חדוות הוסת

[אנונימי]

במשך דורות חינכו את האישה המערבית להתביש בוסת, להסתיר אותה ולהתיחס אליה כאל כדבר רע, כואב ומלוכלך.
אבל אפשר גם אחרת: אפשר לאהוב את הוסת, להנות ממנה, לחלוק אותה בטבעיות עם ילדינו, להפרות את האדמה בדם הוסת ולקדם את בואה בשמחה מדי חודש.
אתן מוזמנות לספר על חדוות הוסת שלכן.
@}
ראו גם: מדור נשים וסת ופוריות, טקס לקבלת הוסת הראשונה, אוהל אדום וירטואלי.

---

[אלונה_רוטר*]

יש לי בעיה כללית עם דימוי הגוף שלי ואחד הבעיות הגדולות שיש לי זה קשור למחזור חודשי.
קיבלתי יותר מאוחר מבנות בכיתה שגם יצר אצלי פחדים רבים. אך מאז שקיבלתי אותו...
יש לי גם פחד שהדם ינזול לי ושיהי ממני ריח וכל זה ביחד עם כאבים איומים ועצבנות יתר מוציא אותי משויון נפש לשבוע.
לפני שבוע בשיחה עם חברה שלי פתאום הבנתי שיכול להיות גם אחרת. אפשר להנות מזה.
הייתי רוצה להבין קצת יותר כדי לא לדפוק גם הילדה שלי. (מהשיחה עם אימה שלי גם התברר שיש לה רגשות די שליליות בנושא. וזה שהיא סובלת מכאבים כמוני ידעתי מזמן)

[שירה_לוריא*]

לגבי הגישה למחזור ,הדבר הראשון שעלה לי זה "מיכל פארן"
מיכל מארגנת "פגישת מחזור"-מלמדת על גישה שונה למחזור (לא משהו מסובך ,זה בפגישה אחת)
אם תרצי לשמוע עוד או את הטלפון שלה ,אשמח לתת לך אותו
באהבה שירה

[ענת_גביש*]

אלונה, כשאני גיליתי שטוב להשקות את הגינה במים עם הדם, זה העלה בי לראשונה חיבה אליו (אל הדם). מן קשר והתעסקות איתו כמן בן ברית שכזה... אולי שווה לנסות את זה כחלק מ"מסע התקרבות" אל הדם הזה (כל כך עמלו קשה תמיד,כולם,אמהות וסבתות וחברות טמפונים וחברות דאודורנטים אינטימיים, ללמד אותנו להסתיר אותו ולשנוא אותו, שיש לנו לא מעט עבודה בלחזור לאהוב אותו. תעשי ניסוי ותשקי רק חלק מהשיחים בגינה עם דם מתחבושות הגייניות, ואחרים לא, ותראי את ההבדל בפוריות ובלבלוב של אותם צמחים. בכלל הקטע של להחזיר את הדם לאדמה- אולי זה נשמע כמו דיבורים של מכשפות, אבל יש בזה משהו חזק ונעים ונכון, במידה שמילים קצת מתקשות לתאר.

[נטע_ש*]

מגיל 15 בערך אני עם טמפונים, שזה כבר די הרבה זמן... והחודש, לראשונה מאז, הייתי עם תחבושות.
קודם כל זה היה נורא מוזר. פחות נוח, על זה אין מה לדבר. אולי זה באמת הפלסטיקיות, ואולי ה"חיתול" בין הרגליים. יחד עם זאת פתאום עכשיו זה מרגיש הרבה יותר טוב. יותר נכון וטבעי. אפילו עצם הענין שרואים את הדם עושה משהו מבחינה נפשית. מזכיר משהו מהותי בי כאישה. גם בטמפון רואים את הדם אבל איכשהו זה שונה בעיני.
עכשיו אני מסוקרנת לגבי התחבושות הר"פ. אולי אנסה לי...

[שירה_לוריא*]

נטע שלום
גם אני השתמשתי הרבה שנים בטמפונים והשימוש הראשון בתחבושות זכור לי כמצד אחד לא נוח ומוזר ,ומצד שני פתאם להרגיש את הזרימה היה דבר חדש ולא מוכר
אבל זה עשה לי משהו, והתחושה של הזרימה נראתה לי מאד נעימה
במחזור הבא אחריו כבר השתמשתי בתחבושות בד, שזה הבדל של שמיים וארץ בינן לבין החד פעמיות
אני חושבת שהמעבר הקשה הוא מטמפונים לתחבושות, ברגע שעושים את השינוי הזה ומגלים את ההנאה והזכות בדימום, השלב הבא זה לפנק את עצמנו במשהו נעים ונושם
בכל מקרה, אם מתישהו תרצי להשתמש בתחבושות בד, בשמחה

[חגית_ל*]

אני משתמשת בטמפונים אורגניים של natracare, שהעלות שלהם רבה, לכן אני מעדיפה להשתמש בתחבושות רוב הזמן ולדימומים כבדים (לא מי יודע מה, בכ"ז) בטיטולים - בעיקר לשנת לילה. השינה שלווה הרבה יותר. אחרי שקראתי מה שכתוב פה מתחשק לי גם להשתמש בתחבושות מבד ולהשקות את העציצים בדם!

[סימונה*]

קיבלתי היום בדואר כמה תחבושות דוגמא משירה, שיצטרכו לחכות למחזור הבא, וליטפתי אותן ופתחתי וסגרתי והרגשתי שקניתי לעצמי את המתנה הכי מרגשת בעולם.

[ענת_גביש*]

וליטפתי אותן ופתחתי וסגרתי והרגשתי שקניתי לעצמי את המתנה הכי מרגשת בעולם.
סימונה גם אני הרגשתי כך !! איזה כיף. ועכשיו קיבלתי משירה דוגמא נוספת שנראית לי בול מה שרציתי ,טיפה יותר עבה מהכתומות הדקות, טיפה יותר רחבה מהירוקות העבות, רכה, וגם יפה!

[ענת_שן_לוי*]

תעשי ניסוי ותשקי רק חלק מהשיחים בגינה עם דם מתחבושות הגייניות, ואחרים לא, ותראי את ההבדל בפוריות ובלבלוב של אותם צמחים. בכלל הקטע של להחזיר את הדם לאדמה-

בקורס פרמקלצ'ר שאני משתתפת עכשו, הסתבר לי שמעבר לערכו המאגי של דם הוסת, דם הוא החומר הטבעי עם רמת החנקן הגבוהה ביותר, וחנקן הוא חומר חשוב ביותר להעשרת הקרקע. קומפסט למשל - מכיל הרבה חנקן.

[בשמת_א*]

אני באמת השקיתי עציצים במים עם הדם, וראיתי שהצמחים פשוט חזרו לחיים.
לא חשבתי שזה קטע מאגי בכלל, אלא שזה חומר מאוד עשיר.
עכשיו הצמחים סובלים... (ואני עוד מקווה שהמחזור לא יחזור לי לפחות שנה וחצי מהלידה...).

[יעל*]

לפני חצי שנה התחלתי להשתמש בתחבושות רב פעמיות (חברתי ואני קנינו ביחד כדי לעודד אחת את השניה ולעבור את השינוי יחד, את התחבושות קנינו משירה), מאז הוסת הפכה לחגיגה, טקס ממש,ישנם כמה סיבות בגללם נראה לי נכון יותר להשתמש ברב פעמי קודם כל התחושה שהיא הרבה יותר נעימה, החומר ממנו עשויה תחבושת חד פעמית וכל הבישום שמוסיפים לה לא נראים לי כל כך בריאים בעיקר לאזורים כמו אברי מין ( בחצי שנה האחרונה יצא לי להשתמש פעם אחת בתחבושת חד פעמית, באותו רגע הבנתי בברור שאני לנצח עם הרב פעמי), מהבחינה האקולוגית ( שלא נדבר על האפשרות להשתמש במים שבהם הושרו התחבושות להשקיית הצמחים- פשוט מדהים שאפשר להפיק תועלת גם מזהֱ). ולסיום הצעה קטנה אם אתן באמת רוצות להפוך את העניין לחגיגה( מומלץ ביותר לאמהות שרוצות שבנותייהן ישתמשו בתחבושות האלה ) אפשר עם חוט ריקמה לעטר את הכנפיים של התחבושת, אני הוספתי לשלי פרחים, ולסיום תודה שירה והיידד על האתר מלא החיים הזה, ווסת נעים לכולן.

[יערה @}*]

וסת נעים גם לך.
אני מקנאה בך שיש לך חברה לחגוג איתה כל זה..
מיותר לציין שרוב האנשים בכלל לא שמעו על תר"פ (הומצא כעת) והרוב בכלל על טמפונים.
אני מאד אוהבת את החברות שלי ולא אכפת לי מאיזה "מיגזר" הן, אבל מעיק לי שכל שינוי מרגש כזה שאני עוברת, נתפס בדר"כ כרו'חני או מוזר.
אז אני אחלוק איתך, בנתיים-
איזה כיף זה תחבושות רב פעמיות! (אהבתי את הפלנל)
פרחים אדומים ווסת חגיגית.

[ליאת*]

'הכרות עם הפוריות' מתגבשת קבוצה בלהבים (אשר בדרום) ללימוד על מחזוריות עולם האישה, המנעות או הגברת הסיכויים להרות בדרך טבעית, ללמוד להכיר ולהתחבר למהות ולבריאות הנשית.
הלימוד בקבוצה אינטימית בביתי, בהנחייתה של רונה בראון. פרטים נוספים בטל: 6519634 08

[פלוני_אלמוני*]

אני באמת השקיתי עציצים במים עם הדם, וראיתי שהצמחים פשוט חזרו לחיים
ואין ריח רע?

[תזמורת_הים*]

לא.
לדם הווסת אין ריח רע בכלל. רק לתחבושות או טמפונים ח"פ ספוגים בדם יש ריח רע וזה בגלל הכימיקלים שיש בהם.

[תמרוש_רוש]

לדם הווסת אין ריח רע בכלל.
נסי ותראי
מפתיע עד כמה הריח של דם הווסת (הטרי) הוא עדין ונעים.

החיים שלי מאוד השתפרו מאז שעברתי לרב פעמיות. כל כך רך יותר, הומאני יותר, נוח יותר ופחות כואב.
(והכל בהשראת מודעות וסת. ו התנסויות במודעות וסת. שם גם תיארתי את כל התהליך שעברתי...)

להשקות בדם - אני מאוד מתחברת לרעיון, עכשיו צריך עציצים...

אבל זה לא רק הרפידות. זה כל התפיסה של לתת לגוף יותר הקשבה ותשומת לב, בכלל לכל תהליכי הפריון (למשל ללמוד לעקוב אחרי ההפרשות ומועדי הביוץ. בלי מדחום, רק ללמוד את המגע והצורה והריח). ככל שההיכרות עם הגוף היא אינטימית יותר ועם פחות תיווך רפואי-טכנולוגי - זה נעים יותר.

(הבהרה: לא מוותרת על הרפואה/טכנולוגיה כשצריך אותה. אבל גם בעיקר לא מוותרת על המגע הישיר עם עצמי בכל שאר הסיטואציות. ביומיום).

[טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח*]

ישנם טמפונים רב פעמיים מסיליקון, מישהי ניסתה?

בקשר לריח, לא האמנתי עד כמה משפיעים הכימיקלים על הריח, אך זה נכון.
התוצר הטבעי, ללא כימיקלים, עם ריח עדין הרבה יותר מאשר כשספוג בפד חד פעמי.

[טרה_רוסה*]

ישנם טמפונים רב פעמיים מסיליקון, מישהי ניסתה?
ראי טמפון רב פעמי

[פלונית_אלמונית*]

מכירות משהו טבעי לשתות שיקל על דימום רב מאוד לפחות ביומיים הראשונים? פעם שמעתי על מיץ לימון אבל זה לא עזר.

[תזמורת_הים*]

מודעות וסת

[אנונימי]

Fresh Blood

I awoke this morning to discover my shorts saturated in my blood. I felt a little surprised, I usually have a solid sense of when my bleeding is going to begin, give or take a day. As my mind took in this early morning reality, I felt joyful. I had cut out a pattern to make a new menstrual pad the night before and now I would have a chance to test the pattern out before making more. And a small tiny percentage of my joy, actually it was closer to relief, was the knowledge of being the only soul in my body as my uterus shed its coat.

Once upon a time, not so very long ago I would have felt squeamish and awkward with the words I find myself now writing. I want to know what this shift was and where it came from. A couple years ago, when I shared one bathroom with five other roommates, I stuck tampons into my vagina several times a day to keep my flow from flowing. I learned how to practice the utmost discretion and god forbid, that little string hangs out the bottoms of a bikini.

I think I bought my last box of tampons around two years ago. I was living in Oregon, in an intentionally community when I first heard about cloth pads from Tracie, an herbalist, who also lived there. She reminded me over and over again to be in touch with my body and to practice self-care. The problem wasn't remembering to, the problem was knowing how to, something I still haven't mastered. The last few disposable blood catchers I bought showed signs of my pending shift, organic cotton from the health food store rather than a Tampax ultra-hyper-super-glider with a continent plastic applicator.

A tampon is like a cork, or a plug. The fluid is absorbed and discarded without a second thought except for, ew, gross. I compare it to the eating of packaged or processed meat. The connection between body and action has been severed. Tampons make it possible to keep a woman's blood so contained and disposed that there is no connection with her cycle. The dominant culture dictates that blood and body parts are in fact, disgusting. I won't lie, the sight of blood make me turn my head. My friend recently split his head open, a good two inches long and 1/4 inch deep. My thought is this: that oozing blood is supposed to be INSIDE your body, not dripping through your hair. And still, I want to look. Some very human instinct called morbid fascination draws my eyes back to the cracked open head. Fresh blood.

Even without research, my critical mind (now) can look at a tampon and it raises a few questions. First, where did it come from? In that, I mean what material is it made of and where has it been before it was a tampon? Non-organic cotton is typically given various doses of herbicides and pesticides. If I choose to eat organic food, which makes it way through my body, wouldn't I also choose to put organic matter in my vagina, one of the most sensitive and absorbent areas of my body? Was the cotton raised locally? Or is if from Egypt, or china? Were the workers given fair wages? What sort of machinery was used to harvest and process it? How much fossil fuel went into the entire process from cotton seed to tampon-in-my-hand? Looking at this tampon from a different angle, I begin to have other questions, in regards to my body. What affects does it have on my body physically, after one use? After one cycle? After thirty years of fertility? Are the chemicals used on the plants in my body? What affect do I have on my environment by choosing to flush this bloody plug down the toilet and into the sewer system? The kotex lurking in the purses and bathroom cabinets begin to look less innocent than their pink and lavender wrappers let on.

Returning to my own body and my choice to leave out the tampons, I have a confession. At the time when I made my own pads, I was more broke than I had been since I was maybe 12. Tampons, even the generic kind, run four or more bucks for a small box that last a cycle or so. And organic ones are even more. So rather than buying another box to flush my money down the toilet, I went to St. Vinny's and bought two flannel baby blankets. I did a short internet search and came up with a free pattern for pads. It was a very simple pattern; anyone with basic reading comprehension skills could do it.

I was excited- the pads were cutesy, some blue with clouds, others with colorful stars. I found an old bottle to soak the pads in after use. And then, dear aunt flow arrived. With confidence, I snapped my new pad on, wondering how long it would hold. Not so long. Great in theory, but it needed fine tuning. My flow, especially in the first two days, was heavier than the pads could handle. It was okay when I was near my home, I could easily go and change. It was a bit messy. The bloody pads were a bit stinky, especially if I neglected them for a day or forgot to change the water.

Since buying my organic throw-away tampons, I had noticed another product used in the vagina that was not disposable. It was made of rubber and cup shaped and cost a third of my monthly stipend. My clan sister had tried such thing without luck but I felt I had to try it. And like the pads, there was a learning period, figuring out how to get it in and out, how to use it in a public bathroom, and how full it could be before overflow occurred. There were moments where it felt uncomfortable but it seemed to be worth it.

Some might say that any internal menstrual product is disconnecting. I respect this approach but notice that for me, seeing a little cup full of my own fluid is striking. It's thick, smooth, and deep maroon with little globs swimming around. Strong odors of dank earth waft upwards as I pour it out into the porcelain bowl and it instantly dies the water pomegranate red. My little rubber cup treated me well, connected me more to my cycle and led me to my next step. Sponges.

Believe it or not, it was my partner's mother who randomly offered me my first sponge. In a slightly more natural state than a rubber cup, the idea is the sponge sits inside like a tampon, and absorbs the menses. To empty it, simply remove, rinse and ring. Sounds easy enough, right? It's like natures tampon with no applicator and no string. Ever tried to find something inside your own yoni more than a couple inches? Soft unlike a rigid cup, a sponge sits nearly forgot in my yoni. Because toilets or privacy isn't always available and because sometimes I flake on rinsing, I continue to wear my pads as back up to the sponge. This process has given me even more chance to know myself and my lunar cycle. I have heard some women tie dental floss to a sponge so finding it is easier. I have chosen to simply bear down and stick my fingers up there, searching around and nudging it out.

My blood runs through my fingers and into the sink as I shed the old and my body prepares for another cycle, another time to know myself as a full-fresh-blooded woman.

[גם_אמא*]

קיבלתי!!
פעם ראשונה! מאז הלידה. עברה כבר שנה וקצת. מנסים להיכנס להריון שני ללא הצלחה בגלל... שאין מחזור. או יותר נכון-לא היה מחזור. עכשיו יש! ואני מרגישה הרגשה מה זה טובה, כאילו...לא יודעת להסביר, כאילו משהו חדש מתחיל, כאילו הגוף שלי אומר ומאשר לי: עכשיו אני מוכן לעוד. תמשיכי.
אני הרגשתי מוכנה כבר לפני ארבעה חודשים בערך. כן, היו חששות:מה עם פוצ'פוצ'ונת? לא רוצה להפסיק להניק, או לפגוע בה. ואיך יהיה הריון, לידה כשיש לי ילדה...טוב, זה טבעי כולנו מרגישות ככה, לא? גם דאגתי בגלל שלא היה מחזור. לאחרונה התחלתי לומר לעצמי ש:די, מתי שמתאים לו הוא יחליט, הוא יודע יותר טוב ממני ובלי לחץ.וכן, אם אלוקים רוצה אפשר לקבל גם בהנקה מלאה פלוס פלוס יום ולילה מסביב לציצי... והינה- קבלתי את התשובה!

[לוטם_מרווני*]

מזל טוב גם אמא על הווסת הראשונה מאז הלידה!

[רויטל*]

כשאני קיבלתי סוף סוף מחזור ראשון אחרי הלידה, הסתובבתי כמו טווס. הרגשתי הכי נשית בעולם!

ועדין, מאז, בכל מחזור מרגישה את הנשיות שלי בשיא עוצמתה

[גם_אמא*]

כשאני קיבלתי סוף סוף מחזור ראשון אחרי הלידה, הסתובבתי כמו טווס. הרגשתי הכי נשית בעולם!
אכן כן...
תודה. ובהצלחה לכולנו בהמשך...

[ניחוח אדמה אחרי הגשם]

סרט דוקו ממש נחמד על היחס לוסת בחברה שלנו

http://yes.walla.co.il/?w=2/7828/1651211

[פלוני_אלמונית*]

מאמר שמישהי כתבה על note]להחזיר את הדם לאדמה id[/po]=140033296144248