חמורים, חמורות, אתונים, אתונות, גמלים, נאקות, פילים ופילונים...כל אלה - אלי
נמאס כבר מהאפלייה של הפרדים והפרדות, והגיע הזמן שיכניסו אותם לחמורון העליון...
חמור אביר, לטיפולך.
תגידו אין לכם טלפון או סקייפ? או מחברת הגיגים במגירה?
פלוני-אלמונית יקרה (אני מרשה לעצמי להניח שאת אשה, אנא תקני אותי אם אני טועה). אנא הואילי להבהיר מדוע דבריי או אריזתם מורידים לך את החשק להשתתף בדיון. כמו-כן אשמח לדעת האם השתתפת בדיון קודם שהופעתי כאן לפני מספר ימים - והרי הדיון התחיל לפני כארבעה חודשים. ודבר אחרון, יש לי טלפון וגם סקייפ. אם את רוצה לדבר איתי אישית, את מוזמנת.
האם למשל בקאמה סוטרא משתמשים באפשרות זו?
אני מניח שמי שהמציא את הרעיון היצירתי הזה היה רעיונאי יצירתי, שגילה שמגע באיברי המין (ובאיברים עשירי עצבים ורגישים למגע בכלל) יכול להיות מאד נעים, ושזה נכון כשמשתמשים לא רק באיבר המין עצמו אלא גם באצבעות ובלשון. את צודקת כשאת אומרת שיש הרבה אפשרויות אחרות להגיע להנאה, השאלה היא למה להסתפק במשהו אחד, או למה זה צריך להיות במקום ולא בנוסף. אפשר אולי להקביל את זה לשוקולד. שוקולד חלב. שוקולד מריר. שוקולד לבן. עם אגוזים. או שקדים. או פצפוצי אורז. עם מילוי של קרם. או עם פלפל חריף. מחוספס, או חלק, או עם סמלים ודמויות המוטבעים עליו. בקוביות, בטבליות, באצבעות, בגושים על המשקל, בפירורים שנפלו על החולצה. מתוק, מריר או באלף גוונים אחרים שלא ניתן לחקור ולהבין, אלא רק לצלול לתוכם ודרכם ולעומקם. בתוך בראוניס, או פרלינים, או בעוגה, או בפני עצמו. בתור משקה חם, ביום חורפי. וקנייה של שוקולד, אפילו בסופרמרקט ולאו דווקא בשוקולטיירה, יכולה להיות חוויה עילאית. לעבור ליד המדפים, ולהביט בעיניים רעבות וחסרות בושה. להחליף מבטים בלי מבוכה ולחייך חיוך קטן, שמתפשט והופך לחיוך ענק ולריקוד פנימי של סיפוק ועליצות. לבחור ולהיבחר, ואז לקחת. ואחר-כך ללטף בעדינות את האריזה, לפתוח אותה, ברשרוש מבשר טובות, והריח הקסום והשמיימי עולה ומדגדג באף, והנה כבר תחושה של אושר מתמתחת ומתפשטת מקצה לקצה. והנגיעה הראשונה, ותמיד הדילמה אם להסתער או להתחיל בביסים קטנטנים. צרות של עשירים. וכך או אחרת, הטעימה שהופכת למשהו אחר כי הטעם מתערבב עם הריח ועם הזכרון והדמיון. ללקק, למצוץ, לנשוך, לנגוס, ללעוס. לגלגל בחלל הפה את העיסה הזאת, ששום דבר אחר חוץ מאלוהי לא הולם אותה. מפעפעפת על הלשון, נמסה בין השיניים, זורמת באיטיות במורד הגרון כמו נהר מוזהב של ענבר ושנהב ומעוררת את כל יישותך בעונג מרקד ומקפץ. כן, שוקולד הוא בהחלט מזון האלים, והרבה יותר מזה. אז למה להתענג רק על שוקולד פרה קלאסי?
בנוגע לנקודה אחרת בהודעתך, אז זה נכון שהפורנו מציג תמונה מאד מסוימת, ולעתים קרובות מאד מעוותת, של יחסי מין. נראה לי שזה היה נכון הרבה יותר בעבר, כשהאשה שימשה גוש בשר עם מספר נקבים שדרכם אפשר לחדור ולשפוך. אני לא בטוח שזה נכון בפורנו של היום, שבו גם לאשה יש צרכים והנאות משלה, אבל אולי אני טועה. אך לגופה של השאלה, בסרטי פורנו לעתים קרובות תתבצע לוליינות סקס שנועדה להיראות טוב למצלמה, ובתנוחות שלאו דווקא הן המהנות ביותר. שם הפוטוגני חשוב יותר מהאירוגני... אבל המין האוראלי הומצא הרבה לפני זה, כנראה בשחר האנושות. מקדשי קג'ורהו בהודו מפורסמים בכל העולם בשל התבליטים המעטרים אותם, ואשר מכסים כל תנוחה מינית אפשרית שהעלית בדעתך וגם לא מעט כאלה שלא היית מעלה כנראה בדעתך... כולל משגל אנאלי עם סוס/ה, לטובת חמורנו האביר המשתוקק:
http://tinyurl.com/d87paa
הקישור הנ"ל מכיל תמונה עם אופי מיני מובהק ומוחצן
אם בעוד תמונות (רעיונות?
![;) ;-)](./images/smilies/blink.gif)
) חפצה נפשך, חפשי בגוגל תמונות מאותם מקדשים -
http://images.google.co.il/images?hl=iw ... a=N&tab=wi
ותביני שמין אוראלי היה רק אקט לגיטימי אחד מתוך מבול של אלפי תנוחות ואקטים אחרים כבר במאות ה-10-11, בהן נבנו המקדשים, ומן הסתם עוד הרבה, הרבה לפני כן.
אם כן, למה זה דוחה? עבורי, שנהנה כל כך לתת ולקבל את זה, קשה להיזכר (-: אבל כשחושבים על זה, זה אותו איבר שמשתמשים בו (אצל הגבר) כדי להשתין; ולעתים קרובות ילדים מאוננים במקום בו לא יוכלו לתפוס אותם, כלומר בשירותים - אותו מקום מלוכלך שבו משתינים ומחרבנים (עוד מילה שעשויה לזעזע כאן נפשות רכות? אם כן, התנצלותי הכנה), וכך העניין נקשר עם לכלוך ועם איכסה. הוסיפי לזה את המוסר הצדקני של הדתות שקוראות להסתפק בתנוחה המסיונרית בלבד, מוסר ששטף ללא רחמים את המוחות במשך דורות, כך שגם אם את רחוקה מהדת כרחוק בנימין זאב הרצל מתגלחת טובה, זה עדיין נמצא אצלך איפשהו בתודעה האישית שהיא חלק מהתודעה הקולקטיבית, ואולי תקבלי לפחות סיבה אחת למה זה דוחה. על כל אלה אני יכול להוסיף שאם לא מנקים את המקום תחילה, בין אם מדובר בגבר ובין אם באשה, או זה בהחלט לא נעים; אבל הדבר תקף לנקיון כללי בכלל; אני מניח שלא מושך אותך במיוחד לשכב עם מישהו שהזיע כל היום וכעת נכנס למיטה עם ניחוחות של בואש מוכה דיזנטריה ועם בית שחי שמריח כמו אגן הניקוז של שפך הירקון... ולכן אני חושב שיש דברים שאכן אין טעם לנסות כדי לדעת שאנחנו לא רוצים אותם בשום פנים ואופן (למשל, להכניס אצבע לאש או לתקע חשמלי כדי לבדוק אם באמת נקבל כוויה או שוק חשמלי), ולעומתם יש דברים שאולי הצד החוקר שבנו יאפשר לנו יום אחד לנסות, משום ששמה שמונע מאתנו לעשות אותם הוא רק איזה פחד או דיעה קדומה. הדבר נכון לא רק למציצה אלא גם לפתיחת שיחה עם מישהו שאנחנו חושבים שהוא סנוב, או לטעום מאכל שמאז ומעולם נראה לנו דוחה, או 69 דברים אחרים...