טעויות נפוצות בעברית 3

אז נוהלי יציאה, רוטבי עגבניות וטופסי הצטרפות?

וואללה, כן. וגם בין כותלי החדר, למשל.

נראה לי שברבים אכן נהלים בשווא, אבל בסמיכות זה משתנה לנוהלי יציאה
אצל אבן שושן אין בכלל צורת רבים, אבל לפי ספיר זה נכון.

_ואיך אומרים "נְיוּאַנְסִים" בעברית? אולי גוונים? מה דעתכם?
אני חושבת שדקויות. לא??_

חיפשתי אצל אבן שושן ומצאתי: ניואנסה בֶּן-גָוֶן, מעבר קל ביותר בין צבע לצבע, בין קול לקול וכדומה:" העניין הוא פשוט, רק ניואנסה של טעם" (אלתרמן). ברבים ניואנסות.
כלומר, כאשר כתבתי "ניואנסים" זו היתה שגיאה. מדובר בשם עצם שמינו נקבה. בצרפתית (nuance) .
_אי אפשר לצפות שמוקדנים
לא מצפה... אבל משגע אותי שחוזרים על דבריי כאילו לתקן אותי, כי אילו אמרתי לא נכון (כמו שהם מכירים ואומרים) פשוט היו אומרים "כן" ולא חוזרים._

משגע, ועוד איך! כמעט שלא שומעים עברית נכונה ולא רק במספרים.
לאמיתו של דבר, ברור שאין הם מתכוונים לתיקון לשוני מכיוון שאינם מבחינים בו בכלל, אלא הם רוצים להיות בטוחים שהבינו את הבקשה.

האם מישהו יודע היכן לחפש תרגום של שלושה משפטים מארמית?
בעבודה שאני עושה יש שלושה משפטים שאמר איזה רב חשוב. אני יודעת מספיק ארמית כדי להבין את "הא לחמא עניא" מההגדה של פסח.
מצאתי ב- GOOGLE מילון בארמית אבל הוא מצומצם ביותר וכל מילה ששאלתי מדברי הרב ענו שהמילה אינה נמצאת. (הכוונה למילים שלא הבנתי בעצמי).

האם מישהו יודע היכן לחפש תרגום של שלושה משפטים מארמית?
פעם הייתי בבעיה כזו ושברתי את הראש יומיים, עד שבסוף נעזרתי בתלמיד גמרא ממכריי. פשוט צריך למצוא מישהו שמבין (או להרים טלפון לאוניברסיטה או משהו כזה)

יעלי לה
תודה. יש לי דווקא במשפחה כמה כאלה - אינני יודעת מדוע לא חשבתי על זה. אברר אם יש להם מייל.

טוב, אז ישבתי לשלוח מייל לאחד מקרובי בעניין הארמית וברגע האחרון אמרתי לעצמי: את מוכרחה לנסות לפצח את זה, הרי אלה רק דברי שבח של רב אחד על רב שני ולא הלכה סבוכה, הרי למדת פעם תלמוד אצל מורה מדהים, יעקב בהט (אפיקורס גמור וגם מוה מדהים לספרות), משהו חייב להישאר. ישבתי וקראתי מילה מילה, נזכרתי בכללי הארמית , למשל - דאורייתא פרושו מהתורה, ולבסוף פיצחתי את המשפטים והרגשתי כמי שהגיע לפסגת האוורסט - אז לא נגזים, לפסגת הר תבור...

לא תשתפי אותנו?

יעלי לה
קודם כל אלה דברי שבח של רב חשוב אחד לכושר הנאום של רב חשוב שני בסוף המאה ה - 19. מבחינת התוכן של החומר כולו העניין היה מובן גם בלי תרגום אבל אני הייתי סקרנית. בדרך כלל דיברו בעברית בהברה אשכנזית או באידיש אבל הוא,כנראה, רצה "להשוויץ" בידענותו ודיבר בארמית.
הטקסט הוא:
"ונהירנא כך הוי רבי יצחק הכא במדינתא כל מאן דבעי מיניה מלתא הוי קפשיט לי' באורחא קשיטא, וזימנין דהוה מפיק מפומיא זיקוקין דנורא ".

ןהתרגום:
ידוע לנו שכך היה רבי יצחק כאן בעיר לכל מי שבא מילותיו היו שבח לי' בדרך כסף ובזמן שהוא מפיק מפיו זיקוקי אש.

ר' יצחק המוזכר פה היה מייסד ישיבת "תורת חיים" בירושלים העתיקה. הישיבה היחידה שלא נהרסה ע"י הירדנים וזה סיפור בפני עצמו.

פשששששש......

ומה אתם אומרים על פיצצת מרגמה וגדר המערכת(הגדר בצרה)?
יכול להיות שאני טועה.לי נראה שנכון להגיד פצצת מרגמה(עם שווא)וגדר בקמץ?????
כמאמר שדרני החדשות...

'צטערת, את טועה. פִּצְצַת מרגמה. זה משתנה בגלל הסמיכות. קִלְלַת המומיות, יִלְלַת החתולים, שִׁמְמַת המדבר ועוד.
גֶּדֶר המערכת, בסגול ולא בצֵירֵי, גם איננה טעות. גם זה בגלל הסמיכות. בדיוק אותו דבר כמו שאומרים "זה בגדר תעלומה" וכד'.
הרבה מילים משתנות לגמרי בסמיכות. דוגמאות: ילד אֶחָד, אַחַד הילדים. המִנְהָלָה של ההתנתקות, שמה מִנְהֶלֶת סלע (הרבה אנשים חושבים שמִנְהלת היא גם הצורה בנפרד). חמישה כלָבים, כַּלְבֵי שמירה. מזון מְלָכות, מַלְכּוֹת הכיתה. לקופסא ארבע דְּפָנוֹת, דָּפְנוֹת (יש לקרוא דופנות) הקופסא מחוספסות. ויש גם הבדלים שאי אשר לשמוע באוזן אבל מנקדים אחרת: עד הקָצֶה, קְצֵה העולם.

בעצם את ההבדל במילה קצה כן שומעים - אבל התכוונתי בניקוד של האות צ' (סגול בנפרד וצירי בנסמך). מילה שבה לא שומעים את זה היא למשל מחנה - יצאנו למַחֲנֶה, מַחֲנֵה קיץ.

היום אנחנו לא שומעים הרבה הבדלים בניקוד, כמו בין פתח לקמץ, בין צירה לסגול, קמץ קטן בכלל לא מוכר ועוד. בקריאה בהברה אשכנזית או תימנית שומעים את הבדלי הניקוד ובקריאה התימנית שומעים גם את האותיות הגרוניות ודגשים גם באותיות חוץ מ- ב' פ' ו- כ' שאותם גם אנחנו שומעים. ברור שכאשר שומעים גם יודעים איך לנקד אבל איבדנו את יכולת המבטא הזה וחבל. (אל תטעו, גם אני אינני יודעת לבטא נכון).

למי שאין עדיין ניבון עברי חדש כדאי להיכנס לאתר
www.nivion.net ולהעבירו למועדפים.

אם יהיה קושי להיכנס לניבון ישירות מכאן, תדפיסו את הכתובת בשורה המיועדת לכתובת ב - EXPLORER

אם יהיה קושי להיכנס לניבון ישירות מכאן, תדפיסו את הכתובת בשורה המיועדת לכתובת ב -
הדפיסו? בעצם, הקלידו? (מישהו אמר שמעצבן אותו שימוש בעתיד במקום צווי.

בכל מקרה הכתובת היא nivon.net. יש i מיותרת במקור. תודה רבה.

משהו שקראתי ואשמח לשמוע מה דעתכם.

קרה לכם שהזהירו אתכם מפני משהו ? לדוגמה: תזהרו לא ליפול.

מישהו שם לב שמשהו פה לא בסדר ? הרי לא ליפול - זה בסדר.
הבעיה האמיתית היא כן ליפול. כלומר, צריך לומר: תזהרו מליפול.

אותו דבר לגבי תזהרו לא לקבל מכה (לדוגמה). צריך להיזהר מכן לקבל מכה.

וכן הלאה...

<הדוגמאות מובאות לצורך הדגמה בלבד ואינן באות לבטא את יחסו של הכותב לנפילה/קבלת מכה

>

הצורה העברית היא כמובן "היזהרו שלא תיפלו", או בנוסח תנ"כי-משהו "היזהרו פן תיפלו".
הצורה "תיזהרו לא ליפול" מושפעת משפות זרות.

הדפיסו? בעצם, הקלידו? (מישהו אמר שמעצבן אותו שימוש בעתיד במקום צווי.
שתי הצורות נכונות, אם כי היום באמת מקובל יותר להשתמש בהקלידו ושתי הצורות הן בציווי. בעתיד אומרים : תדפיסו, תקלידו, כך שלפחות בעניין זה לא היה צורך להתעצבן...
צןודקת אמא של יונת בקשר לצורה העברית, אבל חוץ מזה, אני חושבת שהמילה "ליפול" עצמה היא שגיאה. אמנם מדובר בנחי פ"נ, אך אחרי ל' צורת המקור נשארת שלמה, ולכן יש להגיד לנסוע ולא ליסוע, לנטוע או לטעת, לנגוע או לגעת וצריך להגיד לנפול. זה נכון לכל אותיות בכל"ם "בנפול אויבך אל תשמח". (אני מקווה שציטטתי נכון).

סבתא לשמונה,
אמנם מדובר בנחי פ"נ, אך אחרי ל' צורת המקור נשארת שלמה
את צודקת, אבל נדמה לי - כמעט בטוחה - שהפועל "לנפול" יוצא דופן ואפשא גם "ליפול".

"לכשעצמו" במקום "כשלעצמו"
ללא ספק אחד המעצבנים

ובהמשך לשאלותיה (הישנות) של סבתא לשמונה בנושא מורות התעמלות
אני רוצה להזכיר כאן שאצל אלה מופיעים שוב ושוב ה ישבנים . מכירים?

ואם כבר ישבנים - מה בדבר מפשעות ?
הידועות מז'רגון הקוסמטיקאיות ("שחי, שפם, מפשעות")

אמא של ליה

בהחלט...

שמחה שאני לא לבד במערכה...

מישהו אמר שמעצבן אותו שימוש בעתיד במקום צווי
לא מישהו כי אם מישהי, והיא (אני) אמרה שזה צורם לה, לא שזה מעצבן אותה. היא עושה כמיטב יכולתה שלא להשתמש בעתיד כבציווי בעצמה, וכן שלא להתעצבן יותר מדי.
כן, זה אומר שהיא אומרת לזוגהּ היקר "הבא לי, בבקשה, מים מן המקרר."

שתי הצורות נכונות, אם כי היום באמת מקובל יותר להשתמש בהקלידו
כיום, הקלדה והדפסה הן פעולות שונות בתכלית. מקור השימוש ב"הדפסה" עבור פעולת ההקלדה על מקלדת הוא בפעולת ההקלדה/ההדפסה במכונת כתיבה, במובן של הבאה לדפוס.

אם אני כבר כאן, אני רוצה להביע שוב את הקושי שלי עם "גבוהה" במקום "גבוה".
חן חן.

לנפול, לנטוע - הן מלים מקראיות.
ליפול, ליסוע, לטעת, לילך, ליתן ועוד - הן צורות מתקופת המשנה, אם אינני טועה.
בתקופת המשנה דיברו פחות ופחות אנשים בעברית, ועברו לארמית ויוונית. העברית ספגה בתקופה ההיא המון מלים לועזיות, וצורות שגויות נקלטו בשפה והפכו עם הזמן לגיטימיות. (נשמע מוכר?)

ל אמא של ליה ,
הישבנים והמפשעות מצטרפים לשְמָנים, נְשקים, לחמים, דְלָקים ובשרים (במובן סוגי בשר, לא במובן הישן - סקס).
יש תהליך של יצירת ריבוי לשמות עצם כוללים, שבמקורם מופיעים רק בצורת יחיד. התהליך התחיל כנראה בצבא, בין אם מהתחנחנות מסויימת ובין אם בגלל דלות לשונית, ומשם התפשט בציבור הרחב.
אבל יש גם חריגים: את יודעת שארוחה מבושלת כוללת מנה חלבונית ולידה "פחמימה" (ביחיד)?!...

כיום, הקלדה והדפסה הן פעולות שונות בתכלית
נכון. הקלדה היא מלה חדשה, והיא נוצרה יחד עם המחשב, כאשר הפעולה האחת התפצלה לשתיים.
גם "קליד" למכונת כתיבה ובעקבותיה למחשב היא שימוש חדש יחסית. בזמנו היו קלידים רק בפסנתר - וגם שם הם היו חידוש שהחליף את ה"מנענעים" הוותיקים.

לגבי ציווי, אין ספק שהצורה הנכונה להבעת בקשה או פקודה היא צורת הציווי ולא צורת העתיד, אבל גם כאן חל שינוי - לא במשמעות של המלים אלא בקונוטציה החברתית שלהן. שימוש בציווי נתפס כשפה גבוהה יותר, שלא לומר התייפייפות או סנוביות. התהליך היום הוא של מעבר לשימוש בזמן עתיד גם לציווי, ולדעתי הוא יקבל לגיטימציה.

שימוש בציווי נתפס כשפה גבוהה יותר, שלא לומר התייפייפות או סנוביות. התהליך היום הוא של מעבר לשימוש בזמן עתיד גם לציווי, ולדעתי הוא יקבל לגיטימציה.
אני מסכימה עם הניתוח הזה, הגם שלא בהכרח שמחה ממנו

באופן אישי אחד הדברים שמפריעים לי בשימוש לא נכון בשפה הוא העדר עקביות.
צורם לי שאנשים כן משתמשים בציווי באופן תקני ונכון אם הוא בן הברה אחת: תן לי, קח, לך, בוא, שבי, וכך הלאה.
צורם לי כשאנשים אומרים "מקנאה" אבל גם "שונאת", "יוצאת" ו"מרפאת" (שתי הצורות נכונות, אבל בחייכם, אל תתקנו אותי כשאני אומרת "מקנאת" אם אתם לא יודעים במאה אחוזים שאני טועה.)

אגב, "התייפיפות או סנוביות", אני יכולה באותה הקלות להגיד לו: "בחייאת יוד, הבא לי מים מהמקרר, באמאש'ך.."

ניצן, את מכירה את ההגדרה של העברית?
יאללה - זה ערבית.
ביי - זה אנגלית.
יאללה ביי - זה עברית...

אמא של ליה
ובהמשך לשאלותיה (הישנות) של סבתא לשמונה בנושא מורות התעמלות
לא זכור לי ששאלתי על מורות להתעמלות.
יעלי לה
את צודקת, אבל נדמה לי - כמעט בטוחה - שהפועל "לנפול" יוצא דופן ואפשא גם "ליפול".
אכן, לפי אבן שושן צריך "לנפול" ואפשר גם "לפול", הוא כותב בלי י' ומנקד.

מישהו יודע אם - פילבל בעיניו - אומרים עם פ דגושה ?

בתחילת מלה, פ' היא תמיד דגושה.

יאללה ביי - זה עברית...

אני חוזרת לטעות נפוצה בכלי התקשורת ופגשתי בה גם בדפים שונים ב"באופן".
ברת ביצוע במקום בת ביצוע - בר משמעו "בן" בארמית ואין לו צורת נקבה או ריבוי בעברית.
מכאן "בר מצווה" אבל "בת מצווה" ו"בני מצווה" ולא "ברת מצווה" ו"ברי מצווה". אלה שימושי לשון מוכרים ולא טועים בהם אבל במקרים פחות נפוצים כמו ברת ביצוע רבים טועים.
עינת טל
האותיות בג"ד כפ"ת תמיד דגושות בראשית המילה (ואחרי שווא נח).

כאן באתר הטעות הנפוצה יותר היא "ברת-קיימא" במקום "בת-קיימא".

כאן באתר הטעות הנפוצה יותר היא "ברת-קיימא" במקום "בת-קיימא".
נכון, אבל בתקשורת שומעים גם טעויות אחרות.
אגב, השבוע בכתבה חשובה על התעללות בבית הסוהר לעובדים זרים המועמדים לגרוש בעובד זר סיני וטיפול שגוי בבית החולים מפני שלא ניסו לחפש דרך לתקשר עם העובד ששפתו היחידה היא שפה סינית כלשהי, חזרה הכתבת כל הזמן ואמרה אֲשָך במקום אֶשֶך. זה לא היה שידור ישיר אלא מוקלט. האם ברשות השידור לא בודקים את הלשון לפני שמשדרים כתבה, או אולי גם הם אינם יודעים שזאת שגיאה?

כמו אשך כך גם חרק: מתבקש כנראה לגזור יחיד מחרקים בצורת חֲרָק, והנכון הוא כמובן חֶרֶק. כמו אבן, ילד.

. ויש גם הבדלים שאי אשר לשמוע באוזן אבל מנקדים אחרת: עד הקָצֶה, קְצֵה העולם.
כך גם בצורות אחרות, כגון ישוב-סְפָר, אך בסמיכות יהא: סְפֵר-המדבר (ביטוי חביב על בוטנאים).

_את צודקת, אבל נדמה לי - כמעט בטוחה - שהפועל "לנפול" יוצא דופן ואפשר גם "ליפול".
אכן, לפי אבן שושן צריך "לנפול" ואפשר גם "לפול", הוא כותב בלי י' ומנקד._

ע"פ האתר השפה העברית
הצורות 'ליפול' ו'לנפול' הן שמות פועל של השורש נפ"ל (גזרת פ"נ) בבנין קל. שתי הצורות הן תקינות: בלשון הדיבור נהוגה הצורה ליפול, בעוד שהצורה לנפול משמשת במשלב גבוה בלבד.

לנפול היא צורת שם הפועל בלשון המקרא.
בלשון המקרא, שם הפועל נגזר מצורת המקור המוחלט בתוספת ל'. לכן: ל+שָׁמוֹר > לִשְׁמור, וכן: ל+נָפוֹל > לִנְפול. הנו"ן אינה אמורה להידמות משום שתנועתה המקורית היא קמץ.

הצורה ליפול, המוכרת יותר, היא צורת שם הפועל בלשון חכמים.
בלשון חכמים, שם הפועל נגזר לא מן המקור המוחלט אלא מצורת העתיד. כלומר: יִפּוֹל > לִפּוֹל. באותו האופן, שם הפועל של השורש יש"ב הוא 'לֵישב' (בלשון חכמים) או 'לשבת' (בלשון המקרא).

שארוחה מבושלת כוללת מנה חלבונית ולידה "פחמימה" (ביחיד)?!...
אשר מצטרפת ל- מכנס, תחתון, נעל... שכולם נוהגים להופיע ללא בני זוגם.

שכולם נוהגים להופיע ללא בני זוגם.

שמתם לב שמגמת היחיד הגיעה גם ל- מִשקף?
ולא על תקן מונוקול, אלא משקפיים. לא להאמין.

מעלה גם פה ביטוי שכבר התיחסתי אליו בדפבית שלי . אם חד הורית. אם חד קרן הוא סוס בעל קרן אחת הרי שחד הורית היא מי שיש לה רק אמא או רק אבא. מאחר ולא מזמן נפרדתי מאבי ילדי אני זוכה להקרא בכינוי הזה וקצת עייפתי מלתקן: אפשר לקרוא לנו משפחה חד הורית או לאמר שאני אני אמא יחידה ולא , חס וחלילה חד הורית. מאחלת לזוג הורי בריאות ואריכות ימים (-:

כבר הוזכרה פה גויעתה של המלה לגמור והשבוע הצטמררתי מכך במיוחד בשמעי ביצוע מחודש לשירה הנחמד של חוה אלברשטיין אשה באבטיח: השורה "ופתאום - נגמרה העונה" הושרה בגירסה החדשה עם המילה נסתימה במקום נגמרה. פיכס.

מי מה ,
אתך בכל מה שאמרת.

בספר של מאיר שלו, רוני נומי והדב יעקב, הדב מספר על זוגתו שהיא "אם חד גורית" , כלומר בעלת גור אחד.

הדף כבד למדיי, אני פותחת דף חדש - טעויות נפוצות בעברית 4
אנא - אל תוסיפו עוד לדף הזה, אלא לדף דלעיל.

_שאף אחד אינו מתקן
שלילה כפולה.
יש לומר או " שאיש אינו מתקן" או "שאף אחד מתקן"_
(ציטוט מככר השוק)

אפשר להגיד "אף אחד לא". זאת לא שלילה כפולה. המשמעות היא פשוט: איש לא מתקן, אפילו לא אחד. אף לא אחד, אף אחד לא.
שאף אחד מתקן - זה בלי שלילה בכלל.
אני מנחשת שהמחשבה שלך היתה מושפעת מאנגלית (no-one, anyone וכו')

אנונימי

ביקשו לא להוסיף לדף הזה, אז אני אשיב בדף טעויות נפוצות בעברית 4

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך אומרים רזרבה בעברית? הרי ספייר זוהי גם מילה לועזית..

אולי שארית..

תלוי בהקשר.
זה יכול להיות עתודה,
וזה יכול להיות מלאי.