האם יש משפחות מאושרות
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
אני שואלת כי אני פשוט רוצה לדעת.
בימים אלו האושר הוא ממני והלאה.
מרגישה תחושות קשות של תיעוב עצמי.
אשמח לתגובות
בימים אלו האושר הוא ממני והלאה.
מרגישה תחושות קשות של תיעוב עצמי.
אשמח לתגובות
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
בטח שיש. עם עליות ומורדות דילמות ופתרונות, לפעמים צריך סבלנות ולפעמים לנקוט בפעולות על מנת ליצור שינוי. הולכת ממש עכשיו לכתוב כללים חדשים ולתלות על דלת המקרר.... בהצלחה!
בטח שיש. עם עליות ומורדות דילמות ופתרונות, לפעמים צריך סבלנות ולפעמים לנקוט בפעולות על מנת ליצור שינוי. הולכת ממש עכשיו לכתוב כללים חדשים ולתלות על דלת המקרר.... בהצלחה!
-
- הודעות: 833
- הצטרפות: 18 יולי 2010, 13:26
- דף אישי: הדף האישי של עולם_חדש_מופלא*
האם יש משפחות מאושרות
_בימים אלו האושר הוא ממני והלאה.
מרגישה תחושות קשות של תיעוב עצמי._
לצערי זה כל מה שיש לי להציע כרגע
מרגישה תחושות קשות של תיעוב עצמי._
לצערי זה כל מה שיש לי להציע כרגע
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
האם יש משפחות מאושרות
אני לא יכולה לענות לך לגבי המשפחה שלי. אני בזוגיות והיא די מאושרת. עוד אין לנו ילדים, אז אני מניחה שזו לא ממש משפחה.
אבל באתי ממשפחה שלא היה קל לגדול בה ועכשיו היא די מאושרת או לפחות שמחה ומצחיקה. כך שזה גם עניין של זמן ופרספקטיבה, אני חושבת. הדברים אף פעם לא נשארים כמו שהם.
ועוד משהו שעלה אצלי כשקראתי את הדברים שלך, אני מקווה שזה יעזור לך כמו שזה עזר לי. המטפלת שלי אמרה לי פעם שהאושר כשלעצמו לא יכול להיות המטרה של אנשים מאושרים. שהיא לא מכירה אנשים מאושרים שהאושר הייתה המטרה שלהם.
אושר זו מטרה עצומה וגם הכותרת הזו: משפחה מאושרת או לא מאושרת היא נורא גדולה. גדולה מדי. אולי לפרק את זה קצת זה יעזור.
אבל באתי ממשפחה שלא היה קל לגדול בה ועכשיו היא די מאושרת או לפחות שמחה ומצחיקה. כך שזה גם עניין של זמן ופרספקטיבה, אני חושבת. הדברים אף פעם לא נשארים כמו שהם.
ועוד משהו שעלה אצלי כשקראתי את הדברים שלך, אני מקווה שזה יעזור לך כמו שזה עזר לי. המטפלת שלי אמרה לי פעם שהאושר כשלעצמו לא יכול להיות המטרה של אנשים מאושרים. שהיא לא מכירה אנשים מאושרים שהאושר הייתה המטרה שלהם.
אושר זו מטרה עצומה וגם הכותרת הזו: משפחה מאושרת או לא מאושרת היא נורא גדולה. גדולה מדי. אולי לפרק את זה קצת זה יעזור.
האם יש משפחות מאושרות
שאלה נוגעת . זה תלוי מתי תפסת את הקורא. היום הוא יגיד זיפת, מחר הוא יגיד סבבה. גם אצלך אני מניחה שזה כך,
מאחלת לך טוב,
מאחלת לך טוב,
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
האם מי מכן שמרגישה מאושרת בזוגיות ובחיים תמיד מרגישה שטוב לה בזוגיות?
האם לפעמים אתן מרגישות שעשיתן טעות בבחירת בן הזוג?
שהחיים במחיצתו אינם מאושרים? ולפעמים דווקא כן.
הצילו
האם לפעמים אתן מרגישות שעשיתן טעות בבחירת בן הזוג?
שהחיים במחיצתו אינם מאושרים? ולפעמים דווקא כן.
הצילו
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 05 נובמבר 2008, 12:10
- דף אישי: הדף האישי של לילך_רוכל*
האם יש משפחות מאושרות
מקשיבה לך
-
- הודעות: 1677
- הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
- דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית
האם יש משפחות מאושרות
קוראת.
ץ
ץ
-
- הודעות: 15
- הצטרפות: 26 יוני 2004, 12:43
האם יש משפחות מאושרות
_האם לפעמים אתן מרגישות שעשיתן טעות בבחירת בן הזוג?
שהחיים במחיצתו אינם מאושרים? ולפעמים דווקא כן._
כן. ולפעמים שהוא ממש מושלם בניהול משק הבית המשותף, אבל ממש גרוע בהתייחסות לילדים.
ולפעמים שהוא מפרנס ממש מצוין אבל זיון ממש גרוע. או סתם לא בא לי עליו.
ולפעמים שממש כיף לבלות ולדבר אתו, ולפעמים שהוא ממש משעמם ומה לעזאזל אני אעשה איתו אחרי שהילדים יעזבו את הבית.
ומה יהיה יותר טוב או רע למשפחה - לפרק אותה או להמשיך באופן הלא מושלם הזה? או לעשות שינוי אחר? או לנסות (שוב) לטפל.
אין לי פתרונות. זה המקום שתפס אותי בהזדהות אתך.
כמשפחה אני מרגישה שבסך הכול אנחנו מאושרים, וכמו שאמרו פה למעלה, כשאנחנו ממש לא אז אנחנו משנים, וכמובן שגם בתוך האושר היחסי - יש תמיד עניינים.
את מדברת על משפחה או על זוגיות?
שהחיים במחיצתו אינם מאושרים? ולפעמים דווקא כן._
כן. ולפעמים שהוא ממש מושלם בניהול משק הבית המשותף, אבל ממש גרוע בהתייחסות לילדים.
ולפעמים שהוא מפרנס ממש מצוין אבל זיון ממש גרוע. או סתם לא בא לי עליו.
ולפעמים שממש כיף לבלות ולדבר אתו, ולפעמים שהוא ממש משעמם ומה לעזאזל אני אעשה איתו אחרי שהילדים יעזבו את הבית.
ומה יהיה יותר טוב או רע למשפחה - לפרק אותה או להמשיך באופן הלא מושלם הזה? או לעשות שינוי אחר? או לנסות (שוב) לטפל.
אין לי פתרונות. זה המקום שתפס אותי בהזדהות אתך.
כמשפחה אני מרגישה שבסך הכול אנחנו מאושרים, וכמו שאמרו פה למעלה, כשאנחנו ממש לא אז אנחנו משנים, וכמובן שגם בתוך האושר היחסי - יש תמיד עניינים.
את מדברת על משפחה או על זוגיות?
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
נשואים שש וחצי שנים. שלושה ילדים. קטנים. מרגישה שלא אוהבת אותו כבר הרבה זמן. מצד שני, לפעמים מתמלאת באהבה גדולה. לא עושים הרבה דברים יחד. מקנאה בזוגות ומשפחות שבחגים וחופשות תמיד מטיילים יחד. עם חברים. אצלנו הבדידות שולטת. אני במצב רוח רע רוב הזמן. הבנים מושפעים מזה.
רציתי לשמוע איך זה עובד במשפחות נורמליות. מאושרות?
רציתי לשמוע איך זה עובד במשפחות נורמליות. מאושרות?
-
- הודעות: 15
- הצטרפות: 26 יוני 2004, 12:43
האם יש משפחות מאושרות
את חושבת שבילוי עם אנשים אחרים יפתור את הבעיות שלכם ביניכם?
נשמע שצריך לפנות זמן אליכם כזוג. יודעת שזה נורא קשה עם שלושה ילדים קטנים תוך שש שנים (לי זה נשמע קשה בטירוף).
נשמע שצריך לפנות זמן אליכם כזוג. יודעת שזה נורא קשה עם שלושה ילדים קטנים תוך שש שנים (לי זה נשמע קשה בטירוף).
האם יש משפחות מאושרות
רציתי לשמוע איך זה עובד במשפחות נורמליות
ככה זה עובד במשפחות נורמליות. בדיוק כמו אצלך.
לפעמים נהדר, לפעמים סתם, לפעמים נורא.
כשאת מסתכלת על משפחות אחרות, אינך יודעת אף פעם מה קורה אצלן. אל תקנאי באחרים כי לכולנו יש התמודדויות והן קשות לפעמים.
אצלנו הבדידות שולטת. אני במצב רוח רע רוב הזמן. הבנים מושפעים מזה.
אז לך הבדידות קשה ואת צריכה להתמודד איתה ולחפש פתרונות שייטיבו איתך. כשתהיי מסופקת יותר מחייך, תרגישי טוב יותר וזה ישליך גם על ילדייך.
המילה "אושר" היא בעלת משמעות שונה לכל אחד. אושר אינו מצב קיים תמידי. הוא "פיק" בחיים כמו שהדכדוך הוא "דאון" ובאמצע טווח נרחב בגוונים אפורים יותר.
קשה לך עם האמצע? זקוקה לגירויים או לדרמות? מה את חושבת שיעזור לך?
ככה זה עובד במשפחות נורמליות. בדיוק כמו אצלך.
לפעמים נהדר, לפעמים סתם, לפעמים נורא.
כשאת מסתכלת על משפחות אחרות, אינך יודעת אף פעם מה קורה אצלן. אל תקנאי באחרים כי לכולנו יש התמודדויות והן קשות לפעמים.
אצלנו הבדידות שולטת. אני במצב רוח רע רוב הזמן. הבנים מושפעים מזה.
אז לך הבדידות קשה ואת צריכה להתמודד איתה ולחפש פתרונות שייטיבו איתך. כשתהיי מסופקת יותר מחייך, תרגישי טוב יותר וזה ישליך גם על ילדייך.
המילה "אושר" היא בעלת משמעות שונה לכל אחד. אושר אינו מצב קיים תמידי. הוא "פיק" בחיים כמו שהדכדוך הוא "דאון" ובאמצע טווח נרחב בגוונים אפורים יותר.
קשה לך עם האמצע? זקוקה לגירויים או לדרמות? מה את חושבת שיעזור לך?
-
- הודעות: 1113
- הצטרפות: 07 דצמבר 2002, 09:46
- דף אישי: הדף האישי של מיה_גל*
האם יש משפחות מאושרות
אז לך הבדידות קשה
שמיים, את מחפשת את האושר בחוץ, מחוץ לך. האושר שלך תלוי באיכות הזוגיות שלך.
גם אני, כמו רוזמרין, מציעה לך לחפש את האושר שלך, זה שאינו תלוי בדבר.
לתפיסתי, בשונה מרוזמרין, האושר הוא מצב קיומי נצחי, בלתי משתנה. האושר הוא המקום השקט, השלו, הבטוח, שנמצא בעומקך. המקום שלא מושפע בכלל מעד כמה סוער יהיה העולם שסביבך, מעד כמה סוערת הדרמה שאת נמצאת בה ברגע נתון, או מעד כמה הגדולה השמחה שאופפת אותך ברגע נתון אחר.
אל המקום השקט הזה ניתן להגיע וכשאת מגיעה אליו ומכירה אותו, הוא שלך לנצח, את יכולה להגיע אליו תמיד, לא משנה מה קורה בחוץ.
בנוגע לזוגיות, ייתכן ובאמת הזוגיות הזו לא נכונה לך וייתכן שפשוט צריך להשקיע בזוגיות שלכם, לתת לה זמן שהוא רק שלה, לא זמן משפחתי אלא זמן זוגי נטו. זוגיות צריך לתחזק ולשפר כל הזמן אחרת יש לה נטייה לשקוע, להתמוסס אל תוך הקשיים של היום-יום.
אחד השינויים שתוכלי לעשות בזוגיות זה באמת למצוא את המקום המאושר שלך, שינוי כזה בהכרח ישפיע על כל המערך הזוגי שלכם, וגם על המערך המשפחתי כולו.
ובאמת עוד משהו שיעזור לך זה לראות שהחיים נעים בגלים, אין קוים ישרים, לפעמים אנחנו בגל טוב, מרומם, משמח, ולפעמים בגל מוריד, מתכנס. ושניהם טובים, שניהם חלק מהמהות הכוללת של החיים.
שמיים, את מחפשת את האושר בחוץ, מחוץ לך. האושר שלך תלוי באיכות הזוגיות שלך.
גם אני, כמו רוזמרין, מציעה לך לחפש את האושר שלך, זה שאינו תלוי בדבר.
לתפיסתי, בשונה מרוזמרין, האושר הוא מצב קיומי נצחי, בלתי משתנה. האושר הוא המקום השקט, השלו, הבטוח, שנמצא בעומקך. המקום שלא מושפע בכלל מעד כמה סוער יהיה העולם שסביבך, מעד כמה סוערת הדרמה שאת נמצאת בה ברגע נתון, או מעד כמה הגדולה השמחה שאופפת אותך ברגע נתון אחר.
אל המקום השקט הזה ניתן להגיע וכשאת מגיעה אליו ומכירה אותו, הוא שלך לנצח, את יכולה להגיע אליו תמיד, לא משנה מה קורה בחוץ.
בנוגע לזוגיות, ייתכן ובאמת הזוגיות הזו לא נכונה לך וייתכן שפשוט צריך להשקיע בזוגיות שלכם, לתת לה זמן שהוא רק שלה, לא זמן משפחתי אלא זמן זוגי נטו. זוגיות צריך לתחזק ולשפר כל הזמן אחרת יש לה נטייה לשקוע, להתמוסס אל תוך הקשיים של היום-יום.
אחד השינויים שתוכלי לעשות בזוגיות זה באמת למצוא את המקום המאושר שלך, שינוי כזה בהכרח ישפיע על כל המערך הזוגי שלכם, וגם על המערך המשפחתי כולו.
ובאמת עוד משהו שיעזור לך זה לראות שהחיים נעים בגלים, אין קוים ישרים, לפעמים אנחנו בגל טוב, מרומם, משמח, ולפעמים בגל מוריד, מתכנס. ושניהם טובים, שניהם חלק מהמהות הכוללת של החיים.
-
- הודעות: 15
- הצטרפות: 26 יוני 2004, 12:43
האם יש משפחות מאושרות
מרגישה שלא אוהבת אותו כבר הרבה זמן. מצד שני, לפעמים מתמלאת באהבה גדולה
מזדהה. מגיע במחזוריות לא מפתיעה אגב.
מזדהה. מגיע במחזוריות לא מפתיעה אגב.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
מאוד עוזר לי לקרוא את תגובותיכן. בהמשך אתפנה לכתוב יותר. בינתיים תודה (-:
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
זו הייתי אני כאן למעלה..
האם יש משפחות מאושרות
האם מי מכן שמרגישה מאושרת בזוגיות ובחיים תמיד מרגישה שטוב לה בזוגיות?
שלום לך,
תמיד טוב לי בזוגיות. באמת. אולי כי תמיד טוב לי. אולי כי יש לי בן זוג נהדר.
אני חושבת שזה משום שאני אחראית על האושר שלי ולא אף אחד אחר. זו השורה התחתונה של הבנה מאד עמוקה. אני כותבת לך כדי שתראה שיש גם תשובה כזו בקשת התשובות שתקבלי.
באופן ספציפי - נישואים שש שנים ושלושה ילדים זו נקודה בזמן שהיא מאד עמוסה, פיזית, רגשית. אני משערת שאתם מותשים מרצף של לילות ללילות שינה, משינויים הורמונליים חוזרם ונשנים (הריון, הנקה, קדם וסת, וסת חוזרת, הריון וכו'). ממש לצמוח יחד לתוך הזוגיות עם ההורות. קשה קשה קשה. נראה לי בכל מקרה משהו שמצדיק ליווי מקצועי תומך כלשהו, לשניכם יחד, לכל אחד בנפרד, מה שמתאים לכם.
<מרגיעון תוצרת אמא שלי: "המציאות היא מה שמוצאים בה". יש לך בן זוג, יש לך שלושה ילדים, יש לך רגעים של אהבה גדולה. זה הרבה. יש לך הון. עכשיו את יכולה להמשיך לחפש וללמוד איך להגדיל אותו. בהצלחה>
שלום לך,
תמיד טוב לי בזוגיות. באמת. אולי כי תמיד טוב לי. אולי כי יש לי בן זוג נהדר.
אני חושבת שזה משום שאני אחראית על האושר שלי ולא אף אחד אחר. זו השורה התחתונה של הבנה מאד עמוקה. אני כותבת לך כדי שתראה שיש גם תשובה כזו בקשת התשובות שתקבלי.
באופן ספציפי - נישואים שש שנים ושלושה ילדים זו נקודה בזמן שהיא מאד עמוסה, פיזית, רגשית. אני משערת שאתם מותשים מרצף של לילות ללילות שינה, משינויים הורמונליים חוזרם ונשנים (הריון, הנקה, קדם וסת, וסת חוזרת, הריון וכו'). ממש לצמוח יחד לתוך הזוגיות עם ההורות. קשה קשה קשה. נראה לי בכל מקרה משהו שמצדיק ליווי מקצועי תומך כלשהו, לשניכם יחד, לכל אחד בנפרד, מה שמתאים לכם.
<מרגיעון תוצרת אמא שלי: "המציאות היא מה שמוצאים בה". יש לך בן זוג, יש לך שלושה ילדים, יש לך רגעים של אהבה גדולה. זה הרבה. יש לך הון. עכשיו את יכולה להמשיך לחפש וללמוד איך להגדיל אותו. בהצלחה>
האם יש משפחות מאושרות
זה תקופתי וזה בא והולך. כמו האחרות פה אני יודעת שהקטנה הייתה מאוד קטנה היה תקופה קשה במיוחד. ככל שהיא גדלה נהיה יותר קל.
תנסי להקל על העומס שלכם, סוף שבוע רומנטי, כאלה.
תנסי להקל על העומס שלכם, סוף שבוע רומנטי, כאלה.
-
- הודעות: 9
- הצטרפות: 18 דצמבר 2008, 11:31
האם יש משפחות מאושרות
נאמר כבר שאין דבר העומד בפני הרצון וזה נכון מאד לנושא האושר האישי והמשפחתי.
אושר משפחתי אינו קיים כי למשפחה אין רצון ואין לה יכולת לבחור להיות מאושרת
רק פרטים במשפחה, שיש להם יכולת בחירה יכולים, אם הם רוצים להיות מאושרים.
אם האנשים במשפחה מאושרים, המשפחה מאושרת. כמו במשפחה הנהדרת שלי.
מחקרים מראים שרוב האנשים בוחרים שלא להיות מאושרים.
זה אולי מוזר, אבל הבחירה בלא להיות מאושר היא הבחירה הנראית לכאורה קלה יותר
הבחירה באושר נראית קשה מפרכת ומיגעת
ברור שהמציאות, לפחות לדעתי היא הפוכה.
אושר אישי ומשפחתי הם מקור בלתי נדלה לשמחה אנרגיה וחיוניות.
מניסיוני הרבה מאד אנשים לא רוצים להיות מאושרים ונהנים מאד לקטר על כך שהם לא מאושרים
הם גם מאשימים בכך את כל העולם ולפעמים גם את עצמם אבל שוכחים שהטרוניות הללו לא יגרמו להם לאושר.
מה את רוצה?
אושר משפחתי אינו קיים כי למשפחה אין רצון ואין לה יכולת לבחור להיות מאושרת
רק פרטים במשפחה, שיש להם יכולת בחירה יכולים, אם הם רוצים להיות מאושרים.
אם האנשים במשפחה מאושרים, המשפחה מאושרת. כמו במשפחה הנהדרת שלי.
מחקרים מראים שרוב האנשים בוחרים שלא להיות מאושרים.
זה אולי מוזר, אבל הבחירה בלא להיות מאושר היא הבחירה הנראית לכאורה קלה יותר
הבחירה באושר נראית קשה מפרכת ומיגעת
ברור שהמציאות, לפחות לדעתי היא הפוכה.
אושר אישי ומשפחתי הם מקור בלתי נדלה לשמחה אנרגיה וחיוניות.
מניסיוני הרבה מאד אנשים לא רוצים להיות מאושרים ונהנים מאד לקטר על כך שהם לא מאושרים
הם גם מאשימים בכך את כל העולם ולפעמים גם את עצמם אבל שוכחים שהטרוניות הללו לא יגרמו להם לאושר.
מה את רוצה?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
מושג האושר הוא בעייתי, כי הוא שולח אותנו למחוזות האשלייה, במקום לחיות בהנאות הקטנות של היום יום. הדרך אל האושר יכולה להיות רצופה הנאות שאנחנו עלולים להחמיץ. בייחוד אנחנו מרבים להחמיץ את שביעות הרצון הרבה שעשוייה להיות בצדדים לאורך כל הדרך. האם נתמקד בהנאה מפרחי הורדים, או נכאוב מהקוצים?
בייחוד אנחנו הצברים מלאי הקוצים. אפילו הפרי העסיסי, מכוסה קוצים. אבל איזה פרי טעים. הדקירה תחלוף וטעם הפרי יישאר. קוצר רוח בקטיף, משאיר אותנו עם מכאובי הקוצים בלבד, והפרי הטעים יישאר להירקב על השיח הקוצני.
יש כאלה שניחנו ביכולת טבעית לבשל. תמיד הארוחות הן ארוחות גורמה. אבל גם מי שאין לא הכשרון הטבעי הזה, יכול ללמוד לבשל ארוחות טעימות למדי. צריך להגיד לו אם הוא לא שם מלח ופלפל. (או תבלינים אחרים). או שהאוכל מלוח מדי ואי אפשר לאכול אותו. בטח לא להינות ממנו. צריך להסביר לו כמה מים שמים עם האורז, איזו להבה וכמה זמן זה מתבשל.
את רוצה להיות רעבה? להמשיך לאכול אוכל תפל?
בייחוד אנחנו הצברים מלאי הקוצים. אפילו הפרי העסיסי, מכוסה קוצים. אבל איזה פרי טעים. הדקירה תחלוף וטעם הפרי יישאר. קוצר רוח בקטיף, משאיר אותנו עם מכאובי הקוצים בלבד, והפרי הטעים יישאר להירקב על השיח הקוצני.
יש כאלה שניחנו ביכולת טבעית לבשל. תמיד הארוחות הן ארוחות גורמה. אבל גם מי שאין לא הכשרון הטבעי הזה, יכול ללמוד לבשל ארוחות טעימות למדי. צריך להגיד לו אם הוא לא שם מלח ופלפל. (או תבלינים אחרים). או שהאוכל מלוח מדי ואי אפשר לאכול אותו. בטח לא להינות ממנו. צריך להסביר לו כמה מים שמים עם האורז, איזו להבה וכמה זמן זה מתבשל.
את רוצה להיות רעבה? להמשיך לאכול אוכל תפל?
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
אבל מה עושים אם מרגישים עצבות תמידית? זה ככה מילדות וקשור גם בנסיבות חיים והתנאים בה גדלו אותי.
אני לא מאשימה את ההורים שלי אבל אלו עובדות שהביאו למציאות של היום.
אני לא מצליחה לצאת ממעגל הדכדוך..
בסה"כ אני מתפקדת אבל יש ימים שזה דורש ממני מאמץ רב.
כאשר אני פוקחת את עייני בבוקר אנ י מחכה שיגמר היום וחושבת על כל המטלות שעלי להתמודד איתם. לפעמים זה מרגיש לי גדול עלי.
ברור שאני רוצה להיות מאושרת אבל רוב הזמן אני לא מצליחה.
אני לא מאשימה את ההורים שלי אבל אלו עובדות שהביאו למציאות של היום.
אני לא מצליחה לצאת ממעגל הדכדוך..
בסה"כ אני מתפקדת אבל יש ימים שזה דורש ממני מאמץ רב.
כאשר אני פוקחת את עייני בבוקר אנ י מחכה שיגמר היום וחושבת על כל המטלות שעלי להתמודד איתם. לפעמים זה מרגיש לי גדול עלי.
ברור שאני רוצה להיות מאושרת אבל רוב הזמן אני לא מצליחה.
-
- הודעות: 9
- הצטרפות: 18 דצמבר 2008, 11:31
האם יש משפחות מאושרות
אולי נוח לך להרגיש עצבות תמידית?
אולי זה מקור הכוח (לכאורה) שלך וכמו שאת מרגישה זה בעצם צרכן האנרגיה המתיש אותך.
ברור שאת לא אשמה, כי אין כאן משפט, לא מחפשים אשמים ואם יש כאלו הם לא יקבלו עונש (שכן הם מקבלים כבר את עונשם בסבל יום יומי)
אבל אלו גם לא העובדות. במילים אחרות זו לא מציאות שאין דרך אחרת להתמודד איתה אלא להיות עצוב תמיד.
תחשבי למשל על אדם שנמצא באוברדרפט.
גם הוא מרגיש שהוא לא יכול לצאת מזה אבל כשהבנק מכריח אותו, כשהוא מגיע אל קצה קצהו של הקו האדום מתברר לו שהוא כן יכול.
המומחיות של הבנק היא לגרום ללקוח ליפול לאוברדרפט הכי עמוק שאפשר עד לגבול שהבנק יודע שהוא יוכל גם אחר כך לצאת מזה.
לדעתי, להיות עצוב תמידית, זה לקחת משיכת יתר מהחיים.
זה לחיות ברמת הוצאות גדולה מההכנסות וברור שאת ההפרש צריך תמיד בסוף להחזיר עם תוספת ריבית.
ביושר.... האם את רוצה להיות מאושרת או שנוח (וקשה) לך ככה?
אולי נוח לך לקונן על מר גורלך, הוריך, הממשלה, ביבי, בעלך, הילדים, עליך
תבדקי אולי העצבות היא בחירה שלך
אולי זה מקור הכוח (לכאורה) שלך וכמו שאת מרגישה זה בעצם צרכן האנרגיה המתיש אותך.
ברור שאת לא אשמה, כי אין כאן משפט, לא מחפשים אשמים ואם יש כאלו הם לא יקבלו עונש (שכן הם מקבלים כבר את עונשם בסבל יום יומי)
אבל אלו גם לא העובדות. במילים אחרות זו לא מציאות שאין דרך אחרת להתמודד איתה אלא להיות עצוב תמיד.
תחשבי למשל על אדם שנמצא באוברדרפט.
גם הוא מרגיש שהוא לא יכול לצאת מזה אבל כשהבנק מכריח אותו, כשהוא מגיע אל קצה קצהו של הקו האדום מתברר לו שהוא כן יכול.
המומחיות של הבנק היא לגרום ללקוח ליפול לאוברדרפט הכי עמוק שאפשר עד לגבול שהבנק יודע שהוא יוכל גם אחר כך לצאת מזה.
לדעתי, להיות עצוב תמידית, זה לקחת משיכת יתר מהחיים.
זה לחיות ברמת הוצאות גדולה מההכנסות וברור שאת ההפרש צריך תמיד בסוף להחזיר עם תוספת ריבית.
ביושר.... האם את רוצה להיות מאושרת או שנוח (וקשה) לך ככה?
אולי נוח לך לקונן על מר גורלך, הוריך, הממשלה, ביבי, בעלך, הילדים, עליך
תבדקי אולי העצבות היא בחירה שלך
-
- הודעות: 9
- הצטרפות: 18 דצמבר 2008, 11:31
האם יש משפחות מאושרות
דוגמה:
מרגישה שלא אוהבת אותו כבר הרבה זמן.
לדעתי, אהבה היא בחירה. את אוהבת את מי שאת רוצה לאהוב (למשל את הילדים שלכם).
הרי אם למשל היה לך ילד מאומץ היית אוהבת אותו כמו את ילדיך הביולוגיים, כך שזה בעיני מוכיח עד כמה האהבה העמוקה הבסיסית והטהורה ביותר שיש היא לא ביולוגית אלא פשוט החלטה ובחירה של התודעה. נולדנו לאהוב וכל רגע שאנחנו לא אוהבים הוא רגע בו אנו חוטאים ליוצר שלנו. אולי אותו (את בעלך) נוח לך לא לאהוב כדי להשלים את תמונת העצבות, ואולי גרוע מכך אולי בסתר ליבך את מצפה ממנו שיגאל אותך ממנה.
בינתיים את והוא מכלים את חייכם בלי שמחה ואהבה וחבל.
את רוצה לאהוב אותו? קדימה עשי את זה.
חבקי אותו שהוא חוזר מעבודה.
תגידי לו שאת אוהבת אותו
חבקי אותו בלילה לפני השינה ותני לו נשיקה בכוונה אוהבת.
פתאום תרגישי כמה אהבה את מקבלת חזרה
אבל את צריכה לעשות משהו.
את לא רוצה לאהוב אותו? אין בעיה.
אמרי לו שלום וחפשי לך חיים אחרים שבהם כן תהיה אהבה.
אל תשארי במצב שבו לא טוב לך וההנאה היחידה שלך היא מרגשות שליליים.
אל תכלי את חייך בלא שמחה. אין לך זכות לעשות את זה.
מרגישה שלא אוהבת אותו כבר הרבה זמן.
לדעתי, אהבה היא בחירה. את אוהבת את מי שאת רוצה לאהוב (למשל את הילדים שלכם).
הרי אם למשל היה לך ילד מאומץ היית אוהבת אותו כמו את ילדיך הביולוגיים, כך שזה בעיני מוכיח עד כמה האהבה העמוקה הבסיסית והטהורה ביותר שיש היא לא ביולוגית אלא פשוט החלטה ובחירה של התודעה. נולדנו לאהוב וכל רגע שאנחנו לא אוהבים הוא רגע בו אנו חוטאים ליוצר שלנו. אולי אותו (את בעלך) נוח לך לא לאהוב כדי להשלים את תמונת העצבות, ואולי גרוע מכך אולי בסתר ליבך את מצפה ממנו שיגאל אותך ממנה.
בינתיים את והוא מכלים את חייכם בלי שמחה ואהבה וחבל.
את רוצה לאהוב אותו? קדימה עשי את זה.
חבקי אותו שהוא חוזר מעבודה.
תגידי לו שאת אוהבת אותו
חבקי אותו בלילה לפני השינה ותני לו נשיקה בכוונה אוהבת.
פתאום תרגישי כמה אהבה את מקבלת חזרה
אבל את צריכה לעשות משהו.
את לא רוצה לאהוב אותו? אין בעיה.
אמרי לו שלום וחפשי לך חיים אחרים שבהם כן תהיה אהבה.
אל תשארי במצב שבו לא טוב לך וההנאה היחידה שלך היא מרגשות שליליים.
אל תכלי את חייך בלא שמחה. אין לך זכות לעשות את זה.
-
- הודעות: 3
- הצטרפות: 18 מרץ 2009, 21:12
- דף אישי: הדף האישי של פרחי_באך*
האם יש משפחות מאושרות
את נשמעת לי מותשת, והייתי מציעה לך להסתכל על פרחי באך כאמצעי להתחזק,
נגיד תמציות כמו Elm.Crab Apple . Olive. וכדו'.
תוכלי לראות פה באתר ולבחור תמציות שמתאימות לך.
וגם אולי טיפול על שורשי הקושי מהילדות...
נגיד תמציות כמו Elm.Crab Apple . Olive. וכדו'.
תוכלי לראות פה באתר ולבחור תמציות שמתאימות לך.
וגם אולי טיפול על שורשי הקושי מהילדות...
-
- הודעות: 3
- הצטרפות: 18 מרץ 2009, 21:12
- דף אישי: הדף האישי של פרחי_באך*
האם יש משפחות מאושרות
ושולחת לך חיבוק
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
אני מבינה אותך.
תקופה ארוכה מידיי ביליתי בעצבות ותחושה בלתי נסבלת של עומס.
הכל קשה.
לא נהנית מכלום.
וכשהגיעו התקפי חרדה מטורפים הלכתי לאבחון - והופ - דיסטימיה.
דיכאון נסתר.
לא הייתי כזו.
נהייתי כזו כתוצאה מרצף של אירועים מוזרים לפני כמה שנים.
מאז, כאילו אבדה השמחה ואבד הצבע מהעולם.
ניסיתי המון דברים.
טיפול אנרגטי.
טיפול פסיכולוגי.
וכדורים נוגדי דיכאון.
כל שיטה עוזרת ולכל שיטה יש יתרונות וחסרונות.
מניסיוני,
הבחירה לבדה לפעמים לא מספיקה.
הייתי בטיפול, יש לי תמיכה, יש לי בן זוג אוהב ונפלא - לא עזר.
הכדורים, לעומת זאת, הרימו אותי הצ'יק למעלה מהבחינה האנרגטית.
יש כוח, יש צבעים.
ועכשיו, אני יכולה לבחור וללכת עם הבחירות שלי.
ואני רואה, רואה וגם יכולה לשנות.
ואני, למשל, מאוד קשה לי לוותר על ההרגשה של חוסר האושר.
אולי משהו מכל זה ידבר אלייך.
תקופה ארוכה מידיי ביליתי בעצבות ותחושה בלתי נסבלת של עומס.
הכל קשה.
לא נהנית מכלום.
וכשהגיעו התקפי חרדה מטורפים הלכתי לאבחון - והופ - דיסטימיה.
דיכאון נסתר.
לא הייתי כזו.
נהייתי כזו כתוצאה מרצף של אירועים מוזרים לפני כמה שנים.
מאז, כאילו אבדה השמחה ואבד הצבע מהעולם.
ניסיתי המון דברים.
טיפול אנרגטי.
טיפול פסיכולוגי.
וכדורים נוגדי דיכאון.
כל שיטה עוזרת ולכל שיטה יש יתרונות וחסרונות.
מניסיוני,
הבחירה לבדה לפעמים לא מספיקה.
הייתי בטיפול, יש לי תמיכה, יש לי בן זוג אוהב ונפלא - לא עזר.
הכדורים, לעומת זאת, הרימו אותי הצ'יק למעלה מהבחינה האנרגטית.
יש כוח, יש צבעים.
ועכשיו, אני יכולה לבחור וללכת עם הבחירות שלי.
ואני רואה, רואה וגם יכולה לשנות.
ואני, למשל, מאוד קשה לי לוותר על ההרגשה של חוסר האושר.
אולי משהו מכל זה ידבר אלייך.
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
תודה לכן.
או ררה, האם את יודעת אם מותר לקחת כדורים בהנקה?
הרבה המליצו לי על זה, גם המטפלת שלי, ואני תמיד נעצרת בגלל ההנקה.
חלקכן כותבות על בעל אוהב. גם לי יש בעל אוהב. אך לעיתים קרובות מאוד קשה לו איתי. לא יכול עם המצבי רוח והכבדות שלי. עם המרמור הכמעט תמידי שלי.
אני כמו שכבר אמרתי, לא תמיד מרגישה אהבה כלפיו. לפעמים מתביישת בו כשאנחנו עם אנשים אחרים. וכמו שכבר כתבתי, לפעמים מרגישה המון אהבה ולפעמים ריחוק עצום ותחושת זרות.
זה משהו שמאוד מדכא אותי, ואני תמיד תוהה אם זה המצב בו אני אהיה עם כל גבר, בגלל המורכבות שלי, מאחר ואני כזו, או שעם בן זוג אחר הייתי יכולה להרגיש שמחה.
זהו לבינתיים..
או ררה, האם את יודעת אם מותר לקחת כדורים בהנקה?
הרבה המליצו לי על זה, גם המטפלת שלי, ואני תמיד נעצרת בגלל ההנקה.
חלקכן כותבות על בעל אוהב. גם לי יש בעל אוהב. אך לעיתים קרובות מאוד קשה לו איתי. לא יכול עם המצבי רוח והכבדות שלי. עם המרמור הכמעט תמידי שלי.
אני כמו שכבר אמרתי, לא תמיד מרגישה אהבה כלפיו. לפעמים מתביישת בו כשאנחנו עם אנשים אחרים. וכמו שכבר כתבתי, לפעמים מרגישה המון אהבה ולפעמים ריחוק עצום ותחושת זרות.
זה משהו שמאוד מדכא אותי, ואני תמיד תוהה אם זה המצב בו אני אהיה עם כל גבר, בגלל המורכבות שלי, מאחר ואני כזו, או שעם בן זוג אחר הייתי יכולה להרגיש שמחה.
זהו לבינתיים..
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
יש כדורים שמותר לקחת בהנקה.
לא את כולם, אבל יש כאלה שכן - גם בהריון וגם בהנקה.
ממליצה לך להתייעץ עם פסיכיאטר מומחה - ולא עם רופא משפחה.
את יודעת, אני לא מכירה אותך, את דמות וירטואלית, אבל אני מרגישה שאת כל מה שאת כותבת אני כתבתי בעצמי......
בעלי נפלא ואוהב, וכל כך קשה, ומתיש, ומעייף - לחיות עם אישה ממורמרת תמידית.
אני יודעת, הוא אמר לי.
אני יודעת לגבי עצמי לפחות, שעם כל בן זוג הייתי ככה, לא משנה עם מי.
לא את כולם, אבל יש כאלה שכן - גם בהריון וגם בהנקה.
ממליצה לך להתייעץ עם פסיכיאטר מומחה - ולא עם רופא משפחה.
את יודעת, אני לא מכירה אותך, את דמות וירטואלית, אבל אני מרגישה שאת כל מה שאת כותבת אני כתבתי בעצמי......
בעלי נפלא ואוהב, וכל כך קשה, ומתיש, ומעייף - לחיות עם אישה ממורמרת תמידית.
אני יודעת, הוא אמר לי.
אני יודעת לגבי עצמי לפחות, שעם כל בן זוג הייתי ככה, לא משנה עם מי.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
האם יש משפחות מאושרות
_האם את יודעת אם מותר לקחת כדורים בהנקה?
הרבה המליצו לי על זה, גם המטפלת שלי, ואני תמיד נעצרת בגלל ההנקה_
בהחלט יש הרבה כדורים שמותרים בהנקה. אפשר לברר במדריך של Hale.
הרבה המליצו לי על זה, גם המטפלת שלי, ואני תמיד נעצרת בגלל ההנקה_
בהחלט יש הרבה כדורים שמותרים בהנקה. אפשר לברר במדריך של Hale.
-
- הודעות: 833
- הצטרפות: 18 יולי 2010, 13:26
- דף אישי: הדף האישי של עולם_חדש_מופלא*
האם יש משפחות מאושרות
יש כדורים שמותר לקחת בהנקה.
לוסטרל
לוסטרל
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
ציפרלקס מותר? מישהי יודעת?
-
- הודעות: 833
- הצטרפות: 18 יולי 2010, 13:26
- דף אישי: הדף האישי של עולם_חדש_מופלא*
האם יש משפחות מאושרות
ציפרלקס מותר? מישהי יודעת?
אסור.
אני לא פסיכיאטרית או יועצת הנקה, אבל זה מידע אמין.
חשוב לסייג:
את כל המידע על תרופות פסיכיאטריות בהנקה/הריון לומדים ממקרים בהן אין ברירה- האם חייבת ליטול תרופות למרות ההריון/הנקה, או מתוך מקרים בהן אם נטלה תרופות עקב חוסר מודעות/ידע לגבי הריון.
אין הרבה מקרים כאלו...
אסור.
אני לא פסיכיאטרית או יועצת הנקה, אבל זה מידע אמין.
חשוב לסייג:
את כל המידע על תרופות פסיכיאטריות בהנקה/הריון לומדים ממקרים בהן אין ברירה- האם חייבת ליטול תרופות למרות ההריון/הנקה, או מתוך מקרים בהן אם נטלה תרופות עקב חוסר מודעות/ידע לגבי הריון.
אין הרבה מקרים כאלו...
האם יש משפחות מאושרות
וגם כדאי להפסיק לחפש תמידמתחת לפינה שהפנס מאיר עליה.
שלושה ילדים קטנים, בנים (משמעותי) בשש שנים ז הטרוף מערכות.
גם אם בן זוגך היה נסיך ואת היית טיפוס שמח מטבעך - אני בספק אם הייתם מאושרים, או לכל הפחות מרגישים סביר.
זה מתיש מאוד. וסיזיפי.
מלבד זה, דיעכות באהבה, עליות וירידות מתרחשות כל הזמן, וכמובן גם יכול להיות שהאהבה איננה או שאתם לא מתאימים, אבל מה שיותר חשוב זה שכרגע זו האופציה הכי פחות סבירה וגם זו שממנה הכי פחות אפשרית לפתרון.
כלומר - לעזוב עכשיו אתה גבר שאיתך כשאת מטופלת בשלושה קטנטנים זה לקנות כרטיס היישר לגיהנום וכל מה שנותר זה להתמקד בקיים, להעשיר את עצמך, לטפל בעצמך, כדורים, ספורט, בייביסיטר ולצאת לסרט לבד, ביחד. וכל העצות שנתנו שם למעלה על חיבוקים ונשיקות.
בעידן של חיפוש עצמי ושפע וחופש בחירה לפעמים כדאי לזכור שגם האין ברירה, המצב הנתון שבו במילא האופציה החליפית כרגע לא יכולה להינדן, שבו לפרק חבילה או אפילו לחשוב על זה כרגע ייקח את כולכם למטה - גם עושה ומאפשרת לך נחת רוח ויכולת להתכנס פנימה במקום החוצה ולא הייתי מזלזלת בזה.
שלושה ילדים קטנים, בנים (משמעותי) בשש שנים ז הטרוף מערכות.
גם אם בן זוגך היה נסיך ואת היית טיפוס שמח מטבעך - אני בספק אם הייתם מאושרים, או לכל הפחות מרגישים סביר.
זה מתיש מאוד. וסיזיפי.
מלבד זה, דיעכות באהבה, עליות וירידות מתרחשות כל הזמן, וכמובן גם יכול להיות שהאהבה איננה או שאתם לא מתאימים, אבל מה שיותר חשוב זה שכרגע זו האופציה הכי פחות סבירה וגם זו שממנה הכי פחות אפשרית לפתרון.
כלומר - לעזוב עכשיו אתה גבר שאיתך כשאת מטופלת בשלושה קטנטנים זה לקנות כרטיס היישר לגיהנום וכל מה שנותר זה להתמקד בקיים, להעשיר את עצמך, לטפל בעצמך, כדורים, ספורט, בייביסיטר ולצאת לסרט לבד, ביחד. וכל העצות שנתנו שם למעלה על חיבוקים ונשיקות.
בעידן של חיפוש עצמי ושפע וחופש בחירה לפעמים כדאי לזכור שגם האין ברירה, המצב הנתון שבו במילא האופציה החליפית כרגע לא יכולה להינדן, שבו לפרק חבילה או אפילו לחשוב על זה כרגע ייקח את כולכם למטה - גם עושה ומאפשרת לך נחת רוח ויכולת להתכנס פנימה במקום החוצה ולא הייתי מזלזלת בזה.
האם יש משפחות מאושרות
ממליצה ללכת לסדנת מודעות כלשהי - ביירון קייטי, ימימה, בטח יש עוד סוגים שאני לא מכירה - לא משנה מה העיקר להתמיד.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
בררתי השבוע במרכז לייעוץ טרטולוגי של הדסה על ציפרלקס ואמרו לי שמותר!!
יחד עם זאת, אמרו לי לשים לב אם התינוק ישן יותר, אם ההתפתחות ממשיכה באופן תקין וכו'... קצת מוזר.
מלחיץ לנסות..
יחד עם זאת, אמרו לי לשים לב אם התינוק ישן יותר, אם ההתפתחות ממשיכה באופן תקין וכו'... קצת מוזר.
מלחיץ לנסות..
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
ממש לא הייתי ממליצה לך לחפש איזה כדורים מותר או אסור לך לקחת בפורום הזה.
אין תחליף לייעוץ אישי ע"י פסיכיאטר מומחה, בכל הקשור לכדורים.
וגם אני יודעת שלוסטרל אפשרי אבל אני לא סגורה על ציפרלקס.
לכי לייעוץ אישי.
אין תחליף לייעוץ אישי ע"י פסיכיאטר מומחה, בכל הקשור לכדורים.
וגם אני יודעת שלוסטרל אפשרי אבל אני לא סגורה על ציפרלקס.
לכי לייעוץ אישי.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
ומעבר לזה, ואולי הכי חשוב, זה לא רק לקחת, זה איך.
את צריכה להיות במעקב פסיכיאטרי, ולקחת בהדרגה, ובהדרגה להעלות מינון, והכל צריך להיות בליווי.
מבחינת תופעות לואי אפשריות וכאלה.
את צריכה להיות במעקב פסיכיאטרי, ולקחת בהדרגה, ובהדרגה להעלות מינון, והכל צריך להיות בליווי.
מבחינת תופעות לואי אפשריות וכאלה.
-
- הודעות: 833
- הצטרפות: 18 יולי 2010, 13:26
- דף אישי: הדף האישי של עולם_חדש_מופלא*
האם יש משפחות מאושרות
_ממש לא הייתי ממליצה לך לחפש איזה כדורים מותר או אסור לך לקחת בפורום הזה.
אין תחליף לייעוץ אישי ע"י פסיכיאטר מומחה, בכל הקשור לכדורים._
כתבתי את מה שאני יודעת, והמקור שלי אמין, אבל כמובן שחשוב להתייעץ עם פסיכיאטר/ית.
בכל מקרה- קצת תפסנו את הבמה ל{{}}שמים תכולים, ולא בטוח שזה מתאים לה.
אין תחליף לייעוץ אישי ע"י פסיכיאטר מומחה, בכל הקשור לכדורים._
כתבתי את מה שאני יודעת, והמקור שלי אמין, אבל כמובן שחשוב להתייעץ עם פסיכיאטר/ית.
בכל מקרה- קצת תפסנו את הבמה ל{{}}שמים תכולים, ולא בטוח שזה מתאים לה.
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
זה בסדר.
הקריאה כאן מעודדת אותי.
שמחה לקרוא את מי שכותב או כותבת על חויותיה הזוגיות והמשפחתיות.
מנסה למצוא את הדרך לרפא את עצמי.
הקריאה כאן מעודדת אותי.
שמחה לקרוא את מי שכותב או כותבת על חויותיה הזוגיות והמשפחתיות.
מנסה למצוא את הדרך לרפא את עצמי.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
האם יש משפחות מאושרות
_בררתי השבוע במרכז לייעוץ טרטולוגי של הדסה על ציפרלקס ואמרו לי שמותר!!
יחד עם זאת, אמרו לי לשים לב אם התינוק ישן יותר, אם ההתפתחות ממשיכה באופן תקין וכו'... קצת מוזר._
המרכז הטרטולוגי בהדסה הוא מקור מוסמך לחלוטין.
אבל מי רשם לך את הציפרלקס? פה צריך ייעוץ ממומחה.
_ומעבר לזה, ואולי הכי חשוב, זה לא רק לקחת, זה איך.
את צריכה להיות במעקב פסיכיאטרי, ולקחת בהדרגה, ובהדרגה להעלות מינון, והכל צריך להיות בליווי.
מבחינת תופעות לואי אפשריות וכאלה_
כל מלה.
יחד עם זאת, אמרו לי לשים לב אם התינוק ישן יותר, אם ההתפתחות ממשיכה באופן תקין וכו'... קצת מוזר._
המרכז הטרטולוגי בהדסה הוא מקור מוסמך לחלוטין.
אבל מי רשם לך את הציפרלקס? פה צריך ייעוץ ממומחה.
_ומעבר לזה, ואולי הכי חשוב, זה לא רק לקחת, זה איך.
את צריכה להיות במעקב פסיכיאטרי, ולקחת בהדרגה, ובהדרגה להעלות מינון, והכל צריך להיות בליווי.
מבחינת תופעות לואי אפשריות וכאלה_
כל מלה.
-
- הודעות: 625
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של נעמי_בן_שיטרית*
האם יש משפחות מאושרות
_שמחה לקרוא את מי שכותב או כותבת על חויותיה הזוגיות והמשפחתיות.
מנסה למצוא את הדרך לרפא את עצמי._
הי שמים.
זה נפלא שאת נפתחת ומשתפת, זהו שלב חשוב בדרך לריפוי.
זה גם מעורר השראה לריפוי אצל מי שקורא על ההתמודדות שלך.
אני רוצה להמליץ לך להמשיך את התהליך הנפלא שלך ולא לנסות להדחיקו או לעמעמו.
אני יודעת שלעיתים הקונפליקט הוא בלתי נסבל אך זכרי שכדורים לא מרפאים.
הם רק מאזנים בצורה מלאכותית את חוסר האיזון ויוצרים מצב אשר מאפשר לך לחיות יותר בקלות עם הנושאים שאינם פתורים ושלמים בחייך.
בוודאי שבמצבים של דיכאון עד כדי סכנת התאבדות הם יכולים להציל חיים.
אך כאשר לוקחים אותם על מנת לעמעם את הכאב הם עלולים גם לעכב התפתחות.
לעיתים לא ניתן לטפל בקונפליקטים כאשר לא חשים אותם.
הכיוון שלך הוא נכון.
את שואלת שאלות, את נפתחת, את משתפת.
זאת הדרך הנכונה, גם אם היא כרוכה בחוויה תחושתית של כל מה שלא ברור ושלם בחייך.
טבעי להרגיש, טבעי לפקפק, טבעי להתבלבל , טבעי להתמודד.
שאלת על האושר:
רגעי אושר הם מעטים ומסמלים שיאים של הצלחות בתהליכים.
לעומת זאת שמחה או שקט פנימי יכולים להיות מצב קבוע.
אך מצבים קבועים אלה הם תמיד תוצר של תהליכים נכונים של התמודדות והתפתחות.
לעיתים לוקח שנים רבות של עבודה פנימית אמיצה להגיע לכך.
אני ממליצה לך לשאוף להתפתח, ללמוד, להתמודד, להבין לצמוח ולהגשים את עצמך על מנת להגיע למצבים של שמחה ושקט נפשי.
אלו יחליפו את אשליית הכדור המרפא.
לגבי הזוגיות:
הזוגיות מהווה מרחב התפתחות.
אנו מתחברים עם בן זוג ששונה מאיתנו באופן מהותי בנושאים רבים.
לכן הזוגיות משמשת מראה למה שאינו מובן ואינו שלם.
היא מהווה אפשרות לחוות חוסר שלמות על מנת לעשות תהליך הגעה לשלמות.
לכן כתבו לך כאן שאין זוגיות מושלמת.
יש רגעים של שלמות שהם רגעי אושר.
אך הם תוצר של הגעה לנקודות שיא בתהליכי התפתחות בזוגיות.
עלייך להבין כי אנו מאוד שונים אחד מהשני.
כל זוגיות מורכבת מתהליכים המאפיינים אותה שהם תוצר של המפגש בין שני האנשים היחודיים שבה.
לכן, על פני לחפש את התשובה בסיפורי זוגיות של אחרים,
תשאלי שאלות על הזוגיות שלך.
תשאלי שאלות על עצמך.
תשאפי להבין את עצמך מתוך התהליך הייחודי שאת עוברת בזוגיות שלך.
אנו כמו שחקנים שמשחקים על במה עם טקסט שמותאם לתסריט שלנו.
הסתכלות על במות משחק של שחקנים אחרים יכולה לבלבל.
אנו צריכים לזהות את התסריט האישי שלנו ולא לנסות להבין אותו דרך הסתכלות על משחקים של אחרים.
את יכולה לקבל השראה לעבודה פנימית מאחרים אך העבודה שלך תהיה יחודית לך.
בדיוק כפי שאת מהווה כאן השראה לאחרים למרות שלא יהיה נכון להם להעתיק את סוג ההתמודדות שמתאים לך.
מנסה למצוא את הדרך לרפא את עצמי._
הי שמים.
זה נפלא שאת נפתחת ומשתפת, זהו שלב חשוב בדרך לריפוי.
זה גם מעורר השראה לריפוי אצל מי שקורא על ההתמודדות שלך.
אני רוצה להמליץ לך להמשיך את התהליך הנפלא שלך ולא לנסות להדחיקו או לעמעמו.
אני יודעת שלעיתים הקונפליקט הוא בלתי נסבל אך זכרי שכדורים לא מרפאים.
הם רק מאזנים בצורה מלאכותית את חוסר האיזון ויוצרים מצב אשר מאפשר לך לחיות יותר בקלות עם הנושאים שאינם פתורים ושלמים בחייך.
בוודאי שבמצבים של דיכאון עד כדי סכנת התאבדות הם יכולים להציל חיים.
אך כאשר לוקחים אותם על מנת לעמעם את הכאב הם עלולים גם לעכב התפתחות.
לעיתים לא ניתן לטפל בקונפליקטים כאשר לא חשים אותם.
הכיוון שלך הוא נכון.
את שואלת שאלות, את נפתחת, את משתפת.
זאת הדרך הנכונה, גם אם היא כרוכה בחוויה תחושתית של כל מה שלא ברור ושלם בחייך.
טבעי להרגיש, טבעי לפקפק, טבעי להתבלבל , טבעי להתמודד.
שאלת על האושר:
רגעי אושר הם מעטים ומסמלים שיאים של הצלחות בתהליכים.
לעומת זאת שמחה או שקט פנימי יכולים להיות מצב קבוע.
אך מצבים קבועים אלה הם תמיד תוצר של תהליכים נכונים של התמודדות והתפתחות.
לעיתים לוקח שנים רבות של עבודה פנימית אמיצה להגיע לכך.
אני ממליצה לך לשאוף להתפתח, ללמוד, להתמודד, להבין לצמוח ולהגשים את עצמך על מנת להגיע למצבים של שמחה ושקט נפשי.
אלו יחליפו את אשליית הכדור המרפא.
לגבי הזוגיות:
הזוגיות מהווה מרחב התפתחות.
אנו מתחברים עם בן זוג ששונה מאיתנו באופן מהותי בנושאים רבים.
לכן הזוגיות משמשת מראה למה שאינו מובן ואינו שלם.
היא מהווה אפשרות לחוות חוסר שלמות על מנת לעשות תהליך הגעה לשלמות.
לכן כתבו לך כאן שאין זוגיות מושלמת.
יש רגעים של שלמות שהם רגעי אושר.
אך הם תוצר של הגעה לנקודות שיא בתהליכי התפתחות בזוגיות.
עלייך להבין כי אנו מאוד שונים אחד מהשני.
כל זוגיות מורכבת מתהליכים המאפיינים אותה שהם תוצר של המפגש בין שני האנשים היחודיים שבה.
לכן, על פני לחפש את התשובה בסיפורי זוגיות של אחרים,
תשאלי שאלות על הזוגיות שלך.
תשאלי שאלות על עצמך.
תשאפי להבין את עצמך מתוך התהליך הייחודי שאת עוברת בזוגיות שלך.
אנו כמו שחקנים שמשחקים על במה עם טקסט שמותאם לתסריט שלנו.
הסתכלות על במות משחק של שחקנים אחרים יכולה לבלבל.
אנו צריכים לזהות את התסריט האישי שלנו ולא לנסות להבין אותו דרך הסתכלות על משחקים של אחרים.
את יכולה לקבל השראה לעבודה פנימית מאחרים אך העבודה שלך תהיה יחודית לך.
בדיוק כפי שאת מהווה כאן השראה לאחרים למרות שלא יהיה נכון להם להעתיק את סוג ההתמודדות שמתאים לך.
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
נעמי, מאוד דיבר אלי מה שכתבת לי. תודה.
אשמח לשמוע מדברייך עוד בהמשך.
את צודקתשהתשובות צריכות להיות בהתבוננות פנימה לעצמי ולא בהתסכלות לצדדים כל הזמן. זו אחת הבעיות שלי - כל הזמן אני משווה אותי ואותנו כמשפחה לאחרים. ותמיד, אבל תמיד - הצד שלי יוצא פחות טוב, פחות שווה, פחות מוצלח. בקיצור: דפוק.
אני יודעת שזה נשמע נורא. ואני מפחדת שהבנים שלי יתחילו לספוג ולהפנים את זה.
אני מרגישה לאחרונה כ"כ רע לגבי עצמי, שכל מה שקשור אלי, כולל בעלי והבנים, נראה לי לא מוצלח.
אני מתביישת בבעלי, בבית שלנו ובעצמי.
זהו. אמרתי את זה. זה נורא.
אשמח לשמוע מדברייך עוד בהמשך.
את צודקתשהתשובות צריכות להיות בהתבוננות פנימה לעצמי ולא בהתסכלות לצדדים כל הזמן. זו אחת הבעיות שלי - כל הזמן אני משווה אותי ואותנו כמשפחה לאחרים. ותמיד, אבל תמיד - הצד שלי יוצא פחות טוב, פחות שווה, פחות מוצלח. בקיצור: דפוק.
אני יודעת שזה נשמע נורא. ואני מפחדת שהבנים שלי יתחילו לספוג ולהפנים את זה.
אני מרגישה לאחרונה כ"כ רע לגבי עצמי, שכל מה שקשור אלי, כולל בעלי והבנים, נראה לי לא מוצלח.
אני מתביישת בבעלי, בבית שלנו ובעצמי.
זהו. אמרתי את זה. זה נורא.
-
- הודעות: 625
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של נעמי_בן_שיטרית*
האם יש משפחות מאושרות
זהו. אמרתי את זה. זה נורא.
לא, ההפך, זאת כנות, זאת פתיחות, זאת הדרך להחלמה.
אני מקשיבה, תמשיכי.
@}
לא, ההפך, זאת כנות, זאת פתיחות, זאת הדרך להחלמה.
אני מקשיבה, תמשיכי.
@}
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
בכלל בכלל לא נורא.
אפילו טבעי, ונורמלי, ואגלה לך בסוד: גם די מקובל.
לפעמים.
לפעמים כולם מרגישים ככה, ולכולם יש תקופות כאלה.
גם אני חושבת שכדורים לא מרפאים שום דבר.
אבל...
הם יוצרים שקט, מרווח נשימה שבתוכו ולתוכו אפשר וחובה לעבוד.
אני עשיתי המון עבודה, אבל עד שלא הייתה הקלות הזו, היא לא נשאה פירות.
אפילו טבעי, ונורמלי, ואגלה לך בסוד: גם די מקובל.
לפעמים.
לפעמים כולם מרגישים ככה, ולכולם יש תקופות כאלה.
גם אני חושבת שכדורים לא מרפאים שום דבר.
אבל...
הם יוצרים שקט, מרווח נשימה שבתוכו ולתוכו אפשר וחובה לעבוד.
אני עשיתי המון עבודה, אבל עד שלא הייתה הקלות הזו, היא לא נשאה פירות.
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
הימים עם הילדים כ"כ סזיפיים וקשים. אני כ"כ אוהבת אותם אבל גם כ"כ מחכה כל יום שכבר ילכו לישון.
תספרו לי איך נהנים מאימהות לילדים קטנים? איך אפשר להנות עם הגדולים יותר כשהתינוק צריך אותי וכל הזמן בוכה?
איפה אני בתוך כל זה?
קצת מיואשת.
תספרו לי איך נהנים מאימהות לילדים קטנים? איך אפשר להנות עם הגדולים יותר כשהתינוק צריך אותי וכל הזמן בוכה?
איפה אני בתוך כל זה?
קצת מיואשת.
-
- הודעות: 9
- הצטרפות: 18 דצמבר 2008, 11:31
האם יש משפחות מאושרות
נכון. זה לא קל ומי שאמר לך שנישואים והורות זה קל טעה והטעה.
השאלה היא כמה מתוך זה הוא קושי אמיתי וכמה מזה הוא קושי שאת מוסיפה על עצמך.
נראה שכל הדברים שאת מתארת הם לא הגורם אלא התוצאה של מצב נפשי שנקלעת אליו ואת צריכה לצאת ממנו
כשתצאי ממנו ילדיך יהיו לפתע כיפיים יותר ובן זוגך, אולי, גם יראה באור יותר חיובי.
אולי את צריכה מישהו/מישהי שאת מכירה או גורם מקצועי שיעזור לך להוריד מעל ליבך את כל המשקעים שאת צוברת כדי שתוכלי לצאת לדרך חדשה?
לא נראה לי שכאן במקום הזה תוכלי לקבל את הכלים והתמיכה לצאת מהמצב שנקלעת אליו. טפלי בעצמך ויפה שעה אחת קודם.
השאלה היא כמה מתוך זה הוא קושי אמיתי וכמה מזה הוא קושי שאת מוסיפה על עצמך.
נראה שכל הדברים שאת מתארת הם לא הגורם אלא התוצאה של מצב נפשי שנקלעת אליו ואת צריכה לצאת ממנו
כשתצאי ממנו ילדיך יהיו לפתע כיפיים יותר ובן זוגך, אולי, גם יראה באור יותר חיובי.
אולי את צריכה מישהו/מישהי שאת מכירה או גורם מקצועי שיעזור לך להוריד מעל ליבך את כל המשקעים שאת צוברת כדי שתוכלי לצאת לדרך חדשה?
לא נראה לי שכאן במקום הזה תוכלי לקבל את הכלים והתמיכה לצאת מהמצב שנקלעת אליו. טפלי בעצמך ויפה שעה אחת קודם.
האם יש משפחות מאושרות
תספרו לי איך נהנים מאימהות לילדים קטנים? איך אפשר להנות עם הגדולים יותר כשהתינוק צריך אותי וכל הזמן בוכה?
תנסי להקציב זמן ידוע לכל אחד, לפי מה שמתאים לכם בסדר היום. קודם כל, זמן לעצמך בלבד. זמן לכל אחד מהגדולים וזמן לבעלך( לגבי האחרון- אולי לא כל יום).
למשל, אם יש שעות שהגדולים לא איתך, ללכת לישון או לבהות בזמן שהתינוק ישן. לא ללכת לקפל כביסה.
למשל, להזמין פעם בשבוע בייביסיטר ולצאת לטיול רגלי לבד או עם בעלך (הטיול היומי שלי עם בעלי הוא ממש זמן איכות של 20-30 דקות).
למשל, כשבעלך חוזר מהעבודה, לבקש ממנו ללכת לשעה עם התינוק ולשחק עם הגדולים.
אלה רק דוגמאות. איני יודעת איך אצלכם סדר היום. בגדול, תקופת גידול ילדים קטנים היא תקופה קשה מאד לכולם. יש כאלה שמסתירים מהסביבה את הקושי ואז נוסף קושי אחר- להציג
פוזה. גם זה דורש הרבה אנרגיה.
תנסי להקציב זמן ידוע לכל אחד, לפי מה שמתאים לכם בסדר היום. קודם כל, זמן לעצמך בלבד. זמן לכל אחד מהגדולים וזמן לבעלך( לגבי האחרון- אולי לא כל יום).
למשל, אם יש שעות שהגדולים לא איתך, ללכת לישון או לבהות בזמן שהתינוק ישן. לא ללכת לקפל כביסה.
למשל, להזמין פעם בשבוע בייביסיטר ולצאת לטיול רגלי לבד או עם בעלך (הטיול היומי שלי עם בעלי הוא ממש זמן איכות של 20-30 דקות).
למשל, כשבעלך חוזר מהעבודה, לבקש ממנו ללכת לשעה עם התינוק ולשחק עם הגדולים.
אלה רק דוגמאות. איני יודעת איך אצלכם סדר היום. בגדול, תקופת גידול ילדים קטנים היא תקופה קשה מאד לכולם. יש כאלה שמסתירים מהסביבה את הקושי ואז נוסף קושי אחר- להציג
פוזה. גם זה דורש הרבה אנרגיה.
-
- הודעות: 625
- הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 22:15
- דף אישי: הדף האישי של נעמי_בן_שיטרית*
האם יש משפחות מאושרות
תספרו לי איך נהנים מאימהות לילדים קטנים?
הנאה היא דבר כל כך אישי, אי אפשר להעתיק אותה מאחרים.
אני כ"כ אוהבת אותם אבל גם כ"כ מחכה כל יום שכבר ילכו לישון.
יש לי הרגשה שהקושי שלך לא באמת קשור לאימהות אלא לזמן או לחוסר זמן שלך עם עצמך.
על מנת להתקדם בתהליך אולי תבדקי מה באמת חסר לך.
אם היה לך קצת זמן לעצמך בלי הפרעות, על בסיס קבוע, מה היית עושה?, מה היית בוחרת על מנת לקדם את עצמך ?
הנאה היא דבר כל כך אישי, אי אפשר להעתיק אותה מאחרים.
אני כ"כ אוהבת אותם אבל גם כ"כ מחכה כל יום שכבר ילכו לישון.
יש לי הרגשה שהקושי שלך לא באמת קשור לאימהות אלא לזמן או לחוסר זמן שלך עם עצמך.
על מנת להתקדם בתהליך אולי תבדקי מה באמת חסר לך.
אם היה לך קצת זמן לעצמך בלי הפרעות, על בסיס קבוע, מה היית עושה?, מה היית בוחרת על מנת לקדם את עצמך ?
האם יש משפחות מאושרות
שלום שמים וכולן, באתי לכאן מסיבה דומה, גם אנחנו בקושי מאד מאד גדול ואני בטוחה שעליי להשיג עזרה. אני צריכה את העזרה ואת הכח כדי למצוא לי עזרה אמיתית, מסודרת, מהותית. אנחנו עם שתיים קטנות (מה, בנים זה יותר קשה?) ואני לא יכולה לדמיין איך זה עם שלושה..
אני שונאת את בעלי לפעמים. הוא מסור, נאמן, חכם, מה לא. אני לא יודעת מה לעשות. מרוב כעס - למדתי לכעוס יחד עם האמהות כנראה - אין לי כח לכלום.
אני שונאת את בעלי לפעמים. הוא מסור, נאמן, חכם, מה לא. אני לא יודעת מה לעשות. מרוב כעס - למדתי לכעוס יחד עם האמהות כנראה - אין לי כח לכלום.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
אני חושבת שעם בנים זה קצת יותר קשה. לי יש גם שני בנים וזה מאוד קשה רוב הזמן.
יש חלקים מהזמן שזה נחת צרופה, וכיף. יש יחלקים ניטראליים. כמו בחיים.
לא פשוט ולא קל בעיקר עם הפרשים קטנים, אצלי זה שנה ושמונה.
האמת, הייתי ממש אבודה עד שהקטן היה בן שנתיים בערך, ואז הם התחילו לשחק המון ביחד....
יש חלקים מהזמן שזה נחת צרופה, וכיף. יש יחלקים ניטראליים. כמו בחיים.
לא פשוט ולא קל בעיקר עם הפרשים קטנים, אצלי זה שנה ושמונה.
האמת, הייתי ממש אבודה עד שהקטן היה בן שנתיים בערך, ואז הם התחילו לשחק המון ביחד....
האם יש משפחות מאושרות
הי נשים קסומות
אתן אני
קוראת אתכן
ואתן מעודדות אותי כי אנחנו לא לבד
אוהווווו זה קשה
הסיפור שלכן הוא הסיפור שלי
בנים בנות תינוקות ילדים קטנים זה קשה בתרבות שלנו זה שוחק זה טירוף זה בודד לעיתים. כל כך הרבה פעמים אני מרגישה טובעת
ואתן אמיצות
פותחות את הלב מסתכלות על הקושי הפחד האימה
רוצות להתפתח להתמודד לשפר
גם אני מקווה שזה אפשרי
גם אני מאד רוצה הקלה
גם אני כבר חצי שנה בטיפול ושיחות ובסדנת התפתחות ושוקלת לקחת תרופות ולהקל על עצמי ועל הסביבה
תודה על הדף הזה
אוהבת אתכן וירטואלית ומייחלת לצמיחה שחרור רגעי שמחה והקלה נשימה
יש לי רגעי הנאה מהאימהות לקטנטנים ויש לי רגעי סיוט
יש רגעי אהבה עם בן הזוג ויש רגעי מתח וצער
יש הכל מהכל לכולם ואף אחד אינו מושלם
אתן אני
קוראת אתכן
ואתן מעודדות אותי כי אנחנו לא לבד
אוהווווו זה קשה
הסיפור שלכן הוא הסיפור שלי
בנים בנות תינוקות ילדים קטנים זה קשה בתרבות שלנו זה שוחק זה טירוף זה בודד לעיתים. כל כך הרבה פעמים אני מרגישה טובעת
ואתן אמיצות
פותחות את הלב מסתכלות על הקושי הפחד האימה
רוצות להתפתח להתמודד לשפר
גם אני מקווה שזה אפשרי
גם אני מאד רוצה הקלה
גם אני כבר חצי שנה בטיפול ושיחות ובסדנת התפתחות ושוקלת לקחת תרופות ולהקל על עצמי ועל הסביבה
תודה על הדף הזה
אוהבת אתכן וירטואלית ומייחלת לצמיחה שחרור רגעי שמחה והקלה נשימה
יש לי רגעי הנאה מהאימהות לקטנטנים ויש לי רגעי סיוט
יש רגעי אהבה עם בן הזוג ויש רגעי מתח וצער
יש הכל מהכל לכולם ואף אחד אינו מושלם
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
מזמן לא כתבתי כאן. אין הרבה מה לחדש.
אשמח לשמוע אתכם.
אשמח לשמוע אתכם.
האם יש משפחות מאושרות
לדעתי, אם את כל היום עם הילדים בבית כדאי לך לחשוב על אפשרות לשנות את המצב.
עם כל הכבוד לחינוך ביתי - ויש לי הרבה כבוד, (הייתי שם הרבה שנים) אמא מדוכאת ואבא נרגן זה לא מראה מלבב ולאמציג את החיים כדבר טוב וראוי.
עדיף לפעמים לוותר על האידיאל הנכסף למען בריאות נפשית לכל המעורבים.
דבר נוסף - אולי חסר לך ברזל ו בי 12. אני יודעת שתקופות ארוכות חסר לי וזה צבע לי את החיים בצבעים מאוד קודרים.
ממליצה לך מאוד להיבדק. אני זוכרת איך אחרי תקופה שלקחתי בי 12 פתאום הרגשתי כל כך שונה בגן משחקים. זה מאוד משמעותי.
המלצה נוספת: אם את מתביישת בבית שלך- תראי מה את יכולה לשנות בו.
תתפסי פינה מסוימת ותתחילי בה. כל יום קצת - תסדרי תנקי תמייני. כך תוכלי להרגיש שליטה על חייך. וכך כל פעם עוד פינה ועוד פינה.
תבקשי מבעלך שיישאר עם הילדים וישחרר אותך לשעה שעתיים, לצאת לקנות משהו יפה לך או לבית.
תסתכלי על בעלך - חפשי בו את הטוב, תיזכרי מה טוב ויפה בו שבחרת בו.
כמו שאמרו לך כאן - את יוצרת את חייך. אל תחכי למחר.
בעבר הייתי כותבת כל ערב 4 תודות לבורא עולם על חיי - הייתי ממש מחפשת על מה לכתוב, ומוצאת לבסוף. זה מאוד מרומם.
בהצלחה, מאחלת לך הרבה שמחה
עם כל הכבוד לחינוך ביתי - ויש לי הרבה כבוד, (הייתי שם הרבה שנים) אמא מדוכאת ואבא נרגן זה לא מראה מלבב ולאמציג את החיים כדבר טוב וראוי.
עדיף לפעמים לוותר על האידיאל הנכסף למען בריאות נפשית לכל המעורבים.
דבר נוסף - אולי חסר לך ברזל ו בי 12. אני יודעת שתקופות ארוכות חסר לי וזה צבע לי את החיים בצבעים מאוד קודרים.
ממליצה לך מאוד להיבדק. אני זוכרת איך אחרי תקופה שלקחתי בי 12 פתאום הרגשתי כל כך שונה בגן משחקים. זה מאוד משמעותי.
המלצה נוספת: אם את מתביישת בבית שלך- תראי מה את יכולה לשנות בו.
תתפסי פינה מסוימת ותתחילי בה. כל יום קצת - תסדרי תנקי תמייני. כך תוכלי להרגיש שליטה על חייך. וכך כל פעם עוד פינה ועוד פינה.
תבקשי מבעלך שיישאר עם הילדים וישחרר אותך לשעה שעתיים, לצאת לקנות משהו יפה לך או לבית.
תסתכלי על בעלך - חפשי בו את הטוב, תיזכרי מה טוב ויפה בו שבחרת בו.
כמו שאמרו לך כאן - את יוצרת את חייך. אל תחכי למחר.
בעבר הייתי כותבת כל ערב 4 תודות לבורא עולם על חיי - הייתי ממש מחפשת על מה לכתוב, ומוצאת לבסוף. זה מאוד מרומם.
בהצלחה, מאחלת לך הרבה שמחה
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
האם יש משפחות מאושרות
תראי, אני מאושרת. בזוגיות, בהורות, וכן, כמעט תמיד. אבל כמו אמא נמרה, הייתי מאושרת גם קודם. האושר שלי לא נובע מהילדה שלי, עם כל כמה שהיא נהדרת, כמו שהעצב התהומי שלך לא נובע מהילדים הנהדרים שלך. אמא שלי גם היתה כזו, אז ברור לי מאיפה זה בא, אבל אני לא דטרמיניסטית - את היכולת לאושר קיבלתי בקלות, אבל יש מספיק דברים בחיים שלי שהייתי צריכה לשנות בקושי רב, וזה בהחלט אפשרי. רק צריך לזכור שתהליכים כאלה שנוגעים ביסודות של האישיות שלנו דורשים זמן וסבלנות.
ושימי לב, שזה שאני מאושרת ממש לא אומר שאין קשיים, שאין ימים שאני רק רוצה שכולם ילכו ויעזבו אותי בשקט, שאין כעסים ותסכולים ובעיות. זה כן אומר שבאופן כללי, אני רואה את הטוב ומתמקדת בו (בלי להתעלם מהדרוש שיפור ולשפר). אני אוהבת באופן פעיל ויזום, גם את הילדה שלי וגם את האיש שלי. אני מקפידה לשים לב ליופי סביבי בעיקר כשהמצב לא משהו. אני משתדלת להודות לאישי על מה שהוא עושה למעני, גם ובעיקר אם זה משהו יומיומי. אני מחמיאה כל הזמן, לא מחמאות ריקות כמובן, אבל אם זה לא בא טבעי אני בהחלט בגישה של "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". אני לא מתחשבנת. אני משתדלת להיות סלחנית ונדיבה, גם ובעיקר כלפי עצמי. יש פה בעצם ארגז כלים לאושר, שאני חושבת שבהחלט אפשר ללמוד אותו.
ושימי לב, שזה שאני מאושרת ממש לא אומר שאין קשיים, שאין ימים שאני רק רוצה שכולם ילכו ויעזבו אותי בשקט, שאין כעסים ותסכולים ובעיות. זה כן אומר שבאופן כללי, אני רואה את הטוב ומתמקדת בו (בלי להתעלם מהדרוש שיפור ולשפר). אני אוהבת באופן פעיל ויזום, גם את הילדה שלי וגם את האיש שלי. אני מקפידה לשים לב ליופי סביבי בעיקר כשהמצב לא משהו. אני משתדלת להודות לאישי על מה שהוא עושה למעני, גם ובעיקר אם זה משהו יומיומי. אני מחמיאה כל הזמן, לא מחמאות ריקות כמובן, אבל אם זה לא בא טבעי אני בהחלט בגישה של "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". אני לא מתחשבנת. אני משתדלת להיות סלחנית ונדיבה, גם ובעיקר כלפי עצמי. יש פה בעצם ארגז כלים לאושר, שאני חושבת שבהחלט אפשר ללמוד אותו.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
אני חושבת שהאושר מגיע מהמשמעות שאנו מוצאים ומכניסים בכל דבר ודבר. החל מעצמנו, הילדים, המשפחה, היום יום ועוד..
לפני 25 שנה כשנולד בני הבכור והיה חולה במחלה קשה מאוד עם הרבה אשפוזים וטיפולים יומיומיים והכי חשוב חיים באי ודאות של מה יהיה מחר, איך יקום אם בכלל
החלטנו בעלי ואני שאנו חיים לאור אי הודאות הזו, החיים ומה שיש בהם הפכו למאוד משמעותיים, בעצם הפכנו אותם למשמעותיים, הכל נלקח בפרופורציה, אספנו חוויות איתו ועם שתי הבנות שנולדו בהמשך. לא היה חשוב לנו אם משהו לא הסתדר, התלכלך... היה חשוב לנו הקשר בינהם, התיכה גם בבנות ובעיקר שכולם ייהנו.. (כמובן שזה לא היה קל והיו עליות ומורדות, סגנון התמודדות שונה של שנינו) היינו מאושרים על כל יום ביחד למרות הקושי שליווה את בריאותו.
לפני כ10 שנים הוא נפטר, ולמרות שחשבנו שאנו מחוסנים כי ידענו שזה עלול להגיע, לא היינו מוכנים לתהום, לצער לחושך שצנחנו אליו. אך לאחר זמן על בשיחה איך אנו ממשיכים. מיד עלה עניין הבנות שחיו כל השנים בצל המחלה והאם אנו רוצים שיגדלו בבית עצוב ואבל. ושוב החלטנו שהכאב ימשיך ללוות אותנו אבל נמשיך עם חיים
שמחים כמה שאפשר. וכך עשינו. בהמשך גם אמצנו שתי בנות. ואנו מאושרים, כיף אדיר עם הבנות כולם מגיל צבא ועד הקטנה בת8 המון אהבה, תקשורת והנאה.
ביום כיפור השנה הכנתי לארבעת בנותינו מעין ברכה שעסקה בסליחה, מחילה וכפרה. והיה שם קטע שהעתקתי בנושא שהכפרה היא מעבר לסליחה ולמחילה גם הידיעה שאולי אחרי כל משבר שדורש עבודה יש גם כפרה של החיים, כלומר שהחיים מכפרים לנו ומפצים אותנו על מה שעברנו במשהו טוב ומשמח. ואז בתי אמרה "אבל זה בדיוק מה שאני מרגישה שקרה במשפחה שלנו. XX מת, אבל יש לנו עכשיו משפחה גדולה ומאושרת"
מאחלת לכולכם שתהפכו את חייכם וחיי משפחתכם למשמעותיים
לפני 25 שנה כשנולד בני הבכור והיה חולה במחלה קשה מאוד עם הרבה אשפוזים וטיפולים יומיומיים והכי חשוב חיים באי ודאות של מה יהיה מחר, איך יקום אם בכלל
החלטנו בעלי ואני שאנו חיים לאור אי הודאות הזו, החיים ומה שיש בהם הפכו למאוד משמעותיים, בעצם הפכנו אותם למשמעותיים, הכל נלקח בפרופורציה, אספנו חוויות איתו ועם שתי הבנות שנולדו בהמשך. לא היה חשוב לנו אם משהו לא הסתדר, התלכלך... היה חשוב לנו הקשר בינהם, התיכה גם בבנות ובעיקר שכולם ייהנו.. (כמובן שזה לא היה קל והיו עליות ומורדות, סגנון התמודדות שונה של שנינו) היינו מאושרים על כל יום ביחד למרות הקושי שליווה את בריאותו.
לפני כ10 שנים הוא נפטר, ולמרות שחשבנו שאנו מחוסנים כי ידענו שזה עלול להגיע, לא היינו מוכנים לתהום, לצער לחושך שצנחנו אליו. אך לאחר זמן על בשיחה איך אנו ממשיכים. מיד עלה עניין הבנות שחיו כל השנים בצל המחלה והאם אנו רוצים שיגדלו בבית עצוב ואבל. ושוב החלטנו שהכאב ימשיך ללוות אותנו אבל נמשיך עם חיים
שמחים כמה שאפשר. וכך עשינו. בהמשך גם אמצנו שתי בנות. ואנו מאושרים, כיף אדיר עם הבנות כולם מגיל צבא ועד הקטנה בת8 המון אהבה, תקשורת והנאה.
ביום כיפור השנה הכנתי לארבעת בנותינו מעין ברכה שעסקה בסליחה, מחילה וכפרה. והיה שם קטע שהעתקתי בנושא שהכפרה היא מעבר לסליחה ולמחילה גם הידיעה שאולי אחרי כל משבר שדורש עבודה יש גם כפרה של החיים, כלומר שהחיים מכפרים לנו ומפצים אותנו על מה שעברנו במשהו טוב ומשמח. ואז בתי אמרה "אבל זה בדיוק מה שאני מרגישה שקרה במשפחה שלנו. XX מת, אבל יש לנו עכשיו משפחה גדולה ומאושרת"
מאחלת לכולכם שתהפכו את חייכם וחיי משפחתכם למשמעותיים
האם יש משפחות מאושרות
וואו פלוני אלמונית איזה אנשים מיוחדים ומדהימים אתם! הסיפור של דרך ההתמודדות שלך מעניק הרבה השראה.
הפכתם את הכאב והטרגדיה לאור בחיים שלכם, וזה נדיר, מסוג הדברים ששומעים עליהם בסדנאות אבל פחות בחיים עצמם.
כל הכבוד, שתחוו הרבה שמחה ושמחות
הפכתם את הכאב והטרגדיה לאור בחיים שלכם, וזה נדיר, מסוג הדברים ששומעים עליהם בסדנאות אבל פחות בחיים עצמם.
כל הכבוד, שתחוו הרבה שמחה ושמחות
האם יש משפחות מאושרות
נקודה טובה ועוד נקודה טובה... זה עובד, בדוק! אנחנו נשואים 4 שנים, שתי בנות מתוקות אך אינטנסיביות... וכל פעם שאנחנו רבים נהיה לי כזה שחור בלב שבא לי לא לחיות באותו רגע. לפני כמה זמן קיבלתי החלטה שבמצבי כעס אני מתאמצת מאוד לחשוב עליו דבר טוב, בלי קשר למריבה. פלא, אבל כל פעם שעשיתי את זה מהר מאוד הוא נרגע והכעס התפוגג. מדהים!! גם עם הגדולה שלי (כמעט 3) לא קל לי, ואני ממש מתאמצת לפעמים כדי להצליח, בתוך האין-כוח-כבר לראות בה את המתיקות שלה והחכמה שלה והתמימות ואז פתאום היא ממלאת לי את הלב והכל נרגע.
עוד דבר- אני אישית לא מבינה איך זוגות שורדים בלי אמונה. אמונה פשוטה שאם התחתנו אז זה האיש שלי ואני שלו וזהו. אלו ההתמודדויות שאנחנו צריכים לעבור ולהיפרד זה ממש לא פתרון. אז אם ביחד- שכבר יהיה בכיף, להשקיע בזה מה שאפשר, לאו דווקא בכסף. פתקים נחמדים, הפתעות, מילים טובות, הערכה. למה יותר קל לנו להעריך אנשים אחרים ולא להעריך את מה ששייך לנו? אין משפחה שהאושר אצלה מגיע מאליו. האושר מגיע אם גורמים לו לבוא.
עוד דבר- אני אישית לא מבינה איך זוגות שורדים בלי אמונה. אמונה פשוטה שאם התחתנו אז זה האיש שלי ואני שלו וזהו. אלו ההתמודדויות שאנחנו צריכים לעבור ולהיפרד זה ממש לא פתרון. אז אם ביחד- שכבר יהיה בכיף, להשקיע בזה מה שאפשר, לאו דווקא בכסף. פתקים נחמדים, הפתעות, מילים טובות, הערכה. למה יותר קל לנו להעריך אנשים אחרים ולא להעריך את מה ששייך לנו? אין משפחה שהאושר אצלה מגיע מאליו. האושר מגיע אם גורמים לו לבוא.
-
- הודעות: 879
- הצטרפות: 22 מאי 2008, 16:47
- דף אישי: הדף האישי של פרח_הלימון*
האם יש משפחות מאושרות
עברתי הרבה תהפוכות בחיי,ומאוד עזר לי טיפול הומאופתי קלאסי
אני חושבת שזה יכול לעזור לך מאוד,וזה עדיף פי מיליון מלקחת תרופה נגד דיכאון או משהו דומה.
אם תרצי אשמח להמליץ לך על ההומאופת שלי,הוא פשוט נפלא ומלווה אותי שנים.
אני חושבת שזה יכול לעזור לך מאוד,וזה עדיף פי מיליון מלקחת תרופה נגד דיכאון או משהו דומה.
אם תרצי אשמח להמליץ לך על ההומאופת שלי,הוא פשוט נפלא ומלווה אותי שנים.
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
הי פרח הלימון,
אשמח לקבל המלצה על ההומאופת.
ותודה לכל הכותבות. זה מאוד מחזק לקרוא אתכן.
אשמח לקבל המלצה על ההומאופת.
ותודה לכל הכותבות. זה מאוד מחזק לקרוא אתכן.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
צריכה לסייג את דבריה של פרח הלימון.
עם כל הכבוד לך, ולדיעותייך, הייתי מעדיפה שלא תשתמשי בסטיגמה בה את אוחזת ללא מידע ממשי.
אני לא ניסיתי תרופות הומאופטיות, אבל עכשיו, אחרי חודשיים ומשהו של שימוש בנוגדי דיכאון,
אני יכולה לומר בוודאות שיש מצב רוח רע, ויש דיכאון שהוא מחלה. ממש.
ולא עזר לי שום דבר ושום עבודה ושנים שנים חייתי בתחושות קשות.
ועכשיו?
אני לא האפי האפי כל הזמן,
אני פשוט נורמלית.
אני מסוגלת לעשות עבודה ולהסתכל על הטוב- כי אני מרגישה נורמלית.
ולא חלשה ומדוכאת.
עם כל הכבוד לך, ולדיעותייך, הייתי מעדיפה שלא תשתמשי בסטיגמה בה את אוחזת ללא מידע ממשי.
אני לא ניסיתי תרופות הומאופטיות, אבל עכשיו, אחרי חודשיים ומשהו של שימוש בנוגדי דיכאון,
אני יכולה לומר בוודאות שיש מצב רוח רע, ויש דיכאון שהוא מחלה. ממש.
ולא עזר לי שום דבר ושום עבודה ושנים שנים חייתי בתחושות קשות.
ועכשיו?
אני לא האפי האפי כל הזמן,
אני פשוט נורמלית.
אני מסוגלת לעשות עבודה ולהסתכל על הטוב- כי אני מרגישה נורמלית.
ולא חלשה ומדוכאת.
-
- הודעות: 264
- הצטרפות: 22 אוקטובר 2007, 21:34
- דף אישי: הדף האישי של יסכו_נט*
האם יש משפחות מאושרות
הי שמים תכולים, הלואי שהתחלת תרופות. מה קורה איתך?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
צריכה לסייג את דבריה של פרח הלימון.
למה?
ברור שדיכאון היא מחלה אמיתי, אבל מה זה אומר? שהיא משהו חיצוני שהתלבש עלינו? שהיא רק (ברור שגם) כמה שינויים פיזיולוגיים שניתן לשבש בחזרה לנורמה?
הרי די ברור שזו מחלה שנובעת מהעצמי שלנו ברמות העמוקות ביותר, לא?זה שיש לה גם ביטוי פיזיולוגי זה לא סותר....
מניסיוני, תרופות הומאופתיות יכולות לעשות שינוי כ"כ מהותי ועמוק ובעקבות זה ממש לרפא דיכאון והפרעות ריגשיות שונות, וזה בניגוד לתרופות פסיכיאטריות שעוזרות רק במידה ואת ממשיכה לקחת אותן וצריך זמן רב עד שאפשר לרדת מהן ובנתיים יש שלל תופעות לוואי אחרות (גם אם לא לכולם). זאת אומרת הן מביאות הקלה זמנית (במקרה המוצלח) ולא באמת ריפוי.
בעיני, חשוב להבין שתרופות פסיכאטריות לא באמת משנות את תפיסת העולם ותפיסת העצמי שלנו ולכן לא באמת יכולות לעשות שינוי בשורש הבעיה. המחלה נשארת כל עוד אין פתרון למה שגרם לה מלכתחילה גם אם היא נאלצת למצוא דרכי ביטוי שונות.
למה?
ברור שדיכאון היא מחלה אמיתי, אבל מה זה אומר? שהיא משהו חיצוני שהתלבש עלינו? שהיא רק (ברור שגם) כמה שינויים פיזיולוגיים שניתן לשבש בחזרה לנורמה?
הרי די ברור שזו מחלה שנובעת מהעצמי שלנו ברמות העמוקות ביותר, לא?זה שיש לה גם ביטוי פיזיולוגי זה לא סותר....
מניסיוני, תרופות הומאופתיות יכולות לעשות שינוי כ"כ מהותי ועמוק ובעקבות זה ממש לרפא דיכאון והפרעות ריגשיות שונות, וזה בניגוד לתרופות פסיכיאטריות שעוזרות רק במידה ואת ממשיכה לקחת אותן וצריך זמן רב עד שאפשר לרדת מהן ובנתיים יש שלל תופעות לוואי אחרות (גם אם לא לכולם). זאת אומרת הן מביאות הקלה זמנית (במקרה המוצלח) ולא באמת ריפוי.
בעיני, חשוב להבין שתרופות פסיכאטריות לא באמת משנות את תפיסת העולם ותפיסת העצמי שלנו ולכן לא באמת יכולות לעשות שינוי בשורש הבעיה. המחלה נשארת כל עוד אין פתרון למה שגרם לה מלכתחילה גם אם היא נאלצת למצוא דרכי ביטוי שונות.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
פלוני,
בוודאי. בוודאי שתרופות לא מרפאות ולא משנות את תפיסת העצמי שלנו ולא עושות שום דבר שמצריך עבודה קשה, כמובן.
אבל...
ופה האבל הגדול,
הן מאפשרות מרווח נשימה, מגבירות את האנרגייה הכל כך חלשה וירודה,
ובזה הן מאפשרות להתחיל לעבוד ולרפא את עצמנו מבפנים.
הן מביאות הקלה סימפטומטית, אבל במקרה של דיכאון היא כל כך חיונית כדי שנוכל לטפל בעצמנו.
או איך שפסיכולוג אחד ידוע כתב במאמר על דיכאון:
"התרופות מטפלות בדיכאון, אני מטפל במדוכאים".
ומה שביקשתי לסייג זה לא את היותן של תרופות הומיאופטיות טובות או לא, כי באמת שאין לי מושג, אלא את הסטיגמה שנשמעה לי מובלעת.
אז אני אחדד את זה:
שמיים כחולים,
זה בסדר לקחת כל סוג של תרופה שעוזרת לך, לא משנה מאיזה סוג.
תופעות הלוואי הן מינוריות יחסית להקלה שהיא מביאה.
ואני מצטערת אם אני נשמעת קצת מטיפה,
פשוט קראתי אותי בדברייך, מילה במילה, ולא יכולתי להישאר אדישה.
אני הייתי במצס הזה שאת מתארת קרוב ל4 וחצי שנים.
מעיקות, לא יצרניות ולא מאושרות.
חייתי בצמצום גדול יחסית ליכולותיי ולאישיותי, וסירבתי בתוקף לתרופות.
את יודעת מה?
זה כל כך עזר.
לי.
וכמובן שכל מה שאני אומרת זו רק דעתי, ומניסיוני.
בוודאי. בוודאי שתרופות לא מרפאות ולא משנות את תפיסת העצמי שלנו ולא עושות שום דבר שמצריך עבודה קשה, כמובן.
אבל...
ופה האבל הגדול,
הן מאפשרות מרווח נשימה, מגבירות את האנרגייה הכל כך חלשה וירודה,
ובזה הן מאפשרות להתחיל לעבוד ולרפא את עצמנו מבפנים.
הן מביאות הקלה סימפטומטית, אבל במקרה של דיכאון היא כל כך חיונית כדי שנוכל לטפל בעצמנו.
או איך שפסיכולוג אחד ידוע כתב במאמר על דיכאון:
"התרופות מטפלות בדיכאון, אני מטפל במדוכאים".
ומה שביקשתי לסייג זה לא את היותן של תרופות הומיאופטיות טובות או לא, כי באמת שאין לי מושג, אלא את הסטיגמה שנשמעה לי מובלעת.
אז אני אחדד את זה:
שמיים כחולים,
זה בסדר לקחת כל סוג של תרופה שעוזרת לך, לא משנה מאיזה סוג.
תופעות הלוואי הן מינוריות יחסית להקלה שהיא מביאה.
ואני מצטערת אם אני נשמעת קצת מטיפה,
פשוט קראתי אותי בדברייך, מילה במילה, ולא יכולתי להישאר אדישה.
אני הייתי במצס הזה שאת מתארת קרוב ל4 וחצי שנים.
מעיקות, לא יצרניות ולא מאושרות.
חייתי בצמצום גדול יחסית ליכולותיי ולאישיותי, וסירבתי בתוקף לתרופות.
את יודעת מה?
זה כל כך עזר.
לי.
וכמובן שכל מה שאני אומרת זו רק דעתי, ומניסיוני.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
_הן מאפשרות מרווח נשימה, מגבירות את האנרגייה הכל כך חלשה וירודה,
ובזה הן מאפשרות להתחיל לעבוד ולרפא את עצמנו מבפנים.
הן מביאות הקלה סימפטומטית, אבל במקרה של דיכאון היא כל כך חיונית כדי שנוכל לטפל בעצמנו._
מסכימה איתך לגמרי ותודה על החידוד...
חייבים את מרווח הנשימה במצבים כאלו, פשוט חשוב לדעת שיש עוד אפשרויות שמספקות את זה מלבד התרופות הפסיכיאטריות . אפשרויות שמשלבות בין ריפוי לא סימפטומטי להקלה גדולה ומרווח נשימה.
ובזה הן מאפשרות להתחיל לעבוד ולרפא את עצמנו מבפנים.
הן מביאות הקלה סימפטומטית, אבל במקרה של דיכאון היא כל כך חיונית כדי שנוכל לטפל בעצמנו._
מסכימה איתך לגמרי ותודה על החידוד...
חייבים את מרווח הנשימה במצבים כאלו, פשוט חשוב לדעת שיש עוד אפשרויות שמספקות את זה מלבד התרופות הפסיכיאטריות . אפשרויות שמשלבות בין ריפוי לא סימפטומטי להקלה גדולה ומרווח נשימה.
האם יש משפחות מאושרות
_את יודעת מה?
זה כל כך עזר.
לי._
גם לי.
_הן מאפשרות מרווח נשימה, מגבירות את האנרגייה הכל כך חלשה וירודה,
ובזה הן מאפשרות להתחיל לעבוד ולרפא את עצמנו מבפנים._
בהצלחה!
זה כל כך עזר.
לי._
גם לי.
_הן מאפשרות מרווח נשימה, מגבירות את האנרגייה הכל כך חלשה וירודה,
ובזה הן מאפשרות להתחיל לעבוד ולרפא את עצמנו מבפנים._
בהצלחה!
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 02 נובמבר 2011, 12:18
האם יש משפחות מאושרות
יתכן והן מעכבות את התהליך. לקחתי תרופות ארבע שנים, היה נהדר. תיפקדתי בחיוניות והמשכתי לטפל בעצמי. לפני שלוש שנים הפסקתי לקחת אותן ואני מבינה היום שאין דרך ללכת מהכאב. זו רק דחיית הכאב לרגע שיתאפשר. אבל, הכאב כואב מאד, תמיד. שינוי, לידה מחודשת, טרנספורמציה עוברת דרך האין. להפגש עם האין זה כואב. התרופות יכולות לדחות את המפגש עם האין לא להקל עליו. בסופו של דבר זו בחירה: או שרוצים לתפקד אז תרופות, או שרוצים שינוי ואז לקחת בחשבון תקופה כואבת מאד.
זה לא קשור ישירות לדף שנפתח ומעניין שלשם הדף פנה.
זה לא קשור ישירות לדף שנפתח ומעניין שלשם הדף פנה.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
אפשר גם וגם. בשביל שינוי אפשר לסבול קצת, לא חייבים להרוג את עצמך בתהליך.
-
- הודעות: 2
- הצטרפות: 02 נובמבר 2011, 12:18
האם יש משפחות מאושרות
לא מדובר על להרוג, אלא על לכאוב.
והצהוב מדוייק כמעט כמו תמיד: אין טעם לחבוש את היד כאשר יש חתך עמוק ברגל.
והצהוב מדוייק כמעט כמו תמיד: אין טעם לחבוש את היד כאשר יש חתך עמוק ברגל.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
יחסי הגומלין כולם שכל ישר, מה טעם יש בפגיעה?
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
מה קורה איתך שמים?
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
לא מאמינה כמה זמן עבר. ושוב אני בתקופה משברית. בהתלבטות מאוד קשה אם להתחיל לקחת ציפרלקס. כבר יש לי בבית. אבל אני מניקה. אמנם הוא כבר מעל לשנה ולמרות שגורמים רפואיים נתנו אישור אני חוששת. אני גם נעה בין: למה לא? זה ישפר את איכות חיי לבין מה שכתבו ואני מאמינה בו - זה לטפל בסימפטום ולא בבעיה האמיתית.
עם בעלי המצב מחריף. הרבה קשור למצב שלי וגם שוב עולות שאלות בנוגע להתאמה, אהבה וכו.
אשמח לשמוע אתכם. זה מאוד עוזר ותומך
עם בעלי המצב מחריף. הרבה קשור למצב שלי וגם שוב עולות שאלות בנוגע להתאמה, אהבה וכו.
אשמח לשמוע אתכם. זה מאוד עוזר ותומך
-
- הודעות: 4
- הצטרפות: 24 יוני 2012, 14:58
האם יש משפחות מאושרות
אל תהססי פשוט תקחי (לוקח לזה כשבועיים להתחיל לעבוד) אבל זה פשוט יציל אותך לגמרי!
אני אחרי אינספור טיפולים אלטרנטיבים ופסיכולוג הכדורים פשוט נתנו לי אויר ופינו לי אנרגיה לדברים אחרים.
ציפרלקס זה באמת טוב
אני אחרי אינספור טיפולים אלטרנטיבים ופסיכולוג הכדורים פשוט נתנו לי אויר ופינו לי אנרגיה לדברים אחרים.
ציפרלקס זה באמת טוב
-
- הודעות: 106
- הצטרפות: 18 ינואר 2005, 18:25
- דף אישי: הדף האישי של .*
האם יש משפחות מאושרות
לבין מה שכתבו ואני מאמינה בו - זה לטפל בסימפטום ולא בבעיה האמיתית.
אוי זה באמת בולשיט, כי צירפלקס מטפל בשורש הבעיה.
שורש הבעיה הוא כימיה. יש אנשים שנולדים עם נטייה למלנכוליה כבדה אחרים לדיכאון ואחרים כמעט ולא. דני רובס סיפר שהוא שכל שני אחים ממחלה קשה בגיל צעיר, ואת אביו, התגרש, כאב משברים קשים בקריירה - ומעולם לא נכנס לדיכאון. הוא לא מבין את זה בכלל וזו נראית לו פריבילגיה. למה הוא חושב כך? כי הראש שלו בנוי אחרת. כימית.
הנטייה הזו למלנכוליה יכולה ללוות מנעורים או להתפרץ בגילאים מאוחרים יותר ככל שהמשקעים כבדים ורבים יותר.
אני גם ממליצה על ציפרלקס, נותן שקט בראש, וגם על בדיקות ויטמינים והורמונים. היום יותר מתמיד מבינים שהכימיה והפיזיולוגיה עומדים מאחורי התנהגויות רבות שלנו. זה לא אומר שהמציאות לא מוסיפה או שאת לא צריכה לשנות התנהגויות בעצמך, שום כדור לא יעלים מורת רוח, אבל הוא כן יכול להכניס חיוניות ואנרגיה לשנות את אותם דברים שאת רוצה בהם.
אוי זה באמת בולשיט, כי צירפלקס מטפל בשורש הבעיה.
שורש הבעיה הוא כימיה. יש אנשים שנולדים עם נטייה למלנכוליה כבדה אחרים לדיכאון ואחרים כמעט ולא. דני רובס סיפר שהוא שכל שני אחים ממחלה קשה בגיל צעיר, ואת אביו, התגרש, כאב משברים קשים בקריירה - ומעולם לא נכנס לדיכאון. הוא לא מבין את זה בכלל וזו נראית לו פריבילגיה. למה הוא חושב כך? כי הראש שלו בנוי אחרת. כימית.
הנטייה הזו למלנכוליה יכולה ללוות מנעורים או להתפרץ בגילאים מאוחרים יותר ככל שהמשקעים כבדים ורבים יותר.
אני גם ממליצה על ציפרלקס, נותן שקט בראש, וגם על בדיקות ויטמינים והורמונים. היום יותר מתמיד מבינים שהכימיה והפיזיולוגיה עומדים מאחורי התנהגויות רבות שלנו. זה לא אומר שהמציאות לא מוסיפה או שאת לא צריכה לשנות התנהגויות בעצמך, שום כדור לא יעלים מורת רוח, אבל הוא כן יכול להכניס חיוניות ואנרגיה לשנות את אותם דברים שאת רוצה בהם.
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
זו בדיוק ההתלבטות. את משכנעת אותי וגם מי שטוען ההפך משכנע אותי..
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
לא מסכימה
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
האם יש משפחות מאושרות
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
הי שמיים, אני לא סגורה לגבי ציפרלקס והנקה
הי שמיים, אני לא סגורה לגבי ציפרלקס והנקה
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
האם יש משפחות מאושרות
כן, ממליצה על כדורים.
אבל... הם לא יפתרו שום בעיה, ובטח שלא מהשורש.
מה שהם כן יעשו זה לחזק אותך ולתת לך מרווח נשימה להתמודד באמת עם הבעיות שלך.
ועוד הסתייגות אחת - בליווי פסיכיאטרי צמוד, לא של רופא משפחה.
ולפי מה ששמעתי לוסטראל יותר טוב עם הנקה מאשר ציפרלקס, אבל תבררי.
אבל... הם לא יפתרו שום בעיה, ובטח שלא מהשורש.
מה שהם כן יעשו זה לחזק אותך ולתת לך מרווח נשימה להתמודד באמת עם הבעיות שלך.
ועוד הסתייגות אחת - בליווי פסיכיאטרי צמוד, לא של רופא משפחה.
ולפי מה ששמעתי לוסטראל יותר טוב עם הנקה מאשר ציפרלקס, אבל תבררי.
-
- הודעות: 19
- הצטרפות: 27 אוגוסט 2011, 09:59
- דף אישי: הדף האישי של שמים_תכולים*
האם יש משפחות מאושרות
או רורה, למה חשוב ליווי של פסיכיאטר ולא רופא משפחה? קיבלתי את המרשם מרופאת משפחה..