הריון תקין עם חששות מהעבר

שליחה על ידי חלי* » 01 דצמבר 2004, 22:34

אני לא יודעת מה להרגיש... לכן החלטתי לשתף ולקבל תמיכה. הריתי לפני 4 חודשים. הריון כימי שהסתיים אחרי חודש בהפלה טבעית. נכנסתי להריון ישר אחרי, לא הרשיתי לעצמי לשמוח עד שראו סוף סוף דופק. שמחתי, התקשרתי לאמא שלי וסיפרתי לאנשים קרובים אלי. בשבוע ה10 התחיל דימום שהסתיים בהפלה וגרידה. עברתי תקופה לא קלה, הבעל המקסים שלי עודד אותי, פינק, יצאנו לבלות הרבה כדי להתגבר על הטראומה. יש לי 2 ילדים וגם הם נתנו לי הרבה כח להמשיך. אני מאד רוצה עוד ילד אבל קשה לי לחשוב על תקופת ההריון. במשך התקופה השתדלנו להשתמש באמצעי מניעה כמו קונדום, הרופא שלי הציע להשתמש בנרות קוטלי זרע (בגלולות לא יכולתי להשתמש כי רציתי לעבור בדיקות דם לבדוק מדוע נגרמות ההפלות) בקיצור, הנרות לא לגמרי בטוחים. היום אני נמצאת 6 שבועות אחרי הגרידה ולא נראה מחזור באופק...
ישנם 2 אפשרויות: אפשרות ראשונה - בעיה בגרידה. הרופא בדק אותי באולטרה סאונד וראה שהכח תקין.
אפשרות שניה: הריון. אז למה אני לא שמחה? כי אני מתה מפחד! רציתי להתחזק קצת נפשית, רציתי להתחזק קצת פיזית. אם אני אפיל שוב אני ארגיש כ"כ אשמה וטיפשית שלא הצלחתי לחכות עוד קצת.
יש לי גם הרגשה שאם זה הריון, הוא בטוח לא תקין כי אני מרגישה גודש בשדיים אבל אין לי בחילות. כך בדיוק הרגשתי בהפלות הקודמות.
בקיצור אני מרגישה חרא! אפילו אין לי חשק לדבר עם בעלי על זה כי אני מנסה להדחיק הכל.
אם יש מיהי שהיה לה כח לקרוא את כל המגילה הזאת אשמח לקבל תגובה. ואם לא...לפחות שפכתי הכל...

עד כמה שאני יודעת,אם אין מחזור 6 שבועות אחרי גרידה זה עדיין בטווח הנורמלי.אם בדקת ואין בעיה,אז אולי זה איחור
ואולי הריון.האם עשית בדיקת הריון או שזה עדיין מוקדם?לגבי הבחילות ודאי ראית שאתמול מישהי פתחה על זה דף,
ושזה לא סימן לכלום כנראה.
ולגבי הפחד שלך-הוא ממש מובן וברור...לדעתי אין טעם להדחיק אותו,זה ממש מלחמה בטחנות רוח.
נראה לי שכדאי לדבר עם בעלך,שבאמת נשמע כמו אחד שיכול לתמוך ולהיות שותף לכל דבר,גם לדברים כמו רגשות
טפשיות ואשמה...ומטעני כאב ופחד שמן הסתם עוד לא התנקזו לגמרי.אם זה מדבר אלייך,אולי כדאי לפנות לאיזה
רופא סיני או קינסיולוג וכדומה,שיכולים לבדוק את מצב הגוף,ולחזק אותו אחרי הפלה ולקראת הריון.
אולי זה מוקדם מדי.אבל אם תצטרכי הפניה את יכולה לכתוב כאן.

שליחה על ידי חלי* » 02 דצמבר 2004, 21:08

תודה לכל המתייחסות.
הבוקר קיבלתי מחזור. איזו הקלה!!!
בכל אופן, רצתי לקרוא כל מה שכתבתן וגיליתי שהפורום הזה נותן לי תמיכה נפשית וכח. הדרך עד הלידה הבאה (אם תהיה כזאת) עוד ארוכה מאד. אני מלאה פחדים וחששות ונראה לי שהמשך שיתוף שכזה יעזור לי מאד.
אז בינתיים נרגעתי. ועכשיו אני מתלבטת אם לחכות עוד קצת... כדי שהגוף והנפש יתחזקו. או שפשוט לזרום, מה שיהיה יהיה, רב הרופאים אומרים שצריך לחכות רק מחזור אחד.
הלוואי שהיה אפשר להביא ילדים בלי לעבור את הסיוט שנקרא הריון!

אני שמחה לשמוע שהכל הסתדר.@}
מתלבטת אם לחכות עוד קצת...זה כנראה דבר מאוד אישי,כי יצא לי להתקל בדעות מנוגדות בנושא הזה.
מעבר לצורך הנפשי להכנס שוב להריון מהר,כי קשה לחכות ולטבוע בחרדות,כדאי שתשימי לב מה התחושה הגופנית שלך.
האם איזור האגן והרחם מרגיש חיוני,בריא וחזק כפי שהיה בעבר?או שאולי יש כאב,תחושה לא נוחה,חולשה באיזור?
רק את יכולה לומר.כתבתי לך שיש אופציה לחזק את הגוף אחרי הפלה,לקראת הריון חדש.התחומים שאני מכירה
שמתמחים בזה הם רפואה סינית וקינסיולוגיה.ומן הסתם אחרות יכולות להוסיף עוד (בטוח שיש.אפילו טיפול פסיכולוגי או
טיפול במגע).תקשיבי לקול הפנימי שלך,לא לסטטיסטיקה הרפואית.
האם לאחר שתי הפלות את זקוקה להכנה לקראת ההריון הבא? אם את צריכה זמן כדי להתבשל עם התשובה,אז תקחי
אותו.בלי קשר,מעניין אותי לדעת-גם ההריונות מהם נולדו ילדייך היו סיוט עבורך?

שליחה על ידי חלי* » 03 דצמבר 2004, 09:39

אשמח לקבל ממך שם או כתובת לרופא כזה. למרות שעדיין לא החלטתי סופית אם זה הכיוון שבא לי ללכת בו עכשיו.
שאלת לגבי ההריונות הקודמים:
ההריון הראשון מייד אחרי שהפסקתי לקחת גלולות ההתחלה עברה ממש בכיף עד שהגיעו תוצאות החלבון העוברי שבעקבותם עשיתי בדיקת מי שפיר.
ההריון השני הגיע אחרי הפלה וגרידה כך שהוא לווה מההתחלה עם חששות.
והעם כבר עברתי 2 הפלות רצופות כל שהחששות הוכפלו.
אבל אני טיפוס די אופטימי מטבעי, אני מקווה להתגבר גם על המשבר הזה.

המלצות למטפלים:רופא סיני-רני אייל,קינסיולוגית-לורטה ז'ורוקובסקי.
למה את מתכוונת-"אם זה הכיוון שבא לי ללכת בו עכשיו"? מה למשל עוצר אותך מללכת לשם?
כתבת שאת מצד אחד אופטימית ומצד שני מלאה בחששות.שני הצדדים בהחלט יכולים לבוא ביחד,שהרי את אדם
מורכב ולא פלקט...הייתי מציעה לך לא להדחיק את החששות אלא לעבור דרכם,לחוות אותם ללא רגשות אשם,ללא חרדה
שהם ישתלטו עלייך...ואז הם אכן לא ישתלטו אלא יהיו חלק מתמונה עשירה של מציאות קיימת.דווקא רצון למחוק את
החששות מביא לרוב עצבנות וחוסר שקט מה שנקרא "בהפוכה"...בכל אופן שיהיה בהצלחה.@}

שליחה על ידי חלי* » 07 דצמבר 2004, 23:23

אני מאד מאמינה בטיפולים אלטרנטיבים. אחרי הלידה השנייה חליתי במחלה שנקראת פציאליס, נתפס לי שריר עיצבי בפנים. זה גרם לעיוות של הפנים ולתופעות לוואי קשות. דיקור סיני עזר לי מאד ושיפר את מצבי. אבל עכשיו אני מרגישה שלא בא לי ללכת לטיפול כזה. אולי בגלל שאני מנסה להרפות קצת מהנושא, לא לחשוב על הריון . אני מרגישה שנסיעות, תורים וטיפולים רק ילחיצו אותי - ומטרתו של הטיפול הוא למעשה הרפיה.
לכן החלטתי בינתיים להתייעץ עם עוד רופאה אחת (וזה בעיקר בגלל לחצה של אימי שמטופלת אצל רופאה מדהימה לטענתה) יש לי תור עוד יומיים. ואז אני אחליט האם לחכות חודש נוסף? לעשות צילום רחם? לעשות בדיקות דם? האמת שהכי בא לי לזרום, לא למנוע, לא לעשות כלום. אם הגוף מוכן הוא יקלוט את ההריון ואם לא...אז לא...
בכל מקרה קראתי עכשיו את הדף של אמא נוגי יצאתי ממנו מחוזקת מאד. ואני לא יכולה שלא לאחל לה גם בדף הזה - הצלחה בהמשך...
נ.ב.
ההולכת בדרכים - תודה על תשומת הלב וההתיחסות. זה עוזר לי!

שליחה על ידי חלי* » 10 דצמבר 2004, 13:14

אתמול ההיתי אצל רופאה מדהימה ד"ר אורית מורן ברמת גן - מומלץ בחום.היא אשה מקסימה, נתנה לי הרבה בטחון ואחרי בדיקה יסודית אמרה שהכל נראה לה בסדר גמור. היא הסתכלה עלי ואמרה לי משפט שחלחל ממש לתוכי: יש לך 2 ילדים בריאים, ויהיו לך עוד!
ע"פ המלצתה כדאי לי לחכות חודש נוסף רק כדי לעשות בדיקות דם. ואח"כ הכל פתוח!
יצאתי ממנה ממש אופטימית.מקווה לטוב!

הי חלי.מדברייך עולים רגשות מעורבים.מצד אחד את מעדיפה לא להתעסק יותר מדי "להרפות קצת מהנושא,לא לחשוב
על הריון".מצד שני את גם לא רוצה למנוע הריון עכשיו,ובעצם אפילו פתוחה אליו,שאולי יגיע בעוד חודש...
אני ממש מבינה את המקום שלך.אבל בכל זאת הייתי ממליצה לך לגשת לכל הנושא בתחושה שאת בוחרת,ולא רק "זורמת"
עם מה שיקרה.לא שאני נגד זרימה,נהפוך הוא ! אבל אם קודם תבחרי מהלב,ואחר כך תזרמי עם מה שיבוא,יהיה עדיף
לדעתי מאשר להיות מבולבלת ולתת למקריות להוביל אותך.
יש מצבים שבהם הגוף מוכן לקלוט עוד הריון,אך לא בהכרח מוכן להכיל אותו לאורך זמן.
אני לא טוענת שזה המצב שלך! אני רק אומרת זאת כדי שתביני שלא רצוי "לזרוק את האחריות" על הגוף באופן אוטומטי,
אלא באמת להקשיב לו בעיקר לאיזור הרחם,ומתוך חיבור עם רצון הלב להגיע להחלטה מה את רוצה ומתי.
והחלטה זו ניתנת לשינוי כמובן.היא דבר אישי שלך,ולא תלויה בדעתו של אף אחד אחר.
וגם אני בטוחה כמו דר מורן,שיהיו לך עוד ילדים בריאים ומתוקים ! זו רק שאלה של זמן.
אני מקווה שלא בלבלתי אותך יותר...משאלתי היא דווקא לכוון אותך למקום של בהירות עם עצמך.
אני רוצה להוסיף לגבי טיפולים אלטרנטיביים-אני מוצאת אותם מחזקים ואפילו מפנקים,לא כל כך רואה בהם מקור ללחץ.
אבל אני גם קרובה מאוד לתחום כך שאולי זו לא חוכמה...שיהיה לך חג שמח

שליחה על ידי חלי* » 11 דצמבר 2004, 19:39

אני מאד מאד מאד רוצה עוד ילד.אבל כמו שכתבתי אני גם חוששת מהריון. בעיקר מההתחלה, מנקודת הזמן בה חוויתי את ההפלות וההרגשות הקשות שבאו בעקבות. לכן ברור לי מה אני רוצה. אני רק רוצה להיות בטוחה שהגוף שלי מוכן כדי לא להתמודד עם אכזבה נוספת.החוויות האחרונות השאירו אותי חסרת בטחון. לכן אני מנסה לשאוב את הבטחון הזה מרופאה פרטית, מהזמן שמקל על הכל וגם מהפורומים שאני קוראת באתר זה. ככל שעובר הזמן אני מרגישה בטוחה יותר בגופי ובהחלטותי.
נדמה לי שחודש נוסף הוא מרווח זמן שיחזק אותי וייתן לי את הבטחון שכ"כ חסר לי.
ועשיו למשהו אחר -
נדמה לי שכל מי שנמצאת סביבי ילדה עכשיו או שהיא בשלבי הריון... למה כתבתי את זה? כי אני טיפוס מאד לא קנאי מטבעי. והרגשות שמתעוררים בי לנוכח כל החברות שסביבי זרים לי. אני מוצאת את עצמי בדכאון וכ"כ מתביישת בעצמי! זה לא שאני לא שמחה בשמחתן, רק שקשה לי להתמודד עם רגשי הקנאה.
וזה מאד מפריע לי.
בקיצור לא קל לי עם עצמי. אני מנסה להתנחם ולהרגיש מאושרת, הרי יש לי 2 ילדים מקסימים וזה המון. אבל קשה לי לפעמים להשלים עם מה שקרה. 4 הפלות, מה רוצים ממני , למה דוקא אני? ולמה 2 רצופות?
האמת היא שאני לא יודעת למה אני כותבת את כל זה פה. פשוט גיליתי את הפורום הזה לפני שבועיים לערך ואני מוצאת את עצמי בודקת מה כתבו, ונכנסת לפורומים חדשים בכל רגע פנוי. זה כאילו שגיליתי תרפיה חדשה על עצמי - לכתוב ולהשתחרר.
בכל אופן - חג שמח לכולם. במיוחד לך - ההולכת בדרכים !

חלי יש עוד כמה דפים בנושא אובדן הריון באתר, אולי תקראי בהם ותוכלי למצוא עוד כוחות ועצות וכו' (מהסיפורים שכבר קיימים שם)
ב-מדור הריון

שליחה על ידי חלי* » 15 דצמבר 2004, 23:34

מיכל, קראתי כרגע את הבלוג שלך.
מ - ד - ה - י - ם. יכולתי להזדהות עם כל מילה ומילה שכתבת.
מקווה מאד להיות במצבך כמה שיותר מהר.
בינתיים אני רצה לאינטרנט כל כמה שעות כדי לשאוב כוחות.
דרך אגב - הרגשת שהדיקור עוזר לך באופן משמעותי? מה את אומרת שווה לנסות? דרך מכבי אפשר להגיע לדיקור? אם כן באיזו טוענה?

הי חלי.יצא איכשהו שרק היום ראיתי את הודעתך.
את כותבת שאת חשה חוסר בטחון...ובכן,עד כמה שאני מבינה את הסיטואציה,חוסר בטחון הוא הרגש הכי מובן מאליו.
בסך הכל,אם תחשבי על זה,החיים שלנו מלאים בחוסר בטחון.אף אחד לא מבטיח לנו כלום...אין תעודת ביטוח כמו שאומרים.
ברור שאת בתקופה שבה את חווה את השבריריות של החיים האלה במלוא העוצמה.
וזה הזמן לבנות בטחון שבא מבפנים,שאינו תלוי במה שיקרה או לא יקרה,מין אמונה פנימית שאת יכולה להתמודד
עם מה שבא,ושאינך רק "מרכינה ראש" ומחכה למכה הבלתי צפויה.
כתבת "מה רוצים ממני?למה דווקא אני?"
הסיבות לדברים כאלה שקורים נסתרות מהעין.אין סיבה להרגיש אשמה ו"מסומנת".פשוט תמשיכי בדרכך למטרה
באהבה ובנחישות.ואם רבדים נסתרים מעניינים אותך,אפשר להתייעץ עם אנשי מקצוע,ולהעמיק שם.
כתבתי על זה משהו לעצובה בדף הפלה בכל אופן.
מאחלת לך הצלחה ומחזקת את ידייך @}

דרך אגב - הרגשת שהדיקור עוזר לך באופן משמעותי? מה את אומרת שווה לנסות? דרך מכבי אפשר להגיע לדיקור? אם כן באיזו טוענה?
עזר כמו עוד דברים (כמו חותמ-מרפא למשל)
אבל זה תהליך שלוקח זמן, דיקור זו לא תרופת פלא, זה תהליך שצריך להתחייב אליו.
אני לא יודעת במכבי, אבל בכללית זה חלק מהבטוח המשלים (כללית מושלם) אם יש לך מכבי מגן כסף או זהב, תבדקי מה התנאים , בכל מקרה, זה לא בחינם, אבל גם לא צריך הפניה...
_וזה הזמן לבנות בטחון שבא מבפנים,שאינו תלוי במה שיקרה או לא יקרה,מין אמונה פנימית שאת יכולה להתמודד
עם מה שבא,_
בדיוק היום חשבתי על זה, (לא זוכרת למה) שבעצם היקום/קוסמוס/אלוה , איך שלא תחליטי לקרוא לו, דואג לכל אחד שיקבל רק את מה שהוא מסוגל להתמודד אתו, גם אם כרגע נדמה לך שלא, יש לך הכוח, את רק צריכה למצוא אותו, הוא שם! אני בטוחה.

ותודה על המחמאות

שליחה על ידי חלי* » 16 דצמבר 2004, 23:09

האמת היא שאני מרגישה שהגוף שלי מאד חלש בזמן האחרון. אני עכשיו בשיאה של מחלה - וירוס, שפעת או מה שלא יהיה. יש לי חם , צמרמורות, מרגישה על הפנים. גם בשבוע שלפני ההפלה (כשעוד חשבתי שאני בהריון) חליתי הקאתי , שלשלתי, והיה לי חידק בשתן. בקיצור אני מרגישה שהגוף שלי חלש, מותש, תופס כל דבר שבא עם הרוח. כרגע אני שמחה שאני לא בהריון כך שאני צריכה לדאוג רק לעצמי ולא לעוברון קטן וחסר ישע. כנראה שבאמת אני צריכה להתחזק נפשית ופיזית כדי להיות מוכנה יותר.
הלוואי שחודש אחד יספיק. כי כבר בא לי לנסות....

"כנראה שבאמת אני צריכה להתחזק נפשית ופיזית כדי להיות מוכנה יותר"...גם לי נראה.טוב שאת קשובה לגוף.
"הלוואי שחודש אחד יספיק"...הלוואי,אבל מציעה לך לא לדחוק בעצמך.תהיי סבלנית.אל תאיצי בגוף שלך.תטפלי בעצמך,
תפנקי את עצמך,וכשתהיי מוכנה את פשוט תדעי.התכנונים מראש לפעמים רק מלחיצים.תדאגי שיהיה לך כיף,והזמן
יעבור מהר,גם אם תצטרכי יותר מחודש.ואולי המחלה עכשיו היא הצורה של הגוף לעכל את הסיוט והמתח שעברת.
תרגישי טוב

שליחה על ידי חלי* » 28 דצמבר 2004, 15:16

אני בדרך ליעוץ המטולוגי. מקוה שאני אקבל את האפשרות לעשות בדיקות דם שמטרתן לבדוק קרישת דם. לא בטוח שיאפשרו לי להבדק כי נותנים את זה אחרי 3
פעמים רצופות. מישהי יודעת אם אפשר לבדק באופן פרטי?

שליחה על ידי חלי* » 28 דצמבר 2004, 15:51

התחלתי לכתוב כאן לפני חודש. אז חשבתי שאני בהריון...ופחדתי. נדמה לי שהדף הזה הופך עבורי למעין יומן אישי, ראי המשקף תחושות, פחדים תקוות ורצונות. אני מרגישה שהתחזקתי מאד בחודש האחרון.
מחכה שוב למחזור... המחזור המיוחל שמסמל עבורי התחדשות וחזרה. ואני מצפה לו מאד. כי הפעם אולי סוף סוף יומו הראשון של המחזור יהווה אולי התחלה חדשה ואולי הריון תקין ומיוחל. החלטתי לא למנוע. מקוה מאד שהגוף שלי מוכן. מקוה שהוא חזק. ומקוה שהבדיקה העתידית לא צופנת מידע חדש בעייתי בשבילי. בהצלחה.

בהצלחה ומה שיהיה, שיהיה רק לטובה

אני בדרך ליעוץ המטולוגי. מקוה שאני אקבל את האפשרות לעשות בדיקות דם שמטרתן לבדוק קרישת דם. לא בטוח שיאפשרו לי להבדק כי נותנים את זה אחרי 3 פעמים רצופות. מישהי יודעת אם אפשר לבדק באופן פרטי?
אני מאמינה שאם תבקשי מהמטלוג, הוא יתן לך טופס הפניה לבדיקה, איזו סיבה יש לו למנוע את זה?
אני עשיתי את הבדיקות האלה אחרי 2 הפלות רצופות, כמובן שלא גילו כלום.
חלק מהבדיקות כלולות בסל ואין להן קשר להריון, גם רופא משפחה יכול להפנות אליהן.
הבדיקות הגנטיות שבד"כ עושים אינן כלולות בסל ועולות הרבה מאוד כסף. וגם אז יש עדיין בעיות שיכולות לגרום לקרישיות יתר שאין עדיין בדיקה שיכולה לאתר אותן. מה שעושים במקרה כזה הוא, שאחרי 3 הפלות רצופות בהריון הבא מתחילים מיד עם טיפול נוגד קרישה, אם אכן מדובר בבעית קרישה יש סיכוי טוב שהטיפול הזה ימנע הפלה נוספת. (זה לא בטוח במאה אחוז).
קחי בחשבון שגם המצב ההורמונלי שלך יכול להשפיע. והוא הרבה יותר נזיל.
שאלת לגבי טיפול אלטרנטיבי כלשהו, כל הדרכים האלה מדברות על איזון. ברגע שמאזנים את המערכת (גופנפש/רוח) מתוך המצב המאוזן הגוף מסוגל להביא את עצמו חזרה למצב של בריאות, ולכן זה מאוד מומלץ.
שיהיה לך המון בהצלחה

שליחה על ידי חלי* » 29 דצמבר 2004, 21:28

חזרתי מיעוץ המטולוגי. הרופא טען שהמקרה שלי הוא מאד גבולי. כי הפלות חוזרות שמקורן בברור טרמבופילי (בעיות קרישת דם) מתרחשות לרב אחרי שבוע 12. אצלי כל ההפלות ארעו בין השבועות 6-10 . כמו כן הוא אמר ש 15% מכלל האוכלוסיה יש להם בעיות טרמבופיליות, כך שאם התוצאה תהיה חיובית אני אצטרך לקבל זריקות במשך כל ההריון, יתכן מאד שהטיפול יהיה מיותר לחלוטין.
חוץ מזה צריך לעשות את בדיקת הדם שלשה חודשים אחרי ההפלה. האמת שאין לי כוונה למנוע חודש נוסף ולהכנס לסרטים של מחלות וזריקות כאשר הסיכוי שהטיפול הכרחי הוא נמוך כ"כ.
במקרה שבחודש הקרוב אני לא אכנס להריון אולי יש טעם לבצע את הבדיקה. ולו בשביל הסיכוי שהתוצאה תראה שהכל בסדר.
כל מה שקורה לי בזמן האחרון מנפץ לי מיתוס מאד חזק שהיה לי על התחום הרפואי. היתה לי הרגשה כאילו הכל בשליטה. לי לא יקרה שום דבר חריג ואם כן - הרפואה בטוח תבא לעזרתי. לא שאני כופרת בתחום הרפואי, אבל פתאום הבנתי שגם ברפואה יש תחומים אפורים. תחומים שבהם לאף אחד אין פתרון. תחומים שעוסקים באולי ובסטיסטיקות ובכלל אולי מה שחשוב יותר מכל זה התחום הנפשי והפסיכולוגי.
אז כמו שהאיש שלי אומר לי: חלי, תעזבי את כל ההתעסקות בפחדים ובחיפוש בעיות כי אם תחפרי תמיד תמצאי משהו. תרגעי, תשקיעי בעצמך ותאמיני - הכל יהיה בסדר. כנראה שהוא צודק...

שליחה על ידי חלי* » 29 דצמבר 2004, 21:35

אפרת, שמחתי מאד לקרוא תגובה ממך... לפני שבוע בערך קראתי את הדף שלך: לדמותך הנעלמת. מעריכה אותך מאד (מוזר שאפשר להרגיש הזדהות וקרבה רבה כ"כ מקריאה וירטואלית) תודה. מאחלת גם לך הצלחה והרבה חוסן נפשי.
מיכל - האם ההפלות הרצופות היו בתחילת ההריון? יש לך מה לחדש על מה שהרופא אמר לי?

מיכל - האם ההפלות הרצופות היו בתחילת ההריון? יש לך מה לחדש על מה שהרופא אמר לי?
כן ולא.
זה בדיוק (אבל בדיוק) מה שאמרו לי. ואני כן עשיתי את הבדיקות אחרי חודשיים (אמרו שזה מספיק) והתוצאות יצאו "גבולי". והנה אני בהריון והכל בסדר, בלי זריקות. טפו טפו.

הי חלי.בזמן האחרון איני נכנסת לכאן הרבה,אך שמחתי לשמוע ממך אות חיים ולדעת שאת מרגישה טוב.@}

שליחה על ידי חלי* » 07 ינואר 2005, 10:28

שבוע איחור. מחכה למחזור. או שעלי לכתוב: מחכה למחזור?

חלי, מחזיקים לך אצבעות!

שליחה על ידי חלי* » 17 ינואר 2005, 20:26

צריכה עזרה!
המחזור שלי מאחר בשבועים, שלוש.עשיתי היום בדיקת הריון ביתית, התוצאה שלילית. אמנם המחזור שלי אף פעם לא תקתק כמו שעון אבל אף פעם לא היה לי איחור כזה. מה זה יכול להיות? יש קשר להפלה או לגרידה?

חלי יקרה, מניסיוני האישי (ויש מולי ברוך ה' ילד חי ובועטו שיוכיח זאת...) הבדיקות הביתיות אינן אמינות במאה אחוז. למה לא לעשות בדיקת דם פשוטה ? ומה שקורה רק לטובה

.

אני רוצה להתיעץ - היה לי שבוע איחור במחזור (שבדרך כלל לא קורה אף פעם), עשיתי בדיקה ביתית להריון והתוצאה היתה חיובית. שמחתי מאוד (יש לי ילדה אחת ואנו מנסים להכנס להריון כבר כמה חודשים). אבל אתמול התחילו כאבים כמו במחזור והתחיל כאילו מחזור, אבל קצר וחזק. האם זו היתה הפלה? לא הספקתי ללכת לרופא, ולעשות בדיקות דם. יש שתי אפשרויות, או זה היה סתם איחור (של שבועיים! לא אופייני בכלל) וגם הבדיקה לא אמינה וסתם דמיינתי הריון, או - זו היתה באמת הפלה.
אולי יש למשהי נסיון דומה...

אני רוצה לשתף אותכם במה שקורה לי, הייתי בהריון לפני 4 שבועות ההריון לא היה תקין ועברתי שאיבה , טרם קיבלתי את המחזור , כאשר גיליתי שאני בהריון קיבלתי שוק לא חשבתי שזה יקרה לי מהר וזה היה הריון רביעי חברות ואמא ששיתפתי בנושא אמרו לי השתגעת להביא ילד רביעי לעולם, אמא שלי למשל חשבה שאני חוזרת בתשובה ,(אני באה ממשפחה קטנה ויש לי רק אח ) גם ילד שלישי היה נראה לה מוגזם, היום כשאני אחרי פתאום אני כלכך רוצה וכאן מתחיל גם המרוץ אחרי הזמן זה או עכשיו או לעולם לא...אני בת 37 , מה דעתכן?

ירוק-כתום - קני עוד ערכה וחזרי על הבדיקה. לעיתים יש דימומים בתחילת ההריון. ויתכן שזו היתה הפלה. בדקי שוב.

ירוק כתום, גיסי היה בטח אומר על זה - "זה מקרה קלאסי של 'מוקדם לקבוע'".
הזמן יתן לך תשובה...

יש ימים כאלה שהכל נראה כ"כ שחור. השמים מעוננים, הדמעות מציפות והכל כ"כ רע. העבודה, הבעל, הבישולים, הילדים - כלם נגדך!
וכשאני מנסה להבין מה בעצם רע? מה קורה לי? קשה לי למקד את הבעיה. ואני נזכרת באולטראסונד שבו ראיתי אותך שוכב דומם ללא נוע. יכול להיות שעדיין אחרי שלושה וחצי חודשים ההפלה ההיא מצליחה כ"כ לערער אותי? חשבתי שהתגברתי, שייש לי כוחות. שאני חזקה.
ואולי הכל בגלל ההורמונים. כמו שכבר כתבתי למעלה המחזור שלי מאחר בחודש וחצי הרופא נתן לי כדורים שאמורים לגרום להופעת המחזור. שוב פעם בעיות, למה דברים לא יכולים פשוט לזרום באופן טבעי.
יש ימים כאלה שהכל נראה כ"כ שחור. והיום הוא יום כזה...

חלי

גדול. כל-כך מזדהה איתך, כל-כך מכירה את הימים השחורים והקשים האלו. נכון, לפעמים נדמה לנו שהנה, הזמן עשה את שלו, ואז פתאם מגיעה המרה השחורה והכל כל-כך כל-כך קשה, קשה וכואב ודומע עד בלי סוף ונראה שממש לא נצא מזה...
לאט לאט, אני מאמינה שהדמעות עושות את עבודת הניקוי הכי טובה שיש ולפעמים חייבים לבכות.
עוד מעט יבצבצו קרני שמש לתוך החור השחור והכואב שלך ושוב תמצאי כוחות, עד למשברון הבא...

שליחה על ידי לי* » 07 פברואר 2005, 12:43

שלום לכולכן. חדשה פה... מגיעה בנסיבות לא ממש משמחות. אני בהריון ראשון בשבוע תשיעי בערך, ועדיין לא הופיע דופק והעובר הפסיק להתפתח. אם אפשר לומר "לצערי", אז לצערי לא הייתה הפלה טבעית ואני מתוכננת לעשות גרידה בעוד יומיים. כמו שבטח ברור המצב שלי די קשה. מה גם שכמעט כולם כבר יודעים וכולם מהמשפחה של בעלי מתקשרים ומנסים לנחם בדרך שכמובן לא מנחמת... אז אני פה ואשמח לקבל תגובות או עצות.
שלכן,
לי.

חלי,שולחת לך

.

האם חשבת לטפל באיחור בדרכים פחות קונבנציונליות?
כבר שוחחנו על זה בעבר,אני זוכרת,אך נראה לי שחשוב להפסיק להתייחס לכל המערכת הפנימית שלך כ"בעיה"
ולנסות התייחסות יותר הוליסטית...ברור שיש משהו בגוף שמסמן שכל מה שעבר עלייך עדיין לא סגור.
אני מאמינה ויודעת מנסיון שאפשר לטפל בדברים,זה לא רק הזמן שמרפא,גם היכולת להתבונן פנימה,ולהעניק לעצמך
את האפשרות לריפוי.מקווה שאני לא נשמעת לך פלצנית...מה שכתבת נוגע בלבי ואני מאחלת לך שתרגישי טוב יותר
בכל דרך שתבחרי ללכת בה.

לי-אולי עדיף לפנות לדפים הפלה בכל אופן , תמיכה אחרי הפלה יש שם המון עצות.ואם יש לך שאלה ספציפית
את מוזמנת לשאול.

לי יקרה, כמה עצוב וקשה. שולחת לך המון כח ואור להמשך ההתמודדות, עד שתצליחו לאחוז בידיכם פרי אהבה חי ונושם

לי יקרה, כמה עצוב וקשה.

שליחה על ידי לי* » 07 פברואר 2005, 17:43

תודה לכולכן על ההזדהות. זה עוזר כיוון שבעלי לא ממש מבין מה אני עוברת ולמה אני "לא מסתכלת קדימה"...

כיוון שבעלי לא ממש מבין מה אני עוברת ולמה אני "לא מסתכלת קדימה"...
לאט, לאט. חייבים קודם כל לסגור ולהפרד ממשהו אחד לפני שאפשר למצוא כוחות אל המחר. קחי את הזמן. אין שום מקרה דומה למשנהו ואין שום מקרה שכל אחד חווה בדיוק כמו מישהו אחר. קחי את כל הזמן שאת צריכה. עדיף לעבד את הדברים טוב ולעומק ולתת לזמן לעשות את שלו. הגוף שלך ונשמתך יאותתו לך כשיהיו לך כוחות "להסתכל קדימה".
מאחלת לך רק טוב

לי, משתתפת בצערך! אני לא בטוחה שבעלך לא מבין. אולי קצת יותר קשה לו להתחבר לרגשות שלך. כי בסופו של דבר את היא זו שעוברת הרבה מאד שינויים פיזיים גופנים. עבורך התינוק הוא משהו ממשי כבר בשבועים הראשונים , ואילו לבעלך לוקח יותר זמן להתחבר לעניין. אני בטוחה שגם לו כואב. אבל הגישה שלו להסתכל קדימה, יכולה להיות גישה בריאה מאד. את צריכה עוד זמן לחשוב ולכאוב ובסופו של דבר - להסתכל קדימה.

באשר אלי - חוזרת לעצמי. ולפעמים שוקעת שוב. אני מאד עצבנית בזמן האחרון, בעיקר כלפי הילדים - בערב כשאני עיפה. מצבי הרוח בזמן האחרון בהחלט מהתלים בי. לא יודעת למה זה קשור, אולי בכלל לתקופה בעבודה... מה שבטוח, זאת תקופה קשה. הגשם , החורף ומזג האויר בהחלט משקפים אצלי משהו פנימי יותר.
ההולכת בדרכים - אני בכלל לא חושבת שזה פאלצני מה שאת כותבת. אבל קשה לי להגיע לידי החלטות מעשיות. אולי בגלל שיותר קל טכנית לבחור בדרך הקונציונלית הרגילה. הרבה יותר פשוט לקחת כדור שאמור "לסדר" הכל. את מבינה? רוצה פתרונות מהירים, שיביאו לתוצאות מהירות.
כשאני כותבת לך שורות אלו אני מבינה שאולי זוהי בדיוק הטעות שלי, אבל אני נמצאת כרגע בנקודה בה אין לי חשק, כוחות וידע לבחור אחרת.
אולי המציאת תכריח אותי... כי בעיית האיחור במחזור עדיין לא נפתרה. אני עדיין מחכה, הכדורים לא השפיעו... וזה בודאי לא מוסיף להרגשתי הכללית. אני כל הזמן בטוחה שמשהו במערכת נדפק! ואולי הכל בגלל ההורמונים (או שפשוט הכי קל לנו הנשים להאשים את ההורמונים בכל בעיה)
בכל מקרה צריך להמשיך להתמודד! החיים ממשיכים...

"אין לי חשק,כוחות וידע לבחור אחרת"...בשביל זה אנחנו פה,לא?!

כל בחירה שתבחרי היא טובה.אבל עדיף שהיא תבוא
ממקום של עוצמה ולא של רפיון ידיים.ואם אין לך כוח-מה שלגמרי מובן אחרי כל מה שעברת-אז לדעתי אין שום מניעה
שתקבלי עזרה,שתחזיר אותך לכוחות הפנימיים שלך.
בינתיים הכדור הקונבנציונלי לא עובד,ואת מתמלאת בדאגה וחשש לגבי תפקוד המערכות...חבל !
זה בטח שואב המון אנרגיה כשלעצמו.לי במקרה הזה היה דווקא יותר קל לפנות לעזרה מאשר להמשיך לסחוב לבד.
אבל אני גם מאמינה גדולה באלטרנטיבה,אז ברור שאני פונה לשם כשאני במצוקה...
"בכל מקרה צריך להמשיך להתמודד! החיים ממשיכים"...ההתמודדות קורית בכל מקרה.השאלה היא באיזו דרך את
בוחרת להתמודד.התמודדות בעיני זה לא בהכרח להמשיך לסבול עד שזה יעבור איכשהו...יש דרכים נוספות.
אני בעד שתרגישי טוב,שתאפשרי את זה לעצמך בכל דרך!

לי-לבעלך באמת קשה להבין.מהסיבה הפשוטה שהוא לא עבר את זה בגוף שלו.וגם כי הוא מן הסתם בנוי אחרת.
אני מתארת לעצמי שזה יכול להטריף אותך,אבל את תעברי את זה בדרך שמתאימה לך,בלי קשר למה שאומרים או
חושבים אנשים מסביבך,שדרכם טובה ולגיטימית-עבורם.מקווה שתמצאו תמיכה וקבלה אחד בשני.
מחר הגרידה...מאחלת לך שתעברי את זה בשלום...

.ואם את צריכה משהו...את לא לבד.

אני בהריון!!!!
מחכה כבר לרגע בו יהיה אפשר להפוך את שם הדף: הפלה - הריון - לידה.
אתמול, החלטתי לעשות בדיקה נוספת כי האיחור המוגזם ממש הלחיץ אותי. האמת שלא ציפיתי, ופתאום 2 פסים!!! לא להאמין.
אבל מה עכשיו אני באמת צריכה המון תמיכה, עצות איך להרגע, איך לחשוב אופטימי. אחרי 2 הפלות רצופות (ועוד היסטוריה של 2 קודמות) קשה לי לחשוב חיובי. אני משתדלת להדחיק את עניין ההריון ולחשוב על ההריון רק אחרי חודש שלישי. למה? כי בכל ההפלות שלי זה נגמר עד שבוע 10.
אפילו לבעלי בהתחלה לא אמרתי, מתוך רצון להכחיש ולא לחשוב עלזה. אבל כמובן שאחרי שעה נשברתי ורצתי לספר לו.
אז מה עכשיו? התחילו כל הפחדים, עוד פעם אין לי בחילות! אבל יש גודש בשדיים, אני לא מקיאה, אבל מאד עצבנית ובוכה מכל דבר טיפשי.
אני יודעת שאין לי מה לחפש סימנים והשוואות בכל דבר, אבי זה פשוט קופץ לי אוטומטית לראש.כל פעם שאני הולכת לשרותים בודקת אם אין דימום. אנחת רוחה קלה כשאני מגלה שלא השתנה כלום.
חוץ מזה יש לי צורך נוראי לראות ישר רופא, לראות באולטראסאונד שייש עובר, יש שק הריון, יש דופק. והתור לרופא שלי כ"כ ארוך... יש לי תור רק ב4/3 אז מה להרגע ולחכות? ללכת לרופאה הפרטית שלי? להפוך עולמות כדי להשיג תור מוקדם יותר?
כל-כך רוצה שזה ייגמר הפעם בטוב. כ"כ רוצה להחזיק בידי תינוק קטן שלי.
מסיימת בברכת שבת שלום. מנסה להיות אופטימית. מחכה לעצות מעשיות איך נרגעים?

איזו הפתעה!!!
אני מה זה מבינה אותך שקשה לך לחשוב חיובי...אולי אין צורך להתאמץ על כך יותר מדי.הפחד קיים,לגיטימי לגמרי.
השאלה שנשאלת היא באמת איך לעבור את השבועות הקרובים בלי להתחרפן טוטלית...להשאר באיזה מרכז פנימי יציב
יהיה אשר יהיה.אם יהיו לי הצעות מעשיות (חוץ מעזרה מקצועית...

) אני מבטיחה שאכתוב לך.
בינתיים מחזיקה לך אצבעות!
אז באיזה שבוע את אמורה להיות בעצם?יש כבר טעם ללכת לרופא?יש לך רופא נחמד?תמשיכי לעדכן.
איזה תהפוכות..."אני מאוד עצבנית ובוכה מכל דבר טיפשי"...יכול להיות שאת בהריון?!

הייתי אצל הרופא.יש עוברון קטן ואפילו ראינו דופק - איזה אושר!!!!
אבל מהרגע שעזבתי אני לא יכולה להרגיע את עצמי. אני כ"כ מפחדת, כ"כ רוצה לשמור על העובר וכ"כ מפחדת לאבד אותו.
האמת שאני מנסה להתעלם מההריון אפילו מכריחה את עצמי להתאפק, לא לבדוק תאריך לידה משוער, ולהתחיל לספור שבועות. כ"כ מפחדת מלהתאכזב.
ההריון מאד צעיר 5.5 שבועות בלבד. ולכן לרופא לקח כמה שניות למצוא דופק, מה שעבר עלי באותם רגעים פשוט קשה לי לתאר, איזה לחץ! ממש דפיקות לב.
רוצה מאד לחשוב חיובי. אני מתפללת. מקוה.
וכרגיל אני מחפשת סימנים בכל דבר. יש תופעות הריון כמו עיפות, מצבי רוח ואפילו בחילות חזקות אבל ב2 ההריונות הקודמים לא הפסקתי להקיא בהתחלה.
בהפלות לא היו לי בכלל בחילות. אז מה זה אומר עכשיו? 50? 50? ואולי זה סתם טיפשי לחשוב כך כי כל הריון הוא שונה. פשוט אחרי 4 הפלות נראה לי שאני כבר מכירה את הגוף. טוב, די נראה לי שאני צריכה קצת טבע, רוגע, שלוה בקיצור, טיול יום שישי.
עולה על קצר, נעלי ספורט, הולכת להוציא את הילדים מהגן- וקדימה ללכת קצת לטייל. שבת שלום!
דרך אגב - ההולכת בדרכים יש לי רופא מקסים! אבל כרגע נראה לי שאני צריכה יותר פסיכולוג מאשר רופא נשים.

חלי
שבת שלום ו

אבל כרגע נראה לי שאני צריכה יותר פסיכולוג מאשר רופא נשים.
אני אחרי מספר הפלות הלכתי לעיתים קרובות לרופא הנשים שלי, פשוט הודעתי לו שאני באה אליו בשביל השקט הנפשי שלי, להירגע, והוא מחליף לי את הטיפול הנפשי....
טוב, כמובן שזה לא ממש החליף טיפול נפשי, אבל הרגיע לזמן מה...
הקושי, ללמוד לחיות עם... (וללכת בלי...) הפחדים, החששות ולדעת שלא ילכו, אבל למצוא להם איזון,
שמחה - הסתכלי על ילדייך וברכי את מה שיש!
שבת-שלום ובהצלחה.

שמחה לשמוע את הבשורות.לפחות נכון לעכשיו הן טובות,נראה לי שאין ברירה אלא לחיות את הרגע,לא?!
אני יודעת שקשה לך לשמוח,ובטח גם לספר לאנשים,אז מה אכפת לך שאני בינתיים אשמח בשבילך

לצאת לטבע-רעיון נהדר,וכמה שיותר,כי זה מקרקע אותך ליופי של הרגע הזה (זה אולי קלישאה,אבל זה מה שקורה...)
@} @} @}

איזה יופי !! להכנס לכאן בפתחו של שבוע חדש ןלקרוא בשורות כל-כך טובות

חלי, נסי לשחרר שליטה. להבין לעומק שזה ממילא לא נתון לך ולא בשליטתך. תהני מהעכשו, חיי את הרגע הנוכחי, נסי לא לבדוק כל הזמן, נשמי עמוק עמוק וקבלי את מה שמיועד לך. אני מתפללת יחד איתך ועם כולנו שיש הרבה טוב שמזומן לך.
שבוע טוב טוב טוב

שלום לכולן! גם אני עברתי הפלה- שק ללא תוכן... לפני כשנה. עכשיו אנחנו מנסים להכנס להריון, וזה כל כך מתסכל כל פעם מחדש לגלות שאנחנו לא. מישהי יודעת משהו על הדודאים?

הדודאים?אני מניחה שאת מתכוונת לצמח ולא ללהקה המיתולוגית...

האם זה אמור להיות צמח שעוזר להכנס להריון?בתקופות עתיקות היה ידוע כמעורר תשוקה.
בכל אופן יש באתר איזה דף על איך להכנס להריון,אולי שם תמצאי משהו.
מאחלת לך בהצלחה וגם שלוות נפש.אם אני מבינה נכון,אין סיבה רפואית לכך שזה לא הולך בינתיים.
ולכן יש סיבה טובה להאמין זה רק עניין של זמן.וכמו שאני תמיד ממליצה,אפשר גם לנסות אבחונים וטיפולים אלטרנטיביים.

התחלתי להרגיש רע! בחיים לא חשבתי שתופעות כאלה יכולות גם לשמח. אני גמורה מעייפות (לפעמים בא לי ללכת לישון ולהתעורר בפסח...) יש לי בחילות חזקות אם כי אני לא מקיאה כמו בהריונות המוצלחים שלי. אבל בהחלט יש תופעות ואני מקוה שזה סימן טוב.
בינתיים עוד שבוע עבר - והכל ב"ה בסדר.
הכל כ"כ סודי בינתיים, אני לא רוצה שאף אחד יידע, אפילו לא אמא שלי. והכל בגלל אותו חשש שמשהו ישתבש. בפעם הקודמת היה לי כ"כ קשה להתמודד עם עצמי ועם ההסברים הבלתי פוסקים לכלם. אז הפעם חוץ ממכם הוירטואלים ומאישי היקר כמובן, אף אחד לא יודע.
משי, האמת שבחיים לא שמעתי על הדודאים! אבל באמת תנסי לחפש בדפים אחרים. ומהדף הזה תשאבי כוחות, גם אחרי הפלה קשה וכואבת מגיע בסופו של דבר הריון. מקווה שהוא גם יסתיים בטוב. תמיד צריך לקוות ולהאמין.

בהצלחה !!!(())

שליחה על ידי חלי* » 09 מרץ 2005, 12:39

אתמול ראיתי אותו שוב! שבוע 8 או 9 ... דופק, תנועות, עברנו עוד שבוע.
עדיין מלאת חששות מחכה כבר לעבור את השליש הראשון.

איזה יופי !
עברנו עוד שבוע.
חלי יקרה, אולי לעבור לכתוב בדף אחר? יותר אופטימי עם שם בלי הפלה?
יש לכל דבר משמעות בתוכנו. אולי הריון ראשון?

שליחה על ידי חלי* » 09 מרץ 2005, 13:41

נועה - יש הרבה בדבריך!
פעם הייתי נכנסת לאתר דרך דף הבית ומקישה הפלה. היום אני כבר מקישה הריון... וזה באמת מרגיש אחרת.
נח לי לכתוב פה, בגלל אינטימיות מסוימת שנוצרה - מעגל נשים שכותב פה, ואני מרגישה כאילו זה דף בית כזה. למרות שכמובן הוא פתוח לכל מי שרוצה לשתף ולכתב... אז בינתים אני אשאר פה. האמת שכתבתי פעם גם בדף הריון ראשון - כי אני מרגישה כאילו זה הריון ראשון! למרות שנראה לי שבהריון הראשון ההיתי צעירה יותר, חסרת פחדים וכשלונות כמו הפעם. אז נראה לי שההריון הזה אפילו קשה לי יותר מההריון הראשון.

בדף הריון ראשון כתבו גם כאלו שזה לא הראשון שלהן... כמדומני.
איך שנוח לך. אולי דף בית?

שליחה על ידי חלי* » 15 מרץ 2005, 13:48

אני עומדת להשתגע! הלחץ והמתח ממש גורמים לי כיווצים בבטן התחתונה. עבר שבוע מאז ראיתי את העובר שלי, כמובן משהו חדש צץ. אז מה הפעם? קודם כל שפעת, אני גמורה מזה. הילדים גם הם חולים. ועכשיו גם קיבלתי תוצאות שייש לי חידק בשתן. בדיוק באתו זמן ובאותה נקודה בה מצאו לי את החידק בהפלה הקודמת. הרופאה שלי אמרה לי שדחוף צריך לקחת אנטיביוטיקה - זינת. שאלתי אותה אם זה לא מסוכן והיא רק אמרה שיותר מסוכן להיות עם חידק בשתן.
בקיצור, התחילה ההיסטריה וגם נראה לי שהפסיקו לי חלק מתופעות ההריון. התקשרתי מיד לרופא הנשים שלי. יש לו תורים פנויים בד"כ חודש מראש. התחננתי למזכירה שתמצא לי תור קטנטן פצפון. היא כנראה שמעתה את ההיסטריה בקולי ולמזלי מצאה. אז היום בחמש וחצי יש לי תור שיבהיר קצת את הענינים.
אבל בקצב הזה נראה לי שאני פשוט נפרדת לצמיתות מהשפיות שלי. קשה לי לתפקד. כבר יומים אני בבית (גם בגלל השפעת).
כל הזמן עוברת לי בראש המחשבה: זאת היתה טעות להכנס להריון כ"כ מהר. היית צריכה לחכות עוד.. מה את צריכה את זה עכשיו?
אני יודעת שאלו מחשבות מיותרות, שלא מובילות אותי לשום מקום. אבל אני פשוט לא מצליחה להשתחרר ולהרגע.
מתפללת שכבר יגיע התור המיוחל שיעזור לי להרגע, שהכל בסדר... מקווה...ושוב מתפללת.

שליחה על ידי חלי* » 15 מרץ 2005, 19:15

הכל בסדר. נרגענו.

הי חלי.שמחה לשמוע שהכל בסדר.ממש רכבת הרים העניין הזה...תמשיכי לעדכן.

חיכיתי יחד איתך לרופא

שליחה על ידי חלי* » 16 מרץ 2005, 11:35

נראה לי שאני צריכה להשיב את האמונה לחיי. להאמין בבורא עולם שנתן את החיים - ולקח אותם בזמנו... ולהאמין שלא הכל בשליטה שלנו.
נכון שידע הוא כח, כח להרגיע ולהראות משהו מוחשי מאד. אבל בסופו של דבר הוא ריגעי מאד ואין בכוחו לשנות משהו פנימי אמיתי. שהרי יום אחרי הכל נשאר עוד פעם בבחינת הלא נודע וחוזר חלילה...
דיברתי אתמול עם בעלי לפני הביקור אצל הרופא, בכיתי , הרגשתי כ"כ חסרת בטחון. השיחה איתו גרמה לי בהתחלה כעס, הוא פשוט לא מבין מה עובר עלי. אבל אחרי מחשבות ארוכות לתוך הלילה, מתוך רגיעה מסוימת . הבנתי קצת יותר את מה שניסה להגיד לי. הוא חווה מוות. ולא סתם מוות אלא מוות של אבא בגיל מאד קריטי בחיים שלו, אני חושבת שהוא דיבר איתי מתוך אמונה שייש בחיים דברים מעבר לשליטתנו. אין לנו יכולת השפעה עליהם ולכן צריך פשוט להניח. להניח ולקוות לטוב כי בדרך השניה אתה פשוט שוקע לשחור שאין דרך לצאת ממנו. הבחירה היחידה היא להניח, לקוות ולהאמין שיהיה טוב. לדעת שמחשבות חיוביות משפיעות על החיובי ולהפך.
אני חושבת שייש לי הרבה על מה לעבוד. אבל המסקנה שלי מהיום הלחוץ שעבר עלי אתמול: תרפי, תאמיני בטוב, תתפללי, זה כבר יגיע. זה כבר הגיע...

שליחה על ידי נהר* » 16 מרץ 2005, 13:17

מה שמרגיע אצלי את הפחדים הוא לחיות את הרגע ולהנות ממנו,
לומר תודה על הרגע הזה, בו אני חווה את העובר/ תינוק להרגיש בת מזל על שהוא בחר להיות אתי עד כה.
שכבר זכיתי.

פשוט להניח. להניח ולקוות לטוב כי בדרך השניה אתה פשוט שוקע לשחור שאין דרך לצאת ממנו
פשוט נכון @}
להרגיש בת מזל על שהוא בחר להיות אתי עד כה. שכבר זכיתי.

שליחה על ידי אור* » 21 מרץ 2005, 09:12

שלום
מזמן לא נכנסתי לאתר, עברתי הפלה לפני 10 חודשים בשבוע 22+ לאחר טיפולי פוריות.
כרגע אני בהריון שבוע29+ גם לאחר טיפולים+ תפר צוואר הרחם.
לפני מס ימים התחילו לי צירים והייתי מאושפזת מ"ס ימים בבי"ח, ןכרגע אני מטופלת בפרזולאט.
אני כל כך מפחדת שיקרה משהו, כל כך הרבה מתחים, .
אני ממש מבקשת אם מישהי יודעת על מקרה כזה שחלילה עם תהיה לי שוב לידה מוקדמת שהתינוק יהיה בחיים.
אני לא יודעת אם אני יוכל להתמודד עם משהו אחר.
תודה.

אור יקרה @},
שבוע 29+ זה מאוד אופטימי, אני יודעת על לידות מוקדמות יותר שהביאו לעולם תינוקות מקסימים שהיום הם ילדים בריאים ומאושרים

אני מחזיקה לך אצבעות ומתפללת עבורך ולבריאות המתוק(ה) שבדרך

תהיה חזקה ותשתדלי לחשוב חיובי ( () )

חיבוק גדול

בנות, כל כך מקל עלי לקרוא על הרגשותיכן. סוף סוף איני מרגישה לבד "ולא נורמלית".
לפני כשנה עברתי הפלה של תאומים מאוד קשה בחודש חמישי , מאז לא חזרתי עדיין לעצמי.
המון עצב ובכי, כעסים כלפי כל העולם ובדידות נוראה אעפ"י שיש לי בעל מבין ותומך.
כיום אני שוב בהריון, שבוע שביעי עם עובר אחד . כולי פחדים, אני מרוגזת ובוכה על היום, לא מצליחה להנות מהמתנה הנפלאה שאלוהים העניק לי.איני מצליחה להירדם בלילות, אני מתפרצת המון על המשפחה שלי ושל בעלי ללא שום הצדקה. אני חושבת על גירושין המון ועל רצון פשוט להיעלם מהעולם הזה, העיקר לא לחוש שוב כאב של אובדן הריון כמו בפעם הראשונה. יש לציין שניסיתי דיקור סיני ותראפיה אך ללא הועיל, הפחדים משתלטים עלי ובכלל אני מרגישה שהשטן נמצא בתוכי ולא מרפה. אנא, האם יש למישהי עצה על מנת שאוכל לעבור את ההריון בשלום מבחינה נפשית? אודה לכן על כל עצה שהיא.

תועה באפלה, את מוזמנת לכתוב לי לאי מייל שלי - barado ב- bezeqint.net (על האובדן האישי שלי את יכולה לקרוא כאן באתר בדף "לדמותך הנעלמת"). אני יכולה רק להמליץ לך על טיפול וטיפולים שאני עוברת ועברתי. אבל בעיניי את באמת זקוקה לתמיכה רבה (טיפולית) עכשו.

,אולי תכתבי לנו פה,זה יכול לעזור.
יש המון טיפולים שאפשר לעשות,עם דגש יותר רגשי מאשר פיזי-הילינג,בודי אליימנט או אפילו שיחות (לאו דווקא פסיכולוג.שמעתי שדיאנה
אידלמן-קרת מדיאדה יכולה לעזור).אם תרצי המלצות לאנשי מקצוע נוספים אני יכולה לעזור.
קבלי

שליחה על ידי אור* » 27 מרץ 2005, 19:28

תועה באפלה.
אני כל כך מבינה אותך, אני עברתי הפלה בשבוע 22+, ועד שלא עברתי את השבוע הזה לא הרשתי לעצמי לשמוח ולהנות מההריון, שאנשים ניסו לשמוח בשמחתי,
הדבר היחיד שאמרתי בעזרת השם.
סבלתי מסיוטים, בכי, והרבה פחדים, אבל זה לא עוזר, הגעתי לנקודה שהרגשתי שאני פוגעת בעובר, שמרגיש כל כאב, מתח ופחד.
ואמרתי זהו מעכשיו חייבים לשנות גישה ולהיות אופטימים.
אני לא יגיד לך שזה קל, אבל חייבים להתאמץ ולקוות לטוב.
אני עדיין לא מאמינה שזה קרוב, ושיהיה לי בן בעזרת השם, כל פעם שאני חושבת על זה אני בוכה, זה נראה כל כך רחוק, אך גם כל כך קרוב.
אני מקווה שתצליחי להתגבר ותשדרי הרבה אהבה ואופטימיות ליצור המדהים שנמצא בתוכך, ובעזרת השם שההריון שלך יעבור בשלום.

אור
תודה לך על התגובה הנירגשת. אני מאחלת לך בכל ליבי לידה קלה ומוצלחת בעזרת השם.
אני ממש מרגישה שאני פוגעת גם כן בעובר. אולי זה יעורר אותי וייתן לי כוחות . אמן

רוח על המים
תודה על ההבנה והתמיכה. אני מודה לך על הרעיון להתכתב עם נשים שעברו אבדן הריון
באתר תפוז.נראה לי שאאמץ אותו.
תודה גם כן על האיחולים.
מאחלת לכולן הריונות קלים ובריאים.

רסיסים של אור
אשמח לכתוב לאי-מייל שלך ולקבל כמה עצות טובות.
המון תודות.

הריון לאחר אובדן, (לא יודעת לשים קישור),
פורום הריון לאחר אובדן

תועה באפלה? - מה שלומך?
משורות הדף הזה, את בטח מבינה שאני מאד מזדהה איתך. אמנם אני עברתי הפלות בשלבים מוקדמים יותר אבל הקושי היה רב. כמו שאת גם שמה לב אני מצליחה כבר לכתב על הקושי בזמן עבר. עם הזמן אני מתמלאת בבטחון ובאמונה שיהיה בסדר. תיקון: כבר בסדר!
אז מה עושים? קודם כל התמיכה באתר הזה תורמת המון.חוץ מזה תנסי להרגיע את עצמך ולחשב שזה פשוט לא בידיך, את יכולה לעזור להריון להיקלט כמו שצריך אבל בסופו של דבר הדברים ממש לא בשליטתך. תנסי לזרום, להאמין לקוות . ותחשבי מה הכי מרגיע אותך. אותי למשל הכי מרגיע לראות את העובר. לראות שייש דופק ותנועות. אז פשוט הסברתי את מצבי הרגיש לרופא (שהוא רופא מאד מבוקש ועמוס) וכל פעם שאני נתקפת היסטריה קלה, אני פשוט הולכת לודא שהכל בסדר. העובר רק בן 12 שבועות וכבר "הצטלם" 4 פעמים. אני לא בטוחה שהאולטראסאונד היא בדיקה רצויה לחלוטין. אבל הגעתי למסקנה שלהיות רגועה הרבה יותר חשוב לי ולעובר כי הלחץ ממש מזיק.
חוץ מזה נתנו לך פה עצות נשים שעברו תקופות לא קלות בחיים... אפשר ללמוד מהן הרבה.
מאחלת לך הצלחה רבה.והרבה רוגע.

שליחה על ידי חלי* » 29 מרץ 2005, 18:04

ההודעה הקודמת היא שלי, לא יודעת איך זה השתנה לפלוני אלמוני. וגם לא יודעת איך מתקנים. שוב בהצלחה!

שליחה על ידי חלי* » 05 אפריל 2005, 17:22

ביקור נוסף אצל הרופא. הכל בסדר. לא ברור אם העובר בן 13.5 או 12.2. והכל בגלל שהוסת האחרונה "דילגה" חודש. האולטראסאונד הראשון מראה על עובר קטן יותר מהאחרונים. למה זה משנה? בעיקר לבדיקת חלבון עוברי אם אחליט לעשות וכמובן להרגשה זה יהיה נחמד מאד לדלג שבוע.
החלטתי לעשות סקירה מוקדמת. מישהי יודעת באיזה שבוע הכי כדאי לעשות אותה? ובכלל, איך סופרים את השבועות 13.5 זה אומר שבוע 13 או 14?

הי חלי,מה שלומך?
לשאלתך-סקירה מוקדמת עושים בין שבוע 14 ל-16
ולגבי הספירה-13 פלוס משהו,אומר ששבוע 13 הושלם במלואו,ואת במהלכו של שבוע 14-
אם כי לא השלמת אותו עדיין.לכן הרופא שלי למשל יטען שאת בשבוע 14
אבל מה זה משנה,תגידי 13פלוס משהו אם ככה נוח לך.
הרופא שלך אמור לדעת לספור וגם לשלוח אותך בזמן הנכון לבדיקות
בהצלחה @}

שליחה על ידי חלי* » 10 אפריל 2005, 22:18

אני חוזרת עכשיו מפורום של אבדן הריון בתפוז. כולי דומעת. אני לא יודעת למה אני עושה את זה לעצמי. יש לי משיכה לקרוא על מקרים כאלה שהסתיימו באסון.
זה עושה לי ממש הרגשה רעה.
כתבתי את זה כאן כדי להבטיח לעצמי - והפעם בכתב - שזהו. אני לא נכנסת לפורומים כאלה עד בעז"ה הלידה המיוחלת.
השבוע ביום חמישי סקירה מוקדמת. מתפללת שהכל תקין.

מתפללת שהכל תקין.
איתך

שליחה על ידי חלי* » 16 אפריל 2005, 22:32

הסקירה המוקדמת היתה מדהימה! הרופא ממש עבר איתנו איבר איבר בדק מדד היה פשוט כיף. העוברון שלנו, שמסתבר שזה הוא ולא היא, שיתף פעולה באופן מלא ממש היה שחקן קולנוע!
איזה כיף בעזרת ה' בן שלישי - המצחיק הוא שהוא עתיד להיולד בתאריך הלידה של 2 הבנים הראשונים. צירוף מקרים?

איזה יופי !

@}
עכשיו את חייבת לשנות את שם הדף! זה כבר לא צחוק

בגלל השם של הדף כותבות כאן בנות על ההפלות שלהן ( קראתי שוב אבל רק ברפרוף ) אולי לערוך את הדברים שלך לדף אחר ולהשאיר את הדף הנוכחי עם הנושאים שקשורים לו?
רוצה עזרה?

אולי שם כמו "הריון לאחר הפלה",כי בכל זאת הדף מתייחס לחוויה הנפשית של פחד בהריון,כתוצאה
מהפלות קודמות,וזה נושא ייחודי וחשוב כשלעצמו.
איזה כיף לשמוע על הסקירה!מתחיל ממש להרגיש אמיתי,לא?
אפשר להפך כיוון ולהתחיל גם לשמוח ולהתרגש ולא רק לחשוש.
שיהיה בכיף!

אולי הריון מוצלח אחרי הפלות
או הריון תקין עם חששות מהעבר

שליחה על ידי חלי* » 26 אפריל 2005, 11:49

רעיון מצוין. לא יודעת לשנות את שם הדף אז מי שיודעת מוזמנת. כל השמות שהצעתן מתקבלים בברכה. נראה לי שאני הכי מתחברת לשם : הריון תקין עם חששות מהעבר. קדימה...