בעולם חנויות הטבע והמטפלים הרבים קל להתבלבל וללכת לאיבוד,אני מקווה שהדף יעזור לעשות סדר בראש ואח"כ גם בגוף:-)
אתם מוזמנים לתרום מידיעותיכם.
שיר נ.
ראו גם:
האם לתת ויטמינים
אומגה 3 (כולל דיון על יצרנים שונים)
ויטמין Ad
ויטמין B12
ויטמין K
מדור תזונה טבעית
שאלות ותשובות בנושא תזונה לפי נושאים
שאלות ותשובות בנושא תזונה
(אוחד עם תוספים תזונתיים)
קישורים:
Library]יותר זה לפעמים פחות Article1[/po].asp?cat=55&a id=112 - על ויטמינים מינרלים ותוספי-תזונה באתר של מא צ'י
מחקר: תוספי תזונה מקצרים חיים על מחקר דני וגם בהארץ
מחקר ענק: ויטמינים לא מונעים סרטן ומחלות לב
שאלה על עודף אבץ
lexigali (2006-04-11T02:36:23):
האם יש סכנה בעודף אבץ? אם כן, מהי?
ויותר ספציפית: האם נטילת אבץ לזמן ממושך ללא בדיקות דם יכולה להיות בעייתית?
ניצן אמ (2006-04-11T10:31:35):
היי גלי,
הצצת בגוגל תחת "zinc overdose"? מצאתי שם דברים מעניינים מדובר בנטילה מופרזת לוקאלית ומה ההשלכות שלה.
חוצמיזה, עשיתי ניחוש מושכל וחיפשתי hyperzincemia מסתבר שיש דבר כזה, זו הבעיה הממושכת של רמות אבץ גבוהות. הייתי מתייעצת עם מישהו מלומד לפני קבלת החלטות, אבל אם אני מבינה נכון, יש קשר בין משק האבץ למשק הנחושת בגוף... אולי שם טמונה התשובה.
הצלחה.
ורד לב (2006-04-11T12:44:00):
ניצן, סאחה עלייך
אין לי כ"כ זמן כרגע, אבל כן ובהחלט! תתחילי מהמקומות שניצן נתנה לך.
תמי גלילי (2007-01-02T02:48:48):
למיטב ידיעתי ולניסיוני, קשה מאוד להגיע לעודף אבץ. להרבה מאוד מאיתנו (בעיקר נשים) יש חוסר באבץ ועודף בנחושת, שהיא רעילה בהרבה. הסימפטום הכי רציני שאני ראיתי במתן כמות גדולה של אבץ היה שילשול, וזה נפתר כשהמנה היומית חולקה לכמה מנות קטנות.
לאחר חיפוש יחסית ארוך בגוגל (יותר מדקה...) מצאתי סוף סוף התייחסות למינונים ספציפיים מסתבר שמינונים מסוכנים הם 150-450 מג ליום, לאורך זמן (לא צויין שם באיזה סוגים של אבץ מדובר, במקורות אחרים ראיתי התייחסות לאבץ משני סוגים שנמצאים בתרופות מסויימות). לנוכח זה, המינונים המומלצים ליום (RDA) נמוכים מאוד , לעניות דעתי.
לשם השוואה, אצלנו בפורום ניתנים לילדים בני שנתיים והלאה מינונים שמתחילים ב-25 מ"ג ומגיעים גם ל-50 מ"ג, בתוצאות מצויינות ומיידיות (לפעמים במידה שלא תיאמן), וללא אף אחת מתופעות הלוואי האיומות המתוארות פרט לשילשול (שכשלעצמו מפחית את כמות האבץ בגוף). המינונים נקבעו בפרוטוקול רפואי שהתבסס על ניסיון קליני מצטבר עם אלפי ילדים, ואינם שרירותיים. אמנם מדובר בילדים אוטיסטיים שסובלים ממחסור כרוני באבץ.
לשיקולכם.
הערה: אני לא רופאה ולא תזונאית.
האם לתת ויטמינים לילד בררן שלא אוכל ירקות
הוא בן חמש, בן בכור לשני אחיו. חכם לגילו, עקשן לחלוטין ומלא שאיפות ורצונות.
ונמוך. מאד. משהו כמו 95 ס"מ. אחותו בת השלש כבר עולה עליו בגובהה.
במסגרת העקשנות והמלחמה על עצמאותו ובגרותו, הוא סרבן אוכל כפייתי, כלומר הוא רעב הרבה ואוהב לאכול אבל רק מגוון מצומצם של מאכלים שהולך ומתמעט מיום ליום. לאחרונה הוא הכריז שהוא כבר לא אוהב שניצלים. כבר ממזמן הוא לא אוהב עוף, ולא אוהב שום סוג של טבעול למעט שניצל תירס. גם נקניקיות הוא אוהב. ולגבי התוספת- רק פסטה או אורז, עם קטשופ. שום רוטב שהוכן ביד אמהית, שום ירק חלילה לא אפונה לא גזר לא קישואים לא שעועית לא כלום.
ממרחים- רק קוטג' או חלבה (אפילו לא שוקולד!!!)
פירות- רק ענבים. כבר כמעט אי אפשר להשיג.
וכו' וכו'. כמובן שבממתקים הוא לא בררן...
ואני מודאגת כי למרות שהנומך במשפחה הוא גנטי (גם אני הייתי נמוכה וגבהתי רק לקראת גיל 20) אני מאד מודאגת שאי אכילת ויטמינים מפירות וירקות עוצרת אותו.
ומאד מתלבטת האם לתת לו ויטמינים
שיקלו על מצפוני ויתנו לי הרגשה שהילד מקבל את מה שהוא צריך
או אולי שבאמת יתנו לו מה שהוא צריך...???
מה דעתכן? איך לגרום לו לאכול גם דברים בריאים בלי להעליב אותו? (אני זוכרת שתמיד נעלבתי עד עמקי נשמתי כשנתנו לי בצלחת משהו שלא אהבתי, והוא מגיב אותו הדבר... האם לתת לו ויטמינים ודי???
נאוה פרנס (2006-10-21T13:44:14):
האם לקחת אותו למרפאת התפתחות?
או לפחות בדקת עם רופא ילדים או עם אנדוקרינולוג שהכל תקין מבחינה התפתחותית?
יכול להיות שיש בעייה עם הורמון הגדילה....
עצות מעשיות מעבר לבירור רפואי:
את יכולה לתת לו מולטי ויטמין - במיוחד אם הוא אוכל ממתקים.
לעשות שינוי משמעותי של תזונת כל המשפחה.
להעיף מהבית ממתקים ושתייה מתוקה - גם אם הוא ייצרוך אותם בחוץ, הכמות תפחת באופן משמעותי
לשים על השולחן מזונות בריאים - שהוא ייבחר מתוכם.
הרבה סלט - נסי כל מיני, שחקי עם הצבעים
לחם ופיתות מחיטה מלאה - גם אם את מכינה פיצה זה מזון בריא יותר.
וכך הלאה.
לא מחליף בירור רפואי
בתיה (2006-10-21T22:10:11):
היי, תודה נאוה. כשאני הייתי ילדה לקחו אותי למרפאת התפתחות, זו אחת הטראומות הגדולות של ילדותי. מדדו אותי, מיששו אותי, אמרו מילים של גדולים בסבר פנים חמורות והבנתי שיש בי איזו בעייה... בסוף אמרו שאין מה לעשות כי אני פשוט נמוכה, ובסוף בסוף- גבהתי. בערך בגיל 20. (היום מטר שישים...)
אמא שלי אמרה- לקחנו אותך לכל הבדיקות האילו כי רצינו שתהיי מאושרת...
(ואני עניתי- אולי אם לא הייתם מגדירים נומך כבעייה אז הייתי מאושרת...)
את כותבת בטון של ידענית. למה לדעתך חשובות הבדיקות הרפואיות? אם יש בעייה עם ההורמון- אז מה אפשר לעשות? האם הוכחה יעילות לטיפולים?
ומה זה מולטי ויטמין? (אני אחפש בדף על תזונה..)
תודה ושבוע טוב!
מיכל צמות (2006-10-21T22:41:15):
בתיה , עוד משהו ששווה לעשות הוא בדיקת דם (לבקש מרופא המשפחה לעשות בדיקת דם מקיפה - הליך פשוט מאד) ולבדוק האם יש חוסר בויטמינים (לבקש באופן ברור שיפרטו את הויטמנים) וברזל וכו'. ואם אין חוסרים - אז זו עוד דרך להיות יותר שקטה.
למרפאת התפתחות, זו אחת הטראומות הגדולות של ילדותי. מדדו אותי, מיששו אותי, אמרו מילים של גדולים בסבר פנים חמורות והבנתי שיש בי איזו בעייה... עם הזיכרון הזה, את יכולה ללכת לברר מה הבדיקות שעושים היום במרפאות הגדילה - ולהיות שם בשביל הילד שלך, לדאוג להגיד לו שהוא ילד מקסים ונהדר ואת רוצה לוודא שכמו שאת היית נמוכה וגבהת אחר כך, שגם הוא כך, ושאם לא - אז אפשר לתת לו אולי עזרה. ובבדיקות עצמם להיות שם בשבילו - ולוודא (לשאול מה הולכים לבדוק, לבקש לבדוק בעדינות, להעיר באסרטיביות כשלא...) שהוא לא יחווה את הדברים כפולשנות, להבהיר במילים שיבין את דברי המבוגרים.
נראה לי חשוב לבדוק, כדי לדעת שהכל בסדר ואם יש קושי, אז לטפל. (וחוץ מזה, כערך מוסף, אולי היכולת שלך להגיע לשם היום ממקום אחר, שיעצים את הילד שלך בתהליך - יכול לעשות לך חוויה מתקנת
(-; ).
אדהמאמא (2010-02-09T21:09:50):
בתי בת שבעה וחצי חודשים, יונקת, לאחרונה החלה לטעום מעט ירקות ופירות.
לא נתתי לה את תוספי הויטמינים המומלצים על ידי משרד הבריאות, מתוך חשדנות
כללית בכל נושא הויטמינים המלאכותיים והחומרים הנוספים הקיימים בהם.
אנו טבעונים. אני ממתינה בימים אלו לתוצאות בדיקת דם שלי לודא שהכול תקין
ומודה ששאלתי עצמי לא אחת לגבי טיב ההחלטה לא לתת לה תוספים.
הייתי שמחה לשמוע דעות בנושא ואעריך מאוד כל מידע שיש בידי חברי
הקהילה בנושא ויטמינים בכלל ולתינוקות בפרט.
תודה!
סמדר נ (2010-02-10T08:35:14):
דעה אין לי.
כאן (קליפורניה) אין שום הנחיה למתן גורף של ויטמינים או ברזל לתינוקות. ויטמין די, למשל, מקבלים עם מרשם רופא בלבד, והוא לא ימליץ אם לא תהיה סיבה מיוחדת. בגיל 9 חודשים בודקים המוגלובין בלבד (לא ספירת דם מלאה ובטח לא ברזל/פריטין/טרנספרין וכו') ואם הוא תקין לא ממליצים על מתן תוסף ברזל (מצד שני אם תבטאי חשש -- יגידו לך שאם את חוששת את יכולה לתת).
צריך לקחת בחשבון שההמלצות השונות נובעות לפעמים ממצב תזונתי שונה באוכלוסייה, או מתחשיב כלכלי שונה. כלומר, זה שבמקום אחר ההמלצות שונות לא אומר בהכרח שאין היגיון בהמלצות הישראליות, או שלא כדאי ליישמן. בהתחלה פחדתי לא לעשות מה שאני יודעת מהארץ ש"צריך", אבל הפרספקטיבה של מקום אחר מאד עוזרת להפנים שההתוויות האלה אינן חוקי טבע.
קרוטונית מהמרק הגדול (2010-02-10T10:04:01):
מנצלת לשאלה בנושא דומה לזו שפתחה את הדף.
גם לי יש בן חמש בררן מאוד באוכל. למעשה הוא אוכל דברים יחסית בריאים אבל מועטים מאוד. לא נוגע בירקות למשל. טריקים וטיפים לאוכל בריא יותר אני כבר לא מנסה, הספיק לי... אחרי שנים של מאבקים הגענו לתזונה שהוא אוהב ונראית לי סבירה.
אני אפרט כאן מה הוא אוכל, הרשימה לא ארוכה כדי לברר - איזה ויטמין כדאי לתת לו אם בכלל? אני נותנת כרגע רק אומגה 3 לילדים.
יום טיפוסי שלו נראה כך:
2 ביצים אורגניות מטוגנות + 2 פרוסות לחם (כלומר "ביצה בקן" בוקר וערב..)
כריך עם טחינה גולמית מלאה + סילאן (הלחם בד"כ טוב, שיפון / שאור וכולי, קנוי עם כמה שפחות תוספים. או מאפה בית)
תפוח מקולף - 1 או 2
חצי שניצל ביתי + כמה כפיות פחמימות (אורז / פסטה / צ'יפס)
5-6 כפיות טחינה גולמית מלאה מעורבבות בסילאן (זה גם כן יכול לככב, בוקר וערב)
1-2 כוסות חלב עזים
2-3 עוגיות - ביתיות מקמח מלא (או ביסקוויטים שסבתא מביאה לו)
דברים שאוכל מדי כמה ימים - חופן קשיו או פיסטוק טבעי / כמה כפיות גבינה לבנה / מיץ תפוזים סחוט טרי (אך מסונן... לצערי)
זהו בערך. אני אומרת לעצמי שמבחינת חלבונים וסידן הוא מכוסה אבל לא בטוחה בעניין ויטמינים.
מה דעתכם? האם יש משהו ספציפי שבולט בחסרונו? (ויטמין סי)?
ג'ינ ג'ית (2010-02-10T14:15:25):
קרוטונית - לדעתי לא חסר לו מי יודע מה.
השאלה - הוא גם לא אוכל ג'אנק?
בן אחותי גדל על שוקולד, קורנפלקס (מאוד מסויים הכי מתוק ושוקואי שיש עלי אדמות), שוקו וחומוס.
מדי פעם אכל קציצות רק של דודה מסויימת ואף אחת שהכינה בדיוק את אותו המתכון לא זכתה להענות, בורקס רק של מעדנות.. שקשוקה במינון מאוד מסויים של רטיבות ומתיקות (כשאם המינון הוא לא מדוייק הוא לא מסוגל אפילו לגעת בציפורן)
בענף הצומחים - רק מלפפון מקולף וחתוך לעיגולים. שום פרי. שום ירק. את רובם עד היום הוא לא מכיר.
עם הזמן אגב "נפתח הטעם" והרבה מאכלים טובים לו.
הוא ספורטאי ונער חסון (טאצ' ווד) ולא חסר דבר.
מה שאני אומרת זה שאם יש לילד חיבה למשהו ג'אנקי שיבוא בנוסף לתזונה.. כל דבר שהוא מוכן להכניס לפה, אני בעד. זה יכול להתחיל משוקולד ועד לפיצה עם ירק בלי ירק. זה ברמה העקרונית טוב לילדים בררניים על מנת שככמה שפחות יתקבעו לתפריט מסויים. זה גם פותח את הטעם מהנסיון שלנו לנסות כל מיני בכלל בריאים .. (ומי שרוצה לסקול על ההצעה שייקח תור, יש רשימת המתנה).
אגב, קראתי שהרבה אנשים לא מסוגלים לאכול ירקות כי זה מר להם בפה. עניין מולד לגמרי. יש שירק מתוק להם ויש שזה מר.
אז אפשר לערבב ירק עם סוכר.. נגיד גזר מגורד עם סוכר, או שיש את הממתיק הזה הנוזלי שהוא נגזרת של סוכר וטבעי לחלוטין, ראיתי באחת מתוכניות הידאטה למיניהם מישהי מזליפה על גזר ואוכלת. במקרה שלך אפשר אפילו לטבול גזר בסילאן או בטחינה (הקטע הוא לצאת מהקונבנציה איתם, לחשוב אחרת על שילובי מזון).
שווה לנסות עם הירקות הנייטרלים יחסית בטעמם (על גזר, מלפפון, אנעארף).
ועוד אחד אחרון לפני פיזור - יופי שהפסקת עם הטריקים והעניינים. אצלנו זה גם לא עזר, סתם הכניס מתח ועצבים לכולם (בייחוד לאחותי שהיתה רצה עד הלוננלולו בשביל להכין קציצה מעאפנה או להביא עוד מהמשהו הקטן שהסכים להכניס באיזה מסעדה ונתקלה במפחי נפש. הבררניים האלה לא מוכנים לזוז מילימטר ממה שטעים להם, ומסוגלים לאכול בלופ אינסופי מה שכן טעים להם. שלא נשכח מי הבוס. לרגע).
אדהמאמא (2010-02-10T15:06:09):
תודה סמדר על התגובה וההתייחסות- ועל פרספקטיבה חוץ לארצית. אכן מידע מאזן.
חייתי בקליפורניה שבע שנים אם כי ללא ילדים ואין ספק שכמויות השמש ואיכות המזון אינן פחותות
בארץ.
אשמח לדעות נוספות וללמוד עוד על הנושא.
קרוטונית מהמרק הגדול (2010-02-10T19:27:44):
מה שאני אומרת זה שאם יש לילד חיבה למשהו ג'אנקי שיבוא בנוסף לתזונה.. כל דבר שהוא מוכן להכניס לפה, אני בעד.
חחחחחח גם הוא בעד. בענייני ממתקים הוא ממש לא בררן, העיקר שיהיה מתוק. לפעמים זה ממש מעציב אותי כשהוא אומר שטעים לו, משהו שאני טעמתי ונזעקתי מכמה שזה מלאכותי ומגעיל (לחיכי).
אז מכאלה הוא מקבל כל מיני שוקולדים ומעדני חלב אצל הסבים (1-2 בשבוע), גלידה פעם בשבוע איתי ועכשיו התחיל גם עם סוכריות, 2-3 בשבוע. אבל אני לא אתן לו עוד מתוק רק כדי שיכניס לפה. גם לי יש גבולות...
הבררניים האלה לא מוכנים לזוז מילימטר ממה שטעים להם, ומסוגלים לאכול בלופ אינסופי מה שכן טעים להם.
כן, תראי, אם היה נופל לי האסימון הזה בגיל 2.5 נגיד, לא היה לי כ"כ קשה לספק לו לחם וחמאה, או חביתה, 3 פעמים ביום, ורק את זה. היום אני אומרת: לפחות זה לחם איכותי יחסית, ומן הסתם יימאס לו מתי שהוא.
מה שאני עדיין לא בטוחה לגביו זה ויטמינים, כמו ויטמין סי. למשל. האם הוא מקבל כרגע מספיק ויטמין סי? לא בטוחה.
אז אפשר לערבב ירק עם סוכר.. נגיד גזר מגורד עם סוכר
תגידי לי, השתכנזת?
ג'ינ ג'ית (2010-02-10T22:25:51):
_אז אפשר לערבב ירק עם סוכר.. נגיד גזר מגורד עם סוכר
תגידי לי, השתכנזת?_
זו המצאה מרוקאית זה! עד היום אבא שלי מכין לנו את זה כקינוח!
אל תתחילי איתי, כמו המצרים/ לבנונים או מי שזה לא יהיה שיושבים לנו על הגבול - ובאים עלינו עכשיו עם החומוס.
והגריין - "טוב לבלוע צפרדע מפעם לפעם מאשר להיות חסידה". בחיי שנראה לי שהוא רומז לך משהו על הממתקים של הילד.
<אני, מותק תמיד בצד של הילד. ככה זה כשאת עדיין רק דודה>!
ג'ינ ג'ית (2010-02-10T22:35:04):
אה ועוד דבר, לגבי הטעם שלו.
בטח שאת נזעקת מזה שטעים לו ג'אנק. את במקום אחר, גיל אחר וגם הג'דננן לך השכל מהאתר.
הוא ילד פעוט, גם אם הוא יהלום ונסיך ומלך (:-)) חוש הטעם עדיין בוסרי (אני תוהה איפה חוש הטעם שלי נכנס בסקאלה הזו.. טרמיטית שכמותי).
במילים אחרות - תחשבי על ילדה בגילו שורוד בזוקה נראה לה שוס.
לגבי הויטמין סי.. אפשרי לתת לו פעם בשבוע כדור מציצה. זה לא שחסר לו לגמרי, אם חסר.
במידה ולא חסר - כדור אחד לא יגרום לעודפים היסטריים (של ילדים, אה?).
קרוטונית מהמרק הגדול (2010-02-11T09:30:57):
אם את רוצה, את יכולה לנסות להציע לו מולטיויטמין שנקרא "פלורויטל" של חברת גרמזה
אחלה , תודה.
_שנראה לי שהוא רומז לך משהו על הממתקים של הילד.
<אני, מותק תמיד בצד של הילד. ככה זה כשאת עדיין רק דודה>!_
בואי לצחצח לו ואחר כך נדבר
לצערי, אני חושבת שהטעם שלו בכל הנוגע למתוקים כבר ממש לא בוסרי. התנסה מספיק.
אום אל קיצקיצ (2010-02-11T13:24:55):
אדהמאמא, אני לא נתתי ויטמינים לבנותי, וגם לא כל חברותי מסביבי. לא רואה את הצורך, במיוחד לא בויטמין D שההמלצה לתת אותו במדינה כמו ישראל נשמעת לי ממש מגוחכת. כשהגדולה נולדה זה עוד היה A+D. ואז פתאום מסתבר שאפשר לחיות טוב מאוד בלי ויטמין A כתוספת. מחר יגידו גם על ויטמין D אותו דבר. בקשר לברזל, תבדקי. בגיל 9 חודשים עושים בטיפת חלב ספירת דם ואז אם נמוך מידי את יכולה להחליט לתסף בכל דרך שתיראה לך (יש גם תוספי ברזל טבעיים, כמו זה שרוניתה פיתה מעליי דיברה עליו). אני לא הייתי נותנת בלי לבדוק קודם אם יש חסר. למה להניח שיש חסר? התינוקת על הנקה מלאה נכון? ז"א שהיא ניזונה מהמזון שייעד לה הטבע. בעיני זה מספיק כדי להניח שהטבע עושה את עבודתו כראוי ואין שום מחסור, עד שלא הוכח אחרת.
אדהמאמא (2010-02-11T18:50:05):
לפעמים פשוט מספיק לקרוא שעוד מישהו חושב ומרגיש כמוני. זה לא דבר של מה בכך, כשהעולם כולו נדמה דיגיטלי ואת מרגישה אנאלוגית. זה מספיק בשביל למלא מחדש את הריאות באוויר.
אז תודה לך קיצקיצ יקרה. חיזקת אותי בדרכי.
רוניתה פיתה (2010-02-12T01:45:30):
רגע רגע רגע
תיקון טעות: התכוונתי ל"קינדרויטל". זה המולטי-ויטמין. מה שכתבתי קודם הוא תוסף ברזל לילדים.
דניאלה (2010-02-12T13:18:17):
ואיך שהתחלנו - באמת התיאבון שלו נפתח עוד ועוד
אני התחלתי לפני כמה חודשים לתת לילדה (אז שנה ושלוש, בערך) דובוני ברזל של יומי. לא בדקתי אם חסר כי לא רציתי לדקור לשווא אבל חששתי מאנמיה וגם היה חוסר תיאבון ונתתי דובון ביום (היא מתה על זה, זה כמו ממתק).
בהתחלה לא ראיתי שינוי משמעותי, אבל היום, כמה חודשים אחרי, אני יכולה להגיד שהתיאבון שלה פשוט השתפר פלאים.
וזה, אגב, גם הוציא אותנו מלופים מסוימים של בררנות שלה-עקשנות שלי,
והיום באופן כללי היא אוכלת הרבה הרבה יותר טוב (טפו).
קרוטונית מהמרק הגדול (2010-02-12T19:50:48):
תיקון טעות: התכוונתי ל"קינדרויטל". זה המולטי-ויטמין. מה שכתבתי קודם הוא תוסף ברזל לילדים
(אגב, ברזל הוא לא צריך - בדקנו לפני כמה שבועות, בהקשר רפואי אחר, ואין לו חוסר).