אותם ידידים נמצאים כרגע באזור הקו האדום מבחינה כלכלית.
עדיין לא ברור להם למה זה קורה והם בטוחים שזה מצב רגעי וזמני.
לכן, הם ממשיכים להתנהל בצורה כלכלית לא אחראית.
אם היינו נותנים להם כסף זה היה מרחיק את הקו האדום מאזור הראייה שלהם ומאפשר להם לעשות טעויות יותר גדולות.
אני מבין שאם היינו נותנים להם כסף זה היה רק מאפשר להם לחיות באשליה זמן ארוך יותר
אני תקווה שאולי עכשיו הם יתעשתו....
לגבי המצב הכלכלי..... וקריסה של משפחות בכלל והמשפחה הזו בפרט, יש כאן תהליך פשוט שכדאי לשים אליו לב כי זו השיטה שבה הבנקים משיקולי רווח שלהם גורמים לאנשים ליפול במודע לתוך מלכודת.
הבנקים חיים טוב מאד מניצול המצב והתמימות לכאורה של אנשים. אני לא יודע אם הדף הזה הוא הדף המתאים אבל אתאר בקצרה את תהליך המיטוט הכלכלי של משפחות.
- ) החלק הראשון - יצירת צורך
החברה שאנחנו חיים בה מציעה לנו פיתויים שקשה לנו לעמוד בפניהם. אוטו חדש, טלפון חדש, נסיעה לחו"ל, קניית בית.
אנחנו בסופו של דבר בני אדם עם רגשות שרואים בעיניים כלות את מנעמי החיים כל כך קרובים אלינו... רק הושט היד וגע בם.
או בגרסה המודרנית, רק חתום כאן וכאן וכאן וגע בם.
- ) החלק השני - הפתרון
ההלוואות זה דרך של המערכת להרוויח פעמיים מאותו דבר.
למשל ברכישת בית עם משכתנא:
אם לא היו מציעים לאנשים משכנתאות מחיר הדירות היה יורד בגלל ביקוש והיצע כלומר המשכנתאות מעלות את מחירי הדירות.
מצד שני, המשכנתא היא מאד ריווחית לבנק.
לשם דוגמה, אם לוקחים משכנתא של 300 אלף שקל ל 30 שנה בריבית של 4% לשנה (החזר חודשי של 1432 שקל)
מחזירים בתום התקופה סכום קרוב למיליון שקל.....
יוצא לכן שהמשכנתא עולה לנו פעמיים.
פעם אחת כשהיא מעלה את מחיר הדירה
פעם שנייה כאשר אנחנו מחזירים בערך פי 3 ממה שלקחנו.
- ) החלק השלישי - המנגנון התעתועים המנצל תמימות, בורות או אמון ביקום.
כלומר הפער בין ההכנסות להוצאות הוא 500 שקל.
אחרי שנה הם כבר במינוס של 6000 שקל (500 שקל, 12 חודשים).
בהנחה שהריבית השנתית על משיכת יתר היא 10% הם משלמים בערך 600 שקל לשנה (50 שקל לחודש)
מבחינת מאזן, הם מוציאים בחודש 6550 אבל בינתיים הנציג הנדיב של היקום עלי אדמות (הבנק) לא אומר כלום
רק הפער בין ההכנסות להוצאות גדל ל 550 שקל ובמילים אחרות הוא גדל ב 10%
אחרי שנתיים משיכת היתר היא כבר 12000 וההוצאה החודשית גדלה ל 6600 כלומר ההפרש הוא כבר 600 שקל שהם 20% יותר.
לכאורה עדיין הכל בסדר כי הם כאילו משלמים את הריבית אבל הם משלמים את הריבית עם כסף של הבנק (או של היקום).
- ) שלב רביעי, הבנק נחלץ לעזרה.
ההלוואה היא של 15 אלף שקל בריבית של 6% לשנה (שזה יותר טוב מה 10% שהם משלמים על האובר).
מנהל הבנק גם הולך לקראתם ופורס את ההחזר על פני שנתיים כלומר תשלומים של 650 שקל לחודש במשך שנתיים נראה כעסקה טובה שהם יוכלו לעמוד בה.
נראה שהיקום שוב מאיר את פניו. בפועל מה שקורה זה שהבנק בעצם לא נותן הלוואה.
הבנק קורא לאותו חוב של ה 13000 שנוצר בשם אחר.
אבל למשפחה הזו יש פתאם פלוס קטן בחשבון ונראה להם שהם עשו מהלך כלכלי לא רע - היקום שוב מחייך.
מה שקורה זה שעכשיו ההוצאות של המשפחה הזו שמרוויחה 6000 ומוציאה 6500 מוציאה כבר 7150 שקל (כי צריך להחזיר את ההללוואה).
החודשים הראשונים של החזרת ההלוואה עוברים בסדר. האובר קצת גדל (למשל אחרי חמישה חודשים הוא כבר 6000 שקל)
אבל הרי היו כבר באובר גדול יותר ויצאו ממנו - ויש תחושה מוטעית שהדברים מסתדרים.
אחרי שנה הם שוב באובר של 13000 שקל (וזה לא מפחיד אותם - הם רגילים ואפשר לצאת מזה)
אבל חוץ מזה יש להם כבר חצי הלוואה שהם עוד לא שילמו.
בתום השנתיים של ההחזר הם כבר חייבים כבר 30 אלף שקל.
הסיבה היא בעצם שהם חיו ארבע שנים או 48 חודשים עם צריכת יתר של 500 שקל.
זה מסביר חוב של שמסבירים בגדול חוב של 24 אלף שקל ושאר החוב של 6 אלף שקל זו בעצם הריבית.
- ) הבנק מפסיק להיות נחמד.
מנהל הבנק שרק אתמול הלך לקראתכם ועזר והבין ונתן אומר שזהו. הוא לא יכול יותר (התקשרו מהנהלת הבנק??)
בשלב הזה הם עדיין לא מרגישים את עניבת החנק ומאמינים שזו בעיה רגעית.
הם לא מבינים שזו תוצאה של התנהלות לא נכונה במשך ארבע השנים האחרונות.
הם מרגישים שהם לקחו הלוואות אבל החזירו אותם.
הם יודעים שהם היו בקשיים אבל מרגישים שהתמודדו איתם.
המלכודת הזו כל כך מתוחכמת ופשוטה שגורמת להם להאמין במה שהם אומרים למרות שזה לא נכון.
כאשר הם פונים במצב הזה לידיד או משפחה בבקשת עזרה הם באמת ובתמים מאמינים שהם יכולים להחזיר (הרי גם לבנק החזירו עד שהם הפסיקו להיות נחמדים).
הם לא מבינים שבגלל שארבע שנים ההוצאות שלהם היו גדולות יותר מההכנסות אין להם סיכוי להחזיר ולא יהיה להם סיכוי.
המערכת נתנה להם להרגיש ארבע שנים שאפשר להוציא יותר מאשר נכנס אבל עכשיו צריך לשלם.
- ) סוף דבר.
לחבר שהלווה, מחזירים בהתחלה, משהו "על החשבון" אבל אחר כך מסבירים לו שהחודש היו קצת הוצאות, ולכן זה ידחה לחודש הבא.
כדי להבין את משמעות החזר החוב הזה..
בהנחה שההכנסה היא 6000 שקל, הדרל היחידה היא לרדת חזק מאד ברמת החיים מ 6500 נניח ל 5500 שקל ולחיות ככה 80 חודשים שהם מעל שש שנים.
במילים אחרות תמורת זה שהבנק נתן להם 500 שקל במשך 48 חודשים הם צריכים להחזיר לבנק 500 שקל במשך 80 חודשים.
מי "שעוזר" לאנשים במצב זה, בעצם עוזר לבנק לפתוח מחזור ניצול חדש לאותה משפחה.
מקווה שהניתוח הזה עזר. מנגנון הניצול והתעתוע הוא כל כך פשוט שלא רואים אותו.
.