(בוויקיפדיה זה לא מוגדר כל כך נכון).
יש טיפול טבעי לפטריה הזו, ולטיפול המערבי קונבנציונאלי יש תופעות לוואי בעייתיות עד מסוכנות. (ענבל נתן בר)
ענבל מספרת איך היא טיפלה בגזזת באופן טבעי ועל הטיפול הרפואי הבעייתי:
זו היתה גורה זעירה ששרדה לבד סופת גשמים וקור מקפיא שנמשכו 3 ימים. אחרי הסופה הם מצאו אותה, והיא היתה שורדת אמיתית- חיונית, חזקה, טורפת. יום למחרת לקחתי אותה לוטרינר כי הפרווה שלה נראתה לי מדובללת וחששתי שאולי היא חולה. הוטרינר אכן איבחן פטריה בעור שלה ונתן לי כדורים לתת לה (אותם כדורים שנותנים לאנשים רק במינון נמוך). היא הספיקה לקבל מנה קטנה של הכדור הזה, כי למחרת בבוקר היא כבר לא היתה חיונית, שורדת וטורפת אלא חלושה, שוכבת ללא יכולת להרים את הראש וגוססת. טיפלנו בה וחיממנו אותה וטיפטפנו לה מים חמים וסוכר לפה אבל היא מתה באותו לילה. אין לי ספק שזו היתה התוצאה של הכדור (Fluconazole, בעברית תרגמו אותו משום מה לפלוקנול). והוטרינר הסכים איתי.
אפשר אם כך להבין שכשמצאתי על הזרוע של הבן שלי התחלה של הפטריה הזו (נראה כמו כוויה של סיגריה, שוליים אדומים בולטים מעט) נכנסתי להיסטריה, כי אין אין אין מצב שאני נותנת לילדים שלי את התרופה הזו, ומצד שני זה עלול להסתבך לגזזת.
אחרי שנשמתי קצת והורדתי את הפאניקה נכנסתי לקליניקה ורקחתי להם שמן. התחלתי לשים להם אותו וכעבור יומיים הצלחנו לקבוע תור לרופאת עור. בנוסף נתתי להם פרוביוטיקה (יכול להיות שלילדים אחרים הייתי מוסיפה תוספים נוספים לחיזוק מערכת החיסון אך לא ראיתי צורך במקרה הזה) היא הסתכלה על הילדים ושאלה: מה עשית שזה נראה כל כך טוב? תמשיכי לעשות את מה שעשית עד עכשיו. היא נתנה לנו שמפו למניעת ההתפשטות לקרקפת, ואכן השתמשתי בו (עם כל הכבוד לטבע, לא רציתי לקחת סיכון בכזה דבר מדבק) במקביל לשמן. בתוך כמה ימים נראה שיפור משמעותי, ואז הפסקתי להשתמש בשמן. מיד התחלתי לראות שהנגעים בעור מפסיקים להחלים ואף מחמירים, וחזרתי להשתמש בשמן פעמיים ביום. אבל הפטריה המשיכה להתקיים וכל פעם שיחקה בהטבה והחמרה עד שמרחתי את המשחה שנתנה הרופאה (לא את הכדור), וזה עבר. הדעה שלי היא שעדיף למרוח מקומית את המשחה הזו מאשר להגיע למצב שזה מתפשט בכל הגוף או בשיער, ואז יהיה צורך בנטילה של הכדור.
חגית שיח (2009-02-15T20:31:20):
אנחנו רקחנו משחה שהורכבה משרף של עץ אורן -פשוט יצאנו אל היער ואספנו מהגזעים.
את השרף עם שמן זית חיממנו מעט ועירבבנו יחד למשחה.
חשוב לא לחמם הרבה מדי ובעצם לומדים עם הזמן להכין את זה נכון.
מרחנו את המשחה על האיזורים הנגועים, (נוצרת מעיין קליפה על האיזור שכאילו חונקת את הפטריה)
התמדנו לאורך זמן, צריך הרבה סבלנות, תהליך ההחלמה ארוך.
למזלי (ולמעשה עברנו קופה בגללו) רופא המשפחה שלנו היה עם אוריינטציה טבעית והסכים לנו להמשיך להיות אצלו במעקב,(המעקב לאורך תהליך ההחלמה מאוד חשוב!) זה אומר שמדי כמה שבועות הוא לקח דגימה מהמקום, שלח למעבדה ולמזלינו התוצאה הייתה שהפיטריה בנסיגה.
המשכנו בטיפול עד שהתוצאה הייתה שהפטריה מתה.
כך נמנענו מלקחת כדורים שלכל דיעה יש להם תופעות לוואי קשות ומסוכנות.
אם יש לכם רופא שכזה בסביבתכם, אני מאוד ממליצה על הטיפול . במקביל למעקב מעבדתי.
החלמה טובה ושלמה
פרח הלימון (2011-12-21T09:34:17):
לאחר שיחה עם רופא עור,ושיחה עם ההומאופת שלי,החלטתי לטפל דרך ההומאופתיה,שכן הסירופ הזה,שלוקחים אותו בין חודש וחצי לשלושה חודשים,הוא רק כס"תח ,אם בני ידבק שוב,והסיכוי גדול,כי אנחנו מוקפים בחתולים,אז צריך להתחיל שוב את כל הטיפול. אני מעדיפה לחזק לו את המערכת החיסונית במקום להחליש עם הסירופ הזה,ושהגוף שלו יחלים בעצמו.
אני חייבת לציין שמה שהיה הכי יעיל זה שן שום,פשוט חוצים אותה לרוחבה ומשפשפים על העור,הפטריות על העור מתות מהר משום,אם מורחים כל יום לפחות פעמיים שלוש ביום. וגם בקרקפת,כשרק יוצא הפצעון,השום גורם לו להתייבש לקבל קליפה ולנשור
בכל אופן,אפשר לנסות כך,ואם מצליחים יופי..אצלנו זה מתרבה,ונמאס לי מזה!
מקווה שעזרתי,בהצלחה
נ.ב שכחתי לציין שהרופא אמר שהשיער צומח ב 99% מהמקרים,לאחר סיום הטיפול כלומר כשהפטריה מתה
ואני זאת מאיה
עדכון:
הילד שלי טופל ע"י ההומאופטים שלי זאב וכרמלה בולגר מר"ג (הומאופטים קלאסים לחלוטין!)
כעבור כ 3 חודשים הכל עבר,והשיער צמח,כיום אין זכר למה שהיה
ועל הדרך,הוא גם התחזק וקיבל ביטחון,פשוט מדהים איך זה עובד מהר על ילדים
איזה מזל שלא נתתי לו אנטיביוטיקה 3 חודשים!!!