התחתית של סל הכביסה

אשתי ואני נשואים מזה שנה וחצי ויש לנו בת בגיל חצי שנה.
כמו כל זוג יש בינינו חלוקת תפקידים בבית. במסגרת חלוקה זו אשתי ממונה על הכביסה.
עד כה הכל טוב ויפה. הבעיה היא שאשתי אינה מגיעה אף פעם לתחתית של סל הכביסה. יש בגדים שאני מאוד אוהב אך איני זוכה ללבושם בגלל מיקומם בסל.
פניתי אליה מספר פעמים עם הבעיה. אישתי רגזה מאוד על ההערה והזמינה אותי לעשות כביסה בעצמי.
לאחר שעשיתי כך וצבעתי את מיטב בגדינו בסגול הודי נאסר עלי להתקרב לאזור.
כיצד אוכל לצאת ממבוי סתום זה?
אודה על תגובתכם.

אולי פשוט פעם בשבוע תבחוש את סל הכביסה וכך יעלו הבגדים השוכנים המעמקים אל ראש הערמה?

חשבתי כמו בקי, רק להפוך במקום לבחוש באקראי.

יש מייבש? תקנה מייבש (אולי יד שניה?) ותראה שתגיעו לתחתית מהר. או, אם אתם לא רוצים מייבש, שתי כביסות בשבוע. אם אתה מוכן לחזור לנסות, כל מה שצריך הוא: לשים לב לפתקית הפנימית בכל בגד, שכתוב עליה מה אסור (נגיד, לכבס מעל X מעלות או לגהץ. הכל בסימון בינלאומי שקל לפענח), וכמובן - לשים בכל פעם בגדים בצבעים דומים

אם זו כביסה ראשונה או שלא בטוחים שהצבע לא ירד, לכבס ביד.
שיהיה בהצלחה!

קבל את הזדהותי הכנה.
לא סתם הניק שלי קרוי על שם ערימת הכביסה בביתנו.
הפטנט אצלנו: האיש מודיע לי מראש מה הוא רוצה שאכבס, למשל:
"מויש, מתחילים להגמר לי התחתונים", או נגיד: "מויש, מה עם החולצה הכתומה ההיא?"
עובד בסדר גמור.

גם אצלנו כמו אצל מויש.
אולי היא חושבת שאתה מאשים אותה במשהו (קורה. לפעמים לא מפענחים נכון אחד את השני).
נסה לבקש ממנה בצורה הכי עניינית את מה שחסר.
"עוד מעט נגמרים לי הגרביים, את יכולה בכביסה הבאה להשתדל לשים גרביים?"
ואם זה לא עוזר, תקנה עוד ממה שחסר. אם תמיד נגמרים הגרביים, תקנה עוד גרביים.
חבל לריב על שטויות.

אם יורשה לי שוב:
אצלנו ליאור עבר טירונות כביסה. לימדתי אותו את כל מה שצריך לדעת.

להפריד כביסה לפי צבעים
לכבס תמיד ב 40 צ. (החוק הזה נכון רק כשהוא מכבס)

בגדים שהוא לא בטוח לגביהם כמו למשל מכנסי שרוואל הודיים לא לכבס*

בגד לבן עם הדפס מקדימה דינו כבגד לבן ללא הדפס מקדימה.

והחוק הכי חשוב אם אתה לא בטוח תבוא ותשאל
עד היום הוא עוד לא צבע את הכביסה.

וזה נותן לו חופש גדול בכל הנושא כי הוא לא תלוי בי.

וכמובן שהוא עבר גם הכשרה מיוחדת בקיפול כביסה וסידור בארונות ומבצע את המוטל עליו לשביעות רצון מפקדיו.

בקי, נראה לי יהיה ביקוש לקורס כזה

וכמובן שהוא עבר גם הכשרה מיוחדת בקיפול כביסה וסידור בארונות

לכזו דרגה של הארה רוחנית עדיין לא הגענו. מצד שני, גם הסטנדרטים שלו, למרבה האושר, נמוכים למדי, והוא לא התלונן כאשר במשך שבוע היה צריך לדלות מהקערה שהיתה מונחת במסדרון זוג גרביים חדש בכל בוקר.

תעברו לקיבוץ (-;
אצלנו רק צריך להשליך כביסה, לקחת מהקומונה ולסדר בארונות המתאימים (מגיע מקופל).

תעברו לקיבוץ
או שתשלחו למכבסה.

אצלנו אני עושה את השוטף, וכשיש מחסור - האיש משלים פערים.
הוא, אגב, מומחה גדול ממני לתוכניות כביסה ולמיון - תוצאת שנים ארוכות בהן המכונה והמייבש היו בבית אימו, ומטעמים מובנים הוא היה האחראי בלעדי על הכביסה.
הוא גם מקפל יפה ומוקפד ממני, מה שדווקא מעצבן אותי, כי זה מאריך את זמן הקיפול. לא זו אף זו, לעיתים, כששנינו מקפלים יחד, הוא 'פורם' את הקיפולים שלי ומתקן אותם. לא, לא מתלוננת. רק מדווחת...

הוא גם מקפל יפה ומוקפד ממני
או, יופי, אני לא בודדה במערכה!
אחרי כל מה שכתבו כולם לא היה נעים לי להודות, שאמנם אין כמוני בכיבוס, אך אין כמוהו בקיפול (כמעט משתווה לאמא שלי, וזו mission impossible)

הוא גם מקפל יפה ומוקפד ממני,
שאמנם אין כמוני בכיבוס, אך אין כמוהו בקיפול. (אולי הם מפחדים שנגיד להם שהם לא מקפלים טוב, אז הם משתדלים? וברצינות - אולי הם פשוט יותר יסודיים מאיתנו. אנחנו חושבות על עוד שמונים עבודות בית שצריך להספיק,
והם מתרכזים במשימה שהוטלה עליהם. )

לאמריקאים יש פיתרון לכל בעיה.
לדעתי אפשר לעשות כזה בבית בקלי קלות מפוליגל.
http://www.canadiantire.ca/assortments/[po]product detail2[/po].jsp?PRODUCT<>prd id=845524442936341&FOLDER<>folder id=282574489514921&ASSORTMENT<>ast id=1408474395348027&bmUID=1095343265375&showback=no

ואם זה לא המכשיר הכי מיותר שראיתם בחיים אז אין לי מה לאמר יותר.

אנחנו חושבות על עוד שמונים עבודות בית שצריך להספיק, והם מתרכזים במשימה שהוטלה עליהם.
בהקשר הזה זה באמת נשמע ההסבר הנכון, אבל...כשזה מגיע ללטפל בכלים שבכיור הוא אכן יעמיס את המדיח נפלא, אבל לא ירחץ את הטעון רחיצה ידנית וכמובן לא ינקה את הכיור (כיור זה הרי לא כלי...).
לכן אני מציעה הסבר חלופי - הם מקפלים כך כדי שזה יקח יותר זמן, כך שרעיותיהם לא תוכלנה להטיל עליהם משימות נוספות. איך זה?

<התנצלותי הכנה לבבה, שיצא לכבס אתונות ומצא עצמו מול דף תמיכה...>

לכן אני מציעה הסבר חלופי - הם מקפלים כך כדי שזה יקח יותר זמן, כך שרעיותיהם לא תוכלנה להטיל עליהם משימות נוספות. מבריק, חביבתי! אך האם סבורה את שגברים מסוגלים לדרגות כאלה של ערמומיות ?

אך האם סבורה את שגברים מסוגלים לדרגות כאלה של ערמומיות ?
לא ב- ל' רבתי.

בקי, הקישור שלך מגיע לאתר התיירות של קנדה? יכול להיות?
בהקשר הזה זה באמת נשמע ההסבר הנכון, אבל...כשזה מגיע ללטפל בכלים שבכיור הוא אכן יעמיס את המדיח נפלא, אבל לא ירחץ את הטעון רחיצה ידנית וכמובן לא ינקה את הכיור (כיור זה הרי לא כלי...).
יש צדיקים בסדום, אין עליו בכלים... ואולי זה מתאים למה שמ-י-כ-ל אומרת, הוא רוחץ כלים בצורה כ"כ יסודית כדי שזה יקח יותר זמן... (רוחץ ידנית , אח"כ מדיח, מנקה את הכיור והשיש... תענוג)

אך האם סבורה את שגברים מסוגלים לדרגות כאלה של ערמומיות ?

אני מכירה מישהו שכל פעם שאישתו היתה מבקשת ממנו שישטוף כלים היה מפיל איזה כוס "בטעות", עד שהיא כבר לא ביקשה ממנו יותר....

מיכל. בדקתי את הקישור ואצלי הוא מגיע לתמונה המבוקשת.

טרה. גם עלי ניסו את הטריק הזה.
פעם בשבוע כשהייתי הולכת לסופר הייתי קונה ששית כוסות חדשה (10 ש"ח לכוסות פושטיות).
בקיצור - לא מאיימים על יונה ביין.

אני הייתי צריכה ללחוץ פעמיים על הקישור עד שהגעתי לדף המבוקש. אבל שווה להתאמץ!!

הבעיה היא שאשתי אינה מגיעה אף פעם לתחתית של סל הכביסה. יש בגדים שאני מאוד אוהב אך איני זוכה ללבושם בגלל מיקומם בסל.
האמת אני פשוט מתעלם מהפרדת הצבעים ומרמת הכתמים והחורים בבגדים. החוכמה זה התזמון. כאשר נשמע המשפט "בלעם אנחנו קופצים היום להורים שלי, דודה זושה באה לבקר אותם" אני שולף את המכנסיים החגיגיות המשמשות ביום יום כסמרטוט לבדיקת שמן באוכף. אני לובש את המכנסיים, ואת הפרצוף התמים של "אין מכנסיים אחרות, הזוג השני מונח בתחתית סל הכביסה". כך יש לי את כל הבגדים הנחוצים לי, והאתון מרים עושה כביסה בזמן שאני מתעקש ומלחך עשב.

מכירה מישהו שאומר שבסוף הארוחה הוא מיד מתנדב לשטוף כלים - ואז בת הזוג אחראית על רחצת הילדים והשכבתם לישון.... (לא זוכרת, אולי זה מתוך מערכון, ואולי איש אמיתי ששמעתי).

מכירה מישהו שאומר שבסוף הארוחה הוא מיד מתנדב לשטוף כלים - ואז בת הזוג אחראית על רחצת הילדים והשכבתם לישון....
שתוסיף לו אותם לכיור, אם הוא כבר רוחץ.

אצלנו תחתית סל הכביסה מהווה חלום רחוק בלבד - לפעמים מצליחים לכבס את הערמות שמסתירות אותו (את הסל)...
אנחנו לא קבענו חלוקת עבודה כנ"ל כך שאם אין לי מה ללבוש - זה אשמתי בלבד

אני שולף את המכנסיים החגיגיות המשמשות ביום יום כסמרטוט לבדיקת שמן באוכף - דודה זושה וההורים כבר רגילים לראות אותי ככה

יש מייבש? תקנה מייבש (אולי יד שניה?) ותראה שתגיעו לתחתית מהר

עם הולדת ביתנו נולד לנו גם מייבש, זאת חרף התנגדותי לכך:
א. חבל על החשמל, ברוך השם יש לנו קרוסלה שלמה עם חבלים בחצר שהפכה יתומה
ב. פעם בשבוע זוגתי שוכחת את הכביסה במייבש ואני לובש בגדים מקומטים לעבודה
ג. גלי החום שהוא פולט יוצרים סאונה באמבטיה. כאשר הם מתווספים לגלי החום שאני פולט בזמן שהייה בנוחיות הדבר מזכיר ביקור בגיהנום.
ד. לא אחת נוצר מצב שבגדים שלבשתי באותו יום מוכנים כבר בערב וכך מוצא עצמי הולך יומיים רצוף עם אותם בגדים ועם מבטי סלידה של קולגות בגבי.

וההורים כבר רגילים לראות אותי ככה
אצלי ההורים כבר לא רואים בעיניים חוץ מהילדה

כשזה מגיע ללטפל בכלים שבכיור הוא אכן יעמיס את המדיח נפלא, אבל לא ירחץ את הטעון רחיצה ידנית וכמובן לא ינקה את הכיור (כיור זה הרי לא כלי...).
זו הקלה בשבילי לגלות שגם לכן יש בעיה עם תחתיות

<התנצלותי הכנה לבבה, שיצא לכבס אתונות ומצא עצמו מול דף תמיכה...>
אין צורך בהתנצלויות ההתחברות מהמקום האישי הינה כנחמה עבורי

אז אולי להחליף תפקידים? אתה תעשה כביסה והיא משהו אחר?

שתוסיף לו אותם לכיור, אם הוא כבר רוחץ.

(יש בעברית קיצור כמו LOL??)

אצלנו הוא טוען נכות למידה חריפה כשזה קשור לקיפול בגדים או לכביסה או לשימת מצעים נקיים על המיטה, או לשטיפת הכיור ("כיור זה לא כלי", הרי) ... אחרי ארבע שנים ביחד (וניתוח שמונע ממני לרדת למרתף לעשות כביסה בעצמי) שכנעתי אותו לעשות כביסה לבד. כמה חבל ששכחתי להגיד לו "לא את השרוואל האדום" ועכשיו רוב הגרביים שלנו ורודים...טוב, לפחות הוא הסכים ללמוד לקפל את הבגדים לשנים ולהניח יפה בקערה.

יש בעברית קיצור כמו LOL??
נתקלתי בכמה: צב"ר, צחוק בקול רם. או צב"ג, צחוק בקול גדול. גם - צג"א - צחוג גדול אצחק.

אנחנו עושים "מבצע כביסה" (על משקל "מבצע אנטבה") אחת לזמן מה ומטפלים בתכלית התחתית.

לא אחת נוצר מצב שבגדים שלבשתי באותו יום מוכנים כבר בערב וכך מוצא עצמי הולך יומיים רצוף עם אותם בגדים ועם מבטי סלידה של קולגות בגבי

אני מבינה שנגמר לך על מה להתלונן. חשבתי שהתלוננת על זה ש אין לך כביסה נקייה. הודה לזוגתך שתחייה באותם הימים בהם הכביסה מוכנה מהר.

עד כאן נזיפות פולניות

אצלנו הוא מתחיל ליבב כשנגמרים התחתונים מהסוג שהוא יותר אוהב, ואז אני יודעת לאיזו כביסה לתת עדיפות.

לגבי תחתית הסל - לנו יש סל כביסה ענק, ובדר"כ אני עושה כביסה כשמגיע הצורך להתיישב על מכסה הסל כדי לדחוס יותר טוב את הבגדים

. או אז אני פשוט שופכת הכל החוצה וממיינת את הכביסה לערימות (אני מבינה שאין לך מושג שכביסה ממיינים אבל זוגתך יודעת). מתחילה מהערימה בעלת החשיבות הקריטית יותר וכך הבגדים האהובים והחשובים של הבנזוג שבים אליו במהרה.
בדר"כ אני לא מספיקה את כל הערימות באותו היום, וכך הן חוזרות להן לסל, אבל לפחות יש שינוי סדרים, וערימה אחרת פוגשת את התחתית. כמו ללחוץ על כפתור הרפרש.

ועוד דבר לגבי המייבש. בחייאאאאאאת רבאק, שכחה את הבגדים במייבש? תהיה גבר, תפתח את דלת המייבש, ככה לפחות יצאו טיפה פחות מקומטים. למה להתקטנן איתה? זה בגדים שאתה רוצה ללבוש, ואני בטוחה שהיא לא שוכחת בכוונה.

בהצלחה.

אני מבינה שנגמר לך על מה להתלונן. חשבתי שהתלוננת על זה ש אין לך כביסה נקייה. הודה לזוגתך שתחייה באותם הימים בהם הכביסה מוכנה מהר.
למרות שזוגתי רוותה נחת מתשובתך ברצוני לציין בשביל הרקורד, כי מצוקתי נבעה מכך שיש בגדים שכבר שכחתי שיש לי אותם ולא מחוסר כביסה נקייה.

ועוד דבר לגבי המייבש. בחייאאאאאאת רבאק, שכחה את הבגדים במייבש? תהיה גבר, תפתח את דלת המייבש, ככה לפחות יצאו טיפה פחות מקומטים.
תמר, נו באמת אחותי, מה אני: אחד שעושה דווקא? ברור שאם אני בבית אני מוציא אותם. אומנם גבר, נכון, אבל מינימום קרדיט לא מגיע לי?

איפה האמפטיה איפה?

איפה האמפטיה איפה?
בתחתית סל הכביסה כמובן.

איפה האמפטיה איפה?
בתחתית סל הכביסה...

מונו - ג'ינס פרטי!

בדיפ של הסל

התמונה של בקי:
http://images.canadiantire.ca/media/ima ... po]0428802 450 CC 176a2[/po].jpg
מוזר, גם אני הייתי צריכה ללחוץ פעמיים כדי להגיע לשם.

בחיי שכביסה היא עניין די פשוט. ואפילו נעים בהרבה מכלים. ומי שדבק בפלייליידי, יכול בקלות יחסית לאמץ לו אובססיית כביסה, כמוני.
ועוד טיפ: סל כביסה קטן יותר. אצלנו יש גיגית סטנדרטית, בלי מכסה, ואם היא מתמלאת הבגדים מגיעים לרצפה ומונעים מן הדלת להיסגר, אז פשוט לא מצטבר.

הגעתי לכנס של מכבסים אנונימיים?
שלום. אני שרון.
אתמול הגעתי לקרקעית ארגז הכביסה. (עשיתי שלוש כביסות: כביסה בהירה, כביסה כהה, וכביסה לבנה)
עכשיו הכביסה נחה בחדר השני ומחכה שאגיע לקרקעית הכביסה הנקיה.
לא תמיד אני מגיעה...

_הגעתי לכנס של מכבסים אנונימיים?
שלום. אני שרון._
שלום, אני יעל, והכביסה הבהירה המלוכלכת יושבת ומסתכלת עלי מארון הכביסה ומחכה שאכניס אותה למכונה.
לעומתה, הכביסה הכהה המקופלת מסתכלת עלי מהספה ורומזת לי להכניס אותה לארון.
אבל אני לא אכנע.

לפחות נרשמה פה השתתפות גברית מעל הממוצע. כנראה שכאשר מדובר בנושא שמעניין אותם , אז הם מוכנים גם לדון בשטויות.
(גרביים באמת הרבה יותר מעניינים מהילדים!)

מי שמעוניין בהמצאה (החולנית, יש לציין) מהתמונה של בקי - טיפ

פעם בחיפושי אחרי עבודת סטודנטים, נקלעתי למשמרת יחידה ב"קסטרו". הייתי צריכה להגיע מאופרת ולבושה יפה עם נעליים מצוחצחות ותפקידי במשמרת ראשונה (ואחרונה) היה - לקבל את הבגדים. השיטה שם היא לשים דף A4 במרכז החולצה ולקפל את השרוולים על זה. ככה זה יוצא מרובע עם שוליים ישרים משו משו. בקיצור, כמו המכשיר הזה מהתמונה. (מי שקונה בגדים ברשתות אופנה בטח מכירה את התופעה של ניירות שנושרים מתוך החולצות. זה זה)
בקיצור, החלטתי שאופנה זה לא העתיד שלי, אבל מאותה משמרת יצאתי עם ידע לחיים בקיפול מעולה של חולצות

לשים דף A4 במרכז החולצה
מי שצריך, יש לי דפים קטנים של מרשמים שניתן אולי לקפל בעזרתם חולצות של ילדים.

תודה שפיענחתם לי את התמונה.

היתה לי בעיה כמו של בבה כשגרתי עם ההורים, ואח"כ כשכיבסתי אצלם, לפני מיליון שנה בקירוב. ברגע שהשתלטתי על מכונת כביסה משלי, נשבעתי שלא עוד!

עכשיו אף אחד לא מוצא את הבגדים החביבים עליו בתוך הררי הכביסה הנקייה שמאיימים לקבור תחתיהם את חדר השינה...

תודה לבבה ולצוות המשיבות על הדף הכי מצחיק שקראתי בשבועיים האחרונים.
לשים דף A4 במרכז החולצה
גילה, את זוכרת במקרה איפה הסרטון המדהים ששמת פעם עם היפאנית המקפלת?

אני לא יודע איך לכבס את עצמי ממלאי המילים הצבועות שלכם

הגגנת שהיתה לי בגנון היתה אומרת במקרה שלך שצריך לשטוף את הפה בסבון.

אני מכירה מישהו שכל פעם שאישתו היתה מבקשת ממנו שישטוף כלים היה מפיל איזה כוס "בטעות", עד שהיא כבר לא ביקשה ממנו יותר....
מכירה באמת? כאילו - באמת-באמת? יואו! חשבתי שזה רק במערכונים.

גילה, את זוכרת במקרה איפה הסרטון המדהים ששמת פעם עם היפאנית המקפלת?
כן, חשבתי שהוא מתאים פה. >>>>>> הולכת לחפש בפורומנקה.
בעצם, לא. קודם הולכת להפעיל מכונה. הוא יקפל כשיחזור (-:

בבקשה
(נו, ברור שעוד לא הפעלתי. כבר. נו...)

וואו

אני מכירה מישהו שכל פעם שאישתו היתה מבקשת ממנו שישטוף כלים היה מפיל איזה כוס "בטעות", עד שהיא כבר לא ביקשה ממנו יותר....
לאבא שלי יש סיפור מיתולוגי על איך פעם שמו אותו בתורנות שטיפת כלים בצבא, ובגלל שהוא כמובן בן אדם מאד אחראי ומוסרי, ודאג אך ורק לרמת ההגיינה של כלי האוכל, הוא שטף מ-א-ד ל-א-ט ומ-א-ד י-ס-ו-ד-י. כשהגיעו הכלים של ארוחת הערב, הוא עדיין רחץ את הכלים של ארוחת הצהרים. יסודי. אחרי יום אחד הוא שוחרר מהמשימה ולא התבקש מעולם לרחוץ שוב כלים, לפחות באותו בסיס.

גילה, הרסת אותי עם הסרטון הזה. בהיתי בו כמה פעמים, חשבתי שהבנתי מה היא עושה, והלכתי לבדוק על רטוב.
יוק. נתקעתי אחרי השלב הראשון.

מה את מצפה? היפנים אוכלים עם מקלות אכילה מגיל שנתיים. ככה הם מפתחים קורדינציה מופלאה מגיל צעיר.

אחרי אימונים מול המחשב, להלן תובנותי:

חולצה פרושה על גבה, חזית קדימה.
יד ימין תופסת בנקודה באמצע הדרך בין הקצה התחתון לכתף, במרחק מה מתפר הצד של החולצה.
יד שמאל מתווה קו מהנקודה באמצע ועד לכתף, ואוחזת בכתף (באותו מרחק מתפר צד של החולצה).
יד שמאל ממשיכה לאחוז בנקודה בכתף, מרימה אותה ומצמידה אותה לקצה התחתון של החולצה, על אותו קו דימיוני מתפר הצד של החולצה (יד ימין ממשיכה לאחוז בנקודה באמצע החולצה).
יד ימין מורמת ומושכת את הנקודה בה היא אוחזת, בעוד יד שמאל ממשיכה לאחוז בכתף ובקצה התחתון המוצמדים. החולצה "מתהפכת".
שתי הידיים מניחות את החולצה על משטח הקיפול כך שהשרוול הנותר יתקפל לאחור.
בעלת הידיים מקפצת בחדוות ניצחון, וממשיכה לקפל ככה את יתר החולצות עד שנמאס לה.

משהו טוב יצא מהדף המבדר הזה.........
שני הבנים שלי מתאמנים כבר אי אלו דקות בניסיון לחקות את היפנית.

אני לא יודעת מה זה יותר - גאוני או מופרע. אני הולכת לנסות מיד.

לא פייר!
אי אפשר לראות את היפנית אצלי.
אוף!
אני אצטרך לחזור הביתה בשביל לראות את זה.

<שרון מובטלת למחצה בקופ"ח השובתת למחצה. רופאים, כמובן, לא שובתים>

_אני מכירה מישהו שכל פעם שאישתו היתה מבקשת ממנו שישטוף כלים היה מפיל איזה כוס "בטעות", עד שהיא כבר לא ביקשה ממנו יותר....
מכירה באמת? כאילו - באמת-באמת? יואו! חשבתי שזה רק במערכונים._

כן באמת באמת. חבר טוב של בעלי, שהתוודה בפניו על השיטה.

שמיכת - כלכבוד!

<עדין אין למיכל מושג איך עושים את זה. מאותגרת קיפולית

>

האיש הציץ וטוען שהאיתגור הקיפולי שלי דומה לאיתגור של הבעל מפיל הכוס.
המממ...היתכן?

<אסור לתת לבעלים להציץ. אסור לתת לבעלים להציץ. אסור לתת לבעלים לה...>

דיווח חם מהשטח - לקחנו חולצה של האיש.
אחרי 3 נסיונות נשברתי והעברתי את השרביט כדי להציץ שוב בסרטון.
ואז נשמעה תרועת נצחון - 'מיכל, ככה?' והונפה באויר חולצה מקופלת למשעי.
כמובן שלא האמנתי שהוא הגיע לשם בדרכים כשרות (אמון בין בני זוג, אתם מבינים...), אז הוא הדגים שוב. הוא הצליח. אין! אין עליו!
אני מניחה שזה אומר שבאמת מוטב שאשאיר את המשימה לו, לא??

<הכל, הכל רק לא לעבוד על הפרויקט שלי, שלכבודו האיש לקח יום חופש. אוי.>

טוב. מסתבר שגם אחרי ההסבר של שמיכת (המושקע!) אני תקועה בשלב הקריטי שבו החולצה אמורה (אך ממאנת בתוקף) להתהפך.
רק שאצלי, בניגוד למיכל, האיש עוד יותר מאותגר ממני בקיפולים.

<מצד שני, אמא שלו מקפלת בגדים בקצב מסחרר ובמיומנות מעוררת קנאה, ואנחנו כבר יודעים להכין לכבוד הביקור שלה ערימה גדולה גדולה של כביסה לקיפול>

מי שעדיין מאותגר- תנסו ממש מול הסרטון.
ככה, כשנתקעים, אפשר להתחיל את הסרטון שוב ולהמשיך מאיפה שנתקעתם.

אבל זה מתקפל רחב מדי. אולי אנסה ורסיות שונות לרחבים שונים?

ואיך עושים שאפשר יהיה לשלוח את הסרטון למי שזקוק דחוף?
בכלל, לדעתי זה משהו לתפוצת נאטו...
ישועה לעולם!

רגע, רגע, לפני שכולם מתלהבים.......
בדקתם שאפשר אח"כ לפתוח את החולצה וללבוש אותה?!?

אבל זה מתקפל רחב מדי.
האיש טוען שהכל תלוי במיקום הכפל הראשוני (הנקודות בהן 'צובטים' את החולצה). נסי למקם את קו הקיפול הזה יותר לכיוון אמצע החולצה.

נזכרתי.
גם אצלנו הזוג טוב יותר בקיפולים (אבל בכל זאת אני המקפלת).
והכינוי שלו (שנראה לי אפשר להעניק לזוג של מ י כ ל) הוא מר קפלנסקי

מהכירותי עם זוגי הוא יאמר שזה לא ענין של כביסה זה ענין של גאומטריה. לכן אולי מר זימנסקי יתאים יותר...

בדקתם שאפשר אח"כ לפתוח את החולצה וללבוש אותה?!?

את גאון קומי! אני צוחקת לגמרי. לגמרי.

יש היום בתפוז אירוח של פרופ' (רון אהרוני) למתמטיקה. היה מישהו ששאל אותו אם צריך ללמד טופולוגיה בתיכון. אילו הייתם לומדים טופולוגיה בתיכון, בטוח הייתם מצליחים (-;

<זוגי מוסר ש: א' זה מה-זה-ישן, וב' שבאתר המקורי יש איך לקפל הכל, כולל תחתונים. לאור בקשות מהקהל (זה אתם) אני אנסה להשיג את הכתובת>

מכירים את
כביסה ייבוש גיהוץ
כביסה לבנה
?

בדקתם שאפשר אח"כ לפתוח את החולצה וללבוש אותה?!?

זו שאלה שלא תהיה עליה תשובה. שמישהו רק יעיז לנסות ולפתוח את הקיפול המדהים כמו-בחנות הזה. נגמרו החולצות? תכין טוגה מסדינים.

<אמא אינקובטור, בעידודה המאסיבי של הבכורה, הצליחה לקפל בניסיון השלישי!>

מה שמתמיה אותי - מי העלה על דעתו לקפל חולצה בצורה כזו? אני מכירה שתי אסכולות, אסכולת סבתא+אמא שלי ואסכולת חמותי, בשתיהן הדרך לקיפול היא אינטואיטיבית למדי ללא היפוכים ומקסמים יפניים.
מי המציא את השיטה? טופולוג? אשה אחת שנגמרו לה הניירות לאוריגמי? צוות של מהנדסים שבכלל רצו לתכנן מסחטת מיץ?

אני חושבת שמצאתם רעיון לסדנה במפגש הבא של "באופן טבעי".

האמת שזה הרבה יותר פשוט מה שזה נראה.
(אני ואמא שלי קיפלנו יחד את הכביסה בהתלהבות שלא נראתה כאן מעולם בכל מה שקשור לכבסים)

האיש טוען שהכל תלוי במיקום הכפל הראשוני (הנקודות בהן 'צובטים' את החולצה)
גאון, כבר אמרתי? דרך אגב, השיטה הזו היא השיטה האולטימטיבית לקיפול החולצות הקטנות, החמודות והכה-מעצבנות של דרדקים בני שנתיים. חוסך חמישה מ"ק בארון.
מציעה לשלוח את הדף הזה לתחרות הדף הכי מצחיק בבאופן.
<ישולחו הלוטרות להתבייש בפינה ויפה חולצה אחת קודם>

באתר המקורי יש איך לקפל הכל, כולל תחתונים.
ערימת הכביסה בגודל הקילימנג'רו בחדר השינה שלי משוועת לאתר!

השיטה הזו היא השיטה האולטימטיבית לקיפול החולצות הקטנות
עכשיו מובן למה היפנים המציאו את זה. גם החולצות שלהם קטנות, חמודות וכה-מעצבנות.

עכשיו מובן למה היפנים המציאו את זה
אני מבקשת בכל לשון של בקשה לא להלעיז על היפאנים. יש גם גבוהים!

<לשמיכת היה בנבכי עברה חבר יפאני אפילו יותר גבוה ממנה>

רק אצלי זה לא נפתח לכלום???

הצלחתי! הצלחתי!
תבורכי טרה, הגרסה הארוכה למתקשים היתה בדיוק מה שהייתי צריכה!
(עוד פעם אחת אני רואה את הסרטון הזה, ואני אאלץ לשבור משהו כדי להרגע).

<מויש לא מסגירה את מספר הנסיונות שהיו דרושים לה>

<'אנחנו על המפה ו'נחנו נישרים במפה'

>

יופי של דף יצא פה.
תודות למשתתפים.

רק אצלי זה לא נפתח לכלום???

חשוב מאוד שהיד שתופסת את מרכז החולצה תהיה היד הנגדית. כלומר, אם את מתחילה לקפל מצדה השמאלי של החולצה, יד ימין תופסת באמצע ויד שמאל תופסת את הכתף ומקפלת.
נשארה רק משיכה החלטית ביד ימין, ניעור קל וקיפול הצד השני.

(עוד פעם אחת אני רואה את הסרטון הזה, ואני אאלץ לשבור משהו כדי להרגע).
למה לשבור? תקפלי!

אחלה דף!
חייבת להשוויץ שחגי הצליח בניסיון הראשון.
איזה מזל שאחנו מכבסים בקיבוץ ולא צריכים להתעסק עם כביסהגיהוץקיפול, רק להכניס לארון.
למרבה הפלא גם זה לוקח שבוע...

מיכל, תודה!
לקחתי את הגביע הביתה.

למה לשבור? תקפלי!
רגע, אני רוצה להבין משהו ממש ממש חשוב.
מישהו כאן ממש מתכוון לאמץ את השיטה המופרעת?

מישהו כאן ממש מתכוון לאמץ את השיטה המופרעת?
וכי למה לדבר בזמן עתיד? אמרי "אימץ, אימצה..." אין כמו השיטה הזו לקפל את הכביסה ישר מהחבל, על המעקה של מרפסת הכביסה. בחיי. רק ככה החולצות של מולי מגיעות לארון, צחות וישרות זווית. וגמכן החולצות של הקטנצ'יק. גילה שמה את הלינק הזה לפני כמה חודשים ומאז השיטה עולה כפורחת אצלנו. נסו ותהנו.