זמרת עם חזון

הי. איך מתחילים? כנראה שמהתחלה.
זמרת לקראת סוף העשרים, רווקה בעיר הגדולה תל אביב, שעדיין מחפשת את הדרך ומתקשה למצוא יציבות ונקודת אחיזה.
רוצה מאוד להופיע, לכתוב, לשיר, להקליט ולעזור להשפיע לטובה על העולם.
בפועל די אבודה בתחום. מלאת פחדים ספקות ורגעי חוסר ביטחון עצומים שמנטרלים אותי לפרקים.
מוזיקה זה הסם שלי, זה הטעם לחיי. רוב רגעי האושר שחוויתי בחיי היו קשורים למוזיקה, שירה או במה. לכן עם כל הבלבול המטורף לא יכולה לוותר על זה.
התחום בחר אותי. לא אני זו שבחרה את התחום. מן הרגשה שזה חזק ממני.
מעודדת את עצמי להתאמץ ולעשות כל פעם עוד צעד לעבר החלום שלי.
אבל יש ימים מאוד מייאשים שהעצב ומעיין של דמעות פורץ ממני. לא יודעת למה אני כל כך רגישה.
לפעמים כששומעת זמר שר באיזה תוכנית טלויזיה או אפילו עכשיו כשראיתי את הקדם אוריזיון, הלב נצבט ואני מתחילה לבכות בעוצמה שמפתיע גם אותי.מן
מערבולת של רגשות שליליים, קנאה, פחד, תקיעות, כעס ותקיעות. על שלא יודעת איך לסלול את הדרך. את הקרירה המוזיקלית שמייחלת לה.
של השוואה הורסת - תראי איך הוא/היא הרבה יותר צעירה וכבר עושה את זה ואת רק יושבת ומותחת ביקורת על כולם ומשותקת מפחד לזוז.
בינתיים שנים עבדתי בתחום המזכירות והמלצרות שסיפקו לי תירוצים ובריחה איך לא להתעסק עם לבנות ולפתח את התחום שמעניין אותי.
כל פעם שפוגשת מוזיקאים, נגנים או מפיקים חוזר הדפוס הקבוע - הם מתחילים איתי ואני מרגישה חוסר ביטחון. מבינה שאולי רוצים בקרבתי לא כי מעריכים את כישוריי המוזיקלים אלא כי הם רוצים לשכב איתי. פעם גם הייתי נופלת לזה ואחר כך בורחת.
אני רוצה שיתיחסו אלי ברצינות. אבל באיזשהוא מקום לא מספיק מאמינה בעצמי כנראה כי זה מה שמשדרת או מאפשרת שיקרה.
חוץ מזה שגם בן זוג מאוד חסר. פגועה עדיין על האחרון שממש שבר לי את הלב, וכבר עברה כמעט שנה וחצי. יוצאת מכירה אבל אולי בעצם מיואשת ולא מאמינה שאמצא את האחד המתאים. אם זה מישהו שממש מוצא חן בעיני אז ישר רגשי הנחיתות עולים ומרגישה לא מספיק שווה. ואיך אסביר לו מה אני ומי אני עם מוזיקה ושירה. לכן שנים מצאתי את עצמי רק עם מוזיקאים. שהם רובם ככולם בעיתיים מאוד.
המון אגו, תסכול וחוסר יציבות שמאפיין את התחום. מרגישה שצריכה בחור שיאזן אותי ולכן עדיף לא מוזיקאי. אבל מישהו שיבין את הכמיהה והרצון ויקבל ויאהב אותי כמו שאני. וכמובן שיחשוב שאני טובה בזה. כי אם לא שוב ארני חוזרת לנקודת החוסר ביטחון שלי.
מאוד מתפזרת. מכריחה את עצמי לחשוב ברצינות מה רוצה לעשות עם זה ודוחה את הקץ כל פעם מחדש כי לא ממש יודעת איך ומה. והכל עולה כסף אם רוצה להקליט ונמאס לי לבקש טובות מאנשים שמכירה. מרגישה שאני כותבת קצת בפיזור דעת, קשה לי להיות ברורה וממוקדת.
אשמח לשמוע תגובות או כל תמיכה שהיא
תודה

זמרת! גם אני זמרת תקועה, אז את לא לבד. כמעט את כל מה שכתבת אני מכירה מעצמי או מהסובבים אותי.
חוצמזה לגבי
כל פעם שפוגשת מוזיקאים, נגנים או מפיקים חוזר הדפוס הקבוע - הם מתחילים איתי ואני מרגישה חוסר ביטחון. מבינה שאולי רוצים בקרבתי לא כי מעריכים את כישוריי המוזיקלים אלא כי הם רוצים לשכב איתי.
אני מכירה זמרת מפורסמת אחת שזה בדיוק מה שקרה לה , והיא מוכשרת מאד ככה שזה שהם רוצים לשכב אתך לא מעיד שהם לא מעריכים אותך, אלא רק שהם רוצים סקס.
כמו כל תחום בחיים, התחום הזה מציף את כל ענינינו הרגשיים לדורותיהם. בהצלחה!

זמרת יקרה,
רוצה לומר לך שאני מאד מעריכה אותך על הכנות והפתיחות.
מצד אחד יש לך מתנה. זה ברור.
מצד שני "משהו" בך מונע ממך להנות מהמתנה שלך.
יש לך מחשבה איך את יכולה להגדיל את הצד של ה"מתנה" כך שהצד ה"מפריע" יהיה פחות דומיננטי?
העלית רשימה של קשיים שמעכבים אותך. מציעה לך להתמקד באחד משמעותי ולראות איך דרך ההתמודדות איתו את מתקרבת ועושה כל פעם עוד צעד לעבר החלום שלי. מתוך מקום של הקשבה לקול הפנימי שלך.
בהצלחה ובאהבה

ייתכן ואימון אישי עשוי לסייע.
עד שתחליטי אם את רוצה (ואם באפשרותך) לבחור בדרך זו, את יכולה לכתוב שאלות בפורומים העוסקים בנושא זה ובהם כותבים מאמנים/ות אישיים/יות:

פורום אימון והעצמה בנענע
http://forums.nana.co.il/Forum/Messages ... ampaignID=

פורום אימון אישי coaching בוואלה
http://community.walla.co.il/?w=/521/3088

ומאמר על מהו אימון אישי
http://www.e-mago.co.il/Editor/article.php?index=163

שיהיה בהצלחה!

ולדעתי, כדאי לפעול גם בדרך של חשיבה חיובית. קראי כאן לואיז היי

שליחה על ידי יעלי* » 16 מרץ 2006, 12:14

לי מאוד עזר הספר דרך האמן , אמנם בתחום הציור, אבל הוא טוב לכל תחומי האמנות.
מי ייתן והזמרת שבך תפרוץ, וקול פעמונים נשמע בארצנו!

וואו - נכנסתי עכשיו בחשש מה, אולי אני לא מעניינת אף אחד ובכלל זה פורום של אמהות ואף אחד לא יכתוב לי ותהיה לי עוד סיבה להרגיש לא שווה.
איזה כיייף לשמוע ממכם.
אילת מ - טוב לשמוע שגם את מהתחום. מעניין אותי איך את מוצאת דרכים יצירתיות לצאת מהתסכול המתמיד הזה של חוסר ידע איך לעשות ומה?
שזה שהם רוצים לשכב אתך לא מעיד שהם לא מעריכים אותך, אלא רק שהם רוצים סקס
את צודקת. אולי זה לא צריך להפתיע אותי כל פעם מחדש. העניין שמרוב פחד שזה יקרה או שאני מראש לא הולכת לאודישנים או פגישות שלא נוח לי איתם או שבזמן האמת אני מאוד נבוכה ומנסה להפוך את זה לצחוק מפחד לפגוע באדם שמולי.
חני בוני יקרה - תודה על מה שכתבת. אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל? הכל כל כך מסובך ומצטלב לי.אני כאילו יורה לכל הכיוונים אבל כשהחצים תחילים לחזור אלי כבומרנג אני בורחת, שוכחת להחזיר טלפונים (שזה פיתוח מנגנון הגנה של שכחה) או פשוט משכנעת את עצמי שזה לא מתאים לי.
רוצה לומר לך שאני מאד מעריכה אותך על הכנות והפתיחות.
תודה, זה אחרי שנים של רגשי נחיתות אפילו להודות בזה שיש לי בעיה, שאני מפחדת מאוד, שאני מדחיקה. אין ספק שזה צעד ראשון. הפחד הכי גדול שלי היה תמיד שידברו איתי על נושא שלא מבינה בו. ואז אצטרך להראות מטומטמת חסרת ידע בתחום. נלוו לכך רגשי נחיתות שאני לא מכירה את כל המילים של כל השירים בעולם בעל פה, שאני לא יודעת לשיר הכל, שאין לי הרבה ניסיון, שהתחלתי מאוחר, שאני לא ממש יודעת לנגן וללוות את עצמי ולכן אני סתם זמרת, אז למה שמישהו ירצה באמת לעבוד איתי. סרטים על גבי סרטים... שנים.
לי אורה - תודה רבה על הקישורים לאימון אישי. האמת שחשבתי על זה וכבר מעל חצי שנה יש לי בזיכרון של הפלאפון טלפון של מאמן אישי במיוחד לאומנים. ואיכשהוא תמיד ברחתי מלהתקשר. מהפחד שזה בזבוז כסף, שלא אדע איך להציג את מה שבאמת רוצה לעשות. מביישנות. בושה. אולי עצלות. לא יודעת.
אני אבדוק את הקישורים אולי באמת אמצא מישהי טובה. בעניין לואיז היי, אני מעריצה אותה ומכירה את הספרים שלה. אני עובדת קשות ובמלחמה יומיומית על השליליות שבי, מאוד מתחברת לכל זה. אבל כשזה נוגע לציפור נפשי, הפלונטר המקצועי-תעסוקתי-הגשמתי שלי, מתקשה למצוא את הדרך.
יעלי - תודה, יש לי את דרך האומן ופעמיים עשיתי את זה למשך 6 שבועות. איכשהוא לא הצלחתי לשבוא את מחסום ה 6 שבועות. זה סבפר מצויין ללא ספק, אבל המחוייבות לכתוב כל בוקר מ]חידה אותי. כי ברגע שיום אחד לא אכתוב אני ממש מתאכזבת ועוזבת את זה לגמרי. אני יודעת בעצם למה נתקעתי בשבוע ה 6. כי היה צריל להכין קופסאת חלומות, וזה דרש לדמיין לפרטי פרטים את מה שרוצה להשיג. פה אני נתקעת. כי לא יודעת. מתקשה לבחור. מאוד מתבלבלת מזה ולכן בורחת.
בינתיים אני הולכת לכל מיני ראיונות עבודה מזכירותיים, ומוצאת את עצמי יושבת וחושבת לעצמי במהלך הראינונות שאין לי מושג האם אני באמת רוצה להתקבל. כי בעצם זה לא מקרב אותי ללעשות מוזיקה. רק לביטחון כלכלי, שזה גם חשוב לי כמובן כדי להתפרנס. מאוד מבלבל.
כאילו מחכה שיבוא איזה מפיק שיגלה אותי, יקח אותי תחת חסותו ויקטוף אותי אל עבר השקיעה... כן קצת ילדותי ותבוסתני אני יודעת. משול לחלום האביר על הסוס הלבן...

איך עושים את הקו האלכסוני הזה שמעתיק בעצם את מה שאתם כתבתם????
חדשה פה....

בחרי לך משפט או קטע באמצעות העכבר השמאלי (סמני אותו, כך שהמשפט/הקטע יכחיל) ואז יופיע בצד שמאל ריבוע לבן שבו כתוב באותיות שחורות: צטט. לחצי על כותרת זו ואז באופן אוטומטי מה שסימנת יופיע כציטוט יחד עם הסימון של כתב אלכסוני.

בהצלחה, וכמובן בהצלחה במה שחשוב באמת.
ותחשבי על פחד מכישלון ועל פחד מהצלחה...
רוצה לחשוב ביחד על היגדים חיוביים לפי שיטתה של לואיז היי שיכולים להתאים במיוחד למצבך?

טוב לשמוע שגם את מהתחום

אני יותר מתחום התסכול....
יש לי מקצוע שאני מאד אוהבת. מוסיקה זה החלום הישן והבסיס, שלא מרפה, וטוב שכך.
מוסיקה זה האייטם הראשון ברשימה.
אבל גם אני ממליצה על אימון אישי, זה מעולה.
אם תרצי לשיר ביחד, אני מאד, מאד אשמח.

בוקר טוב
אתמול נתקפתיבמחשבה שלא מרפה ממני שמזמן הגיע הזמן לשינוי בגישה שלי מקצה לקצה.
דבר ראשון הבנתי שככל שאכתוב יותר על נייר את כל הפחדים, קשיים, רעיונות שעולים לשיפור המצב - יש סיכוי שמשהו יזוז.
כל פעם שאני עובדת בעבודה שלא בתחום אני בעצם מתרחקת מהחלום שלי, כי אני שוקעת בנוחות, בבטחון הכלכלי ובתירוץ שאין לי זמן לעשות מוזיקה.
כרגע אני לא עובדת בעבודה קבועה, רק מסתובבת בראיונות עבודה מנסה להבין האם באמת מסוגלת לעבוד במשרדים שממש משעממים אותי כמו עורכי דין, רואי חשבון, חברות פיננסיות, והתשובה נכון להיום היא : לא. אולי תהיה הקלה זמנית של משכורת קבועה וטובה אבל שוב אגיע לאותה הנקודה לאחר שנה שנתיים שאני לא מסופקת. חשבתי על זה שמאוד חשוב להשתייך לארגון שאני מאמינה בחזון שלו או שיש בו ערך מוסף, למשל עבודה במשרד של פסיכולוגים בהחלט נראת לי, אפילו כמזכירה. כי החומר שיעבור לי מתחת לידים מעניין אותי. העניין הוא איך מוצאים עבודה במקום כזה? רוב חברות כוח האדם ששולחות אותי לראיונות עובדות מול חברות פיננסיות וכדומה.
יש לי מקצוע שאני מאד אוהבת.
רומי וחלומי - אם היה לי מקצוע שמאוד אוהבת פרט למוזיקה וודאי היה לי קל יותר, כי יכולתי לשלב בינהם. הבעיה שאין כזה נכון לעכשיו.
ניסיתי להשתעשע ברעיון שאעזור אומץ ואלך על כל הקופה בהחלטה שאני הולכת להתפרנס ממוזיקה.
שפכתי על הדף איך אני בוחרת שירים על פי סגנונות, לומדת אותם, מוצאת קלידן להופעות, מקליטה דמו, מכינה כרטיסי ביקור, מוצאת חברה שעשה את השיווק ותמצא לי הופעות תמורת אחוזים, פתיחת חשבוניות ולהופיע.
זו נראת לי תוכנית, אבל מפחידה. מה אם אין חברה שתוכל למצוא לי מקומות? מה אם אצטרך לשווק את עצמי? איך לעזאזע עושים את זה? איך מתגברים על הפחד לעמוד מול אנשים זרים ולהפגין בטחון ושיא הנחמדות? איך מתדיינים על הכסף? זה ממש תוקע אותי רק חשוב על כל החששות האלה.
מנסה להגיד לעצמי שהעיקר להתחיל. צעד ועוד צעד קטן. קודם כל לבחור שירים. אולי לעשות סקר שוק איפה אפשר להפויע, איזה חברות מתעסקות בשיווק אומנים, איך יכולה להכניס משהו חדש עם אנרגיה של אהבה לשירים.

רוצה לחשוב ביחד על היגדים חיוביים לפי שיטתה של לואיז היי שיכולים להתאים במיוחד למצבך?
לי אורה - זה רעיון טוב. יש לך הצעות?.

ותחשבי על פחד מכישלון ועל פחד מהצלחה...

מאוד מבינה למה התכוונת. כן אני יודעת שהפחד להצליח גם קיים. כי אז אהיה חשופה לביקורת ולחוסר פרטיות ומפחדת שאולי אני רגישה מידי להכיל את זה. בכלל זה מתקשר לפחד לא לקבל אישורים מכולם, שלא כולם יסכימו ויאהבו אותי. זה ממש משתק אותי.
את בטח מכירה את מה שנלסון מנדלה כתב ונמצא בתחילת הספר בדולינה:

" הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מידי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור.

זה האור שבנו - לא האפלה שבתוכנו - שמפחיד אותנו יותר מכל. אנחנו שואלים את עצמנו - איזו זכות יש לי להיות מבריק, יפיפה, מוכשר ואהוב?
למען האמת - איזה זכות יש לך לא להיות?
אין שום דבר נאור בלהצטמק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון. ככל שניתן לברק שלנו להאיר אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו.
ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו, נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד"*

וואו כל הכבוד על האומץ לפתוח את הדף הזה

מה שאני רואה עולה וחוזר כל הזמן בתוך מה שאת כותבת זה רגשי נחיתות, תחושה של לא שווה, לא מספיק טובה

אני חושבת שזה הנושא הראשני שהכי כדאי לך לעבוד עליו - וגם על הצד השני שלו - יותר טובה - לזלזל באחרים וכו' (אני מנסה להצביע על מצב של חוסר איזון - שדורש להגיע לאיזון - כלומר אין פחות טובים או יותר טובים)

וגם קראתי בלאשה של לפני שבועיים על אנשים שעוסקים בשני מקצועות - אחת הנשים בכתבה היא זמרת ומתכנתת - היא לא צעירונת (אולי ארבעים ומשהו אולי יותר) היא רצתה להיות זמרת והתיאשה מזה - בחלוף השנים אחרי שזה לא עזב אותה היא חזרה לזה - הקימה להקת היפ הופ - כל הנגנים בלהקה יותר צעירים ממנה והם מופיעים - אני אנסה לשלוח לך את זה.

וחוץ מזה מה דעתך על מוסיקת קאנטרי?

וגם קראתי בלאשה של לפני שבועיים על אנשים שעוסקים בשני מקצועות - אחת הנשים בכתבה היא זמרת ומתכנתת - היא לא צעירונת (אולי ארבעים ומשהו אולי יותר) היא רצתה להיות זמרת והתיאשה מזה - בחלוף השנים אחרי שזה לא עזב אותה היא חזרה לזה - הקימה להקת היפ הופ - כל הנגנים בלהקה יותר צעירים ממנה והם מופיעים

זה הפחד הכי גדול שלי. לא רוצה להתעורר בגיל ארבעים ומשהו. עדיף עכשיו כשעוד צעירה ובצומת דרכים

ובנוסף מפחדת להעביר את החיים שלי בלי להגשים את השאיפה לתת משהו לאחרים דרך המוזיקה.
כי אז מה יהיו שווים חיי בכלל?
אני מאמינה שזו המטרה שלי פה בעולם הזה בעיקרה.

מה דעתך ללכת ללמוד אמיתי. נאמר בית צבי (שייקח אותך יותר לכיוון המשחק) או רימון(שיהיה ממש מוסיקה)?
ככה אפשר גם להכיר המון אנשים בתחום, וגם אפשר יותר מאוחר, כשמגשימים את ה-ח' של החלום לעבוד בתחום. ויש גם פרנסה בגלל, ש- "יש לך תעודה"
אני לכשלעצמי לא כל כך שמה על תעודה, אבל העולם שמשלם כסף כן שם.

אלאן יקרה
למדתי שנתיים ברימון. ואני מכירה מוזיקאים. וגם היתה לי להקה ובעזרת השם יש עוד אחת בדרך.
תעודה מרימון ממש לא מועילה בכלום, פרט לידע המקצועי שכמובן צברתי והאנשים שהכרתי.
עדיין רימון זו בועה שלא ממש מכינה אותך למצב השוק. הצטערתי להתבדות
תודה בכל מקרה

_רוצה לחשוב ביחד על היגדים חיוביים לפי שיטתה של לואיז היי שיכולים להתאים במיוחד למצבך?
לי אורה - זה רעיון טוב. יש לך הצעות?._
אין לי עכשיו זמן וצריכה לחשוב על כך עוד. ככה מהמותן:
שם הדף: זמרת שמתקשה להוציא לפועל את החזון שלה
הכינוי שבחרת לך: זמרת תקועה
מאוד מאוד לא חיובי, מאוד מאוד מקבע בדיוק מה שאת לא רוצה.
עצה ברוח לואיז היי : כדאי לדעתי לשנות את הכינוי ואת שם הדף כך שיביעו בדיוק מה שאת רוצה. למשל: זמרת טובה או אני זמרת או כל צירוף שאומר בקיצור ובלשון הווה ובצורה חיובית מה שאת רוצה. וכך כל פעם שתראי את שם הדף ואת הכינוי שלך - זה יחזק מה שאת רוצה להשיג, זה יקבע בתת-מודע את זה.

וכמה היגדים שעלו בדעתי (אני רוצה לקרוא שוב את כל מה שכתבת, ואז להפוך כמה משפטים שכתבת בצורה לא חיובית להיגדים חיוביים):
אני זמרת
אני זמרת טובה
יש לי קול נפלא
אני גורמת עונג לכל המאזינים לשירתי
אני יכולה להתפרנס משירתי
מגיע לי להצליח
מגיע לי להצליח כזמרת
אני מצליחה
יש לי עתיד מזהיר
אנשים רוצים לשמוע אותי שרה

אמשיך לחשוב עוד. בהצלחה!

אנשים רוצים לשמוע אותי שרה

אני בעד זה

עדיין רימון זו בועה שלא ממש מכינה אותך למצב השוק.
חשבתי שלימודים באיזור האקשן- תל אביב יותר מכינים. כנראה שלא.
_אנשים רוצים לשמוע אותי שרה
אני בעד זה_
גם אני בעד זה

קראתי שוב את הודעתך הראשונה שפתחה את הדף ורציתי לקרוא עוד הודעות כדי לנסח היגדים נוספים, אבל עלה על דעתי שעדיף שאת תנסחי את ההיגדים המתאימים לך, לפי סגנונך וכו'. לדעתי כדאי לך פשוט לקרוא את ההודעה הראשונה שלך ועוד הודעות שבהן ביטאת פחדים, ספקות, תיקעות וכו' וכו' ולהפוך כללללללל משפט שלילי למשפט תומך וחיובי, ולנסח לך משפטים שאומרים בדיוק מה את רוצה, והכוונה למשפטים קצרים, בלשון הווה, ובלשון חיובית בלבד (לא: אני לא מפחדת, אלא: אני מלאת ביטחון).

בהצלחה!

לילה טוב
חזרתי מחזרה עם הרכב חדש שהתחלתי לעבוד איתו, כולו חזרה שניה ובהחלט היה פורה ומחזק. פעם ראשונה שהעזתי לבוא לארבעה רוקיסטים שלא מכירה, להציג להם שני שירים שלי, בלי התנצלויות, בלי קשקושים ולהתחיל לעבוד על השירים. יצרנו שלד וממש התקשתי להאמין שאני שומעת את זה ושכיביכול זה היה כזה (כאילו) פשוט. איזה סרטים האכלתי את עצמי. כל כך מיותר. אני גם משתדלת להנמיך ציפיות. זה עוזר לי להנות ולתפקד. מה שחשוב זו קודם כל המסגרת, לעבוד עם נגנים, ללמוד להגיד מה אני רוצה לשמוע, מה לא יושב בעיני. להפתח גם לביקורת של אחרים, להתגמש, לזרום גם כשזה לא נשמע לי עדיין זה. לתת לאחרים גם מרחב מחיה לטעות ולתקן בלי להעיר כל שניה. יו, איזה שינוי מלפני שנה עם הלהקה הקודמת שהייתי קופצת ומתעצבנת כל חזרה. אני בהחלט ערה לדרך שעברתי ועוד עוברת וזה כבר טוב. עדיין יש את רגעי האי נוחות עם 4 בחורים שלא מכירה, שתחילים עם כל הכיווני כלים בהתחלה ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי באותם רגעים. לא מרגישה בנוח להתחמם קולית לידם. זה תמיד היה נראה לי מן שוויץ ומשהו נורא חשוף שלא נוח לי איתו.אבל זה משתפר, אין ספק.
ליאורה- את צודקת לגמרי. בהחלט חשבתי על השליליות שעולה מתוך השם שלי זמרת תקועה. דווקא שם הדף בסדר בעיני. אבל זמרת תקועה בהחלט שלילי. אני זוכרת שהתלבטתי על זה כשהייתי צריכה לבחור שם אבל בסוף החלטתי לתת לזה ביטוי כצעד ראשון. מקבלת את הצעתך לשנות כצעד שני למשהו חיובי. השאלה למה. צריכה לחשוב על זה. אהבתי את ההצהרות החיוביות שכתבת. בעיקר את אני זמרת, אני זמרת טובה. אנשים רוצים לשמוע אותי שרה. ואני אוסיף: מותר לי להצליח, אני מעבירה אור לאחרים דרך השירה, אני נותנת אהבה דרך המוזיקה, אני משפיעה דרך השירים שלי, יש לי זכות לשיר. יש לי בטחון.
אנסה השבוע להגיד לעצמי את הדברים הללו כמה פעמים ביום.
תודה רבה על העצות. עוד משימה שלי למחר היא להכין רשימת שירים אפשריים להופעות בסגנונות שונים.
שיהיה שבוע טוב וחיובי

שלום לך זמרת יקרה,
את עושה דרך וניכר שאת במקום אחר.
ברכות על שינוי שם הדף.
רוצה מאוד להופיע, לכתוב, לשיר, להקליט ולעזור להשפיע לטובה על העולם
מציעה לך להרחיב ולפרט בנושא החזון.
לדמיין איך יראו חייך כשתחיי את החזון שלך. מה יהיה שם?
לעשות את זה באופן יומיומי ולהיות מחוברת למה שיכול להיות ולא למדוע אי אפשר.
בהצלחה.

שליחה על ידי יעלי* » 19 מרץ 2006, 08:31

איזה יופי! מחזיקה לך אצבעות.

מותר לי להצליח, אני מעבירה אור לאחרים דרך השירה, אני נותנת אהבה דרך המוזיקה, אני משפיעה דרך השירים שלי, יש לי זכות לשיר. יש לי בטחון.
היגדים חיוביים ונפלאים!
מאחלת לך שהם יהפכו לפשוטים וברורים עבורך ולמציאות חיי היום יום שלך!

ומאוד נהניתי לקרוא על השינויים הטובים שחלו בך בהקשר להרכב החדש. ואת יכולה אולי להוסיף משפטים שאומרים משהו על כך שאת עובדת בשיתוף פעולה טוב עם נגנים וכו'.

בהצלחה!

ובכל זאת, מציעה לך לשנות את שם הדף למשהו כגון:
זמרת שמוציאה לפועל את החזון שלה
והכינוי שלך: אני זמרת או: זמרת עם חזון

שלום לכולם
קודם כל מישהו יודע איך משנים את שם הדף ושם המשתמש שלי? עכשיו אני ממחשב אחר אז בטח אכנס בשם חדש. אבל איך משנים את הכותרת למעלה?

חני בוני - אין ספק שזה הכי קשה לי. להצליח לפרוט לפרטים את החלום. מה אני רואה שם. כאילו מפחדת לעשות לעצמי עין הרע אם אדבר על זה טרם זמנו. גם משתדלת לא להגביל באיך זה יקרה.
אני אנסה לפרט קצת על החזון בכל זאת. בשנה האחרונה הבנתי שמעבר לאגו של לעמוד על במה ולקבל את האנרגיה המטורפת הזאת שלעיתים היא יותר עוצמתית מאורגזמה, צריכה להיות סיבה מעבר לרצון שלי לשיר כדי להנות מזה. הסיבה שמצאתי היא שאני רוצה להעביר עוצמה, כוח ואהבה לאנשים ששומעים אותי. כשאני מרשה לעצמי להעיז ולחלום אני רואה את עצמי יוצרת מהפכה דרך השירים שלי. אני מנסה לכתוב שירים שאני קוראת להם שירים מעצימים. שמדברים על העוצמה והיכולת הפנימית האינסופית שחבויה בתוך כל אחד מאיתנו. ואני חושבת שהדבר שיעשה אותי הכי מאושרת הוא לראות שאנשים מתחזקים מהשירים שלי, שהם גורמים להם לחשוב חיובי יותר על החיים, לרצות לתת מעצמם לאחרים ולהתחבר לטוב שיש בעולם הזה.כמובן שאשמח לרגש אנשים, אבל מקוה ומנסה לעבוד על לכתוב שירים יותר חיוביים, כי מה שיוצא לי הכי בקלות זה שירי עצב ואהבה נכזבת. אבל אני לא באמת חושבת שהם יכולים להועיל למצב רוח הכללי. ברור שיש גם לזה מקום וגם אני אוהבת לשמוע שירים עצובים שמדברים אלי. אבל בגדול אני משתדלת להכניס ניצוץ אופטימי, גם בשירים העצובים יותר שכותבת.
יש לי כל מיני וויזנים שצצים לי פתאום. באחד אני רואה את עצמי משלבת מופע אור קולי, עם רקדנים ותאורה מדהימה וכל מיני קטעי קישור שמדברים על איך להיות יותר חיוביים ואוהבים. באחד מהם אני אומרת להם לחבק את מי שבאו איתו. בשני להגיד להם משהו שהם אוהבים בהם.
עוד רעיון זה לבנות את המופע כמסע שלי מהשליליות לחיוביות, דרך סיפורים ושירים מתאימים. עם השתתפות של הקהל בחלקים מסויימים.
היה לי רעיון גם לחלק לכל מי שנכנס משפט חיובי או איזשהו פרח או ברכה מאירה. יש לי כל מיני רעיונות לא מגובשים.
יש גם את החלום שמדמיינת כבר שנים שבו אני עומדת על בימת קיסריה וכולם מרגישים שמחים ומאושרים באחד השירים שלי.
לפעמים אני מדמיינת שאחרי שאצליח אקים מרכז לטיפוח ליווי ועזרה בחינם לכל הזמרים הצעירים בתחילת דרכם, שלא ירגישו כל כך לבד בתוך המסע הזה כמו שאני מרגישה.
יש את החלום על דואט עם לני קרביץ... ומדונה כמובן.
יש עוד מלא, אבל קשה לי לשתף בזה כי יש בי חלק שמרגיש שזו שחצנות ושעוד רגע מישהו יצחק עלי שאני מטומטמת ואיך אני בכלל מעיזה לחשוב שמגיע לי להשיג כל זאת, ושאני בכלל לא כזאת מקצועית וטובה. זה השטן, אבל אני משתדלת לא לתת לו להשתלט.
יש גם חלום שביום מן הימים כשיהיו לי מעריצים - המפגשים איתם יהיו סביב איזו עבודה התנדבותית או עשיה שכזו.
יש חלומות עד אין קץ, אבל בינתיים צריכה להתחיל מאיפשהוא בצעדים קטנים.
כשאני מסתכלת על הסוף אני נכנסת לדאון כי לא ברור לי איך אגיע לכל זה. צריך גם מלא כסף בשביל כל הרעיונות שרוצה להפיק.

יופי של כינוי!
שיהיה בהצלחה ושיהפוך למציאות יום יומית ברורה ופשוטה!

מישהו יודע איך משנים את שם הדף ושם המשתמש שלי?
כרגע כתבתי הודעה בדף הבית שלך ומרגע זה הסימן קריאה נעלם ויש לך דף חדש.
ועכשיו יש לך כמה אפשרויות:
א) את יכולה פשוט לעבור לכתוב שם ולעזוב את הדף הזה, ורק להפנות אליו עם לינק
ב) את יכולה להעביר את כל תוכן הדף הזה לדף ההוא ובכך בעצם ישתנה שם הדף לשם החדש והחיובי. אם את רוצה, אני יכולה לעשות זאת עבורך.

אז מה בחירתך?

הי ליאורה
אשמח לקבל את עזרתך - איך אפשר להעביר את כל הדף הזה לדף עם הכותרת החיובית: זמרת בדרך להגשמת החזון שלה?
תודה מראש

אוקיי, העברתי את כל תוכן הדף לכאן, וגם שיניתי בכל מקום את הכינוי הקודם שלך לכינוי זמרת עם חזון (-:

אוקיי, העברתי את כל תוכן הדף לכאן, וגם שיניתי בכל מקום את הכינוי הקודם שלך לכינוי זמרת עם חזון
תודה רבה! באמת יותר חיובי ומתאים.
היום מרגישה פחות טוב. עבדתי בעבודה זמנית במשרד, כדי שיהיה לי כסף בסוף החודש לשלם שכר דירה. השתעממתי וממש לא מצאתי את עצמי בתוך ארבע קירות במשרד. לבוא בבוקר ולאצת בחושך גרם לי להרגיש שפיספסתי את כל היום.
תכננתי לעשות טלפונים של שיווק למציאת עבודה כזמרת הקלטות, אבל הגעתי כל כך עייפה ומרוקנת שלא הצלחתי לגייס את הכוחות.
חייבת לשנות משמעותית את ההתנהלות הפחדנית הזאת שלי ואת מנגנון ההדחקה והבריחה לטלויזיה.
הבעיה שבימים כאלה מרגישה כל כך מובסת שלא מצליחה לגייס את עצמי לפעולה

תודה רבה! באמת יותר חיובי ומתאים
שמחה שמוצא חן בעיניך

היום מרגישה פחות טוב. עבדתי בעבודה זמנית במשרד, כדי שיהיה לי כסף בסוף החודש לשלם שכר דירה
גם בנושא זה יש לך בחירה לחשוב ולדבר בצורה יותר חיובית ובעקבות זאת להרגיש יותר טוב. את יכולה לומר לעצמך בדיוק מה שכתבת: שאת עובדת זמנית במשרד, כדי שיהיה לי כסף בסוף החודש לשלם שכר דירה ואיזה יופי שמצאת עבודה זמנית שמאפשרת לך לשלם שכר דירה! ואת יכולה לחשוב שזו עבודה זמנית בלבד, שנועדה למטרה חשובה: לפרנס אותך, לממן את צרכי היום יום שלך. זהו כלי לקבלת שפע כלכלי (וגם אם הוא בינתיים לא רב).
היגדים אפשריים:
אני שמחה שיש לי עבודה זמנית שמפרנסת אותי
בזכות העבודה הזמנית אני יכולה לפרנס את עצמי עד שאתפרנס כזמרת
הרבה כסף זורם אליי
אני ממגנטת כסף רב
אני יכולה להתפרנס כזמרת

בהצלחה!

ליאורה את ממש צודקת. זו הגישה שעדיף לדבוק בה ואני משתדלת להזכיר לעצמי שיש לי בחירה תמיד.
מחר יש לי ראיון לעבודה שאולי תמצא חן בעיני, מאוד מקוה שילך טוב למרות שמתחרות עליה כמה בנות.
משתדלת לשמוח בחלקי, עם כל הבעיות.

משתדלת לשמוח בחלקי, עם כל הבעיות
שמחה בחלקי ולומדת מהאתגרים (-:
(עוד דוגמית להפיכת משפט לחיובי ולתומך)

שיהיה בהצלחה!

לא הייתי פה כמה ימים. עבדתי בעבודה זמנית ושרדתי את זה איכשהוא.
בשעה טובה מצאתי לי עבודה משרדית יציבה עד חמש שתפרנס אותי ותשאיר לי שקט נפשי וכלכלי וזמן לקדם את הקרירה המוזיקלית שלי.
התלבטתי רבות מהפחד להישאב שוב למשרד, לשכוח את המטרה שלי ולברוח מלהתמודד עם מה שבאמת רוצה לעשות (מוזיקה).
אבל בסופו של דבר הבנתי שקודם כל העבודה לפרנסתי לא מגדירה אותי. אני לא פותחת בקריירת מזכירות ולכן לא צריכה להתבייש להגיד שזה העיסוק שלי לפרנסתי. למדתי להפריד. יש עיסוק לפרנסה ויש קריירה מוזקלית שמנסה לקדם ולפתח.
זה כבר מקל עלי להחליט לשמוח בחלקי ולקבל בחיוב את הצעת העבודה במשרד עורכי דין. אני מזכירה לעצמי שלא להחליט זו גם החלטה, וזה לא היה לי טוב לעבוד בעבודה זמנית בחודש האחרון בשני משרדים, שהשתעממתי בהם לגמרי והרגשתי לא שייכת וגם לא הרווחתי משהו.
עדיף להחליט כבר על משהו, כי דחיתי כבר עבודה אחת שהתקבלתי אליה, ולנסות. מקסימום יצליח. וסך הכל עושה רושם נחמד.
אני משתדלת להכניס התלהבות והערכה ולשמוח שהתקבלתי לעו"ד. ככה יהיה לי כסף לחיות טוב, לשלם על כל ההוצאות שלי בתל אביב, ללכת למכון כושר, לקחת שיעורי פיתוח קול, לקנות בגדים שכבר חצי שנה לא יכולתי לקנות, לשלם על חזרות והקלטות עם הלהקה החדשה שלי, ולנצל את אחרי הצהרים, הערבים וסופי השבוע להתקדם מוזיקלית. אמן שתוך מספר חודשים אוכל לעבור לחצי משרה בעבודה משרדית, בעו"ד או במשרד אחר, לא ממש בעיה למצוא, ולהופיע 2-3 בשבוע ולהרויח טוב. בינתיים מנסה לבנות לי תוכנית איך להשקיע שעתיים ביום במוזיקה כדי להתקדם לעבר הופעות פעמיים בשבוע בערבים.
חזרתי הערב מחזרה עם ההרכב החדש שלי, היה ממש מוצלח, אנחנו לומדים להכיר, ליצור ביחד ואט אט מתקרבים ובונים תא משפחתי נעים ותומך.
אני כל כך שמחה שמצאתי אותם, ושהיה לי השכל לתת להם צ'אנס למרות החששות שהם רוקרים כבדים מידי בשבילי. הם חמודים ורציניים ומוזיקאים טובים בלי הפלצנות הרימוניסטית שלעיתים נתקלתי בה. מתחשבים, מהרגע הראשון שאמרתי שלא יכולה לשיר בחדר שמעשנים בו, ישר הם כיבו את הסיגריה ומאז לא עישנו בתוך החדר, רק מחוץ לו בהפסקות. היום אחרי החזרה נסענו לבית של המתופף שגר קרוב לצרוב דיסק של הקלטת החזרה. ישבנו אצלו שמענו מה עשינו, דיברנו, צחקנו והיה לי ממש כייף. להיות שייכת. לשמוע את השירים שלי רוקמים עור וגידים.
החלטנו ללכת מחר לערב במה פתוחה לנסות את שני השירים שעבדנו עליהם מול קהל חי. גם מעין גיבושון.
והכי הכי כייף לי שאני נטולת משחקי מיניות, פלירטים וחוסר ניקיון איתם. הכל ישר כמו שצריך, פשוט בלי סיבוכים מיותרים כמו בהרכב הקודם, שהיה לי שם אקס גיטריסט שלא נתן לי מנוח. טוב לי להיות עסוקה בדבר האמיתי, מוזיקה, ולא לקשר את זה למיניות.
אני ערה להשפעה החיובית שלי עליהם. מביאה דרייב חדש ואופטימיות והרבה תכלס, למרבה האירוניה, של בואו נתאמן ונופיע. בלי שטויות והתמרחויות.
הם מרוצים מההצטרפות שלי.
הגעתי אליהם דרך אתר באינטרנט. היום מישהו שאל באתר הזה האם זה עוד רלוונטי שהם מחפשים סולנ/ית. שמחתי לענות לו שכבר לא, כי הצטרפתי אליהם ושיהיה לו בהצלחה.
נרגשת מההתחלה החדשה שלי. משרד חדש. עבודה עד חמש. התחייבות של השקעת שעתייים ביום בכתיבת מוזיקה, חיפוש הקלטות, עבודה על שירים של הלהקה, ושירים לעבודה עם ידיד שלי הקלידן להופעות נוספות.
התחלתי להגיד הצהרות חיוביות בתחילת ומהלך יום. וזה מאוד עוזר לי. גם לקרוא בזוהר. פותח לי את היום עם אנרגיה.
שיהיה שבוע נפלא ותודה רבה לכולכם על התמיכה.

זמרת עם חזון= שם שיגעון.
תתחדשי.

זמרת עם חזון= שם שיגעון.
תודה רבה

היה כייף אתמול בבמה פתוחה. נהנתי להופיע ונהנתי לעלות עם הרכב שלי, בלי להרגיש שאני צריכה להתחנן או להתחנחן לנגנים שם כמו פעם.
מעניין איך דבר אחד מסתדר ודבר אחר מתקלקל...
רבתי אתמול עם השותפה שלי לדירה. התחיל מריב על כסף וגלש לדברים אחרים שהעלו על פני השטח את מה שניסיתי כל הזמן ליישר ולפשר - שאין לנו תקשורת טובה ושאני לא מרגישה איתה בנוח ושאנחנו מאוד שונות בסגנון חיינו.
זה ממש מעיק עלי, ביחוד לאור העובדה ששתינו הבנו שלא כדאי שנמשיך לגור ביחד והחוזה שלנו לדירה מסתיים עוד חודש בול.
אני משתדלת לומר לעצמי שזה לטובה, שהגיע הזמן לעבור לדירת חדר משלי.
כבר בת 29 ורוצה לחיות טוב ובחופשיות בבית שלי. נראה לי שמיציתי את שלב השותפים לדירה.
הבעיה שזה דורש ויתורים אחרים, כי זה הרבה כסף לגור לבד בתל אביב.
מזל שלפחות עבודה מצאתי. מקוה שאמצא דירה עד 400 דולר. אני לא מתכוונת לריב איתה על הדירה הזאת. כמובן שאני מעדיפה שהיא תצא מפה ואמצא שותף מתאים יותר. כי יש לי אחלה דירה. אבל אולי זה אות שהגיע הזמן לגור לבד.
אני אדבר איתה היום, אסגור את עניין החשבונות ואציע לה לעשות הגרלה מי נשארת. אם לא תסכים אני פשוט יעזוב ושהיא תישאר.
לוותר, לשחרר, להתנתק מהפחד משינוי ומחוסר בכסף.
אני מצהירה בחיוביות שאמצא דירה טובה שתתאים לי. שיהיו אנרגיות טובות בבית. יש לי עבודה טובה שאני נהנת בה. יש לי זמן להתעסק במוזיקה. יש לי חברים שאוהבים אותי ותומכים בי. אני מוגנת.
לא נותנת לשליליות להשתלט עלי. יש את הקול הזה בראש של: מה אני צריכה את החרא הזה. כל תל אביב המאוסה הזאת. ורצון לברוח שוב מהמוזיקה, מהכל. לנסוע לחו"ל. אבל כאמור זה זמני, אחרי שאסתדר על דירה ואקלט במשרד החדש הכל יראה טוב יותר.
נזכרת בשורה מהשיר היי שקטה:
זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן, זה העולם שיש ואין עולם אחר
אח, אם רק אפשר היה לחיות בתוך שיר...

אני מצהירה בחיוביות שאמצא דירה טובה שתתאים לי. שיהיו אנרגיות טובות בבית
כמובן, ההצהרות צריכות להיות בלשון הווה:
אני גרה בדירה טובה שמתאימה לי
יש אנרגיות טובות בבית שלי
וכו'

בהצלחה!

_כמובן, ההצהרות צריכות להיות בלשון הווה:
אני גרה בדירה טובה שמתאימה לי
יש אנרגיות טובות בבית שלי
וכו'_
שוב, את פשוט צודקת.
תודה על החידוד.
אני גרה בדירה טובה עם אנרגיות נפלאות ואני מרגישה טוב, בנוח ומוגנת.
שמחה שהיום הזה סוף סוף מסתיים. אחד הימים הכי קשים נפשית שהיו לי לאחרונה.
חשבתי על זה מלא וטחנתי את זה מכל הכיוונים עם החברות הטובות והמשפחה והחלטתי לנסות ליישר את ההדורים ולעשות תיאום ציפיות מחודש עם השותפה.
כרגע מצבי הכלכלי לא מאפשר לי לעבור דירה, וגם לברוח זה לא פיתרון. צריכה לתקן את האוירה ככל שניתן, להתפשר על מה שאפשר, להציבאת הגבולות שלי במה שחשוב לי ובעוד חודשיים שלושה כשמצבי ישתפר כלכלית, לפתוח בחיפוש מסיבי של דירה. לבד או עם שותף.
כרגע להתרכז בחיים שלי, בהתחלה החדשה שלי במשרד, עם הלהקה. יש לי דייט ביום רביעי, מקוה שיהיה בהצלחה.
לקחת דברים ביותר קלות ולשחרר את החרדה מה היא תחשוב עלי או מישהו אחר.
לילה טוב

ולעשות תיאום ציפיות מחודש עם השותפה
כמה היגדים:
אני גרה בדירה טובה עם אנרגיות נפלאות ואני מרגישה טוב, בנוח ומוגנת
(והכוונה לדירה הנוכחית!)
יש לי יחסים טובים עם השותפה (או אולי עדיף לומר את שמה)
יש לי יחסים טובים עם כל האנשים שבחיי
אני שותפה טובה

ותשתדלי מאוד, עד כמה שזה ניתן, לא לומר לה יותר אף מילה שלילית, ולא לומר עליה אף משפט ביקורתי (עם חברות וכו'), וגם לנסות לא לחשוב עליה מחשבות לא שליליות.

בהצלחה!

ותשתדלי מאוד, עד כמה שזה ניתן, לא לומר לה יותר אף מילה שלילית
קצת בעייתי. לאור העובדה שהדחקתי וטייחתי את כל מה שהפריע לי אצלה כל השנה וחצי.
אני מאמינה בחשיבה חיובית אבל גם בלשים את הדברים על השולחן ולהציף את מה שמפריע , כי אם לא זה ממילא מתפוצץ, כמו שקרה לי איתה ביום ראשון.
את צודקת שאני צריכה לבוא אליה בגישה חיובית, שזה מאוד קשה כי היא מאוד שלילית ולא מוכנה להתפשר גם. אבל עדיין אנחנו נהיה חייבות להגיד מה מפריע ולבדוק האם כל אחת יכולה ללכת עוד צעד לקראת השניה, עכשיו כשהיא מודעת למה שיותר מפריע לה.
אני לא מצפה שניהיה חברות, אבל שיהיה נעים בבית ככל הניתן, ולא משנה כמה חודשים או שבועות עוד יש לנו לגור ביחד.

התחלתי היום במשרד החדש. קשה לי עם התחלות חדשות ועם כך שאני מרגישה עדיין לא שייכת ולא יודעת עדיין את העבודה.
אבל השתדלתי לחשוב חיובי לאורך כל היום ובסך הכל אני חושבת שיכול להיות לי טוב שם, אחרי שלב היקלטות והכרת האנשים והעבודה.
בעניין תוכנית מוזיקלית אני עדיין קצת תקועה, צריכה לשבת על זה.
פניתי לבחורה שעושה סטז' אימון לחיים, ויתכן וניפגש לחמש פגישות, זה יכול להיות טוב בשבילי.

בהצלחה!

תודה ליאורה חמודה. מאוד מעריכה את זה שאת מחזקת את ידי ומוסיפה רעיונות והיגדים חיוביים.
היום קרו שני דברים טובים עד כה, הראשון הוא שהתחלתי להרגיש יותר טוב ופחות מפוחדת ולא שייכת במשרד החדש.
אני בטוחה שזה שעוד שבוע אני כבר שוחה שם כמו דג במים ושמחה לבוא בבוקר. אנשים נחמדים ויש המון כבוד אנושי בין כולם.
הדבר השני הטוב הוא שהשלמתי עם השותפה שלי.
חבר טוב הציע לי ללכת כנגד ההגיון והכעס ולעשות משהו שישמח אותה.
שמתי לה שוקולדים שהבאתי מאיטליה עם פתק שיהיה לה בוקר מתוק ושאני רוצה שנדבר ונפתור את הבעיות בדרך הטובה ביותר.
היא באה לדבר איתי לפני כמה דקות ודיברנו בקצרה כי היא מיהרה ללימודים. אבל בשתי מילים אני אמרתי את שלי והיא את שלה ברוח טובה ממקום טוב של רצון להסתדר ולפתור דברים. סיכמנו שאנחנו צריכות לדבר יותר ולא לשמור בבטן כדי לא להגיע לידי פיצוץ כמו ביום ראשון. ירדה לי אבן מהלב.
דיברנו על הריחוק והבנתי ששתינו התחשבנו על דברים והרגשנו שהשניה לא ממש רוצה לתקשר ואז נוצר הריחוק. סיכמנו שנעשה יום קניות לבית בשוק הפישפשים או משהו כזה ובכלל נרא לי שכדאי להשקיע בקשר שלנו. לדבר, אולי לצאת לפעמים ביחד ולהשתדל כמה שיותר להתחשב.
נכון שיש דברים שעדיין אצטרך לוותר שפחות נוחים לי, אבל האוירה תהיה טובה יותר ובעוד מספר חודשים אוכל כשתהיה לי אפשרות כלכלית להחליט האם הגיע הזמן לגור לבד יותר במרכז העיר, קרוב לעבודה, לחדר כושר ולחברים שלי.
שיעור חשוב - לוותר על האגו, ללכת לקראת השני גם כשהוא מכעיס נורא, וליצור אחדות במקום פירוד. גם במחיר של ויתור על הנוחות.
אני צריכה למצוא את השעות שהיא לא בבית ואני כן כדי לשיר ולנגן. או להיות יצירתית ולעשות את זה בחוץ בפארק הירקון או בים.
גם ככה בעיקר שרה בחזרות או בהקלטות באולפן, לא בבית. בבית אני יכולה להתאמן יותר על המילים או צורת הגשה.
היום יש לי הופעונת קטנה עם שיר אחד במסגרת מופע של ידיד שלי בפאב שזה נחמד.
ומחר קבעתי את פגישת האימון הראשונה שלי עם קוץ לייף. מקוה שיהיה פורה.
סופשבוע נעים לכולם והמון אהבה

ממש יופי מה שסיפרת על השותפה.
ובהצלחה עם הלייף קוץ'

היי אומנם עבר הרבה זמן מאז שכתבתן פה לאחרונה..צאוד מעניין אותי מה קורה איתך עכשיו=)

וואו, הגעתי לדף הזה במקרה לגמרי אחרי שנים...

מעניין אותי מה קורה איתך עכשיו=)
נמצאת במקום אחר לגמרי בחיים, נשואה+1, הקמתי עסק בתחום האימון האישי שפעל כמה שנים, התגלגלתי למקצוע נוסף ובמקביל כמובן שגם המוזיקה באה לידי ביטוי פה ושם והיו כמה פריצות דרך משמעותיות בתחום, אפילו פעמים ספורות ששמעו אותי ברדיו, הקלטות בתשלום, חומר מקורי שהוצאתי וכמה הופעות בודדות בהזדמנויות שונות.

הקושי והפלונטר שלי בתחום הזה עדיין קיים אבל דהה והפך לשולי לאור התפתחויות אחרות משמעותיות בחיים.
ועדיין, תחושבה פנימית אומרת לי שעוד לא נאמרה האמירה האחרונה והעשיה האחרונה שלי בתחום המוזיקה...
ימים יגידו
שבת שלום