מישהו ראה את הסרט על חתולים שהוקרן בערוץ 2 לפני כשבוע (נדמה לי יום רביעי) מאוחר בלילה, שנקרא "ג'ונגל"?
לפני כמה חודשים קראתי כתבה על הסרט, שהוקרן במקור בסינימטק בתל אביב, וראיינו שם את יוצר הסרט. אני לא זוכרת בפרוטרוט את דבריו, אבל כן זכרתי שהסרט קשה.
anyway ישבתי לצפות, והוא אכן קשה ביותר עד מזויע ועצוב וכואב. אמיתי? כן בסדר, יש במציאות היומיומית של חתולי הרחוב בתל אביב גם קטעים קשים, וללא ספק הסרט בא לזעזע. אבל בעיני זה קצת עבר את הגבול של מסמך טלויזיוני קשה שבא לעורר אמפתיה וענין, למסמך טלויזיוני מזעזע שמביא את הגועל.
למי שלא צפה - זהו סרט על חתולי רחוב בתל אביב. מצולם מדהים בעיני, ערוך בקפידה ובתשומת לב, ומבויים מצוין (יש לו דיבור צפוף עם חתולים

), אבל הוא בחר להראות בעיקר את זוועות הרחוב. קטועי רגליים, מעוקרי עיניים ועוד הפתעות.
בי עורר הסרט רחמים, וכן הגביר את המודעות על מצבם וגם אמפתיה רבה, חמלה.
חברתי, שגם ככה לא סובלת חתולים ונגעלת מהם ממש, רק הזדעזעה יותר, וכל התאוריות שלה (על דלקות עיניים שיכולות להדביק ילדים וכד') רק התחזקו והתייצבו.
ואני שואלת - אז מה עשינו בזה?
לזעזע את המזועזעים? להגעיל את הנגעלים?
אני זוכרת שבכתבה הייתה נימה של - "אז מי שיכול שיעזור למסכנים" וישים כלי פלסטיק מתחת ליציאה של מיי המזגן ויוריד שאריות אוכל וכו'. בעיני הסרט רק הרחיק את המרוחקים במילא, וקירב את בעלי הענין.
ואולי לא.
אולי זה מזעזע ברמת מודעות שאני לא תופסת, ונוגע, ומשפיע לטווח רחוק.
הלוואי