מוסיפה לדברי בשמת.
כדי להסביר את המשפט הזה, אני אתן דוגמה ממש קיצונית, לא מתחום המזון בהכרח...
הטבע לא יצר תגובות של רגישות לכימיקלים, פשוט כי לא היו כימיקלים מסונתזים מסוג זה בטבע. לכן אין כאן תהליך טבעי של הסתגלות של אלפי שנים או מליוני שנים למשהו, כלומר, בעצם, היכולת להפיק ממשהו בסביבתך המיידית תועלת.
<למשל, חוזרת לרגע למזון, יש היום אנשים שיש להם גנים מפרקי חלב. זה כי אלפי שנים אחורה היתה חשיפה לא מיטבית, ובסוף הצאצאים מצליחים לעכל את זה ברמה מסויימת ואפילו להפיק מזה משהו טוב. אפשר גם היום לשתות מעט אקונומיקה מדי שבוע, ולהנחות את הצאצאים ואת צאצאי הצאצאים לעשות זאת, ובסוף, אולי בעוד כמה עשרות אלפי שנים, יהיה לך צאצא רחוק שיוכל לשתות את זה לארוחת בוקר, וממש להפיק מזה משהו חיובי. כי הגוף נבנה בתגובה לזה ולא להיפך. זאת אם הוא לא מת מזה קודם, כי הוא במקרה לא המוטציה שיכולה בכלל לסבול מעט כל שבוע...>
לכן, חומרים חדשים כאלה, כימיקלים רעילים מסונתזים, זה אנטיביוטיקה - נגד חיים. זה הורס את החיים בכל מיני רמות. מהרמה המולקולרית, דרך רמת התא, דרך רמת האיברים, ועד לרמת האורגניזם השלם.
זו היתה תשובה לשאלתך, בלי קשר אבל גם עם קצת קשר למזון.
לא נראה לי הגיוני שאותו כלל יהיה נכון לגבי כל עונה ולגבי כל אדם
נכון לגמרי.
אותו כלל עובד גם בכיוון ההפוך, כלומר, לא כל מה שרע לאחד רע לאחר, זה ממש מוזר לי שזה לא ברור כשמש מדבריי עד כה לחלק מן האנשים...
אלא שכשיש בעיה,
אני חושבת שהכי טוב זה ללכת לכיוון של מכנה משותף כלשהו, ולנסות לעשות בדיקות ממנו. להתחיל להוסיף בעדינות דברים ולבדוק מה עובד ומה לא, מה טוב ומה רע. מה המכנה המשותף הזה? האם הוא קיים בכלל? לדעתי יש כל מיני דברים שהם יותר בטוחים מאחרים, ברמות שונות של "בטיחות" נקרא לזה.
אוכל מעובד ומלא חומרים משמרים, כנראה רע לכולם..
אוכל אורגני עדיף, אוכל מלא עדיף. אורגני מלא עוד יותר עדיף... וכך הלאה.
פירות אין בכל מקום, אבל ברוב המוחלט יש, כך גם עלים, זרעים, שורשים.. נורא תלוי במזג אויר, בגאוגרפיה ובגנטיקה האישית. למשל, לאינואיט, אין הרבה פירות ועלים. כנראה שזה לא יעשה להם טוב לפתוח את הבוקר עם רסק ירוק...
![:P :-P](./images/smilies/tongue.gif)
אז אני בכל זאת חושבת על גנטיקות יהודיות טיפוסיות כשאני מציעה דברים מסויימים.
אני רוצה גם להתייחס למה ששאלת על הגברת הרגישות הכללית, זה ממש לא איך שאני רואה את זה. אבל אח"כ..