החלטתי להתייעץ עם רב ולשפוך בפניו את חששותי (וגם של בעלי). אני מנסה לשכתב מהזיכרון:
אני: אני עתידה ללדת בן בעז"ה ולא מניחה לי המחשבה שאיך אפשר לעשות לו דבר קשה כל כך וטראומטי למה זוהי חובת האב על בנו ולא האדם על עצמו?... וכו'(הדברים מובנים לכל מי שהתלבט בנושא)
הרב: אז אל תעשי ברית. למה באת אלי? מה הקונפליקט?
- טוב ברור שמה שעומד מנגד הוא הציווי האלוקי, וחשיבות המצוה לאורך הדורות.
- אז המוסר שלך עולה על הצו האלוהי?
- אולי כאשר הדיון הוא תיאורטי אז התשובה האידיאלית היא צו ה' קודם, ואני מוכנה לוותר על ערכים (ממילא אין לי הרבה...) והנאות בצו ה', אבל, הדילמה מעולם לא היתה כל כך ממשית. החובה שלי כלפי הילד כל כך חזקה שהיא יוצרת התנגשות פנימית עזה עם הערך הגבוה בעיני לקיום ההלכה.
- אז מה תפקידי? לומר לך מה עולה על מה? אז אומר לך- ההלכה קודמת. לא ידעת את זה קודם? חשבת שאשיב אחרת? (הדברים בינינו כל הזמן ברוח ידידותית של חקירה, לא לועגת- רק הבהרה שלי שביל בצד)
- כי כרגע ברור לי שאני כן אעשה ברית. הייתי רוצה רק לפתור את הקונפליקט. לעשות את זה מהסיבות הנכונות ולא מטעמי לחץ חברתי וכו'.
- צריך לבחון בראש ובראשונה מהי טובת הילד ומה מקומה של טובת הילד בבחירות שלנו. לדעתו מילה היא טובת הילד, בכך שהוא מצטרף כבר בגיל צעיר אל העם היהודי
- (וזה עונה על השאלה למה זוהי חובת האב על בנו ולא האדם על עצמו?) הברית משולה לעקידת יצחק. מקובל לטעון שהקורבן הגדול ביותר שאדם יכול לתת הוא לא החיים שלו בעצמו, אלא חיי ילדיו (מעניין אם זה עומד במבחן המציאות). ובעצם עשית ברית בילדך אתה מביע התמסרות כמו אברהם אבינו לה'.
בסופו של דבר הנושא לא חזר להידון בניינו, ואת הברית עשיתי עם כאב גדול ולא מהסיבות הנכונות.
עכשיו אני מוצאת לנכון לענות לנקודות של הרב:
- אמנם אנו עושים הרבה החלטות בלתי הפיכות בילדינו, והראשונה שבהם היא ללדת אותם. אבל אנחנו עושים אותם בצמתים, כאשר אין לנו ברירה אלא להכריע, זה עדיין לא מסביר למה הברית לא סובלת דיחוי, למה היא מחובתו של האב אם היא טובת הילד?
- כאן הבעיה היא אצלי. אני לא נמצאת במדרגה רוחנית גבוהה מספיק כדי להקריב אפילו את חיי (ביום טוב (-; ) למען ה' ועל אחת כמה וכמה את חיי בני. זו תהיה תרמית על חשבונו של בני להציג את זה כך.
קצת ארוך ומבולבל, אני יודעת, אבל אשמח לשמוע את ההרהורים שלכם בנושא.
תודה
נולדתי וגדלתי לתוך משפחה חילונית למהדרין, המסע היהודי שלי הוא עצמאי מיסודו ובכל מהלכו, אני לא מייצגת שום דבר ואף אחד מלבדי...
)
).