האם לידת בית מסוכנת

[אנונימי]

הועבר מהדף תינוקת במצב קשה אחרי לידת בית (הדף נמחק):
דף קשור (?) מילדת בית מסוכנת בירושלים
הפסקת ביטוח למיילדות בית

[רותי_קליין*]

היום במעריב או בידיעות היתה ידיעה על תינוקת שהגיעה לבית חולים במצב קשה של בצקת במוח אחרי לידת בית. לפי הכתבה התינוקת נולדה במשקל של 2.5 (לפי מה שאני זוכרת) במצב טוב ומצבה התדרדר. הם כתבו שבגלל שבבית לא בודקים את מצב הסוכר בדם ושאין דרך לחמם תינוק שנולד במשקל נמוך. מישהו יודע משהו על זה? זה היה במושב על יד ירושלים. אולי כתבו על זה כאן ולא הצלחתי למצוא.

[שרון_ברקת*]

הנה דיון בנושא כולל דיווח מפורט על האירוע ונסיבותיו

---

{דיון שהתפתח בעקבות סיפור הלידה של קרוטונית מהמרק הגדול}

[אם_הבננות*]

אין ספק שאת גיבורה והרבה מזל טוב!
מסקנה שלי מהסיפור הזה: לא ללדת בבית.
בשביל מה לקחת סיכונים?

[ב_דרך*]

_מסקנה שלי מהסיפור הזה: לא ללדת בבית.
בשביל מה לקחת סיכונים?_
את צוחקת?

<ב דרך לא עומדת בזה>

[בר_עדש*]

כתבת ב סיפור הלידה של קרוטונית מהמרק הגדול
מסקנה שלי מהסיפור הזה: לא ללדת בבית.
תקראי שוב את הסיפור. השלב המסוכן, שדרש הכי הרבה אומץ, היה בבית-החולים. אם היא לא היתה מתחילה את הלידה בבית, הסיכוי שלה להגיע לניתוח קיסרי היה הרבה יותר גדול (לא היו מחכים שם כל כך הרבה שעות להתקדמות השלב הלטנטי, והצירים בבית החולים הם הרבה יותר חלשים - כך שהיו נותנים זירוז יותר מוקדם).

בבית לא מונעים ממך את הילד אחרי הלידה, ולא חותכים אותך (בניגוד למיתוס, אין כל סיבה רפואית לחתוך בלידת ואקום אם הנרתיק מספיק גמיש. זה סתם נוהל שהרופאים נוקטים בו כל עוד לא מבקשים מהם להמנע ממנו).

[אמא_ל_5*]

מסקנה שלי מהסיפור הזה: לא ללדת בבית.
בשביל מה לקחת סיכונים?_
אני מניחה שזה נאמר באירוניה, שהרי היתה כאן הוכחה ברורה מדוע אין כאן סיכונים. היתה התחלה של לידת בית, וכאשר התברר שזה לא הולך - עברו לבית חולים, וגם שם קומה ג' על עמודים "זכתה" לבלות עוד שעות ארוכות (שתיים וחצי משמרות הן 20 שעות!). כלומר - גם אם לא היתה מבקשת ללכת לבית החולים מתי שביקשה, הרי שהמילדת המנוסה היתה אומרת לה בשלב מסוים שזה מה שנדרש. כלומר - בדיוק דוגמא ללמה לידת בית לא מסוכנת.

[אם_הבננות*]

אני עדיין חושבת שללדת בבית זה מסוכן.
נכון שמקרה של קומה ג', היו לה מלוות מסורות והגיוניות.
אבל כבר שמענו על מקרים של הסתבכות בגלל שהמלוות התעקשו לסיים את הלידה בבית.

[בר_עדש*]

אבל כבר שמענו על מקרים של הסתבכות בגלל שהמלוות התעקשו לסיים את הלידה בבית.

אם שמעת על מקרים כאלו, כדאי שתכתבי עליהם כאן. זה יכול לעניין הרבה נשים, שישמחו לדעת מאילו מיילדות כדאי להן להמנע. אני לא שמעתי על שום מקרה כזה בארץ.

בכל מקרה, הרבה יותר לידות הסתבכו בבתי-חולים מאשר בבית, גם בגלל החלטות שגויות של רופאים, שהן כמעט דבר שבשיגרה בארץ. כך שהמסקנה שבית החולים יותר בטוח מהבית בזמן לידה, מאד לא מבוססת וגם סותרת את כל המחקרים שנעשו בעניין (אם את מכירה מחקר אם תוצאות שמאששות את מה שאמרת, אנא הביאי אותו. אני ניסיתי לחפש מחקר כזה ולא מצאתי.)

[רוקדת_לאור_ירח*]

אבל כבר שמענו על מקרים של הסתבכות בגלל שהמלוות התעקשו לסיים את הלידה בבית
המלוות לא מחליטות, זו החלטה של מיילדת ויולדת. יש מצבים בהם מיילדת לא תיקח סיכון, זה פוגע בשם הטוב שלה, יותר מרופא שירשה לעצמו לפעמים לקחת סיכון. מלוות זה בדרך כלל חברות, ככה שאני לא מבינה על מה את מדברת בכלל. מיילדת היא האדם המקצועי בתמונה ולא שווה לה לקחת סיכונים ולהתעקש, זה עולה לה הרבה יותר מדיי ביוקר. רק שבניגוד לרופאים, היא יותר קשובה ליולדת ולצרכים שלה, הספציפיים.

[אמא_ל_5*]

אבל כבר שמענו על מקרים של הסתבכות בגלל שהמלוות התעקשו לסיים את הלידה בבית.
זה באמת נשמע משפט בסגנון "ידוע שלידות בית מסוכנות", או "כולם אומרים שלידות בית מסוכנות".
אני אישית לא שמעתי על מקרים של הסתבכות בגלל שהמלוות התעקשו לסיים את הלידה בבית . שמעתי על לידות בית שנגמרו בניתוח קיסרי או ואקום. וזה סימן שלידות בית לא מסוכנות - כי ידעו בדיוק שיש שלב שכדאי לעבור לבי"ח. ואם לידת ואקום או ניתוח הם סימן שהלידה מסוכנת, הרי שכנראה לידות בבית חולים הרבה יותר מסוכנות - לידות בי"ח מסתיימות לעיתים הרבה יותר קרובות בניתוח קיסרי או ואקום.
הנה רק לפני זמן קצר היו בבית חולים חשוב שני מיקרים קשים - אם ותינוק מתו בלידה, וכעבור יום תינוק מת בלידה. מאחר וזה היה בבית חולים זה "מקרה מצער, אבל אין מה לעשות, מצבים כאלה קורים". אבל אבוי אם זה היה קורה בלידת בית. אז זה היה סימן ברור לכך שלידת בית זה נורא מסוכן. ולמיטב ידיעתי זה לא קרה בלידת בית בארץ, ומקווה שלא יקרה לעולם.

[מאי*]

אני עדיין חושבת שללדת בבית זה מסוכן.
יש המון דברים מסוכנים בעולם. ועל כל אחד ואחת מוטלת החובה לבחור
במה מעדיפים. וכל אחד יכול לתת הוכחות שהבחירה שלו היא היותר טובה
או פחות מסוכנת. לכל אחד יש דברים שמתאימים או לא מתאימים לו.
כל אחד יכול לבחור לפי נטיות ליבו, והלוואי שבחירתו תהייה מעצמו ורצונו
ולא מרצון החברים שסביבו.

[אמא_נמרה*]

בתור אחת שמתלבטת כרגע לגבי לידת בית אני רוצה להוסיף ש סיפור הלידה של קרוטונית מהמרק הגדול רק חיזק אותי בכך שלידת אינה מסוכנת יותר מלידה בבית-חולים (אני יודעת, אני יודעת, שהיא אפילו פחות מסוכנת, למה לדבר בכלל בשפה של "סיכונים").

מה שהיה לקומה ג' מראה כמה הקשבה לגוף שקיימת בלידת בית מונעת סיכונים וגם סיבוכים מיותרים.

[אם_פי_3*]

דוגמא שנתתי בפורום אחר, בהקשר דומה.

מה יותר בטוח (בואו נסתכל חיובית...) - לחצות כביש בישוב נידח, עם מעט מכוניות, אבל גם רחוק מבי"ח, או לחצות כביש סואן, סמוך לבי"ח?
זה מאד דומה....

[אורית*]

אולי תסבירו לי {פשוט לא מצליחה לקלוט} איך כל הנשים שיולדות בבית מוכנות לקחת כזה סיכון? הרי כל כך הרבה דברים עלולים להשתבש במהלך הלידה?
שלא תבינו לא נכון אני לא מנסה להאשים או להוכיח אף אחת ,פשוט באמת מנסה להבין.

[טרה_רוסה*]

אורית, אם זה באמת מעניין אותך, את מוזמנת להיכנס ל-מדור לידת בית. יש הרבה דפים, ושם תמצאי תשובה. בקצרה, לידות בית בטוחות לפחות כמו לידות בבית חולים, אם לא יותר.

[אורית*]

מצטערת לא הצלחתן לשכנע אותי.

[טרה_רוסה*]

לא ניסינו. כמו שאמרתי, אם זה מעניין אותך, תקראי. זה לא משהו שאפשר להסביר בשני משפטים, ולכן אני מפנה אותך לדיונים קודמים. אם אחרי שתקראי אותם יהיו לך שאלות, אשמח לענות @}

[בשמת_א*]

אורית, שם עם קוים תחתיים הוא קישור - את צריכה להקליק על מדור לידת בית ושם תראי תוכן עניינים שלם, שכל שם דף בו הוא קישור. תקליקי על שמות הדפים ותקראי. החומר שם, לא כאן.

[בת_ההרים*]

פשוט באמת מנסה להבין
לא בטוחה שאת באמת מנסה להבין...
בכל מקרה,כל אחת עושה את הבחירות שלה. אני בטוחה שיש דברים שאת עושה שיראו לי מסוכנים או לא הגיוניים. הכל בעיני המתבונן.

[תזמורת_הים*]

כבר יש על זה דיון ב באופן טבעי בתקשורת.

[קרשינדו*]

עצוב. יש פירוט ב-Ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3112254,00.html
התגובות הנלוות לכתבה מתלהמות (כצפוי).

[בעיקר_קוראת_ומאוד_נהנית*]

היום היתה כתבה ב-ynet על תקלה בלידת בית שגרמה לנזק מוחי (כנראה) לתינוקת עקב אי אספקת חמצן.
מישהו ראה?

[המלאך_שבגן*]

אני באמצע חודש תשיעי ואני מתכוונת ללדת בבית, היום ראיתי ב YNET כתבה על מקרה מצער שבו נגרם נזק מוחי לתינוקת שנולדה בבית, לפי הכתבה התינוקת היתה במצוקה נשימתית והמילדת נזקקה להנחיה טלפונית כיצד להנשים. זה נראה לי הזוי ותמוהה איך מילדת בית לא יודעת לעשות החיאה איך אין לה חמצן ואיך היא לא יודעת להנשים? אני לא יודעת אם להאמין שזה באמת מה שקרה שם, אם היא באמת לא ידעה להנשים או שהיא פשוט לא הצליחה...
המקרה הזה זיעזע אותי, הייתי רוצה לדעת מה באמת קרה שם מי זאת המילדת, אם יש לה רשיון לילד בבית ואיך יכול להיות שהיא לא ידעה להחיות. לפי זה שהיתה שם בריכה זה דוקא נראה לי שזאת היתה אחת מהמילדות המודרניות יותר ולא סתם חרטטנית שמילדת בבית.

אני עדיין מרגישה שבית חולים הוא לא מקום שבו אני רוצה ללדת אבל אני יודעת שאני לא אוכל לחיות עם עצמי אם התינוק שלי יסבול כל החיים מההחלטה שלי, זו אחריות גדולה. חוץ מזה שאם ישדרו את זה במהדורת החדשות היום הרגיעה המשפחתית שהצלחתי להשיג בשבועות האחרונים לגבי ההחלטה שלי ללדת בבית תתחלף בהסטריה ובמסע הפחדות של ההורים שלנו...
אני מרגישה עכשיו ממש מבולבלת, אני מפחדת יותר מבית חולים מאשר מללדת בבית אבל עדיין זה כל כך עצוב שמשהו כזה קורה.
הנה לינק לכתבה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3112254,00.html

[המלאך_שבגן*]

איך יכול להיות שהמילדת לא ידעה להנשים תינוק ? זה כל כך עצוב.

[מונו_נוקי*]

מיילדת לרב יודעת לבצע החיאה. אני לא יועת האם זו מיילדת מוסמכת . אולי שרה לה יודעת יותר פרטים?

[בת_ההרים*]

יש מיילדות שלא מרעננות את זכרונן לגבי החיאות. צריך לרענן את הזיכרון כל כמה זמן.

[Pלונית_אחרת*]

המלצתי החמה - בידקי עם המיילדת שלך שהיא עשתה ריענון ידע. אולי זה ירגיע את חששך.
לגבי בני המשפחה - הנתון הוא כזה בישראל מתים כל שנה כ 800 תינוקות בשל אירועים שקשורים בלידה (מתוך כ 143000 לידות).
לידה, כמו החיים עצמם,היא לא לגמרי בטוחה.
בבית או בבית חולים.

עיתונים הם מקור מידע די גרוע.... יש להם נטיה לדרמטיזציה, לאי דיוקים, ובד"כ הם מבטאים את עמדת הכתבים - עורכים לגבי הנושא
וראי בכתבה זו:
הכותרת "טבעי ומסוכן" וגם" הם סיפרו כי בבית הייתה בבריכה גדולה בה ככל הנראה בוצעה הלידה" - רמז למסוכנות של הבריכה.
עוד בכותרת - הגעה מיידית של הצוות אך בכתבה כתוב שהיתה הנחיה טלפונית כלומר לקח לפחות מעט זמן עד שהגיעו
ולמרות הדרמה - "וכעת הפגיעה מוגדרת כפגיעה בדרגה נמוכה".

אני לא אומרת שזה לא נורא, אני שמחה שבלידת הבית שלי לא התרחש אירוע כזה, אבל לו ילדתי בבית חולים הייתי שמחה בה במידה שלא קרה דבר כזה.
ולגבי בני המשפחה - תמיד תוכלי להראות להם את הכתבה על ליס משבוע שעבר (-: (הנגועה באותה דרמטיזציה ואי דיוקים)
וראי גם לידת בית דעי את אשר תשיבי

שתהה לך לידה מצויינת

[עדינה_מאוד*]

כותבת מחו"ל
קראתי בעצב את הכתבה , מודה שזה עשה לי קצת שוק , הייתה לי לידה נפלאה בבית לפני 3 חודשים בערך אבל בכל זאת אני צריכה לתת לעצמי תשובות לפני הפעם הבאה

[מונו_נוקי*]

בנזוגי שמע ברדיו שהיתה תקלה במיכל האויר
זה מאד מסקרן ממה העניין נגרם. וזה חשוב ליולדות בית לדעת את זה.

[Pלונית_אחרת*]

אבל בכל זאת אני צריכה לתת לעצמי תשובות לפני הפעם הבאה
עדינה אני חייבת לשאול - האם לפני לידת הבית שלך לא חשבת על האפשרות הזו?
האם ילדת בבית תוך התעלמות מהסיכון שיקרה משהו נורא?
ז"א למה העובדה שהתרחש כזה אירוע מעלה צורך לתת לעצמך תשובות?
<אני לא מבקרת אלא באמת תוהה - אוף חבל שאין טון דיבור במחשב>
יכולה להעיד רק על עצמי - ידעתי שיש סיכון שהתינוקת שלי תפגע ואף תמות, ידעתי שיש סיכון שאני אפגע או אמות בלידה. כמובן שקיוויתי ואף האמנתי שאני לא אהיה בצד הזה של הסטטיסטיקה אבל ידעתי שיכול שאהיה. גם לו ילדתי בבית חולים הייתי יודעת על דיום הסיכוי - סיכון ומקווה שאני אהיה בצד הטוב של הסטט'.
הסיכון הזה קיים, העובדה שאירוע כזה קרה לא משנה את הנתונים שהיו שם קודם לכן אני תוהה מה השתנה מבחינתך.

[בר_עדש*]

שמעתי ראיון עם האבא בגל"צ. הוא סיפר שהמיילדת ניסתה לעשות החייאה אך בלון החמצן שלה היה ריק. רק כאשר הגיע צוות נט"ן עם בלון חמצן מלא ההחייאה הצליחה.

אני מצטרף לPלונית. אין חידוש שבלידות בית, כמו בלידות בית-חולים, יש סיכון. השאלה היא היכן הסיכון יותר גבוה, כלומר איפה אחוז הילודים והאמהות שנפגעים בלידות בסיכון נמוך הוא יותר גבוה. הנושא הזה נבדק היטב, וממשיך להיבדק, וכל המחקרים מביאים למסקנה זהה: לידת בית בטוחה יותר מלידת בית-חולים (אחוז תמותה זהה, אחוז פגיעות יותר נמוך). כך שמבחינת השיקול הרפואי הטהור עדיף ללדת בבית. כמובן שיש הרבה שיקולים אחרים ובזה כבר דובר כאן הרבה.

[מונו_נוקי*]

זה חשוב ליולדות בית פוטנציאליות לדעת על המקרה, מדוע הבלון היה ריק. אני מניחה שמי שכותב כאן יודע את הסיכונים ובכ"ז יש דברים שניתן למנוע. הרי כולנו רוצים להיות בצד הנכון של הסטטיסטיקה.

[המלאך_שבגן*]

המילדת שלי יודעת להחיות ילודים ויש לה חמצן ומוניטור וכו' היא מאוד "יקית" ואני מרגישה שאני סומכת עליה, האמת שפרטי הסיפור באמת לא מדויקים ואי אפשר לדעת באמת מה קרה שם, וזה בכל זאת עצוב ומעורר הרבה סימני שאלה ובעיקר את השאלה שאם משהו יקרה אם אני יהיה מסוגלת לחיות עם עצמי.
ההחלטה היא קשה וכמעט כל יום אני מעמידה את ההחלטה הזאת במיבחן מחדש ובודקת אם זה באמת הדבר הנכון לעשות (וכמובן שהמשפחות שלנו עוזרות לנו בזה).
אם כל זה אני מרגישה שלמרות הסיכונים בלידת בית אם משהו צריך לקרות הוא יכול לקרות בכל מקום. בית החולים והגישה ההתערבותית שלו מסכנים את היולדת ואת העובר לא פחות מלידת בית.
בקיצור התשובה היא כן אני עדיין מתכוונת ללדת בבית ואני סומכת על הקארמה שלי שהתינוק יצא בריא ושלם ושמח בבית, בלי כל אווירת הלחץ של בית החולים.

[Pלונית_אחרת*]

זה חשוב ליולדות בית פוטנציאליות לדעת על המקרה, מדוע הבלון היה ריק
בהמשך לשיחתנו מסכימה איתך שבעצם כן חשוב לדעת את הפרטים - כדי שנדע מה לשאול את המיילדת
ככל שנדע יותר איך היא צריכה להערך למקרה תקלה נדע לבדוק בעצמו (שהיא ווידאה שהמיכל מלא)

וזה מחזיר לשאלת הביטוח של מיילדות - כי לבוא עם מיכל אויר ריק נופל אני מניחה לקתגוריה של רשלנות.

[Pלונית_אחרת*]

בקיצור התשובה היא כן אני עדיין מתכוונת ללדת בבית ואני סומכת על הקארמה שלי שהתינוק יצא בריא ושלם ושמח בבית, בלי כל אווירת הלחץ של בית החולים
(-:

[המלאך_שבגן*]

אני מקווה לחזור עם חדשות טובות בימים הקרובים

[Pלונית_אחרת*]

אה, כזה קרוב, שתהיה לך לידה נהדרת

[המלאך_שבגן*]

תודה

[מיכל_שץ*]

לידה קלה ומוצלחת ל המלאך שבגן

ובנושא הנדון:
איך יכול להיות שהמילדת לא ידעה להנשים תינוק ?
מי אמר שהיא לא יודעת לבצע החייאה?
החייאה היא פעולה מורכבת ולפעמים קשה, בעיקר כשמדובר בתינוק וכדי לבצע אותה ביעילות צריך בעיקר ניסיון. הצוותים המנוסים ביותר בהחייאה הם, מן הסתם, צוותי מגן דוד אדום.
אם הפעולות של המיילדת בזמן ההמתנה למד"א לא היו יעילות, לא בטוח שהתינוקת הזאת היתה שורדת.
המיילדת לא נכשלה בהחייאה, היא התחילה, מד"א המשיכו.

• החייאה לוקחת בממוצע 45 דקות!
• הגיוני שבניידת נט"ן יהיה ציוד חדיש ומשוכלל יותר (בתור גוף גדול עם כסף)

• הזמן הקריטי ביותר בהחייאה (זה שקובע גורלות) הוא בשתי הדקות הראשונות, אם בדקות האלה לא מתבצעות פעולות אפקטיביות, הסיכוי להצלה יורד ביותר מ-90%. (אח"כ יש עוד 3 דקות, שגם בהן, אם לא עושים כלום/עושים משהו לא יעיל הסיכוי לצאת חי הוא אפסי, בעצם דרוש נס). קשה לי להאמין שמד"א הגיעו כ"כ מהר. בכתבה גם נאמר שהחמצן לא הגיע באופן סדיר למוח, לא נאמר שלא היתה כלל אספקת חמצן למוח בדקות הראשונות.
• החייאת תינוקות היא פעולה מסובכת, ולא תמיד משתמשים בחמצן, לפעמים מספיק לדחוף ב"כוח" אויר לראות. לפני שמדברים על החמצן שהיה או לא היה במיכל של המיילדת, כדאי לבדוק את העובדות! ספקולציות לא הועילו מעולם לאיש!
• איזה ניסיון ומיומנות יש לצוותי חדרי הלידה בהחייאה?

<מזכירה לכם איפה התינוק שלי ישן>
<יש לי עוד הרבה מה להגיד>
<מקווה להיות פחות מבולבלת בהמשך>

[פלוני_אלמונית*]

עם כל הצער על "איפה התינוק שלי ישן" אני חושבת שהוא ישן שם לא כי הוא לא נולד בבית.
לידת בית לא מסוכנת שהכל בסדר,אבל אף אחד מאיתנו לא יודע מראש שהכל יהיה בסדר.
צר לי על האמא אותה אני מכירה באופו אישי,צר לי על המיילדת שבחוסר אחריות מגיעה ללידה עם בלון חמצן ריק או לא תקין.
יותר מהכל אני עצובה.
לאבד ילד זה לא קל ומיכל אני "בוגרת" אבדן לצערי,אבל לגדל ילד פגוע נראה לי אפילו קשה יותר.
וכן ללדת בבית זה לקחת סיכון שברוב המקרים לא יוצא לפועל אבל כהסטטיסיקה נולת עליך אתה 100%

[ההולכת_בדרכים*]

המלאך שבגן-מאחלת לך לידה מוצלחת וטובה @}
מאוד קל לתת לפחד ולספק להשתלט.אני מקווה שתתחזקי בהחלטתך ותגיעי ללידה עם אמונה בעצמך
בבחירתך ובגורלך.
תזכרי שהטיעון של "האם אוכל לסלוח לעצמי'',הוא בעל כשל לוגי נפוץ.
הרי אם תקרה תקלה דומה בבית חולים >חס וחלילה< הסליחה לעצמך לא תהיה קלה יותר בעיקר לא לאור מה שידוע לך על בתי חולים.
מקרים קורים בבתי החולים כל הזמן.איך זה שאז ההורים לא מרגישים אשמים?
כי שם יש צוות רפואי אז נדמה לנו שזו תעודת ביטוח.
תדעי שאת עושה את הטוב ביותר על פי הנתונים שאספת,ותמשיכי בתקווה ואמונה
מחזיקה לך אצבעות!

[אמא_ל_5*]

מקרים קורים בבתי החולים כל הזמן.איך זה שאז ההורים לא מרגישים אשמים?
זה לדעתי הגורם החשוב ביותר להחלטה איפה ללדת.
מי שלא בטוח שלידת בית בטוחה כמו לידת בית חולים, וחושב שיאשים את עצמו כל חייו אם משהו ישתבש - בודאי לא רצוי שילד בבית. אני לא חושבת שהרצון באוירה נעימה, מוסיקת רקע והרצון לא להיות בבית חולים הם סיבה מספקת ללדת בבית. צריך בטחון מלא בכך שבאמת טוב ובטוח ללדת בבית.

רק בשבועות האחרונים היו לפחות שני מיקרים שהיו בעיתונות על תינוקות שמתו בבתי חולים עקב בעיות שונות בלידה, חלקן אולי רשלנות (הרי אין לנו את הפרטים). אבל אז אף אחד לא אומר שמסוכן ללדת בבתי חולים, וצריך חוק נגד זה...

[אמא_ל_5*]

ורק להדגיש - אני מאמינה שבטוח יותר ללדת בבית, בהתקיים כל התנאים הידועים - הריון תקין, אמא בריאה, מילדת מיומנת, ציוד מתאים וכו'.

[המלאך_שבגן*]

קיבלתי עוד סימן שהחלטתי נכון, אמא שלי (שעד עכשיו לא רצתה לשמוע על הלידה שלי) התקשרה וביקשה להיות איתי בלידה .
בקשר לבית חולים - בית חולים נותן את ההרגשה שעשינו את המקסימום ודאגנו למה שיכולנו לדאוג מבחינת סיוע רפואי במקרה של סיבוכים ויש נשים שזה מרגיע אותם והם לא מרגישים אשמים אם משהו קורה, מצד שני זה מאוד אינדיווידואלי ומי שלא ממש סומך על הרפואה הדפנסיבית יכול להרגיש שדווקא בבית חולים שקופץ ומתערב לפעמים מהר מידי יש יותר סיכון שדברים יסתבכו.

[ההולכת_בדרכים*]

זה בדיוק הענייןֹבית החולים נותן את ההרגשה שעשינו את המקסימום
זה עניין פסיכולוגי ואני מאוד מכבדת אותו.חשוב שאדם ינהג לפי הרגשתו.
אבל נא לזכור שאדם אחר יקבל הרגשה שהוא עשה את המקסימום בלידת בית.
והמציאות כמו תמיד לפעמים תהיה שונה ממה שציפינו לו.

[מיכל_שץ*]

עם כל הצער על "איפה התינוק שלי ישן" אני חושבת שהוא ישן שם לא כי הוא לא נולד בבית.
הוא בכלל לא יכול להכלל בסטטיסטיקה אפילו. העובדה שאני לא ישנה ליידו, לעומת זאת, היא כי אני לקחתי אחריות ונסעתי לבית חולים כשהיה צריך, למרות שהייתי אמורה ללדת בבית (ודווקא נסעתי בעידודה של המיילדת המיועדת!).
נורא קל להאשים את הרופאים, את המיילדת, את אלוהים.... אבל האמת היא, שאף אחד לא אשם. זה מקרה מצער וקשה וכואב לכל הנוגעים בדבר!
ליבי עם ההורים, וליבי עם המיילדת. אני לא חושבת שהיא פעלה ברשלנות, אני מאמינה שהיא עשתה כמיטב יכולתה.

וכן ללדת בבית זה לקחת סיכון
אנחנו קצת חוזרים אחורה, אבל מילא. לחיות זה לקחת סיכון! מי שלא לוקח סיכונים לא חי! אני לקחתי סיכון (די גדול) כשנכנסתי להריון, נגמר רע, נכון. אני לא מתחרטת, חייתי! למדתי מהטעויות שלי, בפעם הבאה יצליח יותר.

וכן ללדת בבית זה לקחת סיכון שברוב המקרים לא יוצא לפועל אבל כשהסטטיסיקה נופלת עליך אתה 100%
נראה סביר שככל שלידות הבית יתפסו תאוצה, ויהיו יותר נשים שבוחרות ללדת בבית, כך יהיו יותר מקרים שלא יגמרו על הצד הטוב ביותר ?(קשה לי להגדיר את המקרה הזה כאסון, סה"כ התינוקת חיה, ומי יודע מה איך זה היה נגמר בבי"ח? אולי באסון אמיתי?).
להחליט בגלל מקרה אחד כזה שזה מסוכן ללדת בבית, נראה לי מגוחך.
אף אחד לא רוצה להיות בצד הרע של הסטטיסטיקה, אבל זה לא אומר שאפשר או רצוי להתעלם מהצד החיובי שלה!

[מיכל_שץ*]

ואם זה מעניין מישהו: הסטטיסטיקה במדינת ישראל לגבי תמותת תינוקות בלידה היא בערך 4 פרומיל, (4 לידות מכל 1000), יוצא מזה שאם יש 140,000 לידות בשנה, יש 560 משפחות שבורות (בערך). - כל זה בבתי חולים.
בנוסף לזה ישנם כל התינוקות שנותרים בחיים, אבל פגועים (מי יודע כמה הם?).
מה הסטיטיסטיקה של לידות הבית? למיטב ידיעתי היא עדיין הרבה יותר טובה. (כולל המקרה האחרון)

[Pלונית_אחרת*]

מיכל יש לי פה דברי כפירה... העלתי את השאלה במהלך השיקולים ללדת בבית אבל לא מצאתי את התשובה.
קראתי (כבר לא זוכרת באיזה מן המקורות) שבישראל מתים כל שנה 800 תינוקות באירועים שקשורים בלידה -( את אומרת 560)כך או כך למיטב הבנתי אין הבחנה בין תינוקות שהם פרי הריון בריא לבין אלו שהם פרי הריון בסיכון - כך שלא בטוחה שהנתון הזה כשלעצמו טוב להשוואה עם תוצאות לידות הבית לכן בהחלטתי למעשה הסתמכתי על מחקרים שנערכו לא בישראל.
(זה מה שטוב במחקר האחרון שהתפרסם בארה"ב - ההשוואה היא ליולדות הריון בריא, לא לכלל הלידות).

[המלאך_שבגן*]

לפלוני אלמוני , את מכירה המשפחה והמילדת ? את יודעת אם מה שהיה שם זה באמת שבלון החמצן היה ריק? האם זאת היתה מילדת מוסמכת ? את יודעת אם הסיבוך היה קשור לזה שהלידה היתה בבריכה ?
אני לא שואלת מתוך חטטנות אני רק רוצה לדעת אם זה מקרה שאפשר היה לצאת ממנו יותר טוב גם בבית או שלא היה אמצעים בבית למרות שנעשה המקסימום האפשרי.
חשוב לי ללמוד את המקרה כדי לדעת ממה להיזהר ואיך לצאת מכזה סיבוך בדרך הכי טובה.

[מיכל_שץ*]

זה מה שטוב במחקר האחרון שהתפרסם בארה"ב - ההשוואה היא ליולדות הריון בריא, לא לכלל הלידות
פילונית, יש לך הפניה למחקר הזה? אני זוכרת שנתקלתי בו, ושהסטט' של לידות הבית היתה יותר טובה. מעניין אותי לקרוא שוב...
המספר שהבאתי הוא נכון ל-2004, המספר שאת הבאת נכון ל-1997(או 8 אני לא בדיוק זוכרת) והוא נאמר ע"י ד"ר מרסדן ווגנר בביקורו בישראל, וצוטט בסרט של שירלי צ'ציק (ללדת בבית). יכול להיות שזו היתה שנה גרועה, ויכול להיות שחל שיפור בתוצאות של בתי החולים.
אבל המספרים לא ממש חשובים. עדיין, כל התינוקות מתו בבית-חולים ורובם, לצערנו, עקב רשלנות רפואית.
אני מכירה המון מקרים של אמהות שאבדו תינוק בגלל תפקוד לקוי של הרופאים, בנתיים לאף אחד עוד לא לקחו את הרשיון, לא איימו להכניס אף-אחד לכלא... המערכת הרפואית יודעת לכסות על עצמה טוב מאוד (וזה נורא מכעיס!). אבל כשמדובר בלידת בית, נורא קל להתנפל על המיילדת ולהאשים אותה בכל תחלואי העולם.
איפה האחריות של ההורים? מישהו הכריח אותם ללדת בבית? למה הם מטילים את האשמה לפתחה של המיילדת? אני מאמינה שהיא עשתה את המקסימום שיכלה בהתאם לנסיבות. הרי אם הלידה הזאת היתה מתרחשת בבית חולים, עד שהיו מעירים את רופא הילדים התורן (צעיר וכמעט חסר נסיון בהחייאת ילודים, יש מספיק כאלה, ראיתי במו עייני), היו יכולים לאבד את התינוקת. אולי בכלל יש לה מזל שילדה בבית ומי שביצע את ההחייאה היו צוות מד"א (שיש להם הכי הרבה נסיון בהחייאה)?
מי יודע?

[אביב_חדש*]

המספר שהבאתי הוא נכון ל-2004,
2001/2002
800 לידות שהתינוק מת וש 200 היו מתים בכל מקרה. כל השאר רשלנות.

[המלאך_שבגן*]

הנה לינק למחקר על לידות בית http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3100879,00.html

[Pלונית_אחרת*]

יש לי תרגום המאמר שתירגמה ענת תל אורן, אם תרצי אשלח לך במייל - המאמר התפרסם ממש לאחרונה.

למה הם מטילים את האשמה לפתחה של המיילדת?
האם הם מטילים את האשמה או האם עושים כן אנשים אחרים והתקשורת?
ז"א זה שבבתי חולים יכולים להיות רשלנים, ושיש נטיה לתקוף מיילדות בית באשר הן לא אומר שמיילדת לא יכולה לנהוג ברשלנות (אם אכן כפי שנאמר ברדיו (מצטטת את בר עדש) המילדת באה עם בלון חמצן לא מלא, הרי שזה נראה כמו רשלנות. ]
ובאותו עניין יש לצטט את שמיכת טלאים שלמינסרים אין מונופול על הטיפשות ולמרדנים אין מונופול על החוכמה. (-: <מהזיכרון, לא מתחייבת שמדוייק>

[פלוני_אלמונית*]

ליבי ליבי על היולדת, כואב לי לחשוב עליה ועל ההתמודדות עם הטרגדיה הזו.
אני מאמינה בלב שלם שהמיילדת עשתה את המקסימום כדי להציל את התינוקת, ואני מתארת לעצמי כמה קשה לה כעת.
אני תוהה האם היא תמצא בתוכה די כוחות ותעצומות נפש בכדי להמשיך במצווה- ולהמשיך ליילד לידות בבית.
אני מתפללת לשלום התינוקת ולרפואה שלמה לכל הנוגעים בדבר.

[Pלונית_אחרת*]

ליבי ליבי על היולדת, כואב לי לחשוב עליה ועל ההתמודדות עם הטרגדיה הזו.
אני מתפללת לשלום התינוקת ולרפואה שלמה לכל הנוגעים בדבר.

<שמחה שכתבת את זה כי אני לא העברתי מהמחשבה לביצוע וזה בעצם הכי חשוב>

[אם_פי_3*]

_ליבי ליבי על היולדת, כואב לי לחשוב עליה ועל ההתמודדות עם הטרגדיה הזו.
אני מאמינה בלב שלם שהמיילדת עשתה את המקסימום כדי להציל את התינוקת, ואני מתארת לעצמי כמה קשה לה כעת.
אני תוהה האם היא תמצא בתוכה די כוחות ותעצומות נפש בכדי להמשיך במצווה- ולהמשיך ליילד לידות בבית.
אני מתפללת לשלום התינוקת ולרפואה שלמה לכל הנוגעים בדבר._

[לוטם_מרווני*]

_ליבי ליבי על היולדת, כואב לי לחשוב עליה ועל ההתמודדות עם הטרגדיה הזו.
אני מאמינה בלב שלם שהמיילדת עשתה את המקסימום כדי להציל את התינוקת, ואני מתארת לעצמי כמה קשה לה כעת.
אני תוהה האם היא תמצא בתוכה די כוחות ותעצומות נפש בכדי להמשיך במצווה- ולהמשיך ליילד לידות בבית.
אני מתפללת לשלום התינוקת ולרפואה שלמה לכל הנוגעים בדבר._
מדליקה נר לרפואה שלמה לתינוקת ומתפללת שהיא תתגבר על הבצקת המוחית ותתאושש היטב.

[תבשיל_קדרה*]

אוף, כמה קשה.
קשה לתינוקת, להוריה, ולמילדת.
אני מתפללת לשלום התינוקת ולרפואה שלמה לכל הנוגעים בדבר


תרשו לי, אחרי קריאת הדיון למעלה (ובהתיחס לשם הדף) -
לפני שעושים פה משפט שדה לפי הסעיפים שהועלו בתקשורת, אני רוצה להזכיר שזה המקצוע, והוא קשה ואלו הסיכונים שבו.
אילו היו בארץ עשרות רבות של מילדות בית, ואלפי לידות בית בשנה, היה ברור שלפעמים יש תקלות, ואת אוספת את עצמך, וממשיכה.
כמו רופאים, כמו אחיות, כמו נהגים (המעורבים בתאונות), כמו סבלים (שמפילים סחורה) - אף אחד מהם לא מפסיק לעבוד בגלל תאונת עבודה.
אבל פה בנושא של לידות בית, אין די נסיון, איך עוד שגרה, ולכן כל תקלה קורית בפעם הראשונה. ובכל פעם-ראשונה כזאת כולם מזדעזעים, וכולם חושבים "שערוריה! בואו נבטל את הדבר הזה", ואפילו אנחנו, שרוצים ללדת בבית, נבהלים מעט, וחושבים "טוב, בואו נשבור את הכלים".
_{זה כמו שציון נמוך במיצ"ב לא גורם להעפת ילד מבי"ס או סגירת בית הספר, אבל מחנכים מהבית מרגישים שהם עלולים - לכאורה - לא לקבל אישור בגלל מיצ"ב}

אני בטוחה ש היא תמצא בתוכה די כוחות ותעצומות נפש בכדי להמשיך במצווה- ולהמשיך ליילד לידות בבית., ואני חושבת שתפקידנו לספק לה את התמיכה - אותו סוג תמיכה שהיה לה (למשל על ידי עמיתיה) אילו נושא לידות הבית היה מקובל, נורמלי, וכל מה שיכול לקרות כבר קרה.

[בת_ההרים*]

איזה ניסיון ומיומנות יש לצוותי חדרי הלידה בהחייאה?
כאן אני רוצה להעיר ולספר שבני השני נולד עם קשיי נשימה(אפגר 4 למדקדקים)ונזקק לשתי החיאות עד שהתאושש ועלה לאפגר 10. כשהמיילדת "קלטה" אותו במצוקה(הוא דבר ראשון הונח עליי ולא חתכו לו את חבל הטבור אבל אז התחיל להכחיל)היא טסה איתו החוצה. התיפקוד של הצוות בחדר הלידה היה מעולה.אני לא נכנסת לפילוסופיה של למה זה קרה לו אלא מה עשו עם זה לכשקרה.
(כמובן שאני לא טוענת שבטוח יותר ללדת בבית חולים אבל לא כדאי להתחיל להשמיץ את בתי החולים בכדי להצדיק פאשלות בלידות בית. לידת בית מוצדקת מעצם היותה לידת בית.על כל סיכוניה ותלאותיה.)
לעומת סיפור שקרה לפני זמן מה שבו תינוקת נולדה במצוקה בלידת בית והצוות האמבולנס לא ידע מה לעשות עם זה. אם המיילדת לא היתה יודעת לבצע החייאה-התינוקת היתה אוכלת אותה בגדול.

[תמר_ס*]

גילה, בשמי ובשם עומר ס אנחנו חותמים על כל מילה שלך.

[טרה_רוסה*]

אני גם רוצה לתמוך באותה מילדת. אני בטוחה שהדיווח חוטא לאמת.
לפני שילדתי בבית, עשיתי זאת מתוך הבנה מלאה כי עלול להיות סיבוך כלשהו, וכי אם חס וחלילה יקרה כזה דבר, עלי לזכור כי באותה מידה יכול היה לקרות בבית חולים. מי ששומע על מקרה כזה ונבהל - שיחשוב טוב טוב לפני שהוא מחליט על לידת בית. לידת בית מסוכנת. אבל גם לידת בית חולים מסוכנת.

[לוטם_מרווני*]

אני מסכימה עם טרה.
אני גם רוצה לתמוך באותה מילדת. אני בטוחה שהדיווח חוטא לאמת.
וגם-
מי ששומע על מקרה כזה ונבהל - שיחשוב טוב טוב לפני שהוא מחליט על לידת בית. לידת בית מסוכנת. אבל גם לידת בית חולים מסוכנת.

אני עדיין מתכננת ללדת בבית.

[פלוני_אלמונית*]

שמעתי ראיון עם האבא בגל"צ. הוא סיפר שהמיילדת ניסתה לעשות החייאה אך בלון החמצן שלה היה ריק. רק כאשר הגיע צוות נט"ן עם בלון חמצן מלא ההחייאה הצליחה.
התינוקת היתה במצוקה נשימתית והמילדת נזקקה להנחיה טלפונית כיצד להנשים. זה נראה לי הזוי ותמוהה איך מילדת בית לא יודעת לעשות החיאה איך אין לה חמצן ואיך היא לא יודעת להנשים?
אני שמעתי (ממקור קרוב) פרטים אחרים. המילדת כן יודעת לעשות החייאה וזה מה שהיא עשתה. היא לא נזקקה לשום הנחיה טלפונית לצורך העניין. כאמור למעלה, החיאה היא דבר מסובך, בודאי החייאה של תינוק שזה עתה נולד, כך שאני לא בטוח כמה אנשים בארץ, כולל רופאים, יכולים להגיד בלב שלם שהם יודעים לעשות החייאה לתינוק בן דקה. חוץ מזה, אם ההחייאה של המילדת עד שהגיע צוות הנט"ן "לא היתה מצליחה" הנזק לתינוקת היה הרבה יותר גדול, כך שגם "הצלחה" אפשר להגדיר לכאן או לכאן.
בנוסף, היה לה חמצן בבלון, אך בזמן ההחיאה, כאשר לא היתה תגובה מהתינוקת, היא בטח מלמלה או אמרה משהו כמו "אולי אין חמצן בבלון" ומכאן האבא הסיק שלא היה חמצן בבלון או שהחמצן לא יצא.

גילה, בשמי ובשם עומר ס אנחנו חותמים על כל מילה שלך.
גמני.

[פלוני_אלמונית*]

תפסיקו כולכם לשפוך את המים עם התינוק.
מיילדת חסרת אחריות עוד לא אומר שאי אפשר ללדת בבית עם אחרות.
למה היא לא הזמינה אמבולנס כשהיו מים מקוניאלים??? למה היא נתנה לה להכנס לבריכה ? הרי כל בר דעת שלא מבין הרבה יודע ששחרור מקוניום ברחם מביע מצוקה.
בבי"ח (הס מלהזכיר פה) לידה אחרי ירידת מים מקוניאלים מבוצעת עם נוכחות רופא ילדים.
אז לא אמרנו סוף ללידות הבית אבל אני מקווה שסוף ללידות הבית של אותה מיילדת חסרת אחריות.
אני מקווה שרשיונה ישלל ,למרות זאת ברור לי שיש מי שימשיכו ללדת איתה כי הן שוכחות שלידה זה חשוב ואפילו מאד אבל אנחנו נכנסות להריון ויולדות כדי לצאת עם תינוק! ורצוי בריא.

[POOH_והתוספות*]

גילה.. מצטרפת גם לכל דברייך...

וגם אני עדיין מתכננת ללדת בבית...

[תבשיל_קדרה*]

לידה אחרי ירידת מים מקוניאלים מבוצעת עם נוכחות רופא ילדים
ילדתי בבית חולים תאומים, הראשונה אחרי ירידת מים מקוניאליים בבית, ללא נוכחות של רופא ילדים.

[א_ילת*]

פלוני אלמוני, הייתי שמחה להגיב על דבריך, אבל דברים חריפים שכאלו דורשים חתימה. אפילו שם בדוי, אבל לא פלוני אלמונית.

[א_ילת*]

טוב נו, גם לפלוני אלמוני שמעליך. על עובדות כדאי לחתום, כדי שאוכל להתייחס אליהם כעובדות ולא כאל רכילות.

[עומר_ס*]

נהיה לי כאב ראש מלחשוב על תביעת דיבה נגד "פלוני אלמונית" שכתב באתר וויקי.

[אשכר_ש*]

כואב הלב מהמקרה ליבי עם המשפחה והמיילדת.
אני לפני החלטה סופית אם ללדת בבית וזה מוסיף דילמות. אני מרגישה שחסרים כאן מלא פרטים בשביל להגיע לאיזו מסקנה.
כתבו כאן באחת ההודעות, שמי שהסיפור הזה מפחיד אותה לא צריכה ללדת בבית... אני חושבת שזה לא נכון, צריך להגיע להחלטה על לידה ביתית לאחר שהכל נלקח בחשבון וזה לגיטימי לפחד מזה. אני לא מבינה למה הנושא של לידות בית נחשב לפעמים כ"שחור-לבן"- או שאת מסורה לזה לחלוטין או שאת מהססת קצת ואז זה לא מתאים לך.
אני חושבת שחששות זה חלק מאוד לגיטימי מהענין והראיה לכך היא שאחת השאלות שכמעט תמיד עולה בפגישה ראשונה עם מיילדת בית היא מצבי חירום ודרך ההתמודדות שלה איתם.
אני מזמינה אתכם לדון בנושא גם בקומונת (פורום מצומצם) לידות בית שנפתחה בתפוז: http://communa.tapuz.co.il/homebirth תוספת קטנה לאתר המקסים הזה, בתמיכה בלידות בית בישראל.

[אם_פי_3*]

אולי כל בר דעת שלא מבין הרבה יודע ששחרור מקוניום ברחם מביע מצוקה. אבל כל בר דעת שמבין קצת יותר, יודע ששחרור מקוניום ברחם הוא תהליך טבעי, שרק לפעמים מביע מצוקה, ובד"כ נלווים לכך סימנים נוספים. אני לא מכירה מספיק טוב את המקרה המדובר אבל בטוחה שנעשה שיקול דעת. חכמת ה"בדיעבד" היא מפוקפקת. יתכן שהיתה טעות בשיקול דעת (וזה קורה גם לחכם באדם) אבל יתכן גם, ששיקול הדעת היה סביר - והמציאות הכתה בכל זאת.
לפני ששוללים לאותה מיילדת את הרשיון - יש כמה רופאים, עם "ילדים מתים ברזומה" שצריך לשלול להם את הרשיון קודם. שם, משום מה, זה אפילו לא עלה כאפשרות, גם כשהרשלנות היתה ברורה (וכאן - התינוקת חיה! כלומר כן הצילו אותה. אי אפשר לדעת אם בבי"ח היו תוצאות טובות או גרועות יותר. מאד יתכן ששימוש בחומרים כימיים, הנפוץ כל כך בבי"ח, במיוחד כשישנה מצוקה - היה גורם למצוקה רבה יותר ונזק גדול יותר).

[טרה_רוסה*]

כתבו כאן באחת ההודעות, שמי שהסיפור הזה מפחיד אותה לא צריכה ללדת בבית... אני חושבת שזה לא נכון, צריך להגיע להחלטה על לידה ביתית לאחר שהכל נלקח בחשבון וזה לגיטימי לפחד מזה.
הכל נלקח בחשבון אמור לכלול מראש מצב כזה, שמשהו משתבש. אם סיפור כזה מבהיל אותך, סימן שלא לקחת הכל בחשבון, ואת יוצאת מנקודת הנחה שאין שום סיכוי בעולם שמשהו ישתבש בלידת הבית שלך.
אני לא מבינה למה הנושא של לידות בית נחשב לפעמים כ"שחור-לבן"- או שאת מסורה לזה לחלוטין או שאת מהססת קצת ואז זה לא מתאים לך.
כי אם את מהססת, וחס וחלילה משהו ישתבש בלידה שלך, את לעולם לא תסלחי לעצמך. לעומת זאת, אם את שלמה עם זה ומודעת לכך שיש סיכונים אבל לא יותר מאשר בבית חולים, ומשהו ישתבש, עדיין תוכלי להיות שלמה עם ההחלטה שלך.

[מונו_נוקי*]

לפני ששוללים לאותה מיילדת את הרשיון
לא נראה לי שזה הכיוון. יש צורך ליולדות בית לשמוע את הפרטים, לפני כן ברור שאין מה לשפוט.
עם זה חשוב מאד ליולדותבית לדעת מה קרה.

[ורד_לב*]

לבי לבי עם היולדת ומשפחתה....
וגם עם המיילדת

[פלוני_אלמונית*]

עם זה חשוב מאד ליולדות בית לדעת מה קרה.
מי שמחליטה ללדת בבית צריכה לעשות את כל השיקולים, כמובן כולל חוות דעת על המיילדת שהיא הולכת ללדת איתה. בניגוד למה שקורה בבית החולים, לא ניתן לרוב לבחור, לא את הרופא ולא את המיילדת, ובכל מקרה לא ניתן לבדוק את הרזומה של אף אחד מהם (כולל לא של המרדים, הסניטר והחשמלאי) שגם להם חלק אפשרי בפתרון של קטסטרופה אפשרית.

אבל היות שהעובדות לא ברורות, באמת לא צריך לשפוך את לידות הבית יחד עם המקרה, ובכל מקרה זה מוגזם לקפוץ למסקנות כמו:
מיילדת חסרת אחריות עוד לא אומר שאי אפשר ללדת בבית עם אחרות.

ומשהו שחשבתי - מישהו פעם בדק את הרזומה של כל הפאראמדיקים שניסו ולא הצליחו לבצע החייאה בעקבות תאונה/פיגוע? מישהו פיטר אותם? מישהו האשים אותם במשהו? מישהו תבע אותם?

נראה לי שכל הסמנטיקה של "לתבוע" ו"להאשים" צריכה לצאת מתוך נושא לידות הבית, ומי שמתכוון להשתמש במילים האלו עדיף שילך למקום שם זה מקובל.

[פלוני_אלמונית*]

אף אחד לא יכול לדעת "באמת" מה קרה.
רק ההורים והמיילדת.
האבא אמר מה שאמר,למה אתם חושבים שזה לא "באמת מה שקרה?" ואם המיילדת תגיד משהו אחר? דוקא אצלה נמצאת האמת?
ממי אתם מצפים שיוציא את האמת לאור?
ושוב לא נאמר פה שלידות בית הן אסון,אבל ברור שלא כל לידה מתאימה להיות לידת בית.
ידוע לי שמילדות בית אחרות מעבירות לבית חולים יולדת עם מים מקוניאלים.
וגילה,זה שמילדת בית לא אחראית עוד לא הופך כל מיילדת בבי"ח לאחראית וכזכור לך אותה מיילדת יילדה בבית חולים לפני שהפכה למיילדת בית
הנוהל בב"יח זה נוכחות רופא ילדים אחרי מים מקונאלים ושאיבה מיידית של מערכת הנשימה של התינוק.
בליעת מים מקוניאליים יכולה להגמר בכלום או באסון.
השאלה היא לא למה לא ללדת בבית אלא למה ללדת בבית לידה בסיכון.

[פלוני_אלמונית*]

זוכרים את הויכוח על הביטוח? ולמה הוא חשוב בכלל?
אז נכון שאם תינוק מת זה לא יזיר אותו אבל טיפול בתינוק פגוע מח יכול להיות הבדל של שמיים וארץ עם תקציב בלתי מוגבל ובלעדיו.
ד"א היא מבוטחת?

[א_ילת*]

פלוני אלמוני, גילה כבר הסבירה שהיא ילדה בבית חולים עם מים מקונילים בלי נוכחות רופא. זאת עובדה. בניגוד לרכילות שאנחנו מקשקשים פה.
ע"פ הנחיות משרד הבריאות כל הלידות הן בסיכון. מעטות הנשים ש"זכאיות" ללדת בבית ע"פ ההנחיות שלהם.

[מונו_נוקי*]

נראה לי שכל הסמנטיקה של "לתבוע" ו"להאשים" צריכה לצאת מתוך נושא לידות הבית, ומי שמתכוון להשתמש במילים האלו עדיף שילך למקום שם זה מקובל.
אין שום תועלת בלתבוע או להאשים. רק להבין את הסיטואציה. העובדה שיש סיכונים בלידת בית לא אומרת שלא לגיטימי לדעת מהם.

[תבשיל_קדרה*]

אין שום תועלת בלתבוע או להאשים. רק להבין את הסיטואציה.
את ה "תחקיר אירוע" אפשר לעשות כשהרוחות ירגעו, ולא חייבים בפומבי ובהתבסס על שמועות.
זה באמת רעיון טוב (שאני מעריכה שמתבצע) שמילדות אחרות ילמדו מהמקרה הזה. מכל מקרה.


הנוהל בב"יח זה נוכחות רופא ילדים אחרי מים מקונאלים ושאיבה מיידית של מערכת הנשימה של התינוק
כאמור - לא זה ולא זה. ילדה בריאה |טפו טפו|
לגבי נהלים - באמת מילדת בית החולים שלי (הנפלאה!) היתה אמורה לקרוא לרופאים לקראת סוף הלידה, משום שילדתי תאומים (ולא בגלל המים המקוניאליים), אבל קראה להם רק אחרי שכל אחד מהילדים נולד (ואמרה לי את זה). עיגלה פינה (של הנהלים). בבקשה אל תאשימי גם אותה בחוסר אחריות.

[תבשיל_קדרה*]

פלוני אלמוני, בבקשה בחרי לך ניק (ועדיף - השתמשי בניק המוכר שלך).
מאוד קשה לי לדבר עם מישהו שמפחד לעמו מאחורי דעותיו.
אני נאלצת להגיב לדבריך, משום אי הדיוקים שבהם.

[תבשיל_קדרה*]

ועוד - בלהט הויכוח נשכח העיקר -

• האם אתם זוכרים להתפלל לשלום התינוקת?

אנא, עשו זאת (כל אחד בדרכו).*

[מיכל_שץ*]

אם ההחייאה של המילדת עד שהגיע צוות הנט"ן "לא היתה מצליחה" הנזק לתינוקת היה הרבה יותר גדול, כך שגם "הצלחה" אפשר להגדיר לכאן או לכאן.
אני רוצה לחזק את מה שנאמר כאן. החייאה לוקחת זמן, המיילדת התחילה בהחייאה, הצוות המשיך (כי הם הגיעו, והם יותר מאחד - הרבה יותר קל ויותר יעיל לבצע החייאה ב-4 ידיים), ההחייאה הצליחה במשמרת של מד"א.

אני בטוחה ש היא תמצא בתוכה די כוחות ותעצומות נפש בכדי להמשיך במצווה- ולהמשיך ליילד לידות בבית., ואני חושבת שתפקידנו לספק לה את התמיכה - אותו סוג תמיכה שהיה לה (למשל על ידי עמיתיה) אילו נושא לידות הבית היה מקובל, נורמלי, וכל מה שיכול לקרות כבר קרה
מצטרפת לדברי גילה וגם לתפילות לשלומה של התינוקת.

[פלוני_אלמונית*]

אני לא כותב פה באופן קבוע לכן אין לי שם.
זה לא הסתתרות לא חשבתי לשנות שם כי זה מה שהופיע לי במחשב

[ב_דרך*]

_לבי לבי עם היולדת ומשפחתה....
וגם עם המיילדת_

[חן*]

שלום לכולם. אני אב עתידי לבת שתוולד בעזרת השם בקרוב ,בלידת בית. אנחנו אמורים ללדת עם אותה מיילדת שנכחה בלידת הבית המדוברת כ"כ. אני וזוגתי תקווה, שהיא תזכה למצוא את כוחות הנפש הדרושים להתגבר על הטראומה שעברה- וליילד את הבת שלנו. הלידה שלנו אמורה להיות הלידה הבאה שלה. בסופו של דבר כל אחד עושה את החלטותיו. עלי ועל זוגתי עבר יום קשה מאד באותו היום. (המיילדת התקשרה אלינו מיד- ע"מ שנוכל להחליט את הנכון ביותר לנו). קשה כי התפללנו לשלום כולם, והתינוקת יותר מכל כמובן. כל הסיפור לא פגע כלל ברצוננו ללדת בבית. והאם מקרים של מוות או כמעט מוות בלידה בבי"ח ישנו את דעתם של ההורים שעומדים ללדת בבי"ח?? מה שחשוב לי לומר הוא, שכל אחד צריך לעשות את מה שנראה לו הנכון ביותר. (נכון לא רק לגבי לידה כמובן...) יש נטייה של רוב האנשים, ואני בינהם לפעמים- להתווכח ולנסות לשכנע את מי שלא מחזיק בדעתו, רק ע"מ שירגיש חזק יותר בהחלטתו שלו עצמו. לטעמי- אין מקום לויכוח. כל אחד יעשה את מה שנראה לו הנכון ביותר בשבילו. אני קורא באתר זמן רב, וזו לי פעם ראשונה שאני כותב. פעמים רבות נפעמתי מכתביהם של אחרים והרגשתי מאד מחוזק מהם או שאמרתי לעצמי "וואו! זה נכון, בכלל לא חשבתי על זה כך...". כלומר זה לא שאין טעם בכתיבת דעתך. אבל זו דעתך בלבד. אני מסתפק בהדלקת נר לשלום התינוקת וחיזוק ידיה של המיילדת (את יתר הנוכחים בלידה איני מכיר אישית). תודה רבה לכולכם האתר הזה מרחיב דעתי ורוחי. אני מאחל גם לי ולזוגתי לידה טובה, נכונה ועם שאר רוח.אנחנו מתחילים היום שבוע 40... שבת שלום

[טרה_רוסה*]

לחן ובת זוגו, מאחלת לכם לידת בית נפלאה @}

[מונו_נוקי*]

לידה נפלאה@}

[נורמה_טבעית*]

לחן ובת זוגו, מאחלת לכם לידת בית נפלאה