יכולת האם להזין את עוברה ואת תינוקה

[אנונימי]

האם קיים קשר בין יכולת רפואית של אם להניק לבין יכולתה לכלכל את עוברה במהלך ההריון ? זו שאלה שמטרידה אותי מזה זמן רב - איך יכול להיות שאם המזינה עובר באמצעות גופה במשך 9 חודשים, לפתע אינה מסוגלת לעשות זאת עוד ? הכוונה היא למקרים הנדירים של אימהות שבאמת אינן מסוגלות להיניק. ברור לי שצורות ההזנה - דרך חבל הטבור בזמן ההריון ובאמצעות הנקה לאחר הלידה - הן שונות, אבל אינטואיטיבית נראה לי שצריך להיות קשר בין הדברים, כי גוף האם הוא אותו הגוף. או שהוא יכול להזין פרזיט או שלא.
מה דעתכם ???

[עתליה_בתותים*]

בעיני זה לא קשור . אי יכולת להניק הנו פגם פיזי(בין אם נגרם ע"י הקטנת חזה או בין אם הוא מולד) כפי אדם יכול להיוולד עיוור או חרש. העובדה שתינוקות כאלו נשארים היום בחיים, הפגם הזה(בהנחה שאולי יש בו משהו תורשתי) עןבר הלאה ומתרבה באוכלוסיה.

[תבשיל_קדרה*]

• מהי אי-יכולת? (לכל אחד משני הדברים)
• תוך הסתכנות בפסיכולוגיה בגרוש, הייתי מחפשת קשר בדברים שמסביב - הרצון לילד, היכולת, המוכנות.

[סוף_מעגל*]

אכן אני לא יודעת בדיוק להגדיר אי יכולת, אשמח אם הרופאים/ות בפורום יעזרו בכך, אני כן יודעת שמדובר בתופעות נדירות של בלוטת התריס (יש עוד ?).
ולא הבנתי את הצעתך : האם את מתכוונת לטעון שיש משתנה שלישי, פסיכולוגי (לדוגמא רמת הבשלות הנפשית של האם) המנבא את שני המשתנים שאני מנסה להבין את הקשר ביניהם (יכולת להזין לפני ואחרי לידה) ? הממממ.

[תבשיל_קדרה*]

האם את מתכוונת לטעון וגו'
כן, בערך. לא טוענת בנחרצות, אלא מגששת בכיוון.

[עתליה_בתותים*]

קיבלתי הודעה שאני מציפה את האתר..... בסה"כ ניזיתי להדביק את ההודעה בדף שהשתנה:-(
אני מרגישה מעט בעיה בטענה שלך גילה. מעין אמירה שאמא לא מניקה היא אינה בשלה רגשית. אני בטוחה שלפעמים זה נכון, אבל כיוון שמדובר פה על אימהות שיש להן בעיה פיזית (אחוז זעום, לא הרב שבוחרות לא להניק מסיבות שונות) נראה לי שהעניין אחר

[סוף_מעגל*]

עתליה, זה קרה כי שיניתי את שם הדף, סליחה...

[שמיכת_טלאים*]

אני כן יודעת שמדובר בתופעות נדירות של בלוטת התריס (יש עוד ?).
תסמונת שיהאן - יכולה להיגרם מדימום כבד לאחר לידה - לחץ הדם של האם יורד עד כדי כך שבלוטת יותרת המוח של האם חדלה לתפקד וחלק מהתאים שבה או כולם מאבדים לתמיד את יכולת התפקוד שלהם. מצב בלתי הפיך שעלול להביא לאי-היכולת להיניק גם בהריונות הבאים (ועלול לפגוע גם בפוריות האם).
תת פעילות בלוטת התריס - האם זקוקה לטיפול תרופתי כדי לייצר חלב, אם כי במצב זה כן ניתן להגיע להנקה.
הפרעות בבלוטת התריס, יותרת המוח ויותרת הכליה יכולות לשנות את המאזן ההורמונלי של האם ולהפריע ליצור חלב. גם נשים המתקשות להרות ונעזרות בטכניקות הפריה עלולות להתקשות בייצור חלב.
מחלת היאפים - CFS - גורמת לבעיות בייצור חלב.
סימנים לסיכוי לבעיות בייצור חלב - שדיים שאינם משתנים במהלך ההריון ונותרים רכים לאחר הלידה; שדיים לא סימטריים; שדיים שטוחים כמעט ללא רקמת שד, בעצם רק פטמות בשרניות ובולטות; שדיים גליליים מוארכים; שדיים עם מרווח רחב מאוד ביניהם - נדמה לי שיש איזה ציטוט של חז"ל על כך שנשים שיש טפח בין שדיהן יתקשו להרות ולהיניק.

[אמא_ל_5*]

יש בהחלט מצבים של חוסר יכולת לייצר חלב.
לעיתים זה קשור להפרעות הורמונליות, ונמצא קשר מסוים בין קושי ניכר להכנס להריון, שדורש טיפולים רבים, לבין קושי לייצר מספיק חלב לאחר מכן.
יש גם מצבים של חוסר התפתחות רקמה בלוטית בשד. וכל הדברים שהוזכרו לעיל.
ויש גם מצבים לא מוסברים.
עובדית אני נתקלת במצבים של נשים שהרו וילדו, ולא מצליחות לייצר מספיק חלב, למרות כל העזרה המקצועית ביותר.
אני לא מרגישה בנוח לייחס את זה ל"חוסר בשלות פסיכולוגי". גם אם לא תמיד יש לי הסבר למצב, כלומר הגורם הביולוגי לא ברור לי. אבל יש המון דברים בגוף האדם שלא ברורים לי (ולמדע בכלל), וזה עדיין לא הופך את הכל ל"בשלות פסיכולוגית".

[תבשיל_קדרה*]

כן, בעיתי מאוד לחשוב על בעיות פריון באופן פשטני כ"כ.
אבל גם על בעיות ביצור חלב.

[סוף_מעגל*]

גם אני לא מרגישה בנוח לייחס את זה ל"חוסר בשלות פסיכולוגי". זה כנראה כי במדגם הבלתי מייצג שלי, קיימות אמהות נפלאות בפוטנציה עם יכולת מימוש נמוכה (שנעזרות בפלאי המדע) לעומת תופעות בהן אני נתקלת בגן המשחקים של שכנות חסרות בשלות אמהית לחלוטין לדעתי (להלן הדוגמא מ לתת פליק לילד : מי לימד אותך להרביץ ? אומרת האם לילדה בעודה מרביצה לו) שמתרבות כאילו אין מחר.

הקשר בין בעיות פריון לבין מקרים אמיתיים של "אין חלב" נראה לי הגיוני, מצער אך הגיוני. שאלה שעולה אצלי בהקשר הזה היא האם כפי שמדע הרפואה מתמודד עם בעיות פריון (כולנו, אני מניחה, נתקלנו בסיפורים על כאלה שנכנסות כיום להריון באמצעות טכנולוגיה זו או אחרת, בעוד בעבר היו מקוטלגות חד משמעית כ"עקרות"), האם מדע הרפואה יודע, או לומד, או מנסה ללמוד, להתמודד עם בעיות בתזונה הטבעית של העובר והתינוק ?

[אם_פי_3*]

תראי, "המדע" או "הרפואה המודרנית" לא מעוניין בטבעיות, באופן מיוחד. הוא מעוניין בפתרון בעיות.
אז הפתרונות ל"עקרות" הם השראת ביוץ, הפריה מלאכותית וכן הלאה.
והפתרונות ל"אין חלב" הם תמ"לים למיניהם.
לא טבעי, אז מה?
מכיוון שיש פתרון, סביר למדי, אין סיבה לחפש הלאה.
אגב, אני לא בטוחה שבמצב התמ"ל כיום (שהוא די טוב, יחסית למגבלות) הייתי מוכנה להלעיט את עצמי, ואת התינוק דרכי, בהורמונים וחומרים שאין לי מושג מהי השפעתם לטווח רחוק (ולאף אחד אין, כי אין די נסיון), בשביל להניק.

[אמא_אינקובטור*]

סימנים לסיכוי לבעיות בייצור חלב - שדיים שאינם משתנים במהלך ההריון ונותרים רכים לאחר הלידה; שדיים לא סימטריים;

tell me more!

[שמיכת_טלאים*]

האם מדע הרפואה יודע, או לומד, או מנסה ללמוד, להתמודד עם בעיות בתזונה הטבעית של העובר והתינוק ?
אני מכירה מישהי שבאמת לא היה לה די חלב ושניסתה הכול - טיפול וליווי צמוד של יועצת הנקה מהטובות בארץ, שימוש בכל הגלקטוגוגים (מעוררי החלב) המוכרים והלא מוכרים, כול תרופתיים, SNS - מערכת של צינור מחובר לבקבוק ומודבק לפטמה, המאפשר לתינוק לינוק מהשד ובמקביל לקבל תוספת תמ"ל מהבקבוק, כדי לגרות את השד לייצר חלב - סיוט מתמשך של כמה חודשים. ואחרי כל זה לא היה לה מספיק חלב, והמעט שהיה התייבש אחרי ארבעה חודשים. אני לא רופאה, אבל אני לא יודעת אם ניתן לגרום להיווצרות רקמה מייצרת חלב במקום שאינה (או שאולי אפשר בטיפול הורמונלי?), וגם היכולת של הרפואה לטפל בהפרעות הורמונליות העלולות להביא למיעוט חלב היא דלה למדי.
היה מחקר שבדק ומצא שקולטני הפרוקלטין בשד מתרבים מהריון להריון, כך שבמקרים גבוליים אני מניחה שיש סיכוי להנקה טובה יותר מהריון להריון. אבל המנגנון של ייצור החלב מורכב מאוד, המון דברים בו יכולים להשתבש, וזה בדיוק צריך להיות התפקיד של תמ"ל - שימוש תרופתי, כפיתרון למקרים בהם באמת אי אפשר להיניק, ולא ברירת מחדל לגיטימית לא פחות, אם לא יותר, מההנקה.

אמא אינקובטור, breast]כאן gallery[/po].php בצילום האמצעי שורה שנייה מלמעלה - מבנה שדיים שמעיד על בעייתיות. הקישור בתמונה (tubular htpoplastic breasts) יביא אותך למאמר על התופעה ולהפניות למאמרים נוספים. שכחתי גם את תסמונת השחלות הפוליציסטיות שגם היא מקושרת עם מיעוט חלב. מבנה שדיים שגם הוא נחשב לבעייתי בפוטנציה הוא כזה - ( ) - שדיים מרוחקים זה מזה, מתעגלים כלפי חוץ (לכיוון בית השחי) עם רווח גדול ביניהם. כששדיים אינם מגיבים לשינויים ההורמונליים של ההריון, אינם משתנים או גדלים במהלכו, והאם אינה מרגישה בהם מלאות והתקשות כשהחלב "מגיע" - זה בעייתי ורצוי לפנות לייעוץ מקצועי.

[תבשיל_קדרה*]

חשבתי עוד.
"אמא לא מסוגלת להזין" [לא מונח רפואי, אלא הפרשנות שלי לשם הדף] בהריון יכול להתבטא באי כניסה להריון, בצורך בשמירה (עד לידה מוקדמת או הפלה), ובגדילה מעטה מדי של העובר.
מאוד שונים זה מזה.

[אמא_ל_5*]

_סימנים לסיכוי לבעיות בייצור חלב - שדיים שאינם משתנים במהלך ההריון ונותרים רכים לאחר הלידה; שדיים לא סימטריים;
tell me more!_
התמונה ששמיכת טלאים הפנתה אליה היא באמת קיצונית, אך ראיתי מצבים פחות קיצוניים. הסימנים הם באמת א-סימטריה משמעותית של השדיים (אבל כמובן שיש נשים עם שדיים אסימטריים שמניקות ללא כל בעיה), רווח גדול בין השדיים, ובמישוש - מיעוט רקמה בלוטית, ובעיקר רקמת שומן.
ללא כל ספק יש מצבים שרקמת השד לא מתפתחת כנדרש, וזו אחת הסיבות למחסור בחלב.
המשפט "אין דבר כזה שאין חלב" הוא כמובן מופרך לחלוטין, בדיוק כמו שאף אחד לא היה חושב לומר משפט כמו "אין דבר כזה שאי אפשר להכנס להריון" או משפט כמו "אין דבר כזה שהכליות לא מתפקדות כמו שצריך" או " לא יתכן שאשה שנכנסת להריון תעבור שוב ושוב הפלות". בדיוק כמו שיש מצבים שכל איבר אחר בגוף יכול לא להתפתח או לא לתפקד כראוי, כך גם יתכן שמנגנון ייצור החלב לא יפעל כנדרש.
אבל - זה מאד נדיר, בדיוק כמו שאי תפקוד איברים אחרים באופן מולד הוא מאד נדיר. והבעיה היא שרוב רובם של המקרים של "אין מספיק חלב" נובעים מבעיות בצורת ניהול ההנקה או מחוסר בטחון של האם, ולכן מי שלא עוסק בנושא באופן מקצועי מסוגל להגיד שתמיד יש חלב, כי באמת רוב רובם של המקרים מסתדר עם עזרה ועידוד מתאימים.
לעיתים יש חשיבות לבדיקה אצל מישהו מומחה לנושא רק כדי לתת לאמא אבחנה שאכן מבחינה רפואית אין לה אפשרות לייצר מספיק חלב. לעיתים זה אפשרי על סמך הסתכלות ובדיקה גופנית.
בנוסף, יש גם מיקרים לא מוסברים של חוסר יכולת לייצר מספיק חלב, והאבחנה היא רק לאחר שנעשו כל המאמצים המוכרים לייצור חלב, וזה לא מצליח.

[נועה*]

פגשתי אמא שבשני ההרויונות שלה מחודש שביעי החל לצאת לה דם מהשדיים. לא הבנתי עם זה היה מהול בחלב או לא. לטענתה הרופאים לא הכירו את התופעה ויעצו לה להניק.
היא כמובן בחרה שלא להניק.

[אמא_אינקובטור*]

שמיכתי - מאמר מרתק לחלוטין. פוקח עיניים ומחזיר למציאות נטולת הסיליקון והשיפוצים.
כרגיל, הגזמתי - מעיון מדוקדק בתמונות, אני בהחלט נמצאת תחת הקטגוריה של "נורמלית".

<ועכשיו, יוקם אתר שבו מצולמות בטנים - רצוי אחרי שתי לידות ויותר (-:>
<האם מתישהו אפטר מתסביך "לא הצלחתי להיות בהריון עד הסוף, לא הצלחתי ללדת ילדים במשקל נורמלי, ולקינוח גם לא הצלחתי להניק"?>

[מונו_נוקי*]

מנסיון , הדרך הטובה להיפטר מתסביך היא לפתח תסביך חדש.
צריכה רעיונות: ? לא יודעת להכין את קצף הביצים בצורה סימטרית על פאי לימון, בעוגת גבינה יש בקעים תמיד, הורסת פאנץ ליין של בדיחות .........

[מי_שמכיר_אותי_יודע*]

"אמא לא מסוגלת להזין" [לא מונח רפואי, אלא הפרשנות שלי לשם הדף] בהריון יכול להתבטא באי כניסה להריון, בצורך בשמירה (עד לידה מוקדמת או הפלה), ובגדילה מעטה מדי של העובר.
גילה, תוסיפי עוד שהאמא מקיאה את נשמתה ויורדת עשרה קילו, כלומר, היא לא מסוגלת להזין אפילו את עצמה.
ואחרי זה התינוק (שמתחיל נהדר עם קילו בשלושה שבועות וכדומה) מפתח אלרגיות ומפסיק לגדול (או לפחות מאט את הגדילה שלו לרמה מבהילה).
בקיצור, גילה, מאז שכתבת את המשפט הזה זה לא יוצא לי מהראש.
אני גם לא יודעת מה זה אומר, אבל כל יישותי מתקוממת כנגד המחשבה על עצמי בתור "אמא שלא מסוגלת להזין".

[תבשיל_קדרה*]

אני תוהה אם הייתי צריכה לשתוק את זה, ואם עכשיו צריך למחוק.
הורדתי לדף הזה כל מיני רסיסי דברים שקפצו לי לראש בעקבות המחשבה של דפנה.

מי שמכיר... - אני מקווה שלא פגעתי /-:
אפשר לדבר על זה בפארק הירדן.

[מי_שמכיר_אותי_יודע*]

אני מקווה שלא פגעתי
השתגעת?! לא כל דבר שמעורר למחשבה ודורש בדק בית רציני הוא גם "פוגע", ואיך אני אפגע ממך?!
"מי שמכיר אותי יודע" שאני לא נפגעת מדברים כאלה. אני חושבת עליהם ברצינות, ואם צריך - אני עושה שינוי אישיות (-; (את מכירה אותי, ואת יודעת (-: ).

[אמא_נמרה*]

תוסיפי עוד שהאמא מקיאה את נשמתה ויורדת עשרה קילו, כלומר, היא לא מסוגלת להזין אפילו את עצמה.

אני ירדתי בתחילת ההריון שבעה קילוגרמים (וזה הרבה מאד בשבילי), ולא הייתה לי שום בעיה להניק, מבחינת ייצור חלב.

נראה לי שירידה במשקל לא חייבת להיות "חוסר הזנה", כאשר לוקחים ויטמינים (ולא מקיאים אותם), אוכלים מאכלים עתירי אנרגיה (ואורגניים) כמו אגוזים, שקדים, טחינה, דבש, בקיצור מאכלים מרוכזים, בכמויות קטנות, לחם כבד ועשיר.
אני ירדתי המון, אבל הגוף החזיק יפה. עד היום. טפו, טפו.

[תבשיל_קדרה*]

השתגעת?! לא כל דבר שמעורר למחשבה ודורש בדק בית רציני הוא גם "פוגע", ואיך אני אפגע ממך?!
כן, לקח לי זמן והצלחתי (כמעט, אם להיות כנה) להבין את זה עוד לפני שכתבת.

מכירה את המצב שואמרים לך "צ'מעי, יש לי משהו להגיד לך, נדבר מחר", והלב נופל כי את (ז"א אני) מתחילה לחשוב איפה פישלתי? כזאת אני.

[מי_שמכיר_אותי_יודע*]

אני ירדתי בתחילת ההריון שבעה קילוגרמים (וזה הרבה מאד בשבילי), ולא הייתה לי שום בעיה להניק, מבחינת ייצור חלב.
אגליה, גם לי לא.
אין קשר בין ההקאות שלי והירידה בהריון לבין ייצור החלב. למעשה היה לי ייצור חלב שופע (כתבתי:
התינוק (שמתחיל נהדר עם קילו בשלושה שבועות ).
אבל התינוקות שלי פיתחו אלרגיה אחרי כמה חודשים, וזה גרם לבעית גדילה. איך זה נראה מבחוץ? יונקים יפה, ולא גדלים טוב.
אז גם את זה קישרתי ל"חוסר היכולת להזין", כאילו יש כאן משהו "קוסמי".

[מי_שמכיר_אותי_יודע*]

מכירה את המצב שואמרים לך "צ'מעי, יש לי משהו להגיד לך, נדבר מחר", והלב נופל כי את (ז"א אני) מתחילה לחשוב איפה פישלתי? כזאת אני.
גמני.

[סמדר_נ*]

בלינק ש עדי יותם הפנתה אליו ב מעצבן לראות מסביב (זה עם המלצות משרד הבריאות) כתוב, בין היתר, שלמעט מצב של תת תזונה קיצונית, אין בעיה עם איכות החלב (בהנחה שאין בעיה נדירה המונעת ייצור חלב, כמובן).
אבל תת תזונה קיצונית הוגדרה שם רק במונחי BMI. הם טענו שאם ה BMI קטן מ 17 זה תת תזונה קיצונית.
האם הגיוני להגדיר תת תזונה רק לפי BMI? הרי זה בסך הכל שקלול של משקל וגובה. הרי אם לא אוכלים נכון, אפשר להיות בתת תזונה גם עם BMI של 25. לא יותר סביר להתייחס גם לתוצאות של בדיקות דם, נניח?
ה BMI שלי בתחילת ההריון היה בערך 17.5, אבל הבדיקות היו תקינות. האם יש סיבה לחשש בקשר לאיכות החלב שלי רק על רקע זה?

[תבשיל_קדרה*]

האם יש סיבה לחשש בקשר לאיכות החלב שלי רק על רקע זה?
לא נראה לי.
האם את מרגישה חולה? חלשה? (כלומר - חוץ מהבחילות בגלל המילה "בסדר")

[סמדר_נ*]

האם את מרגישה חולה? חלשה?
לא, לא יותר ממה שסביר בהריון, למיטב ידיעתי.
סתם מחפשת סיבות לדאוג, כנראה.

[תבשיל_קדרה*]

יש לך מספרי טלפון של היועצות החיפאיות בשלוף? קראת חומר על הנקה? את יודעת (כלומר, כתוב לך) לזהות מתי כדאי לפנות ליועצת? בפרט - את זוכרת שהכאב הראשון, הכי קטן, הוא סימן לבעיה? יש לך מספר טלפון של מי מהעוסקות בהנקה פה באתר? אז הכל יהיה טוב.