הצילו מלפפון תקוע באף

אתר ממש מגעיל של רנטגן של אנשים שיש להם דברים בגוף שנכנסו דרך פי הטבעת
ראיתי כזה דבר, ולטעמי זה היה מפוברק לחלוטין.

http://www.qent.med.kyushu-u.ac.jp/xpiass.jpg]והנה[/img] עוד אחת ששיחקה עם העגיל בפה
גברת בת 30 שבלעה....מברשת שיניים!

features]שיניים תותבות archive[/po]-detail.cfm?FID=1324
חץ משחק צריך לעלות עם העכבר על התמונות כדי לקבל הסבר, ואח"כ ללחוץ על "המשך" כדי לראות את החץ שהוצא.
וזה מזכיר לי ילדה שהגיעה אלינו לפני כשנתיים בחופש הגדול. בטקס סיום הקייטנה, באמצע השירה, מישהו זרק עליה מסמר בדיוק כששאפה אוויר...וזה נכנס לה ישר לריאות.
FB]קליפס מתכתי Bronchus CXR1[/po].jpg בריאות.
וגם - לפני כשבוע שלחתי ילד בן פחות משנה לבי"ח בחשד ששאף גוף זר. הוציאו לו פרח פלסטיק קטן מהריאות...

בחורה בת 25 שאחרי שאכלה המבורגר היו לה כמה ימי כאבים בבליעה. בסוף מצאו חתיכת פלסטיק תקועה בגרון. אפשר ללחוץ על התמונות כדי להגדיל אותן. יש גם מוסר השכל יפה בסוף:
The other lesson from this case: listen to what your mother told you - take small bites and chew your food carefully.

מה זה נראה לכם? (אולר קפיצי?)

(אולר קפיצי?)
בדקתי בתוכנת תרגום ו-kinyםlt bicska זה אולר פתוח (unfolded claspknife)... אמאל'ה! אצלנו השיא היה חרוז באוזן של הבכורה, בגיל שלוש. מזכיר קצת את המייל החבוט על מה עושים כשילד בולע מטבע - אם זה הילד הראשון שלכם רצים למיון ודורשים צילום רנטגן. אם זה הילד השני, נותנים סיר מחכים שייצא כדרך הטבע, ואם זה הילד השלישי מנכים לו אותו מדמי הכיס.

שרון ג
אם למישהו נכנס משהו לראות, אז צריך לעשות ניתוח בבטן וכאלה?
או שיש שואב ראות שכזה?

שליחה על ידי מ* » 05 נובמבר 2004, 17:37

קומה ג' הרגת אותי עם הסיפור הזה!

וברונית, איך מלפפון מייצג את האינוס הפטריארכלי של המערכת_ מסתדר עם _זה היה מלפפון שלם ומוזר, בצורת U ??

לי נכנס איזה חרק לאוזן בלילה הייתי כבר די גדולה 17 או 18
התעוררתי בבהלה והערתי את הורי בוכה "יש לי חיה באוזן"
ואמא שלי שואלת: דוב?

השיטה - להטביע אותם, (אני עשיתי זאת במי ברז, לא בשמן, נראה שאולי שמן עדיף)

ואם בסיפורי בליעות עסקינן, יש לי סיפור קצת קשור: אמא של בן זוגי עובדת במעבדה להרעלות ויום אחד היא נתקלה בסיפור מעניין. אישה אחת עמדה ללכת לבליינד דייט והיה לה חשוב שלא יהיו לה גרפסים ולא גזים (רצתה לעשות רושם טוב). אז היא שתתה שני חומרים - אחד נגד גזים ואחד נגד גרפסים. למרבה הצער היתה אינטראקציה בין שני החומרים והיא מצאה את עצמה בפגישה כשענני עשן שחור יוצאים לה מן הפה ללא הפסקה..

אמנם לא בכוונה תחילה (ברונית אני שולחת לכם איחולי בריאות ויציאה קלה של המלפפון:)), אבל הדף הזה לא מפסיק להצחיק - הבוטן, החיטה, ענני גזים שחורים..., בכל פעם שאני חוזרת להתעדכן אני מוצאת את עצמי צוחקת מאנקדוטה חדשה...

וברונית, איך מלפפון מייצג את האינוס הפטריארכלי של המערכת מסתדר עם זה היה מלפפון שלם ומוזר, בצורת U ??

מסתבר שסמלים פאליים הם לא בדיוק מה שחשבנו. למשל למה בכלל הנחש הוא סמל פאלי?
חשבתם שזה בגלל שהוא ארוך וצר?
אז הנה חומר למחשבה: לנחש יש פשוט שני אברי מין. שני זרגים. אחד ליד השני.
למה? כי נחש עלול לעשות את 16 שעות רצוף עם נחשה אחת, וצריכים להספיק הרבה נחשות, אז אחרי 16 שעות עם הזה שבצד האחד הם יכולים להחליף לשני, נעבעך.

ענת, ולנחשות גם יש שני איברי מין?

כנראה שלא. הן לא צריכות "להספיק" כל כך הרבה.
אם כן, אז הן בטח גם היו הופכות לאיזה סמל, לא?
אגב אני לא יודעת מה היחס הכמותי בין הזכרים לנקבות - יכול להיות שיש כאן איזה catch לוגי.

והיא מצאה את עצמה בפגישה כשענני עשן שחור יוצאים לה מן הפה ללא הפסקה..

הוא בטח חשב הבחור שהיא "מעשנת כבדה"

הזה נגד הגזים הוא פשוט פחם פעיל. נגד הגפסים - אותו דבר. וואלה לא ברור לי מה היא לקחה... אולי פחם פעיל וסותר חומצה?

שואב ריאות שכזה
יש ברונכוסקופ גמיש ויש קשיח. דומה לאנדוסקופיה שעושים להסתכלות בקיבה או מהכיוון השני. הגמיש משמש לאבחון, ונעשה בטשטוש. הקשיח - נעשה בהרדמה כללית, ויש אפשרות להכניס דרכו "כלי עבודה" ולתפוס את הגוף הזר.

נזכרתי שפעם היו אומרים לי שמי שלא מנקה את האוזניים יגדלו לו עגבניות בפנים.

נחש עלול לעשות את 16 שעות רצוף עם נחשה אחת
וואו.
16 שעות רצופות לא לפתוח את מה חדש ??

<יש אלפי ילדים בהודו שאין להם מלפפון לתקוע באף>

ועדיין, ואפילו באדמה הכי טובה, ממחט של אשוח לא יוצא אשוח קטן...
ומה בקשר ל"עיניים" של תפוחי אדמה? (שואלת ברצינות.)

מעיניים של תפוחי אדמה, באדמה טובה, יוצאים יופי של תפוחי אדמה.(-:
בתוך הריאות לא נראה לי, אבל אין לי הוכחה...
בכל מקרה, שום צמח (חוץ מפטריות וטפילים למיניהם) לא יכול לגדול הרבה בלי שמש, וכמות המזון שיש לו בזרע היא די קטנה (כמובן, אם שואפים בצל של חצב, למשל - קוטר 8 סמ' - זה אולי אחרת).

וואו, זה מזכיר לי משהו.
לפני כמה שנים אכלתי אפרסק, ומצצתי את הגרלעין ומשום מה שאפתי אותו והתחלתי להחנק ואחרי כמה שניות הוא יצא לי דרך האף. זה היה כל כך מוזר, והוא היה די גדול.
אף אחד לא מאמין לי שאני מספר את זה, אבל זה קרה. משונה מאוד הגוף האנושי.

חולם - לא יודעת לגבי גלעין של אפרסק, נשמע לי די מבהיל להתעטש החוצה משהו כזה, אבל הבת שלי יודעת למלא את הפה במים ולהוציא אותם דרך האף. גם שווה, לא?

הבן של בלע סיכה של שדכן - אבל פתוחה. לקח לי גם 24 שעות להבין שזה באמת קרה, כי בהתחלה ככשאלתי אותו איפה הסיכה, הוא קלט את הלחץ שלי ואמר: בפח. למחרת הוא הזכיר שוב את בליעת הסיכה, ואז הבנתי שהוא באמת בלע את הסיכה... קצת נלחצנו.
הלכנו לרופא בשביל לקבל הפנייה למיון, והוא אמר אין צורך.
אמר לאכול הרבה אוכל "סמיך ודביק" כגון אורז והקשה של הלחם, ולעקוב במשך 48 שעות מזמן הבליעה, אם מתפתחים סימפטומים כגון הקאות ו/או חום. אם לא, הכל בסדר. וכך היה.

כבר לא נכנסת הרבה, אבל רציתי לדעת מה שלום הבן של הברונית, וגיליתי שהמקום הפך למצחיק ביותר.
דמעות צחוק מציפות את המקלדת.

הצעת חומר רקע למתעניינים: פציעות מוזרות .

ברונית , אני מקווה שינאי מרגיש טוב ולמלפפון שלום, כי אחרת אני ארגיש ממש רע עם זה שאני נשפכת פה מצחוק.

אני לא זוכרת איזו תוכנית טלויזיה ראיתי פעם שאירחו אנשים עם אוספים מוזרים, והיה שם רופא מנתח זקן אחד ששמר כל מיני חפצים שהוא הוציא מתוך המנותחים שלו. היו שם צינור מתכת ארוך וכל מיני כאלה...

נכנסתי לדף הזה כי לפי הכותרת שלו הוא נראה לי משהו נורא מצחיק.
גיליתי שהוא רציני לחלוטין.
אבל בסופו של דבר סיימתי לקרוא עם דמעות צחוק בעיניים.
אז תודה רבה על כמה דקות מענגות, ומקווה שלינאי ולמלפפון שלום.

הבן שלי בסדר גמור, טפו טפו טפו חמסה חמסה. מאחר והמלפפון נעלם באורח מסתורי - אולי נבלע אולי יצא כשלא ראינו - לא הלכנו לביקורת בשום בית חולים.
כרגע הוא נח צהריים על הספה בסלון. תודה לכל המתעניינים, ושמחנו להוות טריגר לסיפורים כל כך מופרעים (-:

כשהייתי בהריון אכלתי מן שוקולד מוזר ולאחריו סלט, וכנראה שהשוקלד עשה לי קלקול קיבה כי הקאתי את הסלט- גם דרך האף.

נו, סי סיג, באמת! איזה תיאורים פלסטיים!

אמא שלי מספרת, שכשהיתה ילדה, באחת מארוחות הצהריים המשפחתיות הראה לכולם בן דוד אחד איך הוא אוכל מרק ומוציא את האיטריות מהאף או משהו כזה...(בגלל זה קוראים לזה ביידיש "יוֹיְךְ מִיט לוֹקְשְן"?)

אגב הקאה מהאף. שרון ג למה בדיוק זה קורה?

כלומר, אנחנו לא אמורים להקיא רק מהפה?

אני לא זוכרת איזו תוכנית טלויזיה ראיתי פעם.
מאותו הז'אנר - כתבה מלבבת על מישהו שמכניס גרגר תירס לאף ומוציא אותו מזווית העין. בחיי. I wish I was kidding.

משונה מאוד הגוף האנושי. ואללה.

ברונית, אני שמחה לשמוע שהקומפוסט יצא מהאף P-)...

התכוונתי כמובן ל P-:, רק נהייתי דיסלקטית

יצא חלקית, אתמול במקלחת. מין קיווצ'וצון שחור ואחר כך נזלת, אבל עדיין קיים שם ברמה זו או אחרת. מה שמבאס אותי זה שינאי נזהר מלדווח על תחושותיו בנושא. לדעתי הוא פשוט לא רוצה לקחת צ'אנס ששוב פעם נביא אותו למומחים )-:
הערב הוא שוב משך ומשך באף ואז הודה שיש לו מלפפון ש"חוסם לו את האף". בא לי לקחת אותו לים ולכוון לו לפנים גל ענק ומלוח שיוציא את הכל, אבל המים קרים בעונה זו. אולי מחר בצהריים...

ברונית ב יקרה
רק עכשיו נכנסתי לדף הזה במהלכו עברתי תחושות הזדהות בקשר לבתי חולים.
בריאות ואושר לך ולינאי.
את מוזמנת לכשתתפני לעזור לי בדף החדש.

טוב, לא יצאת לי מהראש (כלומר המלפפון) אז ניסיתי לחשוב יצירתי. אז סתם רעיונות, שאולי ממש דביליים ואולי לא.

חשבתי שבגלל שזו מערכת אף-אוזן-גרון, אז אולי צריך "להתניע" בצד אחד, כדי שיקרה משהו בצד השני. או בערך משהו כזה. למשל:

לחתוך בצל, לבכות. האף נוזל...
נרות הופי - מנקזים ג'יפה מהאוזן. אולי משהו יתנקז וייתן "רווח" לדברים לזוז
סאונה - מזיעים את הג'יפה החוצה. קלסטרופבי, אבל מנקז
מדורה, קומזיץ. מייבש את האף נורא ועושה פיכסה יבש כזה בתוכו. אולי זה ייבש את המלפפון ויהיה לו יותר קל לצאת (בסאונה שאחרי;-))

כל אלה לא יכולים להזיק. אני לא יודעת אם לילדים מותר סאונה. אבל זה סתם עוד כיוון מחשבה.

כלומר, אנחנו לא אמורים להקיא רק מהפה?
לא שרון ג, אבל כפי הידוע לי בגולגולת יש חלל שמקשר בין האף והחלל הפה. אם ההקאה יוצאת חזק מספיק, זה מותז גם מהאף

תמונה

כשההקאה היא מהקיבה - כן.
אבל בלי אפקט הקאה להוציא דרך האף....לא יודעת.

דווקא קורה לי לפעמים, אחרי שאני אוכלת שוקולד, שהשוקולד יוצא לי מהאף... (בעיקר אם אני מתעטשת, אבל לא רק).

בסיטואציה שכזאת, אני כמעט יכולה להבין איך המציאו לשוקולד את שמו העברי...
חומתק.

איך, לעזאזל ניתן למנוע את התאונות האלה ? איך לגרום לילדינו לא לעשות את הניסיונות האלה, שעלולים לעלות להם בחיים ? יש לכם רעיונות ?

להיות לידם הרבה ככל האפשר, ולהודות שלא משנה מה נעשה, לא הכל בשליטתנו.

שליחה על ידי אני* » 05 יוני 2005, 22:58

אף אחד לא התייחס לזה, אבל אני רק רוצה להגיד שהעניין עם שטיפת הידיים כמו מנתח היא עדות די חותכת לזה שהילד היה מנתח בחיים קודמים.

ואני לא ציני בעניין הזה. סתם חומר למחשבה. ולילדים יש המון קטעים כאלה.

כן, הוא בטח היה כירורג פנימי.
או משורר, או ספורטאי, או צייד אריות, או אריה, או קופיף, או מגלה נפט; מה שבטוח זה שלאחרונה הוא מחטט באף בטירוף. שאלתי אותו השבוע תגיד לי קוקי מה אתה מחפש? אז הוא ענה פתאום: "את המלפפון".

בשבוע שהמלפפון נתקע היה שיקשוק וינאי ביקש להתאפר אריה. הוא מאוד אוהב להתאפר, במיוחד אצל שירה שרי שהיא קוסמת אמיתית. כשהיא הגיעה לאף הוא נרתע, והיא היתה כל כך מתוקה והבינה והלכה איתו לגמרי.
ביום שישי הזה שוב היה שיקשוק ושוב הוא ביקש להתאפר, הפעם טיגריס. כשהם הגיעו לאף זה עבר חלק. הטיגריס התחדש בקצה אף שחור ונוצץ, ששירה ליטפה עם המיכחול שלה באהבה. זה היה מרגש מאוד.
אחרי שתי דקות הוא שכח שהוא טיגריס וחזר לחטט באפּון.

איזה דף קורע! אני בוכה מצחוק!

אצלנו יונתן (היה שנתיים וחצי) שיחק בשרשרת פנינים שלי (מזוייפת), שכמובן נקרעה והתפזרה. אחרי כמה זמן הוא בא ואמר לי "חרוז באף" אני הסתכלתי ולא ראיתי כלום, אז שכחתי מזה. אחרי שלושה ימים אני באה לנגב לו איזה דובון מרוח, ומוצאת שאכן, חרוז באף.

מה שלום האפון והמלפפון, ברונית?

תודה על ההתעניינות שרה (-:
שניהם מתוקים מתמיד.
הילד הפנים שהאף הוא איבר הרחה וחישה בלבד, והמלפפונים נצרכים רק דרך הפה.

(בדיוק הוא עשה עכשיו אפצ'י).

שליחה על ידי D-:* » 31 אוגוסט 2006, 01:27

אוי כמה צחקתי...
יש לי גם תרומה צנועה.
כשהייתי בגן חובה אחת הילדות שיחקה בהפסקה עם שבלול. בסוף ההפסקה היא לא רצתה להיפרד ממנו, כי היא פחדה שהיא לא תמצא אותו יותר, אז היא החליטה לשמור אותו באף. השבלול היה חי, ובינתיים זחל במעלה האף גבוה גבוה לתעלה. היו צריכים להוציא אותו בניתוח.
ידיד שלי מספר שכשהוא היה בן 8 עשה מופע קוסמוּת לדודים שלו. בין היתר קסם עם אפונים: "תראו איך אני מכניס אפון לאוזן אחת ומוציא מהשנייה" - הטריק של הקסם היה שלפני כן הוא הכניס אפון לאוזן ימין, ובמהלך המופע לנגד עיני הקהל המשתאות הכניס אפון לאוזן שמאל. ואז הוא היטה את הראש ימינה להראות כיצד הוא יוצא... אך, אבוי - האפון נתקע. היטה הראש לשמאל - אך אבוי, גם השני נתקע.

מצחיק אבל בעיקר מבהיל ואני לא פולניה...
בכל מקרה במשפחה של בעלי יש סיפור שאח שלו שהיה בן 7 בערך בלע סיכת ראש ואחרי צפחה רצינית ע"י אימו הסיכה יצאה ואז התגלה הדבר המפחיד-היא היתה פתוחה!
מוסר השכל: מסוכן להיות דתיים

יום אחרי יום הולדת שלוש, הקטן והגדולה משחקים בפלסטלינה.
מפה לשם היא שכנעה אותו להכניס כדורוני פלסטלינה לאף, ועכשיו קוראת לי בבהלה - זה לא יוצא.
אני באה, מציצה פנימה, לא רואה כלום.
הוא בוכה (בעיקר מהלחץ מסביב).
לא שמעתי שום שיעול בדרך. אולי לא שמתי לב.
בטוחים שנכנס? בטוחים שלא יצא?

בטוחים שנכנס, לא בטוחים שלא יצא.

מנסים קינוח אף, לא עוזר. הוא לא ממש יודע. יותר שואף פנימה מאשר נושף החוצה כשסותמים נחיר אחד, ואני חוששת שזה רק יכניס את מה שיש שם, אם יש.
אני חושבת חזק - מה יגרום לו לנשוף?
רעיון: פלפל שחור.
מביאה מעט, נותנת לו להריח. הוא מתעטש ו..
לא יוצא כלום מהאף, אבל העיטוש מעיף לו את כל הפלפל השחור לעיניים.
צרחות, צרחות. שורף נורא.
עוזבים את הפלסטלינה, שוטפים עיניים. שוטפים, שוטפים. מצליח לפקוח. אדומות נורא.
בוכה כולו ונוזל כולו מכל הבכיות והכאב והלחץ. ומהאף כלום לא יוצא.
והיא מרגישה כמו פושעת, כיוון שהכל ביוזמתה.
אני מנסה להרגיע את שניהם, והולכת לאינטרנט. אח, האינטרנט.
מפה ומשם לומדת שאם זה מגיע עמוק למערכת הנשימה, יכול לשבת שם גם שבועות בלי שום סימפטומים. ולא יצא מעצמו.
מצד שני, לא סביר שמשהו יגיע עמוק למערכת הנשימה בלי שתהיה בדרך איזה תגובה של שיעול. ולא היה. אני חושבת.
אז בטח הגיע איכשהו למערכת העיכול.
כיוון שרק יומיים קודם לכן בילינו ערב אצל רופא שיניים אחרי נפילה לא סימפטית על השן, ואפילו המחשבה על רופא שלא מוצא כלום והאסקלציה המהירה משם (מיון, שיקוף ריאות וכו') מחלחלת אותי לגמרי, אני מחליטה שלא עושים כלום. מחכים.
במשך יומיים מבררת בתוצרי מערכת העיכול אם יש איזה פלסטלינה (הם אפילו לא זכרו באיזה צבע, כך שהיה מדובר בחיטוט יסודי), ולא מגלה כלום.
אבל הלחץ פחת ביומיים האלו, ואפילו את הסבתא הצלחנו להרגיע בטלפון (אחת מהן, לשניה לא העזנו לספר

).
שבועות רבים עברו מאז, שלושה חודשים שלמים, ואין שום סימן לדלקת (טפו, טפו).
ומדי פעם אני נזכרת, ונבהלת, ושוכחת.
ופתאום הדף הזה ב"מה חדש", והזדמנות לספר, להעביר הלאה ולהיפרד מהעניין הזה.
אז זהו

אני כאן בשביל לספר על סרטאט אפ להוצאת דברים מהאף.
בכל הזדמנות אני משננת לילדים שלי שסכנה להכניס דברים לגוף.
בשבוע שעבר אורי הרחפן הזה ריחף לו בהזיות בזמן שהוא אכל תפוז, ותוך כדי ריחוף הוא פשוט שיחק עם גרעין באף, עד שהצליח להעלות אותו מספיק למעלה בשביל שלא ייצא.

איזו קריזה! זה היה ממש מעל העצם (ראינו בעזרת פנס), כך שאפשר ללחוץ עד מחרתיים וזה לא יצא.
אני התחלתי לצעוק: "עכשיו ניסע עם כל הילדים למוקד כדי שיראו מה קורה כשדוחפים דברים לגוף!" ובעלי עונה לי בצעקות: "עכשיו שמונה בערב מה תסעי עם כולם?!"
בסוף בעלי ואני השתדלנו להירגע מההסטריה, כי כמובן שאורי נלחץ עוד יותר בגלל שאנחנו היינו כל כך לחוצים, וכל הזמן נשם במקום לנשוף כמו שאמרנו לו.
אז שמתי לו נר דולק על השולחן, ובעלי לימד אותו לסתום נחיר אחד, בזמן שהוא נושף חזק בשני ומנסה לכבות את הנר. ב"ה אחרי כמה נשיפות זה יצא!

אחלה רעיון טליה.
וואו, נקרעתי מהדף הזה
משום מה מזה ממש ממש כמעט הערתי פה את הילדים...:
יושי, אשמח לקבל פרטים. מה שמו? בריחלה?

ממש לאחרונה הקטן דחף איזה חתיכה קטנה של צעצוע לאף (לא זוכרת מה) ובעוד אני רצה אליו , הוא רצה לדחוף את האצבע, שאגתי: לאאא! והצלחתי למנוע את הדחיפה הסופית.
אמרתי לו לא לגעת ואני כבר מביאה פינצטה. הוצאתי וחסל!

מיד דיברתי איתו ועם אחותו שאסור בשום אופן להכניס שום דבר לאוזניים ולאף. הסברתי להם שזה מסוכן וזה יכול להיתקע, שצריך יהיה לנסוע לבית חולים וכולי.
אני חושבת ומאוד מקווה שהפנימו.

אפרופו הקסם עם האפונים באוזניים,
כשאחי היה תינוק ואני ילדה קטנה עשיתי לו קסם דומה עם חרוזים רק שבצד אחד עשיתי כאילו הכנסתי חרוז וביד השניה היה מוכן חרוז שכאילו הוצאתי מהצד השני.
זה כמובן נגמר אצל רופא שהוציא לו את החרוז מהאוזן.
התביישתי שלא חשבתי על הסכנה...

היה פעם פרק מבריק של "האוס", הוא עובד בחדר מיון ואיזה נער מביא את אחיו הקטן שדחף משהו לאף. הרופא מוציא במלקחיים בעדינות בובת שוטר פצפונת.
למחרת שוב, אותו נער, אותו אח קטן (מסבירים שההורים בחו"ל או משהו), והפעם מחולץ מהאף חייל קטנטן.
למחרת שוב, והפעם מכונית כיבוי אש מיניאטורית.
בשלב הזה, דר' האוס שהוא אלוף ההסקה הדידוקטית, מחפש עמוק יותר (אני זוכרת במעורפל שעם מגנט, בכל מקרה באיזושהי דרך שלא ממש הטרידה את הפעוט), ומוצא את הכלבלב המתכתי הפצפון שנכנס ראשון, ושלחילוצו הילד שלח את כל השאר.

מבדיקות רציניות שערכתי בסביבות גיל 5 (אכילת אדמה, בליעת גרעיני אבטיח ושתיית כוס מים), אי אפשר לגדל אבטיח בבטן.
כנראה שהבדיקות שעשיתי לא היו מספיק מקיפות....בבטן אי אפשר אבל מסתבר שבריאות זה אפשרי

אויש. זה מזכיר את פצפונת ואנטון. עם הברוש בבטן.

כמה צחקתי!!!!! מה העניין המוזר הזה של ילדים להכניס דברים לאף?! OH MY GOD!

אצלינו במשפחה אומרים: "אסור להכניס שום דבר לאוזן חוץ מהמרפק! אני כוללת מהיום גם את האף.
(צריך להסביר למאיה, שיש לה נסיבות מקילות שאת מכשירי השמיעה מכניסים רק לאוזן ולא לאף.

אי אפשר לגדל אבטיח בבטן. אבל מסתבר שבריאות זה אפשרי
אפשר לגדל אבטיח בבטן, אם מבשלים אותו קודם כמו שבישלו את האפונה

מה שמזכיר לי שלא תמיד צריך לדחוף משהו לאף כדי שהוא יופיע שם,
כשהגדולה היתה בת שלוש לאחר ארוחת ערב ראיתי שיש לה איזה משהו לבן באף שיוצא ונכנס עם הנשימה. משיכה קטנה גילתה אטריית נודלס שלמה וארוכה שאלוהים יודע איך נכנסה לשם ומה היה קורה אם היתה נשארת שם בלילה....

אצל חבר שלנו בן 36 התגלה בצילום סינוסים עצם זר והסתבר שזו גולה קטנטנה שדחף לאף כשהיה קטן
(השאירו אותה שם)

<דף הזוי>

_אצל חבר שלנו בן 36 התגלה בצילום סינוסים עצם זר והסתבר שזו גולה קטנטנה שדחף לאף כשהיה קטן
(השאירו אותה שם)_
OMG!!!!

<דף הזוי>

לא הבנתי איך האפונה גדלה. אני משערת שהוא אכל אפונה מבושלת (בכתבה כתוב שאכל אפונה במהלך אישפוז בנושא אחר, ויש לשער שבבית החולים נותנים אפונה מבושלת ולא חיה).
אז איך אפונה מבושלת יכולה לצמוח?

<אהבת עולם>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בדרך לאסף הרופא, למיון, עמ הילד שהחליט שכדאי להכניס גרגר תירס לאף. הזוי, אבל אמיתי.

שינשוף על נר מהאף, עם נחיר סתום. אצלנו עבד 3 פעמים על שני ילדים שונים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בחדר המיון, אחרי שהתירס כבר יצא באפצ׳י. מחכים לבדיקת הרופא, רק ליתר בטחון. בחדר ההמתנה אתה מגלה שיש מקרים יותר מוזרים, כמו ילדה שבלעה את הכפית של הגלידה

)

תינוקות / פעוטות עם נחיר מה קטן

איך יכול ליכנס משהו?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי... מה שלום הילד? כבר בר מצווה?
אני כאן כי אני כשישבתי לאכול המבורגר עם אחי הקטן (פדיחה שזה קרה לי ) וראינו ביחד טלוויזיה וצחקתי , נתקע לי ביס של המבורגר באף
וזה היה פשוט מגעיל כי כל האף התמלא בנזלת והמלח מהצ'יפס לעיניים (לפי דעתי, כי התחלתי לדמוע) והייתי צריך לנשוף ולהוציא לאט לאט את החתיכות ( וזה כלל הכל, בלי להגעיל אתכם)
ואחכ רציתי לראות חוויות משותפות והגעתי לדף המצחיק הזה..
אצלי עדיין תקוע דברים באף ואני מקווה שזה ייצא כבר כי זה מגעיל

עכשיו חזרנו מבילוי במיון ילדים בקפלן. החמוד הקטן שלי החליט להכניס חילזון לאף. בעודו יושב בספה אני שמה לב שהוא מחטט יותר מידי באף. כששאלתי אותו מה קרה הוא עונה לי שהכניס את החילזון לאף. לא חיכינו יותר מידי וטסנו למיון. רופאה חמודה ורצינית שלפה לו את הייצור מהאף. החמוד שלי אמר לה שהחילזון בחר לו בית חדש בתוך האף שלו. אחרי שהיא הוציאה שאל אותה אם היא צריכה להוציא גם את הילדים שלו. אמרתי כבר שהוא חמוד??
העיקר שההיסטריה מאחורינו. אני פחדתי שהחילזון יצא מהקונכייה ויתחיל לטייל.

שיטה מעולה שמצאתי באתר אחר ועבדה לנו הרגע עם חובזה באף:
האמא נושפת לפה של הפעוטה כמו בהנשמה כשפיה מכסה את הפה של הפעוטה לגמרי ואויר לא בורח והחברה מחזיקה וסותמת את הנחיר הריק. שתי נשיפות ויצא.
מצד שני בדיעבד דוד שלי אמר שזה מסוכן כי אפשר לקרוע ככה את הריאות... לשיקולכם - לנו עבד מדהים והרגיש בטיחותי ממש

נתקלתי בפורום במקרה כשחיפשתי רעיונות יצירתיים להוצאת חרוז תקוע באף וכדאי לשתף אתכם בניסיון וחילוץ מוצלח כדי שאולי יעזור למישהו אחר... אז ככה אם לאין שיתוף פעולה מצד הילד לבצע בכוח.. אל דאגה זה לא כואב! סותמים את הנחיר השני ונושפים לתוך הפה של הילד בחוזקה ובבאת אחת כך שלחץ הנשיפה דוחף את הגוף זר החוצה העניין הוא שזה מצריך נשיפה באמת חזקה ואטימה מוחלטת של הנחיר השני.. הצליח בשתי נסיונות אך נאלצנו להשתמש בכוח אחד תופס ידיים ורגליים אחד סותם נחיר ואחד נושף בכוח ציק צק והחרוז בחוץ.. הילד כבר מזמן מחייך ושכח הכל .. בהצלחה!

הנה סרטון שמראה מה שירדן תיארה https://www.facebook.com/NurtureChannel ... 143052848/

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הילד עכשיו הכניס מלפפון לאף. הבעל בדרך איתו למיון. מה עושיםםםםםםם?