דך בית

[אנונימי]

דף הזוי

[זיסה_וירטוף*]

אני כבר זמן מה מסתובב פה, מה זה מסתובב, מסתובב בפצץ, מסתובב אופרוכטנזצוואלד.
כל כך בולט לי שלא נשמע קולן של רוחות הרפאים. אתר פלורליסטי, הה? אופרוכטנזצוואלד קיינה. נון אופרוכטנזצוואלד, כפי שהיה אומר ידידי המנוח פורומפס.

אז זהו דך בית, לכל הרוחות המסכנות שלא מעיזות להשמיע את קולן. לכל הרוחות.
לכ-ו-ל הרוחות.

[קספר_לא_ג'ונס*]

שירים שקספר אוהב במיוחד

רוח רוח רוח רוח,
למה לא תשכב לנוח,
כל הבוקר משתולל,
והנה כבר בא הליל

[רוח_תוהה*]

מישהו יודע איך רואים עמודים קודמות?

[מדוכ_דך*]

הגיע הזמן שיפתח דך כזה.

[כן_אה*]

כן אה?

[מדוכ_דך*]

כן,
מן דך שכזה נטול מיינסטרימיות, משופע במקפים ובר"ת בלתי מובנים.
מן דך שכזה.
מלא בשתיקות.
ובהייקו.

[קספר_לא_ג'ונס*]

מן דך רוחני שכזה

[מגבת_מולטי_מגניבה_במיל'*]

וואי וואי וואי, איזה גונב גונבים, איזה דך פצץ! מה זה מגניב.
מה זה שווה. דך מולטי פרוטי אקסטרה אלקטוראלי אולטרה אקלטרוני!
יייייייייייייייהההההההההה!

[מדוכ_דך*]

בדומה לדך הידוע טושים זה הדך

[זיסה_וירטוף*]

ברויר שטוישם דכים. וגם רכים, מה זה רכים, אופרוכטנזצוואלד.

[מדוכ_דך*]

< מה זה אופרוכטנזצוואלד?>

דך בהולנדית זה להתראות.
ריבוי השפות בדך הזה גורם לתחושת עומק-אינטלקטואלי-ללא-גבולות.
אך אני תוהה - איכה נעלם קולם של האזיאטים, הפראים הנאטיביים?

[מדוכ_דך*]

http://www.google.co.il/search?q=%D7%93 ... l=iw&meta=

[זיסה_וירטוף*]

אופרוכטנזצוואלד?

זאת מילה ממש אופרוכטנזצוואלד.

[זיסה_וירטוף*]

הקישור שנתת ממש Aufrochtenszwaldt!

[זיסה_וירטוף*]

כולכם מוזמנים לאתר שלי, שבו תוכלו לחוות לידת וירטופסיכוזה מחודשת בים של שלווה ורוגע כחול.
www.virtof.com

[מדוכ_דך*]

יש לי שאלה לעורך-
לידת וירטופסיכוזה מומלצת עם או בלי אפידורל?
והאם אמא של וירטופסיכוזה מתכוונת להניק?
ואפרופו להניק, מה הניק של האמא?

[מדוכ_דך*]

דך אילן
צמרתו נישאה ברוח

[זיסה_וירטוף*]

אני לא העורך, אני הסופר בכבודו ובעצמו.
לא קראת את ההיסטוריה של הוירטופסיכוזה והפורומפסיכופתולוגיה?
כל התשובות שם.

[מדוכ_דך*]

אתה הסופר הנכבד?
או, לכבוד הוא לי, ויש כבוד.
על שמך קראה לי סבתא זיסהל'ה בילדותי.

[מדוכ_דך*]

חסל סדר תבשילי עכברושים.
עתה הגיע זמן לטפל בחלזונותיי הקטנטנים

[זיסה_וירטוף*]

חסל סדר תבשילי עכברושים.

וואו. אופתולוגפורומפס "Waw", אופצוויגנבוגנמטגן "באב"
<מתרשם>

[זיסה_וירטוף*]

_דך אילן
צמרתו נישאה ברוח_

ביטה?

[מדוכ_דך*]

דך אילן
דך אילן
צמרתו ליטף הרוח
ונשק עליו

שם בגן
שם בגן
יפתי קטפה תפוח
וצחוקה שנהב

לו אני אילן היא רוח
ונשקה אף לי
עוד תקטוף אותי תפוח
חינני

הו מתי היום יפוח
ואשא קולי
יפתי רדי לשוח
בגני

[התולעת_שבתפוח*]

רוח רוח
רוח רוח
מן העץ נפל תפוח
הוא נפל מראש העץ
הוא נפל ו....

המשך בשבוע הבא. האם ייכנע התפוח לכוח המשיכה? האם יתגלה סוד אפל מעברם של החלזונות של המדוכדך? ומה יאמרו האזיאטים הסמויים הקוראים כאן? הישארו עימנו.

[מדוכ_דך*]

הר פרופסור,

עדיפה התולעת שבתפוח

על פני חציה.

[מדוכ_דך*]

החלזון המדוכדך,
הרי לכם (ולכן) אוקסימורון ידוע.

שהרי החילזון הוא מאושיות
והמדוכדך זה-מקרוב-בא.

[זיסה_וירטוף*]

_עדיפה התולעת שבתפוח

על פני חציה_
נכון.
אז למה חציה של התולעת בהתפוגגות?

[זיסה_וירטוף*]

_החלזון המדוכדך,
הרי לכם (ולכן) אוקסימורון ידוע.
שהרי החילזון הוא מאושיות
והמדוכדך זה-מקרוב-בא._

אולי מקרוב, אולי מיקרוב, אולי אמבה.
אבל אמבה מצחיקה!

[מדוכ_דך*]

בהתפוגגות. הרי לך מילה מצויינת.
ומה מקורה?
על כל נתהה.

במקרה דנן, ייתכן שקיים כאן איחוי (לא לומר ליד יוצאי רוסיה) של שתי מלים נפרדות:
תפוח ו- גגות.
אולם עם השנים חלה התדמות של עיצור החית לעיצור הגימל, ונותרה רק גימל דגושה.
תפוח וגגות, שני מונחים מעולם הגרביטציה הפוסט מודרניסטית, שבה אין תפוחים נופלים מעצים, אלא מתגלגלים במורד הגגות.
ומה יעלה בגורלה של התולעת המסכנה?
בזה נדון בשיעורנו הבע: גלגולה של (חצי) תולעת.

[אמבה_מצחיקה*]

למען הסדר הטוב, עליי לצאת חוצץ ולציין ברשומות הדך,
כי המדוכ דך הפך פחות ופחות מדוכ דך.

כעת הוא יושב על המדוכה.

[זיסה_וירטוף*]

טו, אז בעוד הוא יושב על המדוכה, ברצוני לדוך איתו במשהו.

[זיסה_וירטוף*]

מותר לי לדוך?

[זיסה_וירטוף*]

אני דך ויודע גם לדעוך
שואל מדוע דך דווקא כך
כי אני דך בז חקרן כל דך
ואם תדיך לי דיך
אדוך אדחוף אדכדך בעודי
דועך לדך.

[אמבה_מצחיקה*]

קוראים לי דיכדכת,
דיכדכת זה שמי.
כמעט ושכחתי - שלום.
אני דך ודוכדך לי,
כמעט בעצמי
בתוכנית "דך פתאום".
אני דך לעצמי
ומדכדך עם עצמי,
ומספר סיפורים לדך.
מוחא גם כפיים, למי?
לעצמי.
והכל בעצמי.

[אמבה_מצחיקה*]

דיחכתי לי כשקראתי את שיריך ההזויים.
אכן, הליריקה בהתדלמותה.

השמועות מספרות שפרט להיותך איש ספר, וממציא דדול (בעיקר של משפטים הזויים), אתה דם שולט ברזי המוסיקה.
טרם יצא לי להבין באיזה כלי נדינה אתה מנדן.
ובכלל טרם עמדתי על טיבך האמיתי, כמו שנאמר: אל תסתכל בקנקו ודו'

[זיסה_וירטוף*]

מנדן בכנור.
האמת, לא כל כך היום, כי אחזתני בעתת נגינה שכזו.

אחזתני ולא מרפה.

ובכלל טרם עמדתי על טיבך האמיתי, כמו שנאמר: אל תסתכל בקנקו ודו'

יפה מצדך. אחרים כל הזמן עומדים על טיבי וזה נורא לא מנומס. אולי טיבי שביר? אולי טיבי לא רוצה מסז' דו רגלי רב קילואי?

[אמבה_מצחיקה*]

אולי טיבי אחמד?

[אמבה_מצחיקה*]

ידעתי על הכינור.
אבל נדרשתי לשאלה כדי לוודא במי עסקינן...

[אמבה_מצחיקה*]

יש ימים כאלה? של בעת נדינה?

הכינור כלי נדינה קשה.
קראתי באיזה דף שכתבת על המרחק הלא קבוע בין הצלילים, בניגוד לפסנתר.
לא ידעתי.
ניגנתי בפסנתר ובגיטרה ממש מעט. וגם בגיטרה המרווחים למעשה מקובעים.

[זיסה_וירטוף*]

אה... מתוחכמת...

הרי אני היחיד שציטט את הסופר הנערץ בכל תולדות הפורום.

[אמבה_מצחיקה*]

ואתה צריך להיות מאד צעיר.
הרבה יותר צעיר ממני.
והתרשמתי בכל הדכים שקראתי בהם את דבריך, שמחשבותיך בוגרות מגילך הכרונולוגי.

[זיסה_וירטוף*]

יש ימים כאלה? של בעת נדינה?

לי יש.

[אמבה_מצחיקה*]

כדי לדעת זאת צריך לקרוא קודם את הדך שלך, לא?

<זה-מקרוב נזכרים במאוחר שקיימת האופציה של חיפוש>

[אמבה_מצחיקה*]

וכשיש לך בעת שכזה, מה אתה עושה?
מחכה שיעבור?
או מתבעת והולך ומתבעת?

[זיסה_וירטוף*]

נו, בעוד אני כותב על בעת הנגינה מתקשרת המורה.
שוין.


והתרשמתי בכל הדכים שקראתי בהם את דבריך, שמחשבותיך בוגרות מגילך הכרונולוגי.

תודך.

[זיסה_וירטוף*]

_וכשיש לך בעת שכזה, מה אתה עושה?
מחכה שיעבור?
או מתבעת והולך ומתבעת?_

שאלה טובה. בינתיים - מתבעת ומתבעת.

[זיסה_וירטוף*]

כדי לדעת זאת צריך לקרוא קודם את הדך שלך, לא?

אז את אומרת שלא קראת את הדף שלי.
יפה.

[מדוכ_דך*]

בין עפאי העצים
מסתתרת השראתי.
לא רציתי לכלאה
בכלוב הזהב שבביתי,
אלא שכך יכולה היא
לעוף מבעד לחלון.
ברצותה - אנגן בכינור,
וברצותה - אשב בחשכת חדרי.

פרחה לה ועפה,
ואני בחדרי
מחכה לה
שתשוב.

וכששבה -
צלילי השראתי החופשית
עלו על קול זמירות
הזמיר.

[זיסה_וירטוף*]

סביבו נוצרת
ספירה של בעת
אותו קוברת
עד יד אינה מגעת.

[מדוכ_דך*]

הרי אני היחיד שציטט את הסופר הנערץ בכל תולדות הפורום.

קראתי גם קראתי את דפך.
חשבתי שגיחכת על הצורך באישור זהותך.
טרם הספיקותי לקרוא את כל תולדות הפורום, להזכירך.
בתחילה, ידעתי ששייך אתה ל מיני קהילה
ורק בהמשך
מסגנונך המיוחד
חשדתי בזהותך.

[מדוכ_דך*]

עז כמוות
תסכולו של האמן.
זר לא יבין זאת.

[זיסה_וירטוף*]

אגב אמן - נהניתי מתמונותייך.

[מדוכ_דך*]

הממ...

בדבריי על האמן כיוונתי אליך.

והתמונות לא שלי.
אני זה-מקרוב, זוכר?

[קלא_אילן*]

רגע, את לא נימפה יוונית?

[זיסה_וירטוף*]

<מישהו כאן צריך לזכור לשנות את שם העט שלו לשם העט של שם העט שלו לאחר שהוא גומר להשתמש בשם העט שלו>

[מדוכ_דך*]

<מישהו צריך לזכור לשנות את תוכן שדה המאת אחרי שהוא כותב בשם העט שלו. או בעצם, בשם העט של שם העט שלו.>

להזכירך

[מדוכ_דך*]

צ'יקס

[מדוכ_דך*]

אני טרול מגושם וגמלוני.
מקומי לא יכירני כאן.

[זיסה_וירטוף*]

נו, את נימפה יוונית או לא?

[מדוכ_דך*]

אני זה-ממש-ממש-ממש-מקרוב-באתי

אח, לו הייתי נימפה יוונית...

[מדוכ_דך*]

ממש לא.
אין לי מושג מי היא הנימפה הייונית.

[זיסה_וירטוף*]

<היא כבר ענתה>

זאת אומרת שאת מזמר שיר 3?

[מדוכ_דך*]

'צטערת...

אתה מרשה לי להיות אמבה מצחיקה?
אהבתי...

תגיד מילה ואזדהה בשמי.

הרגשה לא נעימה לא לדעת עם מי אתה מדבר.

[מדוכ_דך*]

לא.

אח"כ גם תספר לי מי כל אלה?

[זיסה_וירטוף*]

אין גבול לאוילות.

נו, אפילו ידעתי שלא את היא. ורשמתי מלפני (בראש, רק בראש) שלא את היא. ובכל זאת, הנה זמן מה שבכל זאת אני חושב שאת נימפה.
שוין.

[זיסה_וירטוף*]

זאת אומרת שאת מזמר שיר 3?

זהו לא כינוי קיים. המצאתי אותו במיוחד בשבילך, ככה אינסטנט. בטוחה שלא את?

[מדוכ_דך*]

כן.
זו אני.

[מדוכ_דך*]

כועס?

[מדוכ_דך*]

שכתבתי אינקוגניטו?

[זיסה_וירטוף*]

כלל לא.

[מדוכ_דך*]

מה הסגיר אותי?

[קספר_לא_ג'ונס*]

מדוכ דך, מדוע אתה כה מדוכ דף?

[זיסה_וירטוף*]

מה הסגיר אותי?

העובדה שאמרת שאת לא נימפה יוונית.
ושאת מקרוב באת.

[מדוכ_דך*]

כנראה מעייפות.

אעלה על יצועי בקרוב מאד.

[מדוכ_דך*]

מקרוב מקרוב...
אני עדיין תוהה מי היא "תאומתי" הנימפה היוונית.
האם היא חובבת הצילום שזה מקרוב ילדה?
מאושיות הדך על הגננות האורגנית?

[זיסה_וירטוף*]

_האם היא חובבת הצילום שזה מקרוב ילדה?
מאושיות הדך על הגננות האורגנית?_

אני חושב שאת צודקת.

[אמבה_מצחיקה*]

לילה טוב.
נרגעתי.

עכשיו אוכל לנוח על משכבי בשלום...

<האמבה לקחה את זה כמחמאה גדולה גדולה>

[יעל*]

מדוכ דך

אני מוכרחה לצאת עכשיו, לואי לואי לואי,
יום נעים, ואל תהיה מדוכ דך, תראה איזה יום יפה.

[שרון_ג*]

אני הולכת להתקלח.
הסתפרתי לכבוד היומיון (נניח..) ועכשיו אני יפה (נניח) אבל מלאה שערות. ואם אני לא אצ'קלק בקרוב אני לא אגיע לשום יום ולשום עיון!

[שרון_ג*]

_<מישהו צריך לזכור לשנות את תוכן שדה המאת אחרי שהוא כותב בשם העט שלו. או בעצם, בשם העט של שם העט שלו.>
להזכירני_

[תוספות_יוםטוב*]

רגע. שכחתי מימיה.
<הולך>

[זיסה_וירטוף*]

<לגמרי?>
>לא צריך. אני אלך לאגו טריפ שלי לבד. ככה תהיינה לי הרבה פנינים<

[תוספות_יוםטוב*]

<חוזר>

מה? אף אחד עוד לא הגיע?

<הולך>

[א_גרויסע_מויש*]

מה, רק יאירשיץ כאן?
אבל אין לו מסנג'ר.

<הולכת>

[קלא_אילן*]

מצטער שאיחרתי, פשוט היו פקקים בדרך. נו, מה אתם צוחקים? פקק של קולה זה מכשול גדול לחלזון קטן שכמותי. ועוד היו שניים!!!

הנה, בואו תעלו. אאוץ'! לא לדרוך על המחושים!

<לקלא יש עכשיו מיחושים במחושים>

[תוספות_יוםטוב*]

<חוזר>

אה, כולם נסעו כבר?

<הולך>

[א_גרויסע_מויש*]

<חוזרת>
רגע, אז אם שנינו לא היינו כאן, את מי קלא לקח עכשיו לסיור?
קללללללא, תחזור, הם מתחזיייייים

<הולכת להביא את פרנקו>

[קלא_אילן*]

מה פתאום נסעו, אנחנו עוד כאן, סתכל למטה!

וואו, תיזהר, כמעט הרגת אותי.
וואו, אופתולוגפורומפס Waw אופצוויגנבוגנמטגן "באב".

[זיסה_וירטוף*]

מישהו צריך לזכור לשנות את שם העט שלו לשם העט של שם העט שלו כשהוא מדבר בגרמנית מצויה>