חרדת צירי לחץ

[סיר_לחץ*]

טוב, זה הזמן לפתוח את זה ואין לאן לברוח מזה והגיע הזמן להתמודד.

אני פוחדת מצירי הלחץ. פחד משתק. מהסוג שממש גורם לי לפנטז על ניתוח קיסרי.

אחרי שתי לידות, שבראשונה היו קרוב לשעתיים של צירי לחץ, שבמהלכם כל טחור אפשרי פרץ מגופי, מה שזיכה אותי בכינוי החיבה "כרובית" ע"י בן זוגי האוהב,
(ולא, זה ממש לא הכי מצחיק להגיד כרובית)

גיליתי שלא חוויה מתקנת ולא נעליים. הלידה השניה היתה כל כולה בסימן הפחד מרגע הופעת צירי הלחץ. ואפילו שהיא היתה קלה כל כך, ואפילו שהיו בה את כל האלמנטים של חוויה מתקנת, ורק איזה ארבעה צירי לחץ, יש לפעמים אירועים טראומטיים כל כך ששום חוויה שתבוא אחריהם לא תוכל לתקן אותם. כל הלידה התנקזה לתוך הרגע המאיים הזה, שלא האמנתי למזלי הטוב כשהוא חלף כל כך מהר.

אולי זה קשור לעניינים שיש לי עם הרקטום, מגיל 18 אני סובלת מטחורים, התפרצויות שבאות בגלים אחת לשנתיים שלש ומאד מאמללות אותי, ואיזו בושה כללית שנוגעת לאזור הזה. (לא, אני לא חברה במועדון ה- נר בטוסיק זאת התעללות אבל חייבת להודות שכשיש לי טחורים מאד קשה לי לגעת שם עם האצבעות כדי למרוח משחה).

אז זהו, ככה אני היום, עם בטן של שבוע 37, עסוקה מאד בלנסות להביא את עצמי להתמודד עם העניין.

אשמח לשמוע מחשבות, עצות, רעיונות, תחושות, או כל דבר אחר שיכול לעזור.

רק אל תציעו דולה. בבקשה. זה מורכב מאד להסביר למה, אפשר רק לומר שזה מאד לא מתאים לי למי שאני. (אף כי כמה מחברותי הטובות וכו וכו..)

@} תודה

[פלוני_אלמונית*]

נסי הומיאופתיה
או פרחי באך
או דימיון מודרך

[קט_קטית*]

שבוע 37
וואו...

לי הייתה לידה מדהימה בה כלל לא חשתי את צירי הלחץ,
עשיתי דמיון מודרך, ממליצה בחום.
אם אין לך תחת חזק כדאי שיהיה לך ראש חזק...
את חזקה.
יש לך את הכוח.
הלידה שלך קצרה,
חלקה,
הגוף שלך יודע ללדת ,
וכן הלאה וכן הלאה.
לטחון כל היום.
בגוף ראשון כמובן.
להתכוון, להאמין.
לחשוב מחשבות חיוביות.


בהקשר למחשבות השליליות: לחשוב אותן עד הסוף.
ממה אני פוחדת? מה התרחיש שבעצם רץ במוחי ולא נותן לי מנוחה.
להגיע עד סופו.
לראות מהו הדבר המפחיד הזה שמחכה לי בקצה.
ואז לראות האם יש משהו שאפשר לעשות כדי למנוע אותו.
סתם אני אומרת: אז במקרה שX או Y יקרה אני מיד אבקש קיסרי.
לראות שזה בהחלט המקסימום שאפשר לעשות,
או אולי אפשר לשים עוד "רשת ביטחון"
(בעלי יבקש קיסרי אם יפגוש בכרובית),
כלומר מה אני יכולה תכל'ס לעשות כדי להקל עלי.
הפחד הזה בא ממך ורוצה שיהיה לך טוב.
הוא לא אויב.
אחרי שתפתרי אותו עד הסוף, כל פעם שיעלה תגידי: תודה רבה שאתה דואג לי.
אם באמת יקרה כך וכך- אדאג שינתחו אותי.
אני הולכת לבית חולים טוב.
אני בוחרת את הכי בטוח שאפשר.
ומשם סומכת על בורא עולם/השגחה עליונה/ג'ה/המרדים.

ומשם חוזרים למחשבות חיוביות.

מאחלת לך לידה מ-ד-ה-י-מ-ה,
את יכולה, את מסוגלת, את חזקה.
את ולדנית!!!

[סיפורי_פוגית*]

מכיוון שאין לך הרבה זמן הייתי הולכת על הטיפול המהיר בפוביות של NLP
בפועל אם את מוצאת מטפל טוב את יכולה להפטר מזה בפגישה אחת. זה נשמע כמו קסם וזה אכן קסם.
כל מה שהטיפול הזה עושה זה לאכסן את החוויה הקשה במוח במקום אחר (או בצורה אחרת) כך שהיא לא נחווית כטראומטית יותר ולא מעלה פחדים וכו'.
מאוד מתאים למקרה כמו שלך שבו נוצר פחד בגלל ארוע חד-פעמי.
זה קצת מזכיר דימיון מודרך (בעיקר דרך הטיפול) אבל העקרונות המנחים הם אחרים.
מאוד מאוד מאוד מאוד יעיל. מנסיון.

_מאחלת לך לידה מ-ד-ה-י-מ-ה,
את יכולה, את מסוגלת, את חזקה.
את ולדנית!!!_


ותחזרי לספר איך היה...

[סיר_לחץ*]

את ולדנית!!!

אז זהו, שאני חושדת בעצמי שאני לא ממש.

הלידה היא האמא של אובדן השליטה ובתוכה צירי לחץ הם האמ-אמא של אובדן השליטה.
הגוף שלי לוחץ, לא אני. הגוף שלי, לא אני. ממתי הגוף שלי עושה משהו שאני לא בחרתי לעשות?? אל תענו. אני יודעת.

מה התרחיש שבעצם רץ במוחי ולא נותן לי מנוחה. בוא נראה..

זה מדהים, כי למשל מהצירים האחרים אני לא פוחדת. כאבים לא מפחידים אותי. רק השלב הזה שבו הגוף עובר לטייס לידה אוטומטי, ולוחץ את כולי דרך פי הטבעת ואני מקבלת עיניים של חיה מבוהלת וכל השרירים שלי מחפשים לברוח אבל הם לא יכולים כי אני עכשיו נסחטת כמו סמרטוט חסר אונים..

(נראה לי שפרויד היה חוגג על הקטע האנאלי אצלי. כשאני חושבת על זה עכשיו, חרדת אבדן שליטה ופי הטבעת- חגיגה פרוידיאנית קטנה)

הממ.. זה דווקא טוב לדבר על זה.

[או_רורה*]

אני שותפה לפחד שלך.
אבל יש דבר שמפחיד יותר, אל תחשבי עליו, אל תגיעי אליו. : להתחיל צירי לחץ, להרגיש את הגוף מתחיל לאבד שליטה, לצעוק - ואז מגיעים 4 רופאים ואומרים לך - לא ללחוץ - את הולכת לחדר ניתוח... לא לחצתי. נכנסתי לניתוח.

עדיף צירי לחץ. תאמיני לי.

[פלונה*]

ממליצה על הספר "לידה טבעית" שמסביר רציונאלית שפחד מצירים מעכב את הלידה ואילו קבלה ושיחרור מזרזים פיזית את התקדמות הלידה
(בלידה הרביעית ילדה את בתי בשתי לחיצות. הלידות האחרות היו ארוכות)
ועוד יותר עוזר: ממליצה על הכנה רוחנית ללידה לפי ימימה

[מיצי_החתולה*]

ממליצה על הספר "לידה טבעית" שמסביר רציונאלית שפחד מצירים מעכב את הלידה
אני לא יודעת כמה הסברים רציונליים יעזרו פה. אני די בטוחה ש סיר לחץ יודעת שקבלה ושחרור יזרזו את ההתקדמות. אבל היא לא מליחה להפסיק לפחד.

סיר לחץ, אני גם בעד דמיון מודרך ואולי NLP . בהצלחה!

[טאו_להורות*]

לא לפחד לפחד.
זה רגש נורמלי ולדעתי מי שלא מפחדת משהו "דפוק אצלה"

אני מאמינה בלקחת אוויר ולהוציא, שאיפה ונשיפה .......
טפול בשיאצו ,
תרגילי צ'י קונג -לדוגמא -מתיחת המרידיאנים כיס שתן וכליות
לנסות לטפל דרך הגוף
אם זה מעניין אותך אשמח לפרט

[כרמל_האורחת*]

יוואוו מזדהה. החוויה הראשונה אכן נצרבת במוח (אני כבר עברתי שתי חוויות 'מתקנות' ועדיין משהו בי מפחד מלידה) והתחושה היא ש"אני לא יודעת ללדת".
בדיעבד דמיון מודרך מאוד עזר לי, לא טיפול אלא
_יש לך את הכוח.
הלידה שלך קצרה,
חלקה,
הגוף שלך יודע ללדת ,
וכן הלאה וכן הלאה.
לטחון כל היום._
לקרוא איך אחרות מתמודדות ולאמץ מה שמתאים לך.
ובבית החולים להתעקש גם על איך שמתאים לך לעבור את הצירים (עמידה, קריעה, דילוגים)
להאמין בעצמך, בגוף שלך


_מאחלת לך לידה מ-ד-ה-י-מ-ה,
את יכולה, את מסוגלת, את חזקה._
(ולעניין הטחורים-מכירה את משחת המ-N הפלא ופלא? לי זה עזר מאוד)

[סיר_לחץ*]

תודה על התגובות. אני מחפשת בתוכן משהו ולא ממש יודעת מה.

אולי זה את המישהו הזה שיבוא ויגיד לי- תעשי ככה וככה וככה ואז זה ייפתר.
אני לא מדברת על הרמה הרוחנית אלא ברמה הטכנית, וזה מצחיק כי זה בעצם כל העניין- שההתכוננות לא יכולה להיות טכנית. לעומת, למשל, הצירים שקודמים לצירי הלחץ, כי שם יש רשימה שלמה של דברים שאפשר לעשות שבאמת מקלים על הכאב.

לגבי הספר, אני זוכרת שלפני הלידה הקודמת ולאחר הלידה הראשונה חרשתי אותו הלוך ושוב בנסיון למצא משהו משמעותי, ממוקד, על צירי לחץ. נאדה.
אני ממש הרגשתי מרומה. איך לא הכינו אותי למשהו הנורא ואיום הזה.איפה ה- TO DO LIST.

בלית ברירה אני לוקחת את העצות על דמיון מודרך. נראה איפה אפשר יהיה לשלב אותן ביוגה שלי. (אני ולדנית, לעאזאזל! הלידה של הבת השניה שלי ארכה בדיוק שלש שעות, פשוטות, ברורות, עם התחלה אמצע וסוף, ממה אני פוחדת?? מזה שאומרים שהלידה השלישית היא הכי קשה- קישטה מחשבה רעה!)

מכירה את משחת המ-N הפלא ופלא?

לא, מכירה מליון משחות אחרות שלא עוזרות בשום צורה. מאד רוצה לשמוע, ספרי לי- מהי? איפה ניתן להשיג?

[שרה_לה*]

אני מאוד מזדהה ברמה של "החלק של חירבון האבטיח זה החלק הכי קשה". מאוד לא אהבתי את התחושה. רק בגלל זה, בלידה השלישית לקחתי אפידורל. מה אני אגיד לך? היה כיף. לא הרגשתי בכלל את הסיוט שהיה בשבילי בלידות הקודמות.
נכון, אז לא חיפשתי את התחושה של "אלוהים שעובר דרכי", לידה בלי התערבויות בכלל לא היתה בלקסיקון שלי, הלידה התחילה עם פיטוצין (סתם, נמאס לי להמשיך את ההריון), שימוש באפידורל היה עוד סוג של חוויה שעוד לא התנסייתי בה, ילדתי בשכיבה על הגב, לחצתי כמו שחשבתי שנכון, והלכתי לישון כשהתינוק שלי במחלקת ילודים.
מה הייתי עושה אם הייתי צריכה ללדת היום? הייתי, כמוך, מחפשת דרכים שיקלו עלי להתמודד עם הקושי הזה. אני מניחה שאם את מתכננת ללדת בבית זה יהיה פשוט יותר, כי אפשר לשהות במים, לשנות תנוחה ולא ללחוץ אלא להרפות.
קראתי לאחרונה ספר מעניין על היפנוזה בלידה, וגם ראיתי במו עיני יולדת שהשתמשה בשיטה. גם זה יכול לעזור.
בהצלחה.

[עולם_קטן*]

הגוף שלי לוחץ, לא אני.
אז זהו שלא, מי שלוחץ הוא הכי את שבעולם.
זה האת האמיתית, הנקייה, את עצמך שמאחורי כל הפחדים שמכסים אותך.
תנסי כבר מעכשיו להתחבר אל עצמך האמיתית.
עצמך החזקה, שמעבר לדעות הקדומות (על לידה).
חפשי את עצמך האמיתית שמעבר לפחדי השווא, וכשתפגשי אותה, תנסי להתחבר אליה כמה שיותר,
לאהוב אותה באמת (איך אפשר שלא?), ולבקש ממנה שתישאר איתך (לפחות עד ללידה).

וגם אני-
ממליצה על הכנה רוחנית ללידה לפי ימימה
עם דבש מסלע , עוזר לך לגלות את עצמך האמיתית ולהתחבר אליה בהשלמה.

[פלוני_אלמונית*]

יש טכניקה שנקראת EFT. עוזרת בשחרור מפחדים וחרדות, ומאד קצרה וממוקדת (טכניקה.)
נראה לי שכדאי לך לנסות.
תכתבי מאיפה את אולי ימליצו לך על מטפלים מאיזורך

[מיכל_שץ*]

סיר לחץ, אני גם בעד דמיון מודרך ואולי NLP . בהצלחה!
וטראומיל גם עזר איפה שהמשחות הקונבנציונאליות לא עזרו.

[כרמל_האורחת*]

_מכירה את משחת המ-N הפלא ופלא?
לא, מכירה מליון משחות אחרות שלא עוזרות בשום צורה. מאד רוצה לשמוע, ספרי לי- מהי? איפה ניתן להשיג?_
הרוקחת בסופר פראם המליצה ושם קניתי. (אני סובלת מטחורים רק לאחר לידות) אצטט מה שכתוב עליה: "הפלא ופלא סדרת מוצרים מהטבע
המ-N להקלה מיידית! למריחה רקטלית" ויש גם טל' 08-9717710<לא נוסה על בע"ח. ברשיון משרד הבריאות>

[טל*]

אין לי לבנתיים חרדת צירי לחץ...למרות שבימים האחרונים מסתמנת חרדה באופן כללי מהלידה הקרבה ובאה...
אבל שמעתי מחברה שבשיבא מפסיקים כשגרה את האפידורל בצירי הלחץ (כן, כן, פחדנית שכמותי מתכוונת גם ללדת
בכותלי בי"ח וגם...לקחת אפידורל...יאללה עגבניות...) האם זה נכון??? ממש לא בא לי עכשיו גם חרדה מצירי לחץ....

[טרה_רוסה*]

הי טל, הדף הזה מתאר את מה שאשה מסוימת חוותה. לא בהכרח גם את תרגישי ככה, אז חבל להיות בחרדה מראש בגלל חוויות ספציפיות של מישהי אחרת.
לי למשל, צירי הלחץ לא כאבו, דווקא חוויתי אותם כמשהו נעים, פעיל, ושמראה שהסוף קרב. לעומת הצירים הרגילים שכאבו מאוד ולא היה לי במיוחד מה לעשות בנידון.

[טל*]

תודה טרה רוסה על התשובה... העניין הוא: האם באמת
מפסיקים בשיבא את האפידורל בצירי לחץ כמשהו קבוע??
או שבכל זאת אם אני מבקשת אז ממשיכים לתת את האפידורל?? כי כמו שהחברה שלי אמרה הם ממש לא הסכימו /-: