גמילה ביתית ממתוקים

פלוני_אלמוני*
הודעות: 1182
הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי פלוני_אלמוני* »

אני רוצה להוסיף על דברי ניצן
מעבר להתמכרות הפיזית יש גם "התמכרות התנהגותית" - הרגל. ומאוד קשה להימנע מהדברים האלו שאנחנו רגילים לעשות
(עוגיה עם קפה, קוראסון בישיבה וכו')
אני לא יודעת איך בעבודה שלך אבל אני ניסיתי בכמה ישיבות להביא ירקות פירות לכולם במקום הקוראסונים - עוגות - בורקאס שמקבלים מהעבודה.
אמנם זה יצא יקר אבל הרגשתי טוב עם זה
ואם אפשר לגייס את החברים לעבודה לשינוי הכיבוד זה בכלל נהדר.
ואת צריכה לראות את החצי המלא - הצלחת לאכול 3.5 קוראסונים פחות מבעבר - זו הצלחה!! לא כישלון.

אני דווקא בתקופה רעה וממש מרגישה איך האכילה של מתוקים תורמת ל... אכילה של עוד מתוקים:-( אחרי שנתיים או יותר של ירידה משמעותית בחשק (יכולה לראות אחרים אוכלים ולא להצטרף) כבר כמה שבועות שאני שוב אוכלת הרבה סוכר מעובד. מבאס.
משתפת אותך כדי שתזכרי שיש משברים ונסיגות בדרך :-)
הדף שלך מעודד אותי לחזור לעצמי הלא מתוקה.

אגב אני מאוד מאוד מאוד אוהבת להכין קינוחים בשונה מסמדר נ מצאתי לי דרך - אני אופה ומחלקת לאחרים (בעבודה וכאלו ) כאמור עוגיות קטנות עוגות עם קמח מלא ופחות סוכר זה תמיד יוצא להרבה אנשים משמח את כולם (אם כי עושה לי קצת רגשי אשם שאני מחטיאה אחרים :-))

לייט
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

או קיי, ניצן אמ נראה לי שאני מתחילה להפנים את עניין ההתמכרות...אל תתייאשי :)
התחברתי מאוד למטאפורה של ה"לעשות/להפסיק לעשות כושר" ,גם אלן קאר מדבר על זה בספר, הגוף שלנו מצליח לשרוד למרות כל הג'אנק פוד שאנחנו דוחפים לו כי הוא גאוני אבל זה לא סיבה לאתגר אותו להמשיך לדחוף לו כמויות אדירות של זבל.
היום הייתה ישיבת צוות מפתיעה: היו בה לחם קל,גבינות רזות וירקות חתוכים.
כבר שנים שבמקצוע שלי יש בישיבות רק בורקסים וקוראסונים,מתברר שבמפגש הקודם היה דיון על זה ובגלל שהרבה בעיניין של בריאות החליטו להשתדרג לארוחה קלה ובריאה,אני מאמינה שזה לא קורה סתם, ושזה השתקפות של מה שקורה לי, כמו כשהייתי בהריון וכולם נראו לי בהריון, או שזה פשוט היקום החמוד שרוצה לעזור לי.
היום,משעה 15:00 מתוק לי מידיי עד שבא לי להקיא, קניתי תפוחי עץ מיובשים ואכלתי חבילה שלימה (200 גרם!) בממש מעין בולמוס של אכילה, הרגשתי דחף לסיים את כל החבילה, אני לומדת מזה שגם מתוק של הטבע (לתפוחים לא הוספו סוכר) יכול להיות דוחה ברמות על כשהוא בא בכמויות גדולות יותר.
אני מתכננת "לשטוף" את ההרגשה המגעילה עם סלט חסה ,אבוקדו ואגוזים.
בעלי באהיום מהעבודה עם מארז שווה של כל מיני סוגי שוקולדים איכותיים,טעמתי אחד או שתיים ולא רציתי יותר, זה יושב מולי עכשיו ולא מפתה אותי, נראה לי שאני בכלל אתן את זה במתנה למישהו שנמצא איפה שאני הייתי לפני כשבוע וחצי,הוא בטח יישמח.
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

לייט /פלונית אלמונית
אני מודעת גם להתמכרות ההתנהגותית שלי : קשה לי בעיקר לא לטבול חבילה שלימה של פתיבר בתוך כוס נס, אני מכורה לתנועה של הטבילה יותר מאשר לטעם עצמו
(הייתי קונה את הפתיברים הכי מגעילים אלו שמיוצרים על ידי החברה של הסופר ועשויים מחומרים פחות איכותיים אך יותר זולים,לא פלא שהייתי צריכה כוס קפה כדי לטשטש את הטעם).
מעודדת אותך לחזור לעצמך המתוקה ללא מתוקים, את מוזמנת להצטרף לדף ולהתהליך.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

בעלי באהיום מהעבודה עם מארז שווה של כל מיני סוגי שוקולדים איכותיים,טעמתי אחד או שתיים ולא רציתי יותר, זה יושב מולי עכשיו ולא מפתה אותי, נראה לי שאני בכלל אתן את זה במתנה למישהו שנמצא איפה שאני הייתי לפני כשבוע וחצי,הוא בטח יישמח.
א, מותק, אני אגיד את זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים :-)
להעיף את זה מהבית, כמה שיותר מהר!
כרגע את חזקה. אבל זה כמו לנופף בד אדום מול פר!

ומה שכתבת על הארוחה הקלה בעבודה? ווואו! אדיר!!
איזה כיף!
(האמת? מה זה חשוב אז זה החיים, היקום, או כל השאר? חבקי את זה בשתי ידיים, פרגני למי שארגן, תמכי בהתלהבות ברעיון המשובח! שימשיך כך!)
פלוני_אלמוני*
הודעות: 1182
הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי פלוני_אלמוני* »

בעלי באהיום מהעבודה עם מארז שווה של כל מיני סוגי שוקולדים איכותיים
חוזרת על עצתי ממקודם - לבקש ממנו עזרה שלא יבוא פיתויים

מעודדת אותך לחזור לעצמך המתוקה ללא מתוקים, את מוזמנת להצטרף לדף ולהתהליך.
תודה :-)
היום באמת נמעתי ממתוקים. נחמד.
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

ניצן אמ . את צודקת באמת עכשיו פתחתי עוד סוג במארז והוא דווקא היה יותר טעים ואכלתי ממנו ,עכשיו העפתי את זה.
לפחות "עשיתי עם זה עבודה" והתרכזתי בטעם, פעם ראשונה בחיים ששוקולד מתוק לי מידיי אפילו כיחכחתי בגרון כמה פעמים מרוב מתיקות.
ארוחת הערב באה לי ממש טוב בבטן : סלט חסה אגוזים ואבוקדו. ובכלל - יש חסות מ'זה יפות בזמן האחרון.
אני מנסה ממש לבחון את הניואנסים הקטנטנים של השינוי שחל בי כי אני מאמינה שזה משפיע בכל המישורים.
אמרתי כבר שרזיתי רק קצת ורק בפנים ושזו צורת הרזייה שלא מוכרת לי מניסיון קודם,אני עדיין לא יודעת מה זה אומר ,אבל התשובה מתגבשת אצלי בתודעה.
אני מסתכלת על עצמי וגם סוקרת את השבוע האחרון שהיה לי ורואה בו יותר שמחה ויותר קלילות, מצד שני - יש פחות מתיקות במראה החיצוני שלי ובמה שאני משדרת וגם קיבלתי פחות תגובות שמעידות על זה (כבר שנים שאנשים כל הזמן אומרים עליי שאני מתוקה,זה מדהים - זה כמו שתראי 2 אנשים שהיו מכורים לסמים, אחד לקוקאין ואחד לגראס וגם אם לא יצרכו סם אם תעמדי בפני שתיהם תוכלי לנחש מי מכור למה כאילו האדם נהייה דומה למושא ההתמכרות שלו , או כמו שאומרים על אדם וכלבו או ,להבדיל ,על אדם ואישתו :) .
בכל מקרה - זה שנהייתי פחות חמודה זה לא בהכרח רק רע, אני רק מציינת את זה לעצמי בפניכם.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

לא פחות חמודה חו"ח! פחות מתוקה. שני דברים שונים מאד!
את יותר חמודה! @}
אלמונית*
הודעות: 1286
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 09:06

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלמונית* »

נהנית לקרוא בדף הזה וחושבת על התוכן.

הבנתי שבעיקר שיתפת בנושא החצי קוראסון, ופחות ביקשת עצות אבל אני מרשה לעצמי לשתף: כשאני יודעת שצפויה לי מלכודת - אני משתדלת קודם כל להגיע שבעה, או לפחות לא מאוד רעבה, או להביא איתי אוכל בשבילי / לכול,ם וחוצמזה לצחצח שיניים לפני (נראה לי שכבר כתבתי כאן לגבי צחוצ השיניים).

בעניין הזה לאחרונה נראה לי שכשהשתמשנו במשחות שיניים "רגילות" כימיות - גם העדפנו טעמים יותר חזקים וסינטטיים. נראה לי שהמשחות הטבעיות עוזרות לאיזון התחושה, החשקים, הטעמים (יש על זה כמה דפים בבאופן, כרגע אני עם ימלין בעקבות ההמלצות ומאוד מרוצה).
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

אני רוצה להתייחס רגע לעניין בולמוסי האכילה, ולספר שכשאני מרגישה צורך לאכול שאני יודעת שלא ממש נובע מרעב, מעין חשק כזה שבא בטח מנפילה של רמת הסוכר בדם או משהו, אני מנסה להשקיט אותו בדברים מזינים. בא לי מתוק? אני אוכלת תמרים ואגוזי קשיו. בא לי מלוח? אני מכינה לעצמי סלט, או מקפיצה ירקות בשמן זית.

אני יכולה להגיע לאותה תחושבת קבס מאכילת יתר שתיארת, אבל בגלל שאכלתי טוב, מזין, זה לרוב שובר את המעגל הזה של נפילה-רצון להקפצה של רמת הסוכר עם עוד משהו וחוזר חלילה. וגם אם לא, עדיף להתפרע ולרדת על שתי קערות של סלט (או כל מזון מזין אחר, כמובן) מאשר על חבילת עוגיות.

ברור שלפעמים אני נוהה אחרי העוגיות ולא יעזור כלום. אבל ככלל, זה עובד אצלי לא רע.
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

דף הזה ממש עוזר לי, שילוב של יומן פרטי עם קבוצת תמיכה.

תודה ניצן אמ.

אלמונית - כשקראתי את עצותייך חשבתי לעצמי שהייתי רוצה שהאכילה הנכונה תבוא ממקום נקי ועמוק יותר , בלי כל מיני מניפולציות של משחת שיניים ולהתארח על קיבה מלאה,כאן גיליתי שיש אנשים שהם אשכרה רואים בקוראסון משהו מגעיל, מעובד ומזוקק. אני כבר בראש יודעת שזה כך,אבל עדיין מנסה לטעום,רק שעכשיו אני טועמת ומתאכזבת מהטעם כי פתאום נהייתי מודעת לטעם.
אתמול בערב התארחתי והייתה עוגת שוקולד טעמתי טיפה מהחלק עם הציפוי והתרכזתי בטעם, לא היה טעים, הפסקתי. אח"כ עוד פעם ניסיתי, התרכזתי והשארתי את העוגה על המפית, לא בדקתי יותר,יום אחד אני מקווה לא אצטרך לבדוק בכלל. ממש תודה על ההתייחסות הדברים שלך חידדו אצלי את מה שכבתי עכשיו.

מיצי החתולה התחברתי מאוד ומה שאת מתארת חדש לי אך נשמע לי מאוד הגיוני,זה גם מה שעשיתי בפועל, הייתי בסופר שיש בו הכל (אפילו מאפיית קוראסונים!) אך בחרתי "לרדת" על חבילת תפוחי עץ מיובשים ובאמת בזכות זה בערב רציתי (!!!!)לאכול רק סלט חסה.

היום הייתי בבית, בבוקר אכלתי מלא פסטה מאתמול עם ירקות ברוטב וקלטתי שבגלל שאני כל היום בבית אני הולכת לזלול סתם מלא מהתוך הרגל של ניצול הקירבה למקרר, המודעות הספיקה לי, בצהריים הכנתי פסטה נאה מקישוא עגבנייה ושום וכשסיימתי התחשק לי לקינוח את אותו הדבר בדיוק אז הכנתי עוד מנה כזאת היה טעים ברמות על ! ובערב שניצל ונודלס איטריות וירקות מוקפצים ועכשיו מילקי לקינוח, מילקי זה גם סוג של הרגל , כבר תקופה ארוכה כל פעם שבעלי עובד בקצה השני של הארץ ואני לבד עם הילד המון שעות עשינו לנו הרגל שהוא מפנק אותי במילקי שהוא מביא מהעבודה, זה נהיה קטע כזה (אני הרי יכולה לקנות לעצמי מילקי בכל רגע נתון) ניואנס קטן של המערכת יחסים שלנו, ייקח לי עוד קצת זמן לוותר על זה /להחליף את ההרגל.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

שיביא לך זר תפוחי עץ במקום. ;-)
בקיצור, מה שחשוב פה זה המחווה, לא המילקי.
זה בר החלפה.

כל כך נהניתי ממה שסיפרת על הפסטה! :-9
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

זר תפוחי עץ...ואני מוסיפה - מיובשים (יאמי!), אגב הרעיון הזה נתן לי רעיון למתנה ליולדת זר פירות יבשים (ראי מתנה ליולדת ).
נראה לי שזה יהיה הדרגתי יותר, השלב הבא יהיה לבקש ממנו להחליף את המילקי ביוגורט איכותי מאוד ,אולי אפילו יוגורט עיזים.שוויה שוויה.
היום פתחתי את הבוקר באכילת פירות כמו שממליץ אלן קאר , קאר ממליץ להתחיל כל בוקר בפירות ופירות בלבד, אני בהחלט יכולה לעמוד בזה + .
אכלתי בננה שלא הייתה בשלה מספיק (לזכור לא לאכול פירות אם הם לא מספיק בשלים!) ולקחתי תפוז לדרך אבל לא הספקתי לאכול אותו כי הרעב נרגע בדרך ושכחתי שאני אמורה להיות רעבה אם אני אוכלת רק בננה :)
בצהריים אכלנו בספגטים,הייתה לנו ארוחה זוגית חינם ב 150 ש"ח בלי יכולת לקבל עודף, ידעתי שבטח אפול בקינוח כי הצד הפולני של דור שלישי לשואה לא ייתן לי להשאיר לספגטים קינוח מתנה ואני בטח אוכל אותו.
אכלתי ארוחת שקשוקה היה די טעים אבל שבעתי באמצע ונתתי לבעלי את השאר, היה גם סלט ירקות פשוט,שהתחלתי לאכול אותו רק אחרי שגמרתי אתהלחם (עדיין לא נגמלתי מההרגל הזה של הסלט בסוף ,כאילו שסלט הוא החלק הפחות שווה בכל הארוחה) בתכל'ס הכי נהניתי בסוף מהסלט.
לקינוח הציעו רק דברים שיש בהם שוקולדים, שאלתי אם אולי בכל זאת יש משהו עם פירות במקום שוקולד , מתברר שיש פאי תפוחים חם עם גלידה שבכלל לא מופיע בתפריט, הזמנתי ,אחרי דקה ביקשתי שיגישו ת'גלידה לאייזה תינוק שהיה במסעדה ויארזו ת'פאי, הייתי שבעה מידיי.
עכשיו הפאי במקרר למחר ואני שבעה מכמות שפעם לא הייתה אפילו מדגדגת לי.
לא קשה לי בכלל והגוף שלי חוגג.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

אנחנו מבקשים שלא יביאו את הלחם לשולחן בכלל.
הפאי מלא סוכר, יש לך אומץ לזרוק אותו לפח או לתת למישהו?
הבחירה בשקשוקה? |Y| |Y| |Y| |יש|
העוול שעושים לסלט במסעדות, אני אומרת לך... :-D

אבל הנה נקודה למחשבה, אולי תנסי, כמו שאת מתאמצת עם הפירות בבוקר, להתחיל תמיד בסלט? ממש לבקש שיגיע קודם ובנפרד, כשאת עוד ממש רעבה?

לא קשה לי בכלל והגוף שלי חוגג.
ת ע נ ו ג!
@}
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ממ* »

מה שהכי זוכרים זה את סלט העלעלים והנבטוטים הענק שהכנתי נשמע מפתה במיוחד, גם אני רוצה את המתכון
סליחה על התשובה המאוחרת. מדובר בסלט די פשוט. קודם מנביטים שעועית מש (מאש?) שמאוד מתאימה לסלטים. כשמגיעה לרמת הנבטוט (לא יותר) אני חולטת אותה לחצי דקה-דקה במים רותחים: מרתיחה מים, זורקת פנימה את השעועית לדקה ומוציאה. אוכלי האוכל החי לא חולטים, אבל בעבורי זה כבד מאוד, וחליטה קלה או אידוי הם נחשבים בסדר בעבור טבעונים. הסלט מורכב מהמון עלי בייבי מכל הסוגים, חסות, רצועות גזר שנוצרות באמצעות קולפן ונבטוטי מש חלוטים ומקוררים. הרוטב הוא ויניגרט תפוז: שמן זית בכמות שווה למיץ מלימון ותפוז, חרדל גרגרים משובח (יש אורגני נהדר), מעט חומץ בלזמי, מעט דבש, פלפל שחור גרוס. מערבבים הכל היטב עד שיוצא די עכור, ויוצקים על הסלט ממש לפני ההגשה כדי שהסלט יישאר פריך.
אפשר להוסיף פירורי גבינה בולגרית או פטה או פרמזן משובחת. לא חובה. אני 70% טבעונית, וכן אוכלת גבינה בולגרית וצפתית (רצוי מחלב עזים).
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

כמו שעניתי לאלמונית, אני מחפשת פתרונות טובים יותר מ"אומץ לזרוק ת'פאי לפח או לתת למישהו" , הפיתרון הזה יותר מידיי מזכיר לי את הדיאטות הקונבנציונאליות שבהם פשוט מעיפים את מקורות הפיתוי ואז - כששוברים את הדיאטה טוחנים את כל "האוייבים" שהעפנו זמנית מהבית.
אני מחפשת פתרונות עמוקים יותר גם אם זה אומר שהם יהיו איטיים יותר, העולם, בעיקר העולם שבו אני חייה במיין סטרים מלא ב"אוייבים" כאלו, רוצה לדעת לחיות לצידם בשלום ובאדישות כלפם.
לא בטוחה שהצלחתי להסביר את עצמי היטב... (???)
בכל מקרה היום הייתה אצלינו ארוחת ערב בריאה וטעימה (שלא אני הכנתי)סלק מבושל ממולא בצנוברים ובשר בקר , שקית קוקי עם אורז בסמטי עגול מלא ועוף וסלט ירקות גדול, הוספתי גם סלט שאני המצאתי שיצא סוף הדרך :
שעועית אזוקי מבושלת היטב, לימון,שמן זית, שום קצוף ופטרוזילה טרייה מהגינה, חצי שעה במקרר ,יאמי.
לקינוח הגשתי לאורחים את השוקולדים מהמארז של בעלי ולא טעמתי מהם אפילו אחד כי כבר זכרתי שבפעם האחרונה הם לא היו לי טעימים כמו שהם בפנטזיה שלי.
והיגשתי את הפאי תפוחי עץ שלקחתי בטייק אווי מספגטים,זה פאי בגודל מפינס אישי וחילקנו אותו לשש ביסים ,ביס לכל אחד,באמת היה מתוק מידיי,ותוך כדי אכילה שלו ציינתי לעצמי שזה טעים אבל תפוחי עץ בתנור עם קינמון צימוקים ואגוזים זה טעים יותר, מקווה שבפעם הבאה אזכור את זה כמו שזכרתי הערב שהשוקולדים לא משהו.

ממ הסלט נשמע ממ.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

הסברת היטב והסכמתי איתך לגמרי. אני מדברת על זה מהכיוון ההפוך בכלל. תראי, אם היית עכשיו בגמילה מסיגריות, ומישהו היה נותן לך סיגריה חינם, היית לוקחת? היית שמה במקרר לאח"כ?
אני פה כדי להזכיר לך שוב ושוב את השם שבחרת לדף - גמילה. ממשהו שאת מכורה אליו. לא הפסקת מזון, לא דיאטה חס וחלילה!
גמילה.

זה הפוקוס על העניין.

הפתרון הכי טוב שאני יכולה לתת לך זה לא לקחת את הפאי לכתחילה. לשאול את עצמך למה באמת לקחת אותו?
הרי אקולוגית סביבתית עדיף שבכלל לא יכינו לך אותו ;-)
קיזי_הילדה_הצוענייה*
הודעות: 577
הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* »

כשקראתי את מה שכתבת על הפאי שנשאר למחר דווקא התחשק לי להגיד לך, תאכלי אותו בכיף, אם יבוא לך . ההישג בעיני הוא בהקשבה לגוף, באכילה לא מתוך הרגל או מתוך כך שהסיטואציה מביאה אותנו לכך (מסעדה, חברים וכו') אלא רק מתוך רצון וחשק אמיתי. זה ממש ממש בסדר לאכול משהו לא בריא שממש מתחשק מדי פעם, ואני באמת חושבת כמוך שכשנמנעים מזה בכוח עלולים ליפול לבולמוס זלילה בשלב מסוים. אני חושבת שדווקא מתוך הידיעה שמותר לאכול הכל וזה בסדר יותר קל לעשות את המעבר ההדרגתי הזה לעבר תזונה בריאה יותר (כאשר בד בבד לומדים להקשיב לגוף ולטעום באמת את מה שאוכלים).
נראה לי שעדיף לאכול בצורה מגוונת ומאוזנת תוך הקשבה מתמדת לגוף, במקום לצמצם את קשת מרכיבי המזון באופן קטגורי מדי. אני למשל ממש לא מהמכורים למתוק וכמעט ולא אוכלת מתוקים מעובדים. אבל לפעמים כן קורה לי שנורא בא לי לאכול פתאום עוגה, או שוקולד. קורה לעתים נדירות ביותר, אבל קורה... ואז אני בהחלט עושה את זה ובלי לחשוב יותר מדי. בעיניי גם זה חלק מההקשבה לגוף. ואני חושבת שהחשק לדברים לא בריאים לא בא רק כתוצאה מהתמכרות, אפשר לרצות אותם או ליהנות מהם גם בלי להיות מכורים.

מקווה שאני ברורה, התקשיתי מאוד בניסוח...
כובע_קסמים*
הודעות: 118
הצטרפות: 11 ספטמבר 2008, 22:52
דף אישי: הדף האישי של כובע_קסמים*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי כובע_קסמים* »

כאן גיליתי שיש אנשים שהם אשכרה רואים בקוראסון משהו מגעיל, מעובד ומזוקק
אחרי שנים שקוראסון היה ארוחת בוקר, בורקס ארוחת צהריים וקוראסון ארוחת ארבע, גם אני חושבת כך.
אז יש תקווה והשינוי איטי מאוד והדרגתי. אצלי 8 שנים בקרוב מתחילת השינוי.

בהצלחה!
יש_לי_אוצר*
הודעות: 174
הצטרפות: 18 אוקטובר 2008, 22:27
דף אישי: הדף האישי של יש_לי_אוצר*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי יש_לי_אוצר* »

דברים שעוזרים לי להשאיר את השוקולד והמתוקים התעשייתיים מאחורי:
  • להכין רוטב של טחינה (שומשום מלא) וסילאן (לשים לב שמדובר בסילאן ללא תוספת סוכר) מעל פרי (תפוח, בננה...).
  • המון תמרים מכל הסוגים (כיף לשים תמרים לחים במקפיא ולאכול אותם קפואים)
  • במקום יוגורט ממותק אני קונה יוגורט רגיל וממתיקה עם דבש ואבקת חרובים
  • דברים קנויים- אני קוראת את רשימת הרכיבים ולרוב זה עוזר לי להשאיר את השוקולד בסופר (חוץ מטים טם - אני ממש ממש אוהבת טים טם. אין על טים טם עם כוס קפה חם בערב כשצופים בסרט אחרי שהקטנה נרדמה.... (-: ).
  • התחלתי לפתוח את הבקרים עם רסק ירוק (עם המון תמרים שיהיה מתוק) וזה עוזר לי להמשיך את היום בלי כמעט צורך במתוק.
שמתי לב שככל שאני דואגת לספק את יצר המתוק שלי בתחליפים ביתים - התשוקה למתוק יורדת.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אני למשל ממש לא מהמכורים למתוק וכמעט ולא אוכלת מתוקים מעובדים. אבל לפעמים
אבל קיזי, זה בדיוק העניין
את לא מכורה :-)
אנחנו כן (בכי בקהל)

לכן את אוכלת מידי פעם עוגה כי בא לך.
אצלנו (המכורים) 1 ה"פעם" של מידי פעם מאוד קרובה ל"פעם" הקודמת ..ו 2 אחרי שאכלנו את העוגה מידי פעם בשלב שבו את מרגישה סיפוק שובע, אצלנו יש ..... "בא לי עוד עוגה" ועוד. אה, מה? אכלתי 4 קוראסונים? איכסה.
לייט
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

ניצן אמ - הבנתי את דברייך אבל אני לא לגמרי מסכימה איתם לגבי המקרה שלי, כשהפסקתי לעשן עם הספר של אלן קאר, היו לי סיגריות בבית ובסביבה ולא נגעתי בהם ולא רציתי לגעת בהם. הם היו בבית למקרה שמישהו ייבקש סיגרייה או למקרה שאתחרט זה איפשר לי לבחור מידיי יום ביומו מחדש בבחירה שלא לעשן יותר, זה מצב אידיאלי מבחינתי.מה גם שגמילה ממתוקים היא שונה מגמילה מסיגריות, לדעתי גמילה מסיגריות צריכה להיות חד משמעית ,(לא לגעת באף סיגרייה יותר לעולם!) ובגמילה ממתוקים זה יכול להיות תהליך איטי וממושך של הקשבה לגוף והתרגלות של כל החושים לאוכל פחות מעובד, והרבה הרבה ניסיונות ולמידה מהם, גם נסיונות על עוגות פאי.
קיזי הילדה הצוענייה - ממש מסכימה איתך, אלן קאר קורה לאכילה של ג'אנק מידיי פעם "השוליים של הג'אנק" ומתייחס לזה בספר,אני באופן אישי הייתי מעדיפה בסוף בסוף להגיע למצב שבאמת לא מתחשק לי שום דבר מתוק-מעובד אבל הדגש צריך להיות על לא מתחשק לי ולא על לא לקחת/לא לאכול/להתאפק.
יש _לי אוצר - רשימה חשובה, כי הבנתי שהדרך שלי להפחתת סוכרים מזוקקים צריכה לעבור דרך החלפתם בפירות ומתוקים טיבעיים, המתוק הטיבעי לא פוער אצלי בור של חשק כמו המתוק המזוקק,אני אאמץלימי המחזור הקשים את התמרים והתמרים הלחים והיוגורט בדבש. וגם הראשון נשמע ימי.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

רגע של עברית (?)
קרואסון, קרואסונים
croisson
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

וואלה ? אייזה קטע ....עכשיו אני גם שמה לב שהמילה אסון מופיעה במילה קרואסון...
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ממ* »

בנוגע לדרכי גמילה: אני סבורה שזה מאוד שונה בין מכורים שונים.
למשל,
אני מחפשת פתרונות עמוקים יותר גם אם זה אומר שהם יהיו איטיים יותר, העולם, בעיקר העולם שבו אני חייה במיין סטרים מלא ב"אויבים" כאלו, רוצה לדעת לחיות לצידם בשלום ובאדישות כלפיהם.
כשזה נוגע לעוגיות פריכות ומתוקות, למשל, אני לא מצליחה לחיות לידן באדישות. אני חפצה עד מאוד בפתרון עמוק של אדישות. אבל, שנים של טבעונות והתנסויות הראו לי שאין ברירה, אסור לי להחזיק כאלה בבית. בוודאי שזה כך בתקופות גמילה. אחרי הגמילה, כשהגוף לא כמה לפחמימות מתוקות, יותר קל, אבל לא כדאי להסתכן.

אבל,
מה גם שגמילה ממתוקים היא שונה מגמילה מסיגריות, לדעתי גמילה מסיגריות צריכה להיות חד משמעית ,(לא לגעת באף סיגרייה יותר לעולם!)
כמעשנת קלה בעברי (עם התמכרות קלה, של צורך דחוף בסיגריות בזמן מצוקה או לחץ), אין לי שום בעיה שיהיו לי סיגריות בבית! הן בקושי מזיזות לי. ואם אדליק סיגריה (פעם בשבועות או חודשים), אחרי שאיפה או שתיים אכבה אותה בלי בעיה.

בקיצור, הפתרון העמוק האולטימטיבי לא תמיד יימצא. תלוי בהתמכרות, בסיטואציה. יש לי חברות שמקנאות בי על שפיתחתי אדישות לסיגריות. אני מקנאה בהן שהן יכולות לחיות עם דברי מאפה מתוקים בבית (לא שהייתי מחזיקה כאלה בכל מקרה, כי אני לא רוצה שבתי תחיה לידם, אבל כשבעלי קונה כאלה, ממש קשה לי).
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ממ* »

ניצן, האם תוכלי לפרט במה בדיוק יש גלוטן? בשום מקום, למשל, לא מצוין אם בכוסמין (אם החיטה, SPELT) יש גלוטן.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

רגע של צרפתית? croissant :-)
ממ. יש. זו חיטה. אבל יש פחות. חפשי בגוגל גלוטן וכוסמין יחד. אפילו בעברית.
גלוטן יש בהמון דברים, משתמשים בו המון בתעשיית המזון בכל מיני צורות ולהרבה צרכים.

א, אני מבינה אותך יותר טוב. זה עניין גם של אישיות בהחלט. כנראה שלך מספיק להפנים עד הסוף את הנזק שאת סובלת ממשהו שממכר אותך. כדי להצליח לשלוט אפילו בצורך גופני עז. האמת? אשרייך!
השתמשי בזה כדי למקד את הנחישות שלך. בדקי עם עצמך מה תכלית הניסויים החוזרים והנשנים בטעימת מתוקים...
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

וואלה ! צודקת. התפלצנתי כאן כדי לתקן את הביטוי בעברית
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ממ* »

ממ. יש. זו חיטה. אבל יש פחות. חפשי בגוגל גלוטן וכוסמין יחד. אפילו בעברית.
תודה. אז את אוכלת אורז ותירס, למשל (כלומר, אורז בטח פחות, או שאת משרה ואז טוחנת)?
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

_אבל קיזי, זה בדיוק העניין
את לא מכורה happy
אנחנו כן (בכי בקהל)_
דווקא הרבה יותר מסכימה עם זה מאשר עם קיזי.
בדיוק כמו שממ אמרה על סיגריות. הגוף שלה לא נוטה להתמכרות חזקה לניקוטין.
כשאני אוכלת פיצה, אני עושה ממש ריסט לתהליך שלי. לוקח לי שבועות אם לא חודשים לחזור למצב שבו אני לא עורגת לזה כל דקה מדקות היום.
כשיש בבית זה כמו תליין. אין לי שום סיכוי. אפס. שום הבנה רציונאלית לא עוזרת.
מה שכן, אני האחרונה שתאכל את זה תוך רגשות אשם או הלקאה עצמית! אם כבר אז כבר!

אני עושה הפרדה מאד ברורה בין התהליך הגופני והתהליך הנפשי. מה שלא יהיה, באיזה קצב, באיזו צורה, אין מקום להלקאה עצמית! אין. הכל לעשות בהנאה ובלי שנאה עצמית, גם להזיק לעצמי גופנית. :-)
אבל חובה לעשות את ההפרדה הזאת! תהליך רגשי עם טונים שליליים יזיק לתהליך גופני. תהליך גופני יותר מדי מתפנק, לא יגיע לשום מקום.
אז למנף את שני אלה יחד בבקשה, לא להשתמש באף אחד כתירוץ בשביל השני. ;-)
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

אנחנו בעקרון לא אוכלים דגנים. אז אם יש תירס אורגני (פה מאד קשה להשיג, והלא אורגני זה אחד מפצצות הרעל הכי גרועות שיש) אוכלים חי :-9 עושים ממנו טורטיות במייבש ועוד. בעקרון, אני לא רגישה לאורז. אבל כשאני כבר כן אוכלת, היום זה מרגיש כל כך כבד אח"כ כאילו אכלתי סיר חמין. פעם התחושה הזו היתה יומיומית ממש. כובד מגעיל כזה בקיבה. "רעב" היה שווה אצלי ל"הבטן שלי לא מפוצצת עד בחילה אפשר להכניס משו". |אוף|

הצורה היחידה שאני עוד נהנית מאכילת אורז בלי להרגיש ככה זה במנות אטריות אורז תאילנדיות. אני מכינה בבית.

תפודים ממש עושים לי בחילה קשה לאחר האכילה (סולניים לא?) מבושלים כמובן.
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ממ* »

כשאני אוכלת פיצה, אני עושה ממש ריסט לתהליך שלי.
מעניין. חוץ מעוגיות, הדבר המלוח היחיד כמעט שאני לא יכולה לאכול ממנו מעט הוא פיצה. אם אני אוכלת פיצה (פעם בחודשים, אם בכלל), אני חייבת לאכול עד ש הבטן שלי לא מפוצצת עד בחילה אפשר להכניס משו אני לא עורגת לזה, אבל כשאני מול זה, זה חזק ממני.

אנחנו בעקרון לא אוכלים דגנים. אז אם יש תירס אורגני (פה מאד קשה להשיג, והלא אורגני זה אחד מפצצות הרעל הכי גרועות שיש) אוכלים חי עושים ממנו טורטיות במייבש ועוד. בעקרון, אני לא רגישה לאורז. אבל כשאני כבר כן אוכלת, היום זה מרגיש כל כך כבד אח"כ
אני לא מצליחה להיפטר מדגנים. אבל לאחרונה זה ממש בשליטה--כי חזרתי לעשות כושר! באמת. מדהים. עכשיו למשל דחסתי די הרבה דגנים (חצי פיתה מחיטה מלאה, סיריאל משיבולת שועל מלאה אפויה, כמה קרקרים) הכל מלא, אבל עדיין, הרבה יותר מדי דגנים לארוחה אחת. יש לי נחיתת אנרגיה ומיגרנה קלה, ואז אני פונה לדגנים, וזה כמובן לא ממש עוזר. אבל, מה שלא יהיה אעשה כושר אחרי הצהריים וזה יסגור את הסיפור להיום.
מה שכן, התזונאית המופלאה שלי, הראשונה בארץ שדיברה על רגישויות למזון, על התמכרויות לסוגים מאוד מסוימים של אוכל (לטענתה ההתמכרות היא לדבר שאליו רגישים), בכל אופן, היא אמרה לי דבר ראשון להימנע מחיטה רגילה. אם כבר, אז שיפון מלא, ואחריו כוסמין.
אולי אנסה להסתפק רק בפריכיות אורז מלא (יש אורגניות, רק אורז בלי כלום).
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

(לטענתה ההתמכרות היא לדבר שאליו רגישים)
אהמ אהמ! אני לא יודעת אם שמת לב, אבל אני חוזרת ואומרת את זה בכל דף שאפשר! :-)
ואני מסכימה מאד עם המלצותיה.
למרות שחושבת שהכי טוב תפוח, ועכשיו יש תפוזים מזן טבורי :-9
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ממ* »

אהמ אהמ! אני לא יודעת אם שמת לב, אבל אני חוזרת ואומרת את זה בכל דף שאפשר!
שמתי, שמתי :-)

למרות שחושבת שהכי טוב תפוח
ייקח לי שנים, אם בכלל, לוותר על דגנים. צריכה להתחיל בוויתור על חיטה.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

אני עובדת על זה כבר שבוע שבועיים את יודעת. :-) לדעתי אני מתקדמת המון עם כל יום שעובר!
<בייחוד שאבא שלי פה עכשיו, ואני רואה איך הוא אוכל (והוא צמחוני ורזה ויחסית בריא טפו טפו.) ואני בשוק מזה. ככה אני אכלתי.>
יש לי המון תובנות, אני אשמח אם תרצי שנדבר על זה. נעשה לנו דף תמיכה, ואף אחד לא יוכל להתווכח עם המסרים החתרניים שנפזר שם!
יש_לי_אוצר*
הודעות: 174
הצטרפות: 18 אוקטובר 2008, 22:27
דף אישי: הדף האישי של יש_לי_אוצר*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי יש_לי_אוצר* »

הדבר המלוח היחיד כמעט שאני לא יכולה לאכול ממנו מעט הוא פיצה.
אני לא מבינה את אלו שמסתפקים במשולש אחד. גם אני אוכלת פיצה עד שבא כבר להקיא. יש בפיצה משהו ממכר.

חוצמזה, דברים נוספים ששמתי לב שעוזרים להעלים לי את הצורך במתוק-
  • לבשל אוכל טוב ומזין (הרבה קטניות, הרבה סלטים) שאם כבר אני רוצה קינוח, הקינוח הכי מתאים הוא קינוח קליל במיוחד (תמרים קפואים לדוג')
  • בטטות - אני אוכלת בטטה כמעט כל יום (זורקת בטטה לתנור ואחרי כמה זמן מוציאה). גם טעים, גם משביע וגם מתוק.
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי סלט_פירות* »

אני לא מצליחה להיפטר מדגנים.
גם אני לא. אני יודעת שחיטה לא טובה לי ומשתדלת לצרוך דגנים אחרים. אני מאוד אוהבת אורז מלא למרות שאני יודעת שיש לי רגישות לאורז.
מה לגבי קמוט? יש בו גלוטן? זו גם אופציה.

בטטות.
וגם דלורית. יופי של תחליף לתפו"א. גם מתוק וגם טעים.
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

מה לגבי קמוט? יש בו גלוטן? זו גם אופציה. לדעתי קמוט זה כוסמין.
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

יש בפיצה משהו ממכר.
מתפקדת! ואני בכלל לא עורגת על פיצה ואם אין פיצה היא לא חסרה לי בכלל. אבל אם מתחילים איתה, יש בה משהו ממכר ללא ספק!
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי סלט_פירות* »

לדעתי קמוט זה כוסמין
לא זה לא. (אוף אני נשמעת כמו הבת שלי).
הכוסמין (spelt) קרוב יותר לחיטה. הקמוט (kamut) הוא שונה. טעם שונה וגם המרקם בקמח. מה שאני לא בטוחה הוא לגבי הגלוטן ומה בעצם יותר בריא למי שכנראה רגיש (ואין לו ציליאק).
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

טוב, אז מי מרימה את הכפפה ופותחת דף לרגישים לגלוטן (שהם גם מכורים לגלוטן, לאסונם) ?
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

מעניין למה הטבע עשה שדווקא מה שאתה הכי רגיש אליו אתה הכי כמהה אליו. סוג של הרס עצמי כזה...?
כתבתי פה כבר כמה ימים שרזיתי רק בפנים ושרזיתי באופן שונה מפעמים אחרות שבהם הייתי מרגישה את ההרזייה בבטן. פתאום אני רואה שגם הטבעות קצת גדולות עליי וטיפ טיפה המכנסיים ומה גיליתי ? זה לא שלא רזיתי בבטן אלא שאני רגילה שהרזייה מגיע עם תחושה פנימית שהבטן נדבקת לגב מרוב רעב וזה מה ששונה הפעם אני לא מרגישה רעבה.
בכל מקרה רזיתי מעט מאוד, משהו כמו קילו וחצי בשבועיים אבל יותר חשוב לי התהליך שאני עוברת.
אתמול אכלתי לפי צורך ומתוך מודעות עד שבערב אכלנו סחלב שהיה מתוק מידיי הבוקר קמתי עם בחילה מאוד חזקה ממש כמעט הקאתי,לא יודעת אם זה קשור כי הריי אתמול לא הרגשתי בחילה?!
מלחיץ אותי שאולי זה הריון.
לפי אלן קאר מומלץ לאכול רק פירות(כמה שרוצים) בבוקר כתבתי לפני כמה ימים שאני יכולה לעמוד בזה בקלות, אז זהו שלא, לא בא לי טוב פירות על הבוקר, אני צריכה לחם או לפחות משהו חם... אני צריכה להחליט מה לעשות עם זה , הוא אומר לא להקשיב לאף מומחה שאומר לי לעשות משהו שנוגד את אמא טבע ,אני תוהה האם הוא לא המומחה הזה שאומר לי משהו שנוגד את מה שהגוף שלי מסמן לי שרצוי שאעשה (לא לאכול רק פירות על הבוקר) או שאולי זה רק הקושי שלי לשנות הרגלים???
קיזי_הילדה_הצוענייה*
הודעות: 577
הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* »

לא בא לי טוב פירות על הבוקר, אני צריכה לחם או לפחות משהו חם.

גם אני ככה, ואחרי פרוסת לחם בבוקר אני לא מרגישה בכלל כבדה אלא להיפך, קלילה ומלאת אנרגיה. עם פירות אני מרגישה רעבה וחלשה, ועם קשיי עיכול.
אבל במהלך היום אני לא אוכלת כמעט לחם, ואוכלת הרבה פירות על בטן ריקה (כלומר לא אחרי ארוחה אלא בין ארוחות או לפני ארוחות). לדעתי זה אינדיווידואלי מאוד וכדאי שתקשיבי לתחושת הבטן שלך. גם אני ניסיתי לפתוח את היום בפירות וגיליתי שזה פשוט לא מתאים לי. בכלל, בכל מה שקשור לתזונה אני מקשיבה בעיקר לגוף שלי ולאיתותים שלו, לא אעשה משהו שנוגד לחלוטין את התחושה שלי כי כך אמרו מומחים.

אם זה ממש חשוב לך כן לעשות את זה, אולי תנסי להוסיף שקדים או אגוזים ותראי אם זה עוזר לך.
קיזי_הילדה_הצוענייה*
הודעות: 577
הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* »

ודרך אגב, אני גם לא אוהבת את העניין הזה של הפירות בבוקר כי אני אוהבת לאכול מלוח בבוקר (ובכלל אני מאוהבי המלוח כאמור...). קשה לי עם המתוק הזה על הבוקר, זה לא מרגיש לי טבעי (לי). אולי גם אצלך זה קשור לזה?
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

הקמוט (kamut) הוא שונה וואלה. שכחתי שכומסין זה spelt. תודה.

אני צריכה לחם או לפחות משהו חם... אני חושבת שכשנמנעים מדגנים, צריך לאכול הרבה יותר. בקיץ, אני הרבה פעמים יכולה להתחיל את הבוקר עם ארבעה פירות, ועדיין אהיה רעבה למשהו "ממשי" כעבור שעתיים. יש לי איזה רעיון בשבילך - מה עם פירות חמים? דווקא מאד מתאים לפירות החורף.
את יכולה להניח בתבנית פרוסות תפוחים, אגסים ובננות, ועוד מעט גם תותים, ולאפות עשר דקות בחום בינוני, עם קצת קינמון מלמעלה (אמא שלי היתה מכינה לנו נשנוש חורפי כזה, רק שהיא היתה זורה מלמעלה גם סוכר חום ומזליפה שמנת מתוקה. על אלה את יכולה לוותר :-P).
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

אוי, זה נשמע לי כל כך טעים!
קיזי_הילדה_הצוענייה*
הודעות: 577
הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* »

אוי, זה נשמע לי כל כך טעים!

גם לי... אבל לא בבוקר: ))
קיזי_הילדה_הצוענייה*
הודעות: 577
הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* »

עכשיו ראיתי שאת בעצם לא אוהבת מלוח בבוקר... אז כנראה שזה לא קשור לזה דווקא.
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

אה, ו ממ, תודה על המתכון.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

לי לא יושבים טוב פירות בשום שעה. יותר מדי נוזלים, יותר מדי סוכר, הרבה רגישויות. יוצאי דופן הם אגסים ותפוחים שהם דחוסים יותר.
אני גם ממש לא אכלנית בוקר. הקיבה שלי לא אוהבת לקבל משהו לא סופג כשהיא ריקה.
גם אני נוטה חזק לאוכל מבושל וחם ב"חורף" (פה בחוץ מינוס תשע, עוד לא דצמבר אפילו. אז אנא אל תנסו לשכנע אותי שחורף אצלכם. אנחנו מחממים את הבית לטמפרטורת החוץ בישראל ומסתובבים בגופיות ארוכות...)
בקיצור, אלטרנטיבות נטולות גלוטן, חלב וסוכר מעובד -
ביצים - חביתה, ביצה רכה או קשה.
פריכית אורז מלא עם חומוס, או טחינה, או ממרח אבוקדו.
גרנולה ביתית עם חלב צמחי שאת אוהבת (אני מכינה בשניה חלב קשיו בבית)
רסק ירוק
חלב בננות (בננה, חופן קשיו ומים בבלנדר)
סתם בננה
פלפל ירוק
בעקרון עדיף לא לבשל פירות, אבל אם זה עוזר, זה עוזר...
קיזי_הילדה_הצוענייה*
הודעות: 577
הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* »

פתאום עלה לי רעיון שאני לא יודעת איך ליישם - אולי אפשר להכין ממרח בננות ולמרוח על לחם? למשל, עם קינמון וקצת אגוזים או שקדים? ככה את מקבלת את הלחם שאת זקוקה לו (ואני אישית ממש לא רואה בפרוסת לחם מלא אסון לגוף, להיפך...) וגם נמנעת מכל מיני ממרחים עם סוכר לבן ושוקולד. אף פעם לא הכנתי ממרח בננות אבל זה נשמע לי כמו משהו טעים: )
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

ואני אישית ממש לא רואה בפרוסת לחם מלא אסון לגוף, להיפך
קיזי, אני מבינה מאיפה את באה. אבל את חייבת להבין משהו ממש מהותי פה:
לי אישית ולרבות אחרות זה אסון לגוף. פצעים, כאבי בטן, מיגרנות, גרד בכל הגוף, פטריות, התנפחות ואגירת נוזלים זה רק על קצה המזלג..
כן, זה מבודד היטב, כן, זה מאד מאד נפוץ באוכלוסיה, (אם כבר את חריגה פה.) כן, זה יכול לקרות מחשיפת יתר גם אצל מי שאין לו נטייה לרגישות לגלוטן.

אז אם את אוכל את זה ולא סובלת מחלק או מכל אלה אשרייך. ממש לא אציע לך להפסיק. אם כבר, אני מקנאת בך :-P
אלא שלא הייתי ממהרת לומר "להיפך" למישהי שמעידה שיש לה קצת בעיה שם (זו לא הבעיה המרכזית, זה ברור.)
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

סליחה שאני מגיבה על הודעה ישנה, אבל בקשר לפאי: אני דווקא רואה ערך מוסף מהותי בלזרוק אותו לזבל, מהמקרר.
זה אקט שיש מאחוריו שינוי תפיסה קיצוני: מה"לא זורקים אוכל" המסורתי, שכבר הפיל חללים, ל"הדבר הזה לא ראוי לתואר מזון, ולכן הפח הוא המקום היאה והנכון ביותר לערימת סוכר מבחילה שכזו". וזו תפיסה שנמצאת רק צעד אחד ממשהו בסגנון, המממ, "מגיע לי להזין את עצמי אך ורק ב מזון אמיתי, עשיר, מזין, טעים וטוב". לזרוק את הפאי המתוק-מדי לפח זו פריווילגיה, מתנה לעצמי, זכות בסיסית ששמורה לי. וגם אם מישהו נותן לך חבילת שוקולד שלמה, נחמד כמובן לתת אות לאנשים אחרים שכן ייהנו ממנה, אבל אם במקרה אין איזה מישהו-אחר זמין, הפח הוא רעיון לא פחות טוב. אז מה אם בתרבותנו העקומה זה נחשב "אוכל"?
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

אני מסכימה עם קיזי. צריך לבחון טוב ובזהירות את הנושא של חיטה מלאה, ולראות (אינדיווידואלית) אם יש אתה בעיה גם בצורתה היחסית-לא-מעובדת.
אני אישית יכולה לצרוך דגנים מלאים במידה ולהרגיש טוב מאוד עם זה. אני לא רואה שום צרוך לוותר עליהם. הרגשת הנאחס מתחילה אצלי רק אם אני צורכת יותר מדי לחם (שתי ארוחות ביום ומעלה שבהם החיטה דומיננטית, וזה קורה לי רק עקב התארגנות בישולית / קניות כושלת, לא עקב "פיתוי"), או אם זה דגן דל (לחם לבן, אורז לבן וכו'). דגן דל בהחלט מעלה אצלי תסמונות התמכרות, חוסר סיפוק וחוסר שביעות רצון, גם אחרי מנה אחת ממנו.
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי סלט_פירות* »

לגבי הקמוט, מצאתי בוויקיפדיה וכתוב שם ככה:
There is anecdotal evidence that some people who have wheat allergy, and thus avoid wheat, are able to eat Kamut.[5] However, as a wheat species, it is definitely unsuitable for those with coeliac disease.

כלומר, יש סיכוי שזה מתאים למי שרגיש לחיטה אבל יש בזה גלוטן לכן לא מתאים לחולי ציליאק.
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

קראתי ה-כ-ל אבל לא אספיק כרגע לענות על הכל...
אני לא בהריון(קיבלתי) אבל מזמן לא הרגשתי כל כך גרוע,אני כבר 24 ש' עם בחילות מטורפות כל הזמן ממש על סף של הקאה אבל לא מצליחה להקיא (יש לי מחסום פסיכולוגי להקאה, שונאת את התחושה של חוסר שליטה על הגוף שמתרחשת בזמן הקאה).
ההרגשה הרעה מאוד מערערת אותי בתהליך שלי : אולי חטפתי הרעלת פירות? אולי הרעלת בריאות :) ? או שאולי זה קריז פיזי לקוראסונים? ואני קצת כועסת על הגוף שלי ומאוכזבת ממנו על כך שלמרות שהתנהגתי אליו כל כך יפה בשבועיים וחצי האחרונים הוא "מחזיר לי" בהרגשה הכי מגעילה שהייתה לי אי פעם?שואלת את עצמי האם המודעות העצמית והאכילה המודעת משתלמת? אם אתחיל לסבול ממיחושים מכל דבר קטנטן אז לא בטוח שכן...
אתמול כל היום הייתי מורעבת ועם בחילה וגועל מאוכל במקביל, כשהרעב הכריע אכלתי ארוחות קטנות שחשבתי שיעבירו לי ת'בחילה (בהריון זה עבד)אבל זה לא עבד, ממשיכה בתהליך אבל עושה אותו אפילו מתון יותר ממה שהיה עד עכשיו עד שאראה לאן פניי מועדות...
אלמונית*
הודעות: 1286
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 09:06

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלמונית* »

קצת ממהרת אז עונה בישירות:
ההרגשה אולי קשורה להתמכרות, אולי למחזור ואולי בכל זאת זה הריון עם דימום קל.
לגבי רק פירות בבוקר ממש נשמע לי שהקושי נובע מההתמכרות וחוצמזה לדעתי מאוד עוזר:
א להאמין שזה טוב
ב לצרף אגוזים / שקדים / פקאנים
ג אם חייבים פחמימה רצוי לחכות מעט (תחושת השובע מגיעה אחרי כעשרים דקות) ואם צריך אז לחם קטן איכותי מלא משיפון / כוסמין עם טחינה / אבוקדו או קרקר מזין או פריכיות
ד להתמיד: לפי הרבה עדויות שקראתי אחרי כמה ימים מתרגלים
טלי_מא*
הודעות: 1707
הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי טלי_מא* »

_כשאני אוכלת פיצה, אני עושה ממש ריסט לתהליך שלי. לוקח לי שבועות אם לא חודשים לחזור למצב שבו אני לא עורגת לזה כל דקה מדקות היום.
כשיש בבית זה כמו תליין. אין לי שום סיכוי. אפס. שום הבנה רציונאלית לא עוזרת.
מה שכן, אני האחרונה שתאכל את זה תוך רגשות אשם או הלקאה עצמית! אם כבר אז כבר!_

וואללה ניצן. אצלי זה עם שוקולד.
לא רק שוקולד בעצם - קקאו.
גם קקאו במעבד מזון עם תמרים ממכר אותי.
אחרי קצת מהחומר הזה - אני אתקשה לעמוד בפיתוי של כל שוקולד שהוא... :-/
אבל אם כבר - אז בהנאה. :-)
בקיצור - כל מילה.


לגבי קמוט, כוסמין, כוסמת ועוד - מזכירה את הדף ממה זה עשוי שאלות על דגנים
טלי_מא*
הודעות: 1707
הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי טלי_מא* »

אולי חטפתי הרעלת פירות? אולי הרעלת בריאות :) ? או שאולי זה קריז פיזי לקוראסונים?
אולי קלקול קיבה?
אולי וירוס?
{@
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

אולי וירוס?
בהחלט יש "משהו כזה שמסתובב עכשיו".
לי אישית אגוזים או שקדים עושים טוב כשיש לי בחילה.
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

אתמול היה לי יום גרוע. המון פיתויים ולא עמדתי בהם. בהתחלה היתה לי הרגשה שאני עושה בחירה מתוך עמדה של כוח, שאני בוחרת עכשיו להנות ממשהו שבעיקרון הוא לא טוב לי, ושזה לא בהכרח יגרום לי לאבד שליטה. עד שזה גרם לי לאבד שליטה.
לפחות היה טעים.
היום אני סתם רעבה כל הזמן. תשע בבוקר וכבר הספקתי להיות רעבה ולאכול כמה פעמים (טוב, קמתי בחמש וחצי). יכול להיות שזו תגובה מרושעת למה שקרה אתמול, אבל אני מנסה לא להילחם בזה, אלא לספק את זה בדברים טובים. התאוששות הדרגתית.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

בכל מקרה רזיתי מעט מאוד, משהו כמו קילו וחצי בשבועיים אבל יותר חשוב לי התהליך שאני עוברת.
קילו וחצי בשבועיים זה המון!!!!!
הקצב הרצוי הוא עד חצי קילו בשבוע.
מתון.
יכול להיות שאת לא אוכלת מספיק קלוריות בתזונה החדשה?

מעניין למה הטבע עשה שדווקא מה שאתה הכי רגיש אליו אתה הכי כמה אליו
זה לא הטבע עשה בכלל.
הרגישויות והאלרגיות האלה הן תוצר של המזון המתועש והמוכלא המודרני.
זו ההתנגדות של הטבע לרעלים ולהרעלה.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

_זה לא הטבע עשה בכלל.
הרגישויות והאלרגיות האלה הן תוצר של המזון המתועש והמוכלא המודרני.
זו ההתנגדות של הטבע לרעלים ולהרעלה._
|Y|
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

אחד הדברים החשובים שגיליתי, הוא שאם אני רוצה לוודא שאני אוכלת טוב ומזין, אני צריכה לדאוג לעצמי לאכול טוב ומזין וזמין כל הזמן. קל לי מאוד להגיע למצב של רעב כבד (כי אני עושה כלמיני דברים ולא מספיקה לאכול), ואז אני הולכת למטבח ולוקחת מכל הבא ליד.

לכן רצוי שתהיה על הדלפק במטבח קופסא עם ירקות חתוכים, בקופסא במקרר ירקות קשים חתוכים מוכנים להקפצה במחבת, נתחי עוף במרינדה שיחברו לירקות, איזשהו דגן או קטניה מבושלים, לחם מלא במקפיא (למי שלא נמנע מגלוטן).

כשהקטנה היתה קטנה אף יותר (היא בת 6.5 חודשים עכשיו), והייתי מגיעה הרבה לסיטואציה של סף-גוויעה-מרעב-ואין-לי-כוח-להכין-כלום, הייתי מוצאת את עצמי יורדת על שתי שורות שוקולד מריר, נניח, מה שלא ממש פתר את בעיית הרעב וסיפק פתרון לאולי עשר דקות, בשילוב עם תחושת קבס קלה. או שהייתי יורדת על חצי תבנית אינגליש קייק של עוגה (ממרכיבים אורגניים ומלאים, אבל סוכר הוא סוכר, והוא לא נעשה יותר מזין בעוגת גזר אורגנית, לצערי :-P).
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

אלמונית - זה כנראה וירוס או תגובה לגמילה/תפריט חדש , כי המחזור אף פעם לא לווה בתחושות כאלו קשות וזה גם דימום כבד מידיי בשביל להיות הריון.
אני כבר למעלה משבועיים בשינויים של הרגלי תזונה לא הייתי אמורה כבר להתרגל?
אני אמץ את הרעיון דשל האגוזים עם הפירות אבל אני עדיין לא בטוחה שרק פירות על הבוקר זה מה שמתאים לי ,ובכלל- לא נראה לי הגיוני שאותו כלל יהיה נכול לגבי כל עונה ולגבי כל אדם .
בנתיים אני הולכת על העיקרון של להחליף מתוק תעשייתי במתוק טיבעי ,כל פעם שבא לי שוקולד/קוראסון אני לוקחת פרי במקום.

טלי מא זה באמת כנראה וירוס, היום אני מרגישה הרבה יותר טוב...תודה.

אלטר אגו - חבל שרק היום ראיתי את מה שהצעת לי כי נראה לי שבאמת אגוזים ושקדים היו יכולים לעזור לבחילה..נקווה שלא תהייה פעם הבאה לבדוק את זה...שתהיה לך התאוששות הדרגתית נעימה וקלה, תמשיכי לשתף...

בשמת א בשבועיים הראשונים של דיאטה כשיש עודף משקל ובעיקר כשקדמה לדיאטה עלייה מהירה במשקל אז קילו וחצי זה מעט, תמיד בהתחלה יורדים בקלות כמה קילוגרמים ואח"כ מתחילה התקיעות ומתחילים בקושי רב לגרד את החצי קילו בשבוע...ככה לפחות זה היה אצלי עד היום...בכל מקרה אני באמת יותר מחוברת לתהליך של מעבר לאוכל בריא יותר מאשר לקילוגרמים,למרות שיש לי עניין מסויים גם בהם.

ניצן אמ ובשמת א - לא הבנתי איך המשפט האחרון ב : "זה לא הטבע עשה בכלל.הרגישויות והאלרגיות האלה הן תוצר של המזון המתועש והמוכלא המודרני.זו ההתנגדות של הטבע לרעלים ולהרעלה".
ז"א אם הבנתי אתכן נכון - הרגישות ואלרגייה למזון זה משהו שהטבע יצר כדי להגן על האדם מחלק מהמאכלים המתועשים המודרניים?
אם לזה התכוונתם אז אני עדיין אז אני שואלת את עצמי מדוע הטבע לא יצר מנגנון חכם יותר מאשר אלרגגיה או רגישות? כי במנגנון האלרגייה/רגישות יש כמיהה למה שהכי מזיק,למה,למשל, הוא לא יצר מנגנון אחר שבו יש דחייה למה שמזיק?זה מנגנון הרבה יותר הגיוני...

מיצי החתולה - בקטע הזה אין כמו פירות...בשבועיים האחרונים תמיד יש לי אייזה פרי זמין בסביבה.
כובע_קסמים*
הודעות: 118
הצטרפות: 11 ספטמבר 2008, 22:52
דף אישי: הדף האישי של כובע_קסמים*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי כובע_קסמים* »

ובכלל- לא נראה לי הגיוני שאותו כלל יהיה נכול לגבי כל עונה ולגבי כל אדם .
ברור, כל אחד ומה שטוב לו. אני בכלל הגעתי למסקנה שאני לא רעבה בבוקר. אני מתעוררת שותה חליטת תה וזהו עד בערך 12.
אם אני כן רעבה בבוקר בקיץ יש לי המון חשק לפירות בבוקר, מתחילת הסתיו קשה לי מאוד עם פירות בבוקר, מעדיפה פרוסה עם משהו.

בעניין הבחילות, לי עוזר תפוח עסיסי. בכלל אם התפתתי למשהו ג'אנקי, אני אוכלת אח"כ תפוח וזה עושה לי הרבה יותר טוב.

ודבר אחרון, בקיץ שהיה הפחתתי את כמות הלחם בצורה מאוד מאוד משמעותית (מ 3-4 פרוסות ליום לפרוסה פעם פעמיים בשבוע) היו לי המון המון כאבי ראש וחולשות (מירב ב תעיד :-) ). עשיתי בדיקות דם והברזל היה אולי קצת נמוך. לא עשיתי עם זה כלום, וכעבור כמה זמן, אולי חודש-חודשיים, זה עבר מעצמו (הברזל עדיין אותו הדבר).
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי בשמת_א* »

המזון המעובד, הלבן, התעשייתי וכו' - הוא רעל לגוף שלנו.
הגוף מגיב לרעל בתגובות שונות ומשונות. אלרגיות, רגישויות, פריחות ועוד.
נוסף לכך יש עוד מנגנון, שקשור ישירות להתמכרויות:
במזון שמעורר רגישות יש חלק חסר (משהו במולקולות) והגוף כל הזמן מחפש את החלק החסר. זה מרגיש כמו "רוצה עוד מהאוכל הזה", אבל הגוף רוצה עוד כי הוא כל הזמן רוצה להשלים את החלק החסר, וזה לא עוזר, זה רק חסר...
ויש עוד מנגנונים שלא הסברתי, ופועלים במקביל.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

מוסיפה לדברי בשמת.

כדי להסביר את המשפט הזה, אני אתן דוגמה ממש קיצונית, לא מתחום המזון בהכרח...
הטבע לא יצר תגובות של רגישות לכימיקלים, פשוט כי לא היו כימיקלים מסונתזים מסוג זה בטבע. לכן אין כאן תהליך טבעי של הסתגלות של אלפי שנים או מליוני שנים למשהו, כלומר, בעצם, היכולת להפיק ממשהו בסביבתך המיידית תועלת.
<למשל, חוזרת לרגע למזון, יש היום אנשים שיש להם גנים מפרקי חלב. זה כי אלפי שנים אחורה היתה חשיפה לא מיטבית, ובסוף הצאצאים מצליחים לעכל את זה ברמה מסויימת ואפילו להפיק מזה משהו טוב. אפשר גם היום לשתות מעט אקונומיקה מדי שבוע, ולהנחות את הצאצאים ואת צאצאי הצאצאים לעשות זאת, ובסוף, אולי בעוד כמה עשרות אלפי שנים, יהיה לך צאצא רחוק שיוכל לשתות את זה לארוחת בוקר, וממש להפיק מזה משהו חיובי. כי הגוף נבנה בתגובה לזה ולא להיפך. זאת אם הוא לא מת מזה קודם, כי הוא במקרה לא המוטציה שיכולה בכלל לסבול מעט כל שבוע...>

לכן, חומרים חדשים כאלה, כימיקלים רעילים מסונתזים, זה אנטיביוטיקה - נגד חיים. זה הורס את החיים בכל מיני רמות. מהרמה המולקולרית, דרך רמת התא, דרך רמת האיברים, ועד לרמת האורגניזם השלם.
זו היתה תשובה לשאלתך, בלי קשר אבל גם עם קצת קשר למזון.

לא נראה לי הגיוני שאותו כלל יהיה נכון לגבי כל עונה ולגבי כל אדם
נכון לגמרי.
אותו כלל עובד גם בכיוון ההפוך, כלומר, לא כל מה שרע לאחד רע לאחר, זה ממש מוזר לי שזה לא ברור כשמש מדבריי עד כה לחלק מן האנשים...
אלא שכשיש בעיה, אני חושבת שהכי טוב זה ללכת לכיוון של מכנה משותף כלשהו, ולנסות לעשות בדיקות ממנו. להתחיל להוסיף בעדינות דברים ולבדוק מה עובד ומה לא, מה טוב ומה רע. מה המכנה המשותף הזה? האם הוא קיים בכלל? לדעתי יש כל מיני דברים שהם יותר בטוחים מאחרים, ברמות שונות של "בטיחות" נקרא לזה.
אוכל מעובד ומלא חומרים משמרים, כנראה רע לכולם..
אוכל אורגני עדיף, אוכל מלא עדיף. אורגני מלא עוד יותר עדיף... וכך הלאה.

פירות אין בכל מקום, אבל ברוב המוחלט יש, כך גם עלים, זרעים, שורשים.. נורא תלוי במזג אויר, בגאוגרפיה ובגנטיקה האישית. למשל, לאינואיט, אין הרבה פירות ועלים. כנראה שזה לא יעשה להם טוב לפתוח את הבוקר עם רסק ירוק... :-P אז אני בכל זאת חושבת על גנטיקות יהודיות טיפוסיות כשאני מציעה דברים מסויימים.

אני רוצה גם להתייחס למה ששאלת על הגברת הרגישות הכללית, זה ממש לא איך שאני רואה את זה. אבל אח"כ..
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

אתמול אכלתי רק דברים "טובים", אבל באמת בכמויות מופרזות. גם הייתי רעבה מאד, וגם אכלתי עד התפקעות. היום אני מנסה לחזור להתייחס יותר יפה לגוף שלי, להקשיב לרעב ולצמא (אני מתעלמת מצמא שזה נורא).
סלט_פירות*
הודעות: 1340
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי סלט_פירות* »

אני מתעלמת מצמא שזה נורא
אוף גם אני.
לפעמים כשאני זוכרת, באחד מהביקורים במטבח, אני פשוט שותה כוס מים והרעב הקטן שנדמה שהביא אותי למטבח מלכתחילה נעלם.
וכשאני לא זוכרת זה נגמר בפרי או אגוזים או במקרה הרע בפחמימה מיותרת.
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

בשמת א - ההסבר שלך היה מרתק , ידעתי שחייב להיות הסבר יותר הגיוני לתופעה הזו ! תודה על שאת עושה לי סדר בראש בזמן שאני עושה לעצמי סדר בגוף...ובאמת כשבא לי מתוק ואני לוקחת פרי אז שמתי לב שבחשק למתוק נגמר בעוד ששוקולד רק עושה חשק לעוד מתוק.
ניצן אמ - ההסבר שלך מדהים ! אבל - מרוב שהוא מדהים אני מתקשה להאמין ורוצה לשאול אותך קודם כל ,למה הכוונה "חשיפה לא מיטבית"? ובאופן רחב יותר - האם זה בדוק מדעית שזה ככה? (הדוגמה של האנטיביוטיקה,למשל, תעמוד במבחן המציאות?)אייפה למדת/אפשר ללמוד על התופעה הזו ? הספק אצלי לא נובע חס וחלילה מחוסר אימון בך אלא מכך שקשה לי להאמין שהגוף האנושי עם כל הכבוד לו (ובשבועיים האחרונים סוף סוף אני עושה לו קצת כבוד!) הוא עד כדי כך מתוחכם,יכול להיות שאני עושה לו עוול ומפחיתה בערכו....


לא הספקתי לקרוא עד הסוף והגיע לי אורחת,אמשיך בקרוב...
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

זה נשמע לך כל כך מופלא כי את חושבת על הגוף האנושי. יש אינספור ראיות לכך במיקרוביולוגיה - למשל חיידקים שמסתגלים לרעלים (אנטיביוטיקה) ספציפית ונהיים "מוטנטים אלימים" כאשר זה בסה"כ (בהסתכלות שאני מביאה פה) כח החיים. כח החיים שמתגבר על תנאי סביבה קשים ורותם אותם לטובתו.

"מוטנטים אלימים" זה ביחס לאדם. לא ביחס לעצמם. ביחס לעצמם חיידקים כאלה הם סה"כ יצורים שורדים.
דוגמה יותר טפשית ושטחית... איך יתושים נהיים יותר אלימים בסביבה עירונית? כי אלה שחלשים ואיטיים מתים מחומרים כימיים, מצליפות מהירות עם מגבות, מזצים חשמליים. אלה שלא, מתרבים בינם ובין עצמם. מי נשאר? אלה שמתאימים יותר לתנאי הסביבה. לא "החזקים" שורדים. פשוט אלה שיותר מתאימים לסביבה שלהם, אלה שיש להם יותר יתרון סביבתי בסביבה קיימת נתונה. זה כולל ג'וקים וסביבות רדיואקטיביות, זה כולל צמחי מים במים, זה כולל פנדות שבכלל לא בנויות לאכול (אני מקווה שאני לא טועה שוב |אוף| במבוק אלא בשר, זה כולל אבל איכשהו עברו אדפטציה כזו כי זה מה שהיה בסביבה... וכך הלאה וכך הלאה. כולל בני אדם.

זה בכלל לא תחכום כזה גדול. זו פשוט התאמה לסביבה. מתוך מוטיבציה אחת, לא רצונית בכלל - לשרוד.

על רגל אחת: סדרת ישמעאל, ספרים על אבולוציה, קריאה מדעית, ובעיקר המון חשיבה עצמאית ;-)
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

לגבי התעלמות מצמא - גם אני,בעיקר בחורף, אלן קאר ממליץ לאכול הרבה ירקות ופירות כי יש בהם ,יחסית,הרבה נוזלים...
היום היה סבבה,הייתי בישיבת צוות עם עוגיות והרגשתי שאני באמת באמת באמת לא רוצה לקחת עוגיה, לא התחשק לי !!!! לא הרגשתי שאני מפסידה כלום!!! בשיא הכנות,נשבעת לכם!!! זוהי הרגשה חדשה וטובה.
אני אמורה להתחיל להנחות איזושהיא קבוצה לנשים שעוסקת באופן עקיף בנשיות ביחד עם עוד מרצה וחשבנו ביחד על כיבוד (דל תקציב ומהיר הכנה) למפגש הראשון, רצינו "כיבוד נשי",ההצעה הראשונה שלנו הייתה שנכין עוגות במקום להגיש עוגת הבית ,ביגלה ועוגיות כמו שנהוג אצלינו בדרך כלל.אני,לעומת זאת, הצעתי ללכת על קונספט של לחם קל/כפרי/מלא עם גבינה 5 אחוז ופלטות ירקות ממש ממש שווה ומושקעת ומלא סוגים של עלים לתה מהגינות שלנו.הקולגה שלי חשבה שיש משהו מאוד נשי ומנחם ב "comfort food" , דיברנו קצת על המסר של כל אחד מהכיבודים ווהחלטנו כנראה ללכת על הרעיון שלי (או לפחות לשלב הכיבוד שהצעתי ועוגת תפוחים אחת).פתאום נראה יש משהו יותר מכבד בלהגיש אוכל בריא ומרענן ופחות מעובד,ואני שואלת את עצמי איך לא ראיתי את זה קודם?!?!?!
אני גם פתאום מבינה שהתהליך הזה שהתחלתי פה הולך להיות בעל השפעה מכרעת על החיים שלי, כי גם אם,למשל, פעם אחזור לאכול קוראסונים או לא אתמיד באכילת רק פירות בבוקר אז עדיין יש דברים שתמיד יישארו אצלי - למשל, דברים שהשתנו אצלי לגבי אירוח, כמו המסקנה לגבי המשוואה אירוח מכבד=אירוח בריא שמכבד את הגוף של האורחים שלי. זה לא משהו שאוכל פתאום לשכוח או למחוק מההבנה שלי !
זהו...אני לא מצליחה להזכר בעוד סוגיות שעלו אצלי היום שקשורות לנושא בגמילה הבייתית ממתוקים, אולי זה בגלל שזה מתחיל להיות חלק טיבעי ובילתי נפרד מהחיים שלי? ואולי פשוט כי היה לי יום ממש ממש מעולה כי כל מיני חלומות מיקצועיים קטנים שלי שעבדתי עליהם במשך הרבה הרבה זמן מתחילים להתגשם :)
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

[h=4]

בא לי לצאת דרך המסך ולחבק אותך! את מדהימה! (())[/h]

בקשר לצמא, יש לי וידוי, עד שאבא שלי הגיע לביקור, הייתי נקייה לחלוטין מגלוטן ומדגנים למשך 4 חודשים. כמעט ולא שתיתי! (אכלתי המון ירקות כל יום.) מאז שהגיע, שילוב כנראה גם של רגשות ילדות וגם של כמויות הזויות של פיצה/פסטה/לחם מסביב לשעון, שנפלתי בפיצה. מאז שהגיע אני גונבת חצי משולש ביום בערך.. או שאוכלת פתאום מנה אורז. אחרי זה? אני שותה כמו גמל. התחושה היא פיזית לגמרי ועולה מן הגוף. כאילו הגוש הדחוס הזה לא הגיוני לו, וצריך לדלל את זה עם המון נוזלים. התחושה שלי מהגוף שלי, היא שמזון צריך להיות הרבה יותר אורירי... חומרים מזינים ביותר, בתוך הרבה נוזלים. ירקות, פירות, בשר חי. אני אישית לא משתגעת על פירות יבשים, דחוס לי מדי, כנ"ל אגוזים. אישי ממש אוהב ואוכל המון מהם. בקיצור, אני לא אוהבת לשתות, וכשאני אוכלת באופן מסויים, אני מקבלת המון המון נוזלים בלי לשתות הרבה מים.
בספר שכתבה שרה חמו "שביל הזהב לריפוי טבעי" (נדמה לי שזה שמו) היא מספרת שבהקפדה על תזונה מסויימת (ממש לא טבעונית) היא שותה 12 כוסות מים בשנה. לא שאני ממליצה על זה, חלילה, אבל זו בהחלט נקודה למחשבה, או להטלת ספק.
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

אני בפירוש מרגישה צמא, ובוחרת להתעלם מזה כי צמא לא דחוף לי ולא חשוב לי כמו רעב. לעומת זאת, רעב - בשנייה הראשונה שיש איזשהו רעבון קל זה "יש! אני רעבה! מותר לאכול!".
כל ה"מותר" וה"אסור" הזה, זו תפיסה כל כך שגויה בעיני, תפיסה של "דיאטה" במובן של ה"דיאטות" שהייתי עושה כל השנים מאז גיל ההתבגרות. כמו הקינוח אחרי האוכל. מכל ה"חינוך" שקיבלתי לאכילה "מסודרת" ומכל הדיאטות המחרידות של כל השנים התרגלתי שאחרי הארוחה "מגיע" לי קינוח - יכול להיות גם פרי - ואני אוכל אותו גם אם אני לא צריכה אותו כי עכשיו "מותר" לי סוף סוף. ולא משנה שאכלתי פירות כל היום ואמשיך לאכול אותם אחרי הארוחה, יש לי כזו תחושה של הכרח לאכול עכשיו כי אחר כך אולי לא יהיה או שיהיה "אסור"... זה דפוק. ולהבין את זה לא עוזר בכלל.
אתמול החזקתי מעמד עד הצהרים. אחר-כך התחלתי שוב עם הבולמוס. לא אכלתי את הדברים שאני מרגישה שרעים לי, אבל ממה שטוב לי, אכלתי בבולמוס ובלי שום קשר לצרכים הגופניים שלי. היום אני אחזיק מעמד קצת יותר זמן... לאט לאט.
הנצחונות הקטנים: גם בשיא הבולמוס, כשערגתי על צנצנת העוגיות במטבחון, לא ערגתי לרגע על צנצנת הקרקרים. וכשחשבתי על זה, בדקתי את עצמי, וגיליתי שגם אילו היו מניחים לפני משהו מהדברים שפעם הייתי טורפת, אבל אני מרגישה ש"ניצחתי" אותם ולא רוצה אותם יותר, זה לא היה מקשה עלי. עכשיו אני רק צריכה להעביר לטור הזה עוד ועוד דברים... עוגיות תעשיתיות הן הבאות בתור.
חייבת לתת לעצמי את הטפיחות הקטנות האלה על השכם, כי אני עייפה כל כך מהמאבק הנצחי הזה שלא נגמר. רוצה קצת לנוח.
ניצן_אמ_ישנה_עמוק*
הודעות: 1
הצטרפות: 26 נובמבר 2008, 10:47

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ_ישנה_עמוק* »

((-))

את בדרך הנכונה. את עושה לגופך.
אולי במקום גישה סגפנית תתירי לעצמך? להחזיק את עצמך ככה לפי שעות מזכיר לי את ההוא שניסה ללמד את הסוס שלו לא לאכול....
אני באמת חושבת שהדרך הנכונה לתחושה טובה פיזית ונפשית היא להגביל את המה ולא את האיך או הכמה. לאכול כמויות, מתי שרוצים, בלי שום התחשבנות. אבל שום דבר שיכול לגרום לך לתחושה רעה פיזית, או לגועל מעצמך.
נגיד, קופסת עוגיות? יכולה לגרום את זה. שתי קערות סלט? מאד מאד קשה שיצליחו :-) מה רע בבולמוס סלט? האם תוכלי להלקות את עצמך אחרי בולמוס כזה?

הנצחונות הקטנים: גם בשיא הבולמוס, כשערגתי על צנצנת העוגיות במטבחון, לא ערגתי לרגע על צנצנת הקרקרים. וכשחשבתי על זה, בדקתי את עצמי, וגיליתי שגם אילו היו מניחים לפני משהו מהדברים שפעם הייתי טורפת, אבל אני מרגישה ש"ניצחתי" אותם ולא רוצה אותם יותר, זה לא היה מקשה עלי.
חייבת לתת לעצמי את הטפיחות הקטנות האלה על השכם, כי אני עייפה כל כך מהמאבק הנצחי הזה שלא נגמר. רוצה קצת לנוח.
:-0
זה נצחון "קטן" אצלך?? וואו את מוכרת את עצמך בזול!
אמרתי את זה כבר בעשרות דפים, אבל חשוב גם פה - את התהליכים התזונתיים שאנחנו עוברים (חלקנו (אני) עדיין) אנחנו עוברים לאט לאט כבר קרוב לשמונה שנים. זה לא לוקח ימים וגם לא שבועות. סלחנות ומידה לא מבוטלת של שמחה ושל הישג חיוניים פה.
אז עזבי אותך מ"קטן". זה ענק זה! כל דבר שעובר לטור הזה זה תהליך שלם, ומשהו עצום! זה לא הולך ברגל!
(א, זה גם בשבילך! שתדעי לך!)
כל הכבוד! טפיחה ענקית על השכם!
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

אבל אני לא מחזיקה את עצמי לפי שעות ולא מגבילה את עצמי בכמויות, אני מנסה לאכול לפי האיתותים של הגוף ולא להיסחף לבולמוס (אני יודעת לזהות את תחושת הבולמוס). יש ימים שבהם אני צריכה איפוק מיוחד כדי לא לאכול עד בחילה.
הבעיה עם סלט היא טכנית בעבודה: מסובך לי לעמוד כמה פעמים ביום ולחתוך סלט. אחרת כנראה שבאמת הייתי אוכלת בימים אלה סלט אחרי סלט אחרי סלט... ואני אוכלת את הסלט הזה בהמון שמחה והנאה. זה סלט כל כך טעים!
תודה על הטפיחה, זה נחוץ מאד, אלה תהליכים קשים. ולכי לישון כבר! :-D
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

ניצן אמ תודה על החיבוק והמחמאה ועל שאת ממשיכה לקרוא אותי ולהתייחס.

אלטר אגו אני מזדהה עם העיניין של ההמנעות מלהגיע לתחושת רעב ולעומת זאת התעלמות מוחלטת מצמא שמלווה אותי לפעמים כל היום.
יש לי הרגשה שאצלי זה קשור לינקות,ינקתי רק חודש (יותר נכון-הונקתי רק חודש) ומאז קיבלתי בקבוק כל X שעות, כשהX כמובן תלוי באחות התורנית בטיפת חלב ונשמר בדביקות כאילו זה חוק בל יעבור, אז בין ארוחה לארוחה בכיתי הרבה מרעב, יש לי הרגשה שגוועתי מרעב לא מעט בשנה האחרונה לחיים שלי ושמישם נובע אצלי הפחד מלהרגיש רעב וכל הניסיונות להמנע ממנו.עשיתי על זה פעם קצת "עבודה" בריברסינג אבל יש עוד הרבה על מה לעבוד שם. קבלי טפיחה על השכם וגם שכם לנוח עליה.

הולכת לקרוא את הקשור של טלי-מא...וכבר חוזרת....
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי א* »

מרתק , מה שכתוב בקישור, עכשיו אני מבינה למה הבן שלי לא מסכים לגעת במוצרי חלב...

היום הביאו לעבודה מגש של סופגניות חמות וטריות מהמאפייה כמו שהביאו כל יום השבוע, רק שהפעם טעמתי, סתם ברגע של חוסר מחשבה היד לקחה לשם על אוטומט, אז לקחתי רבע ועוד רבע ועוד ועוד ובערך כשהגעתי לסופגנייה- סופגניה ורבע עצרתי והזכרתי לעצמי מה שלמדתי ומה שאני יודעת והיפסקתי לנשנש רבעי סופגניות .עד חנוכה רצוף תמיד יהיה שם מגש כזה ,אני מתתכוונת לא לגעת בזה, אם יהיה צורך ,בגלל שהריח המתוק קצת מפתה אותי אז אולי אכין פרוסה עם דבש ואשים בתיק ל "מקרה חירום".
בטח אתן שואלות עצמכן "מה זו לעזאזל העבודה הזו ,עושים שם משהו חוץ מישיבות צוות על רקע אכילת בצקים מתוקים" :) ?!?!?!
היום שוב קניתי תפוח מיובש ולעסתי להנאתי כל הדרך הבייתה, רק שהפעם הפסקתי כשהתחלתי להרגיש שזה שורף בפה מרוב שזה מתוק, אז גם אין לי בחילה הפעם וגם נשאר לי חצי חבילה למחר.
בערב -בעלי שאל אותי אם בא לי ארוחת פנקייקים,אבל כבר כמה ימים נורא בא לי מרק מיסו אז ביקשתי והוא הכין מרק מיסו אלוהי ( הוא טחן קצת קשיו אל תוך המרק עצמו) אכלתי אייזה 2-3 צלחות והיה לי ממש טעים ונעים.
עכשיו הוא מטגן ברקע מלא פנקייקים למסיבה בעבודה, בא לי לקחת אחד (בלי סירופ/רוטב כי הם כבר ממש מתוקים לי כמו שהם ) ואחר כך לישון. אבל ול אחר אומר לי לכי לישון עכשיו מהר מבלי לטעום וקול שלישי אומר לי שזה סתם "לעשות שריר" וזה דפוס דומה לכל אותן סתן דיאטוות שבהם בזמן הדיאטה מתנזרים מדברים שרוצים לאכול ואני לא רוצה להיות במקום הזה, זה לא נראה לי שינוי עמוק ולא מאוזן,נראה לי יותר מאוזן והדרגתי כן לאכול אחד, ללא סירופ ומתוך מודעות לתהליך האכילה וללכת לישון עם חיוך על השפתיים ושמחה על כך שיש לי בבטן מרק מיסו ופנקייק אחד טריוללא רוטב במקום ארוחת שחיתות של פנקייקים ומגוון סירופים וממרחים. (נשבעת שהמיסו היה שווה יותר).
באופן_לייט*
הודעות: 788
הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי באופן_לייט* »

אז תבקשי מיני פנקייק - מאז שהתחלתי בגמילה שלי שמתי לב שמנות קינוח הן ענקיות! במסעדות זה ממש טירוף וגם אנחנו - מגישים הכל בגדול.
נדמה לי שאמרתי כבר שהתחלתי להקטין את המנות העוגיות שלי יותר קטנות, אני פורסת עוגה יותר קטן, מגישה בקערוות קטנות (קורנפליקס לילדים למשל) בקיצור, פנקייק קטן מהרגיל.
ואני מסכימה ש וללכת לישון עם חיוך על השפתיים ושמחה על כך שיש לי בבטן מרק מיסו ופנקייק אחד טריוללא רוטב זה מצ ויין!
מכורה_גם*
הודעות: 4
הצטרפות: 26 נובמבר 2008, 22:15

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי מכורה_גם* »

אני באמת חושבת שהדרך הנכונה לתחושה טובה פיזית ונפשית היא להגביל את המה ולא את האיך או הכמה. לאכול כמויות, מתי שרוצים, בלי שום התחשבנות. אבל שום דבר שיכול לגרום לך לתחושה רעה פיזית, או לגועל מעצמך.

לא בהכרח. מנסיוני האישי, יותר חשוב להגביל דווקא את האיך והכמה, כי משם נבנים הרגלי אכילה נכונים, ולדעתי זה משפיע בדיוק באותה מידה כמו ה מה (מלבד מקרים קיצוניים של אנשים שבאמת אוכלים הרבה ג'אנק על בסיס יומיומי). יותר חשוב לשים לב לאיך וכמה אוכלים: באיזה קצב, האם מתוך רעב או מתוך שיעמום, האם בצורה מסודרת, האם מצליחים לזהות את נקודת השובע של הגוף וכדומה, מאשר לדקדק ברכיבי המזון. לפחות בשלב הראשוני. לא נראה לי בריא לאכול כמויות גדולות מדי בבת אחת, גם לא של משהו בריא. ותחושה רעה פיזית יכולה בהחלט להיגרם גם מאכילת כמות גדולה מדי של סלט.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

אני כופרת בהרגלי אכילה "נכונים", עוד לא אמרתי את זה פה? מה נכון בארוחות מסודרות? בחלוקה מדוייקת לפי אבות המזון? תראי לי שימפנזה אחת או שבט אחד שאוכלים בו ככה. ההגיון בזה הוא הגיון של חברה תעשייתית חקלאית ואין בזה שום הגיון גופני אינהרנטי שמוכיח את עצמו.

אנחנו אמורים לאכול מן היד לפה, ולא אמור להיות כזה שפע.
אמורים לאכול בנשנוש בלתי פוסק ממש, של אכילה יחסית דלת קלוריות טריה וטבעית, עם ארועים מיוחדים בדמות בשר ציד, ארוחה שבטית פעם במלא זמן עם בישול ארוך, כמה ביצים מאיזה קן אקראי שנמצא בסביבה, דבש, וכך הלאה. בלי שום דקדקנות. מה שיש בסביבה, בלי אפליות כמעט (להוציא צמחים רעילים) בלי חשבון, בלי כמויות, בלי כלום.
אלא מה? בעידן תעשייתי, אין לנו כמעט גישה למרכיבי המזון הטבעיים לנו, אין לנו מושג מה אנחנו אמורים לאכול, אין לנו מושג למה בדיוק הגנטיקה שלנו מתאימה, אין לנו מושג למה אנחנו רגישים, יש לנו, לעומת זאת, גישה בלתי פוסקת וחסרת גבולות להמון המון "שפע" של מוצרים חסרי כל הגיון תזונתי. ומתוך זה, הסתכלות על תזונה באופן יותר "שבטי" נתפשת כדקדקנית. על זה יש לי לומר רק דבר אחד - טעות הייחוס הבסיסית.

תחושה רעה פיזית יכולה בהחלט להיגרם גם מאכילת כמות גדולה מדי של סלט.
מה יש בסלט?! :-S האם הגוף יאפשר לך לאכול יותר מדי מסלט בריא? או שהדוגמה הזאת שנתת היא תיאורטית למי שיכריח את עצמו בכח לאכול בשביל להוכיח את הטענה הזאת? הטענה שלי היא שסלט "קיבוצי" פשוט אי אפשר לאכול יותר מדי, לא כי אי אפשר, אלא כי מגיעים לרוויה אמיתית ובריאה. ומפסיקים.
אמא_ללי*
הודעות: 1668
הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אמא_ללי* »

תודה על הדף הזה. אני עסוקה בעניין ההתמכרות לסוכר בתקופה האחרונה, ובהחלט מזהה אצלי דפוסים של התמכרות כזאת. כרגע אני בעיקר מתבוננת - בדפוסים, בתחושות אחרי שאוכלת דברים מסוימים, בכמיהות. בהחלט מרגישה שהקור מאד משפיע על הרצון לאכול דברים מסוימים (יותר פחמימות) ועל האי רצון לאחרים (פירות למשל, שעד לפני כמה שבועות פתחתי איתם את הבוקר באופן קבוע).

יש לי תהייה על עניין האכילה ה"שבטית" (לא קשור ישירות לנושא הדף, אבל אשמח להפניות בנושא אם יש). נראה לי, שאחד הדברים שהשתנו בנו כבני אדם מאז ימי האכילה הנ"ל (ליקוט וכו') הוא שיש הרבה יותר פעילות קוגניטיבית מאשר בעבר. והתפקודים המוחיים היומיומיים של אדם מודרני ושל גורילה נראים לי שונים למדי. אני תוהה איך זה משפיע על הצרכים התזונתיים שלנו (אפילו אם נשארים במסגרת המזון הטרי והטבעי, אולי פעילות מוחית כזאת צורכת יותר קלוריות? יותר מזון מסוג מסוים ופחות מסוגים אחרים? יותר סוכרים גם אם הם נובעים מפירות בלבד? ועד כמה בכלל יש סנכרון בין הגוף למח בעידן הזה של שינויים כל כך חריפים.....). מחשבה קצת גולמית, אשמח לשמוע התייחסויות אליה.
איפה_הסיפוק_והשמחה*
הודעות: 3
הצטרפות: 26 נובמבר 2008, 08:59

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי איפה_הסיפוק_והשמחה* »

אני פשוט אוכלת המון,בדרך כלל מזון מלא, (חוץ מטבלת שקולד אתמול-יום קשה ומתסכל במיוחד)
אני מתחילה לחשוב שאני מרגישה סוג של חרדה כשאני קלילה בבטן,
המון פסטה מק.מלא, אורז מלא , זה משרת איכשהו את החסכים הנפשיים,
הייתי מאד רוצה לזכור מה זה סתם לאכול כשרעבים, פשוט-איזון.
לא להסתובב עם המלאות הזאת,
איך עושים את זה?
אלטר_אגו*
הודעות: 1539
הצטרפות: 20 דצמבר 2007, 20:56
דף אישי: הדף האישי של אלטר_אגו*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי אלטר_אגו* »

א, גם אני חושבת שזה קשור גם להנקה ולהאכלה לפי צורך. ודרך אגב, אם הייתי שמה לי פרוסה עם דבש (נניח, או משהו אחר) למקרה חרום הייתי אוכלת אותו בטוח, כי הוא שם...
הדרך להזיז דבר לטור של הדברים שבכלל לא מגרים אותי, היא להחליט באופן חגיגי שאני לא אוכלת את זה יותר בחיים. אז פעם היה לי קשה להחליט את זה לגבי דברים מסויימים, אם היית אומרת לי שעכשיו אני לא אוכלת יוגורטים עם פירות (תעשייתיים) עד יום מותי לפני כמה שנים הייתי אומרת לך שזו גזירה שהציבור (אני) לא יכול לעמוד בה. אבל בתהליך שאני עוברת יש יותר ויותר דברים שאני יכולה להחליט את זה לגביהם. הנה אני עושה את ההחלטה הזאת עכשיו לגבי עוגיות תעשייתיות. מותר לי (בינתיים?) עוגיות ביתיות או עוגיות מיוחדות מקונדיטוריה שווה. מהיום עד יום מותי, לא נוגעת בעוגיות תעשייתיות. יקח קצת זמן, אבל תוך שבוע אני צופה שהצנצנת בקפיטריה לא תזיז לי יותר. אבל אם יביאו שוקולד מריר איכותי או שהשותפה לקיוביקל שוב תאפה בריושים, אני בהחלט אוכל.

אני כופרת בהרגלי אכילה "נכונים", עוד לא אמרתי את זה פה? מה נכון בארוחות מסודרות?
גם אני.
הטענה שלי היא שסלט "קיבוצי" פשוט אי אפשר לאכול יותר מדי, לא כי אי אפשר, אלא כי מגיעים לרוויה אמיתית ובריאה. ומפסיקים.
אז אני מסוגלת. כי אני בבולמוס, או כי לא גמרתי מהצלחת ו"אסור לזרוק אוכל". אני עושה מאמץ מיוחד! וגדול! כן, זה דפוק.
במבי_ק*
הודעות: 3060
הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי במבי_ק* »

אני כופרת בהרגלי אכילה "נכונים", עוד לא אמרתי את זה פה? מה נכון בארוחות מסודרות?

אני חושבת (כתבתי את זה גם לאלטר אגו בדף), מניסיוני - שארוחות מסודרות זה כמו תוכנית חירום כשהקשב לגוף נדפק. אני אוכלת כשאני רעבה. אבל אם אני לא אהיה רעבה יום שלם, אז אני אנסה באופן יזום ליום-יומיים לאכול ארוחות מסודרות פחות או יותר. כי זה מחזיר את הגוף שלי לבאלאנס על התחושות הנכונות שלו, ולא איזה פיקציה שהוא נכנס לפעול על-פיה. רעב-יתר או שובע-יתר אלה פיקציות. כשחוזרים לאיזון - יודעים להרגיש מתי רעבים. אני נגד נגד נגד נשנוש בלתי פוסק. לי זה עושה בחילה, וגורם לי לתחושה שאני עוד רגע מקיאה. אצלי זה משבש את כל המנגנון הבריא של לדעת מתי אני רעבה (כי אני הופכת להיות ללא רעבה בכלל, אבל מהכיוון הלא טוב. מהכיוון של איכסה אחד גדול).

אני יודעת שיש לי גוף רגיש - כשעישנתי לא יכולתי יותר מ 5 ליום, אחרת הייתי מרגישה בכל תא גועל נפש. כשאני שותה קפה - ואני מכורה - בקפה הרביעי ביום אני ארגיש מין לאות בל תא בגוף (לכן אני לא שותה 4 קפה)... כנ"ל עם אוכל.
דגנית_ב*
הודעות: 899
הצטרפות: 13 מאי 2004, 12:15
דף אישי: הדף האישי של דגנית_ב*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי דגנית_ב* »

א תראי מה כתבת
יש לי הרגשה שגוועתי מרעב לא מעט בשנה האחרונה לחיים שלי ושמישם נובע אצלי הפחד מלהרגיש רעב
מעניין לא?
קוראת אתכן. מזדהה. לומדת.
אבל אם אני לא אהיה רעבה יום שלם קרוב לסיינס פיקשן אצלי..
ג'מילה_משתוקקת_לגמילה*
הודעות: 59
הצטרפות: 27 נובמבר 2008, 13:45

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ג'מילה_משתוקקת_לגמילה* »

חייבת לספר לכן מה קרה לי היום (בשל הבושה אני בעילום שם- השם החדש הומוריסטי משהו אבל המצב מאד רציני... S-: )
הקדמה- עשיתי לאחרונה גמילה ממתוקים, קמח לבן וקפה במשך עשרה ימים והיה נהדר. הכוונה הייתה להמשיך כך כל החיים אך מוחי הערמומי גרם לי לחשוב שאם הצלחתי עשרה ימים תמיד אוכל להתחיל מחדש וכך קרה שאני אחרי שבועיים של אכילה נוראית.
אז היום, הרבה בזכות הדף הזה (תודה) החלטתי ללכת לקנות את אלן קאר- "הדרך הקלה לרדת במשקל". יצאתי לטיול עם התינוק, הכלבה והעגלה כשאני מרחפת בקלילות ועם המון אנרגיה לעבר חנות הספרים.
ואז... החלטתי לפני זה להכנס לסופר רק בשביל כמה דברים בריאים- חסה, פטרוזיליה, בורגול, פירות וירקות..
ואז.. חשבתי שאם אני הולכת לקנות את הספר אז מגיע לי ארוחת שחיטות אחרונה וקניתי לחם, חמאה, גבינה צהובה, ועוגת שמרים גדולה
אחר כך שילמתי ואז החלטתי שהכל כל כך יקר אז איך אני יכולה להרשות לעצמי לקנות את הספר?! P-:
ועכשיו אני אחרי כיכר לחם עם חמאה, קפה והמון עוגה- עם בחילה נוראית והבנה ענקית של כל עיוותי המחשבה ושאני מכורה מכורה מכורה!!!
אז מה הצעד הבא?
ברשותכן, מזמינה את עצמי לשבת כאן קצת ולהנות מחמימותכן, אולי גם לכתוב.
מבטיחה לעצמי לקנות אל אלן קאר מחר ולהתחיל מחדש.
בהצלחה לכולנו
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

- שארוחות מסודרות זה כמו תוכנית חירום כשהקשב לגוף נדפק.
או שזה מה שדפק את הגוף מלכתחילה. זה נורא אינדיבידואלי, במביק.
ככלל, זו טכניקה. היא עשויה לעזור לחלק. בגדול? היא לא טבעית.

אלטר, מה שכתבת על הסלט... אני מבינה. אפילו מזדהה. אני רק שואלת אם זה יכול לקרות אם אכלת רק סלט בארוחה הזו, או שזה מה שאת דוחסת מלמעלה של האוכל בכח... כבר היו פה קולות שמתנגדים לתפישה הזו, אבל מנסיוני האישי, מנסיונם של עוד כמה אחרים (לא הכל אפשר באינטרנט) הבולמוסים האלה הם תגובה להתמכרות ולרגישות. לא משהו באישיות שלך, לא משהו בהרגלי האכילה המחורבנים, לא משהו רגשי. משהו פיזי לגמרי. הבעיה, לדעתי, היא לזהות מה הם הדברים האלה שדוחפים אותך לכיוון הזה.
לא מוציאה מכלל אפשרות, שמה שקורה לך עכשיו הוא תוצאה של זה שקר יותר (או ליתר דיוק במקרה של ישראל - שהגיע החורף ;-)) ושמשהו בגנטיקה שלך תובע לזלול כל מה שבסביבה כדי לא לגווע ברעב. עד כדי כך. כי אם הגנטיקה שלך היא של איזור שמושלג בחורף, אז זה מנגנון הגנה מצויין. לזלול לזלול ולזלול כשיש אוכל. כי אחרת, בשבועות הקרובים לא יהיה אוכל בכלל. זה בד"כ הולך גם עם נטייה לאגירת שומנים. <יש רזים שיכולים לאכול בולמוסית ולא להשמין. הם קוראים לזה "מטבוליזם מהיר" אני קוראת לזה "גנטיקה של איזור שופע במזון.">
מה עושים? דואגים שיהיה שפע אוכל בסביבתך, למשל המון סלט והמון עלים. ואם זה באמת נכון מה שאני אומרת, אז כנראה (ולא תשמעי אותי ממליצה על זה!) שבגנטיקה הזאת יש ציפייה לצומות, אפילו ארוכים. אכילה בולמוסית, צום, אכילה בולמוסית, צום. פשוט כי הגוף בנוי לאכילה באיזור ללא שפע. אז כשיש, זוללים, ואז יש תקופה שאין... וכך הלאה. |!| זו איננה המלצה ואין זה מגובה מחקרית. התייחסי אל זה כאל תובנה בלבד! |!|

ג'מילה, קודם כל קחי (())
שנית, קראי מה אלטר כתבה פה. שום ארוחות פרידה, לא להפרד משום דבר לכל החיים. בואי נתחיל בלא לאכול את זה היום.
מה את אומרת?

א, מה קורה? :-) זה הדף שאת פתחת, זוכרת? תראי מה התחלת פה! :-)
@}
קרן*
הודעות: 569
הצטרפות: 05 ספטמבר 2001, 00:38

גמילה ביתית ממתוקים

שליחה על ידי קרן* »

שפע אוכל בסביבתך, למשל המון סלט והמון עלים
אצלי עלים וסלט בכלל לא נכנסים תחת קטוגריית האוכל :-) סלט בשבילי זה עונש ואני עובדת על עצמי כל הזמן לנסות ולאכול ירקות טריים.
בנתיים הצלחתי רק עם מלפפון ועלים ירוקים, אבל עדיין בשבילי זה לא נקרא ארוחה.

אני קוראת את הדף הזה כל הזמן כי גם אני במכורות הסוכר...
פעם הייתי מכורה ממש כבדה (תרתי משמע :-)) ואוכלת כמויות אדירות של סוכר לא משנה באיזה צורה, צבע ומרקם.
וכמובן שגם מיני בצקים, עוגיות ועוגות.
לפני שנתיים מצאתי במקרה פתק שכתבתי לבעלי מה חסר בבית וצריך לקנות. הייתי מזועזעת! מילקי, בוטנים אמריקאיים, שוקולד (שלושה סוגים שונים), במבה
וקישואים למרק :-)
וגם הייתי מעשנת כבדה. קופסא+ ביום, בסופ"ש לפחות 2 קופסאות כי יושבים עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה ומעשנים בשרשרת.

לפני שמונה שנים החלטתי שאני מפסיקה לעשן כי תיכננו הריון וזה ממש לא הסתדר לי ביחד.
כשאני חושבת על זה אני נדהמת מהקלות שבה הפסקתי לעשן (עישנתי 12 שנה בערך) ובכלל לא שמתי לב שאני עוברת שינוי אדיר במחשבה, בגוף וברוח.
יכול להיות שאכלתי יותר במקום לעשן, אני לא זוכרת, אבל הרעיון הוא שעשיתי שינוי! ולא חשבתי על זה בכלל!

עם השנים המשכתי לשנות את אורח החיים שלי וביחד איתו גם את התזונה שלי.
יש לי ימים יותר טובים ויש פחות, יש מזונות שאני לא נוגעת בהם ולא מרגישה עם זה בעיה (קמח לבן) ויש מזונות שברור לי שאני רגישה אליהם ועושים לי רע
ועדיין קשה לי להתעלם מהם... (שוקולד)

בקיצור, הדף הזה הוא תזכורת מצויינת לכך שכולנו בדרך הנכונה ואנחנו רק צריכות חיזוקים ותמיכה!

תודה @}
שליחת תגובה

חזור אל “התמודדויות יומיומיות קטנות”