הצילו אשתי כועסת עלי כי אני לא קם בבוקר

שלום אני "ניעור", בן 32 אב לילד בחינוך ביתי ונשוי לאישה מקסימה ועצבנית.
זקוק לפורום, לקבוצה לתמיכה או אפילו למקורות מידע:
אני מתחיל את היום שלי מאוחר וגם כשאני מצליח לקום ב10 שזה מוקדם, אז לוקח לי איזה שעה וחצי להתעורר מההתעוררות.
נמאס לי להרגיש לא בסדר וגם נמאס לי לקום מוקדם מדי בשבילי למרות שאני רוצה שאשתי תהיה רגועה
יש עוד מישהו כזה פה?......
יש מישהו שמבין קצת בשעונים ביולוגיים? ויוכל לעזור לי להצטדק ביולוגית?
או אולי איזה מומחה בנפתולי נפש שיעזור לי להבין איך קמים?
תזונאי?
הכי מעניין לי אם יש עוד מי שנמצא\ת במצב כזה.....מחכה לתגובתך....תודה.

אולי תשאל את אשתך מה מפריע לה (בלי כעס) שאתה קם מאוחר?

פעם שמעתי מישהו במצבך מכריז: הקץ לשלטון אנשי היום על אנשי הלילה.
אולי הבית שלכם צריך לעשות התאמות לשעונים הביולוגים של כל יושביו ולא רק לשל אלה מכם שמתאים לרובהאוכלוסיה.

אפשר לנסות ללכת לישון יותר מוקדם. זה מה שאני התחלתי השבוע לעשות. הבנתי שלקום בעשר-עשר וחצי שורף חצי יום. מדהים איך ההספקים משתנים (וגם תחושת הערות טובה יותר) כשקמים ב-8!

תודה רבה על התגובות!
אולי הבית שלכם צריך לעשות התאמות לשעונים הביולוגים של כל יושביו.
למה השעון הביולוגי שלי הוא כזה והאם אפשר לשנות?
דובר (בתכנית של רפי קרסו ) על כך שלא ניתן אבל מי יודע?

מוקו נוקי
מה שמפריע לאשתי זה שנראה לה שיכלתי לעשות יותר במשך היום
ושהילד ילמד להיות גבר ישנוני ואולי גם קצת לא אחראי (קשה לה להסביר לו שאבא ישן), אולי היא מרגישה ככה כי באה מקיבוץ ומוסר העבודה נטמע בה.

טרה רוסה, אני פשוט לא נרדם עד השעות הקטנות, ניסיתי וניסיתי.

ניעור, גם אני חיה עם איש לילה והילדים יודעים ש'אבא מבולבל, ישן ביום ועובד בלילה'. הוא סוס עבודה ולא נראה לי שהמסר הוא בהכרח - אבא לא אחראי.
מתי זה הפריע לי? כשהיה לנו ילד אחד ובימי שבת אבא היה מתעורר בשתים-עשרה, שזה אחרי התעוררות, משחקים, סיפורים, טיול בשכונה, חזרה, אוכל ושינה של הילד - וכשהוא התעורר אני הייתי עייפה ובודדה וגם עם תחושות של 'לא פייר'.
היום זה לא מפריע לי בכלל - ובימי שבת הגענו ל'סנכרון' שהוא קם 'רק' שעתים אחרי בערך ומצטרף לענינים.
המפתח בעיני נמצא בשביעות הרצון האישית של זוגתך, מעצמה ומחייה ובתקשורת 'נקיה' ביניכם - בקשות והליכה אחד לקראת השני - לא בביטול עצמי של אף אחד מכם.

בהצלחה @}

מה שמפריע לאשתי זה שנראה לה שיכלתי לעשות יותר במשך היום
ושהילד ילמד להיות גבר ישנוני ואולי גם קצת לא אחראי
ומה קורה בלילה, האם אתה "עושה משהו"?

אם כן (ובעצם גם אם לא) - אז אתה והיא תוכלו להסביר לילד שאבא עושה דברים בלילה וישן ביום.
אגב - אני מכיר מישהי כזאת שהיתה ישנה ביום וערה בלילה, למיטב ידיעתי מסיבות רפואיות כלשהן. אולי תנסה להשיג "פתק מהרופא"?

בכל מקרה, נראה לי שהבעיה עם השינה היא שלה ולא שלך...

תוכל לספר קצת יותר? מי קם בלילה אל הילד? האם הוא יונק? האם למרות שהוא ינק או התעורר בלילה אליה, היא זאת שקמה איתו בבוקר למלא את צרכיו?
האם כשאתה קם אז לוקח לך זמן להתניע בעוד היא כבר נמצאת עד צוואר במטלות היום, חלקן כבר מאחוריה רבות לפניה ואתה מגרד בביצים?
כי אם זה כך, אז כל מה שאתה צריך זה למצוא דרך לכך שאשתך לא תכעס.
יש לה כוחות להרים מטלות גדולות יותר ממטלות הבית, אבל הכעס מחליש אותה ומחליש את הבית.
מצא דרך לשחרר אותה והענק לה אפשרות למלא מצברים.
למשל, יומיים בשבוע בהם אתה קם מוקדם עם הילד וכל השעות בהן היית אמור לישון הן שעות חופש שלה. אבל חופש אמיתי, שבו היא יכולה לרבוץ בבית או לצאת, להתקלח שעות או לקרוא ספר, בלי להרגיש שהעולם מתהפך והמחיר על שיקום הבית כבר לא שווה את החופש שלה. פשוט תתפקד במקומה את הבוקר פעמיים בשבוע כולל הכנת ארוחת צהריים.
תראה שזה ישתנה.
העצה הזאת מדברת אליך וקשורה למה שקורה אצלכם ?

איתי תודה על תגובתך, אשמח לשמוע על המצב הרפואי שדורש ערות בלילה ושינה ביום.

פלונית, לרגע חשבתי שאת אשתי...
אני מניח שזה בדיוק מה שהיא מרגישה לפעמים (מה שתיארת)
למרות שאני עושה דברים בבית, מבלה עם הילד וגם דואג לעניינים טכניים ולעניני חוץ. פשוט לא בבוקר וקשה לי עם זה, למרות שאני מרגיש לפעמים שהייתי רוצה שיעזבו אותי בשקט. שיתנו לי לישון את השעות שאני צריך.

אני כבר חייב לדבר עם גבר באותו המצב...

אתה מתכוון שלא בא לך להמשיך לדבר אתי? (-: אל תדאג, אני לא אשתך. אם היה רק זוג אחד כזה בעולם היה פה יותר פשוט (-:
וברצינות, לא אמרת אם העצה שלי מדברת אליך.
לא שאתה חייב להגיב, אבל נתתי לך עצה טובה. דיל של יומיים בשבוע. ושאר הימים תישן כמה שאתה צריך.

פלונית,
אני מרגישה שדבריך נובעים מתוך כעס - את מנסה לשנות אותו... לסדר אותו...
כאילו "נפלת" פה בול לתוך מערכת יחסים שאולי יש לך בבית.
איזו מערכת יחסים יש לך בבית?
למה את מרגישה צורך לעשות "דילים" עם אדם אחר דרך האינטרנט עבור אישתו?
מאיפה את באה לעניין?

ניעור, אין לי מה להציע לך. ומתוך שאין לי - אני שותקת.
רק תזכור את האהבה והאמון
ומתוך אמון ואימון באמון ביניכם אולי תוכלו להגיע להבנות שיקלו על שניכם -
כמו ש ב דחילו כתבה.

מסכימה עם נורמה ועם בדרך - לא חייבים להיות מסונכרנים בשעות הערות והשינה כן כדאי לראות בתקשורת גלויה ואוהבת איך אתם חיים עם ההבדל בינכם.
אפשר כמו שהציע פלונית שאתה תשתנה, אפשר שאתה תהיה אחראי לילה והיא אחראית יום, אפשר כמו אצל זוג חברים שלי - שבשבת הוא קם מאוחר ו"מחליפים" משמרת - היא ישנה בצהריים. בקיצור יש כל מיני פתרונות להיבטים ה"טכנייים" של זה.
כדאי גם לברר מדוע הכעס, ומה העמדות שיושבות בבסיס הכעס (לדוג' מי שישן עד מאוחר = עצלן שהרבה אנישםי חושבים).
אפשר לברר במעבדות שינה - יש בטכניון אחת שקשורה עם רמבם, יש בתל השומר ובטח בעוד בתי חולים - לפעמים אפשר בטיפול פשוט יחסית "להתאים" את הנאדם לשעון של רוב העולם. (אם זה מה שתרצה, לדעתי אפשר להסתדר גם עם שעון אחר)
בכל מקרה בהצלחה.

נורמה, על מה הבהלה? ברור שאני באה מתוך כעס. מה, זה אסור כאן? ולא ניסיתי לשנות אותו. נתתי לו רעיון.

ניעור, אין לי מה להציע לך. ומתוך שאין לי - אני שותקת.
אבל את לא שותקת. את גוערת במי שיש לו מה להציע.

עד כמה שידוע לי, אפשר לקבל הפניה מרופאת משפחה למעבדת שינה ולהם אולי יש פתרונות או הצעות. את השעון הביולוגי ההפוך אפשר אולי לסדר בעזרת מלטונין. חוצמזה, אם מספר ימים תקום בבוקר ותיחשף לשמש ישירה למספר שעות, זה יכול גם לעזור לשעון הביולוגי להסתדר. אתה פשוט בג'ט לג!

אבל מעבר לזה, ומעבר לכעס של זוגתך, תשאל את עצמך למה טוב לך לקום מאוחר ולהשאר ער עד מאוחר בלילה. והאם אתה רוצה לשנות את זה, או שרק יפסיקו לכעוס עליך?

פלונית, אני שמח לדבר איתך ולגלות דרכך- האישה- שיש עוד גבר במצב דומה
ההצעה שלך נשמעת הגיונית ויעילה, האם דרך זו יעילה עבורכם?
מרגיש לי שניסינו כלכך הרבה דברים אבל אולי זה רק בגלל היאוש ...
את יודעת מה? אולי שנינו לא עומדים בהסכמים כאלה, אני צריך לחשוב על זה ,תודה לך.

pלונית אחרת,נורמה טבעית,בדחילו:
מה שאתן אומרות שולח אותי בחזרה אל האמון והאהבה שיש בינינו ולפעמים הכל מחזיק רק על זה.
לפעמים מגיעים ימים קשים יותר שבהם אני בהחלט מרגיש עצלן וקשה לי עם זה.
רחלי, אני כנראה בגט לג כל חיי-או שעוד לא ירדתי מהמטוס...
סדר העדיפויות הוא כזה:
אני רוצה שיפסיקו לכעוס עלי ואז אני רוצה להבין את הגוף שלי ואת הרצון שלי,ההתכוונות- כמו שהיא נראית מפה- היא לקום קצת יותר מוקדם ו...אופס- להרגיש יותר משמעותי, לתפקד מתוך אנרגיה גבוהה יותר.
אולי זה מה שמעציב את אשתי? אולי היא מזדהה עם זה?
בכל אופן אני מעודד מתגובותיכם ומהגילוי המפציע- אולי אני לא לגמרי לבד?

אם אתה באמת רוצה לקום יותר מוקדם, נסה בהדרגה להקדים כל יום את שעת השינה שלך בחצי שעה, וכן את שעת הקימה. לאט לאט זה יתאזן.

אם אתה באמת רוצה לקום יותר מוקדם תישאר ער יממה אחת מ10 בבוקר כשתקום ועד 8 בערב למחרת. תארגן לך מראש המון דברים : ספר מעניין לקרוא ,מכתבים לענות עליהם ,לא יודעת מה . לקראת הסוף תתחיל להרגשי מין סוטול עדין ואולי לא תרדם מיד כשתלך לישון אבל למחרת תתעורר מוקדם ותוכל לתפקד .
הפתרון הזה הוא מדעי (כלומר קראתי עליו בכתבה בהארץ) הוא עובד מעולה בתור "הפרעת שינה מהלכת " אני משתמשת בו לעיתים לא רחוקות.
הוא גם דרך טובה לצאת מדכאון .עוד דבר שעוזר בהסדרת שעון שינה זה להיות מאוד עסוקים ומאוד חרוצים . וגם לדבר בשפה ששולטים בה פחות טוב . בגלל זה בחוץ לארץ ישנים טוב המוח מתעייף מלחשוב בשפה שהוא לא רגיל .
אבל כל הדברים הללו עובדים רק עם מחליטים לעשות זאת כי מבינים שזה משפר את החיים ולא כדי לרצות מישהו אחר (תאמין לי ניסיתי)
גוד לאק

הפתרון הזה הוא מדעי (כלומר קראתי עליו בכתבה בהארץ)

א. כדי להירדם מוקדם טוב לעבוד עבודה גופנית\לעשות פעילות גופנית.
ב. הקטע עם להישאר ער הוא 34 שעות כאילו מ10 בבוקר עד 10 בבוקר למחרת ועוד עד 8 בערב?
<כדאי שמישהו יעשה לקטעים האחרונים (כולל שלי) עריכה לאחר שיענו פה על השאלות>

אני לא באמת יודע למה הוא צריך לעבוד על עצמו כדי לשנות את מחזורי השינה שלו. הוא אמר שהוא ניסה והוא לא יכול להרדם עד השעות המאוחרות, מה לעשות? בואו נניח, לצורך העניין שהיתה לו בעיה רפואית, כזאת שגם מקבלים עליה אישור מהממסד הרפואי: האם מישהו היה מציע לו לנסות ולהתעלם מהעניין ולאלף את הגוף שלו להתנהג אחרת? לי זה נשמע מקומם, ולדעתי מי שצריכה לשנות את נקודת המבט בקטע הזה זו אשתו ולא הוא. לא כל בני האדם צריכים להתאים את עצמם לאותו סטנדרט! אפשר למצוא חלוקת נטל טובה גם במצב כזה (למשל: הוא מסדר את כל הבלאגן מכל היום בבית בערב, כשאשתו הרוגה מעייפות והוא באמצע היום, היא קמה בבוקר עם הילד כשהוא עוד באמצע הלילה מבחינתו).
אפשא למצוא פתרונות, הכל שאלה של קבלה.

לפלונית
נורמה, על מה הבהלה? ברור שאני באה מתוך כעס. מה, זה אסור כאן?

אכן, קשה להבין דרך האינטרנט את הטון שבו דברים נאמרים, אז אנסה להבהיר את עצמי -
לא היתה בהלה במה שאמרתי, בכלל לא.
לא בהלה ולא בהילות
רק שאלה אליך והצעה -
למה את באה מתוך כעס אל ניעור?
לא אסור הכעס, אבל הצעתי לך לבדוק את המקום הכועס הזה.
כמו שכתבה Pלונית :
כדאי גם לברר מדוע הכעס, ומה העמדות שיושבות בבסיס הכעס (לדוג' מי שישן עד מאוחר = עצלן שהרבה אנישםי חושבים).

כי אחרי הכל:
לא כל בני האדם צריכים להתאים את עצמם לאותו סטנדרט!

ולא ניסיתי לשנות אותו. נתתי לו רעיון.
להבנתי, הרעיון שנתת אכן היה לנסות ולשנות אותו
אני שמעתי בדבריו שהוא ניסה להשתנות הרבה מאוד, עד שהגיע למקום בו הוא רוצה להגדיר את מצבו כפתולוגי

ניעור שלום,
אני עוזבת בצד את היחסים עם האשה, ומקצרת כי הקטן ישן עלי וקשה לי לכתוב, אז סליחה על הקצרנות.
שנים היתה לי בעיה דומה, במיוחד הקטע שלקח לי להתאושש המון זמן בהתעוררות.
הסיבה היתה מורכבת מחוסר איזון גופני בכמה מערכות (החלשתי את גופי במשך שנים, כשהעמסתי עליו מעל לכוחות שלי, ולקח זמן אבל בסוף התחלתי לשלם...), ובמיוחד אלרגיות. קודם כל, אלרגיה למזונות מסוימים, שגרמו לי לתופעות של היפוגליקמיה ועוד. האלרגיה היתה מתבטאת למשל בזה שלמחרת היום שאכלתי משהו שלא היה לי טוב - ממש לא יכולתי לקום. גררתי את עצמי בכוח לתפקד, ולא התאוששתי עד 12 בצהריים.
וזה היה כל יום, כי לא ידעתי בכלל מה קורה לי. חשבתי שזה עצלות או גנטיקה או סתם שעון ביולוגי, אבל זו היתה פשוט תקלה בגוף.
מה עזר לי?

דיקור סיני לאיזון וחיזוק המערכות שנחלשו, ותזונה שהותאמה לבעייה שלי.
שיטת אייפק עוזרת לי עכשיו, אני רואה שיפור ענקי.

בהצלחה!

איתי תודה לך
כמעט כל האנשים חושבים שאני צריך להשתנות (לפעמים אני קם ב2 בצהריים)
וקשה לי מאוד מול כל הלחץ הזה כי בעקבותיו אני מרגיש לא יוצלח ומדוכא.
באמת באמת שאני מנסה לקום : ניסיתי תזונה ניסיתי דמיון מודרך...
אבל אני לא רוצה ממש להשתנות,אלא להגיע לשנת קימה קבועה - נניח לקראת 10
וזהו! לקום ישר לענינים.
אני מניח שבעזרת מרחב ואמון שאשתי תעניק לי אני אמצא את המתכונת שמועילה
לי ביותר, ואני מקווה שבעקבות הטבה זו כולם יהיו מרוצים יותר.
אשתי מתחילה בהדרגה לרדת מעץ הכעס (גם בעקבות קריאת התגובות כאן).
תודה נורמה טבעית על ההכלה, ולך בשמת על ההצעה- אני בוחן אותה.

בקשר להצעה לפעילות גופנית- אשתי תמיד עשתה,שנים ניסיתי להצטרף ואני לא עומד בזה מרגיש שזה לא מתאים לי.
אני מקווה שלא אוגדר כבעייתי בתחום נוסף אבל קשה לי לעשות ספורט מתוך החלטה לעשות ספורט.אם תוך כדי מה שאני עושה אני גם זז זה נהדר.
אולי זו בעיה שאני יותר מכל אוהב לשבת ולכתוב?
רבים וטובים מאוד אמרו לי: קום מוקדם ותעשה פעילות גופנית זה ישנה את חייך
וככל שהזמן עובר ואני לא מגיע למקום הזה, התסכול גובר.
היום אני נמצא בנקודה של לשקול לשחרר הכל, את כל הציפיות,ולבדוק איפה אני באמת ואני מאוד מקווה שמתוך כך יצמח לו אדם שפועל ויוצר (ומתעורר) בדרכים הנכונות שמקדמות אותי.כל שאני זקוק לו הוא אמון.

קום מוקדם ותעשה פעילות גופנית זה ישנה את חייך
לא צריך "לקום מוקדם" (שמונה זה מוקדם? (-; ) וגם לא צריך "לעשות ספורט" , אבל לשבת הרבה שעות ביום ולא להזיז את הגוף - זה עוד סימפטום של מה שתיארתי. זה חלק מהקושי של הגוף (אגב, עוד סימפטום של היפוגליקמיה. בדקו לך רמות סוכר בדם לאחרונה?).
איך אתה מרגיש עם הליכה ברגל? סתם, ללכת הליכה מהירה למכולת וחזרה, כאלה דברים?

וכנראה שאני צריך שאשתי תשחרר אותי ותאמין בי ותאהב אותי ותלטף אותי ותגיד לי במה אני טוב עבורה
הו, זו עצה חשובה לכל רעיה באשר היא.

קצת חומר למחשבה:
אנחנו בעלי חיים, יצורים ביולוגיים שאמורים לפעול בשעות האור. יש הרבה דברים בגוף שלנו שהפעילות שלהם קשורה במלטונין, בשעות האור, וכדומה. זה מעיד על כך שאנחנו אמורים לפעול באור ולנוח בחושך. זה כללי, כי יש עוד גיוונים ומורכבויות (כמו למשל, בשעות החום הגדול אנחנו לא אמורים להיות פעילים).
כלומר, לא סביר שיש שעון ביולוגי טבעי שמתאים לשעות שלך. לכן, יותר סביר שזה שעון ביולוגי שהשתבש, בגלל חולשה פיזית כלשהי (האלרגיה שלי היא רק דוגמא. יש המון שיבושים שיכולים להתבטא במה שאתה מתאר).
זו שרשרת הסיבתיות שמביאה אותי למחשבה שכדאי קודם כל לפנות לעזרה פיזית לאיזון.

וזה בלי קשר לעובדה, שאשתך צריכה בכל מקרה להפסיק לכעוס ולקבל אותך כמו שאתה. כי נגיד שזה קורה לך בגלל תנודות חריפות של הסוכר בדם שלך? זו לא אשמתך. (זו דרך חשיבה שעוזרת להפסיק לכעוס עליך, וזה כבר משפר את מצבך הפיזי, נכון? (-: )

תודה לכולם על הכל, קבלתי הרבה .

ניעור , בוקר טוב

מה לעשות עם דף הזה?

_אני מתחיל את היום שלי מאוחר וגם כשאני מצליח לקום ב10 שזה מוקדם, אז לוקח לי איזה שעה וחצי להתעורר מההתעוררות.
נמאס לי להרגיש לא בסדר וגם נמאס לי לקום מוקדם מדי בשבילי למרות שאני רוצה שאשתי תהיה רגועה
יש עוד מישהו כזה פה?......_
חחחחחחחח זה כאילו אני כתבתי את זה. וזה בכלל לא משנה מתי אני הולכת לישון.

דווקא דף על הכיפק. תשאירו.

דווקא דף על הכיפק. תשאירו.
אולי כדאי לשנות שם

ממתי התחיל אצלך העינין הזה ?
איך הסתדרת בתור ילד?
(ההתחלה של רוב ימי הלימוד במוסדות היא 0800).

לגבי פעילות גופנית :
אתה סובל מלהזיע ולהיות קצר נשימה ?
האם ניסית שיטות כמו פלדנקריז , טאי צי , פילטיס, פאולה ,אלכסנדר ,ואפילו סוגים מסוימים של יוגה ?

קראתי אבל לא הבנתי , ותסלח לי על החטטנות , אם אתה רוצה , תערוך.לא הבנתי איך אתה מפרנס.

אין לי איזה משהו להציע , אני מאמינה שהפיתרונות הטובים מגיעים מבפנים.

בעצם יש לי רעיון קטן בשבילך ובשביל אישתך . היא רוצה עזרה בבוקר , תארגן לה עזרה .אולי משהו מהמשפחה , אולי בתשלום.קשה כל בוקר עם תינוק.אולי היא רוצה להכין ארוחת בוקר ופשוט לא יכולה בגללו. אז שתבוא העזרה ותכין את האוכל , תשעשע את הקטן ותקח אותו על הידים ו'אה מחייה'.

באופן טבעי

באופן טבעי