האם טיפולים רגשיים באמת עוזרים

[מטופלת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אחרי כמה שנים של טיפולים
טיפול פסיכולוגי ארוך וגם טיפול בהתמקדות
מרגישה שיש עוד כל כך הרבה דרך ועולה בי השאלה האם זה באמת עוזר?
כן התקדמתי. אבל אני במצב קצת מיואש, לא מרגישה כבר שיש לי עוד לאן ללכת ולאן להתקדם. תקועה.
האם טיפולים באמת עוזרים? לאורך זמן? במשך החיים? לשנות וגם להגיע, לא רק להתקדם?

[שקופה_א*]

שלום לך ,
קודם כל אני מזדהה מאד עם השאלה , אני מגיעה אליה גם המון, ואני מרגישה שהיא הרבה יותר משאלה טכנית על טיפול ,
בעיני, בבסיס הכל היא שאלה של אמון, האם יש לי סיכוי לצאת מזה? האם אני אצליח אי פעם או שאשאר תקועה?
וזו שאלה שהגיוני מאד שעולה כשנמצאים בטיפול, כשנחשפים לעומק החסרים והכאבים שלנו, האם יש סיכוי לצאת מזה , ולהשאר בריאים ושפויים?
ואפילו גם עם טיפול טוב , למטרות בשבילן באנו לטיפול?

על השאלה הטכנית אני יכולה לענות, מכירה הרבה אנשים שנעזרו בטיפול טוב ויסודי, מכירה בנות שלא רצו להתחתן והתחתנו, לא רצו להביא ילדים , והביאו ילדים ממקום שלם ובריא, נפגעו והשתקמו.
טיפול רגשי הוא תהליך לא קצר, ומאד הגיוני בשלבי האמצע שלו שהם רובו - שהכל נראה כמו הר מאיים שאין סיכוי לעבור אותו.
על השאלה האישית שלך רק את יכולה לענות לעצמך , ואני חושבת שכדאי לענות עליה במושגים של שנים , כמו שמסתכלים על התפתחות של ילד מיוחד , האם בשנה האחרונה היו שינויים? האם היה שווה לטפל במשך שנה בשביל השינויים האלו?
כתבת שהתקדמת , ממליצה לך לפרט לעצמך במה, לראות את כלל היעדים שלך , ובכמה מהם התקדמת. (גם אם לא הגעת באף אחד מהם לתוצאה הרצויה, יכול להיות שתגלי שכולם התקדמו בקצת ובקצב שלהם )
ועוד משהו באופן אישי - אני חושבת שטיפול טוב כולל תקופת ראשונית - שבה מרגישים שינוי משמעותי לטובה בגלל ההנעה של השינוי והטיפול, ובה מבססים ביטחון וקשר עם המטפל,
תקופת צלילה - שהיא רוב הטיפול, שבה מציפים לאט לאט את הקשיים, בונים תחליפים לחומות ההגנה הישנות ומוותרים עליהן, ושם רואים את הקושי הגדול , שם בדרך כלל נמצא היאוש, וגם שם יש שיפורים כל הזמן לטובה, אבל קשה לראות אותם , בגלל ההצפה של הקשיים שממזערת אותם.
ותקופה של המראה, שבה כבר מכירים את הקשיים שלנו, לא נבהלים מהם , הם מוצאים את המקום הנכון שלהם. הם עדיין שם אבל אפשר להסתכל עליהם, ולראות אותם בלי שיש להם השפעות על מכלול החיים.
בתקופה הזו חוזרים ליעדים המקוריים שלנו, ומבססים כוחות נוספים לעמוד בהם , ובעזרת השם מגיעים אליהם.

תנסי למקם את עצמך , ולראות אם את בכיוון.
מקווה שעזרתי.

[אישה_במסע*]

מכירה בנות שלא רצו להתחתן והתחתנו, לא רצו להביא ילדים , והביאו ילדים ממקום שלם ובריא, נפגעו והשתקמו.
אומנם זה לא בהכרח נובע ממה שכבתבת אבל - לא לרצות להתחתן זה לא בעיה. לא לרצות ילדים זה לא בעיה. יש לא מעט נשים שלא רוצות לילדים, ולהניח שמשהו לא בסדר איתן זה ממש לא בסדר. יש מספיק אנשים שממררים להן את החיים גם בלי זה.

[שקופה_א*]

מסכימה , אישה,
אבל במקרה שלהן כן היה רצון כלשהו עמוק מתחת לפחדים שגרמו לאי רצון.
הן הלכו לטיפול, אז זה כנראה הפריע להן במידה שהן רצו להשקיע כסף וזמן כדי לטפל בזה.

[תמרוש_רוש]

אני חושבת שטיפולים רגשיים הם יעילים ועוזרים ואפילו מחוללים מהפכה, כשמתקיימים כמה תנאים:
א. את באה אליהם בתזמון מתאים מבחינתך. כשיש לך רצון לשנות וגם יכולת. קשה לי להגדיר מה זה בדיוק "יכולת"... לפעמים יכולת להיישיר מבט אל בעיה, לפעמים כלים לעבודה והבנה, לפעמים תנאי חיים מתאימים (כשהבנאדם לא בדיוק באמצע גידול תינוקות ופעוטות, למשל), לפעמים פשוט "בשלות", תהא אשר תהא משמעות המילה.
ב. בחרת בגישת הטיפול הנכונה (או גישות טיפול נכונות - לפעמים צריך לשלב כמה), במטפל הנכון, ויש ביניכם התאמה טובה, אמון ותחושת בטחון.
לפעמים לוקח זמן להגיע לנקודה הזאת... זמן, ניסיונות, בדיקות והרבה עבודת תחזוקה.

[תמרוש_רוש]

בנות שלא רצו להתחתן והתחתנו, לא רצו להביא ילדים , והביאו ילדים
גם לי הניסוח צרם.
מעדיפה: "פחדו להתחתן עם איש טוב, התגברו והתחתנו, פחדו להביא ילדים ובסוף זיהו את הרצון האמיתי שלהן, והביאו ילדים ממקום שלם ובריא".

[מטופלת*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז כן הייתי במקום שבחרתי מטפלים טובים לי לפחות בחלק מהפעמים. וכן,דברים התקדמו בתחום מסויים (למשל, לפני שנים כשהייתי בטיפול, פגשתי את בן זוגי כיום שהתחתנו בסופו של דבר. לא יודעת אם ומתי הייתי מגיעה לזוגיות לוליא הטיפול ההוא. או למשל שאחרי טיפול אחר כן הרגשתי קצת יותר בטחון ויכולת בתור אמא)
אולי לי עצמי יש יותר מדי תחומים לעבוד עליהם ולטפל בהם שזה חסר סיכוי להגיע יום אחד. אז גם אם היו התקדמויות, זה לא מספיק בשבילי. עדיין יש כל כך הרבה לא פתור שקשה מאוד לחיות ככה. (למשל,התחום המקצועי לא פתור אצלי. להמשיך ללכת לטיפול בעניין הזה אחרי תקופה ארוכה ששילמתי יוצא ממש הפוך לזה שבעצם אני לא מסוגלת לשלם עבור זה כבר, כי בדיוק שם הבעיה. אז אפילו אם התקדמתי,לא הגעתי להתפרנס באמת גם אחרי השינוי. ונמאס לי וההתקדמות איטית,ולא רואה שינוי באופק כבר).
מייאש כל כך. כי כנראה אני הדפוקה שיש לה על כל כך הרבה לעבוד. אבל כמה אפשר? כמה כסף אפשר להשקיע בזה? כמה אנרגיות אפשר להשקיע בזה? מיואשת כבר. (ויש עוד על מה לעבוד: על התחום המקצועי כמו שאמרתי, על התחום הזוגי, עדיין יש מה לעבוד על ההורות ואיך אני מרגישה בתוכה, על התחום החברתי. מיליון)

[תמרוש_רוש]

הממממ.
כותבת ממש טלגרפית:
א. מה המטרות שלך כרגע? מה הקשיים שלך / לאן היית רוצה להגיע?
ב. באילו כלים השתמשת לצורך המטרות האלה עד עכשיו? "טיפול" לא אומר לי הרבה.
ג. האם יש כלים מתאימים יותר, אפקטיביים יותר?
אלה השאלות שהייתי שואלת...

[אני*]

עבורי, הדבר היחיד שעובד זה מדיטציה. דיבורים עוזרים אבל לזמן קצר, או שהם עושים שיוני קטן כל פעם. מדיטציה כאילו מחווטת מחדש את הנוירונים והכל משתנה

[אישה_במסע*]

_גם לי הניסוח צרם.
מעדיפה:_
אישית, הניסוח הזה לא נראה לי טוב בהרבה. בכל מקרהף נכתבת שורה וחצי על יעילות הטיפולים ומה שנכתב בה זה על... נשים שהתחתנו והביאו ילדים לעולם. כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם
לא התגברות על פחדים וחרדות, לא הגשמת חלומות, לא חזרה לתפקוד אחרי נפילה לאי תפקוד, לא אינסוף הדברים שטיפול נפשי מבין.
התצפקידים המסורתיים של האישה. להתחתן ולהביא ילדים. זה מה שנשים רוצות, זה מה שחשוב באמת.

כאילו לא שומעים את המסר הזה באינסוף מקומות אחרים, אז צריך לדחוף אותו פה, בדף לא קשור שעוסק בטיפול רגשי? להזכיר לכל הנשים שאולי במקרה שכחו שזה התפקיד שלהן בחיים - להתחתן ולהביא ילדים?

ברור לי שלא לזה שקופה התכוונת, אבל זה לדעתי המסר שעובר. ונהיה לי ברור מה העניין כשחשבתי מה התגובה אליה אני מצפה - מה אנשים בדרך כלל רושמים כשהם מדברים על טיפול רגשי. וזה לא חתונה וילדים. חתונה וילדים זה אחוז קטן כל כך, שהבחירה דווקא בהם מעבירה מסר.

מסר שאני מאוד לא מסכימה איתו, רק למקרה שזה לא ברור P-:

<שיהיה ברור - אני לא חושבת שכתבת את זה ככה בכוונה כדי להעביר את המסר. או במטרה לדכא נשים P-: זה פשוט צרם לי, ועכשיו כשהבנתי למה החלטתי להסביר>

כמה כסף אפשר להשקיע בזה?
יש המון המון דברים שאפשר לעשות לבד, בחינם לגמריי.

[שקופה_א*]

מבינה אותך
אני אנסה להסביר למה כתבתי ככה - פשוט לא היה לי הרבה כח להאריך מעבר למה שהארכתי,
אז למשל אחת מהן, שהיא חברה טובה מאד שלי נפגעה מינית מאבא שלה תקופה ארוכה, התוצאה של זה היתה חרדות, פחדים, ובטח עוד הרבה דברים שאני לא מספיק יודעת לפרט
ובמישור החיצוני - היו שני דברים שהיא לא הסכימה בשום אופן - לא להתחתן - חוסר אמון בזוגיות, ובמיוחד לקיים יחסי מין , הרבה חרדות בענין.
ולא להביא ילדים - שזה היה בשבילה סמל המחיקה , לא היו לא כוחות לזה והיא פשוט לא רצתה בגלל זה.

אחרי טיפול ארוך בחרדות , שאין לי כח לפרט ולא זמן, היא רצתה להתחתן בשמחה ולא פחדה בכלל,
ובשלב ב, אחרי שהיא נהיתה בן אדם בריא, שמח , מתפקד, ומלא כוחות היא רוצה ממש להביא ילדים, אז בגלל שלא היה לי כח לפרט את כל זה ניסיתי לקצר בתוצאות המעשיות... אבל כנראה שזה לא היה מוצלח
אולי גם עכשיו זה עדיין ככה...

[שקופה_א*]

או בקיצור - אצלה זה היה התגברות על פחדים , הגשמת חלום (למרות שזה היה נראה שהיא לא רצתה זה היה מבחוץ..) חזרה לתפקוד ועוד
וזה היתה הסמליות בשבילי

[אישה_במסע*]

או בקיצור - אצלה זה היה התגברות על פחדים , הגשמת חלום (למרות שזה היה נראה שהיא לא רצתה זה היה מבחוץ..) חזרה לתפקוד ועוד
הנה! קיצור לא פטריארכי, ולדעתי מוצלח בהרבה.

אני מקווה שלא העלבתי אותך, ולא אמשיך להסיט את נושא הדיון מהנושא האמיתי שלו - שטיפול רגשי עובד.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

_כמה כסף אפשר להשקיע בזה?
יש המון המון דברים שאפשר לעשות לבד, בחינם לגמריי._
אשמח לדוגמאת
אפילו לדוגמאות של דברים שעוזרים ועולים פחות כסף מטיפול אישי
או אפילו דוגמאות לדברים שבאמת יעזרו לי אם אחליט להשקיע עוד כסף

[.*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התייאשתי כבר מטיפולים
כבר לא חושבת שיעזור
וזה קשה
אבל זה גם התמודדות כשלעצמה.
אולי תליתי את יהבי כל הזמן בטיפולים שיעזרו ושיום אחד הכל יהיה נפלא ונהדר כמו שאני רוצה ואני אהיה אחרת
ומה שקרה זה שדברים נשארו אולי השתנו מעט
אז עכשו הבנתי ששינוי קיצוני כבר לא יקרה
ומה שיש זה מה שיש
זה מייאש כמו שזה פשוט ככה כי זה מה יש
ואז אני נאלצת לחיות עם זה
לוותר על האידאילים
לוותר על הרצון שלי להצליח עם הילדים ופשוט לקבל את זה שלא. שהם ישארו עם דפקטים וככה זה יהיה
לוותר על הרצון להיות אני משהו אחר או עם כוחות אחרים ולקבל את זה שהכוחות שלי נורא מוגבלים וככה זה נראה. גם אם בהשוואה לאחרים (לבעלי למשל, או לנשים אחרות) זה נראה מוזר וקיצוני. וגם אם אני לא מרוצה והוא לא מרוצה.

[פלוני_אלמונית_ותיקה*]

_ומה שיש זה מה שיש
זה מייאש כמו שזה פשוט ככה כי זה מה יש
ואז אני נאלצת לחיות עם זה
לוותר על האידאילים_
יש הבדל גדול בעיניי בין להכיר במציאות (ולשמוח בה) ומתוכה לשפר את מה שצריך, לבין לפנטז על מציאות אחרת שאין לה שום קשר לחיים שלך. האפשרות השניה מובילה לא מעט לדכדוך ודכאון.
האפשרות הראשונה היא המסע האמיתי של החיים. התבוננות, תשומת לב, ניסוי ותעייה- אלה החיים כפי שאני מבינה אותם.

[פלונית*]

טיפולים בהחלט עשויים לסייע. בעיני מה שמשמעותו הוא למצוא את הדרך שמתאימה לתקופה הנוכחית ובאותה מידה למצוא מטפל טוב.
הטיפול יכולים להיות ממגוון תחומים. לפעמים ניתן לקיים מפגש התייעצות כדי לבחון את האופציות הטיפולית הרלוונטיות לאותה עת.
ישנה קשת רחבה של סוגי טיפול / אימון
ישנן אופציות רבות בהן ניתן להיעזר
טיפולי גוף נפש , ספורט, עבודה , חי חברה , תחביבים, מזון וכן וכן.

[תמרוש_רוש]

יש הבדל גדול בעיניי בין להכיר במציאות (ולשמוח בה) ומתוכה לשפר את מה שצריך, לבין לפנטז על מציאות אחרת שאין לה שום קשר לחיים שלך.


זה בדיוק מה שעלה במוחי כשקראתי את שיום אחד הכל יהיה נפלא ונהדר כמו שאני רוצה ואני אהיה אחרת
נשמע שהיו לך ציפיות לא ריאליות מלכתחילה.

אולי זה זמן טוב לחשוב מחדש על הציפיות והתקוות שלך.
וגם על הנכונות שלך לחולל בעצמך שינויים בחייך, טיפה אחר טיפה.
מה היית רוצה שיקרה ושיכול לקרות במציאות הנתונה בתוך שנתיים-שלוש?
לאיזו מטרה ישימה, אפשרית, תרצי להגיע?
מה נדרש ממך כדי להגיע לשם, חוץ מאשר "ללכת לטיפול"?

[בשמת_א*]

האם טיפולים באמת עוזרים? לאורך זמן? במשך החיים? לשנות וגם להגיע, לא רק להתקדם?
הכל תלוי מה המטרות שלך, והאם המטפלים שמצאת היו א. מתאימים לך בכלל, ב. עבדו בשיטה שמתאימה לך בכלל, ג. היו פשוט טובים...