשת בנרות "אנשים מסוג באופן" וכמובן שאשמח להכיר!
[email protected]

[אבישג_א*]

הי יעל
למה בדיוק את מתכוונת אנשי אקדמיה ?
אני משערת שהכוונה למנחה לא ?
יש את המנחה שלי רוני אבירם, אני מאוד אוהבת את החומרים שלו, הוא עוסק במטרות החינוך, מטרות קיום האדם, פילוסופיה הומנית, את הדוקטורט שלו הוא כתב על כך שחוק חינוך חובה הוא לא מוסרי (-:
יש מישהו באוניברסיטה שלך שהנחה את הדוקטורט של חיה דגני, אולי הוא בעניין חינוך ביתי
למרות שלדעתי דגני מאוד מינסטרימית ולמרות שנהניתי לקרא את הדוקטורט והתזה שלה אני לא חושבת שהיא עדיין בנושא (או שהוא מתאים לה)
המנחה שלי פנינה קליין הנחתה אותי בתזה על חינוך ביתי, היא מבריקה ותחום המחקר שלה מרתק ולדעתי קשור לחינוך ביתי (תיווך - MISC - שמעת על פוירשטיין ? היא פיתחה על בסיס התיאוריה שלו גישה לעבודה עם ילדים לפיתוח אינטלקטואלי ורגשי - לדעתי הגישה מתאימה מאוד לחינוך ביתי), אבל היא ממש לא חינוך ביתי.

אם את מחפשת חוקרים של הנושא יש אותי ויש את ארי נוימן, אני אשמח לעבוד איתך בעתיד, ארי אולי יכול להנחות, לא נראה לי אבל אני לא יודעת.
חוץ מכל הנ"ל לא ידוע לי על מישהו, רוני קצת הלחיץ אותי ואמר לי שקשה להעביר את הנושא הזה באקדמיה, אז כנראה שאנחנו מיעוט שבמיעוט
שיהיה בהצלחה, תעדכני אותי אם זה הכיוון, אני אשמח אם תצטרפי לנושא.

[אבישג_א*]

אוף כל ההודעה נמחקה לי רגע לפני ששלחתי (ואני גם ככה במצב רוח קרבי)
הוא בשבתון, שכחתי לומר באמת, כלומר חצי שבתון, נסע לפני כחודשיים לחצי שנה
גם אני קיבלתי הודעה אוטומטית אבל בסוף הוא חזר אליי ואמר שיקרא וישיב לי (שלחתי לו את ההצעה), בינתיים הוא עוד לא חזר, נראה לי שהוא יותר עסוק בשבתון (זה לא אמור להיות הפוך?)
זה יהיה נהדר אם נוכל לעבוד ביחד על חומרים
אבל אולי עדיף באופן כללי שנעביר את ההתכתבות שלנו למייל - זה יותר מתאים אני חושבת וגם אוכל לשלוח לך חומר על חינוך ביתי
המייל שלי [email protected]
לילה טוב

[עדי_א*]

היי
קראתי את מה שכתבת ב למה לא גן .
ממניעים אינטרסנטים שמחתי.
מוזמנת לבוא במקום גן לברכה אצלנו בבית ברל

[עדי_א*]

לא מכירה את שדה ורבורג כמעט בכלל, לא ידעתי שיש שם ברכה

[עדי_א*]

אני חייבת לשתף אותך. היום פגשתי איזה אמא מכאן מהגן, שסיפרה לי שהם פתחו גם קבוצה לתינוקות שנה עד שנתיים. בקיצור, הלכתי לשאול איך הולך ומה ומי, וממש לא אהבתי מה ששמעתי. הוא נתן לי מין נאום כזה של ילד בן שנה צריך חברה... נו, באמת. למה אי אפשר פשוט להגיד "אנחנו הפתרון הכי טוב לאמא שרוצה לחזור לעבוד". בכל מקרה, הם מאפשרים רק את כול ה"דיל" כלומר שבע וחצי עד ארבע וחצי, בלי חצי ימים, בלי חצאי שבוע. לנו זה בטוח לא מתאים. זהו, רק רציתי לפרוק.

[עדי_א*]

האמת גם אני הייתי מוכנה שלבת שלי תהיה מסגרת מעולה כמו הגן שלהם, וגם שתהיה איתי וגם עוד לעשות מזה כסף, אבל אני חוששת שאין לי את הכישורים לעשות כזה תעלול מורכב.

[עדי_א*]

יותר אמרתי את זה כזריקה. ממש לא תוכנית אופרטיבית.

[אבישג_א*]

הי יעל
סליחה על ההתעלמות (הרשיתי לעצמי כי רשמתי לך את המייל אז אם היית צריכה אותי, היית משיגה), הצעת המחקר שלי חזרה במצב נוראי ועזרה לי סופית להתנתק מכאן לפחות עד ההגשה (אני רואה קשר ישיר בין מצבה לשהייה שלי ב"באופן")
הייתי כאן וקראתי את הדיון המרתק שהתפתח ב למה לא גן , החזקתי את עצמי בציפורניים לא לכתוב, היה לי כל-כך הרבה מה. אבל אני חייבת לא להסחף לכאן כרגע (אני נכנסת מדי פעם כמובן אבל נמצאת פה הרבה פחות מהשהייה שלי כאן כשאני כותבת).

[אבישג_א*]

אוי לחצתי בטעות הוסף לפני שסיימתי (והחברה צורחים מאחור)
ד"ר עוז גוטרמן עורך מחקר עם ארי נוימן, הוא בבר אילן בפסיכולוגיה, אם הוא מרצה בכיר אפשר לברר אם הוא יכול להנחות אותך (הוא גם אב בחינוך ביתי)
אחישלום נעלב והלך, סופי רוצה חביתה - אז נהיה בקשר, אני מתעדכנת כאן גם עליך
מזל טוב על ההחלטה להשאר בבית - רק תזכרי שהכל הפיך ולכן זה לא החלטה כזו גורלית (את תמיד יכולה לחזור למערכת זו לא דרך אל חזור ולכן גם לא צריכה להפחיד)
מקווה שאני מובנת, יום טוב

[פלוני_אלמונית*]

כלי מטבח טובים כמו גם בכלל דברים איכותיים תמצאי בחנויות שמוכרות ציוד לגני ילדים. תפתחי דפי זהב ותראי מה יש באיזורך. זול ועמיד. אני גיליתי את זה כשחיפשתי צעצועים לארגז חול שיהיו עמידים ולא יתפוררו אחרי רבע שעה בשמש או יישברו בתוך בוץ.
וכלי מטבח מנירוסטה יש גם באיקאה. עמידים מאוד. את המערוך שלהם לא ניסיתי.

[בתנועה_מתמדת*]

מערוכים מעולים לילדים יש גם בחנויות יצירה - עשויים מעץ בחתיכה אחת ויש גם ממין יציקת פלסטיק קשיחה
מצאתי אותם בעבר גם בחנויות גדולות של הכל בדולר

[אפרת_מ*]

אתם תכף עוברים, לא?
אז שיהיה מעבר קל, ובהוד"ש אני מכירה לפחות שתי אמהות עם פעוטות בנות כשלוש שהן בחינוך ביתי, וישמחו להכיר משפחות נוספות בסביבה.

[אבישג_א*]

בשעה טובה שיהיה

[אפרת_מ*]

בשעה טובה!
אני השבוע בחופש, אז אנחנו בעיקר חורשות את הארץ מצפון לדרום (היום בבית, כדי שמישהי תראה קצת את אבא. מחר מדרימות).
אז תכלס רק משבוע הבא פנויות. ושבוע אחרי מתחיל הגן, והלו"ז חוזר להרגלו.
דברי איתי 050-2056373

[עדי_א*]

היי יעל.
כשאתם נוחתים את יכולה ליצור איתי קשר בדף הבית.
אנחנו שבוע הבא בחופש, ואז האתר בחופש, אם אם מתאים לך יש את המייל שלי ב מפגשים בפארק כפר סבא (פשוט לא רוצה להשאיר כאן טלפון)

[אבישג_א*]

הי יעל
רציתי לכתוב לך כבר מזמן בעניין
הבלוג שלך מאוד נחמד, קראתי את חלקו (סליחה, אני סובלת מבעיות ריכוז חמורות תקופה ארוכה בתוספת חוסר זמן כתוצאה מהמאמץ להתרכז במחקר (-: )
וגם רשמתי לך תגובות
רציתי לשאול, למה את פשוט לא כותבת כאן בלוג (כותבת מתוך בורות עמוקה בעולם המחשבים, אולי פתחת בלוג במקום יותר נגיש ? כי לי נראה ש"באופן" זה המקום המתאים לקבל תגובות ותמיכה ובכלל קהל קוראים גדול למדי)
האתר הזה מיועד קודם כל לחינוך ביתי לדעתי כל דף על חינוך ביתי יתקבל בברכה

<מודה ומתוודה שיש לי מטרה כזו, להפוך את נושא החינוך הביתי ליותר דומיננטי באתר>

[אבישג_א*]

לדעתי את טועה
קודם כל אנשים כאן מאוד דעתניים, היו כאן דיונים על כל דבר בערך האם לגיטימי שיהיה פה, כולל מתנחלים, אז ? אני עדיין כאן (-:
רציתי להגיד לך עוד קודם לבלוג שפתחת, שהרבה פעמים כתבת גם בדף למה לא גן ולא רק שם, אני זוכרת שגם באחד הדפים שלי, קטעים שבאמת מקומם המתאים בדף בלוג משלך.
חוץ מזה הבלוג שלך עוסק בנושאי הליבה של האתר כך שזה לגיטימי לגמרי

ובשפה בוטה יותר
יאלה יאלה תרגיעי, האתר הזה מפוצץ דפים שאין קשר ביניהם לבין נושאי הליבה של האתר
למה נשוי באושר ומאוהב באחרת נראה לך קשור יותר
פתחי ועזבי אותך מכולם, תדעי לך שתגובות מאוד מועילות לכתיבה (אצלי לפחות)
אני באופן אישי אשמח לראות כאן יותר דפים שעוסקים בחינוך ביתי (ולדעתי גם יונת ובשמת אבל לא אדבר בשמן)

[אבישג_א*]

בשמת ניסחה את זה טוב יותר ממני בדף הבית של רסיסים של אור
מוזמנת לקרא שם

[יעלפו_מהמושב*]

(בעידודה של אבישג א שמעוררת בי השראה כל פעם מחדש, ובכלל, כדי לחלוק, ממשיכה לכתוב כאן על קורותינו, ואולי בהמשך אעביר לדף שייוחד לעניין)

שבוע שני בחינוך הביתי מסתיים.

אני חושבת שהציר שהכי מעסיק אותי (ובשל כך- אותנו) עכשיו הוא זה שבין עשייה פעילה, אקטיבית מאוד, מאומצת כמעט לבין מנוחה ורגיעה.
מצד אחד, אני אוהבת ימים עמוסים שבהם יש לנו הרבה פעילויות. ופעילויות "רציניות" כאלה- נסיעה לטיול בבריכת הנופרים שבפארק מקורות הירקון כפעילות בוקר, וחוג שחיה/מוסיקה כפעילות אחר הצהריים. בימים כאלה, כשבין הפעילויות חוצצת שנת צהריים ויש גם כמה ארוחות להספיק, אני מרגישה שבקושי אמרתי "ג'ון הולט" והיום כבר הסתיים. ודווקא בימים כאלה, למרות שאני כאילו נורא אקטיבית, מכניסה לאוטו, מוציאה, מנווטת, זזה מכאן לשם ובחזרה, אני הכי פחות מפעילה את הילדים. כי יש נחל, כי יש שיח או דג או עץ, כי צריך לרוץ עד לפח ולגלות ששם ליד יש מגלשה, ובקיצור, העולם מעסיק אותם מספיק ואני יכולה "לנוח" (עצלנות בחינוך הביתי, בין גרסת אבישג לגרסת בשמת).
מצד שני, אני אוהבת גם ימים שבהם אנחנו נמצאים בבית. אנחנו קוראים מיליוני ספרים, ועושים כל מיני ניסויים מדעיים לקטנטנים ומציירים בצבעי ידיים. והכל הרבה יותר שקט ואיטי והזמן עובר לאט מאוד.

הקצב מדבק. בימים של בית, אם אנחנו יוצאים הזאטוט מבקש "בית בית", ולעומת זאת בימים של חוץ הוא לא רוצה לחזור הביתה. והמעברים קצת קשים (לי, להם). לעבור מקצב חוץ לקצב בית ולהפך. אז אני עוד לא ממש בטוחה איך עושים את זה.

כשאנחנו בימים רווי פעילות חוץ אני חושבת לעצמי- הנה, ככה בדיוק רציתי שיהיה החינוך הביתי שלנו. שנוכל לראות את פארק מקורות הירקון כשרק אנחנו ושני זקנים פה ולא כל עם ישראל בחופש המשותף לכולם. בשקט, לבד, לאט. הטבע ואנחנו. זה מה שהייתי רוצה לילדים שלי. אבל, זה קצת נותן לי הרגשה של לעבוד בזה. להסיע אותם, לדאוג להפעלות, לסחוב מלא ציוד. עוד אבל הוא בימים שאנחנו בבית- אני כמעט ולא מצליחה לא למרכז אותם וזה דורש ממני להיות פעילה למדי. אז מה עדיף? (זו לא שאלה שמחכה לתשובה מוחלטת, כמובן. כאמור, אני נעה על הציר הזה במטרה לגלות מה עובד עבורנו).

מה שכן, מכירים את ההורים האלה שמיד אחרי שהם מכניסים את הילד לגן הם פתאום אומרים "וואו, אתם לא מאמינים איך הגן מקדם אותו! פתאום הוא הולך/מכיר שירים/אוכל/ישן טוב", וכאן באתר תמיד אומרים- נו, הרי ברור שזה היה קורה באופן טבעי גם בבית. והנה, נהייתי ההורים האלה. והילד שלי, התחיל פתאום לדבר במשפטים כל כך ארוכים שקשה לדעת איפה אחד מסתיים והאחר מתחיל. ואני, כמובן, במלוא עזות המצח, חושבת לעצמי בשקט בשקט בלי שאיש יישמע- כמובן, זה בזכות החינוך הביתי...

[אבישג_א*]

מעניין

אבל בינתיים נראה שאין לכם חברה בכלל, לא ? הטיולים בחוץ והשהייה בבית, נראים לי לפי המתואר רק שלכם.
לא שזה מפריע, אני תוהה אם זה כך ואיך את עם זה, היה לי הרושם שחששת מכך.

תיארת יפה את הדילמה שבין היציאה מהבית - מתישה מצד ההתארגנות אבל שם הם עסוקים, לעומת השהייה בבית ואז צריך לבדר אותם.
אני במקום של להיות בבית בלי לבדר אותם (ונסיעות איתם גומרות אותי והופכות אותי לסופר עצבנית - אולי כי אני לא רגילה ואולי כי זה פשוט מתיש, אני תמיד מרחמת על טליה אלמתן בעניין - היא לגמרי בנסיעות פעילות עם הילדים ולי זה נשמע מזוכיסטי משהו).

[יעלפו_מהמושב*]

אבישג, יש לי מלא מה לכתוב לך. מקווה שבקרוב.

[יעלפו_מהמושב*]

שבוע שלישי כמעט ומסתיים, בחיי, הזמן רץ. אבל זה היה שבוע קצת יוצא דופן, כי התחילה השנה החדשה וחגגנו עם הסבים והסבתות בדרום. חזרנו הביתה רק ביום שני, ויום שלישי עוד היה כמו שבת, ככה שבעצם זה היה שבוע קצרצר של רביעי-חמישי. אצל הסבים והסבתות היינו באווירת בטלנות לא אופיינית (אופיינית לשהות בדרום, לא אופיינית לחיים שלנו בדרך כלל). לא עשינו יותר מדי פעילויות יזומות ואני נחתי הרבה. האמת? בסוף יצאתי מזה די אומללה. כי כשאני בתוך עשייה אני מרגישה חיות וכשאני בתוך בטלנות אני רק רוצה להתבטל עוד ועוד. אינרציה היא כוח חזק.

מה עוד?
ביום רביעי הייתי בפגישה בעבודה עם סגן העורך שלי (העורך, למרבה ההפתעה וקריסת ענף העיתונות, התעופף לחודש בהודו). אין לו בעיה שאעבוד מהבית (זה עוד לא סגור, אבל נחמד לשמוע) ואני צפויה לחזור לכתוב לעיתון אחרי סוכות. מעניין איך זה יהיה. גם התחייבתי לאיש מהאקדמיה שאני אעזור לו (תמורת תשלום, שהוא העדיף להעביר מראש על אף חוסר הנוחות הברור שלי מהעניין הזה) בהיקף של חצי משרה. בקיצור, אני עומדת להחזיק במשרה וחצי ולנסות לעמוד בהתחייבויות שלי בערך בהיקף שעות של חצי משרה אחת. עומד להיות מעניין. (ודוקטורט, כן? כי גם את זה אני רוצה לעשות. אני לא אזכיר אפילו את הניסיון שלי לעבוד על ספר ראשון, אבל יש ניסיון כזה).

ומה עוד?
התחלתי ללמוד לנגן בפסנתר. מורה מדהימה, שלקח לי מלא זמן למצוא, אבל הנה. יצאתי מהשיעור הראשון גם עם הספר מוזיקופיליה של אוליבר סאקס (זה שכתב את "האיש שחשב שאשתו היא כובע") וממה שהספקתי לקרוא עד עכשיו (100 וקצת עמודים)- די מדהים. אולי אצטט לכאן קצת, על ההשפעה של נגינה על המוח, של מבוגרים ושל ילדים.
טוב, כמובן שלא הגעתי לשם רק במטרה להביך את עצמי מול המורה (לא ניגנתי בערך מגיל עשר), אלא גם כדי לקבל הנחייה איך ללמד את הילדים (נו, ילד, בן שנתיים. בנתיים לא מציקה לבן החצי שנה). בשיטת סוזוקי ילדים בני שלוש כבר מנגנים ממש, אז זה אפשרי. והמורה הזו מבינה די הרבה בלימוד פעוטות. אהבתי את זה שהיא דווקא לא רוצה ללמד את הילד בגיל הצעיר הזה ומצהירה בברור שעדיף שהיא תלמד אותי איך ללמד אותו ושנעשה את זה יחד, הוא ואני ולא יחד איתה. היא נתנה לי מלא רעיונות ו"תרגילים" (זה מצחיק לקרוא לזה ככה כי זה נורא פשוט ומשחקי) ובקיצור, הדביקה אותי לשיר- דו רה מי פה סול, יש לי תרנגול. אז מעניין לאן זה ייקח אותנו.

שבוע הבא עוד שבוע מוזר, ואחריו סוכות, ואחריו כל העבודה הזו.
השבוע אמא שלי שלחה לי אסאמאס וכתבה שאולי עדיף לשלוח את הגדול לגן עד אחת לטובת חברת ילדים.
זה לא כל כך מטריד אותי, אבל מעניין שאנשים סביבי ממש מקדישים לזה מחשבה.

הבן הבכור שלי לא מאוד חברותי. הוא לא היה מאוד חברותי בגן, והוא לא מאוד חברותי עכשיו (קשה לי לומר אם זה התעצם, נדמה לי שלא, אבל אני באמת לא בטוחה, זה קשה למדידה). אני תוהה אם אני לא עושה לו איזה עוול חברתי פה, בחשיפה המועטה לילדים. מצד אחד, אני כן לוקחת אותו למפגשים (בהם הוא מתעסק בי ובאח שלו ולא ממש מסתכל על אף אחד אחר. בטוח לא ברמה של משחק משותף), מצד שני, אין מה להשוות מפגש (גם אם קבוע, גם אם שבועי) לחיי היום יום בגן. כשהתלבטתי עם הגנן של הגן מונטיסורי באזורנו (לפני כמה חודשים, כשעוד התלבטתי בעצמי) הוא אמר שילדים שהיו בבית כל כך הרבה שנים לא מצליחים להסתדר חברתית בגן והוא ממש רואה את ההשפעה (השלילית, לדבריו) על היכולות החברתיות שלהם. מצד שני, אני מניחה שלא כל הילדים בארצות סקנדינביה ואחרות, שבהם גדלים בבית עד גילאים מאוחרים למדי, הם לא חברותיים. אז אני לא כל כך יודעת מה לעשות בכיוון הזה (אני בעיקר לא עושה שומדבר, שזו ממש רוח האתר, אבל אם יש רעיונות אחרים- אני אשמח לשמוע ולחשוב).

שבת שלום שתהיה.

[יעלפו_מהמושב*]

אבישג,
אנחנו פוגשים אנשים- במפגש קבוע שיש באזור השרון ובמפגש קבוע בפינת החי בקיבוץ לידינו וגם עם שתי אמהות שהתחברתי אליהן פה במושב.
אבל קשה להגיד שזה ממש "זה". אז כן, אנחנו די הרבה לבד.
את הבעיות של הלבד כתבתי כאן למעלה, אבל האמת היא שמאוד כיף לנו לבד (לבד=אמא, ילד, תינוק ולעתים גם אבא מצטרף). אז החששות התפוגגו מהבחינה הזו אבל כן קצת חסרה לי (בדגש על - לי) חברה.

אני במקום של להיות בבית בלי לבדר אותם
פונקציה של גיל או מה? למדי אותי.

אני תמיד מרחמת על טליה אלמתן בעניין - היא לגמרי בנסיעות פעילות עם הילדים ולי זה נשמע מזוכיסטי משהו).
איפה אפשר (אם אפשר) לקרוא על קורותיה? נשמע מעניין, אבל לא ראיתי משהו מאוד רלוונטי בדף שלה...

[אבישג_א*]

האמת? בסוף יצאתי מזה די אומללה. כי כשאני בתוך עשייה אני מרגישה חיות וכשאני בתוך בטלנות אני רק רוצה להתבטל עוד ועוד.
מזדהה מאוד, עשייה מחיה אותי כל-כך

ביום רביעי הייתי בפגישה בעבודה עם סגן העורך שלי (העורך, למרבה ההפתעה וקריסת ענף העיתונות, התעופף לחודש בהודו). אין לו בעיה שאעבוד מהבית (זה עוד לא סגור, אבל נחמד לשמוע) ואני צפויה לחזור לכתוב לעיתון אחרי סוכות. מעניין איך זה יהיה. גם התחייבתי לאיש מהאקדמיה שאני אעזור לו (תמורת תשלום, שהוא העדיף להעביר מראש על אף חוסר הנוחות הברור שלי מהעניין הזה) בהיקף של חצי משרה. בקיצור, אני עומדת להחזיק במשרה וחצי ולנסות לעמוד בהתחייבויות שלי בערך בהיקף שעות של חצי משרה אחת. עומד להיות מעניין. (ודוקטורט, כן? כי גם את זה אני רוצה לעשות. אני לא אזכיר אפילו את הניסיון שלי לעבוד על ספר ראשון, אבל יש ניסיון כזה).
וואו, נשמע עמוס מאוד מאוד, קצת מטורף אבל מאוד מפתה ללא ספק. לא הבנתי זו עבודה של משרה וחצי עם שעות עבודה של חצי משרה ? איך בדיוק ? ומה את עושה באקדמיה ? עוזרת הוראה ? עוזרת מחקר ? ובמקביל את מתכוונת גם להתחיל את הדוקטורט ? רשמית ? כי התאריך למלגות השוות וגם למלגות בכלל לשנת תשע"ג כבר עבר אני חושבת

השבוע אמא שלי שלחה לי אסאמאס וכתבה שאולי עדיף לשלוח את הגדול לגן עד אחת לטובת חברת ילדים.
כן, יש אובססיה כזו לאנשים (-: , אחרי כמה שנים יבינו שאת מספיק מוזרה ויניחו לך (או שלא)
אמא שלי הייתה בבית עם אמא שלה עד גיל חמש, נולדה בלידת בית וכמובן ינקה, אנחנו די פרימיטיבים כאן ומה שאנשים מרגישים כאן שהם גילו את אמריקה, קיים אצלי בשורשים (אם כי לא תמיד לטובה, אני מודה).

הוא אמר שילדים שהיו בבית כל כך הרבה שנים לא מצליחים להסתדר חברתית בגן והוא ממש רואה את ההשפעה (השלילית, לדבריו) על היכולות החברתיות שלהם
ילדים מתפתחים נפלא חברתית, גם בבית, אולי בעיקר, זה ברור לי מאוד, ואני רואה כמה הילדים שלי חברותיים הרבה יותר ממה שאני ובעלי היינו בגילם.
הוא מדבר אבל על "להסתדר בגן" שזה מושג שונה מאוד מבחינתי, מוסדות החינוך בעיניי (ובהשפעת שיחה שלי עם יונת שרון ואולי עוד אנשים) הם מוסדות מאוד מעוותים חברתית, אני לא חושבת שהם משמשים מודל לחיי חברה תקינים, זה גם לא המודל אותו אנחנו ממשיכים כשאנחנו גדלים.
עוד עניין, הוא בכור אז תמיד יותר לחוצים ומודאגים ועוקבים, אבל בגיל שנתיים אני חושבת שזה די הגיוני שהוא משחק בעיקר עם עצמו (אבל אני לא בטוחה, לא זוכרת כבר את הכללים וטווחי התפתחות והם גם לא כזה מעניינים אותי אלא אם כן אני רואה התנהגות חריגה באופן משמעותי).

[אבישג_א*]

את הבעיות של הלבד כתבתי כאן למעלה, אבל האמת היא שמאוד כיף לנו לבד
נהדר, נשמע שמתאים לכם (מבחינתי זה שיקול עיקרי אם טוב לאם עם הילדים)


אבל כן קצת חסרה לי (בדגש על - לי) חברה.
מכירה ומזדהה, חברה תמיד הייתה יותר בעיה שלי
מצד שני רק עברתם דירה, את נשמעת די חברותית ובטח תצרי קשרים בקרוב, כך שיהיה לך יותר נחמד

_אני במקום של להיות בבית בלי לבדר אותם
פונקציה של גיל או מה? למדי אותי._
פונקציה של כמה ילדים (-: (בשילוב עם חינוך ביתי)


_אני תמיד מרחמת על טליה אלמתן בעניין - היא לגמרי בנסיעות פעילות עם הילדים ולי זה נשמע מזוכיסטי משהו).
איפה אפשר (אם אפשר) לקרוא על קורותיה? נשמע מעניין, אבל לא ראיתי משהו מאוד רלוונטי בדף שלה..._
שיחות שלנו, לא נראה לי שהיא רשמה על כך בדפים, היינו נפגשות בעבר אצלי בבית מדי פעם - מפגשי חינוך ביתי, אני מאוד נהניתי אבל היא כנראה ממש סבלה כי היא עברה לגור רחוק (-: ועכשיו אנחנו נפגשות בעיקר באתר

יאלה, חוזרת לעבודה (כתיבת סילבוס לקורס ראשון שאני אמורה להעביר במכללת תלפיות עד הלידה) - שרפתי עלייך 20 ד' - תעריכי (סתם, אני נהנית להתכתב איתך, פשוט קשה לי לעכל כמה זמן אני שורפת על האינטרנט, לפני "באופן" הייתי גולשת הרבה פחות ובכלל אני לא מבינה איך אנשים גם כאן וגם בעוד אתרים, טלי אמרה לי שהיא באמת גולשת המון, אבל מתי ? על איזה זמן ? ).

[אפרת_מ*]

אז מתי רואים אותך?
ויעל פולק יש הרבה בפייס... לא יודעת מי זו את.

לגבי ירקות ופירות יש את http://www.fruitstock.co.il/
שיש להם עכשיו נקודת אספקה אצל ידיד בכ"ס. אם הוא קונה אצלם, מבחינתי זו ההמלצה הכי טובה שיש.
אפשר לקנות אצלו עוד שלל דברים שווים אחרים בהזמנות שהוא עושה מדי פעם מספקים (את זמן הקוקוס החדש שאקו גרין מייבאים, המעולה!!, קניתי אצלו ליטר ב-66 ש"ח).

[אפרת_מ*]

ואתם קבוע בניר אליהו בשלישי עפ"י התאור מעלה?
והמפגש בשרון זה המפגש שהדס התחילה לארגן בהוד"ש?

[אבישג_א*]

אוי יה מצחיקה
זה מה שמצאת לצטט מכל מה שכתבתי

זה באמת היה בצחוק, אני שורפת כאן כל-כך הרבה שעות שאני ממש שמחה כשהן הולכות על דברים חיוביים בעיניי (כלומר במקום לקרא דפי פוליטיקה ונושאים אחרים שעושים לי רע, אני עוסקת בנושא החשוב באמת בעיניי - חינוך ביתי)

השבוע לקחתי לי חופש לכבוד החג ודווקא בחופש שעשיתי לעצמי גיליתי שפחות מושך אותי לקרא ולכתוב כאן ויותר בא לי לקרא ספר וסתם להתפדלע בבית, ככה זה "מים גנובים ימתקו" -על חשבון המחקר חגגתי באתר (השלמתי שעות, אל דאגה), ועכשיו בחופש אני מעדיפה להנפש גם מכאן.

חג שמח

[אפרת_מ*]

אז האמת שנזכרתי שאחרי החג יש בשלישי שעור ניסיון ב"קונטקנטנים" קונטקט אימפרו' עם קטנים בכ"ס .
אז אם אתם בניר אליהו בשלישי אחה"צ - נראה שאנחנו כבר לא ממש נגיע בקרוב (מקווה שתהיה מספיק הרשמה לחוג, אני הבאתי אותו לסביבה..).
אבל לאחרונה דווקא היינו שם די ספורדי.

ובבקרים אנחנו - בגן ובעבודה. אז לא במפגשים אצל הדס.

יש שם אורגני, אורגני "לא מאושר" (ז"א שהם לא משלמים על האישור והפיקוח לכך שזה מגדלים אורגנית, או שזה רק 90% אורגני (נאמר לא עברו עוד 5 שנים מאז שלאחרונה היה גידול מרוסס במקום..).
ויש לא אורגני בכלל. כאמור מי שממנו שמעתי על זה, אם הוא קונהמשם, מבחינתי זה יותר מבסדר.

[מאמא_טוטי*]

משק אורגני קיבוץ המעפיל. דותן גושן

[יעלפו_מהמושב*]

הזמן רץ. אין לי כמעט רגע לכתוב, וכשיש לי רגע פנוי, בדרך כלל יש משהו אחר לעשות- נניח, לשטוף כלים או לקרוס לנוח בחדר. (וגם הפעם בדיוק כשהתחלתי לכתוב, התעורר רעב אחד. בחיי, מזלו שבנוסף להיותו רעבתן הוא גם כזה מתוק. אי אפשר לכעוס עליו גם אם ממש רוצים).
החגים היו בלגן אחד גדול. הרפתי משגרת היום יום המתוכננת בדקדקנות שלנו לטובת עושים-מה-שעושים. לפעמים היה מעניין יותר, לפעמים פחות. לפעמים היה לנו כוח לצאת ולחפש הרפתקאות, לפעמים השתעממנו לבד בבית. זה היה בסדר גמור. בסדר גמור בלי תוכניות. מפתיע.
אבל עכשיו חוזרים לשגרה. אני אוהבת שגרה, וכבר היום מרגיש לי הרבה יותר טוב (ומתוכנן). הימים שלנו מחולקים לבוקר (אוכלים, משחקים בבית, עושים קצת ענייני קריאה וחשבון, מקשיבים למוזיקה), פעילות בוקר אם יש (נוסעים לפארק רחוק, או לטיול או למפגש), שנ"צ של הילדים, ואז פעילות אחר הצהריים (פינת חי, או פארק או חוג) ושגרת ערב (מקלחות, ארוחות, משחקים, ספרים, שינה). אני מתכננת מראש ביקורים בכל מיני מקומות- ספריה, סופר, ביקורים אצל המשפחה, וכותבת את זה ביומן שלנו. יש לנו יומן עמוס ושמח.
מחר אני חוזרת לעבוד. זה קצת מוזר. אני לא באמת יודעת איך זה יעבוד. לקחתי על עצמי חצי משרה אקדמית (לעזור לצוות המחקר של דן אריאלי בישראל), אבל לא על זה אני מדברת. מחר מסתיימת רשמית חופשת הלידה שלי מהעיתון. סיכמנו (בערך) שאמשיך לעבוד מהבית. בגדול ובכנות, אני מצפה שזה לא יסתדר. שאעבור לחצי משרה או שיפטרו אותי בגל הפיטורים הגדול שעובר עכשיו על עולם העיתונות בישראל. אבל זה לא כל כך מטריד אותי.

[אבישג_א*]

או לקרוס לנוח בחדר
(-:

מזלו שבנוסף להיותו רעבתן הוא גם כזה מתוק. אי אפשר לכעוס עליו גם אם ממש רוצים
כיף שאת רואה את זה כך


עושים קצת ענייני קריאה וחשבון
את מלמדת אותם קריאה וחשבון ? (אייקון של הלם)

בגדול ובכנות, אני מצפה שזה לא יסתדר
אז למה לקחת את המשרה הזו ? הרי את בבית ורוצה להמשיך לדוקטורט, יכלת ללכת רק על המשרה האקדמית לא ? נשמע שאתם לא נואשים מבחינה כלכלית ואת גם ככה עמוסה מאוד - או שאת אוהבת להתמודד עם משימות בלתי אפשריות ?

[אבישג_א*]

יעל היקרה

סליחה על ההתעלמות הממושכת
קראתי בעניין את מה שכתבת
אני פשוט כרגע בשבועיים לחוצים בטירוף (כתבתי בדף שלי אמנם, אבל כסוג של פורקן)
ברגע שירגעו העניינים אחזור אלייך

שבת שלום

[אבישג_א*]

חוזרת אלייך עכשיו

תשמעי, זה לא שהכעס המצטבר בתוך תוכי לא מוצא את דרכו החוצה (על בעלי המסכן)
אוי, איך מוכר ולא נעים, גם אצלי זה יוצא בעיקר על בן הזוג. כמה פעמים שאלתי אותו אם הוא לא רוצה לעזוב אותי, אבל הוא טוען שטוב לו איתי, מזוכיסט שכמותו (-:

אבל באמת שאני לא מסוגלת לכעוס על הילדים
כיף לך, היום אני הרבה יותר רגועה עם הילדים אבל בתחילת הדרך, אני מעדיפה לא להזכר איך לעיתים התנהגתי אליהם (רוב הזמן היה בסדר אבל יש אירועים שאני מתביישת בהם נורא).

זה כמו לראות תמונות מבחינתו. כמו נניח לזהות את הסמל של מק'דונלדס. הוא אוהב את זה. זה לגמרי במשחק וכיף ובדיוק דקה כל פעם.
אה, שמעתי על זה, אם כיף לך וכיף לו אז נשמע סבבה לגמרי

בנתיים (יום שני לעבודה ) דווקא נחמד.
יופי, נשמע שאת בהספקים מטורפים, בכלל, לא רק עכשיו. אני גם אוהבת אתגרים אבל כנראה שאני יותר איטית ממך (בריצה בטוח (-: ) תספרי על העבודה, איך הולך, זה מעניין, איך זה משתלב עם גידול הילדים. ומה עם הדוקטורט, עוד מחפשת כיוון ?

[אבישג_א*]

טוב, לא הצלחתי לעשות העתק באופן שיבהיר מה אני כתבתי ומה את, מקווה שתזהי בכל אופן

[אבישג_א*]

חזרת ?
חשבתי שנטשת את האתר

[אבישג_א*]

מה קורה ?

היום עבדתי כמו פועל בניין והחלטתי לפרוש לאלתר
תשמעי סחבתי רשתות ברזל מיליון טון עם מעבידלא החלטי (בעלי) שאחרי שהנחנו את הרשתות החליט שהוא לא מרוצה אז הוצאנו אותם וסחבנו אחרות
סיוט
חוזרת לעזור כשהעץ יגיע והיציקה הבלתי נגמרת הזאת תסתיים במהרה בימינו אמן (זה אמור לקחת שבועיים עד חודש ולנו זה לוקח כבר שמונה חודשים בערך - סתם בשביל הפרופורציות).

זה היה בשביל הכיף לקטר, האמת בקושי עזרתי בבנייה והיום נתתי שעתיים בחוץ אז אני גאה בעצמי נורא וצריכה להשוויץ קצת (מילא לכתוב מחקר אבל לסחוב ברזל ליציקה ? תודי שזה מגניב לאללה)

חוץ מזה כמוך, אני עמוסה בטירוף, לא נושמת בכלל, לא באופן ולא חברות

נעשה חיים אחרי הלידה

טוב המעביד קורא לי לפני שתרד החשיכה

[אבישג_א*]

הי יעל

תודה על הפירגון, את מותק

למה את חושבת כבר על היריון נוסף (מזוכיסטיות ? (-: ) ולמה אתם רוצים עוד ילדים (אתם לא בחברה שמקובל בה ילד וכלב ? ) - אולי תכתבי דעתך בעניין בדף כמה ילדים - היה שם דיון מעניין בנושא.

עשינו יציקה בשעה טובה ביום חמישי שהיה, אני גאה בעצמי (וקצת גם בבעל) - לקח המון זמן אבל מכאן אנחנו כבר מכירים את השלבים. את הבית שלנו בנינו על יציקה קיימת, כלומר בפעם הקודמת שבנינו עשינו הכל חוץ מיציקה. היום ישבתי עם דוד על כמויות של עץ לבן לקונסטרוקציה (אנחנו בונים הכל מעץ - לבעלי יש שריטה בעניין) ואנחנו צריכים לשבת שוב על תכנון הבית (חלוקה פנימית של החדרים - אני לא לגמרי סגורה על התוכנית שעשינו) - זה די מעניין לבנות אם נתעלם לרגע מהקטעים המעצבנים.

[אבישג_א*]

קשה זה לא אומר שלא כיף, אולי להיפך.

גם הדוקטורט קשה, גידול הילדים, כל המשימות המקיפות אותי (ואותך ואת כולנו) קשות

ועדיין, ולמרות שאני בהחלט נהנית מארוחה טובה או חופשה טובה בצימר בצפון עם בעלי (יוצאים בחנוכה - לנצל את הזמן עד הלידה לחופש זוגי, אחר כך שביתה שנתיים) - אין כמו תחושת הסיפוק בביצוע מטלות היומיום, במימוש החלומות שלנו, בצפייה מענגת על הילדים המקסימים שלנו, בכתיבה, במחקר

תסכימי איתי לא ? בסופו של דבר מה שהכי מענג ומשמח אותי אלו בדיוק העשייה, היצירה - יותר קשה מארוחה טובה או חופשה זוגית אבל גם הרבה יותר מענג.

ולגבי הדוקטורט שלי, אני כל-כך שקועה במחקר של רוני שבקושי מוצאת זמן למחקר שלי אבל בקרוב אסיים חלק ראשון של המחקר שלו ואז המצב יתאזן (וממילא השלב הבא אחרי הגשת הצעה - בתקווה שהיא תעבור זה איסוף נתונים ונראה לי שעד הלידה אנצל את הזמן לתצפת ולראיין משפחות). בלילה האחרון עבדתי למשל שעה על המחקר שלו ושעתיים על השיעור שעלי ללמד, אפס זמן על ההצעה. מצד שני שרפתי המון זמן אתמול בניסיון למצוא בוחנים חיצוניים למחקר שלי (ואני די בפחדים שלא יאשרו לי אותה : גם חינוך ביתי, גם מחקר אוטואתנוגרפי, גם האישיות הבעייתית שלי (-: - אני צריכה נס נראה לי).

יאללה יום טוב
ואיך במרכז ? הכל בסדר (הבלאגנים עברו גם אליכם לא ? אני לא שומעת חדשות אבל אמא שלי עדכנה אותי שנפלו טילים גם במרכז)

[אבישג_א*]

באמת יעל

אחרי שהסברת לי את סדר היום הקפדני שלך ואת שעות העבודה ואת ההשקעה האמהית (שמרטפות כשהם ישנים זה טירוף בעיניי), ואני ממש נפעמתי מהסדר והארגון

בסוף אני מגלה אותך כאן, גולשת על חשבון שעות העבודה המקודשות (שתים עשרה עד ארבע כי משרה מלאה את ממצה בארבע שעות), מקווה שיש לך תירוץ טוב למחדל (רצוי עם אישור רופא (-: )

זו הייתה הפתעה נחמדה לגלות אותך שם

[אילה_טייכמן*]

בקשר לתינוק שנעמד ולא יודע לרדת...כדאי להציע לו מספר אפשרויות לירידה לישיבה. ניתן ללמוד בקלות.

[פלוני_אלמונית*]

בזהירות המתבקשת, ומבלי לראות באיזה אופן הוא נופל: האם הברכיים מתקפלות מעט? האם הראש שלו מושך אותו לנפילה? לאיזה כיוון הוא נוטה ליפול וכו...
חשבי על האגן שלך כמרכז כובד, המוביל את התנועה.
התנסי בגופך (באיטיות רבה) בחווייה ובשלבים של המעבר מעמידה להתיישבות (על קצה כיסא).
אז תוכלי בקלות לסייע לו בתמיכה ובהובלה של האגן שלו.

גילוי נאות: הכותבת היא מומחית בתנועה לפי שיטת פלדנקרייז ושיטת שלהב.