בקשה מיוחדת של בשמת

אנונימי

פתחתי את הדף בפברואר 2004 במצב של תיסכול עמוק. קיבלתי המון תמיכה והמון עצות טובות מהמון אנשים טובים באתר. עכשיו כבר יוני 2004: הילד גדל, האנמיה כמעט נרפאה, הילד כבר כמעט לא אלרגי. כשפתחתי את הדף חייתי על פורמולה מפורקת למבוגרים ועל תפוחי אדמה. עכשיו אני אוכלת מה שאני רוצה.
הדף כבר עבר את ה-120 עמודים, ולכן אני עורכת עריכה מאסיבית: השארתי את השמות, מחקתי ברכות ושאלות והשארתי תשובות, והשארתי פרטים על טיפולים שונים. (לאט לאט אסיים)

הגעתי למסקנה שבאתר הזה יש לי הרבה מאוד חברים טובים, ובכלל באים הנה אנשים טובים ונחמדים

. לכן אני אוזרת אומץ ומבקשת את עזרתכם במשהו אישי:

כפי שהרבה מכם יודעים, יש לי תינוק (ילד?

) בן שנה וחמישה חודשים, מתוק ומקסים אבל אלרגי בטירוף.
בגיל חודשיים התברר שהוא אלרגי לשלל מזונות דרך החלב שלי.
מאז שנחשף למזון מוצק הוא פחות או יותר הפסיק לגדול. )-:
מרוב שהוא שלשל דם מכל דבר שניסינו, הוא הגיע לאנמיה חמורה ביותר, ואי אפשר לתת לו ברזל כי הוא משלשל דם מהברזל ומכל תכשיר מלאכותי שנותנים לו.
כבר כמה שבועות הוא לא עלה אפילו גרם אחד (אם כי בגובה הוא עלה). הוא יונק, אבל מרוב אנמיה גם אין לו מספיק תיאבון לאכול מזון מוצק בכמות שתאפשר לו לעלות במשקל. אנחנו מציעים לו כל היום (את מה שמותר לי ולו), אבל גם ממה שהוא מסכים הוא אוכל פירורים. )-:

בבית החולים הרופאים אובדי עצות, כי אין להם אפילו מה לתת לו בזונדה (חלב אם הוא יונק ממילא, ואי אפשר לתת לו חלב מאמא אחרת כי קודם היא צריכה לנקות מהתפריט שלה בערך את .... הכל חוץ מתפוחי אדמה....).

אני באמת מאמינה בכוחה של אנרגיה חיובית

, ולכן הבקשה שלי היא:

כל מי שקורא את הדף הזה עכשיו, בבקשה שיעצום עיניים לרגע ויגיד פשוט:

"שי, בבקשה תתחיל לאכול ותגדל!"

ותודה רבה רבה מראש לכל מי שייענה

.

בשמת יקרה,

בשמחה רבה.

בנוסף אם זה מתאים לך את יכולה חינם להזמין לו (ולכל מי שאת רוצה) רייקי:
כל יום חמישי ב-21:00 web]כאן articles[/po]/web articles show.php?article id=707&category id=17&s article header=&.
כל מוצ"ש ב-22:00 כאן
מתי שאת רוצה למשך שבועיים רצוף כאן

שי, בבקשה תתחיל לאכול ותגדל.

מבטיחה לחשוב עליו מדי יום.
אני אתייעץ עם רותי קרני הורביץ מה עוד אפשר לעשות. היא הדריכה אותי כמה פעמים בדמיון מודרך עם תוצאות פשוט מדהימות. אולי יהיו כאן רעיונות. הנקודה היא - מה לדמיין. מה הפרט הטוב ביותר שאפשר לדמיין שמראה פתרון של הבעיה. שי הולך וגדל? המזון מגיע למערכת העיכול ונספג בדם, במקום לצאת?
תעזור לי תמונה של שי, אם תוכלי לשלוח לי לאימייל.
ותנסי ליצור קשר ישירות עם רותי קרני הורביץ ולקבל הדרכה, את יכולה לעזור לו הכי הרבה. האימייל שלה באתר אומנות הלידה.

בשמת, אם את רוצה כתבי כאן את השם המלא של שי עבור המתפללים שבינינו.
האם זה שי בן בשמת או שיש למישהו מכם שם נוסף?

שי, בבקשה תתחיל לאכול ותגדל.
יש לי נטורופטית נפלאה שטיפלה בהתקפת אלרגיה של בתי. אם עוד לא ניסיתם הכל והייתם רוצים לנסות אותה כתבי לי פה בדף.

איזה מקסימים אתם! קשה לי לקרוא את המסך מרוב דמעות.

קודם כל תודה ענקית.

ליום שישי בערב אבא של שי הכין מרק גולאש בלי עגבניות ובלי פלפלים (כמו פסטה בלי פסטה?). נסיון ראשון לבשר בקר (הוא אלרגי לעוף, הוא לא אלרגי להודו אבל מסרב לאכול הודו בכל צורה) - ושי פשוט אכל מהגולאש בכמויות אדירות!
מעולם לא אכל כמויות כאלה!
אין לי ספק שזה בזכות האנרגיה ששלחתם לו!

אתמול והיום ירד בכמויות, אבל בכל זאת אכל כמה חתיכות של בשר (ברזל! ברזל!)

לשאלותיכם:

אני בקשר רציף עם ד"ר ליבוביץ
אנחנו מנסים ipec אבל עד כה אני לא רואה שינוי. זה מטריד גם את המטפל שלנו.
הוא אלרגי לכל דבר מלאכותי, כולל תכשירי ברזל טבעיים לחלוטין שאני לקחתי (אני לקחתי - והוא שלשל דם). לכן האפשרות היחידה לתת לו ברזל היא במזון - או בעירוי דם (רופאנו בביה"ח שניידר שוקל עירוי דם). בזריקה יש סכנת אלרגיה גדולה מדי.
הוא לא יכול לקבל "אינשור" או "סקנדישייק" ודומיו בגלל האלרגיה. הפתרון למקרה כזה הוא תמ"ל מפורק היפואלרגני (כתחליף למזון מוצק, תוספת להנקה), אבל הוא אלרגי גם לתמ"ל הכי מפורק שיש.

לעבור בית - אני מחפשת, אבל עדיין לא מצאתי .

השם המלא של שי עבור המתפללים: שי-איתן בן בשמת
תה סרפד - רעיון! אחפש סרפדים! אבל יש לזה טעם מגעיל ואני לא בטוחה שהוא יסכים לא לירוק את זה...

האלרגיות של שי הן כנראה מהסוג שאמור לעבור עד גיל חמש. אבל הוא עוד לא בן שנה וחצי והוא לא גדל. כרגע הבעיה אקוטית: קוליטיס, אנמיה חריפה, ואי עלייה במשקל.

טוב, חייבת לחזור הביתה, מקווה שהמחשב שלי יתוקן בקרוב, ושוב אני מודה לכם מאוד.
האיחולים שלכם עוזרים!

רני דיווח לי הרגע ששי אכל כמות אדירה של צ'יפס יחסית לימים רגילים!

(ולמי שקרא את פואימה פדגוגית , נזכרתי פתאום בקטע שבו נערי המושבה מחליטים להזיז בעצמם את הרכבת שלהם שחונה על המסילה, אל המקום שיאפשר להם לפרוק אותה (כי בתחנה אומרים להם לחכות עד שיטפלו בהם...). הם פשוט תופסים את הרכבת בידיים, ומזיזים אותה! ככה זה מרגיש לי.

ענקי לכולכם! (מותר לכתוב "תבורכו" או שהגזמתי?)

מאז שראיתי את הדף הזה אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על שי. כמובן שהדרך היחידה שאני יודעת לתעל את המחשבות הללו הוא במציאת פתרונות מעשיים, אבל לא ידעתי אם לא נמאס לכם כבר לשמוע כל מני עצות שבטח כבר ניסיתם, אז התאפקתי.
אבל הנה אני רואה שמצא חן בעיניך הרעיון של תה סרפד (זה בכלל לא מגעיל. אפשר גם להכין מזה קציצות), אז אני אסתכן ואציע עוד כמה (למרות שאינני יודעת לאילו מזונות הוא אלרגי).
חשבתי שאם אין לו כוח לאכול אז אולי הכי טוב לשתות מיצים. זה כמו תרכיז ויטמינים וקל יותר לעיכול כי אין כל התאית. חשוב שהמיץ יהיה סחוט טרי על המקום. לדוגמה מיץ רימונים סחוט טרי (כמו בדוכן של מיץ גזר) הוא עשיר בברזל. אפשר גם לסחוט מיצי ירקות בבית עם סוחט מיצים, לדוגמה מיץ תפוחים עם הרבה עלים ירוקים כמו פטרוזיליה ותרד וגמבה ולערבב. הכי בריא זה מיץ עשב חיטה, אבל זה ממש לא טעים.
עוד רעיון זה "חלב" שומשום. כשההורים שלי היו טבעונים אדוקים אמא שלי הייתה מכינה את זה לתינוקות. זה גם טעים וגם בריא. אם את מעוניינת אני אשאל אותה איך מכינים.

טוב לשמוע! שימשיך כך!
אפשר לערבב תה סרפד עם תה פטל - אולי זה יהיה יותר טעים (אם כי אולי גם פחות) ויש להם השפעה סינרגטית אחד על השני, שניהם מלאים בדברים טובים (והפטל אולי גם יכוונן לו את שרירי הרחם D-: ). הכל כמובן בתקווה שלא אלרגי גם לזה )-:

שלום בשמת.
שמי קאמי . אני בת חמש וחצי, ואני רוצה להגיד לך שיש לי הרבה סירפדים ליד הבית ואני יכולה להביא לך , אם את רוצה.
אני רוצה להגיד לך שתה סירפדים זה דווקא טעים מאד .אה אולי צריך להתרגל..אבל זה מצויין.
שי, בבקשה תמשיך לאכול ותגדל.

בשמת, קרן שמש סיפרה לי על שיחתכן הטלפונית, ונכנסתי במיוחד כדי להצטרף להמלצתה ולהפצרתה לגבי הביו קונטרול. אוסיף נימוק פולני: כיוון שגם האיבחון וגם הטיפול (שלהם - אם כי ייתכן שיעלו על בעיה שדרוש לה טיפול רפואי, אבל גם זו לטובה!) אינם פולשניים או מכאיבים, אין לכם מה להפסיד זולת דמי הביקור החד פעמי.
מספרם: 097741177 (מרשה לעצמי לכתבו כי מפורסם באתר שלהם :
www.bio-control.co.il
(
חיזקו ואימצו

קראתי לפני כמה ימים ומאז חושבת על שי ופתרונות שאפשר.
גם עדין _מאוד חושב עליכם (הוא חזק בתפילות ואנרגיות חיוביות), ניסיתי לתפוס אותך אתמול בטלפון והיה ממתינה ואח"כ היו הילדים שלי....
אתמול שוחחתי עם הההומואפת שלנו והא שאל האם שי מקבל איזו שהיא תרופה (אפילו סינית) או שאת מקבלת - באופן קבוע?
כמו כן הוא מקשר ישר הכל להריון - וההריון למיטב זכרוני היה לא קל...אז אולי זה קצה החוט לשחרור?
חיבוק גדול (אני ממש לא יודעת לעשות פה את הציורים...)
ותפילה מכל המשפ'.
אגב ביהדות מתפללים עם שם הילד ואימו- ולא, אין צורך בשם המשפחה. אז שי- איתן(איזה שם מדהים!!!!) בן בשמת זה מעולה!
ב ה צ ל ח ה!!!!

תודה, עדינה שכתבת את זה, כי אתמול לפני השינה בדיוק אלה המחשבות שעלו לי בראש: איך בשמת במהלך ההריון ולקראת סופו רק שידרה לו ההפך מלגדול, ההפך מלמהר, מלהתפתח, מללכת קדימה. רק ששש....חכה, עצור, אל תעשה כלום, חכה...נכון בשמת?
אולי קצה החוט כמו שעדינה כתבה, זה להתחיל להסביר לעצמך ולו שהתקופה ההיא נגמרה. הוא בטח הפנים אותה חזק מאד בדיוק כפי שרצית, ועכשיו אפשר כבר לשחרר, אבל לא אמרו לו את זה באותה האינטנסיביות כמו בהריון.

אני רואה שלא ניכנסתי לאתר בכמה ימים קריטיים - לא מצאתי זמן דקה לצערי.
שי-איתן בן בשמת - תאכל בבריאות מה שמזין ומבריא את גופך ושתהיה תמיד בריא ושמח - איך שאמא שלך הצליחה לקחת את כל השמות היפים!!! (שגם אני תיכננתי עליהם אבל אין על מי להשתמש).

אני מסכימה עם טרה: מיץ רימונים - אני מקווה שהוא יכול לשתות, טעים ומלא ברזל. חותכים הרימון ולוחצים אותו על מסחטת מיץ תפוזים.
תחליב שומשום: אפשר לטחון במטחנת מולינקס לקפה 2-3 כפות שומשום, או ישר במערבל, עם כוס וחצי מים ומערבלים ביחד ואפשר להוסיף לזה גם כוס מיץ גזר או מי תמרים להמתקה - משהו מזה מותר לו? (לפי הספר של יצחק בן-אורי 'תזונת האדם ובריאותו').
הוא גם ממליץ על עלי חובזה כמלאים ברזל, גם אותם אפשר להוסיף למיצים במערבל - בכלל כל הירוקים, גם בחסה יש הרבה ברזל ובפטרוזיליה.
חיזקו ואימצו

אתמול שוחחתי עם הההומואפת שלנו והא שאל האם שי מקבל איזו שהיא תרופה (אפילו סינית) או שאת מקבלת - באופן קבוע?
סליחה מראש מצפריר אבל אולי החותמ?

או אולי, מדובר בברנש חמוד, שכל העניין הזה של הירידה אל העולם החומרי מרתיעה אותו (ואני מאד מזדהה) ולכן, כבר בהריון היה לו קשה להחזיק מעמד וזה חייב את כל הכוחות של בשמת וגם עכשיו - לעזור לו להחזיק מעמד בעולם החומר, להיות מסוגל להכניס לתוכו חומרים מעולם החומר, להיות מסוגל להפוך אותם לגוף - לעצמיות.

בשמת יקרה, מרגש ומשמח לקרוא! שי, כל הכבוד!!!

יש לנו כאן בגינה המון המון עלי סרפד וחובזה, את יכולה לקבל משלוחה (אבל בטח יש בכל שדה).

ואם יש OK למתן רעיונות, הנה אחד משלי - שמתי לב שבדיווח הצ'יפס המאכיל הוא האבא, כשאת לא בסביבה. אולי יש בזה משהו שעובד? פשוט אמא מחוברת לציצי, אז אצל אבא אוכלים, לא? (ואולי גם עד עכשיו אמא ניסתה כל כך הרבה דברים שהיא כבר מותשת ומתוחה ואבא אולי רענן יותר ומשדר כרגע פחות לחץ). בכל מקרה איחולי הצלחה ובתאבון והרבה אהבה.

הי שי,
נפגשנו רק אתמול, ולמען האמת לא ממש הרגשתי איזו דאגה אתה מעורר אצל אימך...
עם כזו עירנות, תקשורת נפלאה ורצון להיות ב"חבר'ה" לא חשבתי שיש מקום לדאגה
כוחך במוחך!!! אבל תעשה טובה ותתחיל גם לגדול

אני יודעת שאן לך מחשב אבל אנרגיה חיובית עוברת תמיד,

שי בבקשה תתחיל לאכול ותגדל
שי בבקשה תתחיל לאכול ותגדל
שי בבקשה תתחיל לאכול ותגדל

עם המון אהבה חיבוקים נשיקות והמון המון המון המון המון המון מחשבה חיובית על הגדילה שלך ואני יודעת שאתה בדרך הנכונה כי אני ראיתי שגדלת היום!

בבקשה שי איתן, תמשיך לאכול ותגדל...
ושים לב לשם השני שלך, הוא לא סתם!

<לא מכירה אותך ועדיין לא את אמא שלך, אבל מאז שראיתי את הדף אתה לא יוצא לי מהראש>

וואו, כמה שאתם מרגשים!

טוב, קצת התייחסות:
במהלך ההריון ולקראת סופו רק שידרה לו ההפך מלגדול, ההפך מלמהר, מלהתפתח, מללכת קדימה. רק ששש....חכה, עצור, אל תעשה כלום, חכה...נכון בשמת?
לא - דווקא "תגדל ותגדל" כדי שאם ייצא מוקדם מדי לפחות יהיה גדול יותר - אבל גם "אל תצא מוקדם מדי".

יכול להיות שיש לזה קשר להקאות הקשות, לבחילות הקשות, לירידה של עשרה קילו - אבל לא בטוח, כי אני נתקלת בהרבה אמהות עם בעיות דומות וההריונות שלהן היו אחרים.
יש אצל שי גם מרכיב גנטי כבד באלרגיה הזאת, משני צידי המשפחה (כמעט כל בני הדודים מצד האבא סבלו וסובלים מוריאציות על הנושא, וגם מצד האמא לא חסרות אלרגיות, אם כי בעיקר של נשימה).

אני לא לוקחת שום תרופה, גם לא הומיאופטית, גם החותמ במגירה.

לגבי האבא: אבא פשוט מכין צ'יפס (נפלא), אז הוא הרבה פעמים נותן לו, אבל גם אני. אין אצלו קשר בין מי שמאכיל אותו לבין כמה שהוא אוכל. אולי לאחותו הבכורה יש לפעמים הצלחות כשלנו הוא מסרב, אבל גם זה נדיר. אצלו האוכל והתיאבון קובעים: אם הוא רוצה, הוא יאמר "המ המ!" ויזלול - בעצם, רצוי "בעצמו". הוא תופס את המזלג שלי בעודו באוויר ומושך אותו לפה שלו, דוחף את היד לצלחת ולוקח לו (אני מכינה לו חתיכות קטנות בגודל המתאים ללקיחה).
כשהוא לא רוצה יותר - הוא יעקם את האף ויסובב את הראש, ואם נמאס לו כשהאוכל עדיין בפה שלו, בלי שום בעיה הוא יגיד "טפפפפו" ויירק את הכל...

שמו "שי" כי אחותו בחרה לו את השם הזה, כי אמרה ש"אח שלי הוא מתנה לעולם". היא החליטה על השם עוד בהריון, והתעקשה עליו.
אנחנו הוספנו את "איתן" כי הרגשנו שצריך עוד שם שיידעו שהוא בן (היום קוראים "שי" גם לבנות) ואהבנו את השם הזה עוד לפני ההריון. ואני הרגשתי שהוא צריך שם "איתן" וחזק.

באמת נשמח למשלוחה של סרפד וחוביזה... אם כי בוודאי אפשר לעשות טיול בשכונה ולמצוא.
אבל רימונים אסור לו.
הוא אלרגי לכל הפירות.
גם להרבה ירקות, למשל, לגזר, חסה, אבוקדו (טוב, זה פרי), עגבניות, פלפלים ולא זוכרת מה עוד.
טוב, בדיוק כרגע הוא תובע תשומת לב אז אני אחזור אליו.

אני מאמצת את התיקון של ויויאן:
שי, אתה אוכל וגדל!

קראתי עכשיו על קשר אפשרי בין פרוביוטיקה למניעת אלרגיות. זה כמובן היה כחלק מפרסומת... אבל זוכרת שקראתי גם במקומות אחרים. שם דובר על כך שהריוניות שצרכו פרוביוטיקה, לילדיהם היה פחות אטופיק דרמטיטיס - אבל אולי זה יכול לעזור? או בצריכה ישירה שלו (קצת מפחיד, במצבו) או דרכך, דרך ההנקה.
הסינים, אגב, מדברים על כך שעד גיל 4 בערך (מוכר לך הגיל הזה?) התינוק הוא במידה רבה שיקוף של האמא, אז גם בשמת צריכה לאכול, ולהתחזק...

גם בשמת צריכה לאכול, ולהתחזק...
בשמת דווקא ילדה טובה, ואוכלת יפה מאוד וגומרת מהצלחת מכ-ל מה שמותר לה לאכול...

אגב, שי נולד אלרגי. בשביל למנוע את זה הוא היה צריך גנים אחרים, וכנראה גם אמא עם הריון טוב היתה עוזרת.

המלכה נפרטיטי קראה את הדף קצת באיחור אבל מאחלת לשי שיאכל את כל האוכל שהיא תכין לו היום וגם יבקש תוספת עם הפרצוף המתוק שלו
אני שולחת לך הרבה מאוד אנרגייה חיובית ואנרגיית גדילה אז תשתמש בהם בבקשה
אוהבת מאוד אותך, את אחותך ואת מולידיכם

איך הוא מקבל ויטמינים? אם הוא לא אוכל פירות?
ויטמינים הוא מקבל דרך חלב אמו.

אבל ברזל הוא כבר צריך מעבר למה שיש. )-:

בעיות שינה? מה זאת אומרת? 0-:
אין לו בעיות שינה, למען האמת. הוא ישן בדרך כלל שתי תנומות ביום (בדרך כלל על אמא שלו, בדרך כלל על הגב) של שעה-שעתיים ולפעמים יותר, ובלילה הוא ישן 11-12 שעות ויונק מתוך שינה בלי להתעורר.

אני מרגישה את הגלים שלכם בבית הזה

, ונראה לנו ששי גדל (נדע יותר בתענית אסתר, כי אז ימדדו אותו בבית החולים). (-:

שלום, בשמת.
אני דגנית, אמא של קאמי, שכתבה לך על סרפדים.
קראנו שאת מעוניינת , אנחנו בשמחה נשלח, או נביא בשתי ידינו.
יש מבצעים. יש גם חוביזות בשפע.
האם אתם מגיעים למיכל דנקנר ,או לגבעת האירוסים?
תני לנו לדעת. הטלפון שלנו 09-8911221, לרשותך.
ולך, שי -
שתאכל ותגדל, שתגלה איך האהבה מדברת דרך האוכל.
שתהנה מכל מה שיש לעולם להזין אותך.

שליחה על ידי ibi* » 21 פברואר 2004, 01:43

hi basmat
I'm new here and read your message / page, I saw you wrote something about colitis and it made me think: i can send you a telephone number of someone that saved me from Crohn's desease, maybe he can help, if you like.
here's my email:
ibi c@lycos.com

הי מנג בין, עניתי על שאלתך קצת למעלה (למישהי אחרת): הסוג הזה של אלרגיה יש לו רוב הסיכויים לעבור עד גיל 5. הבעיה שהוא אלרגי גם לדברים שעלולים להישאר לכל החיים, כמו אגוזים.
זה לא שהוא חולה בקוליטיס - התגובה האלרגית מתבטאת בקוליטיס (ושלשול דמי כתוצאה).
כלומר - אם הוא לא נוגע בשום מזון אלרגני (או אני), אז המעי אמור להחלים כליל תוך כמה שבועות.

וכאמור, הבעיה הקשה עכשיו היא לא האלרגיות. אנחנו כבר יודעים למה הוא אלרגי, פחות או יותר, ומסתדרים עם זה.
הבעיה הקשה עכשיו היא, שהוא לא רוצה לאכול כמויות, לא רוצה לאכול גם את מה שמותר לו. אז הוא לא עולה במשקל, אפילו לא גרם, שבועות על שבועות. ויש לו אנמיה חמורה ביותר. מסוכן להישאר ככה, הוא חייב לצאת מזה או שיהיה (אם אין כבר עכשיו) נזק בלתי הפיך.

ועדיין אוכל: 3 חתיכות פיצפונות מהחביתה. 3 כפיות דג. קצת צ'יפס. זה היום. סיכום יומי.
(אבל שמח ומרוצה זחל והלך בטיול של "באופן" היום, פטפט, שיחק, צחק, טיפס, חפר בחול והתלוצץ.

אתמול אכל בשר מהגולאש - לעס לעס ובסוף ירק ה-כ-ל! מהחמין - לא רצה ולא רצה ולא רצה, בסוף אכל בקושי כפית בסך הכל מהכל יחד. ובבוקר לא רצה חביתה או לחם בכלל. וזה כל מה שהוא אכל כל היום במזון מוצק! אני לא סופרת כמובן את כל הדברים שהצעתי לו והוא פשוט סרב, זרק, דחה וירק מייד.
מייאש.

אשתדל להתפלל.
זו שדיברתי אתך עליה בת"א, בשיטת "מוח אחד", לא מקבלת יותר מטופלים, לצערי. אני אנסה לברר על עוד מישהו באזור.
לגבי תה סרפד, נסי את לשתות את זה. ככה הברזל יעבור גם אליו. בתקוה שהוא לא רגיש לזה.

לגבי תה סרפד, נסי את לשתות את זה. ככה הברזל יעבור גם אליו
צצצ. הוא מקבל את מקסימום הברזל האפשרי מחלב אם. הוא חייב לקבל תוספת ברזל. גדולה.

בשמת, נדמה לי שקראתי באיזה מאמר שאחרי גיל שנה חלב אם כבר לא מספק את כל הברזל...
"שי, אם לא תאכל אין טלוויזיה:-D"

תחזיקי מעמד יקירתי! ותמשיכו להכין גולש לקאניבל הקטן;-)

מה עם מוצרי שומשום: טחינה, חלבה, למשל. או קטניות: גרגרי חומוס (מעוכים), אפונה (מעוכה) ?

חזרנו מטיול ארוך וראיתי את הדף רק היום, מצטרפת למחזקים ולמעודדים.
יש צמח שנקרא yellow dock והתמצית שלו, שהיא מאד עדינה, עשירה בברזל. שווה לבדוק. אני נתתי את זה לבני במשך מספר חודשים.

הי בשמת, תסלחי לטבעונית שכמוני, אני מבינה את השמחה שהילד מכניס משהו לפה (אני גם שמחה אפילו על ג'אנקים שהגדולה מואילה להכניס לפיה) אבל נראה לי לא מתאים האוכל של שי - צ'יפס, בשר, חמין וכו'. אם יש לו מעיים כ"כ רגישים אז מטוגנים זה ממש אסון (שלא לדבר על הראדיקלים החופשיים שיש בהם).
ביצה רכה עדיפה על חביתה מטוגנת. גבינת עיזים לבנה 5% הוא יכול? קישואים זה באמת טוב לבעיות בטן - אבל בשר נראה לי כבד מדי. מיץ סברס ניסיתם? זה מאוד עוזר בהתקפות קוליטיס.
עלים ירוקים מלאים ברזל. ארטישוק הוא יכול לאכול? חסה?
אצלינו הגדולה "אלרגית" לכל מה שהוא אוכל ולא ממתקים, כך שאני מזדהה איתך בניסיונות למצוא משהו שתעשה טובה ותאכל. (כן, נכון, היא מחזירה לנו על הנידנוד שלנו בעניין האוכל הבריא).

שי-איתן, בתיאבון, בריאות ושמחה תמיד עד 120 ותיאבון פתוח.

הי לכולם, מקווה שאזכור לענות על הכל:
חבצלת, לצערי אנחנו לא מדברים פה על שאלה של חלב אם, אלא על טיפול באיבוד דם מאסיבי.

מרב, לגבי הצמח - תודה, אחפש את התמצית. אם יש בזה רק תמצית של הפרח בטיפות ולא שום חומר אחר, אפשר לנסות!

דוד, תודה, הוא אלרגי לשומשום ומוצריו, וחומוס הוא לא רוצה...

תודה, דגנית, עם התאמות (קמח שיפון אורגני מלא במקום פירורי לחם וכן הלאה) ננסה ונראה!

חגית, הי.
אם יש לו מעיים כ"כ רגישים אז מטוגנים זה ממש אסון
לא, מתוקה שלי, אין לו מעיים רגישים - יש לו אלרגיות. זה לא אותו הדבר.
אין קשר בין הדלקת האלרגית לבין מזונות כבדים או קלים.
למשל, הוא אלרגי לעוף - אבל לא לבקר.
הוא אלרגי לכל הפירות, כמובן כולל סברס - אבל לא אלרגי לקפה (לא שמי משנינו שותה קפה, אבל הוא לא אלרגי...)
הוא אלרגי לחסה ולגזר, תארי לעצמך!
לממתקים הוא כמובן אלרגי - כלומר, הוא אלרגי לכל דבר מלאכותי, תעשייתי, כימי וכדומה.
הוא היה אלרגי לחלבון ביצה, ואני עדיין לא בטוחה שבאמת ניקו את זה. לפיכך, ביצה רכה לא בא בחשבון. ביצה קשה הוא יורק.
לכל סוג של מוצרי חלב הוא משלשל דם - ואני מדברת על סיר מלא דם - גם אם אני אוכלת (עזים, אורגני). תארי לעצמך מה יהיה במגע ישיר.
חמין - זה היה נסיון חד פעמי מפני שהוא אהב את הגולאש אבל זה נמאס עליו, ולא היה מוכן לאכול קציצות או אסקלופ עגל דקיק. אז מה הכי דומה לבשר בגולאש? בשר בחמין. נו, אז הוא לא הסכים לאכול את זה.
הוא חייב לאכול בשר.

אני מבינה שאת טבעונית, אבל אלה מותרות למי שיכול לבחור מה לאכול, וגם אז מי שלא אוכל בכלל מזון מהחי חייב לקבל תוספי מזון - מה זה אומר על האמת הביולוגית ברעיון כזה?

אם הילד הזה יאכל כל יום רק חתיכת בשר אחת מהגולאש ההמוגלובין שלו יעלה ל-9 תוך חודש ול-10 תוך חודשיים. זה עשוי להציל אותו.

הוא לא אלרגי לתפוחי אדמה (אורגניים), הוא לא אלרגי לשמן קנולה אורגני מכבישה קרה (ולכל יתר השמנים כולל שמן זית - כן), והוא מוכן לאכול צ'יפס (פחות מתפוח אדמה קטנטן אחד בתור צ'יפס, שבעלי מטגן לו בבית ונותן לו טרי).
אז למען האמת, ממש לא איכפת לי שזה לא אוכל בריא.
למותרות האלה יהיה לי זמן כשהוא לא ישקול שבעה קילו בגיל שנה וחצי ולא יסבול מאנמיה כל כך חמורה כל כך הרבה חודשים שיש חרדה לנזק בלתי הפיך. זה הרבה יותר לא בריא מצ'יפס. כרגע חשוב לי שישמין, ולא איכפת לי איך.

גם ממש לא איכפת לי שבשר בקר הוא "כבד". מספיק לי שאחרי שהוא אוכל בשר בקר אני רואה קקי יפה ולא עוד פעם שלשול רירי, ושאני רואה שהשפתיים שלו קצת פחות לבנות. ללא ספק, זה לא "כבד" לו. זה מבריא אותו.

כרגע, שי צריך לאכול, והמגבלות היחידות שאני שמה לאוכל הן שהוא לא אלרגי אליו.

והוא אלרגי לכל דבר חוץ מ:
בקר, הודו, תפוחי אדמה, בטטות, סלרי, בצל, פטרוזיליה, קישואים, שיפון, כוסמין, עדשים, מלפפונים, שעועית לבנה, שמן קנולה אורגני מכבישה קרה, חלמון ביצה ונדמה לי שזה סוף הרשימה.

ומכל זה הדבר היחיד שהוא באמת מוכן לאכול הוא... תפוחי אדמה!

מהשעועית הוא לפעמים מוכן לאכול אחת (שעועית אחת קטנה, אני מתכוונת, אחת, יחידה, בודדת)
ממרק העדשים (עדשים, בצל, בטטה, שמן, מים, ) - במקרה הטוב, כפית אחת. לרוב: סירוב.
ממרק הירקות עם קציצות ההודו - כלום.
וכך הלאה.

אוף.
כל יום אני מסתכלת עליו ונדמה לי שהוא התארך, ונדמה לי שהוא כבד יותר (כן, כבר היה לי נדמה בעבר, ואז הגענו לבית החולים והנה הוא עלה ב... 30 גרם )-: ואת כל השלושים גרם הוציא תיכף אחרי המדידה בפיפי הגדול שעשה )-: ).
בקיצור, יום עסל יום בצל.

בכל זאת אני אופטימית, הודות לכם

בשמת - לי יש yellow dock של חברת quantum herbal products. וכך כתוב: yellow dock root in a base of super oxygenated distilled water and organic grain alcohol. aged for months. magnetically infused with color frequency.
כתוב שזה בטוח לילדים ובזמנו התקשרתי ושוחחתי עם נציג של החברה שטען שזה בטוח ביותר והדרך הטובה ביותר שהוא מכיר לספק ברזל עדין לילדים. הטלפון של החברה הוא 1-845-2461344. ההורים של בעלי נמצאים כאן וחוזרים בראשית מרץ לארץ ואני אשמח מאד לשלוח לך בקבוק באמצעותם אם תרצי (ואין בעיה להעביר - הם באיזור המרכז). אנא ידעי אותי - עד סוף פברואר. מחזיקה לשי אצבעות שיאכל ויגדל!!!

בשמת, הרשימה הקצרה שכתבת שמותר לו לאכול, זה גם מה שאת אוכלת? כל מה שלא ברשימה ותאכלי-יגרום לו לשלשול?

שי-איתן, תאכל, תגדל ותשמח את אמא (זה לא פחות חשוב!!)

yellow dock
נראה לי שכדאי לבדוק קודם עם מישהו שמבין בצמחי מרפא, כי בחיפוש מהיר ראיתי שהוא משמש גם כמשלשל, ובמקרה זה לא נראה לי כדאי. סרפד יותר בטוח.

זה גם מה שאת אוכלת? כל מה שלא ברשימה ותאכלי-יגרום לו לשלשול?

כן. או לשלשול דמי.
נגיד - אכלתי אבוקדו - שלשול.
אכלתי לבנה עזים אורגנית - כמויות של דם.

זה כל מה שהוא ואני אוכלים.

בשמת

בכל פעם שאת כותבת תיאור מפורט, אני קולטת שוב כמה קשה.

שי - תראה איך אמא שומרת עליך - זה נהדר שאתה אוכל, וגדל!

גם אני בכל פעם שאת כותבת מה קורה מרגישה כמה מאמץ וכמה תקוות וכמה קשיים אתם עוברים כולכם ואני המון חושבת עליכם.
מחשבה שחלפה בי היום בעת חימום הגולש שלנו, אולי את צריכה להפסיק להניק?
<מתכופפת כדי שהאבנים יעברו מעלי>
נראה שיש לך ילד שבוחל בכל הבלי העולם הזה וחומריו. ההנקה, בהיותה מזון מאד מיוחד (מעבר לערכיו התזונתיים) היא גם דרך "לשמור על קשר" עם העולם שממנו הוא בא. אולי באין ברירה, או אם תפתחיתי את כמות ההנקות, תשדרי לו שעליו לאכול את מה שיש כאן על האדמה?
בכל אופן ובכל מקרה, שי תאכל ותגדל, העולם הוא טוב ומיטיב עבורך.

(חלב אם הוא יונק ממילא, ואי אפשר לתת לו חלב מאמא אחרת כי קודם היא צריכה לנקות מהתפריט שלה בערך את .... הכל חוץ מתפוחי אדמה....).

i have no hebrew.....
do you need milk donation?
how long must i have to eat only
בקר, הודו, תפוחי אדמה, בטטות, סלרי, בצל, פטרוזיליה, קישואים, שיפון, כוסמין, עדשים, מלפפונים, שעועית לבנה, שמן קנולה אורגני מכבישה קרה, חלמון ביצה before shai can have my milk?

thinking about you & shai alot/

ruti

האמת, גם אני חשבתי את המחשבה הזאת, אבל לא היה לי אומץ להציע.
אני חשבתי שאולי בגלל שהוא יונק הוא אינו רעב ושאם לא היה יונק היה אוכל יותר. מצד שני, שמעתי (אולי בהרצאה של ד"ר ליבוביץ) שבדרך כלל אם ילד אינו רוצה להתחיל לאכול, זה מסיבה מסוימת (לדוגמה, אלרגיות) ובעצם הילד יודע מה טוב לו.

שי, הגוף שלך צריך אוכל! תעזור לו.

אנונימי

גם אני מחזיקה אצבעות!
ורציתי לספר לך על איזה שיטה מעניינת שקשורה הדוקות להומיאופתיה, ביו משהו. יש להם מרכז ברעננה. אומר לך משהו? אשמח לספר לך, אבל לא יודעת יותר מדי. מאידך, יכולה לקשר אותך למי שיודע יותר.

להתראות

יש לחם של ד"ר מארק, של שיפון בלבד, נדמה לי, ויש גם של כוסמין בלבד, בלי שמרים ובלי כלום, שווה לך להסתכן בלנסות אותו? אם תוכלו לאכול לחם, זה יהיה אדיר, לא?

שי איתן , תאכל ותגדל! ודי כבר לשגע את אימא

_האם הוא אוהב מתוק? איך תמתיקי לו את תה הסרפד?
האם יש מאבקים שבהם הוא מאד רוצה דברים מתוקים שאסור לו? או שהוא אדיש לאוכל באופן גורף?_
הדבר הכי מתוק שהוא זולל בכל פה יום ולילה הוא החלב שלי (השניים האחרים במשפחה מדווחים לי אם זה "מתוק מדי" או סתם "מתוק").
לא חשבתי לרגע להמתיק את תה הסרפד... בחיי שלא עלה על דעתי...
אין מאבקים, אבל כל דבר שמישהו אוכל הוא היה רוצה לטעום. הוא סקרן ורוצה לטעום דברים חדשים.
אבל אסור, והוא מבין.

אגב, אני אוכלת כל יום בטטות בתנור וזה נורא מתוק (אומרת בשמת שכבר שכחה את הטעם של ממתקים, עוגות, דבש, ריבה וכדומה...).

תפחיתי את כמות ההנקות, תשדרי לו שעליו לאכול את מה שיש כאן על האדמה?
בלי אבנים, אבל לא כדאי. החלב שלי הוא מזון חי ושלם, עתיר קלוריות, ויטמינים ומינרלים, נוגדנים למחלות ועוד. המזונות האחרים "שוקלים" פחות ולפעמים הרבה פחות בערך תזונתי. אז ייצא שהוא ייעשה דיאטת הרזיה...
הרעיון הוא שהוא יגדיל את סך כמות המזון, ולא יחליף מזון יותר טוב במזון פחות טוב ופחות משמין...

do you need milk donation?
וואו, רותי, תודה על ההצעה! ואני חשבתי שהניסוח שלי ירתיע כל מיניקה פה שהרעיון חלף במוחה (אני מכירה אתכן...

)
אבל לא, תודה, אנחנו צריכים שהוא יאכל יותר מזון מוצק ובעיקר בשר אדום.
הוא כבר מקבל כליטר חלב ליממה.
וממש לא טוב שמישהי תחיה על תפריט כזה אם אין לה סיבה מאוד טובה. זה מוגבל בטירוף.

ושוב תודה, איזה מתוקה את!

עושה אמבטיה בפירה בטטות. קשה לי לדמיין שהוא לא ירצה לטעום מזה טיפטיפה!
אני דווקא יכולה לדמיין... יש לו פרצוף כל כך חמוד ומצחיק כשהוא מסרב לאיזה אוכל ומנקה את עצמו ממנו...

אני באמת מנסה להאכיל בחוץ ובכל מיני מקומות, אבל זה לא משנה הרבה, שמתי לב. זה גם לא לרוב המאכלים שלנו, שאוכלים חמים.
לחם שיפון (אורגני שאור של אדמה) אנחנו אוכלים, וגם פסטה מכוסמין (2 פירורי לחם, 3 ברגי פסטה קטנים).

האכלה מול הטלויזייה. הם לא שמים לב ואוכלים הרבה יותר.
D-:
חינוך קלוקל. אין לו שום עניין בטלביזיה.

ממליצה מאד על הומיאופת , רופא ילדים בעל ניסיון עשיר ביותר . קובי פריד 09-7429549 . כדאי לפחות לדבר איתו .

רציתי לחזק אותכם ולהגיד לשי שאני שמחה שהוא אוכל וגדל. אני קראתי את הדף וכל הזמן חשבתי איזה ילד מיוחד וכמה השפעה יש לו על החיים שלך. רק תחשבי איזה גוף מופלא יש לו שיודע שמזון סינתטי זה לא כדאי ושעל מתוקים אפשר לוותר. אני בטוחה שכשהוא יגדל תגלי בדיוק איזה ילד פלא צמח לך ולמה הוא היה חייב לגדול דווקא ככה. וגם חשבתי איזה ניקוי הוא עושה לך למערכת העיכול. תחשבי איזו הנאה תחווי כשתפסיקי להניק ותוכלי לאכול דברים שכבר שכחת איך הטעם שלהם. תחווי הנאה מאוכל שאף אחד מאיתנו לא חווה. והעצה שלי כדי לעזור לו לגדול היא לדמיין כל יום במשך כמה דקות את שי בעוד כמה שנים, גדול ובריא ושמח. לא תמיד אנחנו יודעים איך להגיע אבל אם אנחנו בטוחים שנגיע אז היומיום יגלה לנו את הדרך לשם.

בקשר למתוק - ניסית מולסה של מורגה? זה מלא ויטמינים, בדיוק מה שאין בסוכר רגיל.
למרות שלא ראיתי את שי הוא מצטייר לי כילד שמח ובריא ושובב.

שי, אתה אוכל וגדל, אוכל וגדל, אוכל וגדל @} אוכל וגדל, אוכל וגדל, אוכל וגדל @} אוכל וגדל אוכל וגדל אוכל וגדל @}

ואוו בשמת לא ראיתי וזו הפעם ראשונה שאני קוראת
קבלי

נעה שלי גם היתה כזו רזה אבל לא בגלל אלרגיות אלא סתם סרבה לאכול- וזה כלום לעומת מה שאת עוברת.
אז שי איתן תאכל יפה יפה ותגדל.
אני רוצה לשאול שאלות
אילו תבלינים טובים לו? (כמון, אגוז מוסקט, מלח, פלפל, אבקת מרק אורגני, כרכום ועוד...)
אני יכולה להציע לך תפריטים של בישולים שטעמם נפלא בקובץ של מה שמותר לו שאולי יעודדו אותו.
מה עם כבד?
אני יכולה אפילו להכין אם זה מה שיעזור.

שלום לכל החברים החמודים!
אני אשמח להצעות לבישולים מתוך מה שמותר לו.
בעיקרון מותרים לו כל התבלינים, אבל הוא אלרגי לאגוזים והיה אלרגי למלח, אז אני נזהרת.
כבד - ננסה בקרוב. אבל רק אורגני (כבד לא אורגני מלא רעלים).
לגבי מולסה - באמת אני לא יודעת. צריך לבדוק.

דבש מותר לו?

הוא אלרגי לדבש.

היי בשמת.
אני כמובן מצטרפת לאיחולים הקודמים לבריאותו של שי, ולחזוק הכוחות הנפשיים שלכם.
אני בעצמי בחורה צעירה בת 27 וסובלת כבר 4 שנים מבעיות עיכול נוראיות שגורמות לי לבחילות ותופעות מטורפות בקיצוניות שלהם- דבר שחונק לי את הנשמה ובהחלט אני חיה בערך כמוך על תפריט מתסכל במיוחד.
אז תתחזקו, ! ונשמע ששי ילד מקסים וסקרן שכן רוצה לטעום... וזה כל כך חשטב שאני מקווה שאתם מבינים שעם כל הברוך יש נקודות אור.,
מתברר שהוא גם אלרגי וגם אנין למוצרי מזון, אבל אני בטוחה ביטחון מלא שעוד זמן מה והכל יהיה מאחוריכם.

שאלה קטנה לי אלייך, איך גילו את האלרגיות שלו? יש בדיקה מיוחדת לכל מרכיב ומרכיב? כי אני מנסה בשיטת הניסוי וטעייה, וזה די מתסכל.

בקר, הודו, תפוחי אדמה, בטטות, סלרי, בצל, פטרוזיליה, קישואים, שיפון, כוסמין, עדשים, מלפפונים, שעועית לבנה, שמן קנולה אורגני מכבישה קרה, חלמון ביצה ונדמה לי שזה סוף הרשימה.

הנה כמה דברים שאפשר להכין.....
מצרכים:
2תפו"א, 1בטטה, 3 -4 חלמוני ביצה, 2קישואים, פירורי לחם מקמח מלא או קמח מלא, אבקת מרק אורגני, קצת כמון, כפית דבש לפי הטעם....
מבשלים היטב את התפו"א והבטטה, מרסקים אותם ומגרדים עליהם את הקישואים, מחכים כמה דקות שכל המיץ יוצא שופכים אותו, מוסיפים את כל שאר החומרים, כשאת הפירורי לחם מוסיפים לפי סמיכות העיסה כך שיהיה אפשרי להכין קציצות.
שמן עמוק וטיגון של הקציצות.

ד"א משמין אפילו בצק עלים- מותר לו (יש לי מתכון נהדר לבצק)? אפשר בורקס תפו"א....

שעועית לבנה עם בשר וסלרי.....
מטגנים חצי בצל ומוסיפים את השעועית הלבנה (אחרי שהושרתה לפחות 5 שעות) מוסיפים את הסלרי מורידים את האש למינימיום מבשלים במשך 10 דקות, מוסיפים את נתחי הבשר הבקר (הכי טוב זה מס' 5 או הפלאש פילה)
מבשלים שוב ללא מיים עוד עשר דקות כשמערבבים מידי פעם.
מוסיפים תבלינים לפי הטעם (אני מוסיפה שום, פטרוזיליה קצוצה או בזיליקום תלוי בטעם שרוצים, דבש, רוטב סויה, כמון, אגוז מוסקט, פלפל ומלח לפי הטעם).
מוסיפים מיים עד גובה הבישול מערבבים הכל, מורידים את האש ונותנים להכל להתבשל עד שיתרכך.

יש לי עוד הרבה אם את מעוניינת.....

ומה עם סוכר במקום הדבש?

מה עם דגים? לאילו דגים הוא לא אלרגי?

האם ניסיתם להכין כדורי בשר? אני לא יודעת בדיוק איך מכינים, כי אני צמחונית, אבל נדמה לי שפשוט:
בשר טחון עם פלפל שחור ואולי גם פטרוזיליה ופירורי לחם שיפון וקצת מהחלק של הביצה שמותר לו (אבל גם בלי זה נראה לי שאפשר), להכין כדורים בגודל של ביס של שי ולטגן במחבת עם שמן.

אני בטוחה שהוא יאכל לפחות כדור אחד ! במיוחד אם הוא יהיה במטבח ויריח את זה בזמן הבישול.

(ניסיתי למצוא את המתכון של סבתא שלי, אבל נראה לי שזרקתי

)

וואו, איזו חריצות. אתחיל מהסוף:

קציצות או כדורי בשר (עם קמח שיפון במקום פירורי לחם) עשינו, אבל הוא אהב רק את קציצות העוף (והוא היה אלרגי לעוף). את האחרות לא רצה. המתכון כמו שלכם (עם שום, פטרוזיליה, חלמוני ביצה ותבלינים שניסינו כל פעם קצת אחרים כדי לגוון את הטעם).

לגבי דגים: לא ברור לאיזה דגים הוא לא אלרגי. יש שם איזה משהו מורכב.

הוא לא אלרגי לסוכר לבן, עד כמה שידוע לי. אז אפשר במקום הדבש. הוא כמובן אלרגי בטירוף לסויה. אבל אני אנסה את השעועית הלבנה עם הסלרי והבשר. רק לא ברורות לי הכמויות: אם אני לוקחת חצי קילו בשר, כמה שעועית וכמה סלרי לשים עם זה?

לגבי בצק עלים: ממה זה מורכב, והאם זה יהיה טעים עם קמח כוסמין או שיפון? )-:

לגבי הקציצות עם תפ"א ובטטה וקישואים: נשמע נהדר, בהתאמות למצרכים המותרים. אנסה!

לטלי: ראשית, המון ניסוי וטעייה. שנית, אנחנו נעזרים גם ב- ipec לניקוי אלרגיות (תעשי חיפוש בגוגל על המלה הזאת ותמצאי את האתר שלהם שמסביר מה זה).

בינתיים אין לי עוד דיעה סופית אם השיטה הזאת עובדת. אולי שי כל כך בעייתי שצריך לנקות המון צירופים משונים. טוב, אני רצה לעשות צהריים ולנקות פה קצת, הוא סוף סוף נרדם (היה בוקר קשה מאוד) ועשה פה בלגן של חול בבית (סיפור ארוך) ואני חייבת לנקות.

מותר לו מייפל? (את יודעת, יש סירופ מייפל אמיתי אורגני כמעט בכל סופר. לא סגורה על הערך התזונתי שלו- בטוח יש שם דברים טובים- אבל הוא מאד טעים ותוכלו להכין חביתיות שיפון עם סירופ מייפל.)

לא כתבתי כמויות משום שזה תלוי בכמות שאת רוצה לעשות.
אבל לחצי קילו בשר אפשר לשים שני עלי סלרי שלמים (חתוכים כמובן), ושקית קטנה של שעועית לבנה אם אני לא טועה זה חצי קילו.

בצק עלים עשוי מקמח לבן או אחר, וממרגרינה (אני עשיתי מחמאה, ואפשר גם משמן).
מה שצריך הוא 1/2 קילו קמח (אפשר לשלב איזה שרוצים), כוס שמן, 1כפית מלח, 1 כוס מים, 2 כפות חומץ.
העבודה לא קלה בעשיה אבל היא משתלמת.
מכינים את הבסיס מכל החומרים חוץ מהשמן שממנו לוקחים רק 3 כפות או 50 גר' מרגרינה.
מכניסים למקרר לעשרים דקות בערך.
מרדדים את הבצק למלבן ושופכים לאט את השמן ל2/3 מהמלבן והשליש שלא מרוח מקפלים ראשון ושליש השני על הראשון כלומר - במקום לקפל ל-2 מקפלים את הבצק ל-3.
מסובבים את הבצק שהפתח יהיה בצד ושוב מרדדים את הבצק ועם השמן קצת נשפך לא נורא, ושוב מקפלים ל3, ומהצד השני ל-2.
עוטפים בניילון ושמים במקרר בין שעה וחצי לשעתיים- מוציאים מהמקרר ומרדדים כך ומקפלים פעמיים נוספות רצוף.
ויש בצק נפלא שאפשר לשים בו למילוי מה שרוצים.

תפו"א- פירה עם חלמון.
בשר בקר טחון מטובל עם בצל ושום.
פטריות (מה קורה איתם הוא אלרגי אליהם?).

אפשרי מתוק- פרג- האם הוא אלרגי?
שוקולד מריר.
שוקולד חרובים, ממרח תמרים- אני לא יודעת מה בדיוק להציע- כי אני לא יודעת במה הוא עוד אלרגי לגביו.

עכשיו לשאלה נוספת שאולי תעזור
אלו דברים מתוקים הוא לא אלרגי.
אפשר להציע לך שלל של מוצרים טעימים ומתוקים, וכמובן משמינים.
אז כמה שאלות:
שוקולד מריר?
פרג?
מיפל?
סוכר-לבן או חום (בכמות לא קטנה)?
ממרחים- תמרים, חרובים, חמאת בוטנים, מקלות וניל, קינמון, ריבות שעשויות מירקות שהוא לא אלרגי כמו קישואים?
(אמא שלי עושה ריבות מדהימות מהכל אבל הכל).

אני שואלת את השאלות משום שאולי הדרך היא לא לחשוב בריא אלא פרוע, בכדי שיוכל לקבל את מה שצריך גם בדרכים אחרות אבל שגם יהנה מהם.
אפשר להכין קרפים עם מים במקום חלב, אפשר גם מופלטות (אני לא יודעת מתכון אבל בטוח שיש כאן אחת שאולי יודעת).
מה עם בצק שמרים הוא אלרגי?

בצק עלים=סויה.
אפילו אנחו נפלנו על זה.

חשבתי, כמובן, על בצק קפוא מהסופר...

גילה- לא הבנתי

אהה- אני התכוונתי לבייתי

ריבות שעשויות מירקות
גאוני!

מה לא טעמת מעדנים כאלו- אז תתחילי מהר- ריבת חצילים, קישואים, עגבניות ועוד...

גאוני שחשבת על זה בהקשר של שי, התכוונתי,
כן, פעם הייתי מכינה ריבות (למכור) ויצא לי להכין ריבת עגבניות וריבת גזר ואילו ריבת חצילים היו מכינים בצד היווני של המשפחה.

מיפל דווקא לא הייתי מנסה. לא יודעת למה, אבל בתחושה שלי זה אלרגני. אפשר להכין לחביתיות רוטב קרמל מסוכר ומים.

לבשמת,
אם את רוצה להכין ריבה, רק רציתי להגיד שהחלק המסובך בריבה הוא רק כדי שתחזיק הרבה זמן. אם רוצים להכין ריבה לשבועיים-חודש במקרר, פשוט צריך לבשל את הירק עם הסוכר. בדרך כלל שמים קילו פרי לקצת פחות מקילו סוכר, אבל כיוון שזה לא למטרת שימור, אפשר הרבה פחות סוכר.
אני הייתי משתמשת בבטטה או בבצל. אפשר גם בקישוא, אבל בגלל שהוא מלא במים, זה יהיה מאוד דליל.
אם אין לך זמן להכין, אני מתנדבת (אתם גרים במרכז, נכון?).

בקשר לכדורי בשר, אולי תנסו עוד פעם? (זה למקרה שניסיתם רק פעם אחת)

והיה לי עוד רעיון, (קצת ביזארי, אני מודה): מה עם סוגים יותר נדירים של בשר? צבי, שליו, יען ועוד כל מני (שהמקלדת חובבת החי שלי לא מסוגלת לכתוב שחור ע"ג לבן). אני חושבת שבשר צבי נחשב יחסית לא אלרגני (באנגלית Venison).

לגבי הקישואים משום שהם מלאים במיים אז מגרדים אותם לפני הבישול ושמים אותם במסננת לשעה שעתיים.

בשמת, האם האבחנה של אלרגיות היא ברורה? לרוב זו היא אבחנה של "לא מצאנו סיבה ברורה אז נגיד אלרגיה". מהמעט שסיפרת נשמע שיש מספר אבחנות משמעותיות אחרות שחשוב מאוד לשלול לפני שמקטלגים את הבעיה כאלרגיות (לדוגמא Ulcerative Colitis או IBD אחר) ובכל מקרה התיאור שאת מתארת איננו תיאור אופייני של אלרגיות למזון (גם לא של אלרגיה חמורה). ראיתי שציינת שאתם מטופלים בשניידר ואני בטוח שהרופאים שם חשבו על הכל, אך בכל זאת חשוב לדעת כי זו אבחנה של אין סיבה ברורה ולא אבחנה ראשונה.

יש משהו במה שאמר/ה "יש גבול", יש נטיה לרופאים לאבחן מה שהם יודעים, לא בהכרח מה שנכון. ניסתם אבחון הוליסטי כמו ביו-פידבק, או אירידיאולגיה? רק לצרכי אבחון, לאו דווקא טיפול. לפעמים מגלים דברים מפתיעים ופתאום יש נקודת מבט חדשה על הבעיה ועל הדרך לטיפול. אין ספק שיש פה שעור חשוב ללמוד, גם לשי וגם למשפחה.
ורציתי לשאול כמה שאלות פרקטיות, אני מקווה שאני לא חוזרת על מה שכבר נאמר: הוא אלרגי לכל סוגי האגוזים? (מלך, פקאן, קאשיו, שקדים) כי זה מקור מצויין לברזל (לא זוכרת אם דיברת על זה).
ויש עוד מקור טבעי שנראה לי שכדאי לנסות (אם עוד לא ניסיתם) - אצות ספירולינה, אפשר לקנות מיובשות בבתי טבע, או בצורת ג'ל, בכל מקרה זה מרכיבים טבעיים בלבד ומקור מצויין לברזל. ניסתם??
לגבי המתוק - ישנו צמח שעליו מתוקים פי 300 מסוכר ונקרא סטיבייה (stivya) שאפשר היום לקנות בכל משתלה, יש לו גם תכונות מרפאות ואנטי דלקטיות, אז שווה לבדוק (אמרת שלרוב העשבים הוא לא אלרגי), קצת מסובך להמתיק איתו אבל אם אי אפשר להשתמש בכמויות גדולות של סוכר, זה יכול לפתור חלק מהבעיה. מן הסתם לריבה זה לא מתאים...
המון בריאות! אני מאמינה ששי אוכל וגדל!
וגם חושבת עליו כל יום ושולחת לו המון שי איתן תאכל ותגדל, לתאבון!

אני מטפלת בשיאצו ויש לי קצת רקע ברפואה סינית ולפי הסימפטומים שאני רואה שיש לשי אז נראה לי שהטחול חלש וצריך לחזק אותו כמובן זה לא יפתור את הבעיה אבל יכול לשפר את המצב אני מציעה לך לדבר עם רופא סיני שיעשה לו איבחון ואולי אפשר לתת לו איזה צמח שמחזק את הטחול אני אנסה לברר עוד
בכל מקרה אני יודעת שמתוק מלאכותי פוגע בטחול וגם אוכל קר

ללא ספק יש לו אלרגיה.
למען האמת, זה לא איבחון של הרופאים בשניידר.
אבל גם כל הגסטרואנטרולוגים (מרמב"ם ומשניידר) וגם כל שאר הרופאים הסכימו עם אבחנה זו.
גם הרופא הסיני שלנו מסכים עם אבחנה זו.
גם המטפל ב-IPEC מסכים עם אבחנה זו.
גם עוד כמה מתקשרות שדיברתי איתן מסכימות עם אבחנה זו.

הוא אלרגי עוד מגיל חודשיים דרך ההנקה. זה החמיר במגע ישיר עם מזון מוצק.

כיוון שהאלרגיה שלו היא מהסוג שמגיב בהתקלפות רירית המעי ובדימום מדופן המעי, התוצאה היא דלקת במעי (קוליטיס). אבל ברגע שאין מגע עם שום אלרגן הקוליטיס מבריא, אין ריר ואין דם ואין שלשול, הכל בסדר.

אכן אנחנו עובדים על חיזוק הטחול, ואיברים נוספים.

אכן אנחנו נמנעים, שי ואני, ממזון קר, ואיננו אוכלים מתוק מלאכותי וגם לא מזונות מחלישי-טחול אחרים. טוב, זו לא חוכמה, הוא בעצם אלרגי לכל המזונות מחלישי הטחול, אם אינני טועה.
אני באמת מהססת לגבי מזונות מתוקים. אני גם לא ראיתי ששי מעדיף מתוק. למשל, מבין מה שאנחנו אוכלים, הבטטה בתנור מתוקה להפליא. הוא כמעט אף פעם לא מוכן לטעום ממנה. אז אני לא חושבת שהוא ירצה ריבת בטטה. ולכל שאר הדברים האחרים הוא אלרגי (גזר, עגבניות, חצילים וכו'.)

הוא מעדיף תפוחי אדמה כמעט בכל צורה, מלפפון חמוץ, מרק עוף (שהיה אלרגי אליו רוב הזמן). אה, ומרק כרובית (כרובית, תפ"א, בצל ושמן קנולה אורגני מכבישה קרה, טיפונת מלח על כל הסיר).

כדורי בשר וקציצות ניסינו כמה פעמים בשבוע, כל שבוע, באלף צורות, ורוב הזמן הוא פשוט יורק אותם.
לגבי בשר של חיות אחרות: טוב, יש גבול. בררררר.
לגבי אצות: דווקא התחלנו עם ניסויי אצות. בינתיים לא היה כל כך טוב, וצריך לנסות עוד.

הוא אלרגי לרוב האגוזים. הוא הגיב רע גם למה שהוא לא אמור היה להיות אלרגי אליו לפי ה-ipec.

וואו, אלה את ממש מעיין שופע!

אני מאוד ספקנית לגבי הערך התזונתי שיש לירקות מבושלים ומסוכרים - הם מתים לגמרי ורק מעמיסים על המערכת ניקוי.

בשמת - אמרת שהוא אהב את הגולש, אולי אפשר לעשות מרק מבשר הודו שאני חושבת שממנו עשיתם את הגולש? או מכל בשר אחר אפשר לעשות מרק ולתת לו לשתות את המים (אני לא מדברת על עיסת בלנדר, אלא רק את המים).

חגית, הגולש הוא מבקר.
להודו הוא מסרב בתוקף, אף על פי שהוא לא אלרגי אליו.
את המרק הוא לפעמים אוכל. לרוב מסרב.

בשמת
ומה עם ריבת קישואים.
וכרובית מטוגנת?- זה טעים מאד והילדים שלי מתים עליה.

באמת אנסה כרובית מטוגנת, עם קמח שיפון.
חשבתי על עוד משהו: אני יכולה לעשות שקדי מרק ביתיים עם קמח שיפון או כוסמין במקום קמח חיטה.
אני גם יכולה להכין חביתיות, מקמח כוסמין נגיד, ולמלא אותן בפירה עם בצל מטוגן. אולי הוא יאהב את זה.

האמת שאני מוכרחה להגיד שזה נורא נורא קשה לי.
כל היום אני נאבקת על הבישולים.
אפילו לעשות חביתות בבוקר לארוחת הבוקר שלי ושל הילדים זה סיפור, ויוצא שהוא בדיוק בוכה ורוצה על הידיים ואני צריכה לעשות הכל עם ילד עלי וביד אחת (לא מוכן במנשא), וכשצריך לרגע שתי ידיים אז הוא צורח ובוכה כל הזמן עד שאני לוקחת על הידיים.
זה לא שאני יכולה לעמוד במטבחונצ'יק שלנו ולהכין בצ'יק חביתיות ובמקביל לבשל תפוחי אדמה ובמקביל לטגן בצל, והופ למלא ולטגן, וכל זה כששני הילדים משחקים באידיליה ואחר כך כולנו יושבים לאכול.

זה: שי גמר לינוק, עשה פיפי, ירד ממני ונדמה לי שהלך לשחק, אז אני הולכת למטבח ומוציאה מצרכים.
תוך שלושים שניות מי מופיע במטבח? ניחשתם. שי. "אמא, אמא, 'דיים"! הוא אומר ומושיט את ידיו הקטנות אלי.
"כן, רגע חמוד, אני מנסה להכין אוכל".
"אמא! אמא!" הוא כבר בוכה.
טוב, מרימה על הידיים. רוצה לינוק? לא. רוצה פיפי? לא. בוא, תהיה עלי במנשא. לא!!! בכי מר, חובט במנשא, משתולל, לא מוכן.
טוב, משאירים את הכל על השיש במטבח, ואיתו על הידיים הולכים לחפש מה אפשר לעשות. למשל, לקפל כביסה ביד אחת וללכת הלוך ושוב לשים במקום.
הוא רגוע ומרוצה. מחבק אותי.
טוב, אחרי זמן מה אני חושבת שהוא מתעניין באיזה צעצוע שהבכורה משחקת בו. אני מורידה אותו אליה והוא מתחיל להתעסק עם הצעצוע. אני חומקת מייד למטבח, מספיקה לקלף חצי תפוח אדמה.
תוך ששים שניות מי מופיע במטבח? ניחשתם.
וחוזר חלילה.
ואני לא מדברת על זה שכשאני מכינה תבשיל אחד אז הבכורה לא רוצה אותו, היא רוצה משהו בכלל אחר. אז עם כל זה אני מכינה שתי ארוחות מקבילות.
ולאכול גם כן קשה.
הוא לא מוכן לשבת בכסא האוכל של התינוקות. הוא רוצה לשבת רק עלי. או שאני מושיבה אותו על הכסא הרגיל ויושבת לידו על שרפרף. אז הוא קם ועומד, נשען על השולחן, מחפש לשחק בכל מה שבהישג ידו, ואם זה לא בהישג ידו אז הוא מתחיל לטפס על שולחן האוכל, ואם הוא בכסא שלו אז הוא מתפתל, בוכה, צועק, מתחיל לירוק את האוכל מרוב בכי. לא רוצה לשבת שם! לא מוכן להיות קשור!
אז אולי לאכול תוך כדי משחק?
איפה. אם אני יושבת ליד השולחן, הוא רוצה לטפס עלי. לא ללכת משם. להיות עלי. גם אם הוא כבר לא רוצה לאכול, הוא רוצה להיות עלי. אני צריכה לאכול מעליו.

בקיצור, אתגר קטן ועצמאי, בעל רצון עז להיות צמוד לאמא חלק לא קטן מהזמן.

ואוו בשמת קבלי

זה לא קל שמנסים לאלתר אוכל אהוב ולהיות עם הילדים ביחד.
אני מוכנה לעזור רק תגידי לי איך למה וכמה- ונמצא את הדרך להביא לך את הדברים.
ואם את רוצה עוד רעיונות אשמח לעזור......

בשמת - מה עם לעשות חלק מהבישולים בסלון?
לשבת על הרצפה, לפרוש משהו, עליו - קרש חיתוך, צלחת לקליפות, מצרכים, כלים...
ככה אין הרבה זמן שהיה במטבח עצמו.
בדומה, כדי לקצר את הזמן במטבח, במקום רבים מהטיגונים, אפשר לאפות - למשל פשטדה במקום לביבות.

אבל חוץ מהרעיונות הנ"ל, שהם, באיזשהו מובן, "עוקפים", אולי יש איזה ענין עמוק יותר - אולי לשי נמאס מכל ההתעסקות עם אוכל. מהעובדה שכל ארוחה היא פרויקט. אולי אתם יכולים לסמוך יותר על אוכל שבושל מראש? רק לחמם ולאכול.
אני חושבת עלינו, וברור לי שאחת הסיבות שאני כן מבשלת במשך היום היא שזו חוויה טובה לכולנו. בימים שאין לי כח לבשל, אני רק שמה בסיר, ומדליקה, ואח"כ מכבה. מקסימום - חותכת לנו פרי.
בעצם - אולי אם זה יהיה בצורה נוחה יותר, שי ירצה להשתתף בבישול?

זה נכון גילה- אולי הרגעות ואי התעסקות תניב פירות טובים יותר של תזונה מצד שי.
אבל תסתכלי על התמונה ועל התסכול שכרגע הם נמצאים בה.
משום כך אני חושבת שהם צריכים להרגע מהאלתור ולקבל עזרה חיצונית, ומשהי/וא שמבינה טוב בבישולים (אני בטוחה שיש רבים כאלו) שיבוא וינסה למצא את דרך המלך לתזונה של שי.
ובשמת ובנזוגה ימצאו את הזמן להיות איתם נטו מבלי לדאוג לעניין.
אם אני טועה תתקנו אותי.
ואולי באמת כמו שגילה ציינה אם הוא ישתתף בבישול (רק שלא יהיה קרוב לגז) זה יגרום לו לאכול את האוכל שבישל.

D-:
חמודות!
אני באתר הזה לא מאתמול, אתן יודעות

כמובן שאני מקלפת וחותכת על הקרש על הרצפה בסלון...
כמובן ששי גם עומד על כסא לידי במטבח כשאני עושה דברים בכיור...
כמובן שרוב הזמן אני רק מחממת את מה שכבר אני בישלתי או רני בישל. אבל בכל זאת כל כמה ימים אני מכינה פה מרק כרובית, פה מרק ברוקולי, פה צריך "רק לעשות קוסקוס לבכורה ולחמם שניצל" (בסך הכל למדוד חצי כוס קוסקוס, להרתיח מים, להוסיף שמן זית ומלח, למזוג את המים, לסגור המכסה, לטגן את השניצל שרני הכין מראש במחבת עם שמן זית - לא ייאמן בכמה שלבים אפשר לעשות את השום-כלום הזה!).

אני בטוחה ששי כל כך נצמד מפני שהוא מרגיש מתח. וגם הבית פיצפון והוא מחפש אתגרים חדשים. נמאס לו. הוא כבר קרא את כל הספרים, שיחק בכל הצעצועים שממילא אף פעם לא מעניינים אותו.

ואגב, יוצא לי מליון פעם להדליק אש בכיריים בעזרת גפרור כשהוא עלי. מסוכן בטירוף. הילד יודע להיזהר. הוא פשוט יודע. אולי זה מפני שמגיל 0 ממש הוא רגיל להיות עלי במנשאים ולהיות עד לכל מה שאני עושה. אנחנו נדע כשהוא יקפל כביסה בפעם הראשונה...

זה יגרום לו לאכול את האוכל שבישל
הוא פשוט לא כזה.
מה שמכריע אצלו זה רק הטעם (והרעב). והוא בוחר שוב ושוב... תפוחי אדמה.
תפוח אדמה בתנור.
תפוח אדמה מבושל.
תפוח אדמה בטוסטר אובן עם טעם של קרטושקע.
תפוח אדמה בצורת צ'יפס.
תפוח אדמה כחלק ממרק הכרובית (בזכות זה הוא אוהב מרק כרובית).
תפוח אדמה כחלק ממרק הברוקולי (בזכות זה הוא אוהב מרק ברוקולי).

ביום ראשון תפוחי אדמה.
ביום שני תפוחי אדמה.
ביום שלישי תפוחי אדמה... אבל האמת - בכל יום יש פה שתי מנות תפוחי אדמה .

אוףףףףףףףףףףףף יש דרך רק צריך למצא מה
אולי משהו בתיבול פחות טעים לו.
אולי גיוון אחר יהיה טעים לו יותר?

הזכרתי את שמו בבית הכנסת השבת (אז ככה הוא נכנס לתפילה של הקהילה כולה...)

מותר לו דלעת? וגזר?
כי אם כן, יש מרק שאביחי מאד אוהב:

2 קישואים.
5 גזרים.
חתיכת דלעת.
1 בצל.
3-4 גבעולי סלרי.
חצי בטטה גדולה / 1 קטנה.
1 תפוח אדמה.
כנפיים / גרונות הודו (שקית).

מבשלים את כל הירקות יחד + ההודו (ישר מהפריזר). על האש עד שרותח (שעה ורבע). מוציאים את ההודו - ומרסקים את הכל. אפשר להחזיר חתיכות מההודו חזרה אח"כ למרק.

ואולי אפשר לוותר על חלק מהירקות - אם הם אסורים, ולאלתר על בסיס זה.

אה. ושכחתי להגיד. זה מרק ממש קל להכנה - כי אפילו לא צריך לחתוך את הירקות לפני הבישול.

אני באתר הזה לא מאתמול, אתן יודעות

יודעות, יודעות, אבל אני יורה לכל הכיוונים...
אבל רגע - מה עם מה שאלה כתבה - שהם צריכים להרגע מהאלתור ולקבל עזרה חיצונית, כלומר - להוריד למינימום את ההתעסקות עם אוכל בבית.
אני חושבת שתמצאי פה בקלות מי שיבשל עבור שי, במסגרת החוקים. רוצה לנסות?
(כן, זה ההפך הגמור. גם בהודעה שלי פה למעלה כתבתי את שני ההפכים האלה).

בשמת חזקי ואמצי.
אני באמת לא יודעת מה אנחנו רוצות ממך. סה"כ רצית קצת עידוד וחיזוק. אז הנה כמה

גדולים.
אני חושבת שכולם פה מאוד דואגים לשי, ורוצים שהכל יהיה בסדר, ולכם יהיה יותר קל, ועוד ועוד ועוד. אז אנשים מוציאים את האנרגיה על עצות, ככה אנחנו מתוכנתים.
אז במקום זה אני שואלת - היתה התקדמות? עליה במשקל, שיפור במשק הברזל בגוף?
הוא אוכל קצת? חדשות טובות עוזרות להתמקד בטוב, וזה הרי כל הרעיון של חשיבה חיובית לא?
שולחת לכם המון אנרגיה ומחשבות חיוביות שי איתן אתה אוכל וגדל! תראה איזה יופי

_הוא לא מוכן לשבת בכסא האוכל של התינוקות. הוא רוצה לשבת רק עלי. או שאני מושיבה אותו על הכסא הרגיל ויושבת לידו על שרפרף. אז הוא קם ועומד, נשען על השולחן, מחפש לשחק בכל מה שבהישג ידו, ואם זה לא בהישג ידו אז הוא מתחיל לטפס על שולחן האוכל, ואם הוא בכסא שלו אז הוא מתפתל, בוכה, צועק, מתחיל לירוק את האוכל מרוב בכי. לא רוצה לשבת שם! לא מוכן להיות קשור!
אז אולי לאכול תוך כדי משחק?
איפה. אם אני יושבת ליד השולחן, הוא רוצה לטפס עלי._

בקיצור, אתגר קטן ועצמאי, בעל רצון עז להיות צמוד לאמא חלק לא קטן מהזמן.
אני יודעת שזה עלול להשמע קטנוני אבל גם זו תמונה מאוד חיובית, עם כל הקושי, הילד הזה מלא אנרגיה! אין פה תמונה של ילד חיוור חולה וחלש ששוכב (חס וחלילה) במיטה או בבית חולים, זה ילד סקרן, נכון אולי קצת נודניק... אבל... אפשר לשאוב מזה המון תקווה.
הבודהיסטים אומרים "עשה את זה - היה זה". המחשבות משפיעות על המציאות ולא ההפך, שי כנראה יודע את זה, אז הוא מתנהג כמו ילד בריא (וכנראה גם חושב כך) בסוף הגוף שלו ידביק את הקצב של הראש.
אני בטח לא מחדשת כלום לאף אחד, רק רציתי להזכיר לכולנו - להמשיך לחשוב על שי כעל ילד בריא שאוכל כל מה שבא לו, ומעכל, ויש לו המוגלובין גבוהה ובסוף זה מה שיקרה, יהיה טוב!

אח, איזה מתוקים כולכם.
אנסה לכתוב כששי עלי, בודק את המחשב וחוטף את העכבר, כהרגלו, כדי להעמיד פנים שהוא טלפון "הלו, אבא!"

יאיר, המרק שאתה מתאר הוא וריאציה על מרק הירקות עם קציצות ההודו שאני עושה (שאותו אני מכינה כל פעם בוריאציה קצת שונה). הוא הסכים לאכול את המרק הזה קצת בהתחלה, אבל כבר יותר מחודשיים הוא מסרב לכל טעימה ממנו או מכל חלק ממנו או מהנוזל של המרק. כל מה שנגע בו הודו, נראה לי, דוחה אותו משום מה.

גם מרקם של קציצות כנראה דוחה אותו. אחרת אי אפשר להסביר למה הוא יורק את כל הקציצות וכדורי הבשר בכל צורה וטעם ומכל בשר.

להוריד למינימום את ההתעסקות עם אוכל בבית - כאילו, שאני לא אבשל בכלל ורק יהיו לי פה גמדים קטנים שכל הזמן יכינו אוכל ויביאו?

D-:

טוב, אז יש לי חברה טובה שבאמת באה פעמיים או שלוש בשבוע אחרי העבודה ומבשלת לנו (אני משלמת לה תמורת זמנה, אחרת לא בא בחשבון). אבל זה כמובן חלק קטן מהזמן.

אני חושבת שתמצאי פה בקלות מי שיבשל עבור שי, במסגרת החוקים
איזה חוקים?
ואני ממש מדמיינת מישהי שצריכה להיסחב עם ילדיה הקטנים שעתיים באוטו לאיפה שאני גרה (אין חניה, בייחוד היום שהתחיל הסמסטר) ולבשל אצלי ... מוגזם, לא?