הנקה טבעית

אנונימי

קרן_*

שלום לכם, אני אמא שמניקה ומאמינה שזאת הדרך הנכונה אבל, ופה בא אבל גדול, לכל אישה יש את הזכות להחליט האם להניק או לא, אסור לשפוט ובודאי לא לראות זאת כחוסר "תחושה טבעית". לא כולנו מרגישים אותו הדבר (וטוב שכך!)
מה שחשוב בסופו של דבר זה שפשוט צריך לגדל ילדים באהבה וכבוד ולא על כל מיני "אידיאלים".
הנקה נעימה ומהנה !!}

קרן,
האם אין לכל תינוק זכות לינוק?
האם בכלל יש לתינוק זכויות?
נראה לי שבמסגרת המסע לשיויון זכויות האשה, נשכחו התינוקות אי שם מאחור. בתור מבוגרים אחראים חשוב שלא נשכח אותם, ונוכל לשמש להם לפה.}

הי קרן, אותי זה מצער שאין איזה קריטריונים להיות הורים וכול מי שרוצה פשוט יכול... למה לכולם מותר להביא ילדים? למה לכול האימהות ישנה זכות בחירה? אני הייתי אוסרת בכמה מקרים, אילו החברה היתה שפויה היא היתה דואגת לעשות כאן סלקציה מסויימת. זה שלכולם מותר להביא נפשות חסרות ישע לעולם הזה ולעשות בהן כרצונן זה אבסורד.
כשאני מסתכלת מעיני התינוק שזה עתה נולד איני רואה את זכות הבחירה שיש לאישה אם להניק או לא, אני רואה את חובת האם לדאוג ולהעניק כמייטב יכולתה לייצור חסר היישע שהיא בחרה להביא לעולם.

זכותו של התינוק לינוק, ומכיוון שאנו לוקחים ממנו את יכולת הבחירה, צריך להציע את הטוב ביותר.
בדיון עם חברים אני תמיד מעלה את הנקודה הזו:
תמיד תבחרו עבור תינוקכם את הצעצועים הבטוחים ביותר, את המיטה הטובה ביותר, העגלה הטובה ביותר, את
בית-הספר הטוב ביותר (כמובן שחלק מהדוגמאות לא רלוונטיות לכולם כאן) אז למה לא לתת את המזון הטוב ביותר?
חלק מן ההורים זה לא משכנע, בדיוק כמו שלא משכנע אותם שהמנשא הוא הטוב ביותר עבור התינוק, מיטה משפחתית טובה יותר עבור ההורים והתינוק וכולי וכולי...}

מצד שני, כמו שלפעמים מתפשרים בנושא הצעצועים, הציוד ואפילו המסגרת, בגלל אילוצים שונים, לפעמים מתפשרים גם בנושא המזון... זו פשרה קשה, אבל עשיתי אותה (ודרך אגב, זו בדיוק הדוגמא שגם אני משתמשת... צריך לשאוף לטוב ביותר, אבל גם לדעת להיות גמישים ולמצוא פשרות מתקבלות על הדעת כשהטוב ביותר הוא בלתי מושג).

ולגבי ה"אישור להורות" - משתמשים הרבה במשפט הזה, אבל למעשה, אם חושבים עליו לעומק, מזל שלא צריך רשיון להורות. מי ייתן את הרשיון? מה יקרה למי שתכנס להריון בלעדיו/לפני הוצאתו? מה בדיוק הקריטריונים? יש כמה מקרים שבהם ברור שמישהו לא מתאים להיות הורה, אבל רוב האנשים נמצאים אי שם בתחום האפור... דרך אגב, מי שלא מוכן לחסן את ילדיו, ללמד אותם בבית הספר ועוד כל מיני רעיונות "מוזרים" שכאלה, הוא מועמד טוב מאד לפסילת רשיון ההורות, בהנחה שהוא ינתן מטעם המדינה. דווקא אורחי האתר הזה, שאין לי ספק שכולם הורים ראויים, דואגים ואכפתיים, צריכים להתנגד למתן רשיון כזה....}

קרן_*

זה מאוד מוזר לי להיות בצד של כאילו בעד "פורמולות" כאשר אני בעצמי לא מאמינה בכך, אולם אני חושבת שאין פסול בכך ואף להיפך: אנחנו ההורים אחראים על בריאותם הנפשית והפיזית של ילדנו, לתת בקבוק לתינוק זה לא פשע.
תינוק זקוק לאוכל על-מנת לשרוד, וזקוק לאהבה על-מנת להתפתח כאדם בריא ואוהב.
לכל תינוק יש זכויות, כמו לכל בני-האדם, אבל יש לזכור כי מה שבאמת חשוב זה הסביבה התומכת ולא צורת ההאכלה.
בקשר לקריטריונים (כפי שכתבה יופי אמת): זה קצת הזכיר לי משהו שקרה לפני 56 שנים..... גם שם חשבו שיש אנשים שצריך לשלול מהם זכויות, גם שם עשו סלקציות. כדאי להזהר קצת, לא?
לעולם לא נוכל ליצור חברה שבה כולם יחשבו ויעשו אותו הדבר, צריך לשאוף לכך שרוב בני-האדם יהיו אנשים טובים ומכבדים את הזולת ונותנים חופש ביטוי ומרחב מחייה גם לכאלה שחושבים אחרת (וזה גם קצת מתקשר לעניין ההנקה).

אני בכל זאת אתן לכם דוגמא: מישהי שאני מכירה היטב, נולד לה תינוק בניתוח קיסרי, עם כל הקשיים הכרוכים בכך. ביום השני להולדת תינוקה היא "נזכרה" שכדאי לנסות להניק, והיא ניסתה, ולא ממש הלך לה, עד יום השחרור שקרה משהו כמו 5 ימים לאחר הלידה, והתינוק עדיין לא הצליח לינוק. היא עברה אצל מדריכת לה-לצ'ה, והתינוק היה כבר שבע מהבקבוק שהאחיות נתנו לו לפני היציאה מבית החולים ובבית, ישר בעלה הלך לקנות פורמולה, כי "הוא מציאותי ורואה את הנולד" לדבריו, ייעוץ מטעם יועצת הנקה נראה להם סכום שחבל להוציא על דבר שבו "התיאוריה ברורה, אז מה הסיפור הגדול, ומה יועצת הנקה כבר תוכל לעשות, שאנחנו לא עשינו", והתינוק אוכל פורמולה, וכן, הוא חולה בכל מיני מחלות נשימה, אזניים וכולי. אז אם אנחנו ההורים אחראים על בריאותם הנפשית והפיזית של ילדנו, אז בעיני הם הורים לא אחראיים כל כך. הם אולי דואגים לילדיהם, אבל אפשר להתאמץ עוד קצת. יועצת הנקה יכולה לפתור את העניין.}

מניסיוני האישי זה באמת לא קל להתחיל להניק, הייתי אחרי קיסרי ויצא שהיה חול המועד פסח ומדריכת ההנקה הדתיה לא הגיעה . במשך 3 ימים התעקשתי לנסות להניק למרות הערותיהן העוקצניות של האחיות, חוסר פירגון ותמיכה ונסיון להחליש את ידי:"את לא רואה שהוא לא מקבל מספיק?, השדיים שלך עדינים מידי, ליונקים צריך לעשות בדיקות לרמת הסוכר- ואז לתת תוספת סוכר, וכן הלאה..." ביום הרביעי כשהייתי על סף שבירה, הכאבים היו עצומים, התינוק בכה המון (מרעב?), והפצעים רק העמיקו, הגיעה מדריכת ההנקה, היא עזרה לי בעיקר מבחינה מורלית, הכאבים המשיכו עוד כחודש ימים...
סוף טוב - הילד כבר צועד לבד ועדיין מחובר לציצי.}

עוד סיפורון על הנקה עם התחלה רעה וסוף טוב-
לחברים נולד תינוק. ההנקה לא הלכה והם נואשו. אינני בטוחה למה. כעבור כעשרה ימי חיים ראשונים ללא הנקה, רק בקבוק, ולמעשה ויתור מוחלט על ההנקה, הגיעה לביתם מה שהם כינו "מטפלת טבעית" (סליחה שאני לא יודעת פרטים מדוייקים, למשל מי המקסימה הזו), היא לקחה את התינוק בידיה, הכניסה לו אצבע לפה, ו"שיחקה" עם הלשון והחיך שלו מספר דקות, אחר כך ביקשה בנימוס את הציצי של האמא, והופ, הוא ינק בשמחה והנאה, ויונק עדיין (כבן חודש עכשיו). כשהם ביקשו לדעת מה היה הקסם, היא הסבירה שלימדה את הלשון שלו להחזיק אחרת ממה שצריך כשמחזיקים בקבוק. קסם.}

אחת הסיבות שאני נגד פורמולה נעוצה בידע שרכשתי עם תחילת ההנקה. קיבלתי עותק של באופן טבעי ביחד עם אינפורמציה בגנות הפורמולה. חב' הפורמולה אחראיות למותם של מיליוני תינוקות בכל שנה. למרות האיסור על קידום מכירות של פורמולות בבי"ח, החברות שבעצם תורמות ומקדמות מחלקות בב"יח, מחלקת יולדות וכו", מגיעות לארצות העולם השלישי, מציעות פעמים ראשונות של פורמולות בחינם לאמהות התמימות, הטריות, שבאות מכפרים ורוצות להיות מתקדמות ומתורבתות. התינוק מקבל את חלב הפורמולה ולא את חלב האם, שעד שהם חוזרים הביתה כבר לא נשאר ממנו כלום. התינוק שלא קיבל את החסינות הטבעית, יונק מפורמולה שלעיתים קרובות, עקב מחסור בגז (יקר מדי) נעשות ממים שאינם מורתחים ומשם הדרך להרעלות ומחלות מובילה למוות!

סיבה נוספת היא שחלב הפרה יוצרגוש דביק ושמן בבטן התינוק. התחושה היא של שובע. לא של תזונה.

אולי כדאי שיהיה גוף בריאותי שיהיה אחראי ומייצג את זרם המניקות. דרך אגב, את אותן האחיות בבי"ח שלא עזרו ואף "השפילו", הייתי מעלה על טיל, ומטילה כתם בגליון הרפואי שלהן...

בוקר טוב.

שגית לב היקרה,

ילדתי את בני בניתוח קיסרי וציון האפגר שאיתי קיבל היה 0 עגול ויפה. הוא נולד בלי נשימה ובלי דופק, אני הייתי חולה בשפעת קשה עם חום ושיעול ומה לא ולא יכולתי להכנס לחדר טיפול נמרץ בו היה איתי מאושפז. מיותר לציין שלא הנקתי ביומיים הראשונים בכלל. אחרי יומיים איתי לא ידע איך להיאחז בפיטמה ולי היה גודש מטורף. יכולתי להניק חצי ממחלקת ילודים. יועצת ההנקה עשתה קורס מזורז לכ- 10 יולדות שגירשו אותי מהמקום בגלל השפעת שלי. בקיצור במשך שבעה חודשים נאבקתי בהנקה. איתי לא קיבל בקבוק מרגע שהגענו הביתה על-אף שבארון היו הדוגמיות של פורמולות מביה"ח ובקבוקים. אני הייתי פאנטית לחלוטין בנושא. היום אני יודעת שגרמתי לו הרבה שעות של סבל ורעב. היה לו קשה לינוק ולהתגבר על הזרם (בעיה שנפתרה בעזרתה של דיאנה אידלמן-קרת ואתר האינטרנט של לה-לצ'ה), לעיניינינו - האם אני אחשב אמא טובה ש"התאמצה מספיק" כדי שהילד ינק? אולי לאחדים אני אראה אמא מתעללת שיש לישלול את רישיון ההורות שלה? אין כזה דבר לא התאמצת מספיק. המספיק בא ממך, אם את מרגישה שזה מספיק - אז זה מספיק. אין שום סיבה להמשיך בסבל משותף שמלווה בהרגשת כישלון (גם קיסרי וגם פורמולה). כל אמא צריכה לעשות מה שטוב בראש ובראשונה לה. הילד יהיה הכי מאושר עם אמא מאושרת.

הכרתי פעם מישהי שהניקה עד גיל מאוחר אבל כל הזמן קיטרה על זה ועשתה פרצופים ויצרה הרגשה לא נעימה בזמן ההנקה כדי "שהילד יבין בעצמו שנמאס לי כבר". מיותר לציין שהילד רק רצה לינוק יותר כדי להרגיש שאמא כן אוהבת אותו או מכל סיבה אחרת שהיא. אז שוב, לא לישפוט אף אחד לפני שאת עומדת במקומו ולא לחלק ציונים - לא לילדים אבל גם לא להורים. כל אחד בדרכו

יום טוב

אין דבר העומד בפני עצמו. הדברים הם קונסטלציה שלמה ומורכבת. אין ההנקה נכנסת, בעיני, כקרטריון להורות טובה או לא טובה. ומכאן שאפשר להתפלמס מהיא הורות טובה. תאוריות שעמדו לפני 20 שנה לא עומדות כיום במבחן המציאות וכד'.
אין עוררין שהמזון הטוב ביותר לתינוק הוא חלב אם. האם בכול מחיר? כאמור, יש כאן כמה פאקטורים שנכנסים לתמונה. וכאחת שעבדה עם נשים לאחר לידה, ראיתי נשים עם דכאון לאחר לידה (אחוז יחסית גבוה, עם רמות שונות של דיכאון), משפחה לא תומכת, יצירת קשר עם התינוק איטי וכו'. יש כאן מערך ריגשי שלם שנכנס לתמונה.
אפשר לשפר ע"י צוותים עם גישה נאותה וידע רחב יותר בבי"ח, בטיפת חלב ולהעשיר קצת יותר את הידע של רופאי הילדים בנושא תזונה (כן, כן) על מנת לתת תמיכה לאמהות לאחר לידה ובזמן ההריון.
פאנטיות לשום כיוון לא מקובלת עליי. בעניי זה חלק מחווית האמהות, שלי היה חשוב לממש. הלוואי שיותר ויותר אמהות יכירו בחשיבות, אבל זה הקניית ידע!!!
שיעורר מוטבציה. בטח שלא הטפה ונו נו נו, אמא לא טובה. אחרי לידה זה הדבר האחרון שצריך לשמוע.

אני חושבת, שגם אם המדובר בהכללה, לא יהיה זה ממש מוטעה לומר, שבתי היולדות בארץ אינם מעודדים הנקה, וודאי שאינם נותנים את הכלים להדרכה אישית ונכונה לגבי ההנקה. כך גם לגבי טיפות חלב, ואלה הם המוסדות שלגבי חלק גדול מהאמהות הטריות מהווים את הבסיס, את הקשר הראשוני לעולם ההורות. גם רופאי הילדים, ככלל, אינם מעודדים הנקה - לפחות לא מעבר למס שפתיים. כך שנראה לי, שהשינוי צריך לבוא מהכיוון הממוסד, מכיוון משרד הבריאות - שיפסיקו לדבר בסיסמאות ויתחילו במעשים.
לעניין האישי - אורי, בן 9 חודשים +, ניזון בעיקר מהנקה (הוא טועם גם דברים אחרים, אבל קשה לומר שזה מהווה ארוחות שלמות עבורו). אני לא מה שנהוג לכנות "אם טבעית" - אני עובדת מחוץ לבית 10 שעות ביום, ואורי נמצא בבית עם מטפלת. מצד שני, הוא יונק, כמעט באופן מלא (אני שואבת חלב בעבודה מדי יום והוא אוכל זאת מבקבוק למחרת בהעדרי), וגם ישן במיטה איתי ועם בן זוגי. הגדולים שלי ינקו בערך עד גיל שנה וחצי. המסקנה האישית שלי, מאורח החיים במשפחה הקטנה שלנו, היא שרצוי לתת להורים ידע לגבי האפשרויות העומדות בפניהם ולגבי היתרונות והחסרונות. במסגרת האילוצים האישיים, האמונות הפרטיות וההעדפות של כל אחד מאתנו, ידע כל הורה לבחור באלטרנטיבה המתאימה ביותר לו ולילדו - אבל בשביל לבחור את האלטרנטיבה המתאימה יש צורך במידע - וזה נראה לי שלא ניתן בישראל ביד רחבה.

שליחה על ידי ב'* » 02 ספטמבר 2001, 16:13

האמת, שילד שמקבל חלב אם שאוב בבקבוק הוא לא בדיוק "יונק" אלא יונק רק חלקית (בשעות שהאם נמצאת, אני מניחה). זה לא אותו הדבר.

בכל מקרה אין ספק, שמכל הדברים שאפשר לתת לתינוק בבקבוק, חלב-אם הוא הטוב ביותר, וכל הכבוד לאמא ששואבת כל כך הרבה. אין ספק שזו התזונה היחידה ששווה לתת לקטנים.

לאה, הרשמת אותי בנכונות שלך להמשיך להניק את התינוק, אפילו דרך הבקבוק.
אני בעצמי ניסיתי לשאוב וזה היה סבל. (למרות שהיה לי הרבה חלב)

ב' - זאת אומרת, שאם התינוק שלי לא יכל לינוק, וגם השאיבות התמעטו מדי (מה לעשות, קשה לשאוב תוך כדי טיפול בשני תינוקות, שאחד מהם דורש תשומת לב מיוחדת, והשניה תשומת לב רגילה של תינוק רך) אז אני אמורה לא לתת לתינוק שלי לאכול???

אני בטוחה שלא לזה התכוונת, אבל זה בדיוק מה שאת אומרת: לא שווה לשים פורמולה בבקבוק.
נכון שהנקה היא הכי טובה, נכון שחלב אם הוא המזון הטוב ביותר, ועשיתי מאמצים רבים בשביל להניק את ילדיי או לפחות לתת להם חלב אם - אבל "באין דג זהב, גם חתול ג'ינג'י טוב מצב" - ילד יכול לגדול ולהתפתח יפה גם אם הוא לא יונק (בהנחה שנותנים לו משהו אחר - אוכל וגם אהבה).

אני ממש כועסת כל פעם שאני שומעת ברדיו את הפרסומת האווילית של סימילאק!
איזה שטות!
חבל שאי אפשר לעשות פרסומת על חלב אם

זו באמת פרסומת מעצבנת.וגם הפרסומות בטלויזיה. (זוכרות את האמא החמודה הזו שמקפצת בחן שוב ושוב אל המדף הגבוה במטבח עד שהיא מצליחה להגיע לקופסת האבקה שבונה את מוח הילד שלה?)
אני בטוחה ששמעתי פעם שיש מקומות בעולם שבהם פרסום כזה נחשב ללא חוקי.האם היה לי נדמה?
ובקשר לפרסומות להנקה- אולי אפשר לעשות משהו בלי עלות של פרסומת, למשל לערוך (אפילו כאן באתר ובאתר אומנות הלידה למשל), רשימה של נשים שתהיינה מוכנות לקפוץ לבית החולים הקרוב אליהן (כל אחת רק פעם אחת בתאריכים קבועים מראש,) כך שאחת לחודש תגיע לבית החולים מישהי, שפשוט תחלק דפי עידוד הנקה בין יולדות.ככה, כמו שמחלקים את כל הג'אנק של מטרנה חינם כמו מתנה.אפשר לחבר טקסט,אולי יופיעו בו גם שמות יועצות הנקה, וזה יופיע על ניר צילום פשוט, השקעה מינימלית. מה דעתכן?

ענת, את צודקת. רבות ממדינות העולם חתומות על אמנה, שבין היתר אוסרת על פירסום של פורמולות מלאכותיות לתינוקות. נדמה לי שזו אחת התוצאות של השערורייה הגדולה סביב חברת נסטלה, שעשו עליה חרם עולמי בגלל שפירסמה ונתנה דוגמיות פורמולה חינם במדינות העולם השלישי, וכך שיכנעה המון נשים עניות בהודו, בבנגלה דש ובמדינות אפריקה לתת פורמולה - ואז לא היה להן כסף לקנות עוד (כי הרי קודם מפתים בדוגמיות חינם, ואז יש לקוחה שצריכה כבר לשלם על זה!). מעבר לאלה שמתו כי נגמר הכסף לקנות עוד פורמולה וכבר אי אפשר היה להיניק, אז גם מתן פורמולה בתנאים שאין מים זורמים, אין הבנה לתנאים סניטריים בסיסיים להאכלה בבקבוק וכן הלאה - גרמה למותם של מאות אלפי תינוקות בארצות האלה (אני לא מגזימה).

אם פי 3, קראתי שוב ושוב את מה שכתבת, ואני עדיין לא מבינה למה את מתכוונת. אני התכוונתי 1. שהמונח "יונק" לא מתאים לאכילה בבקבוק, גם אם מה שבבקבוק הוא חלב אם (אכילה מבקבוק כשלעצמה גורמת נזק לתינוקות). 2. שבכל זאת מכל מה שאפשר לתת בבקבוק, חלב אם הוא הדבר היחידי שאינו "מזון קלוקל".

לא דיברתי באופן אישי אלא כללי. אולי את הבנת מזה שאמרתי שחלב אם הוא "התזונה היחידה ששווה לתת לקטנים" שצריך לתת למי שלא יונק למות, אבל נראה לי די ברור שלא התכוונתי לדבר כזה. אני קוראת מהתגובה שלך שאת מרגישה אשמה ומרגישה צורך להצטדק כאן על זה שאת לא מיניקה שני ילדים באופן מלא - אבל אני לא דיברתי עלייך ולא אלייך ואני גם לא מאשימה אותך.

אני כן אומרת, ואני חותמת על זה, שהפורמולות הן מזון קלוקל. תינוקות בעולם המערבי יכולים לגדול איתן והנזקים מהג'אנק פוד הזה (ומהאכילה דרך בקבוק) בדרך כלל לא גדולים מדי (כאמור, בניגוד לתינוקות בעולם הלא-מערבי, שהפורמולה מגבירה אצלם את אחוז התמותה במימדים מבהילים. אם כי אותו תינוק מערבי שאיבד את השמיעה חלקית כתוצאה מיותר מדי דלקות אוזניים שנבעו ממתן פורמולה, או זה שפיתח סוכרת לכל החיים, או מת מסרטן בגלל שאכל פורמולה, בטח לא נכנסים לרשימה של "אפשר לגדול יפה מאוד גם עם פורמולה").

ברור שבמצב הנוכחי של חברתנו, אם האמא מתה, או לא יכולה להיניק מכל סיבה שהיא (וזו לא אשמתה אלא אשמת החברה כולה, וקודם כל אשמת הממסד הרפואי על כל ענפיו) - עדיף שהתינוק יאכל פורמולה ויחיה, איזו שאלה. זה לא משנה את העובדה שזה אוכל קלוקל ופגום.

אני מאוד מצטערת שאמהות רבות נקלעות למצב, שבו הן נאלצות להאכיל את התינוק שלהן בג'אנק פוד, אבל זו לא סיבה בשבילי להסתיר מהן את האמת. להיפך: לדעתי אחת הסיבות לכך שזה קורה לכל כך הרבה אמהות, היא שאין מספיק מודעות בחברה לעובדה שבאמת ובתמים מדובר פה באבקת מזון תעשייתית מלאכותית שאינה ראוייה לאכילת בני אדם (או כל חיה אחרת), בוודאי לא בגיל הכי רגיש שנפגע הכי קשה מתזונה לקויה.

מישהו מתייחס לעובדה, שאם כל חודש יוצאת חברת פורמולה עם אבקה חדשה "משופרת" שהוסיפו לה את המרכיב x y z שהתגלה כ"סופר חיוני" ורק הוא "בונה שכל" או עצם או מה שלא יהיה - זה אומר שכל מה שנתנו קודם היה חסר את המרכיב החיוני והקריטי הזה? ואיזה נזק גרמנו בזה שהיה חסר המרכיב הזה? ומה עם כל המרכיבים שלעולם אי אפשר להכניס באבקה מתה תעשייתית? ומה עם הדרכים הכימיות שמעבדים את האבקות האלה מסויה (אולי מהונדסת גנטית) ומחלב פרה (שקיבלה הורמונים ואנטיביוטיקה)?

אם פי 3, אני מאוד מצטערת בשבילך, ואני גם יכולה להגיד לך שדבר כזה יכול לקרות גם לי (אולי תהיה לי תאונת דרכים כשאהיה בהריון מתקדם ואני אהיה בתרדמת ויילדו אותי כדי להציל את התינוק וכשאני אתעורר הוא כבר קיבל בקבוק חודש ולי לא יהיה בכלל חלב כי ניסו להציל את חיי אבל לא חשבו להציל את החלב שלי) - (תדעו לכם שיש פרוטוקול כזה, שאשה מיניקה צריכה לקבל מהאחיות גם שאיבה בזמנים קבועים כמו שהן שמות קטטר או נותנות תרופות) - ואז גם אני אמצא את עצמי נותנת את הזבל הזה לתינוק שלי. כלומר, אני לא מדברת פה ממקום של "לי בחיים זה לא יקרה". בחיים קורים הרבה דברים רעים ולא מתוכננים, בניגוד לכל העקרונות היפים שלנו.

אבל אני אדע אז שהוא מקבל זבל, בלי קשר לשאלה "למה".
וגם אני כן יכולה להגיד לך, שאני אלחם בשיניים ובציפורניים בכל דרך אפשרית כדי למנוע מצב כזה, אם אני כן אהיה בהכרה, פשוט מפני שאני מודעת היטב לעובדות האלה. לא הייתי מודעת להרבה מהן כשילדתי, ולמזלי לא קרה לי שום דבר שהרס לי את ההנקה, אבל היום אני מודעת. ועם כל הצער והכאב של אמהות שלא מיניקות (או לא היניקו), זה לא אומר שצריך להסתיר את האמת.

ואגב, יש הרבה מצבים שבהם אנשים לוקחים תרופות (או נותנים לילדיהם) שגורמות נזקים קשים ומוכחים - אבל לפחות מונעות את מותם או מונעות התבטאות של מחלה עוד יותר קשה. אז נסתיר מהם גם את האמת על תופעות הלוואי הקשות ונזקי התרופה? לא. זה עניין של בחירה, אבל שלפחות לא יהיה שקר.

ומה עם מזון אחר? למי ידע על זה? יש את הדף תחליפי חלב טבעיים ,ויהיה מעולה לשמוע ממישהי שלא הניקה ובכל זאת לא האכילה בפורמולה (ממש מהתחלה.)

ב' - אני יודעת שלא התכוונת שצריך לתת לתינוקות לא יונקים למות, אבל אני עדיין חושבת שזה בעצם מה שאמרת. אני גם לא מסכימה עם ההגדרה של פורמולה כזבל או ג'אנק פוד. זה דבר שהוא, ללא שמץ של ספק, הרבה פחות מוצלח מחלב אם, ועדיין זהו מזון סביר (לא יותר מכך, אבל גם לא פחות). כמו שירקות לא-אורגניים הם הרבה פחות טובים מירקות שגודלו בתנאים טבעיים לחלוטין, ובכל זאת מכילים הרבה דברים חשובים, ולא נכנסים, בעיניי, להגדרת הזבל - וזאת, בלי קשר לעובדה שלא הנקתי מספיק, ואני לא מרגישה אשמה על כך (רק צער).
כמו שהמסעדה הניידת כתבה ב- תחליפי חלב טבעיים, לתינוק שאינו יונק, פורמולה עדיפה על כל סוגי החלב (למעט חלב אם, כמובן) - כיוון שנעשה בה נסיון להתאים אותה לתינוקות-אדם. הנסיון אמנם רחוק מלהיות מושלם (מרחק שנראה בלתי מושג), אבל לפחות בתחומים הבסיסיים, הוא מכסה את הצרכים. לפני היות הפורמולה, נשים שלא הניקו (והיו כאלה) האכילו בחלב פרה/עזים, והנזקים היו גדולים יותר.
כשהתחלתי לתת פורמולה, חשבתי שהיא קצת פחות טובה מחלב אם. בהמשך, הבנתי שהיא קצת יותר טובה מחלב פרה (במקרה שלי, נראה לי שהידיעה הזאת לא היתה משנה את מצב הדברים).
אגב, ב', במצב שתיארת, יש סיכוי עדיין להניק, אבל זה דורש מאמץ רב, ולא בטוח שבתור מתאוששת מתרדמת (חו"ח) היית מסוגלת למאמץ הזה.

אני רוצה לספר לכל המעונינות ולכל אלו שניתקלות בבעיות בהנקה (מכל סוג כמעט), שנפתח מרכז חדש, "המרכז הרפואי להנקה" במושב אודים שבשרון. בהנהלת ד"ר מירה ליבוביץ, מומחית לרפואת משפחה (כולל ילדים) ויועצת הנקה מוסמכת, יחד עם 3 יועצות הנקה מוסמכות.
נוסף ליעוץ הנקה ויעוץ רפואי שאפשר לקבל במרכז, ישנם גם קורסים רלוונטיים לנושא. כגון: הכנה להנקה, חזרה לעבודה, ומעבר למוצקים.
אני מספרת כל זאת בתור אמא שבזמנה הזדקקה מאוד לעזרה ולא כל כך מצאה למי לפנות. אז עכשו יש! (ד.א חלק מקופות החולים מסבסדות את היעוץ הרפואי במרכז). טלפון: 09-8858256

יש לי בעיה
נבו (בן שנה וחצי) עדיין יונק אבל הוא עושה זאת באופן מאד לא מסודר, כלומר יש תקופות שבהן הוא פתאום מבקש לינוק שלוש פעמים ביום ולפעמים הוא פוסח על יום שלם.
אין לי בעיה עקרונית עם זה אבל זה משגע לי את הגוף ואני פוחדת שבתקופות שבהן הוא יונק מעט (כמו עכשיו) החלב יגמר לי.

יש למישהי עיצה או לפחות דברי הרגעה בשבילי?

בקי, זה דפוס קלאסי של גמילה (הוא גומל את עצמו).
החלב לא ייגמר לך כל כך מהר, כי היניקה מיצרת חלב בזמן שהוא יונק (הוא מפעיל את מכונות המפעל

).
חברה שלי שגמלה את תינוקה בגיל 7-8 חודשים לחלוטין, סיפרה לי שעוד יותר מחצי שנה אח"כ היה לפעמים מטפטף חלב - חצי שנה בלי שום יניקה משום סוג!

השאלה היא, האם משנה לך אם הוא ייגמל עכשיו, או לא?
אם את לא רוצה שייגמל, אפשר לתת לו הזדמנויות לינוק - לא צריך להציע, יש ילדים שמספיק שתדברי בטלפון והם כבר ירוצו לעברך (-: לפעמים זו ישיבה על כורסה מסוימת, או בלילה, או לקבוע איזושהי שגרה נעימה שמזמינה את זה.
אם לא משנה לך, אל תעשי כלום.
ואם את רוצה לגמול, תעשי ההפך מבסעיף הראשון (-:
אגב, ד"ר ג'ק ניומן עשה מחקר על העניין של "מתי נגמר החלב" - אני לא חושבת שראיתי את התוצאות הסופיות, למרות שהשתתפתי בו והבטיחו לשלוח את הממצאים לנבדקות. בכל אופן ההתרשמות שלי הייתה שזו תופעה די נפוצה, שחודשים על חודשים לאחר הגמילה עדיין יש חלב.
מעניין מה הסיבה לזה, מבחינת הרציונל של הטבע. הרי הטבע לא עושה דברים בלתי יעילים. לעודד את מנהג הנקת ילדי אחרים? לתת הזדמנות ל"חזרה בתשובה"? (-;

אגב נגמר החלב, כשסיימתי להניק את אגם בעודי בהריון, לקח לגוף עוד בערך חודשיים עד שלא היה חלב ותוך חודשיים שוב התחיל להיות קולוסטרום.

המסעדה הניידת, אני חושבת שיש פה קשר לשני דברים:
א. שהגמילה בטבע היא תהליך מאוד הדרגתי, ורק אחרי חודשים מתברר בדיעבד מתי הילד ינק בפעם האחרונה. כל אותם חודשים גוף האם עדיין זמין.
ב. זה חשוב במיוחד למקרי מחלה - ילד שנגמל לא מזמן ופתאום חולה מאוד, הוא עדיין צעיר ופגיע, ותיתכן חזרה להנקה, שהיא כמובן עדיפה לצורך הישרדותו.

אני חושבת שנבו גמל את עצמו

אני מרגישה אבודה מאד.
כל הזמן אני מנסה לפתות אותו עם ציצי אבל הוא פשוט לא מעונין.
אחה"צ הוא עשה לי טובה והעמיד פנים שהוא יונק שלוש שניות.
אני מרגישה אומללה וניבגדת.
הוא אולי כבר לא צריך אותי אבל אני עדין מאד צריכה אותו. אני עוד לא מוכנה לוותר על התינוקי שלי.
אוווווווווף.
קשה לי.

אפשר לנחם אותך שבגיל הזה יש עוד צורות של קשר אינטימי? עכשיו חורף - קחו שמיכה ותתכרבלו יחד עם סיפור טוב, או אפשר סתם לעשות יחד אמבטיה.

בקי, קבלי חיבוק

אבל זה לא ש"הוא אולי כבר לא צריך" אותך. מה פתאום. הוא רק לא רוצה לינוק. את אמא שלו הוא צריך ועוד איך.

אמבטיות זה באמת גם הזדמנות לנסות לחזור להנקה... אולי גם הנקות לילה יזומות... הרבה נשיאה במנשא, עם כמה שפחות בגדים...
זה באמת תהליך לא פשוט מבחינה רגשית, כשזה נופל בלי התראה מוקדמת על האמא!
אולי שווה לעשות חיפוש באתר של לה לצ'ה ולחפש nursing strike.
בהצלחה...

המסעדה הניידת, למיטה הבנתי (ונסיוני) nursing strike זה משהו אחר לגמרי.

נעה -
יש פן מעליב ב-לא לרצות ציצי.
בטח ב-לא לרצות ציצי יותר אף פעם.
רציונלית, אני בטוחה שבקי חושבת כמוך. אבל כמה רגש שיש בענין הזה!

אני גם ממש מבינה את הקושי שבפרידה מההנקה. מצד שני, תחשבו על כל קשיי הגמילה שיחסכו מכן ומהן. זה יופי שהדברים קורים מעצמם.

אני מודה שאני לא מזדהה עם התחושות. בכלל, אני לא נעלבת מהילדים שלי (גם כשהם מעדיפים את אבא), ובטח לא מתהליכים טבעיים שמתרחשים אצלם.

יונת, איפה את רואה את ההבדל?

בתסכול של הילד. כתבתי על זה בדף שביתת יניקה.

שלום לכולן,
יש לי שאלה: חברה שלי ילדה בן לפני שבוע. בלידה עצמה כששמו לה אותו על הציצי, היא אמרה שהוא לא רצה לינוק. מאז היא שואבת חלב, כי היא אומרת שהיא לא מצליחה להניק (היו לך סיבוכים אחרי הלידה, וחום והיא הייתה בבית החולים, אז אני מבינה שאולי יש פה אלמנט של לחץ שמקשה עליה...) אז בכל אופן, היא שואבת חלב ואומרת שהתינוק ממש רעב כל הזמן, אז היא משלימה לו עם תחליף הנקה. שאלתי אותה אם היא דיברה עם יועצת הנקה, והיא אמרה שכן, יועצת של בית החולים שאמרה שזה בסדר שהיא שואבת, ושהתינוק מקבל מספיק קרבה אמהית גם ככה. בנוסף, היא אמרה שבגלל שהוא רעב כל הזמן, אז ככה היא יכולה לעקוב אחרי כמות החלב שהוא צורך. נראה לי גם שהיא חוששת שהוא לא ירצה לינוק בגלל שכבר התרגל לבקבוק ולשטף.
ולמה אני מוטרדת: אני חוששת שלאורך הזמן יהיה לה יותר מעיק לשאוב ושאולי זה יגרום לה להניק זמן קצר יותר (אני לא יודעת כמה זמן היא מתכננת להניק, אבל בכל זאת). ניסיתי להמליץ לה ללכת ליועצת הנקה של טיפת חלב, שתוכל לעזור לה להתמודד עם זה (לא נראה לי שהיא תרצה לקחת יועצת פרטית, וחבל שאני לא חשבתי על זה קודם, והזמנתי בשבילה...).
אני עדיין לא נמצאת במקומה כך שקשה לי להבין מה בדיוק עובר עליה, אני רק יודעת כמה שהנקה זה חשוב, מכל הבחינות.
האם החששות שלי במקומן?
אולי אני סתם עושה פיל מנמלה?
אולי אני צריכה להפסיק להתערב?
תודה מראש

רחל - את מעלה שתי סוגיות - האחת נוגעת בתזונה של הילד ובהנקה עצמה והשנייה במידת ההתערבות שלך כחברה.
לגבי התזונה - מדוע שאת לא תפני בעצמך ליועצת הנקה ותשאלי אותה את השאלות הללו?. היא תייעץ לך ותוכלי לתת עצות מוסמכות יותר לחברתך - במידה וזו תרצה לשמוע, כמובן. יש לי שם של יועצת הנקה מדהימה שעזרה לי בשתי הלידות שלי. היא באה הביתה ומלמדת ממש איך להניק ואת התינוק איך לינוק. היא מרגיעה ונעימה ואחרי מפגש איתה בא לך לינוק בעצמך... כשאחותי ילדה בארה"ב וניתקלה בבעיות בהנקה - אותה יועצת יעצה לי ואני העברתי את העצות לאחותי. אם את רוצה את הטלפון שלה כתבי לי .
לגבי הסוגיה השנייה - אני הייתי נזהרת מאוד בלחץ שאפעיל על חברתי. מסתבר שנושא ההנקה הוא מאוד רגיש ולא נתפס רק כעניין תזונתי-טיפולי בילד. הוא קשור לרגשי אשם שאנו סוחבות איתנו כל החיים ולכן לנשים רבות קשה לקבל עצות בהקשר זה - בעיקר אם הן לא באמת רוצות להניק. הייתי מבהירה לחברתי שאני עושה הכל מאהבה ומדאגה אמיתית וכנה ושואלת אותה עד כמה היא רוצה שאהיה מעורבת. בהצלחה!!!

יעל,
אשמח מאוד לקבל פרטים על אותה יועצת הנקה מומלצת.

רחל, ממה שאת מספרת עולה שזה עוד מקרה עצוב של אמא שמצד אחד קיבלה הדרכה ממש גרועה וסובלת מבורות ממש קשה בכל מה שקשור בהנקה - ומצד שני היא בעצם פשוט לא רוצה בכלל בכלל להיניק.
אני מניחה שהיא יודעת שאת מבינה בהנקה?
שאת יכולה לעזור לה אם היא לא יודעת למי לפנות?
בבית החולים, לרוב מי שנמצאת שם איננה "יועצת הנקה" מוסמכת, ולכי תדעי גם מה ההיא באמת אמרה לה...
בקיצור, אם את חברה שלה, והיא יודעת שלך יש גישה למשאבים שיכולים לעזור לה - תאמיני שהיא היתה מבקשת ממך עזרה, טלפונים, להתקשר בשבילה, משהו, אילו היא באמת היתה רוצה להיניק.
כרגע זה נראה כאילו יש לנו פה עוד אחת שבונה לעצמה "אליבי" לשאלה "מדוע את לא מיניקה" - הוא לא רצה, הוא היה רעב כל הזמן, לא הצלחתי לייצר מספיק חלב, זו לא אשמתי, הוא פשוט לא היה מעוניין לינוק והעדיף את הבקבוק, אני לא אשמה, אני לא אחראית, הבקבוק יותר טוב בשבילו.
היא תעבור מהר מאוד לבקבוק, ואת לא תוכלי לעשות כלום.
אם את רוצה להישאר חברה שלה (זה לא תמיד קל), תני לה תמיכה בבחירה שלה ובהורות שלה. אפילו קצת חלב אם, במיוחד בימים הראשונים, טוב לתינוק. כמה שהיא תתן - התינוק הרוויח. אני מניחה שלפני כמה שנים היא אפילו לא היתה טורחת לנסות או לשאוב ונותנת רק בקבוק מההתחלה.
היא עושה את הטוב ביותר שהיא מסוגלת לו.
לצערנו (שהתינוק חשוב לנו, ושכן יודעות שיש הבדל עצום בין חלב אם והנקה לבין אבקה תעשייתית בבקבוק), הילד שלה מפסיד, אבל זכותה ללדת אותו בכל מקרה, וזכותה לדפוק אותו. ככה זה.

טוב, אז נכון לשלשום, דיברתי איתה ונתתי לה 3 מספרי טלפון של 3 יועצות של לה-לצ'ה (שחברה אחרת שלי נתנה לי) וזה בדיוק אחרי שהיא אמרה לי שהיא חשבה לנסות לתת לו ציצי, ולכן מאוד שמחה לקבל את הפרטים. אני עוד לא התעדכנתי מאז, כי אני לא רוצה ללחוץ יותר מדי, אבל אני מקווה לטוב... נראה.
תודה רבה בכל אופן

רחל ש - מצטערת שרק עכשיו אני עונה ואני קוראת שכבר יש לך שמות של יועצות הנקה. בכל מקרה, כדאי לזכור את השם - יועצת הנקה הדי הרפז - 394765-058.

רחל, אני מקווה שזה יצליח.
אם כן, אז כל הכבוד לך!

השאלה שלך, יעלה ב על הנקת תאומים עברה (עם תשובות) לדף המתאים

בקשר להדי.. לכל אדם מפורסם יש תומכים ומתנגדים. אני במתנגדים...

לינק לתוצאות מחקר על הקשר בין משך הנקה לבין איי.קיו בגיל מבוגר:
http://jama.ama-assn.org/issues/v287n18 ... l#ABSTRACT

אם הייתן צריכות להפרד מתינוקכן היונק למשך שעתיים מספר פעמים בשבוע ,בימים חמים מאד,(אקלים של עמק הירדן,חם מאד מאד),האם הייתן נותנות תוספת מים? בבקבוק? בכפית? בכלל?
(לא כל כך בא לי לשאוב וגם הסיכוי לרעב הוא די קטן בפרקי זמן אלה.) מה דעתכן?

שליחה על ידי גילה* » 08 יוני 2002, 21:17

תמ"ל, אלא אם יש איזו רגישות.
(אבל זה מאמא לילדים עם בעיות עליה במשקל בתחילת הדרך).
מבחינת ה - איך? - לא כל כך משנה. אין חשש לבלבול פטמות (כבר יש לכם חודשיים-שלושה, לא?)

האמת? חשיפה לתמ"ל, אם אין ממש הכרח, היא לא רעיון כ"כ טוב. רירית המעי עדיין חדירה מאוד עד גיל חצי שנה, והמולקולות הגדולות של חלב הפרה יכולות לחדור את הרירית.
נכון, לחלק גדול מהילדים זה ממש לא משנה. רק לאלה עם נטיות אלרגיות במשפחה.
מצד שני, לחלק גדול באוכלוסיה יש נטייה לאלרגיות.
כך שלפני גיל חצי שנה, כן, עדיף לשאוב בכל זאת. ענת, יש נשים ששאיבה בכלל לא מדברת אליהן, או דוחה אותן, אבל סחיטה ידנית זה דווקא בסדר. ויש נשים שמשאבה חשמלית דוחה אותן, וידנית דווקא בסדר. ויש נשים שפשוט נתקלו במשאבה גרועה (משאבת אופניים, או המפלצות מיד שרה) ובגלל זה נרתעות משאיבה, אבל עם משאבה נורמלית זה עובד.
בתך בת ארבעה חודשים, בערך, אם אני זוכרת נכון? מסכימה עם גילה, בלבול פטמות כמעט בטוח לא יהיה כאן. אז אם את בטוחה שרעבה היא לא תהיה, אולי עדיף מים מורתחים, ולא משנה איך.

משאבת אופניים??! (-:
לגבי תמ"ל בטוח לא,פיתחתי שנאה אישית יוקדת שכבר לא זקוקה להוכחות מדעיות,למוצר הזה.
אני לא רוצה להאכיל,אלא קצת דואגת בגלל החום הגדול,וגם המצוקה שהיא עלולה להיקלע אליה באין ציצי בסביבה.טוב לדעת שלא צפוי בלבול פטמות.מה עדיף? מים מורתחים או מים מינרליים?,
אני מרגישה שתמ"ל מותר שיהיה בשימוש רק באישור ,של מישהו,וכמו תרופה,לא ניתן יהיה למצוא אותו על מדפים,ומכירה חופשית שלו תהיה לא חוקית. בטיפת חלב שלנו יש כרזות חביבות של מטרנה וסימילאק,ובתי קיבלה במתנה תיקיות מהודרות של שתי החברות ,של סימילאק ממש תיק עם ריץ'רץ',של מטרנה פחות מושקע,מנייר.מה זה צריך להיות? זה חוקי בכלל? כרגיל לא היה לי נעים להעיר לה.היא נתנה אותם כמתנה בכזו שמחה.

ענת,
נראה לי הכרחי לתת לה מים, בימים כל כך חמים, אם את לא לידה.
אני זוכרת שיובל כשהיה כבר כמעט בן שנה ינק בצפיפות גדולה בימות הקיץ החמים.
נראה לי שעדיף מים מורתחים.

שליחה על ידי דינה* » 09 יוני 2002, 01:27

לענת גביש- זה לא בסדר שנתנו לך בטיפת חלב פרסומות ואולי אף דוגמיות של תמ"ל! אני חושבת שזה גם לא חוקי!!!!!
צריך ממש לכתוב על זה למייל של משרד הבריאות- אולי זה יעזור!

שליחה על ידי גילה* » 09 יוני 2002, 06:42

עדיף מורתחים.
מים מינרליים, בבקבוק שקוף, הם יופי של תרבית חידקים.
המהדרין מציעים מינרליים מורתחים.

אוי, התכוונתי משאבת "צופר אופניים". כזו שעם בלון כתום כזה...
צחוק צחוק, נזכרתי בספרים של ג'ימס הריוט, ויש שם איזה פתרון עתיק לאיזו מחלה של פרות, שהיו מנפחים להן את העטינים במשאבת אופניים... כשקראתי את זה לפני 15 שנה לא הרמתי גבה, היום אני תוהה אם לא מדובר באיזו טעות תרגום...
לגבי הפרסומות וחלוקת כל מיני דברים, זה בניגוד לתקנות של משרד הבריאות, אבל עדיין לא מעוגן בחוק. משרד הבריאות יודע, אבל חסר אונים.

עוד משהו, ענת, הבנתי שזה לא נוגע אלייך, אבל אולי יהיו אחרות שיקראו את הדף הזה. מתן בקבוק תמ"ל כמה פעמים בשבוע, גם בגיל כמה חודשים, בהחלט יכול לפגוע באספקת החלב. בהמלצות החדשות של משרד הבריאות נכתב
ש "מתן בקבוק לתינוקות יונקים עלול לסכן את המשך ההנקה לכל אורך השנה הראשונה לחיים". וגילה, ייתכן מאוד שבעיות העלייה במשקל בחודשים הראשונים אצל ילדייך היו בדיוק בגלל ההתערבות בתהליך הטבעי של הצע וביקוש ביצירת החלב, תקני אותי אם אני טועה.

עפ"י הנחיות משרד הבריאות, עד גיל שנה צריך להרתיח מים - לא משנה אם הם מינרליים או לא.

גילה - הבהלת אותי עם תאור בקבוקי המים המינרליים. אז מה שותים "גדולים" ו"בינוניים" (שכבר לא מרתיחים עבורם מים)?

תודה לכולכן,ו"מתן בקבוק לתינוקות יונקים עלול לסכן את המשך ההנקה לכל אורך השנה הראשונה לחיים"
ז"א גם בקבוק מים?
ובקשר לבהלה ממינרליים-שמעתי שאת המים של נביעות אסור לשתות כי הם מטונפים,ואת המים של עין גדי אסור כי הם גנובים.

בהקשר שבו זה מופיע בהמלצות, מדובר על תמ"ל ועל מים עם גלוקוז. אני לא יודעת מה הם חושבים על בקבוק מים, מאחר שהוא פחות סותם וממלא - במים אין קלוריות. בהקשר הספציפי שלך, ענת, לא נראה לי שיש סיכוי שזה יפגע בהנקה.

שליחה על ידי גילה* » 10 יוני 2002, 09:10

המסעדה הניידת - נכון, מגיל אפס.
אבל, אחרי שהתיצבנו על הנקה חלקית, יצור החלב התאזן בהתאם לחלקיות.
מה אני אומרת? שבזהירות ועם תשומת לב ניתן לשלב בקבוק ועדיין להניק עד גיל 18.
לגבי הוספת מים - קיים החשש שמים ישביעו את היונק, ואז - גם האמא לייצר פחות חלב, וגם היונק יפספס את הקלוריות (כאמור - זו נקודה רגישה אצלינו.) אסתר מספרת על תינוקות שפתאום הפסיקו להעלות משקל, בגלל שהתחילו לקבל מים.

ענת -
ומי עדן סתם לא טעימים.

מים ממש לא מומלצים לפני גיל חצי שנה.
יש בעיה עם מתן מים לפני גיל זה, גם בגלל סכנה מסוימת במשהו שגורמים המים עצמם למערכת העיכול הרגישה של התינוק (מדללים את הדם, משהו, לא זוכרת, אבל קרו גם מקרים קיצוניים של מוות) - וגם בגלל הסכנה שהוזכרה כאן, שמילוי הבטן במים בגיל כזה יבוא בכל מקרה על חשבון אוכל (כי היונק מקבל מאמא חלב לשתייה, ויונק רק את החלב הדליל כשהוא צמא, וכך מקבל יחד עם הנוזלים גם קלוריות, נוגדנים, ויטמינים וכו').
ורק נגענו כאן על קצה המזלג בבעיית המים המזוהמים בארץ.
למיטב ידיעתי, מי עדן נקיים יחסית, ואם מרתיחים אותם אז זה צריך להיות בסדר.
בכל מקרה, החיידקים לא גורמים שום נזק למבוגרים השותים, ולתינוקות עד גיל שנה עדיף כאמור לשתות את המים דרך החלב של אמא, אחרי שהגוף של אמא סינן אותם...

לכן, ענת, בצער רב אני חוששת שאם את רוצה את ההמלצה הכי בטוחה - לשאוב חלב שלך.
אם סחיטה ידנית לא "מושכת" אותך, אז משאבת אוונט הידנית הקטנה גם זולה וגם שמעתי עליה טובות לגבי הקלות והנוחיות. מאוד מתאים לשאיבות בודדות כאלה (כמה פעמים בשבוע). בחום הזה, יכול להיות שהקטנה אפילו תאהב את החלב קר מהמקרר או מחומם רק טיפה... (כמובן, בקערית עם מים חמים, כזכור לכולנו, שכחתי מאיזה דף - כי חבל על מים זורמים בארץ, וכי כל שיטת חימום אחרת מסוכנת מסיבה אחרת).

אופס, ושכחתי שהתודה מגיעה למסעדה הניידת על הקטע של חימום החלב השאוב.

בשמת, תודה על התשובה.

אני ממליצה לך להמשיך ולתת לה חלב שאוב ולא מיים.אם כי במקרים חריגים של ימים חמים מאוד מוא את יכולה לנסות לתת מעט מיים , אם כי אני בספק אם היא תרצה......
לגבי אופן ההגשה אני ממליצה לך לבדוק איתה מה היא מעדיפה. הפצפונת שלי מאןד רוצה לשתות בכוס עד כדי כך שהיא בוכה אם אני לא מקרבת אליה את הכוס כשהיא שותה...בקבוק היא לא מוכנה ...כפית היא עושה טובה...ומזרק היא ממש בהיסטרייה...
לגבי משאבה אני משתשמשת באוונט והיא מאוד נוחה ו"נחמדה" לתפעול ולציצים שלי...וגם לא יקרה...

המשך הדיון הועבר לדף מעבר לאוכל מוצק

בשמת. מה שכתבת מעורר בי תהיות. מה בנוגע לתינוק שמקבל תמ"ל? גם לו אסור לשתות מים? התמ"ל סמיך יותר, עד כמה שאני יודעת?
(סתם לידע כללי)

המלצת משרד הבריאות כרגע - לא לתת מים גם לתינוק שמקבל תמ"ל.

שליחה על ידי דקלה* » 26 יולי 2002, 23:49

שלום לכולם,
ביתי בת ששה חודשים וחצי היא עדיין יונקת באופן מלא ולאחרונה התחלתי עם תוספת של פירות וירקות. אני מנסה לתת לה גם מים מורתחים מכוס אולם הרעיון עדיין חדש עבורה והיא לא ממש מיומנת בלשתות מכוס. האם חלב אם מספק את כל כמות הנוזלים גם כאשר עוברים לאוכל מוצק? כלומר, האם אני יכולה "להיות שקטה" שהיא אוכלת אוכל מוצק אך לא שותה מים רגילים אלא רק יונקת (אני לא מעוניינת לתת לה בקבוק עם מים)
תודה מראש

שליחה על ידי בשמת* » 28 יולי 2002, 13:01

רק בקשר לכוס:
כשאת אומרת שאת לא מעוניינת לתת לה "בקבוק" זה בגלל שאת מזהה את הבקבוק עם פיטמת מציצה?
כי אני נתתי לה בקבוק קטן, עם פייה של כוס. הבקבוק עם הידיות היה לה נוח יותר מכוס, והפייה אותה פיה, אלא אם כן את מתכוונת לכוס פתוחה, שהיא קצת קשה יותר ללימוד ראשון.
אצלנו, אגב, אף אחד לא שתה מכוס, אלא כל אחד ובקבוק המים שלו, אז לא היה לה בבית דגם חיקוי של "שתייה מכוס"...

שליחה על ידי גילה* » 28 יולי 2002, 13:24

כשאלה כמויות קטנות של פירות, ניתן לסמוך על המים בהנקה.
אין צורך (ואפילו לא מומלץ) לתת (יותר מדי) מים בשלב זה.

תציעי מים בכוס ובבקבוק.
תסמכי על הילד שידע אם הוא זקוק לכך או לא.
קיץ עכשיו ושותים הרבה.
אם הוא הזיע או איבד נוזלים אולי הוא בכל זאת זקוק למים, גם כדי להתקרר

כשילד יונק חולה הוא צריך תוספת מים ?

לא. תוספת ציצי תעשה את העבודה.
אפילו יונק גדול, שכבר לא כל כך יונק, בד"כ יחזור לציצי בעת מחלה.

לשאלה היומית.
לחברתי המיניקה הייתה דלקת בשד אחד ובעקבות הדלקת היא היניקה יותר בצד אחד, כחלק מהטיפול. אַמַמַה, כעבור מספר שבועות, לאחר שנעלמה צרת הדלקת נותרה צרה אחרת... ציץ אחד גדול פי 3 מחברו. הוא מלא יותר, גדוש ונוטה יותר לכאבים בגלל הגודש. היא כמובן ממשיכה להשתמש בו יותר ולעתים אף שואבת, כדי שלא להגיע למצב של גודש.
מה עושים?
הצעתי לה לנסות קצת מנטה ומרווה כדי עאלק לייבש מעט את השפע ואח"כ יהיה לה קל להחזיר את הכמות הדרושה לביתה, שהרי הפעוטה יונקת.
חשבתי גם על לתת כך שהיא יכולה לנסות להניק כמה הנקות רצוף מהצד השני דווקא ולעסות את המתגדש, לשים כרוב וכו', כל מה שעושים כנגד התהוות גודש.
יש רעיונות נוספים? הארות? התנסויות?
נשמח מאד

אני נגד לייבש, כי לכי דעי כמה קשה יהיה להגדיל בחזרה את כמות החלב (יונקת-יונקת, אבל כשאין מספיק חלב, גם אם זה רק שבוע, זה קשה).

לדעתי, הכי טוב זה (לאט אבל בטוח) להקפיד להניק משני הצדדים בערך אותו מספר פעמים, ובסוף זה יתאזן.
אפשרות אחרת היא בכל הנקה לתת כמה שלוקים ראשונים מהשד הגדוש, ואז להעביר את היונקת לשד הפחות מלא (ליניקה ארוכה יחסית).
או - שתי הנקות מהקטן, אחת מהגדול וכו'.

האם היונקת יונקת בד"כ מצד אחד, או משניים?

ובכלל, לפעם הבאה - בזמן דלקת, חשוב לטפח את שני השדיים!

ורד, נעשה סדר:

חבל שחברתך המשיכה להיניק יותר מצד אחד במשך שבועות. זה ממש מוגזם. זה היה צריך להיות רק כמה ימים, עד שהדלקת נעלמת. זו כמובן הערה שבאה מאוחר מדי לחברתך, אבל חשוב שזה יהיה כתוב פה, לעתיד.
השאיבה מייצרת עוד יותר חלב, וככה חברתך מעמיקה את הבור שחפרה לה. להפסיק מייד לשאוב.
כן להוציא חלב ידנית ברגע שמתחיל גודש - למשל, להתכופף מעל אמבטיה או כיור (גיוס כוח הכובד לעזרה), ולעזור לשד לשפוך חלב החוצה. יש כמה שיטות לזה, כדאי לבוא למפגש לה לצ'ה ולשאול, או להתקשר למדריכת לה לצ'ה (מתנדבת) או ליועצת הנקה (בתשלום).
לא מנטה ומרווה. למה לייבש בשני השדיים? אם כבר, אז שתשים עלה כרוב על הצד המתגדש, כדאי מקסימום פעמיים ביממה, כל פעם עד שהעלה נעשה סמרטוטי (כשעה?), עם רווחים גדולים בין הפעמיים האלה, ולהיזהר שהעלה לא ייגע בפטמה או בהילה, רק על השד עצמו.
להיניק במשך כמה שעות רצוף מהצד השני, וכל הנקה להעביר "בסוף" הצד השני לצד הגדוש, כדי שהתינוקת תינק גם מהצד הגדוש, אבל רק מספיק כדי להוריד את הגודש. ככה בהדרגה השד הזה יקבל את המסר לייצר פחות, כי לא הוציאו את כל מה שהוא ייצר. "כל הנקה" להעביר לגדוש - כדי שלא יעלה שם הגודש יותר מדי, כמובן. ולהעביר רק אחרי שמרגישים שהקטנה ינקה טוב-טוב מהצד השני, כדי לעודד אותו להגביר את התפוקה. ולא להגזים - כלומר, לא "לרדת" חזק על הגדוש, או בבת אחת. זה יכול לעשות צרות גדולות. לאט ובהדרגה לשנות את האיזון.

אינני יודעת אם זה המקום לשאול, אם לא תרגישו חופשי להעביר את זה לדף המתאים (ותודיעו לי, כדי שאדע איפה לחפש את התשובות).
אוֹמני בתי בת כמעט 3 חודשים (הזמן טס!!!). היא יונקת נפלא, ישנה מעולה (כן, גם בלילה), יש לה מצב רוח טוב רק מה? ביומיים שלושה האחרונים היא תהחילה לעשות המון קקי. לא שקודם היא לא עשתה, אבל הקצב השתנה מאד- כרגע זה כמעט אחרי כל הנקה, ממש כמו שהייתה זאטוטה קטנטונת והצבע שלו ברוב המקרים ירקרק חום. אינני יודעת אם זה אומר משהו וכמו שציינתי כל השאר מצויין. מאחר ואינני מבקרת בטיפת חלב או משהו דומה החלטתי לנסות ולשאול לגבי הצבע (התדירות לא ממש משנה לי, למרות שברור שיש שינוי, אבל אני מבינה שייתכנו שינויים כל הזמן). מישהי זרקה לי שהיא שמעה פעם בללל שצבע ירוק יכול להראות על יניקה של חלב קדמי בלבד, אבל אין מצב. היא יונקת בכל פעם בממוצע 45 דקות ולעתים יותר ואני גם רואה חלב שומני יותר כשאני מוציאה מעט.
אם יש למישהי insights אשמח לשמוע. אני חייבת לציין שאינני ממש מודאגת (אני צריכה להיות?) וזו באמת שאלה ברמה של ידיעה ואיזושהי הרגעה עדינה.
תודה מראש למשיבים.

אני תמיד נהגתי להתייחס להמון קקי - כאל דבר טוב! (אולי ניקוי?)
כל עוד הצבע הוא בין הצבעים המוכרים בסקלת צבעי הקקי... והצורה.
הכוונה שאם אין ריר או משהו מוזר אחר אז נראה שהכל בסדר.והמצב רוח הטוב הוא המדד הבטוח ביותר.

למה התינוקת שלי (תשעה חודשים) עוברת מצד לצד המון פעמים במהלך כל הנקה ?
היא צמאה ומעדיפה את החלב הדליל ? מעט חלב ? או שזו פטריית הלשון שאנחנו נלחמים בה עכשיו ודווקא נעלמת טפו טפו טפו אחרי שבועיים של המנעות מוחלטת מקמח סוכר וחלב .
האם מנסיונכן התאמת התזונה מספיקה, כשמנסים להיפטר מהפטריה או שצריך גם לצרוך משהו ?
המליצו לי על סטיביה וטיפות ממתיק של סאנריידר.

בדיוק היום פגשתי ילדה שהייתה לה פטריית לשון, היא יותר גדולה (שנתיים וחצי) והשפריצו לה חלב עזים טרי על הלשון וזה דיי עזר.
אגב, פטרייה על הלשון היא לאו דווקא מוגבלת לשם. זהו משהו סיסטמטי שמתבטא בלשון (אולי קנדידה?!?). כדאי לתת לה גם אסידופילוס. יש באבקה שאפשר לערבב עם אוכלים, וזה לדעתי מאד יעזור.
האם גם את מנמעת מכל הדברים הללו, כי אחרי הכל היא עדיין יונקת ממך...!

לא נשמע כמו פטרייה.
אולי צמאה ומעדיפה את החלב הדליל, אולי רוצה למצוץ ועוברת כל פעם שמגיע הזרם החזק?
שיניים חדשות?

מעברים בתדירות גבוהה (אם הם לא מעצבנות והולכים לשינה) פירשתי כצמא/רעב. פשוט הצעתי לאכול/לשתות משהו, והוא קיבל את זה. (לפעמים קשה טכנית, כי הם לא רוצים לעזוב את השד לפני שהם ממש רואים משהו שישביע אותם. היום אני יכולה פשוט להציע במילים).

כן ,בשמת ,שיניים חדשות ! זו יכולה להיות הסיבה?
וכן , ורד , גם אני נמנעת , אוי אוי אוי , כמה שזה קשה.
וכן , גילה , זה הרבה פעמים בעייפות לפני שינה...
בקיצור.אולי זה ואולי זה ואולי זה . הקטע הוא שאני מופיעה בציבור עם שני הציצים בחוץ .כי היא מחזיקה את החולצה למעלה , שיהיה לה יותר נוח לעבור..פדיחות.

בקיצור.אולי זה ואולי זה ואולי זה . הקטע הוא שאני מופיעה בציבור עם שני הציצים בחוץ .כי היא מחזיקה את החולצה למעלה , שיהיה לה יותר נוח לעבור..פדיחות.
אני נטרפת מהקטע הזה. עם הבכורה הצלחתי "לחנך" אותה די מהר. אבל הפרחח בוכה צועק עלי, בציבור, "לא לגעת, מאמי! לא לגעת!"

אוי, גם אני הצלחתי לחנך את הבכורה. אז מה, הינוקא עוד עלול להיות קשה חינוך?
ואגב, טעיתי למעלה: בדיוק קראתי ב-breastfeeding answer book אתמול, שהדפוס הזה בהחלט יכול להעיד על פטריה.
אז אי אפשר לשלול את זה לחלוטין. כמו שכתבת:
אולי זה ואולי זה ואולי זה

גיסתי מניקה תינוקת בת 4 ימים.
הבעיה היא שהיא יונקת רק משד אחד, עיצות?
נתתי לה טלפונים של מרכז ההנקה באודים, ושל דוריס ספרר ואלן שיין .
האם למישהו יש את הטלפון של אסתר גרוניס?

תודה

שאלה: מה הנזק שיכול להיות לתינוקת שיונקת, אבל אינה נמצאת במשקל תקין, או אפילו בתחתית הסקאלות? מה הנזק לטווח קצר וארוך? היא בת 7 חודשים וקצת ועכשיו 6.800, שאינטואיטיבית נשמע לי נמוך, כי היא גדולה יותר מאומני בכמה שבועות, אבל קטנה ממנה ב1.800 ק"ג. היא נולדה קטנה וגם אימה יחסית רזונת. לפי איך שזה נשמע לי היא לא ממש מגיעה לחלב אחורי. היא גם ממש פעלתינית (כך נשמע) ומתעוררת המון בלילה ממש לאכול.

נטע, חפשי בדף יועצות הנקה.

ורד, צריך להסתכל על מגמת העליה במשקל ולא רק על המשקל כרגע. נדמה לי שכלל האצבע הוא שצריך להכפיל את משקל הלידה עד גיל חצי שנה ולשלש אותו עד גיל שנה. אם היא לא עולה במשקל, כדאי להעזר ביועצת הנקה.

תראי, ורד, הפרטים היבשים, לפי העקומות החדשות היא באחוזון ה 25.
אם יהיה לי זמן, אוסיף.