חום גבוה

צוויליך מה שלומכם?

מאצ' בטר.
כבר לא הקיאה היום, קצת קווץ' אבל בגבולות הסביר. חום אין.
היתה קצת חלשה כי כמעט יום שלם לא החזיקה אוכל, אבל אחרי שאכלה תפוח וטיפה אבוקדו כבר גלשה לחדר למטה להרביץ בתופים עם אמא.
תודה!

שאלה דחופה
בעניין השתיה המרובה והמרק עוף - האם זה אותו הדבר גם לגבי תינוקות שרוב האוכל שלהם הוא יניקה (בת 8 חודשים, אוכלת מוצקים אבל בכמות קטנה, ולאחרונה בקושי נוגעת), או שעדיף לתת פחות מים ויותר הנקה, והאם זה בכלל סותר?

לא הבנתי את ההתייחסות למרק עוף (וגם לא כלכך אוהבת מרק עוף אבל זה כבר עניין אחר)
אבל מנסיוני הדל בנושאי חום ומחלות בכלל והנקה - נראה לי תמיד עדיף כמה שיותר הנקה.
אם היא מתעניינת בלשתות מים, או אם היא שותה לבד מיוזמתה, תני לה, אבל תציעי לה הרבה לינוק
ושתהיה בריאה מהר @}

נראה לי תמיד עדיף כמה שיותר הנקה.
אם היא מתעניינת בלשתות מים, או אם היא שותה לבד מיוזמתה, תני לה, אבל תציעי לה הרבה לינוק.

תרגישו טוב.

לאישי היקר חום 39.8. הוא אמנם לא תינוק, אבל בכל זאת אני דואגת. שנינו בדעה שלא צריך להוריד חום. השאלה היא מתי חום גבוה מתחיל להזיק לרקמות העדינות של הגוף, ואם הוא יתחיל להיות מטושטש - איך אני אדע אם זה בגלל החום או בגלל שהוא לא שתה מספיק?

עכשיו אחרי ארבעה ימים של חום גבוה, הפשושית פורחת- לא התערבנו רק פעם אחת עם פלאי החומץ...
הבנתי שזו תוצאה של החום או אדמדמת. מה זו בדיוק אדמדמת? ואם צריך לעשות משהו?

http://www.kidspedia.co.il/mamar.asp?id=64
תמרהינדי, הקישור מעל ייתן לך את כל האינפורמציה.
אם זו אדמדמת, וילדתך בריאה בד"כ, למיטב ידיעתי אין צורך בשום טיפול, המחלה תעבור מעצמה.
בד"כ כשיורד החום, יוצאת הפריחה.
היא סימן לשלבי סיום של המחלה ובשלב הזה הם כבר מרגישים הרבה יותר טוב.
הפריחה תיעלם תוך זמן קצר.
תרגישו טוב.

גם אני רוצה להודות על הדף הזה.
הבת שלי כבר 4 ימים עם חום גבוה ואני מביטה בה משתאה
אייך הגוף הקטן הזה (בת שלוש) יודע כל כך טוב את העבודה
אני ממש מרגישה שהיא מצליחה לווסת את החום מעלה-מטה בצורה
כל כך טובה בשבילה
(לא בטוח שאני כל כך ברורה אבל זאת ההרגשה)
זאת לא תקופה קלה כרגע. קשה כשאהובתך הקטנה חולה
ובעיקר כשאהובי הגדול (אב המשפחה) מוטל במיטה כסמרטוט
מוכה שפעת רצינית
(תשמעו, שפעת זו מחלה קשה!).
רציתי לשאול, אולי מישהו יודע...
כיוון שיש היום חיסונים לשפעת, האם הגוף יכול להתחסן באופן טבעי למחלה?
האם אחרי שחלית יש מצב שהמערכת החיסונית תגן עליך בפעם הבאה?

ובכלל, איך יוצאים ממעגל ההדבקה בבית לא גדול במיוחד?
הרבה בריאות לכולם

רוצה לשתף-
הקטנה (בת שנתיים) עם חום גבוהה, כעיקרון אני לא מורידה חום אבל כשהחום הגיע ל40.3 והיא התלוננה שקר לה, משמע, החום ממשיך לעלות החלטתי לנסות להוריד לה את החום.
החמצתי גרביים כמו שמומלץ כאן, גרבתי לה אותן למשך פחות מדקה (היא סרבה להישאר איתן) ולא להאמין החום ירד בצ'יק ל 39.5.
בקיצור- אם רוצים להוריד חום אני ממליצה בחום

על החמצה (אני שמתי שלוש/ראבע כפות חומץ בסיר בינוני של מים)
רק בריאות

לילד יש חום? אל תמהרו לרוץ לרופא
המרפאות וחדרי המיון גדושים באלפי הורים מודאגים מעליית חום אצל ילדיהם. אבל חום הוא בדרך כלל לא סיבה לדאגה ובטח לא סיבה להביא את הילד למרפאה עמוסה חיידקים ווירוסים שלילד עדיין אין.

שלום,
לילדה בת ה 4 חום סביב 39 כבר יומיים (לפעמים יותר, לפעמים פחות),
הילדה לא אוכלת כמעט כלום אבל נראית בסדר, מדברת ומשתפת פעולה
היום צילצלנו לרופא שבא לביקור בית,
הרופא אבחן שקדים נפוחים ומיד המליץ על אנטיביוטיקה 6c"c שלוש פעמים ביום למשך שבוע.
מה עושים ? האם אפשר להלחם בדלקת בשקדים ללא אנטיביוטיקה ?
אולי כדאי לחכות עוד יום יומיים ?
כמו כן הוא המליץ לא לקלח אותה מכיוון שהגרון יכאב לה יותר (יתקרר...), נשמע הגיוני.

בקיצור, תרופת פלא ? מרחיקת דלקות שקדים ?

שליחה על ידי אור* » 19 מרץ 2007, 18:51

אולי כדאי לשאול גם שאלות לרופא ילדים

שליחה על ידי אור* » 19 מרץ 2007, 18:51

גם בדף, הכוונה

שליחה על ידי לי* » 19 מרץ 2007, 20:24

לבני בן השנה היה חום מאוד גבוה לפני יומיים,
היום הופיעו סימני אדמדמת, או אדמת, לא יודעת מה ההבדל
ובערב עלה החום מאוד.
לפי מה שאני יודעת ושהיה עם הבכור,
אחרי שיוצאת הפריחה לא אמור להיות חום.
(או שאמור הוא סוג של דג...)
בנתיים הוא יונק בסדר ואני לא רואה סיבה להוריד חום.
האם זו אדמדמת?

שליחה על ידי מוריה* » 26 מרץ 2007, 00:18

שלום!!!
לפני כשבוע החל לשחר בני בן החמש חום גבוהבמדידת חום שמדדנו לו בטוסיק המדחום הראה על 40 נקודה חמש עשינו אמבטיות קרות והחום לא ירד הילד בד"כ מקיא ממתן תרופה דרך הפה מקבל מילדותו שחום עולה רק נרות לטוסיק ניסינו לתת נורופן בכל זאת כדי למנוע את העימות שכרוכה לנו איתו במתן נר אך הילד הקיא זאת מיד לכן החלטנו להכניס נר בכל אופן הכנסנו שני נרות של 150והחום פשוט לא ירד הזמנו רופא הרופא נתן הפניה לביה"ח בבית חולים לא עלו על שום דבר הילד קיבל ערוי קיבל איזה זריקה בטוסיק וחזרנו הביתה החום עדיין לא יורד (בבדיקה בטוסיק מראה על 41 מעלות חום) הילד מתלונן על מקום הזריקה בטוסיק שכואב אנחנו הורים מאוד מודאגים ולחוצים לא ישנים כל הלילה עם המדחום בטוסיק של הילד הכנסנו נר אך הוא הוציא אותו בכח אנחנו מכניסים הוא מוציא בסוף הכנסנו והוא שלשל אותו האם כדאי שנכניס לו עוד נר????או נחכה קצת?? תודה רבה אם משהו יכול לעזור
יש לי הערה לגבי ההקאה של תרופות דרך הפה ממה זה נובע כי גם ביתי בת השבע מקבלת רק נרות כי היא מקיאה האם זו תופעה שאמורה לעבור באיזה שלב??

שליחה על ידי גיל_ט* » 26 מרץ 2007, 00:56

שלום מוריה.
החום לא מזיק לו, למעט חוסר הנוחות וההרגשה הרעה שלו- לא צריך לרדוף במאמץ להוריד אותו.
אם בדקו במיון ושחררו הביתה- כנראה לא מצאו סימנים מדאיגים המחשידים למחלה מסוכנת.
כמובן שתמיד צריכים להיות קשובים למצבו- לאו דווקא לחום אלה למצבו הכללי, לעירנותו, ולהתנהגותו.

איזה זריקה עשו בטוסיק ? האם עשו בדיקות מיוחדות אחרות (צילום, בדיקות דם)?

שליחה על ידי מוריה* » 26 מרץ 2007, 11:50

לגיל!! תודה רבה על העזרה הזריקה שעשו לילד בטוסיק כי הילד התלונן על כאבי בטן חזקים אתמול בארבע לפנות בוקר הילד הקיא ואיבד את ההכרה לאחר שהבהלנו אותו לביה"ח עשו צילומים בדיקות דם והתגלה שהפנדיציט של הילד עוד מעט מתפוצץ הדלקת היתה חריפה ביותר הכניסו לניתוח דחוף הרופאים אמרו שהניתוח עבר בהצלחה אך הילד עדיין מחוסר הכרה ומונשם בעלי נמצא איתו כרגע ואמר לי שהוא עוד לא התעורר הרופאים אומרים שהכל בסדר הם יש מה לדאוג שהוא לא התעורר אני לא רגועה ועוד שאלה האם זה בסדר שעשו לו זריקה באטוסיק בגלל כאבי בטן והאם אמורים להיות כאלו כאבים בטוסיק אחרי זריקה כזו?? תודה רבה לך על העזרה ועל מה שאתה עושה

שליחה על ידי אורית* » 26 מרץ 2007, 12:06

שלום!! אומנם זה יותר מדור לילדים קטנים יותר אבל יש לי שאלה ביתי עם חום גבוה כבר שלושה יימים אפטית לא מדברת ולא אוכלת כמעט הרופא אמר שזה ויראלי בד"כ עם חום גבוה לילדה בגילה אני נותנת סירופ נורופן אך כל דבר שמכניסה כרגע לפה היא מקיאה האם כדאי לתת לה נר למרות גילה שהיא היתה בת 8 והיה מצב דומה הכנסתי 2 נרות היום היא בת 10 האם כדאי להכניס לה גם נרות אם כן כמה להכניס לה
יש לי שאלה נוספת עם אני מחדירה לה והיא מתנגדת ואחרי כמה דקות היא מוציא אוותו לא במצב הרגיל להכניס לה עוד אחד??

ביתי בת השלוש יומיים עם חום גבוה אין אפשרות למדוד לה בפה היא רועדת ולא מחזיקה את המדחום בפה בטוסיק היא מתנגדת נמרצות ועושה לנו בעיות אנחנו מודדים לה כרגע חום בטוסיק שהיא ישנה האם זה שהיא ישנה לא גורם מפריע לאמיתות החום האם החדרת נר בזמן שהיא ישנה הוא טוב? שהיא ערה עושה לנו גם בעיות במתן נר ומוציאה אותו ואת הסירופ יורקת
עד איזה גיל מדידת חום בטוסיק היא טובה?מדידת חום רקטלית היא אמיתית??

הבן שלי בן שנה ו4 לפני חודש קיבל אנטיביוטיקה מהרופאה שלי (אוגמנטין)כי סבל מחום 39.5כאבים באוזניים וגרון לאחר שבוע הדלקות נעלמו אך החום נישאר עבר לו חודש כאשר החום מבקר לפחות פעמיים ביום נעשו לו בדיקות דם,שתן,צואה ,משטח. כל הבדיקות יצאו תקינות ביומיים האחרונים האוזניים האדימו ושוב הרופאה רושמת אוגמנטין השאלה שלי האם לתת לו שוב אנטיביוטיקה ההרגשה היא שעוד לא התגלתה סיבת החום הרצוף והפחד שלי שאחליש את מערכת החיסונית שלא עוד יותר ומצד שני אוזניים זאת בעיה רצינית ,ועוד האם השימוש היום יומי באדויל אכן נחוץ, אשמח לקבל תגובה...

תפני לרופא אחר לשמוע עוד דעה.

כשכבר מחליטים למדוד את החום, איך אתם עושים את זה?

עד כה מדדתי בבתי השחי.
כעת קטינא (בן 8 חודשים) קודח מחום, זה כבר היום השלישי, בעליות וירידות.
אני מרגישה שחשוב לי לדעת כמה חום יש לו. בבית השחי לא הכי מדויק. בפי הטבעת לא בא בחשבון.
אז איך??

אני פיתחתי שיטה- טוב יש לי רק בנים..........
איך שמתחיל חום שמרגיש לי גבוה,
אני מפשיטה ומסתכלת על שק האשכים.
לאט לאט ממש העלתי את המיומנות לרמת אומנות...
ככל שהוא ארוך יותר כך החום גבוה יותר,
כי הרי האשכים מתרחקים מהגוף כשהוא חם.
כמה שהוא יהיה יותר ערום כשיש לו חום כך רמת המיומנות שלך תעלה.
אני מצאתי שבפעמים היחידות שהבכור נתן לי למדוד לו חום בפה- אחרי גיל 3 כמובן,
שהשיטה עבדה ב% 100 .
פעם אחת היתה סטייה של 0.3 המעלה...
ובנתיים בית שחי.
כי הרי פי הטבעת ממש לא אופציה.
תרגישו טוב.

למה לא להמשיך למדוד בבית השחי? ומכיוון שיכולה להיות סטייה - להוסיף עוד 0.5.

כשהקטן ינק אז לפי החום על הפטמה ידעתי האם זה חום גבוה מאוד או לא. ויכולתי להרגיש מתי זה יורד.
כשאני הייתי מודדת (אפילו בבית השחי) והוא לא היה מבסוט מזה - החום היה קופץ למעלה. אז עדיף שיהיה רגוע.

שאלה בקשר לשיטת החומץ להורדת חום והרגעה: בהסברים למעלה עניין הכמויות מאוד לא ברור - כמה חומץ לכמה מים? אני ניסיתי עכשיו 3-4 כפות לקערת מים (קערת מטבח, לא כביסה - נניח ליטר) ולא יודעת אם זה פעל או לא כי הילדה - בת כמעט ארבע - נלחמה שאוריד לה את הגרביים ואחרי שהתעקשתי עשר דקות בערך הורדתי. אם כי ראיתי שיש כאלה שאומרים שגם אחרי דקה זה משפיע... גם חום המים הוא שאלה - קר או חם או פושר כמו שהתפשרתי? ועוד בעיה - לפי מה שהבנתי מנועה ברקת בהסבר למעלה, צריך שהחום ירד לרגליים קודם, אבל אצל הילדה החום גבוה כבר שעות (שלא לומר ימים, בהפסקות קלות) ואילו הרגליים כרגע קרות יחסית לשאר הגוף.
אולי לעזוב אותה וזהו? שתישן עם החום ואם זה ימשיך מחר נלך לרופא? ממילא אני כבר מתאפקת כמה ימים לא להוריד עם אקמולי, חוץ מפעמיים-שלוש שהרגשתי שכדאי שהיא תנוח קצת מהחום, וגם אני. האמבטיות לא עוזרות - היא אומרת שקר לה גם כשהמים חמים למדי, לכן אני לא יכולה לשים אותה במים פושרים שיקררו אותה קצת. בעצם הדבר שמקרר אותה הכי טוב זה כשאני מחבקת אותה - אז אני ממש מרגישה את החום יורד קצת... אבל זה טוב רק לזמן החיבוק. לא שרע לי לחבק אותה אבל גם אני צריכה לישון קצת כי מחר עוד יום.
בכל אופן אשמח לתשובות על החומץ... תודה!

אצל הילדה החום גבוה כבר שעות (שלא לומר ימים, בהפסקות קלות)
מה זה "גבוה"? חום מורגש? חום לוהט? חום קודח? האם היא מתפקדת? מגלה עניין במתרחש? (אם היא נלחמה שאוריד לה את הגרביים מן הסתם נשאר לה קצת כוח, שאגב חבל לבזבז בצורה הזו....).
אישית לא הייתי נלחמת בילדה, ולא הייתי מנסה להוריד, אלא אם זו ילדה עם עבר של פרכוסי חום חלילה, או שהחום ממש-ממש גבוה ומלווה באפאטיות או כאבים, שאז בכלל הייתי מוחלת על הטבעיות ונותנת משכך כאבים כלשהו במינון מתון).

לא יודעת מה מינון החומץ הרצוי - אולי 50:50 או 30:70 (פחות חומץ ממים). גם לא חייבים לשים אותו דווקא על גרביים, בטח לא כשהילד מתנגד. זו רק דרך נוחה להשאיר את החומץ באזור. אפשר גם להניח על כפות הרגליים רטיות לחות, ולתת לה לשכב כך כשאת לידה.

היא אומרת שקר לה גם כשהמים חמים למדי, לכן אני לא יכולה לשים אותה במים פושרים שיקררו אותה קצת.
תחושת הקור אמורה להיות מלווה גם בצמרמורות קלות ולעתים בהזעה אח"כ, שהן לכשעצמן כלי של הגוף להוריד חום. במצב כזה אין מה להתעקש על אמבטיה, שכן הגוף כבר עושה את העבודה.

הייתי מניחה לה וממתינה לבוקר - האם בבוקר היא קמה בלי חום? סימן שההתאוששות מתחילה... במהלך נורמלי של מחלה, החום נמוך בבוקר ואחרי שנת הצהריים (או שאין חום כלל) ועולה לקראת הערב ובלילה.

החלמה מהירה.

שליחה על ידי במבי* » 29 יולי 2007, 13:56

חשה - אצלנו שני הילדים היו יומיים עם חום גבוה (סביב 40, מלמעלה ומלמטה). לא הורדנו להם. הם היו שפוכים רוב הזמן. בלילה הראשון הייתי לבד וב 1 בלילה החלטתי לנסות להוריד להם חום באמבטיה, כי ראיתי שקשה להם לישון. הם ממש לא רצו להישאר באמבטיה (למרות שנכנסתי איתם) והיו די מסכנים. אז הוצאתי אותם. גם אצלנו האמבטיה היתה קרה לגדולה והרגשתי שזה לא כל כך טוב במקרה שלה. בגדול - הם קדחו יומיים. הם היו בעניינים בסך הכל, אבל מעוכים מאוד. באיזשהו שלב חשבתי לתת להם אקמולי כי כאבו להם כל מיני דברים (בטן, ראש, רגליים) אבל דחיתי את זה ופשוט התכברלנו הרבה ביחד. באמת - הרגשתי שכשהם שוכבים עלי זה עוזר להם, גם לשקט בגוף וגם לווסת את החום. אז חלק מהזמן הם שכבו עלי או על אבא. וחלק מהזמן העיפו אותי מעליהם וצעקו עלי (בעיקר הקטן, הוא יכול להיות מאוד עצבני כשלא לא נוח לו). הם שתו הרבה ובקושי אכלו.

שליחה על ידי במבי* » 29 יולי 2007, 14:01

במהלך נורמלי של מחלה, החום נמוך בבוקר ואחרי שנת הצהריים (או שאין חום כלל) ועולה לקראת הערב ובלילה.

אצלנו היה כל הזמן חום גבוה מאוד. לא ירד בשינה, לא ירד אחרי השינה, לא בבוקר ולא כלום. אחרי יומיים (היום בבוקר) התחיל לרדת.

את החומץ לא ניסיתי, כי ידעתי שהם לא יסבלו את זה. אפילו מגבת רטובה על המצח הם לא ממש רצו. פעם ניסיתי חומץ כשהקטן היה פצפון, וזה לא עבד.

לגבי החיבוק - ניסיתי לישון איתה ככה? אני ישנתי עם הבת שלי ככה חלק מהזמן. שמתי פוף שנשענתי עליו ככה שהייתי באלכסון, והיא שכבה עלי.

אוף. אצלנו שוב הילדים עם חום גבוה, מעוכים מאוד. הגדולה אומרת שכואב לה הראש והגרון. והבטן. היא גם משלשלת. (אמא, אני אוהבת את הפלוצים של השלשול, הם מאוד מצחיקים אותי...). הם שניהם דווקא די בעניינים ולא יותר מדי מסטולים. משחקים, מקטרים, בוכים, צוחקים, מפטפטים, נשפכים, שותים הרבה ובקושי אוכלים. הוא ככה מיום חמישי בלילה. היא ככה מיום שישי בערב. לשניהם ירד קצת החום היום בשעות היום, ואחה"צ טיפס שוב. זו המחלה הכי ארוכה ומתישה שהיתה לנו עד עכשיו (היה גם אבעבועות, אבל זה עבר מאוד בקלות). זו גם הפעם הראשונה שהומאופתיה לא עוזרת להם.

לכל המגיבות תודה! קודם כל עדכון - מאוד לא "באופני" אבל זה המצב: היינו אצל הרופא - ד"ר תבור לתל-אביבים שמכירים - והוא הסתכל לה בגרון וישר אמר שיש לה "סטרופטוקוקוס יפה וגדול" ולדעתו חייבים אנטיביוטיקה. הוא גם הסביר למה: זה יעבור גם בלי, הוא אמר, ואפילו הוסיף שהוא בטוח, אבל - 3% מהילדים מפתחים דלקת במסתמים של הלב וזאת כבר צרה לכל החיים. התבאסתי נורא ושאלתי אותו כמה פעמים אם הוא בטוח, והוא אמר שאפשר לעשות משטח אבל הוא בטוח - והאמת, ממקרים קודמים אני פשוט סומכת עליו.
אז כן, נתתי אנטיביוטיקה. יש לי לב חלש, ולא עמדתי בזה יותר. זה חום גבוה מאוד (היא רותחת, לפי מדידה לא מאוד מוקפדת בבית השחי שמדדתי היום זה היה 39.9. אבל אין לה פרכוסים. תודה לאל. אני לא חושבת שהייתי עומדת בזה), שנמשך ברציפות מיום רביעי, ולפני כן היו גם שני לילות של חום גבוה עם הפסקה ביניהם, ולא הבנתי מה היא מנסה להגיד לי אז המשכנו כרגיל - גן בבוקר וכו' (כי בבקרים היא קמה כאילו כלום)... וכשביום שישי בבוקר החום לא ירד מהלילה והיא היתה שפוכה והסכימה אפילו לוותר על הגן (וביקשה ללכת רק לקבלת שבת) חיכיתי שיעבור לבד כמו כל וירוס נורמלי, וזה לא עבר, אולי בגלל שזה לא היה וירוס בכלל אלא חיידק...
טוב, תגידו מה שאתם רוצים (באמת אשמח לשמוע!). אני מרגישה שהיא צריכה את התרופה הזאת. אפשר להתנגד לאנטיביוטיקה עד מחר, אבל בלעדיה היינו מתים מכל מיני חיידקים שהיום כבר לא מתים מהם. מה גם שאם אח שלה עוד לא נדבק ממנה אז גם זה שיקול - המערכת החיסונית שלו לא משהו וכל החורף הם היו חולים לי בתורות או ביחד...
זה מוזר כל כך - חשבתי שנתנו לה תשתית טובה של שלוש שנים בבית (עם אבא בבוקר ואמא אחה"צ ולפעמים מטפלת שהיא העדיפה על פני שנינו גם יחד) - אבל הקלישאה הזאת, מה שחשבתי שזאת קלישאה, שבשנה הראשונה בגן חולים כל הזמן - זה התברר כמציאות גמורה. שנה קשה כל כך מבחינת הבריאות שלה (ושל הקטן שכאמור נדבק והדביק וחוזר חלילה)...
ואם מישהו הגיע עד כאן ויש לו/ה כוח לענות על עוד משהו - קראתי שמישהי כתבה על בלדונה ונזכרתי שיש לי בשבילה בקבוקון מההומיאופת, אבל אין לי כוח לדבר איתו (משום מה השיחות האלה מתישות אותי ואני יוצאת מהן מבולבלת לגמרי) - אתן חושבות שאפשר פשוט לתת לה מנה לחיזוק? או שעדיף לשאול אותו בכל מקרה?
תודה לכולם על הסבלנות...

סתם עדכונון - אחרי שלפני שעה בערך נתתי לה אקמולי כי כבר לא יכולתי לראות אותה סובלת ככה - כואב לה וקר לה והיא בקושי מצליחה להירדם - עכשיו היא התעוררה לעשות פיפי ושכבתי קצת לידה ולא היתה לה אפילו טיפת חום והיא התחילה לחייך אלי בשמחה ולצחוק איתי מאיזו בדיחה כמו שכבר כמה ימים לא צחקה - וזה היה שווה את האקמולי, בחיי.
משהו חשוב ללמוד מזה - אם כבר נותנים תרופה קונבנציונלית מוטב להקפיד על מינון נכון ולא נמוך מדי דווקא. כי היום הרופא אמר לי שהמינונים על הבקבוק הם כסת"ח (מלה שלו) והם המינימום בלבד, ושאולי לכן עד עכשיו כל פעם שנתתי לה לפי זה, ואולי גם רימיתי קצת כלפי מטה עם המשקל שלה (כי היא צפלונה) - אולי לכן זה עזר רק חלקית. ובאמת העליתי את המינון קצת עכשיו וראו זה פלא - הילדה בטמפרטורה נורמלית לגמרי וגם במצב רוח שלא נראה במחוזותינו זה מכבר.
בריאות לכולם! ותודה!

אז כן, נתתי אנטיביוטיקה. יש לי לב חלש, ולא עמדתי בזה יותר.

זה לא עניין של לב חלש ואת לא מקבלת פה ציונים מאף אחד. יש מצבים שבהם צריך לתת אנטיביוטיקה. יש כאלה שיבחרו לא לתת גם במצבים כאלה, ולוקחים על עצמם את הסיכון והאחריות וזה עניינם, ואת בחרת כן לתת (גם אני בחרתי לתת במצב כזה בעבר). אני חושבת שזאת אחריות שלך כאמא (וגם אבא) לקחת החלטות כאלה, לכאן או לכאן. גם אנחנו ניקח אותם מחר לרופא. לשלול דברים מהסוג של הסטרפטוקוק.

אז המשכנו כרגיל - גן בבוקר וכו' (כי בבקרים היא קמה כאילו כלום)...

זה ששלחת אותה לגן - פויה! לא רק בגלל הילדים האחרים, אלא גם כי ילד עם חום כל כך גבוה צריך לנוח אח"כ לפחות יומיים בבית, גם שכהחום יורד. ככה לפחות לדעתי. מקווה שבפעם הבאה תימנעי מזה ותשאירי אותה לנוח ולהבריא בבית. .

אתן חושבות שאפשר פשוט לתת לה מנה לחיזוק? או שעדיף לשאול אותו בכל מקרה?

ממש לא (שוב לדעתי). ההומאופת שלנו מעדיף אנטיביוטיקה (והוא ממש לא אוהב אנטיביוטיקה) על הומאופתיה מודרנית (= לא קלאסית). אם את לא יודעת את ההבדל - אין לי כוח להסביר עכשיו, אני עייפה. אנסה להרחיב מחר מתישהו. אל תתני משהו מבלי להתייעץ.

אולי לכן זה עזר רק חלקית. ובאמת העליתי את המינון קצת עכשיו וראו זה פלא - הילדה בטמפרטורה נורמלית לגמרי וגם במצב רוח שלא נראה במחוזותינו זה מכבר.

לדעתי זה ממש לא עניין של טמפרטורה ומצב רוח טוב. כשנותנים לילדים משככי כאבים הגוף שלהם "משקר" להם לגבי המצב הפיזי, והם לא באמת מתנהגים לפי המצב האמיתי שלהם. לכן, אם אתן אקמולי או כאלה (ואני לא נגד באופן גורף) אעדיף לתת מינון נמוך, כדי להשאיר איזשהו קשר בין המצב האמיתי של הגוף לבין האשליה שהתרופה יוצרת.

וזה היה שווה את האקמולי, בחיי

זה באמת שווה את זה לפעמים

מקווה שכל הילדים יהיה בריאים מהר

תודה ולבריאות גם לכם!
בעניין הגן - היה לי איזה עיוורון שנבע מהרצון שלי לא לקפח אותה משמחת ימי המים בגן, היא חיכתה לזה כל כך עד שלא רציתי לאכזב אותה, וחוץ מזה בליל החום הראשון זה לא נראה רציני בכלל אז באמת לא הבנתי, ייחסתי את זה למתח שלה מהמושג החדש "קייטנה" (ככה הם קוראים בגן לשבועיים האחרונים והרופפים יותר) ו"ימי מים" - ויכול להיות שזה באמת מה שזה היה. הרופא בכל אופן אמר שאם היתה הפסקה של יומיים בין חום לחום זאת לא אותה מחלה; אבל דווקא בזה אני לא בטוחה שאני סומכת עליו. אולי זאת לא אותה מחלה אבל זאת כן אותה היחלשות של הגוף והנפש, ויכול להיות שאם הייתי פנויה ונענית לזה במלואי זה לא היה מתפתח עד כדי סטרפטוקוקוס. נדמה לי בשנה הבאה, כשאהיה אמא-גן מיומנת, אתן לה הרבה יותר זמן בלי גן גם אם ייראה לי שהיא להוטה ללכת ובטח אם ייראה לי שהיא לא רוצה ללכת. כי פתאום אני מסתכלת אחורנית על שנת המחלות הזאת ומבינה אותה אחרת - אבל בעצם זה כבר דיון לדף אחר. אם יהיה לי זמן ורצון אולי אמשיך במקום המתאים.
שוב תודה לכולם.

כל מה שבמבי אמרה (חוץ מההומאופתיה כי בזה אני לא מבינה)

אבל גם:
אחרי שלפני שעה בערך נתתי לה אקמולי כי כבר לא יכולתי לראות אותה סובלת ככה - כואב לה וקר לה והיא בקושי מצליחה להירדם - עכשיו היא התעוררה לעשות פיפי ושכבתי קצת לידה ולא היתה לה אפילו טיפת חום והיא התחילה לחייך אלי בשמחה ולצחוק איתי מאיזו בדיחה כמו שכבר כמה ימים לא צחקה - וזה היה שווה את האקמולי, בחיי.
נוצר הרושם כאילו הבנת מדבריי שלא הייתי נותנת תרופות לילד הסובל מכאבים. חלילה!
יש הבדל גדול בין "לדחוף" אקמולי ברגע שמאתרים חום (יש גם יש אמהות שפועלות כך, ואף ממשיכות למדוד בקצב ולתת אקמולי בקצב), לבין לזהות שהילד סובל מכאבים ולטפל בזה כראוי. הכאבים אינם קשורים לחום - דלקת חיידקית בגרון היא מוקד כאבים לא מבוטל מן הסתם, וכדאי להקל - גם באמצעים נוספים מלבד תרופות, כמו למשל למצוץ קרטיב או קוביית קרח. גם לילד עם דלקת אוזניים חריפה למשל הייתי נותנת אמצעי לשיכוך כאבים, וגם אנטיביוטיקה.
ועדיין חשוב להבין, שהחום אינו מקור הכאב אלא הדלקת. אם היא לא צחקה כמה ימים, אולי זה סימן שסבלה מכאבים, ומסיבה כלשהי לא הצליחה לתקשר כראוי כדי לומר לך את זה?

תחושת אי-נוחות גדולה שזכורה לי מילדותי, היא מתן קבוע של אקמול - גורם להזעה מסיבית, תחושה יותר טובה אבל רק לכאורה, שמתפוגגת אחרי כמה שעות, ושוב חזרה למצב החולה. בעיני עדיף לשכב ולנוח, לתת לגוף להירפא, בלי לשחק כאילו המחלה לא שם. ושוב, זה לא סותר כלל וכלל טיפול בכאב או במקור הבעיה.

נתתי לה אקמולי
גם אני נותנת לפעמים מורידי חום,
אחרי בירור מעמיק, עדיף אדויל או נורופן במקום אקמולי,
מפני שהוא משאיר שאריות בכבד.
סתם ככה הרגיש לי לשתף.

לקרוטונית (הכינוי שלך כבר מזמן משך את תשומת לבי לטובה, עוד כשהייתי קוראת בלבד): היא כן התלוננה על הכאבים בגרון, אבל לא פחות מכך על כאבים שאני זיהיתי (ממה שזכור לי מעצמי) ככאבי חום - בראש, בעצמות (היא אמרה שכואבות לה הרגליים), תלונות על מגע בעורף שמכאיב ועוד. וסבלה משינה טרופה.
לבמבי - שכחתי להגיב בעניין השינה בחיבוק - בוודאי שחיבקתי אותה בשנתה וניסיתי לישון ככה. אבל אי אפשר להגיד שממש ישנתי. מצד שני, הרגשתי אמא למופת. גם זה משהו. ואיך אצלכם המצב? הלכתם לרופא באמת?
לאומה - לקחתי לתשומת לבי, תודה! האקמולי ממילא הולך להיגמר.
קודם התחלתי לספר לכן שכבר אין לה חום והיא ישנה נורמלי, אבל אז היתה לי איזו הפסקה והשארתי פתוח ואחרי כן הלכתי לראות מה שלומה והופ - חום. לא גבוה כמו בלילות ובימים האחרונים, ומצב הרוח טוב, אבל... אופס, היא הופיעה פה כרגע ערנית לגמרי ושאלה "מה עם התה כבר?!" אז אני הולכת לטפל בעניינים. בכל אופן עכשיו היא שוב פחות חמה... נקווה לטוב.

ואיך אצלכם המצב? הלכתם לרופא באמת?

אתמול הלכנו לרופאה חמודה מאוד. היא בדקה את שניהם ואמרה שבסך הכל נראה שיש איזושהי מגמה של ירידת חום (אם עושים זום אאוט ומביטים על המגמה) ושאם כך זה וירוס שפשוט לוקח לו קצת זמן לעבור. להמשיך לא לעשות כלום ולדאוג שהם ישתו (הם שותים מלא). אתמול גם הקטן הצטרף לשלשולים. עדיין היה חום גבוה אתמול, אבל בטח בחצי מעלה פחות או אפילו מעלה פחות (בדרך כלל לא מודדים אלא מרגישים. הגדולה אוהבת למדוד אז יש איזשהו אומדן כללי). היום הם קמו יותר טוב. נראה מה יהיה, יש לי תחושה שיותר טוב. גם אצלנו לקטן היתה רגישות למגע. הוא כל הזמן צעק עלי שאני מכאיבה לו..

בוודאי שחיבקתי אותה בשנתה וניסיתי לישון ככה. אבל אי אפשר להגיד שממש ישנתי.

יש פוזות כאלה שבהן אנ לא לסוגלת לישון. אבל דווקא כשאני על הגב בחצי אלכסון (מגביהה עם כרית) והיא שוכבת עלי, זה לא מפריע לי. זה כמו שהיא היתה תינוקת, רק שהיא בת 5

. באיזשהו שלב היא יורדת וישנה לידי. התנוחות של חיבוקים על הצד ממש לר נוחות לי ואני לא מסוגלת לישון ככה.

רק רציתי שתדעו...
בן השנה שלי היה 5 ימים עם חום גבוה 39.5 ומעלה, אני טיפלתי בהרבה חיבוקים, אמבטיות ושמנים אתריים - סינרג'י בכפות רגליים, ופלפל שחור בטוסיק, והגוף הקטן והחמוד עבד ונלחם. אבל הכי קשה היה הלחץ מהסבתות והסביבה לתת אקמולי ונורופן, לנסוע למוקד חרום ולדקור את הקטנצ'יק כדי לדעת מה יש לו, אבל אני הרגשתי שזה יעבור, - מה שהחזיק אותי היה הדף הזה שהיה כל הזמן פתוח ומדי פעם ברגעי כמעט שבירה קראתי והמשכתי חזקה בדרך שלי, אז תודה לכולכם!
היום החום ירד והופיעו פצעים בפה - נראה כמו הפה והטלפיים, הסבתא (רופאת ילדים בפנסיה) אמרה לי כל הכבוד על הסבלנות וסיפרה שכשהיא עבדה בבית חולים מנהל המחלקה היה כועס עליהם כל פעם שנתנו מוריד חום לילד חולה כי לפי דעתו הגוף צריך להתמודד עם המחלה.

אני והקטנצ'יק (חצי שנה) חולים כבר יומיים ונראה כאילו הגדול (3) נילחם כדי לא להידבק
מאתמול מהבוקר המאוחר הוא העלה חום לא רציני - 38 בלילה עלה ל - 38.5 עדיין לא רצינינ אין לחץ. זה הרי חום טוב. הגוף נילחם.
ומאז החום לא ירד. כרגע הוא עם 39 ואני שואלת אם יש חשש כלשהוא לתת לגוף להיות כ"כ הרבה זמן עם חום או שהגוף עדיין נילחם וזה חום 'טוב'.
הוא גם אאוט לחלוטין כרגע ומאוד נידי.
אשמח להתייחסות מהירה.
תודה

לדעתי 39 מעלות זה לא חום גבוה. אמרו לי פעם שאי אפשר למות מחום גבוה, אלא אם כן יש דלקת קרום המוח או התייבשות.

השיקול הוא האם לתת לילד לסבול קצת יותר, אבל שהגוף יילחם במחלה טוב יותר. תשאלי אותו.

האינדיקציה הכי טובה לאם כן או לא להוריד חום זה התנהגות הילד, אם הוא נהיה אפטי, לא מגיב, בוהה, או לחילופין מפרכס - אז כדאי כבר להוריד חום. אם לא - תני לגוף שלו להתמודד, זו הדרך הכי טובה להבריא ולחזק את מערכת החיסון.
אם תרצי - אשמח לבדוק אותו ולטפל בו אם יש צורך. אני מטפלת בדיקור סיני ומתמחה בטיפול בתינוקות ובילדים.
יש לך את הטלפון שלי, נכון?
הרבה בריאות

האינדיקציה הכי טובה לאם כן או לא להוריד חום זה התנהגות הילד, אם הוא נהיה אפטי, לא מגיב, בוהה, או לחילופין מפרכס - אז כדאי כבר להוריד חום
במקרה כזה הייתי גם מורידה חום, סיבה נוספת היא עם הילד לא שותה או לא ישן.
הבן שלי כרגע מתחיל להחלים מחיידק בגרון. כל עוד החום היה מתחת ל39 לא נתנו משכך חום רק טיפולי סבתא.
ברגע שהגיע ל39 ומעלה והילד לא הצליח להתרומם מהספה, בכה הרבה ונראה ירוד מאוד נתנו משכך חום.
בלילה- חום גבוה אבל הילד ישן טוב לא נתנו. אחרי יומיים החום ירד. העיקר בכל מקרה להרבות בשתייה.
רפואה שלמה!
שימי לב זו התקופה של ברונכיטיס ודלקות ראות! חום לא גבוה במיוחד אך שלא יורד אחרי שלושה ימים צריך לבדוק!

את מדברת על פחות מיומיים עם חום גבוה.
לא הייתי מודאגת מדי.
אפשר אמבטיה, פשוט כי זה נעים.

אפשר אמבטיה, פשוט כי זה נעים.
ביפן לא נהוג לעשות בכלל אמבטיה בזמן חום או התקררות. ההיפך, גורמים לגוף להזיע כמה שיותר. נגיד שוכבים במטה עם מלא שמיכות ומזיעים, כשהבגדים רטובים חשוב להחליף לבגדים נקיים ומיד לחזור להתכסות ושוב להזיע.
ממה שראיתי על הבן זוג שלי זה ממש עוזר. מקצר את משך המחלה ועוזר לגוף לרפא את עצמו.
החסרון שיש המון כביסות...

ההיפך, גורמים לגוף להזיע כמה שיותר.
זה לפי הרפואה הסינית. והם צודקים.
מנסיוני, האמבטיה נעימה, מאוד, אבל התוצאה היא החמרה במחלה )-:
למדתי לא לעשות את זה.

{עד כאן הדיון מהדף שאלה דחופה מאוד}

יש את השיטות הטבעיות ויש שמן פלפל שחור- מטפטפים טיפה או שתיים על הלשון והוא גם מאוד עוזר להוריד את החום.

לצוציק שלי, בן שנתיים יש כבר כמעט שבועיים חום. אני לא מודדת לו אבל בשבוע הראשון זה הרגיש חום מאוד גבוה ובימים האחרונים נמוך יותר וגם לא כל הזמן.
הוא אוכל קצת, שותה קצת, משחק קצת. רוצה אותי המון.
יש לי גם תינוק בן חצי שנה ומרגיש לי שפשוט "נפל לו האסימון" לגביו.
אתמול נכנעתי והלכנו לרופאה. היא בדקה אזניים, ריאות וגרון והכל תקין (תודה לאל)- היא אמרה ויראלי. מאז התחלתי לדאוג.
זה הגיוני חום לכל כך הרבה זמן? יכול להיות שזה באמת נפשי? מה לעשות??
אני משתדלת להיות איתו כמה שיותר ונותנת לו את כל מה שאני יכולה אבל, מה לעשות, אחרי כל כך הרבה זמן אני מאבדת סבלנות.
עצות??

דף זמני להתיעצות
התינוק שלי בן שנה וחודש חולה, יש לו חום גבוה ושלשולים. ומה שהכי קשה לדעתי זה שהוא חסר שקט, מסרב לינוק לא נינוח באף תנוחה כל הזמן מיילל.
למעשה אני מתיעצת בדיעבד, כי בסופו של דבר נתתי אקמולי ותוך דקות הוא הסכים לינוק ונרדם (שינה לא כל כך שקטה, אבל ישן).
אני יודעת שיש באתר משפחות שכלל לא מחזיקות בבית את הסם הזה, רציתי לשאול מה הם עושים במצבים כאלה? האם יש להם תחליף טבעי להקלת הכאב? האם הן מסתפקות בטיפול אוהב עד שהמחלה חולפת? ובינתיים? הילד לא ישן? (וגם האמא/אבא) ולא יונק? זה כבר נשמע לי קצת מסוכן. (לא חלילה מבקרת, להיפך, מעריצה)
בנוסף אני יודעת בתוך תוכי שאקמולי הוא "סם" ו"מזיק", אבל הייתי רוצה לדעת באיזה אופן הוא מזיק? כי המידע שברשת הוא בעיקר מכיוון הממסד הרפואי, ומספק מידע אוהד על התרופה (כל עוד לא חורגים מהמינון). האם הבעיה היא בעצם הניסיון לשכך כאב של מחלה, או באופן שבו התרופה פועלת?
אשמח לעצות של כותבי האתר. תודה

אני לא רופאה וכן מחזיקה תרופות להורדת חום לילדים בבית, אם כי משתדלת לא להשתמש, אבל תינוק שמשלשל ולא יונק - לדעתי - חייב לקבל טיפול כלשהו שיאפשר לו להכניס נוזלים לגוף. אם אחרי שמורידים לו חום הוא יונק או שותה מים - הייתי מורידה לו חום.
במצב כזה, נראה לי הכי חשוב שלא יגיע להתייבשות.
זאת לא התשובה לשאלתך אבל אני מרגישה צורך לומר את הדבר.

בקשר ל מה הם עושים במצבים כאלה? - תקראי את הדף הזה, חום גבוה, יש פה הרבה תשובות. גם עקרוניות וגם מעשיות.

וגם אני אשמח לשמוע מה החומרים המזיקים ב"אקמולי".

תהיו בריאים!

מסכימה עם ריש גלית לגבי החשש מהתיבשות וחשש מנזק בלתי הפיך.
תינוק קטן שלא יונק ורק משלשל עלול להגיע למצב של התיבשות וזה קטלני.

לגבי 'להכניס' נוזלים , אני כבר פחות בטוחה.שמעתי על תינוק שקיבל דיקור וזה אושש אותו.כלומר , מה שגרם את הבעיה היה חסימה של אנרגיה , אחרי שעזרו עם הדיקור להוריד את החסימה , הגוף כבר התארגן בעצמו .
יש מי שחושב שאם הגוף מסרב להכנסת נוזלים , הרי שהוא אמור לנוח מנוזלים.לא יכול כרגע לטפל בנוזלים האלה.

אני באופן אישי הייתי כן מנסה להניק.או לתת מים עם טבליות של סוכר ומלחים שמוכרים בבית מרקחת /מרק צלול /מיץ תפוחים.
מתבוננת בצבע של השתן.
אם השתן מופיע לעיתים רחוקות ומופיע כהה: טסה לקבל אינפוזיה.

אבל הכי חשוב לדעתי , וזה כמובן למדתי מהמאמר של אורנה שיפרון ,שבחום נותנים למי שיש לו חום להרגיש מחובק .
עדין מרגישים רע , אבל לפחות מרגישים את הביחד.
זה לא פשוט (לא ישנים ולא ישנים.אני אולי מנמנמת , אבל בעיקר הייתי שומרת ומרגישה כל הזמן מה מצב החום ואיך התינוקת)
אבל זה מה שכנראה צריך.
התשומת לב והחיבור שאיפשהו הלכו לאיבוד .

לי אין בעיה עם תרופה שמשתמשים בה להצלת חיים ,רק יש לי בעיה עם תרופה שמנצלים לשם הנוחות של המטפלים.
(נניח לתת אקמולי ולשלוח לגן).

לגבי כאב : אני חושבת שקשה לי להתמודד עם כאב.
באופן אישי , אני עברתי תהליך של להתחיל לקבל כאב (כאבי מחזור , כאב ראש וכ' -לא דברים רציניים)במקום ישר לרוץ ולקנות משהו בבית מרקחת.שזה אולי סתם צרכנות נלוזה ,מה שבעיקר בעיתי הוא לא לחשוב איך להמנע מאותו דבר שגורם את הכאב , לא לשמוע מה שהגוף מנסה לומר.

למדתי לשכב בשקט ,לפרגן לעצמי פינוק מתי שאני זקוקה לזה.
וזה באמת תהליך מאוד מענין.

ועם כל העינין , אם כואב לילד והוא מאוד מיוסר ,כן חשוב לי לטפל בבעיה.במקור שלה (נניח חור בשן -לעשות טיפול רופא שינים וכ')וכן להתחשב ולנסות להקל
קשה לאמוד כאב אצל תינוקות ופעוטות,אצל ילדים זה כבר יותר מתאפשר ואז פשוט לקבל את הדיווח של הילד אם כואב לו קצת-בינוני- הרבה ולפעול לפי זה .מעדיפה דברים טיבעיים כי מה שידוע לי הוא שחלקים של התרופה אמורים להתפנות מהכבד , אם הכבד לא עומד בעומס (יש רגישות , יש בעיות כבד עוד קודם או שהמינון היה מופרז )נוצר נזק לכבד.

אשמח להמשך ההתיעצות אתכם
הילד ממש קוועצ' רוב הזמן, אקמול שנתתי משפר במעט את ההרגשה ומעודד אותו לינוק.
הלכתי היום לרופא רגיל והוא מצא דלקת אוזניים בשתי האוזניים ורשם אנטיביוטיקה וונטולין לשיעולים. בינתיים לא נתתי כלום לתינוק, ואני משתמת בצמחי מרפא של רפאות (נזוקל, פלאוזן). העניין הוא שכנראה צריך הרבה אורך רוח עד שזה עוזר, ואין לי, קשה לי לראות אותו סובל, ומפחיד אותי החום הנוסק.
תגידו, גם אצלכם קורה שהילד עם חום גבוה שלושה ימים תמימים? ולא נראה שזה הולך לעבור (אבל אי אפשר לדעת).
מהנסיון שלי עם אנטיביוטיקה- הישועה היא כהרף עין, כל כך מפתה אותי. אשמח לשמוע שתהליך המחלה שלנו הוא נורמלי (חום גבוה-נמוך בגלים במשך 3 ימים, הרגשה זיפט)
תודה.

לולה,

אני אכן לא השתמשתי באקמול לתינוקות חולים, אבל כן טיפלתי באופנים אחרים - לא כדי להוריד חום אבל כן למשל כדי להקל על השיעול או להקל על הכאב באוזנים.
מהלך מחלה של שלושה ימים כמו שאת מתארת הוא נפוץ מאד. שימי לב האם בזמן שהחום יורד יש גם הקלה במצב הרוח שלו או שהוא כל הזמן קוועצ' באותה המידה.

שינוי אופן הטיפול במחלה בלי שינוי של היחס למחלה מייצר הרבה פחד, חששות, אי נוחות, אי שקט, וכל אלה לא עוזרים לתינוק להחלים.

אני באמת חושבת שהמחלות הללו בגיל הינקות הן מבורכות, וכך אני מתייחסת לאירועים הללו. כן, יש לפנות זמן לתינוק, להתבונן בו להיות בקרבתו - קרבה גופנית עדיף, לפעמים לא לישון בלילה, לפעמים צריך גם לטפל בדרכים שבוחרים - שימי לב שכל הטיפולים ה"טבעיים" מצריכים את נוכחות המטפל, הם אינם עובדים כמו קסם. נדרשת חזרה שוב ושוב על הטיפול נדרשת שהיה ליד התינוק. וזה הטיפול העיקרי מבחינתי - תשומת הלב והשהיה הרצופה.

מקווה שהלילה הזה כבר היה קל יותר,
ובכל מקרה מזכירה לך שאין תחליף לעינים שלך - גם לא עצות מאד מלומדות באינטרנט.
התבונני בבנך ועשי כל מה שאת שלמה איתו.

החלמה טובה

שתהליך המחלה שלנו הוא נורמלי (חום גבוה-נמוך בגלים במשך 3 ימים, הרגשה זיפט)
בהחלט, עם הסייג שאורנה ציינה (שיפור, אפילו קל במצב הרוח כשהחום יורד טיפה) יכול להמשך גם שבוע.
אוזניים זה נאחס. זה בהחלט גורם להם להיות קוושט כמעט כל הזמן, להתקשות בהנקה.
את יכולה לנסות לשים קצת חלב אם בתוך האוזן, בכמות מאוד קטנה (כמו טיפות אוזניים) ולראות איך זה משפיע.
ולהניק המון המון.
תרגישו טוב

רופא הילדים שלנו, שעורר בי הרבה אמון, אומר בדרך כלל שבדלקת אוזניים הכי חשוב בעיניו לתת משהו מקומי להרגיע את הכאב, הוא ממליץ על טיפות אוזניים קונבנציונליות, אוטידין, ואכן אצלנו זה עבד לא רע. אנטיביוטיקה הוא היה נותן מרשם אבל אומר שבכל מקרה רוב הסיכויים שהדלקת תעבור לבד. זה כמובן במקרים שהוא ראה את התינוק או הילדה ואת מצב האוזניים. הנה, גם הרופא אצלך רשם אנטיביוטיקה לשיעולים ולא לאוזניים... שזה נשמע לי ממש לא לעניין, אבל אולי תשאלי בדף שאלות לרופא ילדים.
עוד משהו שרופא שלנו תמיד מדגיש - לראות אם כשהחום יורד יש שיפור במצב הרוח והקווצ'יות נעלמת. הוא בפירוש היה ממליץ לתת תרופה להורדת חום רק כדי לראות אם יש שיפור כזה. אני, אחרי שנעשיתי אמא מנוסה יותר, כבר כמעט לא נותנת. בעיקר קשובה לילדים, מה הרצון שלהם והצורך שלהם במצב הזה.
אגב, אצל הפעוט שלי כאבי האוזניים, עם חום וקווצ'יות והכל, היו תמיד סימן לצמיחת שיניים. לקח לי די הרבה זמן לקלוט את זה כי אצל הבכורה זה לא היה. ברגע שהבנתי את הקשר כמובן שהייתי הרבה יותר קוּלית... ובאמת, אחר כך לא חזרו לו יותר הכאבים והחום.

שינוי אופן הטיפול במחלה בלי שינוי של היחס למחלה מייצר הרבה פחד, חששות, אי נוחות, אי שקט, וכל אלה לא עוזרים לתינוק להחלים.
כנראה שזו הבעיה אצלי. הייתי רוצה להאמין יותר בכל הפתרונות האלטרנטיביים.
יש בי הרהורים אם כל האקמולי שאני נותנת כשאני לא יכולה לשאת יותר את הבכי (כן אני חוטאת ב תרופה שמנצלים לשם הנוחות של המטפלים ) לא כבר יותר גרועים מאנטיביוטיקה שתגמור את המחלה בצ'יק.
בטח תתפלאו לשמוע שאני לא אמא טריה, אלא שיש לי ילדה בת 4 שכנראה היתה ברת מזל ולא סבלה במיוחד גם כשהיתה חולה (או שאולי אני לא זוכרת??) וקיבלה אנטיביוטיקה לראשונה בגיל 3 עם דלקת אוזניים שחזרה ונשנתה ובכך פתחה אותי לעולם של טיפול אלטרנטיבי (דיקור וצמחי מרפא, במקרה שלנו), שאני, כאמור עוד לא שלמה ובטוחה בו, אבל גם האמון ברפואה המערבית אבד לי.

שיפור, אפילו קל במצב הרוח כשהחום יורד טיפה)
זה יש
תודה לכל העונים כאן.

ראי כאבים ודלקות באוזניים
וגם יש נרות הופי (תשאלי את המדקר שלכם)
ויש גם שום עם שמן זית מחומם מעט שיכול לעזור. אצלנו חלב אם עובד מעולה. טיפה אחת והקלה ניכרת מיד (אני מניחה שזה תלוי במצב הדלקת).

אנטיביוטיקה תגמור את מחלה, אבל גם עשויה להחזיר אותה בגרסה יותר חזקה או מחלות אחרות.

כשנותנים לגוף להתמודד עם החום לבד, ואפילו עם המחלה לבד (כלומר עם תמיכה אלטרנטיבית אבל ללא נשק הרפואה הקונבנציונלית), אז הגוף בתום המחלה מתחזק ממנה, והמערכת החיסונית הופכת חזקה יותר להתמודד עם מחלות אחרות. לכן מחלות הינקות הן מחלות ברוכות כי הן מחזקות את הגוף ואת המערכת החיסונית. התערבות קונבנציולית בזה, כשאין הכרח של חירום והצלת חיים, פוגעת במנגנון הזה של הגוף. זה הנזק.

לבני היה פעם חום מאוד גבוה במשך 5 ימים. עבר. מאז - שנתיים - לא היה לו חום גבוה אף פעם. נראה לי שזה בזכות זה שלא התערבנו קונבנציונלית ורק תמכנו.

פלונית, כל מילה!

בימים החמים האלה מסכימה לגבי הצורך בנוזלים, בעדיפות ראשונה.

האקמולי מוריד חום בעיקר על ידי הזעה, ושותף גם הוא לאיבוד נוזלים, ולכן חשוב שאכן יונק בהשפעת האקמולי.
יתכן גם שהאקמולי גם מפחית מהכאב של דלקת האוזניים, ולכן הוא רגוע יותר ומסוגל לינוק ולישון. אולי יש דרכים אחרות להפחתת הכאבים.

גם זה יכול להיות שיקול כאשר לאורך זמן אינו יונק ומשלשל.

לפי מה שהבנתי, עיקר הנזק בפאראצטמול (החומר הפעיל באקמול) הוא נזק לכליות, ולכן מזהירים לא לתת יותר מהכמות המומלצת, ולא לעתים קרובות מ-4-5 שעות, וכמובן שכמה שפחות עדיף.

מה שאולי כדאי לנסות קודם, לפני האקמולי, זה בעיקר אמבטיות שמורידים בהן לאט לאט את החום, וזה גם יכול להיות נעים יחסית, בימים החמים האלה.
וכל הזמן לעקוב מה קורה. איך מצב הרוח, איך האנרגיה.

מנסיונינו, אם נותנים אקמולי אפשר לתת חצי מהכמות המומלצת (לפי משקל הילד/גיל). ניסיתי כמה פעמים וזה תמיד עבד.ובלי אקמולי: שינה משותפת בערסל איפשרה לשתינו לישון בלילות של חום גבוה. החלמה מהירה ולילה טוב!

לפי מה שהבנתי, עיקר הנזק בפאראצטמול (החומר הפעיל באקמול) הוא נזק לכליות, ולכן מזהירים לא לתת יותר מהכמות המומלצת, ולא לעתים קרובות מ-4-5 שעות, וכמובן שכמה שפחות עדיף.
וגם
הנזק הכבד הוא לכבד, במקרים קשים מגיע לשחמת כבד.
באמת שעדיף להשאיר את האקמול למקרים הקיצוניים שבאמת באמת באמת אין ברירה.

נתתי לבן שלי נר אקמול ואחרי 25 דקות הוא נתן צואה. החום לא ירד. האם זה אומר שזה בגלל מתן הצואה והאם זה אומר שניתן לתת לו עוד נר?

מציעה להתקשר למוקד אחיות (בקופח כללית זה *2700) ולברר כמה זמן לוקח לנר להיספג. האם הבחנת בנר בצואה? אגב גם אם הנר נספג במלואו לוקח קצת זמן עד שיורד החום ובנתיים אמבטיה פושרת יכולה לעשות עבודה טובה לא פחות..

לפלא היה חום גבוה מאתמול בערב. בלילה הגיע ל- 39.9 ועבר על כולנו לילה לא פשוט.
עכשיו נראה שיש הקלה,
האם זו יכולה להיות תגובה אלרגית?
הוא בן חמישה וחצי חודשים ודודה שלו התעקשה לתת לו קצת מרק עדשים (כשלא הייתי. נורא נורא נורא מעצבן אבל לא באתי לדבר על זה) הוא יונק בלבד עד כה.

מה לגבי תינוק בן חודש? הקטנצ'יק עם 38.5, מנוזל קצת, יונק בסדר, הפרשות בעיניים, ישנוני אבל גם ככה הוא היה די ישנוני לפני, הוא רק בן חודש! הרופא לא מודאג אך אומר שבגיל הזה צריך להוריד. 38.5 לא נראה לי גבוה אבל האם מישהו יודע אם יכול להיות נזק בגלל הגיל הצעיר? תודה

אליס, הרופאים אומרים למשל כאן שמתחת לגיל 3 חודשים צריך להיות עם היד על הדופק:

"אצל תינוק מתחת לגיל שלושה חודשים, חום מעל 38.2 מחייב בירור אצל רופא. אצל תינוקות בגיל כזה קשה להתרשם ממצבם הכללי וזיהומים חיידקיים יכולים להתפתח אצלם הרבה יותר מהר מאשר אצל ילדים יותר מבוגרים".

מצד שני, זו נראית כמו "הוראה סטטיסטית" בלבד.
מצד שלישי, אני לא באמת יכולה לייעץ לך לא לעשות כלום (כפי שהייתי נוהגת כמעט בכל מצב אחר של חום גבוה) כי לא הייתי במצב הזה עם תינוק קטנטן.
מצד רביעי, ההמלצה של הרופא "להוריד את החום" לא נראית לי בונה במיוחד - אם באמת חוששים מזיהום וזו הסיבה לעירנות בגיל הזה, עדיף היה לבדוק למשל אם יש זיהום. לא סתם להוריד חום וזהו (כי אז עלולים לא לשים לב שבאמת יש זיהום..).

מצד חמישי, מקווה שעזרתי במשהו למרות הבלבול

והחלמה מהירה לקטנטן.

אין לי מה להוסיף חוץ מזה שלהפרשות בעיניים את יכולה להשפריץ לו חלב שלך כמה פעמים ביום(זה עוזר כמו קסם לדלקות עיניים, אדמומיות והפרשות וכו').

הוא בדק ואמר "הילד נראה יופי, אבל תורידי את החום..." אני מחפשת תשובה האם יכול להגרם נזק מהחום עצמו בגלל הגיל הצעיר ... תודה רבה

שמתי חלב..... עוזר אך קסם זה לא,, אולי צריך הרבה פעמים ביום.... הרופא כמובן רוצה צינטומיצין....

לפיצית ,11 חד' היה חום ב3 ימים האחרוניםהגענו ל40.8 ללא הורדות .בסוף החלטתי שהגוף נלחם דיו וקיבלה רמדי הומאופטית לעזרה ואכן אנחנו בשיפור מאז
וכיוון שהאתר היה גם חולה נשארתי כרגע עם התהייות לאחר מעשה.....
עלתה לי מחשבה, אם הילד מתקשה לישון בלילה כנראה בגלל החום, האם כדאי להוריד, הרי בסופו של דבר שינה טובה היא דרך התמודדות מעולה עם המחלה
ומצד שני, גם חום גבוהה זה דרך להתמודדות עם המחלה.

בפי הטבעת לא בא בחשבון
למה לא למדוד חום בטוסיק, לא ראיתי שזה מפריע לה?

ועצה הומאופתית, קראתי למעלה על לתת belladona בחום וchamomilla עם בקיעת שיניים. נכון לפעמים אילו תרופות טובות למצבים אילו
אבל בדרך כלל צריך להתאים תרופה מדויקת לחולה, אז כדאי ללכת להומאופאט לשם כך.
ואם בכל זאת החלטתם לתת תרופות אילו באופן שרירותי, אז לא יותר ממנה אחת שתיים גם אם ממש עוזר

בן 3 עם חום של 39 כבר 3 יממות. היום זה אפילו חמור יותר, במובן הזה שהחום לא יורד מעט בשעות היום, אלא נשאר גבוה מאוד.
בלילה היה קשה, הרבה קומפרסים (אנחנו לא נותנים משהו להורדתו..) וליטופים . בלילות הקודמים ישן עם החום, מלבד התעוררויות לשתות (" ותביאי לי גם תפוח"

בארבע לפנות בוקר.. מה שמאוד עודד אותי) אבל הלילה היה קשה.
אתמול הרופא ראה גרון אדום בלי דלקת. לא אהב שאנחנו לא נותנים אקמולי ("אני לא אוהב קיצוניות").
אני משתדלת לשמור על ההיגיון שלי בתוך הלחץ (שמאמין שאקמולי יפגע בהתמודדות הגוף עם המחלה) אבל גם מתקשה ולרגעים, בעיקר בלילה, מפחדת.
כמה ימים זה נחשב לסביר להמשיך ככה?
מישהו שמע על העצה לשים במלח ואז באמבטיה שמן עץ התה, להורדת החום?
יש משהו שיעיל יותר מחומץ מהול במים כקומפרסים?
תודה.

הוא אפטי? חיוני?
אם הוא אנרגטי כרגיל אז סבבה, תמשיכי במה שאת עושה.
אבל אם הוא אפטי, אני אישית הייתי עושה בדיקת דם מהאצבע על מנת לשלול דברים מדאיגים.
(קוסמת היא אמא חרדתית ביותר אבל במקביל לא נותנת כלום להורדת חום...(-:)

הוא חיוני לגמרי. לכן אני ממשיכה כך.
ביקשתי מהרופא בדיקת דם והבעתי את חששותי מכל מיני דברים מפחידים...וזאת בשל העובדה שהיה לנו סשן כזה לפני פחות מחודש

וגם לפני שלושה וחצי - ארבעה חודשים.
כלומר,
לילד שלי, שהוא מאוד חסון ומלא אנרגיה, יש תופעה - אחת לחודש וחצי-חודשיים (ועכשיו תוך שלושה וחצי שבועות, שוב) של מחלת חום לשלושה ארבעה ימים.
במהלכה הוא חיוני.
הרופא אמר ש"יש ילדים בגילו שזה קורה להם כל שבועיים וזה תקין לאור המגע עם חברת ילדים ובנייתה של המערכת החיסונית"
זה לא עודד אותי וביקשתי בדיקה. נתן לעשות ספירת דם רק לאחר סיום המחלה כמובן.
אני מקוה שתחלוף במהרה. כרגע הוא עדיין עם 39 ואני משתגעת. נורא דואגת.

אפשר למרוח טיפה אחת של שמן פלפל שחור מהול בכמב טיפות שמן שומשום/שקדים על החלק התחתון של כפות הרגליים.
מעבר לזה אם התופעה חוזרת בעקביות, הייתי מנסה טיפול אלטרנטיבי (הומאופטיה/דיקור...).
לא נשמע לי הגיוני חום גבוה כל כמה שבועות.

תרגישו טוב!

לא נשמע לי הגיוני חום גבוה כל כמה שבועות.
גם לי. אני דואגת. תודה על התמיכה.

יש לנו זוג חברים, שהבת הקטנה היתה עם האמא עד גיל 3 וקצת בבית.
אמא שלה התחילה לחפש עבודה ורשמה אותה לגן.
מאותו הרגע בכל פעם שהיא הלכה לראיון עבודה הילדה העלתה חום גבוה.
היום הילדה בת 8 בערך. וזה מתחיל לעבור רק עכשיו עם טיפול הומאופטי.

האם קרה משהו?
משהו השתנה מאוד?

לא השתנה.
אותה דינמיקה בבית. כמו שאת מכירה

מתחילים עכשיו שוב קומפרסים. החום עולה. הוא ישן.
נכנסנו ליממה הרביעית של חום גבוה.
חוששת שאכנס ללחץ בשישי-שבת ואז זה כבר יהיה ללכת למיון, מה שעדיף לחסוך ממנו.
האם את ספירת הדם לא ניתן לעשות בעודו חולה? כך אמר הרופא. אבל אם זה ממשיך? אז לא בודקים תוך כדי?

האם את ספירת הדם לא ניתן לעשות בעודו חולה?
לא מבינה כ"כ בבדיקות דם. אין לי נסיון בזה.

אם את רוצה אני יכולה להמליץ לך על הומאופטית מעולה.

עדי יקרה,
מצטערת לשמוע שאתם לא בטוב.
ראשית, אנחנו למודים חומים גבוהים מאוד, כאלה שמטפסים גם ל41 ומעלה.
גם בהפרשים קצרי מועד, גם כאלה הנמשכים לאורך ימים רבים, גם הזיות, וגם אמבטיות עם או בלי חומץ באמצע הלילה.
יש תקופות שזה יכול להופיע אחת לשבועיים, לפעמים כל שבוע, אם זכינו, שלושה..
תלוי מה עובר עלינו באותם ימים.
אני טוענת שהילד שלי חולה מעברים. ככה הוא עובר דברים. חולה אותם החוצה.
הוא רגיש באופן מיוחד, הוא חווה את העולם בהרבה דיוק ועוצמה, וככה הוא מגיב.
פעם מחלות החום היו מאוד ארוכות ומפרכות. יכלו להמשך על פני 10 ימים בקלות.
הן הולכות ומתקצרות בהתמדה, אך עודן דרמטיות יחסית.
אני לא מרגישה אחראית לייעץ, אני יכולה לספר מנסיונינו.
למיטב ידיעתי, בעבור 5 ימים שבהם לא נראית אינדיקציה אחרת מלבד חום, נהוג לעשות ספירת דם.
אני מקפידה להסתכל על הילד ולא על המדחום, (לפעמים מפאת חשש שהמדחום יתפוצץ.. או הלב שלי..)
אני יודעת שזה עניין רגשי ומשפחתי אצלינו להגיע לדרגת חום גבוהה בהרבה מן הממוצע.
אני ככה בעצמי, ושני בני גם.
כל זמן שהילד לא מפרכס, אני לא נלחצת, אבל מאוד ערה.
במרבית המקרים אנחנו לא מורידים חום עם תרופות, גם כי יהלי מסרב וגם כי ברור לי שזו מלאכתו של הגוף.
אבל- אם הוא מרגיש מאוד לא טוב או לא מצליח לישון לאורך זמן, אני שוקלת הורדה אחת לכמה מחזורי חום, כדי לתת לו מנוחה ולהקל עליו לאגור כוחות.
מלבד זה, מצאתי שבחלק מהמקרים הגוף נכנס למעגל של חום ולא מצליח 'לשבור' אותו.
פעם אחת של הורדת החום באמצעים מלאכותיים, עזרה לצאת ממחול השדים והגוף הצליח משם ואילך להמשיך את התמודדותו באמצעים פחות קיצוניים.
החום המאוד גבוה לא חזר על עצמו באותו מעגל.

אני מכינה לו מקלות של קרח והוא מוצץ אותם, או קרטיבים.
הרבה אמבטיות.
חשוב לא להלביש בבגדים שמקשים על הגוף לפלוט את החום.
לשתות, לשתות, לשתות, בודאי בימים חמים כאלה.
אני עוד לא מצאתי שיטות אחרות שעזרו משמעותית.
לא חומץ, לא שיני שום בין האצבעות של הרגליים, ולא תרנגול הודו שמסתובב בחצר.
רק הרבה אהבה, אורך רוח, ערנות, והקשבה פנימה.
ואקמול. כמעט שכחתי. במקרים בודדים גם אקמול.
תרגישו טוב, יקירים.
ליל מנוחה
אוריה

לכל המטפלים והמטפלות, אם בחרתם לתת לילד/ה טיפול אלטרנטיבי, תעשו טוב אם תעבירו את השרביט למטפל אחר, לפעמים הוא יכול לראות טוב יותר את התמונה במלואה ולתת את הפיתרון השלם. אנחנו פשוט לפעמים יותר מדי מעורבים רגשית... במיוחד כשזה חום גבוה עם סטופר בצורת מדחום...
רק בריאות ושמחה!

היסתכלות מעט שונה על תהליך טבעי שהתערבות בו יכולה להוות את הסיבה לחלק מהקשיים שלנו.
לקראת החורף הבא עלינו לטובה, קצת מידע על תהליך ה"חום", נושא שמולו כולנו חווים חוסר אונים מסויים.

להלן הקישורים לשני חלקי המאמר
להוריד-חום-?!-חלק-א
להוריד-חום-?!-חלק-ב

קריאה מהנה - תגובות, שאלות והתלבטויות, יתקבלו בברכה

הקטנה, 1.8, עם חום גבוה.
לא מדדתי לה, אך מרגיש לי סביב 40 מעלות, לא יורד כבר 3 וחצי ימים ברצף.
על פניו נראה שאין שום תסמין חוץ מהחום הגבוה, ואתמול ושלשום היא גם הקיאה.
היא ילדה עם תאבון בריא שאוכלת הכל, אבל ב-3 הימים האחרונים מסכימה לינוק ציצי בלבד, ובנוסף שותה גם מים.
מעולם לא נתתי לה אקמול או תרופה קונבנציונלית, אבל עכשיו אני מתחילה להתלבט וגם קצת לדאוג,
כי החום לא יורד כמו בשאר המחלות שעברנו שבהן יש עליות וירידות בחום, היא חמה מאוד 24 שעות כבר מעל 3 ימים,
מחר אני מתכוונת ללכת לרופא, אבל אולי בינתיים, מישהו נתקל במחלה עם חום גבוה רציף? או שאולי זו איזו דלקת פנימית?

הרצאה מצויינת של ד"ר יוסי רימר על חום בילדים.
הרצאה שמשלבת ידע מדעי בצורה נגישה ומובנת לכולם.
מה החום הנורמלי של הגוף? מה זה חום גבוה? לאיזה חום הגוף יכול להגיע? מה צריך לעשות? האם צריך להוריד את החום באופן מלאכותי?
מומלץ.

לקטנטונת שלי בת 5 חודשים עם שיעול ונזלת כבר שבועיים,כשהתחיל לה החום (40) ניסינו להוריד אותו עם אקמולי אבל אחרי 3 שעות הוא חזר שוב,אז החלטנו לקחת אותה לרופא,הוא בדק ואמר שיש לה ברונכיט קלה בסימפונות והטיפול מחייב אנטיביוטיקה,אני כלכך לא שלמה עם זה אבל בכל זאת נתנו לה מוקסיפן אנטיביוטיקה.היוםהיא סיימה את הטיפול לאחר שבוע והיום גם בדיעבד אני כועסת על עצמי שבכלל הושפעתי כלכך מהר ונלחצתי מהחום הגבוה( ילדה ראשונה...)עכשיו אני מרגישה צורך לתת לביתי תרופה מהאנטיביוטיקה שקיבלה אני יודעת שאנטיביוטיקה מחסלת את החיידקים אבל גם את הטובים שבניהם מה אני עושה?

תני לה פרוביוטיקה איכותית המותאמת התינוקות.
יש כזו לביו קר ואחת עוד יותר איכותית ויקרה שדורשת הזמנה מיוחדת אם תרצי אמצא את הפרטים ואכתוב (לוקח שבועיים להזמנה אם איני טועה)
לפעמים כדאי אפילו חודש שיקום מעיים שכזה.
(לפחות זה טעים)

את תרופת הסבתא היחידה שהכרתי הזכירה פה רק טליה, בהערת אגב:
לתת לגוף להזיע.
אצלנו מתלבשים חם, נכנסים מתחת לפוך, רצוי עם בקבוק חם, ומזיעים. עם הזיעה החום יורד. או שעם ירידת החום יש גם זיעה. בכל אופן עובד יופי.

רציתי לשאול על הדף כולו: מצד אחד מדובר על חשיבותו הרבה של החום, למה לא כדאי להלחם בו, כמה הוא חשוב לגוף, וכולי..
מצד שני יש כאן אלף עצות להורדת חום טבעית.
אז לא ברור לי:
אם יש חום, 39 ומעלה, כדאי לנסות להוריד בשיטות סבתא או להניח לגוף לעשות את שלו?

אני אישית בדעה שעדיף לתת לגוף לעשות את שלו - לגמרי, כל הדרך...
לדעתי יש אלף עיצות כי עדיין לחלקינו לפעמים קשה לעמוד מהצד כהורה ולראות את הילד שלנו קודח מחום ולא להיות פעיל באיזשהו אופן.
כך שלפעמים עצם העשייה עוזרת להרגיע אותנו וגם לזה יש ערך (במיוחד בסביבה מתוחה או מפוחדת).

הקטנטונת שלי, בת חודשיים, עם דלקת בעין אחת מזה 5 ימים. אתמול גם עלה החום, ל-38.7. אני מטפטפת לה חלב לעין, ומנסה להמתין כמה שיותר ולתת למירכת החיסון להיכנס לפעולה ולהתמודד. השאלה היא כמה להמתין, והאם יש עצות נוספות? אני מרטיבה קצת את אפרכסות האוזנים והמצח מדי פעם. בסה"כ היא חיונית ויונקת, אבל העין נראית לא טוב, כמעט ולא נפתחת מהנפיחות. זאת הילדה הראשונה, עם המחלה הראשונה. any advice?

אני הייתי הולכת להראות לרופא. בגיל הזה- נראה לי קצת מלחיץ לזרום.
את לא חייבת הרי ליישם את המלצות הרופא, אבל נראה לי שעדיף שעין מקצועית תראה אותה.

פרסום ב- YNET: מחקר מגלה - החום טוב לילדים, אל תורידו אותו

מתוך המאמר:

רופאי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, אחד הגופים המקצועיים והרציניים בעולם הרפואה, (...) הזהירו מפני השימוש בתרופות לשם הפחתתו.

לטענת החוקרים, השימוש בפרצטמול (אקמול ודומיו) ובאיבופרופן (אדוויל, נורופן ודומיהם) כ"מפחיתי חום" עשוי להאריך את משך המחלה ואף לגרום לסיבוכים. רופאי האיגוד האמריקאי מבססים את מסקנתם על הגישה שלפיה חום הוא הדרך הטבעית של הגוף להילחם בזיהום. "ההורים צריכים להבין שחום כשלעצמו אינו מהווה כל סכנה לילד שבריאותו בדרך כלל טובה," כותבים המחברים. "חום הוא לא מחלה. למעשה, זהו מנגנון פיזיולוגי המסייע לגוף להילחם בזיהום".

(...)

במאמר שהתפרסם אתמול במגזין "פדיאטריקס" האמריקאי לרפואת ילדים מזהירים החוקרים כי השימוש בפרצטמול [אקמול, פראמול] נקשר בעבר להתפתחות אסתמה, ואילו האיבופרופן [נורופן, אדויל] עלול - במקרים נדירים - לגרום לכיבי קיבה ואפילו לפגיעה בכליות. לטענתם, הורים שסובלים מ"חרדת חום" נוטים לעשות שימוש יתר בתרופות כדי להפחיתו ובכך עשויים לסכן את ילדיהם.

באשר לשימוש בתרופות משני הסוגים [לסירוגין], חברי האקדמיה האמריקאים קובעים כי בשלב זה אין מספיק מידע באשר לבטיחות השיטה הזו ומזהירים מפני תופעות לוואי שעלולות לצוץ בעקבותיה.