התביישו המורידים מהרשת

השמו"קים ??
מה זה ??

והכי מגוכך הוא הניכוס של הצורבים את טכנולוגיה האינטרנט - 'לא הייתי מכיר אמנים אלו בלי האינטרנט' - ומה הקשר בדיוק?
וואלה את צודקת.אז היינו ממשיכים להקליט על טייפ(רצוי TDK כרום,60 דק' כל צד)ולשמוע ככה,בווקמן של סוני.ואחרי זה אולי אולי היינו מחליטים ללכת לקנות במיטב כספנו

<בת ההרים עושה מוסיקה,צורכת מוסיקה ומסכימה עם אל דנטה בכל מילה.וחאלס עם הצביעות>

תחשבו על האפשרויות:

אם אני אוהב לשמוע יפניות שרות בטח עוד בארץ היו אוהבים אבל הם לא נחשפים לקולות יפנים:

ולכן קהל ישראלי הוא כמעט ולא פוטנציאלי לזמרות יפניות = הפסדים.

אולי איזה קמבודי היה אוהב לשמוע מוזיקה ישראלית אם היה נחשף אליה וקונה אלבום? = הפסדים.
אולי איזה מפיק ספרדי היה רוצה ללהק את שוטי הנבואה לשיר הפתיחה בסרט על השבטים באזור? אבל בקמבודיה אין פונט עברי, והוא לא יכול להחשף. = הפסדים.
אולי מסתבר שבאוזבקיסטן מושיק עפיה היה הולך חזק אם הוא היה זוכה לחשיפה שם? = הפסדים.
אולי הקשבה וצפייה בבני עמים שונים שרים ורוקדים תביא לעוד קירבה בין בני אדם ופחות קנאות דתית? = הפסדים.

הייתי במסיבת טראנס בקנדה שמעו שאני ישראלי הדי ג'יי ניגש אליי ושאל אותי מה דעתי על הסט כי הם יודעים איפה עושים את הטראנס הכי טוב בעולם.

לכל המוזיקאים המתוחכמים ששומעים כל מיני דברים מיוחדים ועלומים, כולל בת ההרים, כל הכבוד לכם. לא נראה לי שלמשהו בתעשיה מפריע שאתם שומעים או מורידים מוזיקה איזוטרית ובלתי מסחרית. אבל הצביעות כולה שלכם אם אתם כורכים באותה נשימה מוסיקה שנמכרת בחנויות, אבל אפשר להוריד אותה בגניבה.

למה ההקבלה בין בלוגים שמיועדים ומזמינים קריאה ברשת לבין צריבה לא חוקית של דיסקים שנמכרים בחנויות? פרולטריון הוא בדרך כלל מי שנפגע מצמצום התעשיה, אבל זו אולי כלכלה ישנה. בכלכלה החדשה הפועלים מעדיפים לחזק את תאגידי הענק, היחידים שמסוגלים לספוג את ההפסדים להשאר במשחק, ואולי אף להרוויח מההפסדים איזו הלבנת הון. רובין הוד דה לה שמאטה.

למה ההקבלה בין בלוגים שמיועדים ומזמינים קריאה ברשת לבין צריבה לא חוקית של דיסקים שנמכרים בחנויות?

ההקבלה באה להראות איך ניתן לנצל את המדיום החדש לצורך פרסום שלא היה אפשרי קודם לכן. אם מוזיקאים עלומים מחלקים חלק מיצירותיהם חינם, הם יכולים לזכות להכרה שלא היו זוכים לה אם היו צריכים לחזר על דלתי חברות התקליטים.

וטוב שהזכרת את רובין הוד, שעם כל הכבוד, היה גנב.

תראו למשל מה קורה בעולם הבלוגים - מצד אחד כל אחד יכול לכתוב בלוג, ויש הרבה זבל, מצד שני, האיכותיים יותר תופסים תאוצה ומתפרסמים כמעט ללא השקעה מצידם. כמעט אין פה אלמנט של כסף שהיה קיים בעולם בו כותבים צריכים להפיץ את יצירתם באופן פיזיקלי.
כי הבלוגרים (99.9% מהם) לא מתפרנסים מזה - הם כותבים בלוג כתחביב.
אתה בעצם אומר - תמצאו day job, תעשו את האמנות שלכם כתחביב, ואז גם לא יהיו לכם טענות כלפי אלה שמורידים אותה בחינם.
(ואני לא חושבת על מריה קרי כרגע, שכבר לא צריכה לעבוד למחייתה, אלא על מוזיקאים תפרנים כמו חברי להקה ישראלית ותיקה ומיוחדת, שבמשך שנים השלימו הכנסה בשטיפת חדרי מדרגות).

פעם בעבר הרחוק היינו מקשיבים לרדיו עם קלטת מוכנה להקלטה וכל פעם שהושמע שיר שאהבנו הקלטנו אותו וכך היו לנו מלא קלטות עם שירים שאהבנו, אז מה ההבדל בין זה לבין ההורדות של היום?
באופן עקרוני אין הבדל כלל כיוון ששניהם זמינים באותה המידה לדעתי הבעיתיות היחידה היא עם אלא שצורבים ומוכרים ואז זו גנבה לשמה כמובן.

שבמשך שנים השלימו הכנסה בשטיפת חדרי מדרגות
זה היה עוד לפני ההורדות ברשת בגלל שמו"קים שמעדיפים להשקיע במריה קארי ולא באמנים חדשים.
אמנים שעושים שימוש נכון ברשת זוכים לחשיפה.
וכשאני מגלה שיש מישהי ששרה פי מאה יותר יפה ממריה קארי, מריה קארי מפסידה, וז'ורז'תה מרוויחה.

איפה אנשי באופן שיגידו שכל יצרניות האלקטרוניקה בעולם
Philips Sony Pioneer Samsung Apple Microsoft SanDisk Nokia Motorola
מעניקות סיוע לגנבים ופושעים ויש לעצור אותם על ייצור צורבים ומכשירים תומכי MP3 וDivX לרכב, לבית, למכשירים ניידים.
מוסר ורודף ?

כמו חברי להקה ישראלית ותיקה ומיוחדת, שבמשך שנים השלימו הכנסה בשטיפת חדרי מדרגות
אז בואי נקרא להם בשמם-פונץ'.ודדוקא הם דוגמא מצויינת.כי הם פעלו בשנות ה-80 ומה הקשר בין מחט לתחת?
דווקא עכשיו בעידן ההורדות הם זוכים לעדנה.מפוצצים הופעות בקהל ומוכרים דיסק חדש ומצויין.
האמנים הישראלים לא סובלים מעוני בגלל ההורדות.הם סובלים כי אין מספיק קהל ותרבות כמו בחו'ל.אני עבדתי שנים בחב' מוסיקה גדולה.אולי הגדולה בשוק.הרווח של המוציא לאור על האומן-הוא הוא העשיקה.
כל הדיון הזה על "מורידים=גנבים" כבר אבד עליו הכלח.תתקדמו הלאה.יש כ'כ הרבה אי צדק בעולם.

לכל המוזיקאים המתוחכמים ששומעים כל מיני דברים מיוחדים ועלומים, כולל בת ההרים, כל הכבוד לכם. לא נראה לי שלמשהו בתעשיה מפריע שאתם שומעים או מורידים מוזיקה איזוטרית ובלתי מסחרית. אבל הצביעות כולה שלכם אם אתם כורכים באותה נשימה מוסיקה שנמכרת בחנויות, אבל אפשר להוריד אותה בגניבה
אני שומעת מה את אומרת וזה נשמע לי כמו
"אויאויאוי.הכל עובר עליכם וקקה בידכם"
נו באמת.

בואי נראה, אני צבועה כי אני עושה אבחנה בין להיחשף לאמנים ולאמנות ברשת לבין צריבה של דיסקים. למיטב הבנתי זו עדין עבירה פלילית, בדיוק כמו גניבת תוכנה, כך שלפחות ציבורית הדיון חי ובועט. אם יש לך דיעה בנושא תנסי להסביר, ולא לתת תוויות של 'פג תוקף'. באותה מידה אנשים מתבוננים בפורנוגרפיה של קטינים כי הם יכולים ויש מעט מדי אכיפה של הנושא. האם אבד עליה הכלח? אולי, מה שבטוח שלא מצליחים 'להתקדם הלאה' כי טכנולוגית זה קשה מדי ומסתפקים בחיפוש אחרי פדופילים מורשעים, אבל זה לא משנה את העבירה, בדיוק כמו במקרה של גניבת מוסיקה (נו באמת).

ולענין הסבל של האמנים, הם סובלים מהרבה סיבות - כאן לא מדובר בתפיסת הסבל של האמנים אלא בפגיעה כלכלית ישירה ועקיפה באמנים ובשוק המוסיקה. שמוקים יש בכל המקצועות, אבל אם רוצים לשבור את הכללים ולא לשלם חייבים כנראה להשחיר את פניו של הסוחר הממולח (שמפתה את האמנים המסכנים).

זו עדין עבירה פלילית
יש עוד כמה דברים שהם עבירות פליליות משום שהממסד ובעלי ההון לא מעוניינים שנעשה אותם.

ככה ממסד ובעלי הון עושים באנשים מה שהם רוצים (לפחות מנסים)

מונעים מהם מה שלא מתאים להם: מודעות למציאות ולתת להם להיות מי שהם באמת.
ומכניסים להם מה שמתאים להם: פרסומות צרכניות ישירות לתת-מודע, חינוך ומוסר מאוד מסויימים וכן הלאה.

זו עדין עבירה פלילית
כמו, למשל, לא לשלוח את ילדיך לבית ספר...

אבל אם רוצים לשבור את הכללים ולא לשלם
אם את בעניין של להתפלסף אז בואי נחזור להמצאת הדפוס. את יודעת כמה אמנים ובמיוחד מוזיקאים "נדפקו" בגלל זה?
אני מסכימה איתך שיש כאן סוגייה של לשלם עבור אמנות.

ככה ממסד ובעלי הון עושים באנשים מה שהם רוצים (לפחות מנסים)
הדבר נכון לכל צורת שלטון שבה אנשים מוותרים על חלק מ'חרויותיהם' תמורת הגנה ושייכות. אתב, למעשה, לא טוען לאנרכיזם, אלא להפרה של זכויות של משהו אחר כי זה מה שמתאים לך. כך הדבר כל עוד המדד לשמירה על החוק הוא היכולת להתחמק מעונש.

ובקשר לחינוך ביתי - היזהרי מהשוואות - כי החינוך הביתי נמצא במעמד חוקי לא ברור בדיוק משום שהוא איזוטרי וחשוד בהזנחה ובהפרת 'זכויות הילד' (מה שכמובן רחוק מן המציאות) והממסד לא יודע איך 'לאכול' אותו. מובן שלהורים נתונה הזכות להחליט על דרך החינוך של ילדיהם ואם אלו לא יצטיירו כתמהונים-פרזיטים הוא יהפוך לזרם חינוכי לצד החינוך הממוסד. במקרה של צריבת דיסקים ישנה הפרה ברורה של זכות הקנין הרוחני, זכות יסוד המעניקה ליוצר בעלות על יצירתו. העובדה שאתם מחליטים שהאמן לא סגר חוזה טוב לא מצדיקה את גניבת הרכוש שלו.

למה אנשים כל הזמן הופכים להיות אלמוניים כשמדובר בביקורת? מה כל כך נורא בביקורת אם היא עניינית? יש כאן סוגיה מוסרית לא פשוטה

זהו בדיוק, שזה לא עניין של פרשנות. יש פרצה, והיא קוראת לגנב. מה מונע מהאמן למכור את השירים שלו כבר עכשיו בצורה ישירה? אמן שבוחר להתקשר עם חברת תקליטים, כשהרשת פתוחה לכולם ובחינם, בוחר לעשות זאת. מה הקשר לקפיטליזם? כדי ליצור מוסיקה לא דרוש הון, וכדי להפיצה כן - יבחר כל אחד את הדרך שלו.

ובקשר לאלמוניות - ככה מופיע לי בדף (מחשב סופר קפיטליסטי), אבל אני מוכנה להיחשף כצב-ים בשבילך, במבי.

יש פרצה, והיא קוראת לגנב
ובדיוק בשביל גנבים המציאו את המשטרה ושלטונות החוק.את תשמחי לדעת שמידי פעם הם פושטים על בסטות פיראטיות ומחרימים את כל הסחורה.לוקח לבסטיונר בערך 3 ימים להשתחרר מהמעצר ולחדש את הסטוק.
ואם לעלות מדרגה רוחנית-אלוהים אמר "לא תגנוב".אז בואי נשאיר לו את השיפוט מי גנב ומי ראוי להתבייש לו בפינת החדר.
אני עדיין לא מבינה מה הטעם בדיון הזה.כאילו שפתאום יקום צדיק בסדום ויודיע "אני מפסיק,אני מפסיק עם זה!".ואז,תנוח דעתך?

זהו כוחו של יקום
הלכתי לקרוא כהרגלי בקודש בבלוג המצויין של בעז כהן והנה זה

ברצינות, מה חשוף בבמבי, אלא אם כן זהו שמך? אני, בכל אופן לא רואה שום בעיה באלמוניות שלך או שלי. בנהזוג שלך אולי אוהב פרסום, וזה לגיטימי, וזה מה שעושה אומן. מאחלת לו בהצלחה מכל הלב.

ובאופן פרקטי אני מכירה לפחות שתי חברות תקליטים, בטח יש עוד, שיש להן לייבלים איזוטריים, שלא חולמים להרוויח מהן. למה עושים את זה? כי יש ערך מוסף לקטלוג מגוון, לבניית אומן ועוד דברים קפיטליסטים-מסחריים ומשוקצים.

בת ההרים, קראתי את ההפניה ואת ההפניה ממנה לטור שעוסק במוזיקה הישראלית ומסקנתו - סבסוד של אמנים כדרך התמודדות עם השפעת כוחות השוק והקושי של אמנים פחות ממוסחרים להתפרנס מאומנותם. אין ספק, השילוב בין תרבות ההורדות והמימדים המזעריים של השוק המקומי לא מותירים הרבה אויר לנשימה - אבל מה נראה לך? שבוועדת המילגות הסוציאליסטית לא יהיו שיקולים, סידורים והוצאות שיבואו על חשבון הכסף שיראו האמנים? אני כמובן בעד, לצד פתרונות יצירתיים אחרים.

צבת ים,
כמובן שיש הבדל מהותי בין שוק המוסיקה הישראלי לבין שוק המוסיקה העולמי.
אגב(גדול),תמיד,מאז ומעולם,התלוננו אמני ישראל על מצבם הכלכלי העגום.אני לא בטוחה שההורדות בנט הן הן באמת הסיבה למצבם.גם בשנות השמונים והתשעים המצב היה דומה.קושי קיומי מהותי.השוק המקומי לא גדול מספיק לכולם והפריצה לשוק הבינלאומי היא קשה עד בלתי אפשרית.
לי עושה הרושם שהמצב התרבותי בארץ הוא פקקט.גם אומנים "אמנותיים" שיוצרים מוסיקה קלאסית,למשל,נתקלים בבעיה הקיומית של פרנסה.חלקם נאלצים למחייתם להלחין ג'ינגלים לפרסומות או לעבוד באולפני מוסיקה שמפיקים דיבוב לתכניות ילדים.זאת אומרת,שגם אמנים משוק מוסיקלי שאינו סובל,לכאורה,מהורדות לא חוקיות-מתקשים להתפרנס בכבוד.
מה שבעז ניסה לומר,למיטב הבנתי,הוא שהדרך היחידה של אמנים מהשוליים להצליח,היא,לתת לגיטימציה לתופעת הורדות מהרשת.

נעזוב את ענין האלמוניות כי הוא לא מענין אותי. אני מתכוונת לגמרי לכך שהוא כאמן רוצה שהמוצר שלו יוצג באכסניה מכובדת, זו חלק מהמשמעות של קנין - היכולת שלך לשהחליט איפהואיך יוצג הרכוש שלך - לצד האפשרות להרוויח ממנו. אני לא אומרת שהוא יאהב לראותא ת שמו במדורי רכילות, אלא שהוא רוצה לזכות בהכרה. זה, לעניות דעתי, אחד הדברים שמניעים אנשים 'לשרוף' את עצמם ביצירה.

בוודאי שמרוויחים מזה שם, מוניטין, משהו שאפשר למסחר אותו - לטובת חברת התקליטים ולוא דווקא על חשבון האמן. ובקשר לעבודה בתחום, מכירה טוב אבל לא מעצמי. אני יכולה לחשוב על אלבומים של כנסיית השכל, שלא מוכרים המון, ובכל זאת קיימים ויוצרים (כולל ספרי שירה מהודרים שמצורפים לדיסק), נדמה לי עד כה באכסניות מוכרות, אני לא יודעת איך הוציאו את הדיסק-אוסף החדש.

שליחה על ידי ...* » 28 מרץ 2007, 21:48

הנה articles]דוגמא item[/po],404,209,10972,.aspx לנצלנות לכאורה (זה עוד יתברר בבית משפט) של חברת תקליטים את האמנים.

הטיעון הוא פשוט: זה נורא חשוב לתמוך באמנים, רק שהאמנים לא ממש מקבלים את התמיכה הזאת כשאני קונה דיסק בחנות. ככה זה עובד כרגע.

ולמה אמן בוחר בחברת תקליטים?
כי נכון לרגע זה, זו הדרך היותר מוכרת ובטוחה ל"הצלחה" = הכרה, מוניטין. מה שבטוח, שזו לא הדרך לפרנסה.
ולמה הם לא עושים את זה באופן עצמאי?
יש כאלה שכן. זה בחיתוליו אבל זה מתחיל. וככה בדיוק מתחילה המהפכה.

רמי וריטה אינם בדיוק אמנים עשוקים. אם יש סכסוך בינם לבין חברת התקליטים, הוא יתברר בבית המשפט - גם כאן יש להם זכויות והם עומדים עליהן. איך בדיוק הם התפרנסו לדעתך? ממכירת תקליטים ומתגמולים על הופעות ועל שירים שכתבו, כלומר מהדיסקים שקנית מהם. אין כרגע דרך אחרת עבורם להרוויח. לא הבנתי איך המהפיכה מתחילה בכך שתגזלי מהם פרנסה? אני בטוחה שהטכנולוגיה מחייבת שינוי בצורת התגמולים והגביה, אבל מכאן ועד הורדת השירים שלהם בלי לשלם הדרך ארוכה.

איך בדיוק הם התפרנסו לדעתך?
בעיקר מההופעות ומהפרסומות לגולף?

_שבמשך שנים השלימו הכנסה בשטיפת חדרי מדרגות
זה היה עוד לפני ההורדות ברשת בגלל שמו"קים שמעדיפים להשקיע במריה קארי ולא באמנים חדשים._
אכן התכוונתי לפונץ', לא כדוגמא להורדות אלא כדוגמה לאמנים שלא הצליחו להתפרנס מאמנותם שנים ארוכות.

_אמנים שעושים שימוש נכון ברשת זוכים לחשיפה.
וכשאני מגלה שיש מישהי ששרה פי מאה יותר יפה ממריה קארי, מריה קארי מפסידה, וז'ורז'תה מרוויחה_
זהו, שהיא לא מרוויחה כלום - רק את החשיפה, רק את האוזניים שלך. לא את הכסף שלך. נכון להיום היא מציעה את שיריה בחינם, כי הצרכנים לא משלמים.

ומה הקשר בין מחט לתחת?
בת ההרים , גדול עלי הז'רגון שלך. זה פוקו?

בואי נחזור להמצאת הדפוס. את יודעת כמה אמנים ובמיוחד מוזיקאים "נדפקו" בגלל זה?
זו בדיוק הטענה שלי - שנה או חודש לפני שגוטנברג המציא את הדפוס, אף אחד לא חשב לומר "נורא יקר לקנות ספרים שהועתקו בכתב יד. כותבי הכתיבה התמה גוזלים ממני כסף ללא הצדקה! אני רוצה לשמוע את הסיפור ישירות מהסופר, בלי תיווך".
הטכנולוגיה הולידה את האידיאולוגיה.

הטכנולוגיה הולידה את האידיאולוגיה
and video killed the radio star
(רק שלא יאשימו אותי עכשיו בציטוט ללא תשלום תמלוגים לאמן שרשם את פניני החכמה האילו).

קרוטונית,אל תקחי באופן אישי.מחט,תחת.הכל אותו דבר. מה שהתכוונתי לשאול זה,מה הקשר בין זה שפונץ' לא הצליחו מסחרית לבין תופעת ההורדות?(אבל נראה לי שאת מספיק חכמה והבנת לבד).פונץ' לא הצליחו מסחרית כי הקהל בארץ לא היה מוכן לגאונות כזו.כמו שעכשיו,הקהל מפספס אמנים כמו דויד פרץ.ראי לינק לבלוג בעז כהן.

אם אני לא טועה הליקון טיפחו את ריטה, בסגנון הישן של גילוי, הדרכה, ייעוץ וניהול אישי צמוד (שלחו אותה לבית צבי, דאגו ליחסי ציבור כבדים וכאלה). ואם אני לא טועה יש להם חלק גם ברווחי ההופעות והפרסומות בצורה זו או אחרת. הטענה של ריטה היא לא כנגד זה, כלומר, היא לא יוצאת נגד צורת ההתקשרות, אלא מהשקיפות ומאיך דיווחו לה על הרווחים. לדעתי היא היתה הפנים של החברה, הגאוה והאמן המצליח שלהם, ונראה לי שהיא לא תתחיל לעסוק בהפקה (היא נראית לי דיווה מדי בשביל זה), אלא תעבור לחברה אחרת ותקח יותר שליטה לידיה. שיהיה לה בהצלחה.

אני רוצה לשמוע את הסיפור ישירות מהסופר
רוב האנשים שמעו סיפורים ממספר.
שהיה כמובן רק מספר סיפורים שמישהו אחר המציא, ובלי זכויות יוצרים וכלום.
בודדים ידעו לקרוא ולכתוב.
את הספרים העתיקו הנזירים במנזרים, וסופרים מעטים שקיבלו משכורת מהעשירים שרצו עותקים לספרייה שלהם.
לא כל כך קנו ספר - שילמו לסופרים, למתרגמים (שנקראו "מעתיקים") וללבלרים שהעתיקו את הספרים על עבודת ההעתקה והכתיבה.

שליחה על ידי ...* » 28 מרץ 2007, 23:03

לא הבנתי איך המהפיכה מתחילה בכך שתגזלי מהם פרנסה?
אני לא אגזול מהם. אני אגזול מאלה שעושקים אותם. הפרנסה כרגע נעשקה מהם בכל מקרה. כי רמי וריטה לא הרוויחו את כל מה שהם היו אמורים להרוויח - כך על פי התביעה. וזה עוד מקרה של חשד לפלילים.
בשוטף, כשהכל חוקי, האמן מקבל אחוזים אומללים וחברת התקליטים חוגגת על אמנותו.

המהפכה היא בכך שתמצא דרך ישירה לשלם לאמן.
מכייון שבדרך זו המוסיקה תהיה הרבה יותר זולה, התשלום יהיה הוגן כדאי וכולם ירוויחו. האמנים - שיקבלו זאת לכיסם, והצרכנים שישלמו בשמחה למי שזה מגיע לו.

לא הבנתי איך המהפיכה מתחילה בכך שתגזלי מהם פרנסה?
מפילים את החברות הגדולות, ביחד עם האמנים הגדולים, וכך מכריחים את כל השוק לתת לנו הצרכנים יותר, ולאמנים אנונימים מקום מכובד להתגלות.
לוחצים להביא מערכות p2p בתשלום כמו I-Tunes ועוד ועוד.

טוב, התעייפתי, אני לא מסכימה איתך. אמן מצליח כמו ריטה מרוויח. היא כנראה היתה מרוויחה הרבה יותר לו היתה מממנת את חדרי החזרות, משלמת לנגנים, מתאמת ומפיקה את החזרות וההקלטות, משלמת לטכנאי ההקלטה, מנהלת את החשבונות של עצמה ושל כולם, משקיעה בצילומים ובקידום מכירות ויחסי ציבור, מפיקה כמה קליפים ומשלמת לבמאי, צלם וכו וכו וכו - אבל את זה היא לא רוצה לעשות. מכיוון שבכל אלה היא לא צריכה להשקיעה אגורה - היא משלמת על הסיכון שלוקחת חברת התקליטים אחוזים ניכרים מן הרווחים, וכידוע רווחים נמדדים לאחר החזרת ההוצאות - מה שקורה במעט תקליטים (כלומר תקליטים מצליחים - וגם, בארץ הצלחה היא דבר מוגבל ביותר - משלמים על תקליטים כושלים). ולכן עסקי המוסיקה אינם מזהירים באופן כללי. עובדה זו אינה מצדיקה את גניבתם.

הקהל מפספס אמנים כמו דויד פרץ.ראי לינק לבלוג בעז כהן.
אני מכירה את דויד פרץ לא מהיום. וראה זה פלא, דוקא הוא, אמן מוכשר שחי בתוך עמו ועושה מוזיקה נגישה (כולה בלוז, לא אוונגארד מטורף שדופקים על פטישים וצורחים בג'יבריש), ומעלה קבצים לרשת בלי חשבון ומשתתף בכל פרוייקט חינמי, לא מגיע לקהל רחב. איך זה מסתדר עם התמונה האידילית של "אמנים לא מוכרים שכולם יכירו אותם דרך האינטרנט ואחר כך גם יקנו דיסקים שלהם ויעזרו להם להתפרנס"?

_את הספרים העתיקו הנזירים במנזרים, וסופרים מעטים שקיבלו משכורת מהעשירים שרצו עותקים לספרייה שלהם.
לא כל כך קנו ספר - שילמו לסופרים, למתרגמים (שנקראו "מעתיקים") וללבלרים שהעתיקו את הספרים על עבודת ההעתקה והכתיבה._
טוב, הדוגמה שלי לא היתה מדויקת - מכל מקום, הספרים בכתב היו שמורים לאליטות. הדפוס הביא אותם להמונים.

קרטונית, כי הציבור מטומטם. כי אותם קרטלי בידור קובעים את טעם הקהל והטעם בעונה הזאת הוא לא דויד פרץ אלא דווקא איזה דפקט מתחכם שגמר רימון וכותב בעלק רגישות שירים שכבר שמעת בכל כך הרבה ווריאציות שאפשר למות. הטעם נקבע ע"י הפצצה מסיבית של השוק באותו דבר ובקידום מסיבי של אותו דבר בוואריאציה.

אגב, לא מדובר פה רק בתופעה שמסתכמת בהורדות מהרשת. רוב הברודקאסטרים בעולם אחוזי אימה כבר כמה שנים ממכשיר בשם tivo שגם הוא עושה תיכף לתעשיית הטלוויזיה שחיה מפרסומות את מה שהp2p עושה לתעשיית המוזיקה. (כי כשאפשר להוריד פרומואים ופרסומות - מי ירצה לראות אותם בכלל. ואז - איך מקדמים תוכנית חדשה? ואיך מגיע הכסף לגוף המשדר ללא פרסומות?) (האם הארד דיסק יכול להיות לא מוסרי? ההארד דיסק הזה יחסל הרבה מקומות עבודה!)

אפשר כמובן לבדוק מה יש למרשל מקלוהן לומר בנושא (יש לו!) אבל כנראה שיש קודם לפתור את הבעיה הלא כל כך מעניינת בסוגיה הכל כך לא באמת מעניינת - מוסר.
לכל המעוניין: אני לא אדם מוסרי ומעולם לא התיימרתי להיות כזה (אולי לפעמים) (אבל בטח הייתי שיכור).
לא צריך להשתמש בקו האינטרנט שלי כדי להוכיח את זה, אפשר בדרכים קלות יותר.
אשמח אם כל המשתתפים בדיון יענו על השאלה הבסיסית, כתנאי להמשך הדיון - "האם אתה מוסרי?" "מהו מוסר בעיניך?" "ומאיפה לך הביטחון הזה??"

פעם בעבר הרחוק היינו מקשיבים לרדיו עם קלטת מוכנה להקלטה וכל פעם שהושמע שיר שאהבנו הקלטנו אותו וכך היו לנו מלא קלטות עם שירים שאהבנו, אז מה ההבדל בין זה לבין ההורדות של היום?
מה ההבדל באמת?

לא מגיע לקהל רחב
לא מגיע לקהל הרחב בגלל תסמונת "דריה פלג". זאת אומרת שאין לו את הקשרים ""הנכונים"" כדי להכנס לפליי ליסט של גלגל'צ.למשל.
אני אישית לא רואה קשר ישיר בין הורדות מהרשת לבין פרנסה וחשיפה לקהל הרחב.לא בהקשר הזה.אני כן רואה קשר בין הורדות שירים תמורת כסף-ככה אמנים כן יתפרנסו,איכשהו.

לא שמעתי את השם הזה ,אבל אם הוא טוב הוא בטח יגיע. נו, שמשהו יפרסם אותו ויכניס קישור. אולי לא מתאים להמונים, אבל גם הקהל הרחב מאמץ הרבה פעמים את השוליים, שהופכים לקצת פחות שוליים ויותר מסחריים. ואם מזכירים את הפלייליסט, הטעם של מספר אנשים והמוטו של מוסיקה נעימה לא נולד בתעשייה, כך שלא ברור למה אתה רואה בהם 'קרטל'. ואתה דווקא כן מתאמץ להראות מוסריות, וגם לתבוע אותה מאחרים. מה הבעיה עם זה?

הציבור מטומטם הוא טיעון פשיסטי. גם למטומטמים כידוע יש זכות הצבעה, אבל טמטום עדין לא דוחה תשלום.

גם למטומטמים כידוע יש זכות הצבעה
וזה טיעון שמסתמך על מה שהחוק מציע. ניתן היה לשנות את החוק ולמנוע ממטומטמים להצביע. זה לגיטימי לפחות כמו למנוע מילדים להצביע.

שליחה על ידי שיר* » 31 מרץ 2007, 01:15

אם מחיר הדיסקים והסרטים היה ריאלי היה הרבה יותר קל לשלם עבורם. כיום אנחנו משלמים מחירים מופקעים, וכן, זה מעודד גנבה.

בגלל שהמחיר גבוה זה מעודד גניבה?!
אני קוראת שוב ושוב את המשפט הזה וקשה לי לעכל, האם זה לגיטימי לגנוב כל דבר שבא לנו ועולה יקר?!
סליחה, האם זו החברה שאנו רוצים לחיות בה?
מה קורה פה?! תתעוררו!!!

עצוב, מאוד מאוד עצוב...

בגלל שהמחיר גבוה זה מעודד גניבה?!
מעט מאוד אנשים טורחים לגנוב גפרורים או שקיות ניילון או גומיות לשיער.

שליחה על ידי אסף* » 31 מרץ 2007, 03:39

אני קוראת שוב ושוב את המשפט הזה וקשה לי לעכל, האם זה לגיטימי לגנוב כל דבר שבא לנו ועולה יקר?!

אני לא מבין מה כל כך קשה לכולם פה לעכל, אז אני אנסה להסביר את זה בשלבים.

התאגידים הגדולים לוקחים מחירים מופקעים
התאגידים הגדולים לא "הולכים עם הזרם" והופכים את הקניה לקלה יותר עבורנו בעזרת האינטרנט. כנראה שיש להם אינטרסים כספיים לכך.
גניבה היא שלוקחים ממישהו פריט והוא לא יכול להשתמש בו יותר. הורדה מהאינטרנט היא לא גניבה.
החוק כיום נגד הורדות באינטרנט נחקק על ידי אנשים עם תפיסת עולם מיושנת, ומנותקת לחלוטין מהמציאות, באיזה מן נסיון נואש להציל את חברות התקליטים - אך המציאות היא שהן כבר לא נחוצות, בזכות האינטרנט. החוק אמור להיות לטובת האזרחים במדינה, כיום הוא לטובת התאגידים הגדולים - לטובת חברות התקליטים למינהן.
כשהחוק כושל, האזרחים יוצאים למרד. במקרה הזה המרד הוא ארוך, ושקט, ויש כאלו שאפילו לא רואים בו מרד, הם פשוט מורידים כי הם יכולים. בסופו של דבר כולם תורמים למרד.

רובין-הודים דיגיטלית מישהו אמר פה שהמורידים מחשיבים את עצמם, זוהי טעות. אנחנו לא רובין הוד, אנחנו מורדים. ויום אחד, חברות התקליטים יתקפלו לטובת האזרחים - כמו שהיה צריך להיות מהיום הראשון.

אנחנו מבינים, אבל לא כולם מסכימים

נוח לך לראות בחברות התקליטים 'תאגידים גדולים', כדי להסוות באידיאולוגיה את פעולת הגניבה שלך. יש חברות גדולות, יש בינוניות ויש קטנות. גם טווח המחירים משתנה ומגיב למצב השוק. המציאות של הורדות פיראטיות לא מאפשרת לגופים שאינם 'תאגידים גדולים' לפעול.
תעשיית המוסיקה עוברת, בצעדי צב, למדיה החדשה. הסיבה לקושי במעבר איננה התנגדות ל'זרם', אלא הקושי לאכוף תשלום. הם לא ממהרים להתנדב להכשיר את ההורדות, אבל יש כבר פתרונות של הורדות בתשלום.
גניבה היא יותר מההגדרה הצרה של 'לקחת פריט שיותר אי אפשר להשתמש בו'. כך למשל גניבה של פטנט, גניבה של סיפור או תסריט ואפילו גניבה של שורה מוסיקלית בלא אישור, תשלום ומתן קרדיט ל'ציטוט' - עופרה חזה ויזהר אשדות עשו בדרך זו מליונים רבים מ'גניבת' קטע מהעיבוד שלהם. מה שנקרא 'קנין רוחני', וכל המוסיקאים מתפרנסים ממנו עם כל השמעה ברדיו, למשל.
גם אם חברות התקליטים יחדלו מלהתקיים, הגניבה ב'הורדות' היא מהאמנים עצמם. שוב, נוח לך לחשוב שאתה גונב מ'תאגיד' מנוכר ואכזר (באלזאק כבר משהו דומה במוטו של 'אבא גוריו'), אבל אולי תחשוב אחרת כשתבין שיש פנים, ואפילו כאלה שאתה אוהב (אחרת לא היית מוריד את שיריו) לאמן ממנו אתה גונב. אם אמן מסוים לא מפיץ אץ שיריו בחינם ברשת, כפי שאתה מציע לו, זכותו לדרוש עבורם תשלום. נכון שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר, אבל הצגת הדברים שלך מקוממת.
אבוי למרד שכזה, כמו שכתבת מורידים כי יכולים וכי יש זלזול בתחום האכיפה. די בעונשים מרתיעים כדי לשנות את התמונה ולהבהיר לחתרנים העליזים שהמדינה שומרת על זכויות של אנשים עובדים ולא מאפשרת בעצימת עין גניבת זכויות יוצרים, אבל זה באמת לא מפתיע.

הגניבות מעודדות רדידות, משום שדרכים אלטרנטיביות לפרנסה של אמנים הן מכירת השירים לחברות מסחריות שונות, ואלו באופן לא מפתיע מבקשות 'שירים בשני אקורדים', כדברי גרוניך: 'להיות נחמד כדאי, כי עם ישראל עוד חי'.

גם טווח המחירים משתנה ומגיב למצב השוק. המציאות של הורדות פיראטיות לא מאפשרת לגופים שאינם 'תאגידים גדולים' לפעול.

להפך להפך להפך! המהפכה של ההפצה התחילה לפני שאפשר היה להוריד תקליטים שלמים ברשת. בשנות השמונים אני הכרתי כ20 חברות תקליטים מיוחדות שהוציאו דברים מעניינים, באמצע שנות ה90 הרמתי ידיים מרוב חברות תקליטים שקמו והציאו מוזיקה מצויינת וזה קרה בעיקר משום שמיחשוב המוזיקה גרם להצפה מוזיקלית, כל ילד קנה פי סי והתחיל להקליט עצמו. חברות התקליטים לא ידעו איך להתמודד עם זה ודי מהר אנשים הבינו שאם הם לא יעשו לעצמם, אז אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורם. ככה קמו מאות לייבלים עצמאיים בשנות ה90 שגם הם הוו איום עבור חברות התקליטים שניסו לקנות ולאכול כל מה שהריח עם פוטנציאל מסחרי. ראוי לציין בהקשר הזה שלפני כמה ימים ראיתי ראיון עם מוזיקאי נפלא בשם מייק פארדינס שבשנות ה90 עשה המון מוזיקה אלקטרונית מצויינת והיום יש לו חברת תקליטים עצמאית והוא סיפר שבאמצע שנות ה90 הוא הוחתם בisland records ל 5 "חתיכות" (ככה הוא מספר תוך כדי צחוק קוראים בחברות התקליטים הגדולות לתקליטים של אמנים "חתיכה"), בימים שחברות הקליטים עוד השקיעו בשווקים קטנים, די מהר הוא הבין שהוא חתם על משהו שהוא בקושי משלם איתו שכר דירה ופשוט עשה הכל כדי להשתחרר מהחוזה הזה, עדיין, הוא מציין שהיום הוא לא רואה איך חברת תקליטים גדולה מנסה בכלל להתחים אמנים כמוהו, הוא אומר שתרבות הפופ בעיני חברות התקליטים נמתחת בין הוויט סטרייפס וכוכב נולד וזהו. אין כלום אחר. בין רוק לעוס וקלישאי לאמני ראווה (ריספקט לסיטואציונים!).
האמנים והלייבלים הקטנים, שאמנם לא עושים הרבה ממכירות, מרוויחים את לחמם בהופעות (ובגלל זה ציינתי מקודם שמיי ספייס מסוכן יותר לחברות התקליטים מאשר כל אתר הורדות, כי החיבור בין אמן למאזין ללא תיווך הוא הסוף למערכת היחסים העכשווית בין אמנים לחברות תקליטים), ולהופעות הם מגיעים בעזרת הורדות, ככה יכול כל אמן קטן להגיע לכל מקום ולמלא אולם ולהתפרנס מאמנותו בכבוד.
בשנים האחרונות אני, שממעט לצאת מהבית, הלכתי להופעות ותמיד קניתי מתוך תמיכה וכבוד דיסקים של אמנים שנמכרו בהופעה.

גניבה היא יותר מההגדרה הצרה של 'לקחת פריט שיותר אי אפשר להשתמש בו'. כך למשל גניבה של פטנט, גניבה של סיפור או תסריט ואפילו גניבה של שורה מוסיקלית בלא אישור, תשלום ומתן קרדיט ל'ציטוט' - עופרה חזה ויזהר אשדות עשו בדרך זו מליונים רבים מ'גניבת' קטע מהעיבוד שלהם. מה שנקרא 'קנין רוחני', וכל המוסיקאים מתפרנסים ממנו עם כל השמעה ברדיו, למשל.
גם החוק הזה, שיכול היה לקרות רק בגלל הלובי הפוליטי של חברות התקליטים הגדולות בקרוב לא יהיה רלוונטי יותר. אני לא זוכר במדוייק כמה תיבות מותר לסמפל לפי החוק האמריקאי אבל מהרגע שהיפ הופ הפך לזרם המרכזי המניב כסף עבור התאגידים הם קצת התחילו להתבייש בחוק הזה וזה בעיקר משום שהיפ הופ הוא בראש ובראשונה 2turn tables and a microphone, זאת אומרת מבוסס כולו על "גניבה".
למעשה, תרבות הפופ כולה מבוססת על סמנים המוניים. האם אנדי וורהול צריך לשלם לקוקה קולה?

5. אבוי למרד שכזה, כמו שכתבת מורידים כי יכולים וכי יש זלזול בתחום האכיפה. די בעונשים מרתיעים כדי לשנות את התמונה ולהבהיר לחתרנים העליזים שהמדינה שומרת על זכויות של אנשים עובדים ולא מאפשרת בעצימת עין גניבת זכויות יוצרים, אבל זה באמת לא מפתיע.
את מלחמתו של מי את/אתה נלחם? האמן העשוק? בעל הממון המסכן שרואה כיצד אנשים מורידים את הדיסק החדש של נינט ומבין שאולי זה הסוף עבורו? (זה לא, אפשר להרגע)

הערה בדבר "הציבור מטומטם":
הציבור מטומטם בעיני וזאת בעיקר משום שהוא לא מחפש אלטרנטיבות. הציבור מטומטם משום שהוא חרדתי ומפחד משינוי. הציבור מטומטם משום שחינכו אותו להיות כזה במשך שנים של שטיפת מוח, מינקות.
הציבור מטומטם כי הוא מאמין לאנשים שחושבים עבורו שהוא יודע מה הוא רוצה. הציבור מטומטמם משום שהוא חושב שהבחירה היא בין נינט ליהודה סעדו, ברק וביבי, עושר או עוני ועוד ועוד ועוד

כל מילה, אני מכיר את מייק פראנדיס גם, (כמובן מהאינטרנט) Royal Astronomy אלבום מטורף!!!

ראו ושמעו את Hiromi Uehara רק על התספורת שלה אף אחד לא יפרסם אותה,
וכך היא עוברת מפי לאוזן, מעין לקליק על העכבר של מטורפים... ומרביצה הופעה!

אל דנטה, לדעתי אתה טועה וציטוטים (מסחריים) למיניהם משלמים זכויות יוצרים. בהיפ הופ אין לי מושג, אבל מדונה משלמת לאבבא (נכון ששני השבדים האלו הם קונצרן, תאגיד או מעצמת על אם תרצה, אבל הגימיגימיגימי הזה הוא שלהם) , וגם 'ציטוטים' שאנחנו לא נזהה, אלא רק את הזנב שלהם משלמים. יותר מזה, אם תרצה לתרגם שיר תהיה חייב לקבל אישור לתרגומו. אני חוזרת שוב, אמנים איזוטריים, ואני לא מזלזלת - הם אלו שעורכים ניסויים ומשנים את פני האמנות, אלו רק מרוויחים מדרך ההפצה החתרנית שאתה מעודד. אמנים שעובדים דרך חברות תקליטים מפסידים מכל גניבה. אתה בא ואומר - לא רק הציבור מטומטם, האמן מטומטם ולכן שילמד בדרך הקשה.

למה אתה מחליט עבורו?
יש לך רעיון אחר איך הוא יכול להגיע לקהל רחב מאוד ולהרוויח?
נכון שכל ילד יכול לעשות הכל, ברוח האתר, ובכל זאת הרבה אמנים זקוקים לליווי של חברת התקליטים, אם משום שהם לא רוצים לעסוק בשיווק,

או שהם לא מעונינים או לא מתמחים בכל שלבי ההפקה.

השינוי שאתה מדבר עליו יתקיים וכבר מתקיים לצד חברות התקליטים, כמו בחינוך הביתי. זו דעתי. ואני לא נלחמת, צרם לי לשמוע זיופים.

שתרבות הפופ בעיני חברות התקליטים נמתחת בין הוויט סטרייפס וכוכב נולד וזהו. אין כלום אחר. בין רוק לעוס וקלישאי לאמני ראווה

אל דנטה, אני קוראת אותך, כן? ולכן קוראת אותך לסדר. ככה ללכלך על הוויט סטרייפס? התבייש לך, מוריד מן הרשת שכמוך.
(עוד אמירות כאלה ואני מביאה את איתי ויאללה מכות).

ולענין, לכל מי שחרד לגורלן האומלל של חברות התקליטים - זוכרים שפעם היו לנו מלא מלא תקליטים ששילמנו עליהם כסף טוב? מישהו יכול להסביר לי למה חייבו אותנו במחיר מופקע (כן, מופקע!) כשרצינו לשדרג את התקליטיה לדיסקיה? הרי על היצירה כבר שילמנו כשקנינו את התקליט. עלות הטכנולוגיה היתה זניחה. במקום לגבות כמה דולרים בודדים, מחיר הדיסק וההפצה המחודשת ממי שכבר היה לו את התקליט, החברות הגדולות - שהחזיקו את כולם באיברים רגישים - כפו על כולם לשלם פעמיים את המחיר המלא על אותן יצירות ולהעשיר אותן בהרבה מאד כסף. זה לא קרה לפני הרבה מאד זמן. אני לא אומרת שזה מצדיק 'גניבה' (וכאמור המושג עצמו הוא יחסי ומשתנה, כמו כל, אבל כל, עברה אחרת - הוא תלוי תרבות, זמן ואמצעי אכיפה). אני רק אומרת שבחשבון הכולל, חברות התקליטים עדיין גנבו מצרכני מוזיקה הרבה יותר ממה שהצרכנים גנבו מהן.

ותהיה אחרונה: אם כולם גונבים כל הזמן ובכך מסכנים את תעשיית המוזיקה וגוזלים לחם מפי מנכ"לי חברות המוזיקה, איך זה שהמכירות שלהן רק עולות ועולות ועולות כל הזמן? איך זה שהן לא קרסו? לדעתי, משני טעמים. האחד הוא שבאמת, רבים מהמורידים המתביישים מתעניינים באמני שוליים וממילא לא פוגעים במכירות אמני המיינסטרים. השני הוא שיש יותר סיכוי שמי שהוריד שיר של אמן (שוליים או מרכזי, לא משנה) ירכוש בכסף מלא את שאר האלבום, במידה והשיר מצא חן בעיניו. כך או כך, יש כאן (לדעתי) יותר מרוויחים ממפסידים.

יש הבדל בין מדונה שלוקחת שיר שלם (!) של אבבא (ועושה יופי של עבודה) לבין סימפול של 5 שניות שעליו יש לשלם. אבל זה דיון אחר.
או אולי לא, כי בהקשר הרחב יותר (לא חוקי הסימפול) אנחנו חיים בתרבות שכולה ציטוטים וגניבות. נדמה לי שיש דיון פוסט מודרני שלם על מסמנים שאיבדו סמנים או סמנים שאיבדו מסמנים

(או הטקסט הזה של בנג'מין, נו אליס, אם כבר את פה תביא קצת אקדמיה

)
אני מודה שאותי בעיקר מעניין האופסטריים, תעשיית המוזיקה המסחרית הרגילה, נאמר שלמה ארצי וחבריו או קלי אוסבורן וחבריה - כל מניבי הרווחים האלה, מבחינתי יכולים לעלות על מעבורת יחד עם רופרט מרדוק וטד טרנר ולהעלם. לא יזיז לי בכלל. על רווחיהם, הפסדיהם וחוסר היכולת העתידית שלהם להתפשט כפי שהם עושים היום, על כל אלה אינני מרחם כלל וכלל.

אליס (בזה הרגע בחסות השפעת הומצא לך שם חדש אליס אבבה), את הווידיואים* שלהם אי אפשר יהיה לקחת מהם. והמוזיקה שלהם היא ממש חגיגה של ציטוטים והשפעות, זאת אומרת - זה בסדר להגיד את זה, לא? אני מניח שגם הם אומרים את זה... (ולכן בעיני אחדים הם חגיגה ובעיני אחרים הם יצירה בעידן השיעתוק)

>*ממש עכשיו גמר לראות את הגרסא הקנויה של מסיבת רחוב של גונדרי<
>קופסת גונדרי 165 ש"ח מבצע חג. שלם וקבל שמש נצחית+מדעי החלום+מסיבת רחוב. סטימצקי<

סליחה. תיקון. התכוונתי לקלי קלארקסון כמובן. לא לאוסבורן.

את רכשת מוצר, תקליט, ולא את היצירה. מותר להם למכור אותה על גבי דיסקים, הליכונים או מחזיקי מפתחות ואת עדין תוכלי להאזין לתקליט שלך. זה לא כאילו המנכלי"ם חסמו את הקוד הסודי של הטייפ של חביתוש. לעשות כסף מיצירות זו העבודה שלהם. תעשיית המוסיקה המסכנה היא תיאור מדויק למצב בישראל. מעבר לים יש כל כך הרבה אנשים, שגם אמנים איזוטריים יכולים לחיות טוב מתגמולים של תחנות רדיו עלומות. חברות התקליטים בארץ, לדעתי, לא מרוויחות, מחליפות בעלים או משתלבות בעסקי הכוכבים, כלומר מהפרסומות והטלנובלות של הדוגמנים שלהם.

מותר להם למכור אותה על גבי דיסקים, הליכונים או מחזיקי מפתחות ואת עדין תוכלי להאזין לתקליט שלך. זה לא כאילו המנכלי"ם חסמו את הקוד הסודי של הטייפ של חביתוש

זה לא בדיוק כך. תקופה ארוכה מאד לא יוצרו תקליטים כמעט בכלל, וכל חובב מוזיקה נאלץ לקנות דיסקים (לאלבומים חדשים) ו-CD PLAYER כדי לשמוע אותם. כך שכולם עברו בשלב זה או אחר לאוספים מעורבים. ואם אותו חובב רצה לשמר את אוספו הקודם (תקליטים) לנצח ולהוריש אותו לניניו (כי האמין שהפורמט החדש עמיד לעולמים, זה לפחות המידע שמכרו לנו אז), אז הוא נאלץ גם לקנות אלבומים שהיו לו מחדש. אם לא היה כאן מהלך מכוון (וציני) להוציא כסף מכיסי לקוחות שכבר קנו את המוצר - למה בכלל הוציאו תקליטים ישנים על גבי דיסקים? (כן, כי כולם עברו לאוספי דיסקים ונפטרו מהפטיפון). אני לא רואה כאן הרבה מדי ברירות שנשארו לחובבים.

מה שראוי להדגשה הוא, שכשהחידוש הטכנולוגי הזרים כסף לכיסי החברות, הן תמכו בו באגרסיביות. עכשיו, כשהחידוש לכאורה מנוגד לאינטרס שלהן - הן מתנגדות לכל העייסק. ועוד לא קבלתי תשובה לשאלה - אם זה כל כך הרסני ונוראי וגנבה, איך זה שחברות המוזיקה עוד לא קרסו מזמן אל תוך חור שחור. ולמה אין עוד אף מחקר אמין בנושא שיכול להצביע על קשר מוכח בין הורדות מהאינטרנט לירידה ברווחי חברות המוזיקה.

אל דנטה, אני מסכימה לגמרי, מאמצת בשמחה ובגאווה את אליס אבבה (או שמא אליס אבבא?), בנג'מין לדעתי היה מת על מוזיקת ציטוטים פוסט-מודרנית (או לפחות עושה מליונים מספר עב-כרס ובלתי קריא שהיה כותב עליה), וגונדרי הוא הסגן של אלוהים, לא פחות.

תרגיש טוב!

קשר מוכח בין הורדות לירידה ברווחים? לא נשמע לי דורש מחקר. ובכלל חברות התקליטים הן לא הענין, הם פועלות ויפעלו לשמירה על נכסיהן. מה שמענין הוא ההצדקות של אנשים:

הם גנבים ולכן אני גונב
האמן לא מקבל תגמולים
שילמתי פעם מחיר מופקע על דיסקים, ולכן אני משלים פערים ובנקודת האיזון אשלם
איך יתכן שהם שורדים, משהו פה מסריח

כבר נחקר: השחרת 'האויב', 'האחר' ודימויו כמפלצת.

חברות תקליטים הן עסק שמרוויח מיצירות מוזיקליות. זו האתיקה שלהן, וזה המנדט שלהן מהאמנים. כל מה שאתה צריך זה אהבה. נדמה לי שעניתי על כך כמה פעמים - חברות מוסיקה עוסקות בעוד תחומים, ומתמזגות עם חברות מדיה אחרות. ממתי 'למה הן לא קרסו' הוא טיעון רלונטי? אנשים מפסידים וחברות מגלמות הפסד ומשנות תחומי פעילות. זה לא מענין לצורך הדיון העקרוני בגניבה של קטע מוסיקלי מסחרי במקום לקנות אותו מהאמן וממי שמייצג אותו. נוח להסיט את הדיון לחברות מסחריות, כשהשאלה היא איך האמן - שמבקש להגיע לקהלים רחבים - מתוגמל. ואין קשר בין גניבה של הצרכן, יאהב כמה שיאהב את האמן - לבין סימפול, ציטוט או מוחזור שמצוינים כמובן לאמנות ולחשבון הבנק של האמן. כל ילד יכול, כפי שנכתב פה, אבל אם הוא רוצה להפיץ ולהרוויח מיצירתו החדשה הוא חייב לבקש אישור ולשלם לכותב השיר המקורי. ובציטוט אסיים מה כל כך קשה פה לכולם לעכל?

מה שקשה לעכל זה מדוע על אף שהכותבים מוכחים לאורך כל הדף שהנושא מורכב ואי אפשר לפתור אנשים במילה אחת (גנבים) ולסגור את הנושא הזה חלק מהאנשים תפיסת המוסר שלהם היא צרה. רע וטוב גן עדן וגיהנום.
תעשיית המוזיקה הא לא משהו שהתקיים במתוכנתו הנוכחית מאז ומעולם, זו תעשייה חדשה שנוסדה ישר לאחר המצאת המיקרופון וההקלטה, המוזיקה שאנשים עושים תמשיך להתקייים גם אחרי התעשייה הזו כמו גם שהתקיימה לפניה.

לאחר שהוצאנו מהמשוואה אמנים קטנים והגענו למסקנה שהם לא אלה שסובלים, נשארו הגדולים, שלהם יש יכולת גדולה יותר מלכל האחרים לדאוג לעצמם. הבעיה היא שיש הרבה אנשי ביניים אנשים טובים, לא המנייאקים, שיפגעו ועליהם, באמת חבל. (אבל זו הקידמה, ככה זה היה תמיד הבאתי מקודם דוגמאות מתעשיות מדיה אחרות שיכולות להפגע מהקידמה.

אל דנטה, אתה צודק, זה דיון מוסרי שאיננו שחור ולבן, ולכן הוא מענין. אבל, מרגע שאמן מוכר דיסק שלו בחנות ואתה בוחר להוריד אותו בלי לשלם - אני לא מוצאת גוונים. מניאק, רדוד או כל דבר אחר זכותו למכור את יצירתו וזכותך לא לקנות אותה. זו לא הקידמה, זו הקלות הבלתי נסבלת של השכפול המדויק, ובגלל שקשה לעקוב ולאכוף היא נותרת בתחום של תודעה, חינוך ותרבות. יש מעט מאוד גדולים, הרבה קטנים שרוצים או ירצו לגדול ולהתפרנס ממלאכתם והרבה בינוניים שישלימו הכנסה. וזו כבר לא נשמעת לי קידמה, אלא גוד אולד שיעבוד. חג שמח.

אגב אמנים רבים משתפים בעצמם ואני מכיר כאלה אישית כמו Dino Felipe, Kettel ועוד רבים אחרים,
זו דרכם להכיר מוזיקה ולשפר את המוזיקה שהם יוצרים בעצמם.

מה ההבדל בין הורדות מהרשת לבין תרבות ההקלטה בטייפ אודיו או בווידאו?
למה להקליט פרק של "דאלאס" לראות ואז למחוק זה בסדר?
למה להקליט את "החומה" בגיל 17 על טייפ כשתפרנים זה בסדר?(ואז בגיל 23 לקנות את הדיסק ולהתענג בנוסטלגיה).

פלונית אלמונית,
איתך בכל מילה, אבל הותשתי..

אין הבדל, זה לא בסדר, זה לא בסדר, אנחנו פויה!
אסור גם לקחת אנשים טרמפים כדי שלאגד לא יהיו הפסדים ולנהגים לא תהיה עבודה.
שיתוף בכלל תמיד פוגע כלכלית ולכן אסור לנו לשתף אחד את השני בכלום.
צריך לעבוד, לקבל כסף, לקנות עם הכסף, וזהו לא לחלק לאף אחד, אחרת הכל יצא מכלל שליטה!!!!!
מה יקרה אם כולם יהיו פתאום אדיבים ונחמדים ויחלקו מתנות???? הכלכלה תתמוטט!! הכל יקרוס!!

_אסור גם לקחת אנשים טרמפים כדי שלאגד לא יהיו הפסדים ולנהגים לא תהיה עבודה.
שיתוף בכלל תמיד פוגע כלכלית ולכן אסור לנו לשתף אחד את השני בכלום.
צריך לעבוד, לקבל כסף, לקנות עם הכסף, וזהו לא לחלק לאף אחד, אחרת הכל יצא מכלל שליטה!!!!!
מה יקרה אם כולם יהיו פתאום אדיבים ונחמדים ויחלקו מתנות???? הכלכלה תתמוטט!! הכל יקרוס!!_

הלו? מישהו פה מאבד פרופורציות?
אין פה שום קשר לתיאוריות קפיטליסטיות חתרניות.. חפש קשר אולי לחוק יסוד:כבוד האדם וחירותו, וספציפית לזכות הקניין.
אותם שירים או באופן יותר כללי יצירות, שייכים ליוצרם. הוא השקיע מיטב זמנו, כשרונו (כן, וכספו) ביצירות אלו, וזכותו המלאה לבחור מה לעשות בהם. אם לדעתך הבחירה שלו גרועה - אנא הודע לו על כך, אל תגנוב ממנו..

<טוב, באמת התייאשתי קודם, אבל זה כבר מתחיל לעבור את גבול הטעם..>

מתנה לליל הסדר: חברת EMI תאפשר לקנות שירים ללא DRM בחנות iTunes

למה בכלל הוציאו תקליטים ישנים על גבי דיסקים? (כן, כי כולם עברו לאוספי דיסקים ונפטרו מהפטיפון).
כי יש דורות חדשים של צרכנים.

מישהו יכול להסביר לי למה חייבו אותנו במחיר מופקע (כן, מופקע!) כשרצינו לשדרג את התקליטיה לדיסקיה? הרי על היצירה כבר שילמנו כשקנינו את התקליט
לפי ההיגיון הזה, אם היית רוצה לקנות דיסק אוסף של מתי כספי, ומוכיחה שיש לך בבית את כל האלבומים הקודמים שלו, היית מקבלת את האוסף בחינם...

אבל הרי את רכשת מוצר, תקליט, ולא את היצירה

עדכון חשוב
EMI הודיעה שתוריד את ההגנות הדיגיטליות מהשירים שנמכרים ברשת.

הדיון הדיכוטומי הזה באמת מתחיל קצת לעייף.
אנשים שימשיכו לצעוק "גנב!" בלי להקשיב לצד השני - לא תגיעו רחוק.

אפילו חזל"נו אמרו "הגונב מגנב פטור" (או שמא?)

זכויות היוצרים על יצירה הם בתוקף ל-70 שנה בלבד. זהו לא דבר מוחלט ואבסולוטי! שכחתם? או שאולי לא ידעתם, כי הכוחות שכרגע שולטים בשוק לא רוצים שתדעו.

לדעתי האישית תופעת ההורדות הפירטיות של המוזיקה הפופולרית היא שולית, והפגיעה שלה בתעשיה היא בעיקר מורלית. הכלכלה האמריקאית רק עכשיו יוצאת ממיתון קשה, אין פלא שאנשים הפסיקו לקנות תקליטים. קשה לי להאמין שמדובר בהשפעה של האינטרנט בלבד.
הרי ידוע שאחוז החדירה של המדיה הזאת הוא לא מהגבוהים... עדיין לרוב האנשים אין מחשב בבית, ולרוב אלה שיש גם אם יש להם גישה לאינטרנט, הם טכנופובים שלא מצליחים לבטא את המילה "טורנט"...

אחותי, שהיא אמריקאית ממוצעת, לא מסוגלת לשלוח אימייל.

אנשים שימשיכו לצעוק "גנב!" בלי להקשיב לצד השני - לא תגיעו רחוק.
האם את מסוגלת להבין שיש אנשים שהקשיבו לטיעונים שלך ודומיהם ובכל זאת לא מסכימים להם?

זכויות היוצרים על יצירה הם בתוקף ל-70 שנה בלבד. זהו לא דבר מוחלט ואבסולוטי! שכחתם? או שאולי לא ידעתם
הו. את מוזמנת להוריד יצירות בחינם כאוות נפשך מפרויקט בן יהודה.

מענין, כנראה שהמנכל"ים בכל זאת קשובים. הפתרון יהיה שילוב של הורדות ותשלום הוגן. בסיום מבקש המנכ"ל: 'הגנה על הנכסים האינטלקטואליים של EMI והאמנים שלנו חשוב באותה המידה כמו תמיד, ונמשיך לעבוד כדי ללחום בפיראטיות בכל צורותיה ולחנך צרכנים..'

ומתוך the marker: 'מתחרותיה של EMI חלוקות בנוגע לתוכנת ה-DRM. וורנר מיוזיק גרופ מתנגדת להסרת ההגנה מהעתקות אך יוניברסל מיוזיק גרופ וסוני BMG דווקא תומכות ומנהלות ניסויים בתחום. עם זאת, אף אחת מהחברות הנ"ל לא פעלה בצורה חד משמעית, בדומה ל-EMI.'

התיאור הדיכוטומי הוא שלך - יש דיון ער בין צרכנים, אמנים, וחברות המוסיקה שמייצגות אותם. חברה מסוימת מחליטה לאפשר מכירה של כל הקטלוג שלה, חברה אחרת שוקלת או מנהלת ניסוי בפורמטים אחרים או מוגבלים. לענין הדיכוטומיה - מצד אחד עומדת זכותם של הצרכנים לשמוע מוסיקה במחיר סביר, ומצד שני זכותם של האמנים לקבל תמורה על נכסיהם. הכשרת ה'הורדות' הפיראטיות יוצרת דיכוטומיה שמציגה את האחד על חשבון השני. כל פתרון שהוא יהיה חייב להתחשב בשני הצדדים. מה שאת עושה הוא להגדיר את בעלי השירים, אמנים או חברות, גנבים, ובכך את מציגה תמונה חד צדדית.

הידעת שבסין אין זכויות יוצרים? אין שם גם הרבה זכויות אחרות (על נכסים פיסיים, למשל. בררררר...).

פלוני אלמונית:
גם אם חברות התקליטים יחדלו מלהתקיים, הגניבה ב'הורדות' היא מהאמנים עצמם. שוב, נוח לך לחשוב שאתה גונב מ'תאגיד' מנוכר ואכזר (באלזאק כבר משהו דומה במוטו של 'אבא גוריו'), אבל אולי תחשוב אחרת כשתבין שיש פנים, ואפילו כאלה שאתה אוהב (אחרת לא היית מוריד את שיריו) לאמן ממנו אתה גונב. אם אמן מסוים לא מפיץ אץ שיריו בחינם ברשת, כפי שאתה מציע לו, זכותו לדרוש עבורם תשלום. נכון שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר, אבל הצגת הדברים שלך מקוממת.

כמובן שאני מבין שיש פנים, הבעיה שלי היא לא עם האמן, הבעיה שלי היא עם חברות התקליטים, התאגידים הגדולים.
אם כיום להקה מסיומת שאני אוהב תפתח בלוג ותמכור את שיריה באופן ישיר, מהיד שלהם אל היד שלי, ובמחיר סביר (דיסקים ב90 ש"ח בחנויות באינטרנט הם ממש לא מחיר סביר, וזה עוד היה מבצע!)
אני ירוץ לקנות ולהוריד. איפה ראית שאמרתי אחרת?

שליחה על ידי אסף* » 04 אפריל 2007, 20:29

ארר, אני כתבתי את ההודעה מעל, פשוט שכחתי לשנות את השם.
אגב, דבר דומה קורה גם במדיות אחרות למשל פרקים של סדרות שאפשר להוריד באינטרנט. גם פה אני רואה את המורידים כמורדים. כיום כקיומות בארץ רק שתי חברות שמספקות שידורי טלוויזיה, הוט ויס. אני יודע מנסיון שהוט מנסים לנצל את השליטה שלהם בשוק ולאט לאט מעלימים את כל הערוצים מהחבילה שלפני כמה שנים נקראה החבילה ה"חדשה" ומעבירים אותם למי שמשלם להם יותר כסף וקנה מהם "ממיר" - שכמובן גם עלה כסף. ואני שואל - על מה? הרי אותם ערוצים בדיוק היו קיימים בכבלים עד היום, והם לא נזקקו ליותר כסף בשביל לשדר אותם. הוט הם רמאים וחוצפנים, ואם היו משקיעים את המשאבים שמשקיעים נגד ההורדות ברשת בטיפול בחברה הזאת, הבעיה הייתה נעלמת. ואפילו לא התייחסתי לשטיפת מוח המתמשכת של החברה הזאת בין תוכנית לתוכנית, בא לי כבר להקיא שאני רואה צבע אדום. כאילו, אני משלם להם, מה עוד הם רוצים? למה אני צריך לסבול את כל הפרסומות האלו נוסח "איזה טוב להיות בבית עם הוט" ואיזה דוגמנית שלובשת שמלה - אדומה כמובן.
מצד שני יש את יס, אבל כמובן שהוט ויס היו חייבים "להתחלק" באיזה תוכניות לשדר. וכך יוצא שרוב הסדרות שבהם צפיתי בהוט, לא משודרות ביס. ולהפך.
מצד שלישי יש את האפשרות לקנות את הדיוידי או אפילו רק לשכור אותו, אבל דיוידי מגיע לארץ באיחור של כמה שנים.

לכן הברירה היחידה שנשארה לצרכן הישראלי היא להוריד מהרשת, עד שהממשלה תחליט לטפל בכל החברות הבעייתיות האלו ולתת לצרכן שירות נורמלי

התיאור הדיכוטומי הוא שלך
מואה?

אני רק מתארת את מה שאני רואה.

מדהים אותי איך 2 המגיבות לי הצליחו להתעלם כמעט מכל מה שאמרתי ולעוות את השאר.

אני לא רואה שמתחולל שינוי בעמדות של מישהו מהצדדים (בשונה מהעולם האמיתי, ר' מקרה emi).
העובדה שנתתי דוגמא את התנהגות אחד הצדדים לא אומר שזה הצד שאני מצדדת בו, או בצד השני.

מה שאני לא מצליחה להבין זה למה יש כ"כ הרבה אמוציות בדיון על תופעת שוליים?

את מוזמנת להוריד יצירות בחינם כאוות נפשך מפרויקט בן יהודה.
יופי, תודה. אני מכירה גם את הפרוייקט העולמי המגביל. עדיין, מיקי מאוס כבר עבר מזמן את יום הולדתו ה-70, לא ראיתי את דיסני משחררים אותו לרשות הציבור...

הפתרון יהיה שילוב של הורדות ותשלום הוגן
חבל שאת לא טורחת להתעדכן בנושא הדיון שאת משתתפת בו. הפתרון כבר קיים (חנות התקליטים ה-3 בגודלה בארה"ב היא חנות אינטרנטית - iTunes)
חברות התקליטים בארץ לא מוכנות לשתף איתם פעולה והצרכנים הישראלים משלמים את המחיר (ויש את אלה שלא מוכנים ומורידים, אני עדיין לא גיבשתי את דעתי לגבי ההתנהגות הזאת)

כן, את. את מכנה 'גנבים' את חברות התקליטים, ואסף מכריז שהוא לא מוכן לשלם להן, למרות שהאמנים שהוא אוהב מוכרים את הדיסקים שלהם בחנויות, ולא דרך בלוג כפי שהוא מציע להם. יכול להיות שבעתיד הרבה אמנים יפעלו כך, הם כנראה חושבים אחרת כרגע, ובהתחשב בחופש שהוא לוקח לעצמו בנושא יש להם כנראה יסוד לחשוש.

מה הקשר לאמוציות? מיקי מאוס קיבל הארכה, תיקון, אם אינני טועה. בין אם אני חושבת שזה מוצדק ובין אם לא, אני לא מבינה איך אפשר לבטל את הזכויות של מי שצייר אותו, ואני לא מחבבת את האיש או את התאגיד.

הפתרון מתהווה ונמצא בדיון כאן ובמקומות אחרים. iTunes פועל בדרך מסוימת ובפורמטים מסוימים, ובארץ לא פעיל מסיבות כלכליות של שוק קטן (הגודל במקרה הזה מאוד קובע). אני בטוחה שגם לכאן תגיע ה'בשורה', ועד אז אנחנו נשארים עם דיון מענין, שאת מכנה שולי אבל אני מוצאת שדווקא באיזור דמדומים שכזה אפשר לגלות ולבחון דברים מענינים.

ועד אז אנחנו נשארים עם דיון מענין, שאת מכנה שולי אבל אני מוצאת שדווקא באיזור דמדומים שכזה אפשר לגלות ולבחון דברים מענינים.

נכון! מעורר מחשבות לכל הכיוונים...

מעורר מחשבות לכל הכיוונים...
לא הייתי רוצה להשתתף בדיון שאינו כזה.

במוסיקה אף פעם לא חשבתי 'להוריד', ואני מקשיבה בעיקר לרדיו בזמן העבודה. המקום שבו אני מתעמתת עם הורדות הוא מול בני, שאינו מבין למה ההורים שלו לא מסכימים להוריד משחקים 'חמים' בחינם מכל מיני אתרים. הדיון פה מזכיר לי את ההרגשה בזמן ההסברים לבני, אשר למרות ששמע אותם שוב ושוב שואל 'אבל למה?' כשאני חושבת למה הוא שואל אחרי שקיבל תשובה שוב ושוב, אני מבינה שההסבר ההגיוני, הפשוט עומד בתחרות קשה מול השכיחות והקלות של ההורדות. אביעד קליינברג כתב על כך ב'שבעה חטאים': 'בטרם נעמוד על דעתנו.. אנו סופגים מהסביבה את הסתירות הפנימיות שהיא משדרת'.

הדיון פה מזכיר לי את ההרגשה בזמן ההסברים לבני, אשר למרות ששמע אותם שוב ושוב שואל 'אבל למה?' כשאני חושבת למה הוא שואל אחרי שקיבל תשובה שוב ושוב, אני מבינה שההסבר ההגיוני, הפשוט עומד בתחרות קשה מול השכיחות והקלות של ההורדות.

אני לא חושבת שאת צודקת. כל אחד משתמש פה במערכת מושגים שונה. כל אחד "טוען" את אותם מושגים בתוכן שמתאים לתפיסת עולמו. למרות שאני מסיכמה עם הרבה ממה שאת כותבת (בהנחה שאת אותה פלוניאלמונית, צבת ים, לאורך כל הדיון), אני חושבת אחרת ממך בשורה התחתונה. אני כן בעד הורדות, ויותר מזה - אני בעד השינוי שהמציאות החדשה יכולה להוליד. המציאות הישנה לא באמת נותנת הרבה חופש בחירה לאמן (הייתי קוראת לזה - זכות האמן לבחור איך-לא-להרוויח). נכון, חברות התקליטים הן לא מפלצת אלא גוף עם אינטרסים כמו כל גוף כלכלי אחר, אבל הן גוף שצריך ניעור חזק אם הן רוצות לשרוד במקביל לעובדה הפשוטה שהעולם משתנה. לגבי הדרך שבה זה קורה - לדעתי אם לא היה נוצר כורח, לא היה נוצר שינוי.

את מכנה 'גנבים' את חברות התקליטים
איפה אמרתי דבר כזה?
או שאת לא מדברת אלי?

כנראה שכן.
אחרי שקראתי את תגובתך הרגשתי כאילו לא הבנת מילה ממה שאמרתי.
לוקחת על עצמי את האחריות - אנסה להבהיר את עצמי בהמשך
[חייבת לרוץ]

במבי, אנחנו לא חלוקות בכך שיהיה שינוי, שמתחייב מההתפתחות הטכנולוגית. אנחנו חלוקות במשמעות של השינוי, שאת מתארת כחיובי ואני לא בטוחה שהכיוון יהיה כל כך שיתופי או אמנותי. השינוי יכול גם הצפה של הרבה הרבה ובחינם מכלום אחיד ומתקתק. חופש בחירה בין פרסומת ליחסי ציבור, כי לשלם זה פוי.

פלוני, את מתארת את המציאות העכשווית כרע שאליו אנו עתידים להגיע.

אל דנטה, אני לא עתידנית ואנחנו 'גולשים' לבחינה של השלכות וכיוונים עתידיים. הכוונה בדוגמא שהבאתי היא להציע שיתכנו גם השלכות שליליות להחלטה שלא לשלם למוסיקאים ולתעשייה, ואתה צודק שאת השינוי הזה בתעשייה מרגישים כבר עכשיו.

השינוי יכול להיות חיובי ושלילי, ובעיני זה עדין לא מבטל את הבחירה המוסרית (לכאן או לכאן, אני לא טוענת שאני יותר מוסרית) לשלם או לא לשלם עבור קטע מוסיקלי שמשהו מבקש למכור. הטיעון שלי בעד קניה של דיסק שאתה אוהב ונגד הורדתו לא נובע מהשלכות עתידיות של מעשי, אלא מהמניע להם. כל עוד האמן מוכר את הדיסק שלו אני לא אגנוב אותו. ההסבר שלכם נשמע לי כמו - אם כולם יגנבו/יעתיקו/יורידו בלי לשלם עתיד האמנים והמוסיקה בכלל ישתפר. יש פה אנשים שרואים בכך מרי, מרד וחתרנות. אני טוענת שזה חתרני כמו ביזה, שגם היא נעשית 'כי אפשר'.

_מה ההבדל בין הורדות מהרשת לבין תרבות ההקלטה בטייפ אודיו או בווידאו?
למה להקליט פרק של "דאלאס" לראות ואז למחוק זה בסדר?
למה להקליט את "החומה" בגיל 17 על טייפ כשתפרנים זה בסדר?(ואז בגיל 23 לקנות את הדיסק ולהתענג בנוסטלגיה)._

בית המשפט בארה"ב התייחס לטענות הנ"ל בשנות ה- 70. בית המשפט קבע כי זה חוקי להקליט בווידאו או בטייפ זאת מכיוון שבית המשפט הגיע למסקנה כי השכפול הוא לצריכה פרטית בלבד, זאת מכיוון שאם ננסה לשכפל את ה"יצירה" בכמות מסחרית בווידאו או טייפ האיכות תפגע, קרי אין סכנה להפצה המונית- דבר שקיים בעידן הדיגיטלי.

יש מושג בכלכלה שנקרא freeriders- אנשים שלא משלמים מיסים ובכל זאת מקבלים שירותיים מהמדינה- חינוך, בריאות וביטחון.
כמובן האנשים הללו ימצאו הצדקה "מוסרית" לא לשלם- חרא של מדינה, סיבות פוליטיות, מגיעה לי, כולם מושחתים כו' וכו'.

בסופו של יום תופעת ההורדות מדגים את טבעו של האדם- אם הוא יכול לקחת מוצר בעל ערך ללא תשלום והסיכויים להיתפס הוא אפסי- הוא יקח.

באופן מעשי ועקרוני אני מסכים אם הגישה שהורדה של מוסיקה זה גניבה.

אדם/חברה השקיעו מזמנם, כישורם כספם לייצר יצירה, זכותם לקבל תמורה עבור היצירה.

יצירה- מוסיקה, תוכנה, פטנט, סמל מסחרי, מאמר, קניין רוחני וכו'.

_קשר מוכח בין הורדות לירידה ברווחים? לא נשמע לי דורש מחקר. ובכלל חברות התקליטים הן לא הענין, הם פועלות ויפעלו לשמירה על נכסיהן. מה שמענין הוא ההצדקות של אנשים:

הם גנבים ולכן אני גונב
האמן לא מקבל תגמולים
שילמתי פעם מחיר מופקע על דיסקים, ולכן אני משלים פערים ובנקודת האיזון אשלם
איך יתכן שהם שורדים, משהו פה מסריח_

מסכים לגמרי.

בקיצור נמרץ אנשים פה מורידים מוסיקה כמו כולם, כי זה בחינם ואי אפשר להיתפס, אבל הגישה הזאת "לא מספיק טוב" לכן יש דיון "פילוסופי" סביב העניין הזה- אנשים לא סתם גונבים יש להם אידיאולוגיה.....

אתם צודקים. עכשיו באמת השתכנעתי. אני גנב עלוב שברגע שנתפס (ע"י מיאמי וייס)(אתם) מוצא צידוקים גרועים לגניבה שלו.

(ביום שישי האחרון אכלתי במסעדה י ק ר ה להחריד ושולחן לידי נגסו ללא בושה זוג מוזיקאים מפורסם. לפי הצורה האגבית שבה הוא לעס את האנטריקוט והיא פיצחה את הקוקי-סן-ז'אק שלה לא התרשמתי שהם מוטרדים במיוחד מההורדות הפיראטיות. אבל לך תדע, יכול להיות שהם ממזמן כבר בנדל"ן והמוזיקה זה סתם הלבנת הון)

לכל מי שרוצה לגלות מוסיקה חדשה, או מעניינת עבורו, ישנן דרכים חוקיות יותר לעשות זאת מאשר "להוריד" אותה..

דוגמא אחת היא last.fm - זהו בעצם רדיו חברתי, בו תוכלו לשמוע דברים לפי טאגים מסוימים, כפי שטויגו ע"י אנשים אחרים. אפשר גם לשמוע רדיו של אנשים אחרים (שירים שאהבו), או של קבוצות אנשים. ניתן גם לתייג מוזיקה שאתם שומעים בבית (מוזיקה שלכם, שאתם שומעים מקומית) ובכך לתרום לקהילה בתיוג המוזיקה.

דוגמא נוספת היא פרויקט ותיק יותר, אך זוכה לפחות תשומת לב - פנדורה - אשר מאפשר לכם להתחיל משיר או אמן שאתם אוהבים, ולהגיד על השירים הנוספים שהוא משמיע לכם "אוהב/לא אוהב" - כך לאט לאט נקבע הטעם המוזיקלי שלכם, ותגלו מוזיקה לפי טעמכם שלא הכרתם - פשוט נפלא.

נכון - לא ניתן לשלוט בדיוק על מה מנוגן כרגע, ולא ניתן לבקש שיר מסוים, אבל, הי - בשביל זה אתם יכולים לקנות את המוזיקה..

אני מניח שיש עוד אפשרויות, אבל אני לא מכיר - מי שמכיר עוד, נא להוסיף כאן

אני גנב עלוב שברגע שנתפס
לא, ממש לא אתה כמו כוווווווולם בקטע הזה.

_מוצא צידוקים גרועים לגניבה שלו.
(ביום שישי האחרון אכלתי במסעדה י ק ר ה להחריד ושולחן לידי נגסו ללא בושה זוג מוזיקאים מפורסם. לפי הצורה האגבית שבה הוא לעס את האנטריקוט והיא פיצחה את הקוקי-סן-ז'אק שלה לא התרשמתי שהם מוטרדים במיוחד מההורדות הפיראטיות. אבל לך תדע, יכול להיות שהם ממזמן כבר בנדל"ן והמוזיקה זה סתם הלבנת הון)_
זה החטא הגדול שלך.......
מה אתה נכנס לפה, כיס ולתחת של אנשים........
תוריד את המוסיקה ותשתוק........

אלמוני, הם אכלו בפה פתוח.

עוג, אני לא יודע מה קורה בlast.fm יותר מדי אבל בגדול, הרשתות החברתיות של האינטרנט מפרות זכויות יוצרים (אני כותב זאת בהסתייגות כי ברשת כמו מיי ספייס האמנים מעלים מוזיקה של עצמם), ראה את יוטיוב והתביעות ובכלל את עניין הווידיאו ברשת. כאמור, העניין לא פשוט ומורכב.

ישנן דרכים חוקיות יותר
מזתומרת חוקיות יותר? או שזה חוקי או שלא. פנדורה, ד"א, לא חוקי לשמוע בישראל.
אני מכירה את רדיו ראסיה , כדאי להציץ..

מזתומרת חוקיות יותר? או שזה חוקי או שלא. פנדורה, ד"א, לא חוקי לשמוע בישראל.

פנדורה משלמים תמלוגים לאמנים, ופועלים תחת התיקון האמריקאי DMCA. אני שומע את המוזיקה, רואה את הפרסומות, ותמלוגים מגיעים למקומות הנכונים.. מה זה משנה אם אני באיטליה או בזנזיבר? איזה חוק בישראל מונע ממני לשמוע אותה?

last.fm, למיטב הבנתי משמש כמו חברת תקליטים, הוא מקבל את החומר מבעלי הרשיון, והם מסכימים ששיריהם ישודרו לגולשים.. אם טעיתי אשמח אם יתקנו אותי.

כשאתה מעלה חומר ליוטיוב אתה מצהיר על כך שאתה בעל הזכות להעלות אותו. אם נתפסת, החומר יימחק. בואו לא נתבלבל מתופעות שוליים.

להוריד מוזיקה באופן פירטי, זה פירטי = לא חוקי, לא מוסרי, לא הגיוני. להשתמש בשירותים מסודרים שנותנים גישה לדברים, בהם הדברים מתועדים, זה בד"כ יותר חוקי (למי ששאל מה זה יותר חוקי - לרוב זה יהיה חוקי, אבל יהיו מקרים בהם נותן השירות הוא עבריין, או שהגולש ישתמש בשירות לרעה וכן הלאה..)

בית המשפט בארה"ב התייחס לטענות הנ"ל בשנות ה- 70. בית המשפט קבע כי זה חוקי להקליט בווידאו או בטייפ זאת מכיוון שבית המשפט הגיע למסקנה כי השכפול הוא לצריכה פרטית בלבד
אה,וההורדות הן לא? מצידי תקרא לי גנבת מטומטמת או וואטאוור אבל כשאני מורידה שירים אני מורידה אותם לשימוש ביתי פרטי בלבד.אני יכולה לדבר רק בשם עצמי.לא בשם בני מהבסטה בשוק.
אותו הדבר-ימצא חן בעיני-אני אקנה.לא ימצא-יימחק מההארד דיסק לעולמי עד.
ואגב,גם בשנות השמונים היתה תעשייה פורחת של קלטות פירטות(אולי לא בארץ אבל באסיה ועוד איך).ככה שעולם כמנהגו נוהג ואין חדש תחת השמש.גם הצדקנות מסתבר,היא עתיקת יומין.

מה זה משנה אם אני באיטליה או בזנזיבר? איזה חוק בישראל מונע ממני לשמוע אותה?
מתוך הfaq של פנדורה:

Our music license requires our listeners to be United States residents, which is why we require your US
zip code during registration. We are working as fast we can to make Pandora available internationally. For more information about international licensing, please see: http://blog.pandora.com/faq/#79

להוריד מוזיקה באופן פירטי, זה פירטי נראה לי שעל זה יש הסכמה

פירטי = לא חוקי, לא מוסרי, לא הגיוני. פירטי זה לא חוקי, לאו דווקא לא מוסרי או לא הגיוני. לא כל מה שלא חוקי הוא לא הגיוני, שלא לדבר על מוסרי.

מתוך הfaq של פנדורה:...

קראתי את זה, וגם את הקישור. ההתייחסות שם היא עמומה, ולדעתי בכוונה. תחושה שלי היא שהם קיבלו את הרשיון בתנאי שהשומעים שלהם יהיו בארה"ב, בגלל פוליטיקה אמריקאית. כיוון שכולם יודעים שזה לא ממש הגיוני, אז הם רשמו את זה באתר, ולא מתאמצים לאמת את זה (למשל, אפשר לדעת בדיוק באיזה מדינה נמצא המחשב של הגולש אם רוצים), אז מה שהם עושים נקרא בעברית - כסת"ח. אני עושה את החישוב שלי, ומחליט שזה בסדר לשמוע את זה, כי מבחינתי, זה לא משנה אם אני יושב בת"א או בסן פרנסיסקו. וחוץ מזה, אני באמת לא מבין מה הבעיה החוקית כאן ומה הקשר למדינה בה שומעים את המוזיקה.

פירטי זה לא חוקי, לאו דווקא לא מוסרי או לא הגיוני. לא כל מה שלא חוקי הוא לא הגיוני, שלא לדבר על מוסרי.
מסכים לגמרי.
אני מחפש קודם כל את המוסר וההגיון לפי מערכת הערכים שלי. החוק, אמור ללכת עם זה אבל הוא מושפע מפוליטיקה, לכן הוא נמצא אצלי בעדיפות שנייה במקרה הזה (אבל עדיין גבוהה..)

בלי להתייחס לוויכוחים פה על הורדות חוקיות או לא חוקיות, אפשר היום להנות ממוזיקה חוקית להורדה בלי לעבור על שום חוק כשמורידים אותה,
לדוגמא jamendo
נכון שלא מוצאים שם מוזיקה שמשדרים בmtv אבל תגידו את האמת,
אם זה לא היה בmtv אז גם שירים אלו שמנוגנים שם לא היו מכירים ולא היו מגיעים לתודעה של הפירטים,
כל הקטע הוא לנסות גם מוזיקה פחות מוכרת, וכך אני עושה וגיליתי שיש מוזיקה נהדרת בחינם מיוצרים אלמונים,
אז מה איכפת לי

תהנו.

לדוגמא jamendo

תודה על הקישור. לא הכרתי וזה נראה מעולה. זאת בדיוק המהפכה, וכך בדיוק היא צריכה להעשות.