וירוסים אצל מבוגרים

בשנה האחרונה קרה כמה פעמים שחטפתי וירוס. הסמפטומים כוללים בד"כ חום נמוך (בסביבות או מעט מתחת ל 37.5) בחילות, עייפות. לפעמים יש גיוון, כמו שלשולים או סחרחורות. כל וירוס נמשך בין יומיים ל 8-9 ימים. הטיפול הוא מנוחה בבית, עד שהסמפטומים נעלמים (כמובן שלא לקחתי שום אנטיביוטיקות וכד'). חלק מהוירוסים הסתובבו גם אצל בני משפחה אחרים שאני באה אתם במגע לעתים קרובות, חלק לא.
התזונה שלי סבירה- רחוקה מלהיות מושלמת, אבל כוללת הרבה אורגני ומזונות מלאים ולא מעובדים. בדיקות הדם שלי תקינות (לפחות ע"פ הסטנדרטים של הרפואה המערבית). בסך הכל אני בריאה ורופאת המשפחה שלי אומרת שאין לי מה לדאוג.
לי נראה שזה קורה לעתים קרובות מדי, ולא תמיד ברור ממי נדבקתי. מה שכן ברור זה שאני חולה לעתים קרובות יותר מאנשים אחרים שאני מכירה. חשבתי שאולי הגוף שלי מאותת לי שהוא זקוק למנוחה, שאני עובדת יותר מדי, אבל קרה שחליתי גם בתקופות של מנוחה ושלווה.
היום קמתי בבוקר, הלכתי שעה על חוף הים עם חברה ואחר כך התפנקנו בארוחת בוקר בבית קפה. חזרתי הביתה וגליתי שיש לי חום וכאב גרון. ככה, בלי אזהרה מוקדמת. מה יהיה?
אני מחפשת כיווני מחשבה- מה כדאי לבדוק? האם כדאי להעזר ברפואה אלטרנטיבית, ואם כן, במה?

אני יכולה להעיד על עצמי שבתקופות שקשה לי אני חולה הרבה. ועם סימפטומים דומים לשלך,רק בדרך כלל בלי חום.
אולי תיבדקי עם עצמך אם את שמחה במה שאת עושה היום. איפה קשה לך.
סתם כיוון. ואולי זה לא מתאים לך?...
בקשר לרפואה משלימה, שוב,תלוי למה את מתחברת. כל דבר יכול להתאים מרפואה סינית (שאני אוהבת מאוד ותמיד עזרה לי) דרך הומאופטיה, פרחי באך,הילינג , או כל שיטה אחרת ,ויש הרבה.

אני יכולה להעיד על עצמי שבתקופות שקשה לי אני חולה הרבה. ועם סימפטומים דומים לשלך,רק בדרך כלל בלי חום.
חשבתי על זה. מכל מיני סיבות, זה לא הסבר משכנע (לגבי, אני מתכוונת) ... אני בהחלט שמחה במה שאני עושה היום. יש דברים שקשה לי איתם- את העיקרי נטרלתי לאחרונה (ויתרתי על לימודים אקדמיים במקביל לעבודה, החלטה שגורמת לי אושר רב). הקיץ בליתי חודשיים מדהימים ומהנים בחו"ל, רחוקה מכל מה שאני יכולה לכנות קשיים בחיי היום יום שלי, ובכל זאת גם שם הייתי חולה... כך שזה לא כל כך פשוט.

די מזדהה עם מה שכתבת. העצה היחידה שלי זה לקחת ויטמין C. תומך במערכת החיסון.

טרה, צודקת. מתישהו באמת התחלתי לקחת ולא התמדתי.
כמה כדאי לקחת? מה שנחשב מינון מומלץ, או יותר?

אני לא ממש יודעת.
500 מ"ג ביום זה בטוח בסדר, אבל גם 1000 מ"ג זה טוב. למיטב ידיעתי אין סכנה של מינון יתר. יש גם תיאוריה שאומרת שאנחנו צריכים לקחת הרבה הרבה יותר.

יש גם תיאוריה שאומרת שאנחנו צריכים לקחת הרבה הרבה יותר.
בדיוק. אני לקחתי 1000 ליום, אולי כדאי להגדיל את המינון...

אורית, אולי את רגישה לאיזשהו מזון? חלב וקמח הם החשודים הפרטיים שלי, אבל בטח יש עוד כל מיני אפשרויות.
ואולי גם כדאי לעשות איזושהי פעילות גופנית שכוללת הקשבה לגוף (כמו יוגה) -- זה יכול לעזור לך לגלות דברים לגבי הגוף שלך.

לחלב אני באמת רגישה, וכבר מזמן גליתי את זה. צריכת החלב שלי שואפת לאפס כבר הרבה זמן. מעולם לא ראיתי סימנים לכך שאני רגישה לקמח, אבל אני משתדלת לצמצם את כמות הלחם והבצקים שאני אוכלת גם ככה משום שיש לי נטייה להשמין בקלות. לגבי מזונות אחרים... לא עולה בדעתי שום מועמד אחר.
לגבי פעילות גופנית- אני מהרהרת על טאי צ'י כבר כמה חודשים. אולי הגיע הזמן לעשות עם זה משהו.

מזונות ששמעתי שיש הרבה אנשים שאלרגיים אליהם בלי לדעת זאת, הם תירס וסויה. כיוון שהם נמצאים בהמון מזונות מעובדים, קשה מאוד לגלות אלרגיות אלה לבד (זכור לי שבשמת ציינה לגבי האלרגיות של בנה, שלקח לה הרבה זמן לגלות את שמות הקוד של מוצרים אלה).
אבל מה שתיארת לא נשמע כמו אלרגיה.

אני גם לא חושבת שמדובר באלרגיה. בין וירוס לוירוס אני בסדר גמור. לא כאבי ראש, לא קשיי עיכול... שום דבר שיכול להעיד על בעיה. ומזונות מעובדים אני אוכלת מעט מאד, כך שאני לא צורכת תירס וסויה בכמויות משמעותיות...

במהלך חיי היו לי כמה שנים כאלו (כל פעם כשנה בזמנים שונים). שלוש מהן היו מיד עם סיום ההנקה של כל אחד מילדי (איכשהו זה תמיד יצא בחורף) ואני חושבת שזה קשור להתארגנות מחדש של המערכת החיסונית שלי. כדאי לך אולי לדעת שמחלות חום משרתות אותנו בתהליך האינדיבידואליזציה שלנו - זאת אומרת הן מחזקות את ה"אני" שלנו בכך שהן עוזרות לו להתגשם. החום מאפשר לחלק הרוחני שלנו לחדור עמוק יותר אל החלק הפיזי שלנו. ולכן, אפשר גם לראות את מחלות החום שלך כניסיון של ה"אני הגבוה" שלך לרדת לאדמה. אצלי, כמו שאמרתי כבר, זה מאד בלט עם הפסקת ההנקה, כשחזרתי בעצם לחיים יותר שלי - לעבודה מלאה ובלי תינוקות צמודים. אולי תשאלי את עצמך מה מנסה להתגשם אצלך עכשיו?

נועה, מענין מה שאת אומרת על חזרתי לחיים יותר שלי, כי מבחינה מסוימת קורה, או קרה, אצלי תהליך דומה שקשור לכך שחזרתי לארץ לפני קרוב לשנתיים אחרי העדרות של 7 שנים ובעצם התחלתי פה חיים חדשים, מהרבה בחינות.
אני שואלת את עצמי מה גרם לתקופות הוירוסים שלך להסתים?
הייתי שמחה לקרוא עוד על ענין החום והאני הגבוה. אני לא בטוחה שאני מבינה את התפקיד של מחלות החום.

האם למישהו מהרופאים/מטפלים שבינינו יש מידע נוסף על chronic/hidden infection ?

אני מבינה שהמצב נמשך כבר כמה חודשים.ברור שלרפואה הקונבנציונלית אין מה לתת
לך חוץ מאנטיביוטיקה.יתכן שיש איזו רגישות של הגוף למזון או ויטמין מסוים,או אולי יש קנדידה או וירוס שיושב
ולא רוצה ללכת...במישור הזה אני יכולה להמליץ לך על קינסיולוגית טובה שעושה גם אבחון מפורט וגם טיפול.
לא מדובר בתהליך רגשי,אך בכל אופן אפשר לגלות אצלה דברים מפתיעים כמו רגישות למזון או תוסף שחשבת שהוא
בריא לך...בטיפול אצלה המטרה ליצור מצב שהגוף מתחסן ומתנקה ברמה פיזית ואנרגטית.
ובכל זאת התיחסות למישור הרגשי-חולשה במערכת החיסון יכולה להיות קשורה לכמה אדם מרגיש מוגן-מול אנשים
אחרים,מול נסיבות משתנות,מול עומס פיזי או רגשי.לפעמים יש תחושה שאנחנו חשופים למשהו (אפילו למשהו טוב)
בצורה שאיננו רגילים לה,ולכן גם לא לגמרי מוכנים לה.אם זה מדבר אלייך ובא לך להמשיך לחקור,את מוזמנת לכתוב לי.
גם בשביל הטלפון של הקינסיולוגית.ביי בינתיים @}

המצב נמשך למעשה כשנה, אבל רק בקיץ התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר. הרופאה שלי לא מציעה לי אפילו אנטיביוטיקה- ממתי זה עוזר לוירוסים? היא מסכימה אתי שהטיפול הכי יעיל הוא מנוחה. היא חושבת אגב שאין שום בעיה ולא נראה לה שאני חולה לעתים קרובות יותר מאנשים אחרים.
בשבוע שעבר היה לי עוד וירוס כזה. 5 ימים הייתי סמרטוט. היום עשיתי בדיקות דם מקיפות. אחרי שאדבר עם הרופאה בקשר לתוצאות אחשוב מה הלאה. גם אני חושבת שאולי זה וירוס שלא רוצה ללכת. חלק מהבדיקות שעשיתי אמורות לתת מענה לגבי האפשרות הזאת. קנדידה? זה לא משהו שאני אמורה להרגיש בעוד דרכים?
לגבי הקינסיולוגיה- זה מה שאת עושה? או שזה סוג אחר של אבחון?

בתחום של רפואה אלטרנטיבית אני מבינה כמו שאת מבינה בשימור...
זה נשמע מענין, טוב לדעת שיש אופציה כזאת.
מה שכתבת על המישור הרגשי די מדבר אלי. אבל כל פעם שאני מנסה לחשוב מה באורח החיים שלי כיום מקשה עלי (וברור שיש לי נקודות תורפה, לחצים, עומס פיזי, עומס רגשי...), שני דברים לא מסתדרים לי: א) היו לי תקופות הרבה יותר גרועות ומלחיצות ולא זכור לי שהייתי נדבקת בכל וירוס אפשרי כל שלושה חודשים, ו-ב) הרבה אנשים שאני מכירה יותר עמוסים ולחוצים ממני, ועדיין חולים פחות, או שהם מסוגלים לתפקד גם כשהם חצי חולים, מה שאני לא מסוגלת לעשות.

בקשר לאנטיביוטיקה-כנראה סתם טעות שלי,כי בלבלתי אותך לרגע עם מצב של דלקות גרון חוזרות...אבל לצורך הדיון
ברפואה אלטרנטיבית זה לא ממש משנה.קינסיולוגיה זה לא מה שאני עושה,אני פשוט מכירה ומתנסה בעוד שיטות,כי דרך
העבודה שלי משיגים שינוי כולל בהרגלי חיים ומצבים כרוניים,ולא תמיד בבעיות אקוטיות(אם כי זה בהחלט אפשרי)
אני חושבת שיש דף על קינסיולוגיה באתר,אם לא אני אסביר לך מה זה בדיוק בהזדמנות הבאה.
בכל אופן יש המון רגישויות או גורמים שיושבים בגוף בלי שנרגיש זאת או שנדע לייחס את תחושותינו לכך,וגם בלי
שבדיקה רפואית שגרתית תאבחן אותם.את זה הקינסיולוגית ,שהיא גם רופאה בעברה, תדע להסביר יותר טוב ממני.
מה שכתבתי על התחום הרגשי יותר קשור לעבודה שלי,וזו אמירה כללית...בדרך כלל עדיף לראות את האדם וכפות
רגליו כדי לעשות אבחון כמו שצריך.ובכל זאת אני שואלת-אולי מדובר על עומס שקשור דווקא בשינוי לטובה שעוד
קשה לך לעכל (קשור גם לבחילות ושלשולים) אולי אפילו שינוי פנימי ברצונות,מחשבות,רגשות...
שאר האנשים זה לא אינדיקציה.כל אחד בנוי אחרת ומגיב אחרת.
נראה שהגוף שלך "מוחה" על משהו,ב"צדק" או "שלא בצדק",זה לא משנה.קודם כל צריך לגלות-לאיזה עניין הוא מגיב
אולי דווקא היום את יותר פתוחה מפעם ,וגופך מעלה קונפליקט ישן שהיום את מסוגלת להתמודד איתו.
בואי נמשיך לחשוב ביחד.אני דווקא מעדיפה שתעני לי בדף שלי,כי לשם אני נכנסת הכי הרבה...אין לי מה חדש (אוף!)
ןלכן יקשה עלי לזהות שכתבת לי.מה את אומרת?מחכה לשמוע ממך בכל מקרה.@}

אולי מדובר על עומס שקשור דווקא בשינוי לטובה שעוד קשה לך לעכל

מענין. אני בתקופה מאד טובה בשנתיים האחרונות והיא הולכת ומשתפרת. איכשהו יוצא שאני חולה דוקא כשאני בשיא האנרגיה שלי, מוכנה להסתער על פרויקט חדש, מתכננת תכניות, ואז בא הוירוס או מי שזה לא יהיה ואומר לי נהנהנהנה, עכשיו תשבי בבית ותשתעממי.

אולי דווקא היום את יותר פתוחה מפעם ,וגופך מעלה קונפליקט ישן שהיום את מסוגלת להתמודד איתו.

גם מענין. אם כי לא ברור לי מה הקונפליקט.

אורית, עד כמה שזה נשמע בנאלי: שינה מסודרת וארוחות מסודרות יכולים לעשות פלאים. וגם תוספת ויטמין סי.

חולה דווקא בתקופה של פריחה...מה שעולה לי בראש זה דבר כזה-בנאדם מחליט לקחת את עצמו בידיים
ולקדם נושאים תקועים בחייו.הוא עושה כמה צעדים קדימה...ואז הגוף שלו נבהל.הוא לא רגיל לצאת למקומות החדשים.
הוא השקיע שנים בלהמנע מהם,ועכשיו אין לו ברירה...כמו אסיר שיוצא לחופשי וצריך לעכל את העוצמה של המציאות
החדשה.אז יש מרד קטן,כמו שאמרת-נהנהנה שכזה.הדפוסים מנסים לשרוד.הם (הדפוסים) קולטים שאת מוכנה לשינוי
ולכן קופצים וצועקים ביתר שאת...תקופת מעבר,הסתגלות,אולי יש עדיין קונפליקט-חלק ממך יודע בבירור לאן הוא
רוצה להתקדם,וחלק אחר מפחד עדיין,לא בטוח שאת יכולה.
המאבק מביא החלשות.בזמן כזה צריך סבלנות,וכמו שיונת אמרה גם לאפשר לגוף תנאים אופטימליים להתחזקות-
תזונה נכונה,מנוחה...זה משדר לגוף יציבות,בסיס בטוח שממנו קל יותר להתמודד עם השינויים הפנימיים.
מקווה שאני ברורה.אם לא אז תשאלי,או תתני דוגמה מהחיים שלך-מה בדיוק משתנה לך בשנתיים האחרונות?
מול אילו אתגרים חדשים את עומדת? יאללה,אני הולכת לישון

אני מאד מסכימה עם שתיכן לגבי ענין השינה, התזונה והויטמין סי. זה בכלל לא בנאלי בעיני, להפך. אני אוכלת מסודר ובריא, התחלתי לקחת ויטמין סי (בנוסף לכמות לא מבוטלת של פירות וירקות טריים, ולרוב אורגניים) וישנה מצוין. ברור לי שללכת לישון שעה קודם כל לילה יהיה יותר בריא, ואני קמה מאד מוקדם לעבודה, כך שענין השינה בהחלט נראה לי משמעותי. אבל שוב, אני מכירה אנשים שישנים הרבה פחות ממני והרבה יותר עמידים לוירוסים...
אמשיך אח"כ.

קראתי את הדף הזה עכשיו וכל כך הזדהיתי... אני בשנתיים האחרונות חולה בתדירות של פעם בחודש-חודשיים, וזה הולך ומתגבר - הגעתי למצב שזה קורה בכל 24 יום. כמוך, בין לבין אני מתפקדת נהדר. כמוך אני אוכלת מזון מאוזן, מזמן כבר הורדתי כמעט לאפס סוכר לבן, קמח לבן, דברי חלב... שום דבר לא עוזר ועמוק בפנים אני גם לא מאמינה שזו הבעייה. גם הרופאה שלי לא חשבה שזה חריג, וכשבאתי ו"דרשתי" הסבר משכנע לתופעה, לא היה לה כזה.
עשיתי המון בדיקות דם - כולל של ויטמינים. הכל תקין לחלוטין.
פניתי לרופאה באופן פרטי - רופאה המתמחה במחלות תשישות. היא ביקשה ממני לנסות לנוח בצורה יזומה לפני ה"התמוטטות" הבאה, אבל לא תפסתי את זה בזמן ועכשיו אני בעיצומה.
ולגבי מה שכתבו פה - לחצים ומתחים נפשיים - גם פה לא ראיתי שום הקבלה. היו לי בחיי תקופות הרבה יותר לחוצות בהן הייתי הרבה יותר בריאה, ודווקא עכשיו (אמנם עם 3 ילדים ומשרה מלאה, כלומר - בלי הרבה מנוחה) אני בתקופה "טובה".
עוד השערה של הרופאה - שזה קשור למחזור. האם זה יכול להסביר את התופעות אצלך? את רואה סמיכות למחזור?

הי אביטל.
קודם כל אני רוצה לעדכן:
מאז הפעם האחרונה שכתבתי חליתי בדלקת גרון חריפה.
ממש לפני כן עשיתי בדיקות דם והסתבר שהכל מאה אחוז, חוץ מערך יחסית נמוך של בי 12. הרופאה שלי רשמה לי בי 12 בכדורים לשלושה חודשים ומבחינתה זה הטיפול. היא עדין לא היתה מודאגת מתכיפות המחלות שלי. התוצאות הטובות של בדיקות הדם ושאננות הרופאה הבהירו לי שהרפואה הקונבנציונלית לא יכולה לעזור לי ואין ברירה אלא לחפש את הפתרון במקום אחר. החלטתי לפנות לרפואה הסינית, והרופא שפניתי אליו טוען שהבעיה שלי היא במערכת העיכול, שלא מצליחה להפיק מספיק אנרגיה מהמזון (או משהו כזה, שכחתי את ההסבר המדויק). בגלל זה הבי 12 הנמוך (למרות שאני אוכלת בשר וביצים) ובגלל זה, לדבריו, המחלות, משום שהמשאבים של הגוף מופנים לסייע למערכת העיכול ולא למערכת החיסונית (שהיא כשלעצמה תקינה- שוב, ההסבר שלי צולע, אבל בגדול זה הרעיון). הוא טוען שטיפול בדיקור יפתור את הבעיה. עשיתי בינתים טיפול אחד, ואני צריכה לקבל עוד כמה (לדבריו בין 4 ל 8 טיפולים). ההסבר שלו נשמע לי הגיוני, מסביר את כל התופעות, והוא אשש את התחושה שלי שבסך הכל אני בריאה והתזונה שלי מאוזנת ומדובר בבעיה קטנה ופתירה. פניתי אליו בעקבות המלצות מאד נלהבות כאן באתר, והתרשמתי ממנו לטובה, כך שנראה לי שהוא יודע על מה הוא מדבר.
אין לי מסקנות בינתים. כרגע אני בסדר, אבל עבר פחות מחודש כך שמוקדם לשפוט אם הטיפול עובד.

אצלי התדירות של מחלות היתה של חודשיים שלושה, כך שלא נראה לי שהיה קשר למחזור.
לגבי לנוח לפני ההתמוטטות- אותי זה תמיד היה תופס בלי הכנה מוקדמת...

אז ככה. חשבתי הרבה בזמן האחרון מתי זה התחיל אצלי ואיך. אני ממש יכולה לזכור איך - כמוך - חשבתי שכל וירוס או חיידק שעובר בסביבה פוגע בי, כי בכל פעם היה משהו - הרבה כאבי גרון, לעיתים כאבי שרירים, בחילות וכו'. אז, כמובן, לא חשבתי שיש קשר למחזור (וגם כיום זוהי רק השערה), אלא שייכתי את זה למערכת חיסונית חלשה, עייפות וכו'.
א-ב-ל - בשנה האחרונה זו ממש רק תשישות, ללא סימפטומים אחרים. התחיל החורף, כולם חוטפים שפעות, נזלות וכאבי גרון - ואני דווקא לא, מה שאומר שאולי המערכת החיסונית שלי לא כזאת חלשה. הבי 12 שלי דווקא תקין לחלוטין (גם אני קיוויתי שזו הבעייה... זה היה יכול להיות מאד פשוט). אני ניסיתי טיפול הומיאופתי שלא עזר בכלל.
אני מקווה שהטיפול הסיני יעזור לך ואשמח לשמוע איך זה מתקדם והאם יש שיפור. אני עוד לא במצב שאני מוכנה לנסות "הכל", בעיקר בגלל שרוב הזמן אני ממש בסדר, אבל אין ספק שאם התדירות תלך ותעלה אני ארצה לנסות דרכי טיפול אחרות.

זקוקה לעצה :
מזה 40 שעות אני עם וירוס של שילשולים והקאות. מניקה מאוד אינטנסיבי תינוק בן 8 חודשים וכמובן חלשה נורא.
כל ניסיון להכניס לפה כמה לגימות של מים מסתיים ביציאתם בדרך זו או אחרת... שלא לדבר על ביס מלחם קלוי.
הלילה חשתי נורא, הגעתי למיון באיכילוב ואמרו שהתחלתי להתייבש , קיבלתי עירוי שכלל גם פראמין נגד הבחילות. שאלתי את הרופא בנוגע לשילשולים והוא אמר שאני צריכה לקחת אימודיום ולא להניק יומיים...
כמובן שזה לא בא בחשבון. אימודיום נשמע לי אגרסיבי בהנקה ואין לי עכשיו היכן לברר .
מה עושים? חזרתי מאוששת מהעירוי, אך ממשיכות אותן תופעות ואני שוב נחלשת. איך לעצור את המעגל הזה? לא מעיזה לנסות ולאכול משהו למרות שרעבה וחלשה, אבל גם מים ששותה לא נשארים בפנים (לקחתי גם אצידופולוס)
תודה על כל תגובה .

אוי

איזה התפתחויות לא סימפטיות.
אין לי המון רעיונות, אבל אולי, אם את כן מצליחה להכניס עכשיו משהו פנימה, אולי תצליחי לשתות קצת מי אורז?
אם פראמין מותר לך, הייתי ממשיכה לקחת אותו, ואז מנצלת את ההטבה להכניס פנימה כמה דברים עוצרי שלשולים (אורז, בננות, גזר מבושל וכולי). וכך להתחמק מאימודיום.
האם באמת אף מרכז טרטולוגי לא פעיל עכשיו?
תרגישי טוב...

כשהייתי בהריון וסבלתי משלשולים שלחתי פעם את בן זוגי לבית המרקחת בהוראה לקנות משהו לשלשולים שמותר בהריון והוא חזר עם טיפות הומאופתיות. למיטב זכרוני זה עזר.
נסי אפילו בית מרקחת תורן- בדרך כלל גם בבית מרקחת רגיל יש תרופות הומאופתיות.
מחר ממליצה בחום לפנות לטיפול אלטרנטיבי- אני הייתי הולכת למדקר שלי ברמת אביב, בטח גם הומאופת טוב יכול לעזור.

אוי עדי, ראיתי רק עכשיו... היינו מנותקים מהאינטרנט כל היום כמעט.
מקווה שמצבך השתפר קצת בינתיים.
אני מבינה שהיונק לא בעניין מוצקים כ"כ, שאין מצב לכמה שעות של מנוחת ציצי קטנה...
אולי יועצת הנקה תוכל לענות לך טלפונית בעניין הבעיתיות של אימודיום עם הנקה?
למרות שלדעתי זו תרופה גרועה כי היא פשוט יוצרת פקק שמשאיר את כל מה שהגוף רוצה לפלוט בפנים, ובכוח.
בכל אופן קרוטונית מהמרק הגדול ו-תזמורת הים נתנו לך כאן עצות טובות.
גמני הייתי מנסה ליצור הטבה עם פראמין <ידעת שפראמין מגביר ייצור חלב?

>, לאכול ולהתחזק,
ובוודאי שהייתי פונה לדיקור או הומאופתיה במקרה כזה <האם את זקוקה להמלצות? >
רפואה שלמה

באופן טבעי

באופן טבעי