+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
רוצה לספר לך עוד משהו. ממש קטן, אבל הוא ממחיש כמה חסרת מודעות הייתי אליו (באמת שאני מנתחת רק את הצד שלי כי זה הפרמטר היחידי שביכולתי לשנות וגם זו תובנה מאוחרת)...וכמה "מאיר" זה פתאום להבין משהו, ואז לא להיבהל ממנו יותר ואז כשלא נבהלים ממנו דברים משתנים.
הרבה פעמים בחיינו כשישבנו ביחד, היו שתיקות. אם לא דיברתי הוא לא דיבר ויצא שפחות ופחות דיברתי כי הוא לא הגיב על דברי (בגלל הנושא או בגלל הדרך העוקצנית שהעלתי את הנושא או בגלל שרבנו לפני כן).
יותר ויותר כשיצא לנו לשבת ביחד סיגלתי מין הבעה כזו של עצבנות וחוסר רצון, כאילו אני אומרת לו "ממש שעמום לשבת איתך" בלי מילים. או שהייתי מתקשרת עם אחרים דרך הודעות.
ונוצר מצב חדש שהוא בורח מלשבת לידי , שבהתחלה פרשתי כעוד סימן לזה שהוא לא מעוניין בי.
אחר כך, כשמשהו השתנה בי והתחלתי לראות גם אותו אבל באמת בחמלה כאדם ולא כאוייב, הבנתי שקשה לו לשבת כל פעם לידי ולהרגיש כמה הוא מאכזב אותי (ואת עצמו מעצמו שאין לו שום דבר להגיד לי ושהוא בן אדם משממם).
לאט לאט אני משנה את העניין הזה. ראשית, בעצם המודעות לכך.. אחר כך בהבעות פני, בזה שאני אומרת דברים כמו "כיף..איזו שלווה"...ובאמת ליהנות מזה ששני אנשים יכולים לשבת זה לצד זה בלי שיחה ערה ועדיין ליהנות מעצם הקרבה. עכשיו אנחנו גם יותר מדברים, כי כשלא מפחדים מהשקט, המילים מרגישות יותר בנוח.
בעל שלא רוצה סקס
בעל שלא רוצה סקס
יש זמן. לנסות לתקן. להתגרש תמיד נוכל אם נמצה את כל אפשרויות השיפור והתיקון ללא הצלחה.
רק להבהיר, אני בכלל לא בעד להתגרש תמיד. אני תמיד מספרת לחברותי שגירושין זאת חוויה רעה ולא רצויה.
אבל אני יודעת היטב שלסביבה יש השפעה עצומה עלינו, ושהטענה שאנחנו מביאים את אותו עצמי לכל מקום היא פשוט לא נכונה.
זה מצחיק שהטענה הזאת כל כך פופולרית באתר חינוך ביתי. הרי החינוך הביתי יודע יותר מכולם כמה לסביבה יש השפעה מכרעת על הרווחה הנפשית של הילד, הנער והבוגר. ילדים בבית ספר מדכא פשוט הופכים לאחרים לגמרי בסביבה חופשית. האדם יצור מאוד חברתי ותלוי סביבה.
דווקא מה שמחליטה סיפרה מראה שהיא שינתה את הסביבה של בעלה ואפשרה לו להתרכך. זה ממש נפלא. אם זה אפשרי, זה מעולה.
אבל יש גם טיפוסים שאי אפשר ממש לשנות. והשאלה היא כמה זמן מוכנים לסבול ושיהיה קשה.
כמובן שכדאי לעבוד על נישואים ולעבוד קשה לא לפרק את המשפחה. אני מאוד משקיעה בזוגיות. מאוד מאוד. אבל אני גם יודעת שיש טיפוסים חמים וקרים ויש גם עניין של התאמה.
רק להבהיר, אני בכלל לא בעד להתגרש תמיד. אני תמיד מספרת לחברותי שגירושין זאת חוויה רעה ולא רצויה.
אבל אני יודעת היטב שלסביבה יש השפעה עצומה עלינו, ושהטענה שאנחנו מביאים את אותו עצמי לכל מקום היא פשוט לא נכונה.
זה מצחיק שהטענה הזאת כל כך פופולרית באתר חינוך ביתי. הרי החינוך הביתי יודע יותר מכולם כמה לסביבה יש השפעה מכרעת על הרווחה הנפשית של הילד, הנער והבוגר. ילדים בבית ספר מדכא פשוט הופכים לאחרים לגמרי בסביבה חופשית. האדם יצור מאוד חברתי ותלוי סביבה.
דווקא מה שמחליטה סיפרה מראה שהיא שינתה את הסביבה של בעלה ואפשרה לו להתרכך. זה ממש נפלא. אם זה אפשרי, זה מעולה.
אבל יש גם טיפוסים שאי אפשר ממש לשנות. והשאלה היא כמה זמן מוכנים לסבול ושיהיה קשה.
כמובן שכדאי לעבוד על נישואים ולעבוד קשה לא לפרק את המשפחה. אני מאוד משקיעה בזוגיות. מאוד מאוד. אבל אני גם יודעת שיש טיפוסים חמים וקרים ויש גם עניין של התאמה.
בעל שלא רוצה סקס
ליהנות מזה ששני אנשים יכולים לשבת זה לצד זה בלי שיחה ערה ועדיין ליהנות מעצם הקרבה. עכשיו אנחנו גם יותר מדברים, כי כשלא מפחדים מהשקט, המילים מרגישות יותר בנוח.
אמן.
איזה יופי
אמן.
איזה יופי
בעל שלא רוצה סקס
שוב קוראת את סוף הדף הזה מהחודש האחרון והתנודות הרגשיות והבלבול שעוברים בי עושים בי שמות.
באמת שלא יודעת מה לעשות.
אני רוצה עוד ילד, לכן, אם נתגרש, עדיף עכשיו, כדי שאספיק למצוא בן זוג אחר וללדת.
מצד שני, האם באמת אין תקווה לשינוי?
אני כל כך מפחדת מההשלכות של גירושין שאני לא מצליחה להבהיר לבעלי כמה אני קרובה לבחור להתגרש ממנו אם לא יכיר בבעיות שלנו ויהיה מוכן לשתף פעולה לשינוי.
הראש כל הזמן במחשבות על גירושין, איך אסתדר, מתי העיתוי הנכון, האם יש כזה בכלל.
כל דבר שמחליטה מחזיק לכמה שעות ספורות ושוב בעקבות צעקה או אדישות שלו אני משנה שוב את דעתי. איך שנרגעת שוב חושבת שיש סיכוי לשינוי ומגבשת אסטרטגיה חדשה: לקחת ממנו ספייס, להוריד ממנו עומס שלא יהיה לו על מה לכעוס, כן ליזום סקס ומגע או לנתק את עצמי רגשית ולחיות את חיי בלי לרצות ממנו לכלום. וזה לא מחזיק מעמד. כל רגע המחשבות משגעות אותי ובוחרת מחדש.
אני חושבת שהבעיה שלי איתו מסתכמת בשני דברים: האלימות המילולית שלו כלפי וכלפי קטנה כשמשהו לא קורה כפי שהוא רוצה שיקרה (שמתבטאת בצעקות, חוסר סבלנות, כעס גדול) והאדישות שלו ממני (מבחינה שלא נוגע בי, לא שוכב איתי, לא מחפש את קרבתי).
אתמול הוא צרח על הגדולה כי לא רצתה לצחצח שיניים והיה ממש אלים כלפיה, ברגעים כאלה כל האנטנות והחיישנים שלי נכנסים לדריכות, חרדה גדולה שלא יפגע בה, הרגשה שהוא פוגע בי אם פוגע בה ומעליב אותה, וכמובן שלא נתתי לו לצחצח לה בכוח וסילקתי אותו מחדר האמבטיה. ובכלל לא היה אמור להתערב, זה היה תפקידי לצחצח לה והיא התווכחה איתי אבל הסתדרתי יפה בלעדיו.
כמו רוח סופה הגיע ופשוט צרח לי ולה (ממש כאבה לי האוזן) שהיא ילדה רעה ומצחצחים עכשיו.
ברגעים כאלה אני כל כך שונאת אותו.
הלכתי להתרחץ אחרי שנרדמה וכשיצאתי הוא כבר ישן. לא חיכה לי, לא אמר לילה טוב, לא כלום. ריחוק. וכיביכול ביסניס אז יוזוול.
אני מתהפכת עם המחשבות על האלימות המילולית שלו, שמתבטאת בצעקות, התפרצויות זעם, חוסר סבלנות, צורת דיבור מקטינה, מאשימה או מזלזלת.
אני חושבת שאולי זה לא משנה אם הטייטל של זה התעללות מילולית או אלימות מילולית לפרקים או שהוא לא טיפוס מתעלל ופשוט במצוקה ודיכאון ולכן מתפרץ ככה - אני לא מוכנה לחיות ככה.
ואני לא יודעת מה לעשות.
יתכן מאוד שאם אחליט ואומר לו שבחרתי לא לעשות איתו עוד ילד, עד שהמצב ישתפר ביננו, או שניפרד, אאבד את הסיכוי האחרון שלי ללדת שוב.
אולי זה בסדר להסתפק בילדה אחת מדהימה.
צריכה עזרה.
באמת שלא יודעת מה לעשות.
אני רוצה עוד ילד, לכן, אם נתגרש, עדיף עכשיו, כדי שאספיק למצוא בן זוג אחר וללדת.
מצד שני, האם באמת אין תקווה לשינוי?
אני כל כך מפחדת מההשלכות של גירושין שאני לא מצליחה להבהיר לבעלי כמה אני קרובה לבחור להתגרש ממנו אם לא יכיר בבעיות שלנו ויהיה מוכן לשתף פעולה לשינוי.
הראש כל הזמן במחשבות על גירושין, איך אסתדר, מתי העיתוי הנכון, האם יש כזה בכלל.
כל דבר שמחליטה מחזיק לכמה שעות ספורות ושוב בעקבות צעקה או אדישות שלו אני משנה שוב את דעתי. איך שנרגעת שוב חושבת שיש סיכוי לשינוי ומגבשת אסטרטגיה חדשה: לקחת ממנו ספייס, להוריד ממנו עומס שלא יהיה לו על מה לכעוס, כן ליזום סקס ומגע או לנתק את עצמי רגשית ולחיות את חיי בלי לרצות ממנו לכלום. וזה לא מחזיק מעמד. כל רגע המחשבות משגעות אותי ובוחרת מחדש.
אני חושבת שהבעיה שלי איתו מסתכמת בשני דברים: האלימות המילולית שלו כלפי וכלפי קטנה כשמשהו לא קורה כפי שהוא רוצה שיקרה (שמתבטאת בצעקות, חוסר סבלנות, כעס גדול) והאדישות שלו ממני (מבחינה שלא נוגע בי, לא שוכב איתי, לא מחפש את קרבתי).
אתמול הוא צרח על הגדולה כי לא רצתה לצחצח שיניים והיה ממש אלים כלפיה, ברגעים כאלה כל האנטנות והחיישנים שלי נכנסים לדריכות, חרדה גדולה שלא יפגע בה, הרגשה שהוא פוגע בי אם פוגע בה ומעליב אותה, וכמובן שלא נתתי לו לצחצח לה בכוח וסילקתי אותו מחדר האמבטיה. ובכלל לא היה אמור להתערב, זה היה תפקידי לצחצח לה והיא התווכחה איתי אבל הסתדרתי יפה בלעדיו.
כמו רוח סופה הגיע ופשוט צרח לי ולה (ממש כאבה לי האוזן) שהיא ילדה רעה ומצחצחים עכשיו.
ברגעים כאלה אני כל כך שונאת אותו.
הלכתי להתרחץ אחרי שנרדמה וכשיצאתי הוא כבר ישן. לא חיכה לי, לא אמר לילה טוב, לא כלום. ריחוק. וכיביכול ביסניס אז יוזוול.
אני מתהפכת עם המחשבות על האלימות המילולית שלו, שמתבטאת בצעקות, התפרצויות זעם, חוסר סבלנות, צורת דיבור מקטינה, מאשימה או מזלזלת.
אני חושבת שאולי זה לא משנה אם הטייטל של זה התעללות מילולית או אלימות מילולית לפרקים או שהוא לא טיפוס מתעלל ופשוט במצוקה ודיכאון ולכן מתפרץ ככה - אני לא מוכנה לחיות ככה.
ואני לא יודעת מה לעשות.
יתכן מאוד שאם אחליט ואומר לו שבחרתי לא לעשות איתו עוד ילד, עד שהמצב ישתפר ביננו, או שניפרד, אאבד את הסיכוי האחרון שלי ללדת שוב.
אולי זה בסדר להסתפק בילדה אחת מדהימה.
צריכה עזרה.
בעל שלא רוצה סקס
כל דבר שמחליטה מחזיק לכמה שעות ספורות ושוב בעקבות צעקה או אדישות שלו אני משנה שוב את דעתי. איך שנרגעת שוב חושבת שיש סיכוי לשינוי ומגבשת אסטרטגיה חדשה: לקחת ממנו ספייס, להוריד ממנו עומס שלא יהיה לו על מה לכעוס, כן ליזום סקס ומגע או לנתק את עצמי רגשית ולחיות את חיי בלי לרצות ממנו לכלום. וזה לא מחזיק מעמד. כל רגע המחשבות משגעות אותי ובוחרת מחדש.
סליחה עם פספסתי במעלה הדף - האם היית פעם בטיפול בהקשר הזה?
נשמע שאת יכולה מאוד להיעזר במישהו מקצועי.
תוכלו ביחד לעשות סדר בראש ולהבין איפה את, מה יותר חשוב לך ממה ואולי גם מה הדרך הנכונה לפעולה.
המצב נשמע מאוד קשה להתמודדות, ודאי לבד.
לבי איתך
סליחה עם פספסתי במעלה הדף - האם היית פעם בטיפול בהקשר הזה?
נשמע שאת יכולה מאוד להיעזר במישהו מקצועי.
תוכלו ביחד לעשות סדר בראש ולהבין איפה את, מה יותר חשוב לך ממה ואולי גם מה הדרך הנכונה לפעולה.
המצב נשמע מאוד קשה להתמודדות, ודאי לבד.
לבי איתך
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
לדעתי עדיף להתרכז בטיפול זוגי או אפילו אישי (עם מטפל/ת טוב/ה)כרגע ולהניח בצד את עניני הילד הבא, לעבוד על יחסי ההוה , למצוא את האיזון .
בהצלחה ושבוע טוב!
לדעתי עדיף להתרכז בטיפול זוגי או אפילו אישי (עם מטפל/ת טוב/ה)כרגע ולהניח בצד את עניני הילד הבא, לעבוד על יחסי ההוה , למצוא את האיזון .
בהצלחה ושבוע טוב!
בעל שלא רוצה סקס
אחת - לא היינו בטיפול זוגי כי הוא מסרב בכל תוקף. אני הייתי בטיפול פסיכולוגי.
אכן שוקלת להעזר במטפלת לבד, כדי להצליח לשנות את המצב, לפחות מהצד שלי.
הרגע פתחתי מולו את מה שמרגישה בוואטצאפ, כמובן שהוא התגונן ותקף כהרגלו, סירב לקבל טיפול והאשים אותי שזה בגלל שאני חושבת רק על עצמי ולא נותנת לו זמן לפתח את עצמו.
גאה בעצמי שמצד אחד כן אמרתי בקצרה ובמיקוד מה קשה לי (צעקות, ריחוק, חוסר מגע) ומצד שני שלא נגררתי אחריו ל"אם לא טוב לך אז בואי נפרק, אין לי זמן יותר לתת לך, נתתי לך שנתיים וחצי מחיי" שבעבר היו מקפיצים אותי.
הבנתי שהוא כן חושב שהוא משתפר ופחות כעוס, ושעדיין בתקופה קשה וצריך זמן להבריא.
ביקש זמן מבלי שאחפור לו ושאתן לדברים לקרות בקצב שלהם.
הצעתי פתרונות תכלס, מעכשיו בתקופה הקרובה אני אהיה עם הילדה כל אחר הצהרים עד ההשכבה והוא פנוי לעיסוקיו.
הבטחתי שאלמד בלילה ולא בסופי שבוע ובשבתות זה יהיה זמן משפחתי משותף כפי שרוצה.
בנוסף אמרתי שמורידה ממנו ציפיות לסקס ושמקפיאה את עניין העוד ילד, עד שנחזור להיות זוג מאוזן ומאושר.
למרבה האירוניה הוא מתנגד להקפאת העוד ילד (אבל במקביל לא שוכב איתי כבר חודשיים...). אמרתי לו שנשקול זאת שוב עוד חודש, כרגע לא.
אמרתי לו שבתמורה אני מצפה לקבל בהדרגה בעל רגוע ושמח בבית.
מקוה שאצליח לעמוד בכל העומס הזה בלי להתמוטט. ולהמשיך להרגיש טוב גם עם הריחוק הזה שלו.
זה יכול להיות אימון טוב בשבילי לעמידה בלו"ז טובעני ועצמאות מלאה.
הרי אם נתגרש גם אאלץ לעבוד, להיות הורה במשרה מלאה ועם פחות אפשרות לצאת להתאוורר.
אז למזלי יכולה ללמוד גם בבית בערב על המחשב במקום ללכת לשיעורים, לעשות ספורט בבית, להזמין אלי חברות לקשקש.
בקיצור, לנסות את זה בתקופה הקרובה בלי ללחוץ עליו ולראות אם יש שיפור.
מקוה שכן.
לקחת לי חצי שנה ככה.
בינתיים לחזור לגלולות. למקרה שאם כן נשכב מתישהוא לא אכנס להריון שיכניס אותי ליותר פלונטר מעכשיו.
ללמוד בערבים, להנות מההורות, להוריד ממנו בצורה משמעותית עומסים ולראות אם אני זוכה לקבל בחזרה את הבעל והחבר שמגיע לי.
ואם לא ישתפר משמעותית, אדע שניסיתי כל שיכולתי וידעתי וזה לא עובד וצריך לפרק.
קצת יותר שלמה עם עצמי, מקוה שזה יחזיק יותר מכמה שעות ()-:)
אכן שוקלת להעזר במטפלת לבד, כדי להצליח לשנות את המצב, לפחות מהצד שלי.
הרגע פתחתי מולו את מה שמרגישה בוואטצאפ, כמובן שהוא התגונן ותקף כהרגלו, סירב לקבל טיפול והאשים אותי שזה בגלל שאני חושבת רק על עצמי ולא נותנת לו זמן לפתח את עצמו.
גאה בעצמי שמצד אחד כן אמרתי בקצרה ובמיקוד מה קשה לי (צעקות, ריחוק, חוסר מגע) ומצד שני שלא נגררתי אחריו ל"אם לא טוב לך אז בואי נפרק, אין לי זמן יותר לתת לך, נתתי לך שנתיים וחצי מחיי" שבעבר היו מקפיצים אותי.
הבנתי שהוא כן חושב שהוא משתפר ופחות כעוס, ושעדיין בתקופה קשה וצריך זמן להבריא.
ביקש זמן מבלי שאחפור לו ושאתן לדברים לקרות בקצב שלהם.
הצעתי פתרונות תכלס, מעכשיו בתקופה הקרובה אני אהיה עם הילדה כל אחר הצהרים עד ההשכבה והוא פנוי לעיסוקיו.
הבטחתי שאלמד בלילה ולא בסופי שבוע ובשבתות זה יהיה זמן משפחתי משותף כפי שרוצה.
בנוסף אמרתי שמורידה ממנו ציפיות לסקס ושמקפיאה את עניין העוד ילד, עד שנחזור להיות זוג מאוזן ומאושר.
למרבה האירוניה הוא מתנגד להקפאת העוד ילד (אבל במקביל לא שוכב איתי כבר חודשיים...). אמרתי לו שנשקול זאת שוב עוד חודש, כרגע לא.
אמרתי לו שבתמורה אני מצפה לקבל בהדרגה בעל רגוע ושמח בבית.
מקוה שאצליח לעמוד בכל העומס הזה בלי להתמוטט. ולהמשיך להרגיש טוב גם עם הריחוק הזה שלו.
זה יכול להיות אימון טוב בשבילי לעמידה בלו"ז טובעני ועצמאות מלאה.
הרי אם נתגרש גם אאלץ לעבוד, להיות הורה במשרה מלאה ועם פחות אפשרות לצאת להתאוורר.
אז למזלי יכולה ללמוד גם בבית בערב על המחשב במקום ללכת לשיעורים, לעשות ספורט בבית, להזמין אלי חברות לקשקש.
בקיצור, לנסות את זה בתקופה הקרובה בלי ללחוץ עליו ולראות אם יש שיפור.
מקוה שכן.
לקחת לי חצי שנה ככה.
בינתיים לחזור לגלולות. למקרה שאם כן נשכב מתישהוא לא אכנס להריון שיכניס אותי ליותר פלונטר מעכשיו.
ללמוד בערבים, להנות מההורות, להוריד ממנו בצורה משמעותית עומסים ולראות אם אני זוכה לקבל בחזרה את הבעל והחבר שמגיע לי.
ואם לא ישתפר משמעותית, אדע שניסיתי כל שיכולתי וידעתי וזה לא עובד וצריך לפרק.
קצת יותר שלמה עם עצמי, מקוה שזה יחזיק יותר מכמה שעות ()-:)
בעל שלא רוצה סקס
אחת - לא היינו בטיפול זוגי כי הוא מסרב בכל תוקף.
את זה הבנתי, לכן הצעתי טיפול עבורך.
האם הטיפול שהיית בו עזר לך?
נשמע לי מעולה שאת מגדירה איזשהו פרק זמן.
נראה לי מאוד תומך וחשוב להיעזר בזמן הזה בטיפול או בייעוץ, שיעזור לך לעבור את התקופה ברוגע, להתנהל בתוכה ולהסיק מסקנות.
את זה הבנתי, לכן הצעתי טיפול עבורך.
האם הטיפול שהיית בו עזר לך?
נשמע לי מעולה שאת מגדירה איזשהו פרק זמן.
נראה לי מאוד תומך וחשוב להיעזר בזמן הזה בטיפול או בייעוץ, שיעזור לך לעבור את התקופה ברוגע, להתנהל בתוכה ולהסיק מסקנות.
בעל שלא רוצה סקס
האם הטיפול שהיית בו עזר לך?
הייתי בשני טיפולים בעקבות דיכאון וחרדות.
היום מרגישה חזקה מתמיד. שקיבלתי כלים להתמודד רגשית.
דיברתי המון על הבעיות שלנו בשנתיים וחצי האלו, אבל הטיפול היה ממוקד יותר בהבראה הפרטית שלי, פחות הזוגית.
בהחלט יש מקום לטיפול נוסף, לתמיכה בי במשבר הנישואים.
בהחלט שוקלת את זה. השאלה במי לבחור, באיזו גישה ודרך.
בדרך של צפריר של להיות מאושרת בזוגיות עםעצמי קודם כל, או בדרך של מטפלות באלימות מילולית בזוגיות (ואז זה דורש להכיר בכך שאני בזוגיות אלימה, מה שעדיין לא הפנמתי והשלמתי איתו ולא סגורה שנכון לגבינו). או בכל אחת אחרת.
מבינה שעלי לגייס את כל כוחותי הנפשיים להרפות מציפיה, לתרגל עצמאות מלאה, לחיות בתוך הריחוק הזה בסבלנות בלי שזה יטלטל אותי כל כך. לא להכנס לסרטים וחרדות מצורת הדיבור שלו שלא נעימה לאזני פעמים רבות. השאלה אם זה אפשרי. בכל זאת אני אובר רגישה לצעקות ואלימות מילולית בגלל הבית שגדלתי בו בילדות.
בשבילו זו רק צעקה, בשבילי זה פצע בנשמה. קשה להסביר את זה למי שלא חווה את זה בילדות.
אני ישר נכנסת לחרדות שהבת שלי נפגעת מהצעקות האלה.
אולי אני מגזימה. אבל משהו בי לא סומך עליו מספיק שלא יפגע בה ובי.
לפעמים חושבת שאם היה מרים עלי יד היה לי יותר קל, הייתי יודעת לקטלג את זה בבהירות כאלימות ובורחת כל עוד נפשי בי.
הבעיה עם האלימות המילולית שהיא נוטה לפרשנות, ומה שאני חווה כאלימות הוא לא חווה כאלימות וכמשהו לא לגיטימי, להתפרץ מידי פעם.
אבל זה פוגע לי בנפש ומערער אותי.
אולי נגזר גורלי לחוות כל ריב כאלימות כלפי, לא יודעת.
הייתי בשני טיפולים בעקבות דיכאון וחרדות.
היום מרגישה חזקה מתמיד. שקיבלתי כלים להתמודד רגשית.
דיברתי המון על הבעיות שלנו בשנתיים וחצי האלו, אבל הטיפול היה ממוקד יותר בהבראה הפרטית שלי, פחות הזוגית.
בהחלט יש מקום לטיפול נוסף, לתמיכה בי במשבר הנישואים.
בהחלט שוקלת את זה. השאלה במי לבחור, באיזו גישה ודרך.
בדרך של צפריר של להיות מאושרת בזוגיות עםעצמי קודם כל, או בדרך של מטפלות באלימות מילולית בזוגיות (ואז זה דורש להכיר בכך שאני בזוגיות אלימה, מה שעדיין לא הפנמתי והשלמתי איתו ולא סגורה שנכון לגבינו). או בכל אחת אחרת.
מבינה שעלי לגייס את כל כוחותי הנפשיים להרפות מציפיה, לתרגל עצמאות מלאה, לחיות בתוך הריחוק הזה בסבלנות בלי שזה יטלטל אותי כל כך. לא להכנס לסרטים וחרדות מצורת הדיבור שלו שלא נעימה לאזני פעמים רבות. השאלה אם זה אפשרי. בכל זאת אני אובר רגישה לצעקות ואלימות מילולית בגלל הבית שגדלתי בו בילדות.
בשבילו זו רק צעקה, בשבילי זה פצע בנשמה. קשה להסביר את זה למי שלא חווה את זה בילדות.
אני ישר נכנסת לחרדות שהבת שלי נפגעת מהצעקות האלה.
אולי אני מגזימה. אבל משהו בי לא סומך עליו מספיק שלא יפגע בה ובי.
לפעמים חושבת שאם היה מרים עלי יד היה לי יותר קל, הייתי יודעת לקטלג את זה בבהירות כאלימות ובורחת כל עוד נפשי בי.
הבעיה עם האלימות המילולית שהיא נוטה לפרשנות, ומה שאני חווה כאלימות הוא לא חווה כאלימות וכמשהו לא לגיטימי, להתפרץ מידי פעם.
אבל זה פוגע לי בנפש ומערער אותי.
אולי נגזר גורלי לחוות כל ריב כאלימות כלפי, לא יודעת.
בעל שלא רוצה סקס
עולה לי המשפט שלמדתי ממזמן:
על פני לעשות מה שאוהבת
לאהוב את את מה שעושה.
לאהוב את העבודה שלי, שנותנת לי המון זמן לחשוב, לקרוא, לכתוב, לשמוע מוזיקה שאוהבת.
שמפרנסת אותי יפה ונותנת לי בטחון שאוכל להסתדר גם לבדי.
לאהוב את מה שכן טוב בזוגיות המשברית שלי עם הבעל - הביחד המשפחתי, הטיולים, הספייס לעצמי, התרומה שלו לתחזוק הבית וגידול הילדה.
לאהוב את תהליך העצמאות וההתחזקות הפנימית שלי, את אובדן התלותיות כי אין במי להאחז פרט לעצמי.
לאהוב את החיים נקודה. את ההורות על שלל אתגריה, את ההשקעה המשותפת שלנו בבית החדש, את נתינת הספייס אחד לשניה להגשים את עצמנו בנפרד.
בקוה שיבואו גם ימים של ביחד.
עדיין להנות ולאהוב את העכשיו.
על פני לעשות מה שאוהבת
לאהוב את את מה שעושה.
לאהוב את העבודה שלי, שנותנת לי המון זמן לחשוב, לקרוא, לכתוב, לשמוע מוזיקה שאוהבת.
שמפרנסת אותי יפה ונותנת לי בטחון שאוכל להסתדר גם לבדי.
לאהוב את מה שכן טוב בזוגיות המשברית שלי עם הבעל - הביחד המשפחתי, הטיולים, הספייס לעצמי, התרומה שלו לתחזוק הבית וגידול הילדה.
לאהוב את תהליך העצמאות וההתחזקות הפנימית שלי, את אובדן התלותיות כי אין במי להאחז פרט לעצמי.
לאהוב את החיים נקודה. את ההורות על שלל אתגריה, את ההשקעה המשותפת שלנו בבית החדש, את נתינת הספייס אחד לשניה להגשים את עצמנו בנפרד.
בקוה שיבואו גם ימים של ביחד.
עדיין להנות ולאהוב את העכשיו.
בעל שלא רוצה סקס
צפריר, אני מבינה מה אתה אומר. ונכון הסיכוי שלא אתאכזב כשמצפה יותר מידי הוא קטן.
אתה אומר לשחרר, להניח לו.
נניח ואעשה זאת, איך בדיוק זה יקרב אותו אלי?
בעצם עלי להשלים עם הבחירה שלו להתרחק פיזית ורגשית ולא ליזום בכלל מגע או התקרבות? לחכות שרק הוא יזום?
באמת שמוכנה לנסות הכול, כל עוד בסופט של תהליך יהיה שינוי והוא יתקרב חזרה.
נורא קשה לי להרגיש לבד בתוך נישואים.
אם זו רק תקופה אוכל להחזיק מעמד.
אתה אומר לשחרר, להניח לו.
נניח ואעשה זאת, איך בדיוק זה יקרב אותו אלי?
בעצם עלי להשלים עם הבחירה שלו להתרחק פיזית ורגשית ולא ליזום בכלל מגע או התקרבות? לחכות שרק הוא יזום?
באמת שמוכנה לנסות הכול, כל עוד בסופט של תהליך יהיה שינוי והוא יתקרב חזרה.
נורא קשה לי להרגיש לבד בתוך נישואים.
אם זו רק תקופה אוכל להחזיק מעמד.
-
בשמת_א*
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
בעל שלא רוצה סקס
מסובכת, העלית פה את השאלה, איך יודעים אם את חווה התעללות.
אני רוצה לתת לך תשובה.
התשובה מיועדת כרגע רק לך, אם כי היא מנוסחת באופן כללי. אני מסייגת ואומרת "רק לך" כי אני לא רוצה ואין לי זמן כרגע לחשוב אם דברי יתאימו או לא יתאימו לכל מי שקורא/ת אותי כרגע, אוקיי?
לכן - רק לך.
אז התשובה מורכבת משני חלקים:
חלק א' - התעללות היא עניין שתלוי ב כמות. יש פה מידתיות. כולנו בחברה שלנו (ככה זה במציאות הישראלית כרגע) מתנהגים התנהגויות מתעללות כלשהן, מתישהו, כלפי מישהו. את כבר ראית שכאשר את עוברת על ה"סימנים" את מוצאת שם גם את עצמך. אז השאלה אם מדובר בבן זוג שמתנהג אלייך בצורה "מתעללת" כל הזמן, או שיש לו "יציאות" מדי פעם? האם כל דבר הוא טריגר שגורם לו להיכנס למצב מצוקה, וכל מצב מצוקה גורם לו להתקפה על הזולת - או רק לפעמים?
מציעה להשאיר כרגע את השאלה הזאת פתוחה.
חלק ב' - התעללות היא עניין יחסי. ופה ארחיב.
למה יחסי?
כי כל עוד את בעצמך מצויה במצב קורבני, כל עוד את מתייחסת אל עצמך כאל "קורבן", כל עוד הגישה שלך אל העולם היא קורבנית אפילו במידה קטנה, וברשותך לא אסביר פה מהי קורבניות. צפריר הסביר מספיק וגם בדפים שאני כתבתי בנושא יש הסברים וקישורים - כל עוד את עדיין "קורבנית", את לא יכולה להפריד בין מה שבאמת "עשו לך" לבין מה שבעצם את עשית לעצמך במו ידייך.
לכן, יש סדר בדברים:
רק אחרי שתשלימי שלב זה לשביעות רצונך (בואי נגיד, תגיעי למצב שתרגישי ממש טוב עם עצמך ותרגישי שעברת פאזה ואת אדם חדש עכשיו, לא אומרת שתיגמר העבודה P-: ),
אז תוכלי להתבונן בזוגיות ולחשוב הלאה.
עצם העבודה הזאת תיצור שינוי אבל אי אפשר לדעת איזה מין שינוי!
לכן אי אפשר להיות חמור קופץ בראש ולבנות מגדלים באוויר "מה יהיה אם נתגרש". חכי רגע, תטפלי קודם בבסיס של עצמך. אחר כך תתעסקי בהחלטות האלה.
משום כך, אין שום טעם להתעסק כרגע בשאלה אם הוא - מתעלל. קודם תהיי את, לא-קורבנית, קודם תהיי את מישהי שבאמת אוהבת את עצמה ומחבקת את החיים בשמחה.
(תשובתי לא בהכרח רלבנטית למי שחיה בתוך גיהינום הרבה יותר קשה ממה שמתואר כאן. מצד שני, גם אם אתה חי בתוך מערכת יחסים מאוד מתעללת, יש לזה סיבה. כי באת ככה מהבית. כי גדלת פגוע. כי בחרת בזוגיות ממקום חלש שמתעלל בעצמך, ממקום של חוסר ערך וחוסר אהבה עצמית. אז לפעמים כדי להיחלץ צריך קודם לגדול. ולפעמים כדי לגדול צריך קודם להיחלץ. כל אחד ואחת צריכים להחליט על עצמם. וזה הצעד הראשון בהעצמה עצמית: לדעת מה הצעד הבא שאני רוצה לעשות)
אני רוצה לתת לך תשובה.
התשובה מיועדת כרגע רק לך, אם כי היא מנוסחת באופן כללי. אני מסייגת ואומרת "רק לך" כי אני לא רוצה ואין לי זמן כרגע לחשוב אם דברי יתאימו או לא יתאימו לכל מי שקורא/ת אותי כרגע, אוקיי?
לכן - רק לך.
אז התשובה מורכבת משני חלקים:
חלק א' - התעללות היא עניין שתלוי ב כמות. יש פה מידתיות. כולנו בחברה שלנו (ככה זה במציאות הישראלית כרגע) מתנהגים התנהגויות מתעללות כלשהן, מתישהו, כלפי מישהו. את כבר ראית שכאשר את עוברת על ה"סימנים" את מוצאת שם גם את עצמך. אז השאלה אם מדובר בבן זוג שמתנהג אלייך בצורה "מתעללת" כל הזמן, או שיש לו "יציאות" מדי פעם? האם כל דבר הוא טריגר שגורם לו להיכנס למצב מצוקה, וכל מצב מצוקה גורם לו להתקפה על הזולת - או רק לפעמים?
מציעה להשאיר כרגע את השאלה הזאת פתוחה.
חלק ב' - התעללות היא עניין יחסי. ופה ארחיב.
למה יחסי?
כי כל עוד את בעצמך מצויה במצב קורבני, כל עוד את מתייחסת אל עצמך כאל "קורבן", כל עוד הגישה שלך אל העולם היא קורבנית אפילו במידה קטנה, וברשותך לא אסביר פה מהי קורבניות. צפריר הסביר מספיק וגם בדפים שאני כתבתי בנושא יש הסברים וקישורים - כל עוד את עדיין "קורבנית", את לא יכולה להפריד בין מה שבאמת "עשו לך" לבין מה שבעצם את עשית לעצמך במו ידייך.
לכן, יש סדר בדברים:
- ראשית חשוב ללמוד איך לצאת מהמצב הקורבני. להפסיק להיות קורבנית. להתחיל להיות חופשייה. כמו אחרות פה, אני חושבת שרצוי להיעזר במורה לשם כך. קשה מאוד לראות את הדבשת של עצמך. קשה מאוד למשוך את עצמך מהביצה בשערות ראשך. למעשה כמעט בלתי אפשרי וחבל על החיים שמתבזבזים בזמן שעובדים קשה על משהו שאפשר לעשות מאוד מהר עם עזרה חכמה ומקצועית.
- שנית אני ממליצה על מה שצפריר פירט לך. ללמוד לאהוב את עצמך, להכיר את עצמך, לשמוח עם עצמך בלי קשר אליו. כי זה הבסיס ל"אני" שלך. בלי שתהיה לך אישיות יציבה ובעלת ערך עצמי, לא תוכלי לבנות זוגיות. כי על מה תבני? על חול טובעני? זה בלי קשר אליו ובלי קשר למה שיקרה עם הזוגיות. כי את התערערת (לא חשוב אם בגללו או כי באת פגועה מהבית, ולדעתי שני הדברים נכונים).
רק אחרי שתשלימי שלב זה לשביעות רצונך (בואי נגיד, תגיעי למצב שתרגישי ממש טוב עם עצמך ותרגישי שעברת פאזה ואת אדם חדש עכשיו, לא אומרת שתיגמר העבודה P-: ),
אז תוכלי להתבונן בזוגיות ולחשוב הלאה.
עצם העבודה הזאת תיצור שינוי אבל אי אפשר לדעת איזה מין שינוי!
לכן אי אפשר להיות חמור קופץ בראש ולבנות מגדלים באוויר "מה יהיה אם נתגרש". חכי רגע, תטפלי קודם בבסיס של עצמך. אחר כך תתעסקי בהחלטות האלה.
משום כך, אין שום טעם להתעסק כרגע בשאלה אם הוא - מתעלל. קודם תהיי את, לא-קורבנית, קודם תהיי את מישהי שבאמת אוהבת את עצמה ומחבקת את החיים בשמחה.
(תשובתי לא בהכרח רלבנטית למי שחיה בתוך גיהינום הרבה יותר קשה ממה שמתואר כאן. מצד שני, גם אם אתה חי בתוך מערכת יחסים מאוד מתעללת, יש לזה סיבה. כי באת ככה מהבית. כי גדלת פגוע. כי בחרת בזוגיות ממקום חלש שמתעלל בעצמך, ממקום של חוסר ערך וחוסר אהבה עצמית. אז לפעמים כדי להיחלץ צריך קודם לגדול. ולפעמים כדי לגדול צריך קודם להיחלץ. כל אחד ואחת צריכים להחליט על עצמם. וזה הצעד הראשון בהעצמה עצמית: לדעת מה הצעד הבא שאני רוצה לעשות)
בעל שלא רוצה סקס
המון פעמים אני רוצה לכתוב על השינוי הגדול בחיי וחוששת שאם אכתוב שוב הכל יתהפך...והנה הזמן עובר והכל נשאר טוב.
טוב זה היה ברור שהטוב לא ישאר לנצח. די מהר אחרי הדברים האלו קצת התדרדרנו, אני אפילו לא זוכרת על מה. זה לא הגיע לתהומות ונעצר בזמן.
ושוב הכל כאילו כלום.
אוף אני די מדוכדכת.
לפני כמה ימים הייתי צריכה ללכת ליומיים ולפני שהלכתי הוא הגיע בעצמו מהעבודה והתחיל לכעוס נורא על משהו שציפה שאעשה. משהו מאוד שטותי.
חלפה בראשי המחשבה שהנה הוא מחפש לכעוס כדי לתרץ בשביל עצמו את חגיגת הפורנו שהולכת להיות לו כשלא אהיה בבית.
בדקה לפני שהלכתי נכנסתי למחשב כדי להפעיל שוב את תוכנת הריגול ואז גיליתי שבחודש האחרון היא פעלה ושידרה דוחות כרגיל.
הלכתי ליומיים.
כשחזרתי התיישבתי ליום שכולו רק אני והדוחות של החודש האחרון וחגיגת הפורנו של סוף השבוע לבד שהיה לו.
זה היה יום מדכא ביותר ועד היום אני עם שיירי דכדוך.
התשוקה הזו שיש לו למXXץ ולהימXץ, הצ'טים בעיקר עם גברים וגם קצת נשים. הרבה פחות נשים.
גברים מאוד מבוגרים. הוא ממש מחפש הומואים זקנים. (יכול להיות שחווית המין הראשונה שלו הייתה בגיל צעיר ע"י סוטה זקן?)
העיסוק סביב האברים (או יש לך איבר כל כך יפה, צר מלמטה ועבה כלפי מעלה. כמה הייתי רוצה לרדת על הברכיים ולמXXץ לך...
זה נשמע שהוא כל כך רוצה את זה. אבל לא נראה לי שעשה את זה.
התחתנתי עם אדם שהיה אז בן 28, ללא עבר של יחסים ארוכים עם נשים, וחיי המין שלו כבר התבססו עמוק על אוננות.
השנים הראשונות איתי היו אתנחתא בלבד ומיד עם ההריון הראשון שלי, כשהייתי פחות זמינה בגלל בעיות רפואיות, הוא חזר לאונן במקומי.
כך זה נשאר מאז ועד היום.
הרבה יותר זמין, קל ומהיר. במקרה שלו הוא כנראה מעדיף בפנטזיה גברים.
הוא החליף אותי באוננות ואני העברתי את המיניות שלי לאש קטנה, אולי אפילו פלטת שבת, ניהנת מחסדו כי רב מידי פעם. רק אותי יש להאשים בכך, כי גם אני שרוטה.
אני לא מסוגלת לחשוב על מערכת יחסים נוספת בדיוק כשם שלא יכולתי לחשוב על כזו בשנים הבודדות ההן, כשתשוקתי הייתה עמי ולא נענתה.
אני מתעבת גברים כבר כמה חודשים טובים. קיבלתי מינון יתר של בול בו לים בפרצוף.
אם זה לא היה עצוב הייתי צוחקת נורא.
אני הבוגרת שמדברת עכשיו ולא הילדה. הבוגרת שמדוכדכת מכל האכזבות ומכל הציפיות ומכל חוכמת החיים שלא עוזרת בכלום.
כי אני דפוקה שלא יכולה לאהוב גבר אוהב ומפנק ומעריך.
כתבתי לו מכתב ואני הולכת לתת לו אותו. זה לא מכתב כועס ומאשים אבל אני מספרת לו שעקבתי אחריו . כתבתי שאני לא יודעת מה יעשה לי טוב אבל אני מרגישה נורא חזק שאני רוצה להיות חופשיה אחת ולתמיד.
אני הולכת לתת לו אותו
טוב זה היה ברור שהטוב לא ישאר לנצח. די מהר אחרי הדברים האלו קצת התדרדרנו, אני אפילו לא זוכרת על מה. זה לא הגיע לתהומות ונעצר בזמן.
ושוב הכל כאילו כלום.
אוף אני די מדוכדכת.
לפני כמה ימים הייתי צריכה ללכת ליומיים ולפני שהלכתי הוא הגיע בעצמו מהעבודה והתחיל לכעוס נורא על משהו שציפה שאעשה. משהו מאוד שטותי.
חלפה בראשי המחשבה שהנה הוא מחפש לכעוס כדי לתרץ בשביל עצמו את חגיגת הפורנו שהולכת להיות לו כשלא אהיה בבית.
בדקה לפני שהלכתי נכנסתי למחשב כדי להפעיל שוב את תוכנת הריגול ואז גיליתי שבחודש האחרון היא פעלה ושידרה דוחות כרגיל.
הלכתי ליומיים.
כשחזרתי התיישבתי ליום שכולו רק אני והדוחות של החודש האחרון וחגיגת הפורנו של סוף השבוע לבד שהיה לו.
זה היה יום מדכא ביותר ועד היום אני עם שיירי דכדוך.
התשוקה הזו שיש לו למXXץ ולהימXץ, הצ'טים בעיקר עם גברים וגם קצת נשים. הרבה פחות נשים.
גברים מאוד מבוגרים. הוא ממש מחפש הומואים זקנים. (יכול להיות שחווית המין הראשונה שלו הייתה בגיל צעיר ע"י סוטה זקן?)
העיסוק סביב האברים (או יש לך איבר כל כך יפה, צר מלמטה ועבה כלפי מעלה. כמה הייתי רוצה לרדת על הברכיים ולמXXץ לך...
זה נשמע שהוא כל כך רוצה את זה. אבל לא נראה לי שעשה את זה.
התחתנתי עם אדם שהיה אז בן 28, ללא עבר של יחסים ארוכים עם נשים, וחיי המין שלו כבר התבססו עמוק על אוננות.
השנים הראשונות איתי היו אתנחתא בלבד ומיד עם ההריון הראשון שלי, כשהייתי פחות זמינה בגלל בעיות רפואיות, הוא חזר לאונן במקומי.
כך זה נשאר מאז ועד היום.
הרבה יותר זמין, קל ומהיר. במקרה שלו הוא כנראה מעדיף בפנטזיה גברים.
הוא החליף אותי באוננות ואני העברתי את המיניות שלי לאש קטנה, אולי אפילו פלטת שבת, ניהנת מחסדו כי רב מידי פעם. רק אותי יש להאשים בכך, כי גם אני שרוטה.
אני לא מסוגלת לחשוב על מערכת יחסים נוספת בדיוק כשם שלא יכולתי לחשוב על כזו בשנים הבודדות ההן, כשתשוקתי הייתה עמי ולא נענתה.
אני מתעבת גברים כבר כמה חודשים טובים. קיבלתי מינון יתר של בול בו לים בפרצוף.
אם זה לא היה עצוב הייתי צוחקת נורא.
אני הבוגרת שמדברת עכשיו ולא הילדה. הבוגרת שמדוכדכת מכל האכזבות ומכל הציפיות ומכל חוכמת החיים שלא עוזרת בכלום.
כי אני דפוקה שלא יכולה לאהוב גבר אוהב ומפנק ומעריך.
כתבתי לו מכתב ואני הולכת לתת לו אותו. זה לא מכתב כועס ומאשים אבל אני מספרת לו שעקבתי אחריו . כתבתי שאני לא יודעת מה יעשה לי טוב אבל אני מרגישה נורא חזק שאני רוצה להיות חופשיה אחת ולתמיד.
אני הולכת לתת לו אותו
בעל שלא רוצה סקס
שיהיה לך בהצלחה בהמשך המסע המטלטל,
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים
בעל שלא רוצה סקס
אין שום טעם להתעסק כרגע בשאלה אם הוא - מתעלל. קודם תהיי את, לא-קורבנית, קודם תהיי את מישהי שבאמת אוהבת את עצמה ומחבקת את החיים בשמחה.
אוי בושמת יקרה, כמה שהתגובה שלך מרגיעה אותי. תודה תודה ושוב תודה (-:
לא נכנסתי בימים האחרונים כי החלטתי להתנקות קצת מהמחשבות המציקות על נישואינו וחיי המין שלנו לאן, והאם כן או לא יש כאן התעללות מצידו.
גם בעקבות התגובה של צפריר, החלטתי לשנות גישה.
באמת לשחרר. את הציפיות מאחרים וממנו, להפסיק להתנות את האושר והמצברוח הטוב שלי במעשים של אחרים, האם הם מעצבנים אותי פוגעים בי או מזלזלים בי ולפי זה להרגיש.
החלטתי לקחת אחריות מלאה על להרגיש חיובית ושמחה, וזה עובד ברוב המקרים. ובמקרים שלא אני מתבוננת בזה במרחק מה ויודעת שההרגשה הזיפתית היא זמנית ובוחרת מחדש לאהוב את עצמי או לעשות משהו שיגרום לי להרגיש יותר טוב.
זה לא פשוט, להתלות רק על עצמי, בלי להרשות לעצמי להתלונן על אחרים.
שמתי לב שזה ממש דפוס חוזר אצלי, להתאכזב מאנשים, מבן הזוג, מחברות טובות, מאנשים בעבודה, מהמשפחה.
החלטתי שדי. אני תופסת שליטה אמיתית על עצמי ומתרגלת חשיבה חיובית. לא קורבנית.
ומתוך כך, באמת מתחברת למה שבשמת כתבה, רק מתוך שמחה שלא תלויה בדבר ואהבה עצמית אוכל לבחור לגבי הזוגיות שלי.
בנוסף, החלטתי לשנות גישה גם ברמת הציפיה והדרישה מהבן זוג ובמקום להתעסק במה הוא לא עושה מספיק בשבילי (נוגע בי!!!) להתרכז במה אני יכולה לעשות בשבילו.
ואני לוקחת על עצמי הרבה יותר משימות בבית (ניקיון, כביסות, אבק, כלים, להיות עם הילדה אחר הצהרים, להשכיב אותה לישון כי לי יש הרבה יותר סבלנות לזה ממנו) ומפנה אותו לנשום ולעיסוקיו.
ובאמת בשבוע וחצי האחרונים הוא יותר רגוע, וגם החלטנו שימי חמישי בערב הם ימים לזוגיות שלנו ביחד.
אז השבוע ראינו סרט ביחד במיטה וקצת התחבקנו.
השבוע הוא יזם שנצא לפאב. מאוד שמחתי.
בנוסף הבטחתי ששבתות הן קודש למשפחה ואני לא לומדת בהם ומשאירה אותו לבד עם הקטנה (כפי שעשיתי בחודש הלחוץ האחרון שהיה לי בלימודים).
ואכן אני לומדת בערב ובשיש בבוקר ובשבת טיילנו בפארק ושטנו בסירה והיה מאוד נחמד ומשפחתי.
אז יש מגמת שיפור.
אבל, עדיין אין סקס.
אבל זה בסדר, אני אומרת לעצמי שאני בונה את הבסיס, של החזרת החברות ביננו והעצמאות הרגשית, וגם משתפת אותו הרבה פחות ברגעים שמרגישה חרדה או כאב, כי זה סתם מלחץ אותו.
אז תודה גם לך מחליטה על מה שכתבת שלא חייבים לשתף בהכול.
אני מקוה שהמגמה החיובית תמשיך.
עדיין, כשיש לו פה ושם יציאה עצבנית עלי, האוטומט ישר הולך לילדה הקורבנית שלי, שנפגעת, איך הוא מעז לדבר אלי ככה.
ופה אני מותחת קו, לא מסכימה לו לדבר אלי לא יפה ואומרת לו, מצד שני, לא נסחפת עם ההעלבות ומבינה שהמצב מורכב.
כמו שבשמת כתבה יפה, הכול עניין של מינון ויחסיות. ואני חושבת שעקב המטען שאני מגיעה ממנו מהילדות, אני אובר רגישה לצעקות ודיבור מזלזל.
אז נכון שאני לא צועקת עליו ולא מקללת כמו שלפעמים בורח לו כלפי אבל יתכן וגם אני מדברת אליו בזלזול לעתים בצורה שלא נעימה לו.
כך שאני מודה שאני לא יודעת האם אני בזוגיות מתעללת, בהרגשתי כרגע לא, למרות שלפני חצי שנה הייתי אומרת שכן, כשהיתה לו תקופה שהתפרץ המון.
עכשיו יותר רגוע וגם מודה שעובד על עצמו להיות יותר רגוע, גם כלפי וגם כלפי הילדה, וזו כבר התקדמות, שהוא רוצה לשנות את זה ולהיות יותר רגוע ולא מתכחש לזה שיש לו בעיה, כבעבר.
אני מנסה לתרגל את "לכשכש בזנב להסתובב וללכת" כשהוא עצבני, ולהתמקד בלשמוע עם הבת שלי, ואז הוא לרוב נרגע גם יותר מהר, כמו רואה שאין מי שמשתף פעולה עם העצבים שלו.
כרגע אנחנו בשבוע טוב, אבל עדיין לא סומכת עליו שיהיה מסוגל לעמוד בעוד לידה וגידול תינוק בלי לחטוף התמוטטויות עצבים וכן כרגע אמרתי לו שעניין עוד ילד מוקפא.
טוב זה היה ברור שהטוב לא ישאר לנצח
מחליטה, קבלי חיבוק גדול. החיים הם רכבת הרים מטורפת, גם בזוגיות, פעם למטה פעם למעלה ושוב למטה. ושוב למעלה.
אני מבינה שעניין הפנטזיות שלו מאוד מטריד אותך.
אבל אם הוא שוכב איתך כרגע במינון שאת רוצה והכול רגוע בינכם, מה זה בעצם משנה לך שהוא רואה גם פורנו ומאונן?
אולי אין סתירה בין הדברים, הוא גם נמשך אליך וגם נמשך לפנטז על גברים?
אוי בושמת יקרה, כמה שהתגובה שלך מרגיעה אותי. תודה תודה ושוב תודה (-:
לא נכנסתי בימים האחרונים כי החלטתי להתנקות קצת מהמחשבות המציקות על נישואינו וחיי המין שלנו לאן, והאם כן או לא יש כאן התעללות מצידו.
גם בעקבות התגובה של צפריר, החלטתי לשנות גישה.
באמת לשחרר. את הציפיות מאחרים וממנו, להפסיק להתנות את האושר והמצברוח הטוב שלי במעשים של אחרים, האם הם מעצבנים אותי פוגעים בי או מזלזלים בי ולפי זה להרגיש.
החלטתי לקחת אחריות מלאה על להרגיש חיובית ושמחה, וזה עובד ברוב המקרים. ובמקרים שלא אני מתבוננת בזה במרחק מה ויודעת שההרגשה הזיפתית היא זמנית ובוחרת מחדש לאהוב את עצמי או לעשות משהו שיגרום לי להרגיש יותר טוב.
זה לא פשוט, להתלות רק על עצמי, בלי להרשות לעצמי להתלונן על אחרים.
שמתי לב שזה ממש דפוס חוזר אצלי, להתאכזב מאנשים, מבן הזוג, מחברות טובות, מאנשים בעבודה, מהמשפחה.
החלטתי שדי. אני תופסת שליטה אמיתית על עצמי ומתרגלת חשיבה חיובית. לא קורבנית.
ומתוך כך, באמת מתחברת למה שבשמת כתבה, רק מתוך שמחה שלא תלויה בדבר ואהבה עצמית אוכל לבחור לגבי הזוגיות שלי.
בנוסף, החלטתי לשנות גישה גם ברמת הציפיה והדרישה מהבן זוג ובמקום להתעסק במה הוא לא עושה מספיק בשבילי (נוגע בי!!!) להתרכז במה אני יכולה לעשות בשבילו.
ואני לוקחת על עצמי הרבה יותר משימות בבית (ניקיון, כביסות, אבק, כלים, להיות עם הילדה אחר הצהרים, להשכיב אותה לישון כי לי יש הרבה יותר סבלנות לזה ממנו) ומפנה אותו לנשום ולעיסוקיו.
ובאמת בשבוע וחצי האחרונים הוא יותר רגוע, וגם החלטנו שימי חמישי בערב הם ימים לזוגיות שלנו ביחד.
אז השבוע ראינו סרט ביחד במיטה וקצת התחבקנו.
השבוע הוא יזם שנצא לפאב. מאוד שמחתי.
בנוסף הבטחתי ששבתות הן קודש למשפחה ואני לא לומדת בהם ומשאירה אותו לבד עם הקטנה (כפי שעשיתי בחודש הלחוץ האחרון שהיה לי בלימודים).
ואכן אני לומדת בערב ובשיש בבוקר ובשבת טיילנו בפארק ושטנו בסירה והיה מאוד נחמד ומשפחתי.
אז יש מגמת שיפור.
אבל, עדיין אין סקס.
אבל זה בסדר, אני אומרת לעצמי שאני בונה את הבסיס, של החזרת החברות ביננו והעצמאות הרגשית, וגם משתפת אותו הרבה פחות ברגעים שמרגישה חרדה או כאב, כי זה סתם מלחץ אותו.
אז תודה גם לך מחליטה על מה שכתבת שלא חייבים לשתף בהכול.
אני מקוה שהמגמה החיובית תמשיך.
עדיין, כשיש לו פה ושם יציאה עצבנית עלי, האוטומט ישר הולך לילדה הקורבנית שלי, שנפגעת, איך הוא מעז לדבר אלי ככה.
ופה אני מותחת קו, לא מסכימה לו לדבר אלי לא יפה ואומרת לו, מצד שני, לא נסחפת עם ההעלבות ומבינה שהמצב מורכב.
כמו שבשמת כתבה יפה, הכול עניין של מינון ויחסיות. ואני חושבת שעקב המטען שאני מגיעה ממנו מהילדות, אני אובר רגישה לצעקות ודיבור מזלזל.
אז נכון שאני לא צועקת עליו ולא מקללת כמו שלפעמים בורח לו כלפי אבל יתכן וגם אני מדברת אליו בזלזול לעתים בצורה שלא נעימה לו.
כך שאני מודה שאני לא יודעת האם אני בזוגיות מתעללת, בהרגשתי כרגע לא, למרות שלפני חצי שנה הייתי אומרת שכן, כשהיתה לו תקופה שהתפרץ המון.
עכשיו יותר רגוע וגם מודה שעובד על עצמו להיות יותר רגוע, גם כלפי וגם כלפי הילדה, וזו כבר התקדמות, שהוא רוצה לשנות את זה ולהיות יותר רגוע ולא מתכחש לזה שיש לו בעיה, כבעבר.
אני מנסה לתרגל את "לכשכש בזנב להסתובב וללכת" כשהוא עצבני, ולהתמקד בלשמוע עם הבת שלי, ואז הוא לרוב נרגע גם יותר מהר, כמו רואה שאין מי שמשתף פעולה עם העצבים שלו.
כרגע אנחנו בשבוע טוב, אבל עדיין לא סומכת עליו שיהיה מסוגל לעמוד בעוד לידה וגידול תינוק בלי לחטוף התמוטטויות עצבים וכן כרגע אמרתי לו שעניין עוד ילד מוקפא.
טוב זה היה ברור שהטוב לא ישאר לנצח
מחליטה, קבלי חיבוק גדול. החיים הם רכבת הרים מטורפת, גם בזוגיות, פעם למטה פעם למעלה ושוב למטה. ושוב למעלה.
אני מבינה שעניין הפנטזיות שלו מאוד מטריד אותך.
אבל אם הוא שוכב איתך כרגע במינון שאת רוצה והכול רגוע בינכם, מה זה בעצם משנה לך שהוא רואה גם פורנו ומאונן?
אולי אין סתירה בין הדברים, הוא גם נמשך אליך וגם נמשך לפנטז על גברים?
בעל שלא רוצה סקס
מסובכת...נשמע שאת ממש משתפרת ומקבלת שליטה על חייך.
אחרי אחר צהריים מדכדך במיוחד בו העברתי את הזמן במיטה ובמחשבות, החלטתי שלא לתת לו את המכתב
כי בעצם לא אשיג דבר בזה.
היחסים שלנו הגיעו לאיזו שהיא מנוחה ואין לדעת מה תעשה לו הידיעה שחדרתי לעולם הכי אינטימי שלו ושוטטתי בו במשך כמה חודשים.
יכול להיות שזה יושב אצלו אצל פצע עמוק.
אחרי אחר צהריים מדכדך במיוחד בו העברתי את הזמן במיטה ובמחשבות, החלטתי שלא לתת לו את המכתב
כי בעצם לא אשיג דבר בזה.
היחסים שלנו הגיעו לאיזו שהיא מנוחה ואין לדעת מה תעשה לו הידיעה שחדרתי לעולם הכי אינטימי שלו ושוטטתי בו במשך כמה חודשים.
יכול להיות שזה יושב אצלו אצל פצע עמוק.
בעל שלא רוצה סקס
מחליטה יקרה, קשה בהחלט מה שאת עוברת....
אני לא מתנגדת לפנטזיות ואפילו צפיה בפורנו. זה נראה לי בסדר כל עוד חיי המין שלכם טובים ומספקים ואת מרגישה נחשקת.
אבל כן, יש תחושה שמשהו לא פשוט אצלו ודי בעייתי. השאלה היא אם את מאמינה שיהיה לך טוב איתו ואם זה מתקדם לשם.
אני לא מתנגדת לפנטזיות ואפילו צפיה בפורנו. זה נראה לי בסדר כל עוד חיי המין שלכם טובים ומספקים ואת מרגישה נחשקת.
אבל כן, יש תחושה שמשהו לא פשוט אצלו ודי בעייתי. השאלה היא אם את מאמינה שיהיה לך טוב איתו ואם זה מתקדם לשם.
בעל שלא רוצה סקס
מסובכת, חזקי ואמצי. האם היה לך פעם טוב איתו במיטה?
בעל שלא רוצה סקס
קוראת - כן, יש פעמים שטוב לי אתו במיטה, למרות שהוא סגור יחסית אלי מבחינה מינית וגם נורא עדין, כשאני אוהבת קצת יותר עוצמה וחוזק (כוחניות?) במיטה.
כרגע בעיקר מפריע לי המינון המאוד נמוך. יותר מאיכות הסקס, למרות שגם פה יש הרבה מקום לשיפור כמובן, אבל זה לדעתי בהחלט יכול להשתפר אם יהיו לנו יחסי מין סדירים.
אני מאוד נמשכת אליו, למרות שגם לי מאוד קשה לגמור איתו, לוקח לי הרבה זמן יחסית, בעיקר מהלחץ שנוצר מכך שאנחנו כבר שוכבים אחרי נצח מבחינתי, ואז אני נכנסת ללחץ משום מה שמקשה עלי לגמור. מפריע לי מאוד שהוא לא מנשק אותי בתשוקה, הוא אוהב נשיקות "ציפור", קטנות, עדינות, עם כמה שפחות לשון.
וגם שהוא לא יורד לי ונכנס ללחץ כשאני יורדת לו (שאולי יש לו טעם וריח לא טוב, אולי נלחץ גם בגלל חוסר ההדדיות, למרות שמסבירה לו שאני אוהבת לרדת לו בלי קשר).
מפריע לי שהוא מאוד מרובע, כשניסיתי להכניס איזה צעצוע מין הוא נאטם תוך שניה ונלחץ נורא. לא ברור לי למה. זה הבהיר לי שאכן יש לו מחסומים במין מחינוך לקוי שספג.
מצד שני, הוא הגבר שבסופו של דבר, מכל עשרות הבחורים שהייתי איתם במיטה (היו המון כאלה לפני הנישואים...) גמרתי איתו הכי הרבה פעמים בסקס והרגשתי הכי בנוח עם הגוף שלי.
מניחה שזה גם אומר משהו טוב.
היום הייתי חרמנית אש, עבר לי בראש להגיד לו, אבל במחשבה שניה הבנתי שסתם ילחץ מזה, כי עייף והילדה לידנו (זה היה אחר הצהרים).
בסוף כשעשה אמבטיה לילדה גמרתי לבד 3 פעמים בעוצמה חזקה וזה מילא אותי שמחה שאני יכולה לדאוג לעצמי גם בלעדיו.
בהקשר הזה, אני באמת לא חושבת שיש בעיה עם אוננות - בגלל זה מחליטה מעניין אותי למה את תופסת את זה כבגידה ובעיה שעושה לך כל כך רע?
אם אתם שוכבים פעמיים בשבוע כפי שכתבת לפני כמה שבועות, אז מה הבעיה בעצם? בגלל שהוא מפנטז על גברים? ואז מה זה בעצם גורם לך להרגיש, פחות מושכת?
כרגע בעיקר מפריע לי המינון המאוד נמוך. יותר מאיכות הסקס, למרות שגם פה יש הרבה מקום לשיפור כמובן, אבל זה לדעתי בהחלט יכול להשתפר אם יהיו לנו יחסי מין סדירים.
אני מאוד נמשכת אליו, למרות שגם לי מאוד קשה לגמור איתו, לוקח לי הרבה זמן יחסית, בעיקר מהלחץ שנוצר מכך שאנחנו כבר שוכבים אחרי נצח מבחינתי, ואז אני נכנסת ללחץ משום מה שמקשה עלי לגמור. מפריע לי מאוד שהוא לא מנשק אותי בתשוקה, הוא אוהב נשיקות "ציפור", קטנות, עדינות, עם כמה שפחות לשון.
וגם שהוא לא יורד לי ונכנס ללחץ כשאני יורדת לו (שאולי יש לו טעם וריח לא טוב, אולי נלחץ גם בגלל חוסר ההדדיות, למרות שמסבירה לו שאני אוהבת לרדת לו בלי קשר).
מפריע לי שהוא מאוד מרובע, כשניסיתי להכניס איזה צעצוע מין הוא נאטם תוך שניה ונלחץ נורא. לא ברור לי למה. זה הבהיר לי שאכן יש לו מחסומים במין מחינוך לקוי שספג.
מצד שני, הוא הגבר שבסופו של דבר, מכל עשרות הבחורים שהייתי איתם במיטה (היו המון כאלה לפני הנישואים...) גמרתי איתו הכי הרבה פעמים בסקס והרגשתי הכי בנוח עם הגוף שלי.
מניחה שזה גם אומר משהו טוב.
היום הייתי חרמנית אש, עבר לי בראש להגיד לו, אבל במחשבה שניה הבנתי שסתם ילחץ מזה, כי עייף והילדה לידנו (זה היה אחר הצהרים).
בסוף כשעשה אמבטיה לילדה גמרתי לבד 3 פעמים בעוצמה חזקה וזה מילא אותי שמחה שאני יכולה לדאוג לעצמי גם בלעדיו.
בהקשר הזה, אני באמת לא חושבת שיש בעיה עם אוננות - בגלל זה מחליטה מעניין אותי למה את תופסת את זה כבגידה ובעיה שעושה לך כל כך רע?
אם אתם שוכבים פעמיים בשבוע כפי שכתבת לפני כמה שבועות, אז מה הבעיה בעצם? בגלל שהוא מפנטז על גברים? ואז מה זה בעצם גורם לך להרגיש, פחות מושכת?
בעל שלא רוצה סקס
_הוא הגבר שבסופו של דבר, מכל עשרות הבחורים שהייתי איתם במיטה (היו המון כאלה לפני הנישואים...) גמרתי איתו הכי הרבה פעמים בסקס והרגשתי הכי בנוח עם הגוף שלי.
מניחה שזה גם אומר משהו טוב._
זה בהחלט אומר משהו טוב. האם יש סיכוי למנף את זה? הוא בעצמו רואה את עצמו כאדם שאוהב מין? הוא רוצה חיי מין יותר מלאים?
מניחה שזה גם אומר משהו טוב._
זה בהחלט אומר משהו טוב. האם יש סיכוי למנף את זה? הוא בעצמו רואה את עצמו כאדם שאוהב מין? הוא רוצה חיי מין יותר מלאים?
בעל שלא רוצה סקס
בגלל זה מחליטה מעניין אותי למה את תופסת את זה כבגידה ובעיה שעושה לך כל כך רע?
יותר ויותר אני מבינה שהוא בגד בי מידי פעם עם גברים. אני לא רוצה לפרט יותר מידי אבל לא בארץ אלא בחו"ל.
אני לא יודעת אם קראת את כל הסיפור שלי . המינון עלה רק בתקופה הטובה שכתבתי עליה. בחודש האחרון למשל הוא לא יזם בכלל.
היה הרבה באינטרנט. אולי מכין את המפגשים הבאים. (עכשיו הוא בחו"ל לשבוע).
קשה לי מאוד. כמעט לא מצליחה לתפקד. רוצה לעמת אותו עם זה. נמאס לי לחיות בשקר הזה.
יותר ויותר אני מבינה שהוא בגד בי מידי פעם עם גברים. אני לא רוצה לפרט יותר מידי אבל לא בארץ אלא בחו"ל.
אני לא יודעת אם קראת את כל הסיפור שלי . המינון עלה רק בתקופה הטובה שכתבתי עליה. בחודש האחרון למשל הוא לא יזם בכלל.
היה הרבה באינטרנט. אולי מכין את המפגשים הבאים. (עכשיו הוא בחו"ל לשבוע).
קשה לי מאוד. כמעט לא מצליחה לתפקד. רוצה לעמת אותו עם זה. נמאס לי לחיות בשקר הזה.
בעל שלא רוצה סקס
יותר ויותר אני מבינה שהוא בגד בי מידי פעם עם גברים.
מחליטה יקרה.
מכל הפרטים שתיארת עולה עובדה פשוטה: בעלך הומו, או לפחות דו מיני בעל העדפה לגברים.
כך או כך, הבעיה שיש לו לצאת מהארון - בפנייך ואולי גם בפני עצמו - היא אמנם מעוררת אמפתיה, אך כופה עלייך חיים בשקר מתמשך,
שאינו מיטיב עם נשמתך, עם תחושתך, עם המיניות שלך וודאי גם לא עם הביטחון העצמי שלך.
האם הודית אי פעם בפני עצמך בכל זה?
לא שיש לי פתרונות, אבל הדרך לשינוי עוברת קודם כל בהסתכלות אמיצה ובהירה בפני הדברים.
מחליטה יקרה.
מכל הפרטים שתיארת עולה עובדה פשוטה: בעלך הומו, או לפחות דו מיני בעל העדפה לגברים.
כך או כך, הבעיה שיש לו לצאת מהארון - בפנייך ואולי גם בפני עצמו - היא אמנם מעוררת אמפתיה, אך כופה עלייך חיים בשקר מתמשך,
שאינו מיטיב עם נשמתך, עם תחושתך, עם המיניות שלך וודאי גם לא עם הביטחון העצמי שלך.
האם הודית אי פעם בפני עצמך בכל זה?
לא שיש לי פתרונות, אבל הדרך לשינוי עוברת קודם כל בהסתכלות אמיצה ובהירה בפני הדברים.
בעל שלא רוצה סקס
כן בהחלט הולכת לאמת אותו ולא לעמת. לכן אולי היקום נתן לי לגלות זאת רק כשביכולתי הנפשית גם להתמודד וגם לאמת ולא לעמת.
שהרי כבר מזמן מזמן, עוד בשנתיים הראשונות לנישואים שאלתי אותו אם הוא גם הומו. משהו בי תמיד אמר לי שכך מרגישה אשת הומו בארון.
רק שלא רציתי לראות ולא רציתי לדעת כנראה יותר. בחרתי להאמין לתשובותיו.
מה שהכי קשה בכל הסיפור הזה שהוא לא באמת אוהב ולא באמת אכפת לו ממני כי אם כן, היה מקריב את סודו ולו כדי להציל אותי מעצמי.
כמה חרדות ולילות ללא שינה, גם כדורים נגד דיכאון לקחתי.
לא יכולתי להתמודד עם החוסר הקשה הזה באינטימיות דווקא עם האדם שרציתי מכל. וככל שלא רצה כך רתם אותי אליו.
ואל אישך תשוקתך . מי כמוני הבינה תמיד את הקללה הזו.
שהרי כבר מזמן מזמן, עוד בשנתיים הראשונות לנישואים שאלתי אותו אם הוא גם הומו. משהו בי תמיד אמר לי שכך מרגישה אשת הומו בארון.
רק שלא רציתי לראות ולא רציתי לדעת כנראה יותר. בחרתי להאמין לתשובותיו.
מה שהכי קשה בכל הסיפור הזה שהוא לא באמת אוהב ולא באמת אכפת לו ממני כי אם כן, היה מקריב את סודו ולו כדי להציל אותי מעצמי.
כמה חרדות ולילות ללא שינה, גם כדורים נגד דיכאון לקחתי.
לא יכולתי להתמודד עם החוסר הקשה הזה באינטימיות דווקא עם האדם שרציתי מכל. וככל שלא רצה כך רתם אותי אליו.
ואל אישך תשוקתך . מי כמוני הבינה תמיד את הקללה הזו.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בעל שלא רוצה סקס
לכן, הודיה עשויה להיות שער טוב לצאת דרכו אל הבירור הבא.
תודה צפריר, לא רק ממחליטה מעוד כמה וכמה.
הודיה על מה במקרה הזה ?אם מותר לשאול..
תודה צפריר, לא רק ממחליטה מעוד כמה וכמה.
הודיה על מה במקרה הזה ?אם מותר לשאול..
בעל שלא רוצה סקס
וחיבתו לגברים מעולם לא באה על חשבונך - למרות שנדמה לך שההסתרה על חשבונך - גם ההסתרה לא היתה על חשבונך.
לדעתי, חיבתו של הבעל לגברים באה ועוד איך על חשבונה של מחליטה, וכן ההסתרה. אי אפשר להתייחס לזוגיות רק כאל שני אנשים שאין להם כל השפעה זה על זה ואחריות זה לזה.
זה שהוא מסתיר נטיות מיניות לאורך שנים תוך שהוא יודע היטב איזו מצוקה זה יוצר, זה לא לעניין.
הנחשקות היא דבר שנוצר גם בהשפעת בן הזוג. לא נכון להציג את זה כלא תלוי בכלל.
הוא לא מתנהג בצורה אוהבת
לדעתי, חיבתו של הבעל לגברים באה ועוד איך על חשבונה של מחליטה, וכן ההסתרה. אי אפשר להתייחס לזוגיות רק כאל שני אנשים שאין להם כל השפעה זה על זה ואחריות זה לזה.
זה שהוא מסתיר נטיות מיניות לאורך שנים תוך שהוא יודע היטב איזו מצוקה זה יוצר, זה לא לעניין.
הנחשקות היא דבר שנוצר גם בהשפעת בן הזוג. לא נכון להציג את זה כלא תלוי בכלל.
הוא לא מתנהג בצורה אוהבת
בעל שלא רוצה סקס
גם אני חושבת של הסתיר לאורך שנים,בעוד את מתוסכלת את הנטייה שלו ואת חוסר העניין שלו, איך הילדים אומרים: לא פייר!
מגיע לך יחס אוהב ומכבד!
מגיע לך יחס אוהב ומכבד!
-
האחת_הראשונה*
- הודעות: 7
- הצטרפות: 10 דצמבר 2014, 15:56
בעל שלא רוצה סקס
נראה שיש פה שתי "אחת" אז שיניתי ל"האחת הראשונה". אבל אני מסכימה בכל לב עם האחת שמעליי:
_גם אני חושבת של הסתיר לאורך שנים,בעוד את מתוסכלת את הנטייה שלו ואת חוסר העניין שלו, איך הילדים אומרים: לא פייר!
מגיע לך יחס אוהב ומכבד!_
וגם חייבת להגיד שהרבה פעמים דבריו של תודות (או של צפריר) מרתיחים אותי אבל אני עוברת עליהם בשתיקה.
אבל פה זה פשוט לעשות לך עוול.
לבני זוג יש אחריות הדדית,
להתנהגות שלו יש השלכות חמורות עלייך ועל חייך.
לא מבינה איך אפשר להתכחש לזה
_גם אני חושבת של הסתיר לאורך שנים,בעוד את מתוסכלת את הנטייה שלו ואת חוסר העניין שלו, איך הילדים אומרים: לא פייר!
מגיע לך יחס אוהב ומכבד!_
וגם חייבת להגיד שהרבה פעמים דבריו של תודות (או של צפריר) מרתיחים אותי אבל אני עוברת עליהם בשתיקה.
אבל פה זה פשוט לעשות לך עוול.
לבני זוג יש אחריות הדדית,
להתנהגות שלו יש השלכות חמורות עלייך ועל חייך.
לא מבינה איך אפשר להתכחש לזה
בעל שלא רוצה סקס
דרך אגב
, לאורך הדף שזורה חכמת הפשטות של ההמונים ,שאומרים: אם הוא לא רוצה לשכב איך,הוא לא אוהב נשים או בוגד או גם וגם.
, לאורך הדף שזורה חכמת הפשטות של ההמונים ,שאומרים: אם הוא לא רוצה לשכב איך,הוא לא אוהב נשים או בוגד או גם וגם.
בעל שלא רוצה סקס
צפריר שלום,
אני קורא אותך לעתים קרובות, לא תמיד מסכים אבל יש דפים שלא יכול שלא לקרוא כמו זה וציפור למשל.
אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות אישיות ואם תעדיף לא לענות זה בסדר גמור.
השאלה הראשונה היא איך אתה מתייחס לאמירות כמו -
וגם חייבת להגיד שהרבה פעמים דבריו של תודות (או של צפריר) מרתיחים אותי
וגם, איך אתה מחליט מתי אתה עונה ומתי לא, כי לפעמים אתה מתייחס למשהו שנכתב ולפעמים לא.
אם אפשר שאתה צפריר תענה זה יהיה נהדר ושוב, אם לא. זה בסדר גמור.
תודה וחצי
אני קורא אותך לעתים קרובות, לא תמיד מסכים אבל יש דפים שלא יכול שלא לקרוא כמו זה וציפור למשל.
אני רוצה לשאול אותך שתי שאלות אישיות ואם תעדיף לא לענות זה בסדר גמור.
השאלה הראשונה היא איך אתה מתייחס לאמירות כמו -
וגם חייבת להגיד שהרבה פעמים דבריו של תודות (או של צפריר) מרתיחים אותי
וגם, איך אתה מחליט מתי אתה עונה ומתי לא, כי לפעמים אתה מתייחס למשהו שנכתב ולפעמים לא.
אם אפשר שאתה צפריר תענה זה יהיה נהדר ושוב, אם לא. זה בסדר גמור.
תודה וחצי
בעל שלא רוצה סקס
הי אחת הראשונה, טרחתי ובדקתי במעלה הדף, ובמקרה אני רשמתי את ההודעה הראשונה אחרי מחליטה,
ולי באופן אישי לא הפריע לחלוק את הכינוי
ולי באופן אישי לא הפריע לחלוק את הכינוי
-
אזר_ניק*
- הודעות: 102
- הצטרפות: 22 ינואר 2005, 15:26
- דף אישי: הדף האישי של אזר_ניק*
בעל שלא רוצה סקס
ככל שאני מתבגר אני מגלה שנגמר בי האומץ לייעץ לאדם לגבי זוגיותו.
למדתי ראיתי והשתכנעתי שבזוגיות שבין גבר לאישה קורה משהו לא תמיד הגיוני או ניתן להסבר מקיף.
אין לי מושג מדוע פלונית בחרה בפלוני, מדוע הפלונית המושכת מוכשרת מסודרת ההיא נשארת לבד וכיצד המכוער הנמוך והגס תפס נסיכה ברבורית.
כשמנסים לספק הסברים אבסולוטיים לחיבורים בין זוגות לנסיבות ומועדים זה הופך די מהר לניחושי מותן.
בעיני קצת מוזר שמעיזים בסביבה אינטרנטית לייעץ לאחרים מבלי לדעת מה חי בין האנשים ומי הם כבני אדם מבלי להבין מי הטיפוסים מה טיבם מה השפיע עליהם ולאן פניהם מועדות.
ארחיק לכת ואומר שמוזר בעיני שאנשים הולכים לפסיכולוג \יועץ\ מכשף מתוך הנחה שיש לו כלים לענות על שאלות כאלה. קטונתי, באמת.
למדתי ראיתי והשתכנעתי שבזוגיות שבין גבר לאישה קורה משהו לא תמיד הגיוני או ניתן להסבר מקיף.
אין לי מושג מדוע פלונית בחרה בפלוני, מדוע הפלונית המושכת מוכשרת מסודרת ההיא נשארת לבד וכיצד המכוער הנמוך והגס תפס נסיכה ברבורית.
כשמנסים לספק הסברים אבסולוטיים לחיבורים בין זוגות לנסיבות ומועדים זה הופך די מהר לניחושי מותן.
בעיני קצת מוזר שמעיזים בסביבה אינטרנטית לייעץ לאחרים מבלי לדעת מה חי בין האנשים ומי הם כבני אדם מבלי להבין מי הטיפוסים מה טיבם מה השפיע עליהם ולאן פניהם מועדות.
ארחיק לכת ואומר שמוזר בעיני שאנשים הולכים לפסיכולוג \יועץ\ מכשף מתוך הנחה שיש לו כלים לענות על שאלות כאלה. קטונתי, באמת.
בעל שלא רוצה סקס
כאשר עושים חשבונות בין בני זוג מגיעים לסכום אפס. גם אם בידי צד אחד מאה אחוז צדק - ובידי צד שני מאה אחוז צדק.
ענק!!!
ענק!!!
בעל שלא רוצה סקס
אזר ניק, שלא כמוך, בעיניי זה רצוי ומבורך.
ולוא רק ההיענות לזה או לזאת המבקשים עצה - איפה היינו אם לא היינו נענים לבקשה לעיצה?
ברור שיהיו קיצוניים שיכולים גם למספר את העצות, כאילו זהו ניתנה מסיני, ויש את אלו כמו צפריר שמתבוננים מהגשר תודה לאל.
ולוא רק ההיענות לזה או לזאת המבקשים עצה - איפה היינו אם לא היינו נענים לבקשה לעיצה?
ברור שיהיו קיצוניים שיכולים גם למספר את העצות, כאילו זהו ניתנה מסיני, ויש את אלו כמו צפריר שמתבוננים מהגשר תודה לאל.
בעל שלא רוצה סקס
מחליטה, בדף ההוא כתבתי לך פעמיים בהפרש של כמה חודשים (כי שכחתי שקראתי אותו בפעם הראשונה) שבן זוגך הומו.
זה היה ברור מהתאור הראשוני של הדברים. אולי אולי דו מיני, אבל בוודאי שהרעב ליחסי מין עם גברים גדול במובהק מזה עם נשים והרבה הרבה לפניו.
את לא האמנת לזה אז, וגם בדף הזה בתחילת דברייך שללת את זה וכתבת כיצד יחסיכם השתפרו. רק עכשיו שוב את מתארת כמה התשוקה לגברים גדולה ועוד מצדיקה זאת אולי בעבר טראומטי (?).
אני כותבת את הדברים הפעם כי אולי אולי הפעם זה יחלחל.
אין שום דבר שאת יכולה לעשות שישנה את עובדת היותו הומו. בעל תשוקה לגברים.
מהנקודה הזו את והוא יחד יכולים להחליט מה עושים.
כל עוד את חושבת שעבודה עצמית וקבלה או אי קבלה או כל מה שבאמצע ישנה משהו במרחב של שניכם את תחווי רכבות הרים ובדרך תיפצעי נפשית עד דק שלא לדבר על הדימוי העצמי שלך שנפגע וימשיך להיפגע.
זה לא עבודה עצמית. זה לא חיכוך בין בני זוג. זה לא יחסי אהבה ותשוקה שעלו על שרטון ונשחקו עם הזמן. את עומדת מול גבר שהתשוקה לחוות את האני האותנטי שלו מתבטאת בשנים האחרונות ביתר שאת ושום דבר מכיוונך לא יכבה או יסיט אותה או יכוון אותה למקום שבו את נמצאת. תחשבי שמולך היה ניצב איש זקן וכעור והיינו מבקשות ממך להימשך אליו ולרצות בו. כך הוא מרגיש כלפייך. לא כי את לא מושכת אלא כי את אישה ועוד אישה שמלווה אותו שנים, מזוהה עם תסכול מיני גדול שמתגבר אצלו.
זה לא אומר שחיבים להיפרד או לפרק אבל זה אומר שמרגע שמכירים בזה שניכם, עושים דרך להחליט כיצד להתנהל. האם לנהל יחסים ברורים של שותפות עם זליגה מינית החוצה או להיפרד. מה המחיר שמשלמים על כל דרך. הוא לא יוכ להתכחש לתשוקה שלו וכל ניסיון לטפל בזה יעלה לך בעוד כאב.
אבל הזוגיות כפי שהיתה בעבר הרחוק כשמנגגנוני ההגנה שלו מעצמו עוד היו איתנים כראוי לאנשים צעירים - כבר לא תהיה.
חבל על כאב הלב, חבל על הציפיות. שוו הלהתחיל להתאבל, לכעוס, לכאוב.
וכמובן ללכת ליעוץ זוגי. אמיתי. כזה שמדברים על עובדת היותו הומו על השולחן, לא כמו ההוא שהדיבור בו היה סטרילי (עד כמ השזכור לי).
ואם מסובכת עוד קוראת פה - כל מה שרלוונטי למחליטה רלוונטי אלייך. את מוזמנת להיכנס לדף שלה ולקרוא שם כמה פעמים משתתפת כתבה שהבן זוג הומו (אני וכנראה עוד אחת) כי דבריםש רואים משם לא רואים מכאן.
אספר רק מנסיוני, שהיו לי חברים שונים מאוד האחד מהשני, ולל חנונים, טרודים, נוירוטים וכו' - וכולם רצו רק לזיין כל הזמן. מלבד אחד. האחד הזה שהכרתי לפני כשנה, חתיך על, סקסי בטרוף, לא מיהר לגעת בי בפגישות הראשונות למרות שהתפוצצתי מתשוקה. גם כשכבר נגענו הנשיקות שלו תמיד היו ניקור קטנטנן על השפתיים ובהמשך אמר שהוא לא אוהב עם הלשון, בסקס, גם לא אהב לרדת ואהב הכל מאוד סטרילי, היה מאוד עדין וגם הוא בדיוק כמו בני זוגכן אהב מאוד את עבודות הבית, טיפוס אחראי כזה, מסוג האחריות שיש לאישה על כל מיני פרטים קטנים, זועף, ונוןטה להעביר ביקורת כמעט בכל משפט (בנות, נשמע לכן מוכר? קראתי תאורים דומים בהודעות שלכן).
גם לו עמד כשהוא ראה ציצי, גם הוא הסתכל בפורנו, גם לו היו חברות לפניי. ועדיין תמיד רציתי יורת ממנו, תמיד העדיף לצפות בטלויזיה בחיבוק קל על פני זיון, תמיד הצטרך להיות במצב לא עיף, לא טרוד, סטרילי, ושאר סיפורים בשביל סקס. היה חשוב לו למרוט שיער ושהוריד גם אני מכל מקום.
ועם כל הבאסה ברור לי אז וגם היום שהבן אדם הומו. אולי דו מיני אבל התשוקה לבנות היא תשוקה אסתטית. נשים הן עם יפה ואסתטי. גם אנחנו בתיאוריה יכולות להתענג ממגע של אישה, אבל התשוקה שלנו לא תכוון אליה. כך לדעתי מרגישים בני הזוג שלכן, וגם הבחור שתיארתי. הם לא שם. הם לא יהיו שם אף פעם.
אני אוסיף שאת תחושת חוסר הנחשקות, חוסר ההזדקקות הפיזית, חוסר הכמיהה הצורבת שחוויתי פחות מחצי שנה של קשר אני זוכרת עד היום כחוויה קשה עד בלתי אפשרית, וזה למרות ששכבנו לא מעט כזוג טרי, זה לא משנה ששכבנו הרבה פחות ממה שזוג טרי אמור לשכב, שתמעד היה חוסר, ושלרוב הסקס איתו היה צריך להגיע ביוזמתי ובהרמת תנאים מיטביים ובלחץ שאולי כן ואולי לא ואיכס. בקיצור. אני לא יכולה לתאר לעצמי מה עוברת אישה שחיה כך שנים.
רק אל תחשבו שזה משהו הגיוני לחיות בתוכו ולא זה לא רגיל, גם במערכות יחסים שנשחקות, לא מרגישים כך.
זה היה ברור מהתאור הראשוני של הדברים. אולי אולי דו מיני, אבל בוודאי שהרעב ליחסי מין עם גברים גדול במובהק מזה עם נשים והרבה הרבה לפניו.
את לא האמנת לזה אז, וגם בדף הזה בתחילת דברייך שללת את זה וכתבת כיצד יחסיכם השתפרו. רק עכשיו שוב את מתארת כמה התשוקה לגברים גדולה ועוד מצדיקה זאת אולי בעבר טראומטי (?).
אני כותבת את הדברים הפעם כי אולי אולי הפעם זה יחלחל.
אין שום דבר שאת יכולה לעשות שישנה את עובדת היותו הומו. בעל תשוקה לגברים.
מהנקודה הזו את והוא יחד יכולים להחליט מה עושים.
כל עוד את חושבת שעבודה עצמית וקבלה או אי קבלה או כל מה שבאמצע ישנה משהו במרחב של שניכם את תחווי רכבות הרים ובדרך תיפצעי נפשית עד דק שלא לדבר על הדימוי העצמי שלך שנפגע וימשיך להיפגע.
זה לא עבודה עצמית. זה לא חיכוך בין בני זוג. זה לא יחסי אהבה ותשוקה שעלו על שרטון ונשחקו עם הזמן. את עומדת מול גבר שהתשוקה לחוות את האני האותנטי שלו מתבטאת בשנים האחרונות ביתר שאת ושום דבר מכיוונך לא יכבה או יסיט אותה או יכוון אותה למקום שבו את נמצאת. תחשבי שמולך היה ניצב איש זקן וכעור והיינו מבקשות ממך להימשך אליו ולרצות בו. כך הוא מרגיש כלפייך. לא כי את לא מושכת אלא כי את אישה ועוד אישה שמלווה אותו שנים, מזוהה עם תסכול מיני גדול שמתגבר אצלו.
זה לא אומר שחיבים להיפרד או לפרק אבל זה אומר שמרגע שמכירים בזה שניכם, עושים דרך להחליט כיצד להתנהל. האם לנהל יחסים ברורים של שותפות עם זליגה מינית החוצה או להיפרד. מה המחיר שמשלמים על כל דרך. הוא לא יוכ להתכחש לתשוקה שלו וכל ניסיון לטפל בזה יעלה לך בעוד כאב.
אבל הזוגיות כפי שהיתה בעבר הרחוק כשמנגגנוני ההגנה שלו מעצמו עוד היו איתנים כראוי לאנשים צעירים - כבר לא תהיה.
חבל על כאב הלב, חבל על הציפיות. שוו הלהתחיל להתאבל, לכעוס, לכאוב.
וכמובן ללכת ליעוץ זוגי. אמיתי. כזה שמדברים על עובדת היותו הומו על השולחן, לא כמו ההוא שהדיבור בו היה סטרילי (עד כמ השזכור לי).
ואם מסובכת עוד קוראת פה - כל מה שרלוונטי למחליטה רלוונטי אלייך. את מוזמנת להיכנס לדף שלה ולקרוא שם כמה פעמים משתתפת כתבה שהבן זוג הומו (אני וכנראה עוד אחת) כי דבריםש רואים משם לא רואים מכאן.
אספר רק מנסיוני, שהיו לי חברים שונים מאוד האחד מהשני, ולל חנונים, טרודים, נוירוטים וכו' - וכולם רצו רק לזיין כל הזמן. מלבד אחד. האחד הזה שהכרתי לפני כשנה, חתיך על, סקסי בטרוף, לא מיהר לגעת בי בפגישות הראשונות למרות שהתפוצצתי מתשוקה. גם כשכבר נגענו הנשיקות שלו תמיד היו ניקור קטנטנן על השפתיים ובהמשך אמר שהוא לא אוהב עם הלשון, בסקס, גם לא אהב לרדת ואהב הכל מאוד סטרילי, היה מאוד עדין וגם הוא בדיוק כמו בני זוגכן אהב מאוד את עבודות הבית, טיפוס אחראי כזה, מסוג האחריות שיש לאישה על כל מיני פרטים קטנים, זועף, ונוןטה להעביר ביקורת כמעט בכל משפט (בנות, נשמע לכן מוכר? קראתי תאורים דומים בהודעות שלכן).
גם לו עמד כשהוא ראה ציצי, גם הוא הסתכל בפורנו, גם לו היו חברות לפניי. ועדיין תמיד רציתי יורת ממנו, תמיד העדיף לצפות בטלויזיה בחיבוק קל על פני זיון, תמיד הצטרך להיות במצב לא עיף, לא טרוד, סטרילי, ושאר סיפורים בשביל סקס. היה חשוב לו למרוט שיער ושהוריד גם אני מכל מקום.
ועם כל הבאסה ברור לי אז וגם היום שהבן אדם הומו. אולי דו מיני אבל התשוקה לבנות היא תשוקה אסתטית. נשים הן עם יפה ואסתטי. גם אנחנו בתיאוריה יכולות להתענג ממגע של אישה, אבל התשוקה שלנו לא תכוון אליה. כך לדעתי מרגישים בני הזוג שלכן, וגם הבחור שתיארתי. הם לא שם. הם לא יהיו שם אף פעם.
אני אוסיף שאת תחושת חוסר הנחשקות, חוסר ההזדקקות הפיזית, חוסר הכמיהה הצורבת שחוויתי פחות מחצי שנה של קשר אני זוכרת עד היום כחוויה קשה עד בלתי אפשרית, וזה למרות ששכבנו לא מעט כזוג טרי, זה לא משנה ששכבנו הרבה פחות ממה שזוג טרי אמור לשכב, שתמעד היה חוסר, ושלרוב הסקס איתו היה צריך להגיע ביוזמתי ובהרמת תנאים מיטביים ובלחץ שאולי כן ואולי לא ואיכס. בקיצור. אני לא יכולה לתאר לעצמי מה עוברת אישה שחיה כך שנים.
רק אל תחשבו שזה משהו הגיוני לחיות בתוכו ולא זה לא רגיל, גם במערכות יחסים שנשחקות, לא מרגישים כך.
בעל שלא רוצה סקס
א
רק להבהיר שזה הדף שפתחתי ופה הגבת גם אז וגם כשגיליתי את הפורנו של גייז ועכשיו בשלישית.
הדברים שאת כותבת חשובים מאוד. בכל מקרה במקרה שלי כל אחת מכן רק יכולה לקנא במין שהיה לי איתו...נשיקות רטובות, לא נגעל מכלום, מלא תשוקה יודע לגעת.
זה לא דומה למה שתיארת את או מסובכת או ציפור על אשתו.
זה מאוד מבלבל כל השנים. הוא דו מיני אבל מעניין שבשלוש השנים האחרונות המין איתו היה פחות טוב ולא הרגשתי את האהבה שהרגשתי בעבר. זה מתחבר לי למה שכתבת על הגיל. נקודה מעניינת.
ברור שהוא ממש לא רוצה להיות הומו וכנראה שכשהתאהב בי חשב שעבר לו...מין הסתם שכשהאהבה נכנסה לשלב ההתרגלות הנוח, הפנטזיות חזרו.
לפי מה שקראתי בחודשים האחרונים יש כל מיני דרגות בין הומו מוחלט לסטרייט מוחלט. יש כל קומבינציה אפשרית וכנראה שעם השנים זה גם משתנה.
אני לא מתכוונת בכלל לחכות לו שישתנה או שיאהב אותי. למרות שאני עדיין אוהבת אותו, ברור לי שבידי רק לבחור באיזה קונספט יהיה הכי טוב להמשיך הלאה. אקשיב טוב טוב לעצמי.
רוצה לומר דבר נוסף לגבי הדעות השונות ומי צדק ומי טע בהערכה.
אין לי ספק שלא יכולתי לגלות את זה רגע לפני. לא הייתי עומדת בזה וגם לא השלמתי תהליך.
יכולתי לעקוב אחריו גם לפני שנים כי החשד עלה בראשי כבר כשנה אחרי החתונה. לא עשיתי זאת.
הכל קרה בדיוק כפי שצריך וזה השיעור שנגזר עלי לעבור. אלו הילדים שהיו צריכים להיוולד ואלו מספר השנים שהיו צריכים להיות במחיצתנו. החיבור איתו יותר ממיסטי. לא מבחינת נשמות תאומות אלא מבחינת השיעורים שלמדנו זה מזה.
תודות, אני דווקא מודעת מאוד ומודה מאוד.
רק שבר כלי. רוצה להיוולד מחדש. האמונה שזו הדרך שהייתי חייבת לעבור מחזקת אותי ונותנת לי תקווה. אני מקבלת אותו כפי שהוא, כאילו זה בני שקרה לו כך. הוא אינו אשם שכך הוא. שלחתי לו את המכתב שלי לפני יום וחצי. אני מדמיינת כמה קשה לו עכשיו אפילו יותר משלי קשה. עוד לא יצר קשר.
אני אחרת ממנו ותמיד אשאר אחרת. יכולה לרחם עליו גם כשאני שבורה. דווקא זה עוזר.
הוא אגואיסט מושלם. בין הכי גדולים שיש. גם הפך יותר ויותר עם השנים. הסוד הגדול והבושה הפכו אותו חסר רגש לעצמו ולאחרים. אבל אני מכירה גם את הנשמה שלו . היא טובה וטהורה ואני אוהבת אותה.
ימים יגידו מה יהיה. עכשיו אחכה לשמוע אותו ולא אשפוט ולא אכעס. ארצה לשמוע את קולות הילד שנולד מחדש.
רק להבהיר שזה הדף שפתחתי ופה הגבת גם אז וגם כשגיליתי את הפורנו של גייז ועכשיו בשלישית.
הדברים שאת כותבת חשובים מאוד. בכל מקרה במקרה שלי כל אחת מכן רק יכולה לקנא במין שהיה לי איתו...נשיקות רטובות, לא נגעל מכלום, מלא תשוקה יודע לגעת.
זה לא דומה למה שתיארת את או מסובכת או ציפור על אשתו.
זה מאוד מבלבל כל השנים. הוא דו מיני אבל מעניין שבשלוש השנים האחרונות המין איתו היה פחות טוב ולא הרגשתי את האהבה שהרגשתי בעבר. זה מתחבר לי למה שכתבת על הגיל. נקודה מעניינת.
ברור שהוא ממש לא רוצה להיות הומו וכנראה שכשהתאהב בי חשב שעבר לו...מין הסתם שכשהאהבה נכנסה לשלב ההתרגלות הנוח, הפנטזיות חזרו.
לפי מה שקראתי בחודשים האחרונים יש כל מיני דרגות בין הומו מוחלט לסטרייט מוחלט. יש כל קומבינציה אפשרית וכנראה שעם השנים זה גם משתנה.
אני לא מתכוונת בכלל לחכות לו שישתנה או שיאהב אותי. למרות שאני עדיין אוהבת אותו, ברור לי שבידי רק לבחור באיזה קונספט יהיה הכי טוב להמשיך הלאה. אקשיב טוב טוב לעצמי.
רוצה לומר דבר נוסף לגבי הדעות השונות ומי צדק ומי טע בהערכה.
אין לי ספק שלא יכולתי לגלות את זה רגע לפני. לא הייתי עומדת בזה וגם לא השלמתי תהליך.
יכולתי לעקוב אחריו גם לפני שנים כי החשד עלה בראשי כבר כשנה אחרי החתונה. לא עשיתי זאת.
הכל קרה בדיוק כפי שצריך וזה השיעור שנגזר עלי לעבור. אלו הילדים שהיו צריכים להיוולד ואלו מספר השנים שהיו צריכים להיות במחיצתנו. החיבור איתו יותר ממיסטי. לא מבחינת נשמות תאומות אלא מבחינת השיעורים שלמדנו זה מזה.
תודות, אני דווקא מודעת מאוד ומודה מאוד.
רק שבר כלי. רוצה להיוולד מחדש. האמונה שזו הדרך שהייתי חייבת לעבור מחזקת אותי ונותנת לי תקווה. אני מקבלת אותו כפי שהוא, כאילו זה בני שקרה לו כך. הוא אינו אשם שכך הוא. שלחתי לו את המכתב שלי לפני יום וחצי. אני מדמיינת כמה קשה לו עכשיו אפילו יותר משלי קשה. עוד לא יצר קשר.
אני אחרת ממנו ותמיד אשאר אחרת. יכולה לרחם עליו גם כשאני שבורה. דווקא זה עוזר.
הוא אגואיסט מושלם. בין הכי גדולים שיש. גם הפך יותר ויותר עם השנים. הסוד הגדול והבושה הפכו אותו חסר רגש לעצמו ולאחרים. אבל אני מכירה גם את הנשמה שלו . היא טובה וטהורה ואני אוהבת אותה.
ימים יגידו מה יהיה. עכשיו אחכה לשמוע אותו ולא אשפוט ולא אכעס. ארצה לשמוע את קולות הילד שנולד מחדש.
בעל שלא רוצה סקס
את אישה מדהימה!
כמה קבלה ואהבה יש בך, זה בא לידי ביטוי גם בתגובות שלך,
אני מקווה שאת זוכרת גם את עצמך
כמה קבלה ואהבה יש בך, זה בא לידי ביטוי גם בתגובות שלך,
אני מקווה שאת זוכרת גם את עצמך
בעל שלא רוצה סקס
גם בסדרה מחוברים פלוס שמוצגת עכשיו בטלוויזיה יש זוג כזה.
בעל שלא רוצה סקס
מחליטה יקרה, את אמיצה וגיבורה!
בעל שלא רוצה סקס
ואם מסובכת עוד קוראת פה - כל מה שרלוונטי למחליטה רלוונטי אלייך.
את גורמת לתהות לגבי זה, אולי באמת הוא הומו ואז הכול מובן.
מצד שני בפעם הבודדת שמצאתי תמונות של פורנו אצלו בפלאפון הן היו של נשים.
אולי זה כל כך מודחק אצלו. או שזה בכלל לא נכון. אולי הוא בעל ליבידו חלש, אולי הוא מרגיש שמין זה מעשה מלוכלך ואסור ולכן בורח ממנו, לא יודעת.
תודות - בתור צינור לתקשור - יש לך מושג אולי מה הקטע של בעלי?
בכל מקרה, אני לא מתכוונת לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח, או להסתפק בפתרונות שלא עובדים (כמו בחמש שנים האחרונות).
מבחינתי ברור שיש כאן בעיה, השאלה איך מפטלים בה.
כרגע ממשיכה בקו שבחרתי לשחרר את הציפיות והתסכולים ממנו, להקל עליו יותר ויותר בכך שאהיה שותפה מלאה בתחזוקת הבית (בכך אני גם מגדילה את העצמאות שלי, שזה 2 במחיר אחד), לא "לחפור" ולבקר אותו כמה שפחות.
בינתיים זה יוצר כבר אוירה הרבה יותר נעימה ביננו ובבית וגורם לו ליזום קצת יותר להתקרב אלי.
אתמול היינו בפאב והיה נחמד, אפילו נישק וחיבק אותי מיוזמתו איזה פעמיים והודה לי שהיה כייף איתי וקליל בלי חפירות.
כמובן שניצלתי את ההזדמנות להתבדח ברצינות ולומר לו שברור שרוצה לדבר על המצב ביננו (המיני) אבל מבינה שהוא לא אז אני משחררת.
בינתיים מודה כל יום על מה שכן יש לי (ויש הרבה טוב) ומתחזקת יותר ויותר.
מבחינתי יש שני תסריטים חיוביים (אחד יותר, אחד קצת פחות) שמכוונת להגיע אליהם:
הראשון - שהחברות וההתחשבות בו יגרמו לו לרצות להתקרב אלי יותר ויותר, גם מינית, ונגיע למינון של לשכב פעם בשבוע.
השני - שהחברות ביננו תלך ותגבר אבל התשוקה שלו לקיים יחסי מין תישאר מאוד נמוכה ואז מתוך חברות והתחשבות אמיתית זה בצרכי זו נחליט על להיפרד יפה או להמשיך כשותפים שמותר להם לקיים יחסי מין מחוץ לנישואים.
ברור שאני מייחלת לאופציה הראשונה, כדי לא לפרק את המשפחה, אבל גם האופציה השניה, אם תגיע ממקום של חברות והקשבה אמיתית, לא ממקום מאשים ודורש (אתה אמור וצריך לשכב איתי) היא לגיטימית.
מאוד מתחברת למה שמחליטה כתבה שיש לנו שיעורים ביחד לעבור ולא סתם בחרתי בו כבעלי ואב ילדי.
זה גם מאוד מעניין שבחרתי מישהו כל כך שונה ממני בצורך במגע ומין.
אולי זה גם אומר עלי משהו, על הצורך שלי בספייס. לא יודעת.
בכל מקרה, משתדלת לא לתת לעצמי להתקרבן, מזכירה לעצמי שהבחירה היא בידי בכל רגע ורגע, וכרגע בוחרת להישאר לחזק איתו את החברות ולבדוק אם יש סיכוי להצית את האש שהיתה שם פעם.
מעלה בי כל מיני תהיות, אולי יש משהו טוב בלחיות בלי מין, זה מאפשר להתרכז בדברים אחרים חשובים בחיים.
יום טוב שיהיה.
את גורמת לתהות לגבי זה, אולי באמת הוא הומו ואז הכול מובן.
מצד שני בפעם הבודדת שמצאתי תמונות של פורנו אצלו בפלאפון הן היו של נשים.
אולי זה כל כך מודחק אצלו. או שזה בכלל לא נכון. אולי הוא בעל ליבידו חלש, אולי הוא מרגיש שמין זה מעשה מלוכלך ואסור ולכן בורח ממנו, לא יודעת.
תודות - בתור צינור לתקשור - יש לך מושג אולי מה הקטע של בעלי?
בכל מקרה, אני לא מתכוונת לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח, או להסתפק בפתרונות שלא עובדים (כמו בחמש שנים האחרונות).
מבחינתי ברור שיש כאן בעיה, השאלה איך מפטלים בה.
כרגע ממשיכה בקו שבחרתי לשחרר את הציפיות והתסכולים ממנו, להקל עליו יותר ויותר בכך שאהיה שותפה מלאה בתחזוקת הבית (בכך אני גם מגדילה את העצמאות שלי, שזה 2 במחיר אחד), לא "לחפור" ולבקר אותו כמה שפחות.
בינתיים זה יוצר כבר אוירה הרבה יותר נעימה ביננו ובבית וגורם לו ליזום קצת יותר להתקרב אלי.
אתמול היינו בפאב והיה נחמד, אפילו נישק וחיבק אותי מיוזמתו איזה פעמיים והודה לי שהיה כייף איתי וקליל בלי חפירות.
כמובן שניצלתי את ההזדמנות להתבדח ברצינות ולומר לו שברור שרוצה לדבר על המצב ביננו (המיני) אבל מבינה שהוא לא אז אני משחררת.
בינתיים מודה כל יום על מה שכן יש לי (ויש הרבה טוב) ומתחזקת יותר ויותר.
מבחינתי יש שני תסריטים חיוביים (אחד יותר, אחד קצת פחות) שמכוונת להגיע אליהם:
הראשון - שהחברות וההתחשבות בו יגרמו לו לרצות להתקרב אלי יותר ויותר, גם מינית, ונגיע למינון של לשכב פעם בשבוע.
השני - שהחברות ביננו תלך ותגבר אבל התשוקה שלו לקיים יחסי מין תישאר מאוד נמוכה ואז מתוך חברות והתחשבות אמיתית זה בצרכי זו נחליט על להיפרד יפה או להמשיך כשותפים שמותר להם לקיים יחסי מין מחוץ לנישואים.
ברור שאני מייחלת לאופציה הראשונה, כדי לא לפרק את המשפחה, אבל גם האופציה השניה, אם תגיע ממקום של חברות והקשבה אמיתית, לא ממקום מאשים ודורש (אתה אמור וצריך לשכב איתי) היא לגיטימית.
מאוד מתחברת למה שמחליטה כתבה שיש לנו שיעורים ביחד לעבור ולא סתם בחרתי בו כבעלי ואב ילדי.
זה גם מאוד מעניין שבחרתי מישהו כל כך שונה ממני בצורך במגע ומין.
אולי זה גם אומר עלי משהו, על הצורך שלי בספייס. לא יודעת.
בכל מקרה, משתדלת לא לתת לעצמי להתקרבן, מזכירה לעצמי שהבחירה היא בידי בכל רגע ורגע, וכרגע בוחרת להישאר לחזק איתו את החברות ולבדוק אם יש סיכוי להצית את האש שהיתה שם פעם.
מעלה בי כל מיני תהיות, אולי יש משהו טוב בלחיות בלי מין, זה מאפשר להתרכז בדברים אחרים חשובים בחיים.
יום טוב שיהיה.
בעל שלא רוצה סקס
אני לא מתכוונת בכלל לחכות לו שישתנה או שיאהב אותי. למרות שאני עדיין אוהבת אותו, ברור לי שבידי רק לבחור באיזה קונספט יהיה הכי טוב להמשיך הלאה. אקשיב טוב טוב לעצמי.
מחליטה את מדהימה
בטוחה שתגיעי להחלטה הנכונה אם תמשיכי להיות נאמנה לעצמך ולהקשיב לקול הפנימי שלך.
לפחות את חווית/חווה סקס מעולה ומשוחרר איתו (בניגוד אלי), כשזה כבר מתקיים.
מצד שני אולי בגלל זה זה עוד יותר קשה לך בחודשים שהסקס בינכם לא מתקיים.
מבינה אותך מאוד מאוד, גם את הסיבות שהוא מוצא על מה לכעוס כדי להתרחק ולהצדיק שלא רוצה סקס.
בכלל, קראתי אתמול את כל הדף מהתחלה וראיתי כמה שאת תאומה שלי ושהסיפור שלנו דומה, חצי מהדברים שכתבת כאילו יצאו מתוך פי. מדהים.
והמרגיעון אומר לי "סקס זה רק סקס, לא יותר". יש חיים שלמים גם בלעדיו.
מחליטה את מדהימה
בטוחה שתגיעי להחלטה הנכונה אם תמשיכי להיות נאמנה לעצמך ולהקשיב לקול הפנימי שלך.
לפחות את חווית/חווה סקס מעולה ומשוחרר איתו (בניגוד אלי), כשזה כבר מתקיים.
מצד שני אולי בגלל זה זה עוד יותר קשה לך בחודשים שהסקס בינכם לא מתקיים.
מבינה אותך מאוד מאוד, גם את הסיבות שהוא מוצא על מה לכעוס כדי להתרחק ולהצדיק שלא רוצה סקס.
בכלל, קראתי אתמול את כל הדף מהתחלה וראיתי כמה שאת תאומה שלי ושהסיפור שלנו דומה, חצי מהדברים שכתבת כאילו יצאו מתוך פי. מדהים.
והמרגיעון אומר לי "סקס זה רק סקס, לא יותר". יש חיים שלמים גם בלעדיו.
בעל שלא רוצה סקס
האיש שלך אינו נוטה לממש את משיכתו לגברים גם כי לא נוכח בה בעצמו וגם כי מינון שלה מצביע עליו כהטרוסקסואל על פי המקובל.
אני בודאות יכולה להעיד על עצמי כנמשכת לגברים. מקבלת את מה שאתה אומר שיש בכולנו משיכה מסוימת לשני המינים אבל הדומיננטית היא הקובעת.
השאלה שלי היתה האם לדעתך הוא הומו מודחק, עקב חוסר הרצון והתשוקה שלו למין איתי. או שזה נובע מדברים אחרים. אתה במקרה יודע?
_המרגיעון אומר לי "סקס זה רק סקס, לא יותר". יש חיים שלמים גם בלעדיו.
במובן הזה, מזון הוא רק מזון.
יש חיים שלמים גם בלעדיו._
ללא מגע - הנך מעקרת את אחד משלושת אבני היסוד של הנפש החיה -
התכוונתי ללחיות ללא יחסי מין עם בן זוג, לא ללא מגע או אוננות, שמה לעשות, אני אוהבת ופורקת דרכה את היצר. במובן הזה האורגזמות הכי טובות שלי היו חד משמעית באוננות.
וגם מגע לא חסר, יש לי המון מגע וחיבוקים עם ביתי המקסימה.
ואם אקביל את מה שאתה אומר "מזון או רק מזון" - יותר נכון לומר "קינוחים וממתקים" הם רק קינוחים וממתקים, יש חיים שלמים בלעדיהם. כך אני רואה את יחסי המין בין בני זוג. אפשר להתקיים גם בלעדיהם ולעשות ביד (המזון הבסיסי שהוא צורך כדי לחיות ולהתקיים).
כמובן שאני רוצה לאכול את כל הארוחה, כולל מנת קינוח טעימה ולא רק להסתפק במנה ראשונה ועיקרית.
השאלה אם שווה לפרק משפחה בשביל זה.
אני בודאות יכולה להעיד על עצמי כנמשכת לגברים. מקבלת את מה שאתה אומר שיש בכולנו משיכה מסוימת לשני המינים אבל הדומיננטית היא הקובעת.
השאלה שלי היתה האם לדעתך הוא הומו מודחק, עקב חוסר הרצון והתשוקה שלו למין איתי. או שזה נובע מדברים אחרים. אתה במקרה יודע?
_המרגיעון אומר לי "סקס זה רק סקס, לא יותר". יש חיים שלמים גם בלעדיו.
במובן הזה, מזון הוא רק מזון.
יש חיים שלמים גם בלעדיו._
ללא מגע - הנך מעקרת את אחד משלושת אבני היסוד של הנפש החיה -
התכוונתי ללחיות ללא יחסי מין עם בן זוג, לא ללא מגע או אוננות, שמה לעשות, אני אוהבת ופורקת דרכה את היצר. במובן הזה האורגזמות הכי טובות שלי היו חד משמעית באוננות.
וגם מגע לא חסר, יש לי המון מגע וחיבוקים עם ביתי המקסימה.
ואם אקביל את מה שאתה אומר "מזון או רק מזון" - יותר נכון לומר "קינוחים וממתקים" הם רק קינוחים וממתקים, יש חיים שלמים בלעדיהם. כך אני רואה את יחסי המין בין בני זוג. אפשר להתקיים גם בלעדיהם ולעשות ביד (המזון הבסיסי שהוא צורך כדי לחיות ולהתקיים).
כמובן שאני רוצה לאכול את כל הארוחה, כולל מנת קינוח טעימה ולא רק להסתפק במנה ראשונה ועיקרית.
השאלה אם שווה לפרק משפחה בשביל זה.
בעל שלא רוצה סקס
איפה הייתי ללא הדף הזה. תודה תודה תודה.
נדמה לי שהבעיה הכי גדולה שתהיה לו בלהמשיך לחלוק איתי את חייו היא איבוד השליטה עלי, איבוד הבעלות. משהו בי מרגיש צורך חזק להתפרץ החוצה. גם הוא וגם אבי ז"ל שלטו בצורך שלי מילדות לפרוק עול במובן המיני ובכלל. אני חושבת שהיו לי פנטזיות מיניות כבר בכיתה א. כמובן שאפשרתי להם לשלוט בי בזה שהרגשתי שאני לא בסדר. אשמה.
אין לי יותר פנטזיות מיניות. לא יודעת אם אי פעם אחזור להרגיש אותן. אבל אני רוצה להשתחרר מעולו ומשליטתו בי ועכשיו יש לי סוד שלו ויש לי סיבה למסיבה להפסיק להתחשב בו ורצונותיו.
את זה הוא לא יאהב להערכתי ולערוותו שנחשפה הוא יתרגל.
נדמה לי שהבעיה הכי גדולה שתהיה לו בלהמשיך לחלוק איתי את חייו היא איבוד השליטה עלי, איבוד הבעלות. משהו בי מרגיש צורך חזק להתפרץ החוצה. גם הוא וגם אבי ז"ל שלטו בצורך שלי מילדות לפרוק עול במובן המיני ובכלל. אני חושבת שהיו לי פנטזיות מיניות כבר בכיתה א. כמובן שאפשרתי להם לשלוט בי בזה שהרגשתי שאני לא בסדר. אשמה.
אין לי יותר פנטזיות מיניות. לא יודעת אם אי פעם אחזור להרגיש אותן. אבל אני רוצה להשתחרר מעולו ומשליטתו בי ועכשיו יש לי סוד שלו ויש לי סיבה למסיבה להפסיק להתחשב בו ורצונותיו.
את זה הוא לא יאהב להערכתי ולערוותו שנחשפה הוא יתרגל.
בעל שלא רוצה סקס
מחליטה, מה בדיוק כתבת לו במכתב?
בעל שלא רוצה סקס
מסובכת
כתבת שראית פורנו נשים אצלו בנייד. גם אני ראיתי כזה בכל פעם שעקבתי. בעלי השאיר אותו במיוחד בשבילי. אפילו עד רגע לפני כמה ימים.
לגבי חוכמת ההמונים שהוזכרה פה למעלה. אם הוא לא שוכב איתך אז הוא הומו או בוגד או שניהם. כבר שמעתי הרבה סיפורים בחיי מגברים ונשים גם יחד. שמחתי שבעלי לפחות לא טיפוס שיבגוד. חה!
אני חושבת שגם אם הוא שוכב איתך הוא בוגד בך. ואם לא עכשיו אז פעם או בפעם אחרת .אם לא הוא אז את. אם אף אחד מכם, אז יש בעיה אחרת. נאמנות מינית כנראה מעולם לא הייתה ולא תהיה. היצרים חזקים מאיתנו ורק הנשמות מתאהבות להן. ואת סיפורי סינדרלה כתבו גברים כדי להכהות את חושינו ולהשאיר אותנו מצפות ומייחלות לשובם הרומנטי מהשדה שבו זיינו כבשה, מהקרב שבו אנסו את נשות האויבים וגם את בעליהם וגם עשו זאת אחד את השני. מי שלא עשה, לא פיזר מספיק את זרעו הלאה ולכן נולדו לו פחות ופחות צאצאים. מה שיש לנו היום הם גברים שהאבולוציה ביררה לנו והם רובם ככולם מחוברים מאוד למרכז גופם ולרובם זרע אלימות שעלול להתפרץ בתנאים הנכונים. וכן, יש להם גם הרבה תכונות מועילות וזה מה שיש.
כן תסלחו לי על הנאום אבל הוצאתי מרירות בדף שלי. מותר לי
כתבת שראית פורנו נשים אצלו בנייד. גם אני ראיתי כזה בכל פעם שעקבתי. בעלי השאיר אותו במיוחד בשבילי. אפילו עד רגע לפני כמה ימים.
לגבי חוכמת ההמונים שהוזכרה פה למעלה. אם הוא לא שוכב איתך אז הוא הומו או בוגד או שניהם. כבר שמעתי הרבה סיפורים בחיי מגברים ונשים גם יחד. שמחתי שבעלי לפחות לא טיפוס שיבגוד. חה!
אני חושבת שגם אם הוא שוכב איתך הוא בוגד בך. ואם לא עכשיו אז פעם או בפעם אחרת .אם לא הוא אז את. אם אף אחד מכם, אז יש בעיה אחרת. נאמנות מינית כנראה מעולם לא הייתה ולא תהיה. היצרים חזקים מאיתנו ורק הנשמות מתאהבות להן. ואת סיפורי סינדרלה כתבו גברים כדי להכהות את חושינו ולהשאיר אותנו מצפות ומייחלות לשובם הרומנטי מהשדה שבו זיינו כבשה, מהקרב שבו אנסו את נשות האויבים וגם את בעליהם וגם עשו זאת אחד את השני. מי שלא עשה, לא פיזר מספיק את זרעו הלאה ולכן נולדו לו פחות ופחות צאצאים. מה שיש לנו היום הם גברים שהאבולוציה ביררה לנו והם רובם ככולם מחוברים מאוד למרכז גופם ולרובם זרע אלימות שעלול להתפרץ בתנאים הנכונים. וכן, יש להם גם הרבה תכונות מועילות וזה מה שיש.
כן תסלחו לי על הנאום אבל הוצאתי מרירות בדף שלי. מותר לי
בעל שלא רוצה סקס
מחליטה לא הבנתי בכלל למה התכוונת בהודעה האחרונה. אני בטוחה ב 99.9% שבעלי לא בוגד בי. לגבי היותו הומו אין לי שמץ של מושג, למרות שאין שום סימן או רמז לכך. למשל כשגילה על דרור ממחוברים שהוא הומו הוא היה מאוד מופתע. ובכלל הוא מאוד הומופוב, כך שממש קשה לי לדמיין שזה מה שהוא.
בעל שלא רוצה סקס
ההומופובים הכי גדולים הם הומואים בעצמם. זה ידוע. מעבר לכך אין לי מושג על בעלך. דיברתי באופן כללי ממה שלמדתי בדרך הקשה.
בעל שלא רוצה סקס
ובכלל הוא מאוד הומופוב, כך שממש קשה לי לדמיין שזה מה שהוא.
המון הומואים הם הומופובים. בעיקר אלה שבארון
המון הומואים הם הומופובים. בעיקר אלה שבארון
בעל שלא רוצה סקס
מחליטה ומסובכת ,או בדמות אחרים, רגישות ומדהימות עוצמתיות ונוגעות,
שתהיה לכן שבת שלום, שבת מבורכת ויפה
שתהיה לכן שבת שלום, שבת מבורכת ויפה
בעל שלא רוצה סקס
החיים שלי איתו עוברים כמו סרט. הכאב שלי גדול מנשוא. התמימות הגדולה שבה נכנסתי לאהבה הזו. רוצה להקיא על חיי.
עשרים שנים אני מנסה לפתור את התעלומה הזו. חופרת ומתעמקת. יש לי חומר כתיבה לספר עב כרס. כל מה שעברנו ביחד.
ולכל דף שאכתוב עלי ועליו פתאום נוסף עוד דף, על חייו האחרים ברקע.
אני לא חושבת שארצה להמשיך את חיי איתו באותו הבית. בכל פעם שאראה אותו אזכור את האהבה הזו שלא הייתה שם באמת.
אני חושבת שאני גם מבינה מתי הדברים התחילו להתדרדר. זה לא ההריון או החתונה. זה היה כשחבר שלו חזר מטיול ארוך בחו"ל. גם הכיר שם חברה וחזר איתה. הם יצאו כל כמה שבועות לבלות ביחד, ערב של גברים עד 4 בלילה.
מאוד חיבבתי את החבר הזה ואף הפך לידיד טוב שלי. אבל לא הרגשתי טוב אף פעם כשיצא לבלות איתו. הייתי נתקפת חרדה. כשחזר אף פעם לא רצה סקס. אף פעם.
אני עדיין זוכרת שאחרי שנולד בני הבכור, משהו כמו חצי שנה. הוא חזר מבילוי עם אותו חבר ולמחרת שאלתי אותו אם הוא שוכב איתו, אם הוא הומו.
גם הפעם הוא נתן לי להרגיש שאני טיפוס קנאי, חשדן, אובססיבי וכך הפניתי עורף לאינסטינקטים שלי והתחלתי להרגיש שאני לא בסדר.
גם הפסיכולוגית שהלכתי אליה בזמנו ניסתה לעבוד איתי על רכושנות וקנאות יתר.
כשבני היה בן שנה, הלכנו להצגה ביחד עם אותו חבר. בערה חזרנו הביתה ורציתי לשכב איתו והוא לא רצה. אמר שהוא עייף.
הלכתי לחדר אחר ולא הצלחתי להירדם. בכיתי חרישית ואחר כך בכיתי בצעקות והוא לא הגיע אלי.
לאחר מכן לא הצלחתי להירדם עוד. חודשיים שכמעט לא ישנתי. כל מה שרציתי זה את האהבה שזכרתי מלפני שנה וחצי. שום דבר לא הכין אותי לקור הזה.
אז התחלתי עם כדורי שינה. לאחר כשנה נגמלתי מהם והתחלתי לישון כרגיל. הרדמתי את החושים שלי וניסיתי לראות את כל מה שטוב.
הלכנו פעם לארוחת ערב אצל זוג ידידים. כולם ידעו שהבעל הומו ושהתחתן כדי לרצות את משפחתו הדתית. אשתו סבלה מחרדות, כמוני.
דיברתי איתה כל הערב והיא שטחה בפני את החרדות ועודדתי אותה כי גם אני בסרט הזה ומתגברת.
כל הזמן שדיברתי איתה, חשבתי בליבי שהיא סובלת מחרדות כי כנראה שבעלה לא שוכב איתה והיא לא מבינה למה.
חשבתי שאני באותו סרט אבל לא יכולתי לדעת שזה בגלל שגם בעלי הומו. אבל חשבתי שמה שמה שאני עוברת דומה למה שמרגישה אשת הומו.
לא היה לכך סימן. בעלה היה יוצא מידי פעם לבדו. בעלי עם חבר. לחבר יש חברה. יותר מידי חשדות לא הגיוניים וזו בטח אני, שהולכת ומשתגעת.
תמיד היה לו תירוץ- זה בגלל שאנחנו רבים. בגלל שהוא לא אוהב את העבודה, או לא עובד. הוא מדוכא.
שנים חשבתי איך הוא ימצא את עצמו, איך לעזור לו שיהיה לו טוב ואז לנו יהיה טוב. כל עשרים השנים האחרונות בוזבזו במחשבות האלו.
בשבע השנים האחרונות חלה התדרדרות גם ביחסו אלי. נעשה יותר משפיל, מזלזל. גם ליד הילדים. לועג לי שאני שוכחת דברים.
לזה שאני לא מבינה, לא מקשיבה.
כמה נשים חיות כך? כמה נשים חיות בשקרים אחרים? המוני נשים מתוקות, רגישות ועדינות. מתאהבות בגברים גבריים ושתקנים. לא רוצים לדבר על כלום, תפסיקו לחפור הם אומרים לנו. מה הם מסתירים?
אני שוקעת עמוק בסרט של עצמי ותוהה איך אכין את ביתי לחיים? איך אכין את בני?
מה אספר להם על אביהם? מה אייעץ לביתי שלא תחיה בשקר. מה אגיד לבני שלא יתעלל באישה אחרת.
איך עושים זאת מבלי להפכם לממורמרים לפני שטעמו את הדבש השקרי ונהנו ממנו כמו שאני נהנתי.
ההנאה הייתה כל כך גדולה, והדבש במלכודת הפך מזמן למי סוכר עכורים שהרעילו וסיממו אותי ואני עדיין מחכה שיהפכו שוב לדבש.
זה הסרט בו צפיתי בבוקר: הר ברוקבק
למי שזה מעניין אותה
http://embed.novamov.com/embed.php?v=ql ... height=500
עשרים שנים אני מנסה לפתור את התעלומה הזו. חופרת ומתעמקת. יש לי חומר כתיבה לספר עב כרס. כל מה שעברנו ביחד.
ולכל דף שאכתוב עלי ועליו פתאום נוסף עוד דף, על חייו האחרים ברקע.
אני לא חושבת שארצה להמשיך את חיי איתו באותו הבית. בכל פעם שאראה אותו אזכור את האהבה הזו שלא הייתה שם באמת.
אני חושבת שאני גם מבינה מתי הדברים התחילו להתדרדר. זה לא ההריון או החתונה. זה היה כשחבר שלו חזר מטיול ארוך בחו"ל. גם הכיר שם חברה וחזר איתה. הם יצאו כל כמה שבועות לבלות ביחד, ערב של גברים עד 4 בלילה.
מאוד חיבבתי את החבר הזה ואף הפך לידיד טוב שלי. אבל לא הרגשתי טוב אף פעם כשיצא לבלות איתו. הייתי נתקפת חרדה. כשחזר אף פעם לא רצה סקס. אף פעם.
אני עדיין זוכרת שאחרי שנולד בני הבכור, משהו כמו חצי שנה. הוא חזר מבילוי עם אותו חבר ולמחרת שאלתי אותו אם הוא שוכב איתו, אם הוא הומו.
גם הפעם הוא נתן לי להרגיש שאני טיפוס קנאי, חשדן, אובססיבי וכך הפניתי עורף לאינסטינקטים שלי והתחלתי להרגיש שאני לא בסדר.
גם הפסיכולוגית שהלכתי אליה בזמנו ניסתה לעבוד איתי על רכושנות וקנאות יתר.
כשבני היה בן שנה, הלכנו להצגה ביחד עם אותו חבר. בערה חזרנו הביתה ורציתי לשכב איתו והוא לא רצה. אמר שהוא עייף.
הלכתי לחדר אחר ולא הצלחתי להירדם. בכיתי חרישית ואחר כך בכיתי בצעקות והוא לא הגיע אלי.
לאחר מכן לא הצלחתי להירדם עוד. חודשיים שכמעט לא ישנתי. כל מה שרציתי זה את האהבה שזכרתי מלפני שנה וחצי. שום דבר לא הכין אותי לקור הזה.
אז התחלתי עם כדורי שינה. לאחר כשנה נגמלתי מהם והתחלתי לישון כרגיל. הרדמתי את החושים שלי וניסיתי לראות את כל מה שטוב.
הלכנו פעם לארוחת ערב אצל זוג ידידים. כולם ידעו שהבעל הומו ושהתחתן כדי לרצות את משפחתו הדתית. אשתו סבלה מחרדות, כמוני.
דיברתי איתה כל הערב והיא שטחה בפני את החרדות ועודדתי אותה כי גם אני בסרט הזה ומתגברת.
כל הזמן שדיברתי איתה, חשבתי בליבי שהיא סובלת מחרדות כי כנראה שבעלה לא שוכב איתה והיא לא מבינה למה.
חשבתי שאני באותו סרט אבל לא יכולתי לדעת שזה בגלל שגם בעלי הומו. אבל חשבתי שמה שמה שאני עוברת דומה למה שמרגישה אשת הומו.
לא היה לכך סימן. בעלה היה יוצא מידי פעם לבדו. בעלי עם חבר. לחבר יש חברה. יותר מידי חשדות לא הגיוניים וזו בטח אני, שהולכת ומשתגעת.
תמיד היה לו תירוץ- זה בגלל שאנחנו רבים. בגלל שהוא לא אוהב את העבודה, או לא עובד. הוא מדוכא.
שנים חשבתי איך הוא ימצא את עצמו, איך לעזור לו שיהיה לו טוב ואז לנו יהיה טוב. כל עשרים השנים האחרונות בוזבזו במחשבות האלו.
בשבע השנים האחרונות חלה התדרדרות גם ביחסו אלי. נעשה יותר משפיל, מזלזל. גם ליד הילדים. לועג לי שאני שוכחת דברים.
לזה שאני לא מבינה, לא מקשיבה.
כמה נשים חיות כך? כמה נשים חיות בשקרים אחרים? המוני נשים מתוקות, רגישות ועדינות. מתאהבות בגברים גבריים ושתקנים. לא רוצים לדבר על כלום, תפסיקו לחפור הם אומרים לנו. מה הם מסתירים?
אני שוקעת עמוק בסרט של עצמי ותוהה איך אכין את ביתי לחיים? איך אכין את בני?
מה אספר להם על אביהם? מה אייעץ לביתי שלא תחיה בשקר. מה אגיד לבני שלא יתעלל באישה אחרת.
איך עושים זאת מבלי להפכם לממורמרים לפני שטעמו את הדבש השקרי ונהנו ממנו כמו שאני נהנתי.
ההנאה הייתה כל כך גדולה, והדבש במלכודת הפך מזמן למי סוכר עכורים שהרעילו וסיממו אותי ואני עדיין מחכה שיהפכו שוב לדבש.
זה הסרט בו צפיתי בבוקר: הר ברוקבק
למי שזה מעניין אותה
http://embed.novamov.com/embed.php?v=ql ... height=500
בעל שלא רוצה סקס
אני מודה לכל הנשים הרבות והאוהבות בחיי. מה היינו עושות אחת ללא השניה.
מודה לנשים הנהדרות כאן. אוהבת את כולכן.
מודה לצפריר שמקבל את מסריו טיפין טיפין ולא בבת אחת שיכולה לקטול. מודה לך על הזמן שאתה מקדיש לי ולעולם כולו.
תודה לך שאתה הגבר היחידי בסביבה שמספר לנו את האמת, את איך שהדברים עובדים באמת אצל המין הגברי, כי מעטים הם אלו שעושים זאת.
מבחינתם הם מעדיפים לסבול שאנחנו מדברות ומפרשות אותם לדעת כל עוד אנחנו לא יודעות באמת.
הכל בעדינות וברמיזות
תוך כדי שאתה מעודד אותנו גם להשלים נפשית עם עצמנו וגם עם העולם הפיזי הקשה כל כך.
מודה לנשים הנהדרות כאן. אוהבת את כולכן.
מודה לצפריר שמקבל את מסריו טיפין טיפין ולא בבת אחת שיכולה לקטול. מודה לך על הזמן שאתה מקדיש לי ולעולם כולו.
תודה לך שאתה הגבר היחידי בסביבה שמספר לנו את האמת, את איך שהדברים עובדים באמת אצל המין הגברי, כי מעטים הם אלו שעושים זאת.
מבחינתם הם מעדיפים לסבול שאנחנו מדברות ומפרשות אותם לדעת כל עוד אנחנו לא יודעות באמת.
הכל בעדינות וברמיזות
תוך כדי שאתה מעודד אותנו גם להשלים נפשית עם עצמנו וגם עם העולם הפיזי הקשה כל כך.
בעל שלא רוצה סקס
את באבל עכשיו, דברים יראו אחרת,
תהיה לך מערכת יחסים אוהבת והדדית, גם בה יהיה כאב, אבל תוכלו לצמוח ביחד הכל יבוא על מקומו בשלום, וכרגיל "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"
תהיה לך מערכת יחסים אוהבת והדדית, גם בה יהיה כאב, אבל תוכלו לצמוח ביחד הכל יבוא על מקומו בשלום, וכרגיל "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"
בעל שלא רוצה סקס
מחליטה יקרה, אין כל צורך להודות לאף אחד. הדף שלך עוזר לרבות ולרבים, אני מבטיחה לך! לי, למשל, הוא עזר.
אני חושבת שאת במצב טוב עכשיו, על אף הכאב הנורא. המחשבה שלך צלולה, את יודעת שאת נורמלית, את מסוגלת לראות את המבנה של היחסים והצמתים המרכזיים בהם.
מרגיז שבעלך אמר בטיפול שבגידה תוביל לפירוק היחסים, בעוד שגרם לך לחשוב שאת לא נורמלית ודכאונית לאורך זמן. זה תעתוע הרסני.
מצד שני, כמו שאחת אמרה, עוד נכונו לך חיים טובים. את יכולה למצוא בן זוג שמתאים לך, ולהיות שלמה ונחשקת ולהרגיש שיש התאמה בין עולמך הפנימי לחיצוני ושאת לא צריכה כל הזמן לשכנע את עצמך שמשהו בסדר כשהוא לא בסדר.
ויחד עם זה, את ובעלך יכולים להישאר חברים טובים. עכשיו הכול כואב. אבל אם יהיה לך טוב, זה אפשרי.
לדעתי, חבל על כל דקה שבה את יכולה להיות שלמה עם עצמך. אני לא מסכימה עם המתודה של צפריר שדוחפת להישאר ולהישאר ולהתפתל ולהתפתל בסבך יחסים, ולהמשיך לחשוב שבעלך הוא אהובך בעוד שהוא גורם לך להרגיש מטורפת ולא נחשקת כבר שנים כל כך רבות וממשיך להכחיש גם כשאת נטרפת מסבל.
אני לא חושבת שלמישהו יש כוח להשאיר אותך בתוך היחסים, כך שהשנה וחצי מאז שפתחת את הדף הן לא "בגלל" צפריר. אבל הייתי מקווה שתעיזי לחתוך. לדעתי, חבל על הזמן. ממש חבל.
אני חושבת שאת במצב טוב עכשיו, על אף הכאב הנורא. המחשבה שלך צלולה, את יודעת שאת נורמלית, את מסוגלת לראות את המבנה של היחסים והצמתים המרכזיים בהם.
מרגיז שבעלך אמר בטיפול שבגידה תוביל לפירוק היחסים, בעוד שגרם לך לחשוב שאת לא נורמלית ודכאונית לאורך זמן. זה תעתוע הרסני.
מצד שני, כמו שאחת אמרה, עוד נכונו לך חיים טובים. את יכולה למצוא בן זוג שמתאים לך, ולהיות שלמה ונחשקת ולהרגיש שיש התאמה בין עולמך הפנימי לחיצוני ושאת לא צריכה כל הזמן לשכנע את עצמך שמשהו בסדר כשהוא לא בסדר.
ויחד עם זה, את ובעלך יכולים להישאר חברים טובים. עכשיו הכול כואב. אבל אם יהיה לך טוב, זה אפשרי.
לדעתי, חבל על כל דקה שבה את יכולה להיות שלמה עם עצמך. אני לא מסכימה עם המתודה של צפריר שדוחפת להישאר ולהישאר ולהתפתל ולהתפתל בסבך יחסים, ולהמשיך לחשוב שבעלך הוא אהובך בעוד שהוא גורם לך להרגיש מטורפת ולא נחשקת כבר שנים כל כך רבות וממשיך להכחיש גם כשאת נטרפת מסבל.
אני לא חושבת שלמישהו יש כוח להשאיר אותך בתוך היחסים, כך שהשנה וחצי מאז שפתחת את הדף הן לא "בגלל" צפריר. אבל הייתי מקווה שתעיזי לחתוך. לדעתי, חבל על הזמן. ממש חבל.
-
האחת_הראשונה*
- הודעות: 7
- הצטרפות: 10 דצמבר 2014, 15:56
בעל שלא רוצה סקס
מחליטה יקרה.
כמה עצוב ונוגע ללב את כותבת. סבלת הרבה לאורך השנים ויש לך זכות לכעוס ולהתעצב על כך.
ועם זאת, אין לי ספק שאת עכשיו במקום טוב וחיובי יותר, שבו את יכולה להתחיל להבין מה קרה ומה אפשר לעשות.
ושוב אני מסכימה עם אחת: עוד נכונות לך ימים טובים וודאי גם זוגיות מאושרת.
זה במיוחד נגע ללבי:
איך אכין את ביתי לחיים? איך אכין את בני?
ואני חושבת שהתשובה נעוצה בעיקר כאן:
הרדמתי את החושים שלי וניסיתי לראות את כל מה שטוב.
הפניתי עורף לאינסטינקטים שלי והתחלתי להרגיש שאני לא בסדר.
למדתי אותם להקשיב לתחושות הבטן שלהם, לסמוך על עצמם.
הם לא צריכים לספוג חרא כדי להבין את האמת הפשוטה הזו, זה משהו שמטפחים אותו עם השנים, עם אימון והדרכה נכונה.
מי כמוך יודעת כמה זה חשוב ונכון - בזה תוכלי לחולל שינוי אמיתי בחייהם.
עוקבת וחושבת עלייך
כמה עצוב ונוגע ללב את כותבת. סבלת הרבה לאורך השנים ויש לך זכות לכעוס ולהתעצב על כך.
ועם זאת, אין לי ספק שאת עכשיו במקום טוב וחיובי יותר, שבו את יכולה להתחיל להבין מה קרה ומה אפשר לעשות.
ושוב אני מסכימה עם אחת: עוד נכונות לך ימים טובים וודאי גם זוגיות מאושרת.
זה במיוחד נגע ללבי:
איך אכין את ביתי לחיים? איך אכין את בני?
ואני חושבת שהתשובה נעוצה בעיקר כאן:
הרדמתי את החושים שלי וניסיתי לראות את כל מה שטוב.
הפניתי עורף לאינסטינקטים שלי והתחלתי להרגיש שאני לא בסדר.
למדתי אותם להקשיב לתחושות הבטן שלהם, לסמוך על עצמם.
הם לא צריכים לספוג חרא כדי להבין את האמת הפשוטה הזו, זה משהו שמטפחים אותו עם השנים, עם אימון והדרכה נכונה.
מי כמוך יודעת כמה זה חשוב ונכון - בזה תוכלי לחולל שינוי אמיתי בחייהם.
עוקבת וחושבת עלייך
בעל שלא רוצה סקס
אין קוראת אלא מנכיחה לתודות את התנגדותו לדבריו שלו,
הרי הכל אחד.
שני הצדדים קוראת ותודות הם הילד הקטן והילדה הקטנה שבנו שמתקוטטים.
הרי הכל אחד.
שני הצדדים קוראת ותודות הם הילד הקטן והילדה הקטנה שבנו שמתקוטטים.
בעל שלא רוצה סקס
סוף סוף בוכה. הרבה.
_מה שכן, נטייתך לאזן את מה שמחוץ לך על מנת שזה יאזן את מה שבתוכך - קיבלה פלטפורמה מצוינת - והשתמשת בה.
בעשרים שנה האלה רגעי החסד, ההנאה, היצירה, החיות והשלמות שלך - היו עשרות מונים מראייתך כעת._
הכל אמת
הם לא מסתירים בכוונה יקירה, הם למדו שאסור להם לדבר.
כנראה סיפר לשתי חברות קודמות שהיו לו לזמן קצר והן נטשו אותו מיד. אף פעם לא הסביר למה. רק אמר שהוא לא יודע
_לדעת שאת אדם שלם ואהוב. אהוב עד כדי כך שאדם נהדר באמת שיקר אותך כל הרבה שנים על מנת שלא תלכי.
וגם את זה את מוזמנת לקבל - הוא באמת אוהב אותך, את ילדיו, את המשפחה כולה._
גם את זה הרגישו חושי כל השנים . כנראה בגלל זה לא יכולתי לעזוב
_הגרלת בחייך להתאהב אהבה מלאה במושא בלתי מושג באופן מלא,
באדם שלא תוכלי לקבל את כולו תמיד._
אני רוצה לסיים בזאת את הכתיבה בדף הזה ולפתוח דף אחר. דף שיקום עצמי שבו אכתוב את מחשבותי הספונטניות. יש לי הרבה בראש ואני חייבת להוציא אותן. מוזמנות ומוזמנים להיפגש איתי שם.
באהבה רבה, מחליטה.
_מה שכן, נטייתך לאזן את מה שמחוץ לך על מנת שזה יאזן את מה שבתוכך - קיבלה פלטפורמה מצוינת - והשתמשת בה.
בעשרים שנה האלה רגעי החסד, ההנאה, היצירה, החיות והשלמות שלך - היו עשרות מונים מראייתך כעת._
הכל אמת
הם לא מסתירים בכוונה יקירה, הם למדו שאסור להם לדבר.
כנראה סיפר לשתי חברות קודמות שהיו לו לזמן קצר והן נטשו אותו מיד. אף פעם לא הסביר למה. רק אמר שהוא לא יודע
_לדעת שאת אדם שלם ואהוב. אהוב עד כדי כך שאדם נהדר באמת שיקר אותך כל הרבה שנים על מנת שלא תלכי.
וגם את זה את מוזמנת לקבל - הוא באמת אוהב אותך, את ילדיו, את המשפחה כולה._
גם את זה הרגישו חושי כל השנים . כנראה בגלל זה לא יכולתי לעזוב
_הגרלת בחייך להתאהב אהבה מלאה במושא בלתי מושג באופן מלא,
באדם שלא תוכלי לקבל את כולו תמיד._
- חלמתי עליו הרבה פעמים בחיי ובכל החלומות אנחנו לא מצליחים לשכב ולהתקרב. הוא תמיד רוצה אשה אחרת. באף אחד מהחלומות הוא לא שלי ממש.
אני רוצה לסיים בזאת את הכתיבה בדף הזה ולפתוח דף אחר. דף שיקום עצמי שבו אכתוב את מחשבותי הספונטניות. יש לי הרבה בראש ואני חייבת להוציא אותן. מוזמנות ומוזמנים להיפגש איתי שם.
באהבה רבה, מחליטה.
בעל שלא רוצה סקס
שהרי נזקקת לשלול את דברי האחר (מה שבחוץ) על מנת להדגיש את דבריה (מה שבא מבפנים) - עדיין.
אכן, חלק מדעתי היא שלילה של הטענות שעומדות בבסיס ההדרכה הזו. דעות רבות אגב הן שלילה של אחרות, ואין זה הופך אותן לפחות חיוביות. מהצד שלהן, הן נראות חיוביות. משום שיש הנכחה בולטת של המשנה הזו, אני אכן מתנגדת לה במעגלים מסוימים.
איני מקבלת את ההבחנה החותכת בין הבפנים לבחוץ.
_בבסיס המשנה הזו - אדם שלם עם עצמו - זה האיזון המתבקש.
בבסיס ההדרכה הזו - איך לעשות זאת - בלי להיות תלוי במה שקורה בחוץ - עד כמה שניתן._
ופה הפרדוקס בעיני. שהרי שוב ושוב מחליטה מציגה טענה על ה"בפנים" שלה, ותודות סותר אותה, שולל את דבריה ומציע לה חלופה חיצונית לה (שהיא דעתו שלו):
לדוגמה,
נדמה לי שהבעיה הכי גדולה שתהיה לו בלהמשיך לחלוק איתי את חייו היא איבוד השליטה עלי, איבוד הבעלות
והתשובה של תודות
לא הוא מאבד בעלות - את מאבדת.
גם הוא וגם אבי ז"ל שלטו בצורך שלי מילדות לפרוק עול במובן המיני ובכלל.
והתשובה של תודות:
לא הוא שלט בך ולא אביך שלט בך ולא 'ואליו תשוקתך והוא ימשול בך' -
מחליטה כותבת:
מה שהכי קשה בכל הסיפור הזה שהוא לא באמת אוהב ולא באמת אכפת לו ממני כי אם כן, היה מקריב את סודו ולו כדי להציל אותי מעצמי.
ותשובתו של תודות היא שזו זווית להתבונן דרכך אך:
_אין הדבר נכון.
האיש אוהב אותך ואת העדפתו הראשונה, וטוב שתדעי את זה כי זה המצב._
איני מגנה את התפיסה ומעריכה את השקעתו של תודות. אבל מנסה להראות את המחיר האפשרי שלה: חיזוק התחושה של אי הביטחון בדעותיה של מחליטה עצמה--מה שאפיין אותה לאורך רוב הנישואין. ערעור על טענותיה של מחליטה לדעתי עלול לקחת חלק בהשתהות הארוכה שלה ביחסים מתעתעים מתוך תקווה שהם ישתנו כשהם לא ממש.
אכן, חלק מדעתי היא שלילה של הטענות שעומדות בבסיס ההדרכה הזו. דעות רבות אגב הן שלילה של אחרות, ואין זה הופך אותן לפחות חיוביות. מהצד שלהן, הן נראות חיוביות. משום שיש הנכחה בולטת של המשנה הזו, אני אכן מתנגדת לה במעגלים מסוימים.
איני מקבלת את ההבחנה החותכת בין הבפנים לבחוץ.
_בבסיס המשנה הזו - אדם שלם עם עצמו - זה האיזון המתבקש.
בבסיס ההדרכה הזו - איך לעשות זאת - בלי להיות תלוי במה שקורה בחוץ - עד כמה שניתן._
ופה הפרדוקס בעיני. שהרי שוב ושוב מחליטה מציגה טענה על ה"בפנים" שלה, ותודות סותר אותה, שולל את דבריה ומציע לה חלופה חיצונית לה (שהיא דעתו שלו):
לדוגמה,
נדמה לי שהבעיה הכי גדולה שתהיה לו בלהמשיך לחלוק איתי את חייו היא איבוד השליטה עלי, איבוד הבעלות
והתשובה של תודות
לא הוא מאבד בעלות - את מאבדת.
גם הוא וגם אבי ז"ל שלטו בצורך שלי מילדות לפרוק עול במובן המיני ובכלל.
והתשובה של תודות:
לא הוא שלט בך ולא אביך שלט בך ולא 'ואליו תשוקתך והוא ימשול בך' -
מחליטה כותבת:
מה שהכי קשה בכל הסיפור הזה שהוא לא באמת אוהב ולא באמת אכפת לו ממני כי אם כן, היה מקריב את סודו ולו כדי להציל אותי מעצמי.
ותשובתו של תודות היא שזו זווית להתבונן דרכך אך:
_אין הדבר נכון.
האיש אוהב אותך ואת העדפתו הראשונה, וטוב שתדעי את זה כי זה המצב._
איני מגנה את התפיסה ומעריכה את השקעתו של תודות. אבל מנסה להראות את המחיר האפשרי שלה: חיזוק התחושה של אי הביטחון בדעותיה של מחליטה עצמה--מה שאפיין אותה לאורך רוב הנישואין. ערעור על טענותיה של מחליטה לדעתי עלול לקחת חלק בהשתהות הארוכה שלה ביחסים מתעתעים מתוך תקווה שהם ישתנו כשהם לא ממש.
בעל שלא רוצה סקס
רוצה להוסיף, אני מבינה שייתכן שתודות מציג נקודת מבט גברית שהיא בעלת ערך אינפורמטיבי ואחר. אבל השלילה הקבועה של האופן שבו מחליטה רואה את הדברים לא מסתדרת עם:
_בבסיס המשנה הזו - אדם שלם עם עצמו - זה האיזון המתבקש.
בבסיס ההדרכה הזו - איך לעשות זאת - בלי להיות תלוי במה שקורה בחוץ - עד כמה שניתן._
זאת משום שהיא מראה שהאופן שבו מחליטה רואה את הדברים הוא לא נכון באופן עקבי, וכדאי לה להסתכל בפרשנות חיצונית כדי לראות אותם נכוחה. זוהי המלצה להיתלות בדברים חיצוניים כדי לסדר את המחשבות של מחליטה לכאורה בכיוון הנכון.
אני לעומת זאת, סמכתי לחלוטין על דברי מחליטה. לי זה היה ברור שהיא רואה את בעלה כמות שהוא (על מורכבותו כמובן).
אני חושבת, לסיום, שזו מחלוקת שאולי בעצמה עזרה למחליטה. אני יותר נוטה לחשוב שהסתירה הקבועה של מה שהיא אומרת התחברה לסתירה הקבועה שקיבלה מבעלה וגרמה לה להשתהות עוד שנה וחצי. אבל עם זאת, מחליטה מעריכה את דברי תודות ומודה עליהם, כך שעזרו לה בוודאי.
מחליטה יקרה וגיבורה, אקרא אותך גם בדף הבא
_בבסיס המשנה הזו - אדם שלם עם עצמו - זה האיזון המתבקש.
בבסיס ההדרכה הזו - איך לעשות זאת - בלי להיות תלוי במה שקורה בחוץ - עד כמה שניתן._
זאת משום שהיא מראה שהאופן שבו מחליטה רואה את הדברים הוא לא נכון באופן עקבי, וכדאי לה להסתכל בפרשנות חיצונית כדי לראות אותם נכוחה. זוהי המלצה להיתלות בדברים חיצוניים כדי לסדר את המחשבות של מחליטה לכאורה בכיוון הנכון.
אני לעומת זאת, סמכתי לחלוטין על דברי מחליטה. לי זה היה ברור שהיא רואה את בעלה כמות שהוא (על מורכבותו כמובן).
אני חושבת, לסיום, שזו מחלוקת שאולי בעצמה עזרה למחליטה. אני יותר נוטה לחשוב שהסתירה הקבועה של מה שהיא אומרת התחברה לסתירה הקבועה שקיבלה מבעלה וגרמה לה להשתהות עוד שנה וחצי. אבל עם זאת, מחליטה מעריכה את דברי תודות ומודה עליהם, כך שעזרו לה בוודאי.
מחליטה יקרה וגיבורה, אקרא אותך גם בדף הבא
בעל שלא רוצה סקס
_במובן הזה חוסר התשוקה שלו איננה כנגדך אלא חוסר תשוקה כללית בחייו. התבונני.
כאשר היצירה מושתקת היצר לא יוצא מגדרו.
לגבי היותו הומו או לא, אף גבר לא יפתה אותו שכן אינו נמשך שמה_
לאחר סופשבוע קשה של בכי שמתפרץ בי ומחשבות קשות שאולי ההסבר היחידי והמתבקש הוא שהוא הומו ולעולם לא ימשך אלי, אני מוצאת את מילים אלו מרגיעות ומנחמות.
זה נכון, הוא בסוג של דיכאון סמוי. מתפקד והכול אבל לא ממש מאושר. ומשם כנראה הכול יוצא, הכעסים, ההתפרצויות, המרחק שמייצר.
ולפי מה שאתה כותב הוא ל נמשך לגברים.
השאלה היא מה עלי לעשות.
אני נפגעת כל פעם מחדש.
אתמול שוב דיבר אלי בחוסר סבלנות והרחיק אותו ממנו בכעס.
הלכתי לסלון ומחשבות קשות בראשי. בבוקר אמרתי בוקר טוב אבל שמרתי על מרחק.
הוא שם לב, הוא לא אדיוט. בא לבקש סליחה. אבל הפעם לא התרצתי כל כך בקלות והוא ישר נלחץ והתחיל להתגונן.
יצאנו לשמש עם חברים ופשוט שאפתי אוויר. ראה שקצת בכיתי מאחורי המשקפי שמש (הסתמסתי עם אחי ובכיתי תוך כדי חרישית) ושאל מה קרה.
אמרתי שלא רוצה לדבר כי הרי לא באמת רוצה לשמוע. כשהתעקש אמרתי לו שמרגישה שבורח ממגע איתי.
שוב נלחץ ואמר הבטחת לי זמן בלי להעלות את זה כל שבוע מחדש. אמרתי נכון, אבל זה קשה לי ואם אתה לא רוצה לא נדבר על זה.
ראה שאני מאוד מעורערת וכשנכנסנו לרכב פתאום זרק לאויר: נלך לצימר בינואר. לא הצלחתי להתלהב אפילו. עניתי אוקי.
אז נכון, מבחינה חברית אנחנו מתקדמים, פחות רבים ומתווכחים על גידול הילדה, אני יותר משתדלת בבית והוא מעריך את זה.
פה ושם הוא נוגע בי מגע חברי ולא מיני: נשיקת ציפור, ליטוף.
אבל אין תשוקה. אין סקס. ועלי להשלים עם זה שזה מה שיכול לתת כרגע.
השאלה אם זה הפיך.
פתאום לא סומכת על הזכרון שלי, איך זה היה כל השנים.
גם כשלא היה סקס לעיתי תכופות היה המון מגע לאורך היום. חיבוקים, רצון לקרבה.
תמיד לי היה רצון גדול יותר אבל הרגשתי שהוא לא מתרחק.
בשנה האחרונה אני ממש מרגישה שהוא דוחה אותי. או מסמן עלי וי. כאילו נוגע בי לשניה לא ממצה כדי שלא אוכל לבוא בטענות.
קוראת כתבה אי שם למעלה שיש טיפוסים קרים וחמים. כן, הוא טיפוס די קר. ואני ההפך.
מרגישה שבסופשים הכי קשה לי כי אז יש יותר ציפיה להתקרבות. במהלך השבוע כל אחד עסוק בחייו.
במובן הזה שמחה לחזור מחר לשגרה.
ושוב מחליטה לנשום ולא להחליט כלום.
לא שלמה עם ושם אפשרות. לכן, לעצור. לנשום. לחיות. להנות מהיומיום שלי, לא לתת לזה להפיל אותי לדיכאון. הכול אפשרי.
גם לעזוב ולהתחיל מהתחלה אם לא תהיה ברירה טובה יותר.
כרגע עוד לא יודעת אם יש מוצא. רוצה לקוות שכן. כי אני כל כך אוהבת אותו למרות הכול. ואת המשפחה שבנינו יחד.
כאשר היצירה מושתקת היצר לא יוצא מגדרו.
לגבי היותו הומו או לא, אף גבר לא יפתה אותו שכן אינו נמשך שמה_
לאחר סופשבוע קשה של בכי שמתפרץ בי ומחשבות קשות שאולי ההסבר היחידי והמתבקש הוא שהוא הומו ולעולם לא ימשך אלי, אני מוצאת את מילים אלו מרגיעות ומנחמות.
זה נכון, הוא בסוג של דיכאון סמוי. מתפקד והכול אבל לא ממש מאושר. ומשם כנראה הכול יוצא, הכעסים, ההתפרצויות, המרחק שמייצר.
ולפי מה שאתה כותב הוא ל נמשך לגברים.
השאלה היא מה עלי לעשות.
אני נפגעת כל פעם מחדש.
אתמול שוב דיבר אלי בחוסר סבלנות והרחיק אותו ממנו בכעס.
הלכתי לסלון ומחשבות קשות בראשי. בבוקר אמרתי בוקר טוב אבל שמרתי על מרחק.
הוא שם לב, הוא לא אדיוט. בא לבקש סליחה. אבל הפעם לא התרצתי כל כך בקלות והוא ישר נלחץ והתחיל להתגונן.
יצאנו לשמש עם חברים ופשוט שאפתי אוויר. ראה שקצת בכיתי מאחורי המשקפי שמש (הסתמסתי עם אחי ובכיתי תוך כדי חרישית) ושאל מה קרה.
אמרתי שלא רוצה לדבר כי הרי לא באמת רוצה לשמוע. כשהתעקש אמרתי לו שמרגישה שבורח ממגע איתי.
שוב נלחץ ואמר הבטחת לי זמן בלי להעלות את זה כל שבוע מחדש. אמרתי נכון, אבל זה קשה לי ואם אתה לא רוצה לא נדבר על זה.
ראה שאני מאוד מעורערת וכשנכנסנו לרכב פתאום זרק לאויר: נלך לצימר בינואר. לא הצלחתי להתלהב אפילו. עניתי אוקי.
אז נכון, מבחינה חברית אנחנו מתקדמים, פחות רבים ומתווכחים על גידול הילדה, אני יותר משתדלת בבית והוא מעריך את זה.
פה ושם הוא נוגע בי מגע חברי ולא מיני: נשיקת ציפור, ליטוף.
אבל אין תשוקה. אין סקס. ועלי להשלים עם זה שזה מה שיכול לתת כרגע.
השאלה אם זה הפיך.
פתאום לא סומכת על הזכרון שלי, איך זה היה כל השנים.
גם כשלא היה סקס לעיתי תכופות היה המון מגע לאורך היום. חיבוקים, רצון לקרבה.
תמיד לי היה רצון גדול יותר אבל הרגשתי שהוא לא מתרחק.
בשנה האחרונה אני ממש מרגישה שהוא דוחה אותי. או מסמן עלי וי. כאילו נוגע בי לשניה לא ממצה כדי שלא אוכל לבוא בטענות.
קוראת כתבה אי שם למעלה שיש טיפוסים קרים וחמים. כן, הוא טיפוס די קר. ואני ההפך.
מרגישה שבסופשים הכי קשה לי כי אז יש יותר ציפיה להתקרבות. במהלך השבוע כל אחד עסוק בחייו.
במובן הזה שמחה לחזור מחר לשגרה.
ושוב מחליטה לנשום ולא להחליט כלום.
לא שלמה עם ושם אפשרות. לכן, לעצור. לנשום. לחיות. להנות מהיומיום שלי, לא לתת לזה להפיל אותי לדיכאון. הכול אפשרי.
גם לעזוב ולהתחיל מהתחלה אם לא תהיה ברירה טובה יותר.
כרגע עוד לא יודעת אם יש מוצא. רוצה לקוות שכן. כי אני כל כך אוהבת אותו למרות הכול. ואת המשפחה שבנינו יחד.
בעל שלא רוצה סקס
_קוראת,
אני מודה לך ששחררת אותי והסכמת להתייחס לדברי 'תודות'.
צפריר_
אני מתנצלת על שלא עשיתי כך קודם. זה לא היה לעניין. זה נבע מתוך חוסר חשיבה, לא מתוך זלזול.אבל הייתי צריכה להקפיד על כך. סליחה!
אני מודה לך ששחררת אותי והסכמת להתייחס לדברי 'תודות'.
צפריר_
אני מתנצלת על שלא עשיתי כך קודם. זה לא היה לעניין. זה נבע מתוך חוסר חשיבה, לא מתוך זלזול.אבל הייתי צריכה להקפיד על כך. סליחה!
-
מציץ_לרגע*
- הודעות: 7
- הצטרפות: 16 דצמבר 2010, 14:49
בעל שלא רוצה סקס
מקובל על כולנו שהדף הזה הוא מקום וירטואלי בו נפגשים אנשים שלא מכירים זה את זה.
לכול אחד יש שם שהוא בוחר לעצמו שאמור לייצג את מי שהוא חושב שהוא - כרטיס ביקור.
וכמו שאומר הצהוב: בצד השני יושב אדם - אבל מי הוא?
לא אדע כנראה לעולם כי האדם שיושב מול המסך וקורא את דברי קיים בעצם רק בתודעה שלי.
אין לו עבורי קיום מלבד זה שבתודעה שלי.
זה מקובל על כולנו אבל קשה לנו להבין שככה זה גם בחיים הפיזיים.
החיים שאנחנו קוראים להם בטעות אמיתיים.
גם כאן וגם שם, אנחנו פוגשים אדם ומקיימים איתו אינטראקציה.
אמנם, האינטראקציה מורכבת יותר ממה שמאפשר המרחב הוירטואלי.
אפשר לראות, אפשר לשמוע, אפשר לעשות סקס (אפשר גם לא...)
אבל בכל מקרה, האדם שנמצא לכאורה מולנו נמצא בעצם רק בתוכנו ובדימיון שלנו.
אנחנו יוצרים אותו. אנחנו מתקשרים רק איתו (עם הדמות שבתודעה) ואף פעם לא עם האדם האמיתי שמעבר למסך ולמקלדת.
כיצד אנחנו מתקשרים. בין היתר בעזרת מונחים טכנולוגיים בהוויתם כמו שפה.
בעל, אישה, סקס, מיניות וזוגיות אלו מונחים שאנחנו המצאנו ואנחנו כובלים את עצמנו אליהם
אנחנו מניחים שבעל ואישה צריכים לקיים סקס וצריכים מיניות וצריכים זוגיות
אם נלך שוב לטכנולוגיה אלו מילים שקשורות זו לזו בקשר קבוצתי.
כלומר, אם פלונית אלמונית היא אשתי אז כמו במתמטיקה נגזר מזה ללא אפשרות אחרת שהיא גם חברתי לחיים, גם אם ילדי, גם שותפתי היחידה למעשה הסקס (אני אישית מעדיף את מעשה האהבה)
זה טיבן של המילים. הן אמורות לבנות בבת אחת מבנה שלם של משמעות בתודעה.
זה תפקידה של המילה אבל זו גם ערמומיותה והחסרון הגדול שלה.
בכל פעם שאותם הדברים שהמצאנו להם מילים
כל הדברים שצריכים לעבוד כמו בספר
לא עובדים במציאות (הבעל לא רוצה סקס) זו הזדמנות טובה להכנס פנימה ולחקור
החקירה היא אף פעם לא בסגנון למה הוא לא רוצה סקס - הרי הוא לא קיים באמת.
השאלה צריכה להיות שאלה לא שיפוטית אלא חוקרת בסגנון:
למה אני בחרתי בבעל שלא רוצה סקס?
למה אני נשארת עם בעל שלא רוצה סקס?
למה אני פותרת את עצמי בזה שהוא הומו?
ואם אני לא מברר עם עצמי את הסוגיה אני נשאר תקוע ב:
לנסות להבין אותו
לנסות למצוא את האשם בו (או בי)
אפשר פשוט להעביר ככה חלק גדול מהחיים בדריכה במקום.
ואם הוא לא רוצה סקס ואם הוא הומו אז מה זה אומר שאת צריכה להפרד ממנו?
שוב משוואה מתמטית שאמורה לחייב אותך לעשות משהו - שוב בגללו.
מציע לך פשוט שתהיי את. איתו, בלעדיו, עם סקס איתו, בלי סקס איתו, עם סקס עם אחר,
תשאלי את עצמך מי את שכן אותו בעל שלא רוצה סקס בא ללמד אותך פרק משמעותי באהבה.
אל תבזבזי את ההזדמנות ללמוד ממנו על עצמך ועל הפרק הבא בחייך שיכול להיות איתו, בלעדיו עם סקס ובלעדיו
בהצלחה
לכול אחד יש שם שהוא בוחר לעצמו שאמור לייצג את מי שהוא חושב שהוא - כרטיס ביקור.
וכמו שאומר הצהוב: בצד השני יושב אדם - אבל מי הוא?
לא אדע כנראה לעולם כי האדם שיושב מול המסך וקורא את דברי קיים בעצם רק בתודעה שלי.
אין לו עבורי קיום מלבד זה שבתודעה שלי.
זה מקובל על כולנו אבל קשה לנו להבין שככה זה גם בחיים הפיזיים.
החיים שאנחנו קוראים להם בטעות אמיתיים.
גם כאן וגם שם, אנחנו פוגשים אדם ומקיימים איתו אינטראקציה.
אמנם, האינטראקציה מורכבת יותר ממה שמאפשר המרחב הוירטואלי.
אפשר לראות, אפשר לשמוע, אפשר לעשות סקס (אפשר גם לא...)
אבל בכל מקרה, האדם שנמצא לכאורה מולנו נמצא בעצם רק בתוכנו ובדימיון שלנו.
אנחנו יוצרים אותו. אנחנו מתקשרים רק איתו (עם הדמות שבתודעה) ואף פעם לא עם האדם האמיתי שמעבר למסך ולמקלדת.
כיצד אנחנו מתקשרים. בין היתר בעזרת מונחים טכנולוגיים בהוויתם כמו שפה.
בעל, אישה, סקס, מיניות וזוגיות אלו מונחים שאנחנו המצאנו ואנחנו כובלים את עצמנו אליהם
אנחנו מניחים שבעל ואישה צריכים לקיים סקס וצריכים מיניות וצריכים זוגיות
אם נלך שוב לטכנולוגיה אלו מילים שקשורות זו לזו בקשר קבוצתי.
כלומר, אם פלונית אלמונית היא אשתי אז כמו במתמטיקה נגזר מזה ללא אפשרות אחרת שהיא גם חברתי לחיים, גם אם ילדי, גם שותפתי היחידה למעשה הסקס (אני אישית מעדיף את מעשה האהבה)
זה טיבן של המילים. הן אמורות לבנות בבת אחת מבנה שלם של משמעות בתודעה.
זה תפקידה של המילה אבל זו גם ערמומיותה והחסרון הגדול שלה.
בכל פעם שאותם הדברים שהמצאנו להם מילים
כל הדברים שצריכים לעבוד כמו בספר
לא עובדים במציאות (הבעל לא רוצה סקס) זו הזדמנות טובה להכנס פנימה ולחקור
החקירה היא אף פעם לא בסגנון למה הוא לא רוצה סקס - הרי הוא לא קיים באמת.
השאלה צריכה להיות שאלה לא שיפוטית אלא חוקרת בסגנון:
למה אני בחרתי בבעל שלא רוצה סקס?
למה אני נשארת עם בעל שלא רוצה סקס?
למה אני פותרת את עצמי בזה שהוא הומו?
ואם אני לא מברר עם עצמי את הסוגיה אני נשאר תקוע ב:
לנסות להבין אותו
לנסות למצוא את האשם בו (או בי)
אפשר פשוט להעביר ככה חלק גדול מהחיים בדריכה במקום.
ואם הוא לא רוצה סקס ואם הוא הומו אז מה זה אומר שאת צריכה להפרד ממנו?
שוב משוואה מתמטית שאמורה לחייב אותך לעשות משהו - שוב בגללו.
מציע לך פשוט שתהיי את. איתו, בלעדיו, עם סקס איתו, בלי סקס איתו, עם סקס עם אחר,
תשאלי את עצמך מי את שכן אותו בעל שלא רוצה סקס בא ללמד אותך פרק משמעותי באהבה.
אל תבזבזי את ההזדמנות ללמוד ממנו על עצמך ועל הפרק הבא בחייך שיכול להיות איתו, בלעדיו עם סקס ובלעדיו
בהצלחה
בעל שלא רוצה סקס
צפריר (או תודות)
אתה מסכים למה שקוראת כתבה?
אני מבין את הדברים אחרת לגמרי.
אני טועה? היא טועה?
אתה מסכים למה שקוראת כתבה?
אני מבין את הדברים אחרת לגמרי.
אני טועה? היא טועה?
בעל שלא רוצה סקס
אני חושבת שגם אם הוא שוכב איתך הוא בוגד בך. ואם לא עכשיו אז פעם או בפעם אחרת
"אחת שבוגדת איתך בבעלה
בטח תבגוד בך אפילו עם בעלה " (מ. אריאל , דלת אחורית)
(-:
צוויל
"אחת שבוגדת איתך בבעלה
בטח תבגוד בך אפילו עם בעלה " (מ. אריאל , דלת אחורית)
(-:
צוויל
בעל שלא רוצה סקס
זו אני מחליטה בשמי החדש.
רוצה להוסיף את דעתי לסיום בנוגע לעיצות של קוראת (ושאר יועצות העבר כפי שתודות מכנה אותן) ותודות.
הדיעות לא מנוגדות כלל לעניות דעתי ומשלימות אחת את השניה.
תודות אף פעם לא יעץ לי להישאר או לעזוב אותו.
_מטרת העבודה הזו היא להכנס אל תוך עצמך, לגלות את עצמך.
אם עצמך תופיע במלוא הדרה ותזרוק אותו לרחוב, כך יהיה,
אם תופיע במלוא הדרה ותזרוק את כל יועצות העבר לעזאזל - כך יהיה,
אם עצמך תופיע ותשתרלל עם רעיונות חבויים מזה שנים רבות - כך יהיה._
אני יודעת בתוך תוכי ובאמונה מוחלטת שרק כשיגיע הרגע הזמן לאהוב חדש, אם בכלל, אוהב מחדש.
הוא עוד לא הגיע ולכן אינני מוטרדת שבזבזתי שנה וחצי או עשרים.
אני יודעת שאם הייתי עוזבת אותו מתוך השפלה שגורמת המחשבה שחייו איתי היו כיסוי למיניותו המוסתרת,
מתוך אי הבנה של טבעו וטבעי, מתוך אי ידיעה על נטיותיו, מתוך תמימות לגבי טבע האדם הנובעת ממוסכמות תרבותיות שלא קשורות לכללי הטבע,
מתוך בורות וטפשות על טבעה הרע של תקשורת אגוצנטרית , ווכחנית ומצטדקת...
הייתי גורמת נזק עצום לי, לילדי ולו. כמובן גם לעולם כולו שמשווע לחמלה ואהבה מהפרטים שחיים עליו אחד כלפי השני.
החלק של היועצות שקוראות לי קומי ולכי חשוב ביותר, כי הוא שומר עלי ערנית לא ליפול למלכודת הפנטזיות האופטימיות שאני נוטה לפתח וליפול לתוכה שוב ושוב.
אני חייבת לזכור שאין בו חמלה כלפי, למרות אהבתו, שהוא אגואיסט, שהוא קשה וקשה לחיות איתו וגם לא נוח. שמהר מאוד הוא עלול להתרגל למצב ולנצל את החשיבות העליונה שלי לשלום הבית והילדים. אני חייבת להיות מאוד זהירה וחכמה עכשיו, גם כדי לא להעיר את הזרע האלים שקיים לדעתי בכל גבר.
כמו שאמרתי, אני סקרנית לשמוע את קולות הילד שנולד מחדש. אני לא הולכת לעזור לו לפרש ולדבר כי הפעם אני רוצה להקשיב היטב, להפעיל את חושי החדים שהשכבתי לישון שוב ושוב ולהבין מה קורה אצלו ולאן הרוח נושבת.
רוצה להוסיף את דעתי לסיום בנוגע לעיצות של קוראת (ושאר יועצות העבר כפי שתודות מכנה אותן) ותודות.
הדיעות לא מנוגדות כלל לעניות דעתי ומשלימות אחת את השניה.
תודות אף פעם לא יעץ לי להישאר או לעזוב אותו.
_מטרת העבודה הזו היא להכנס אל תוך עצמך, לגלות את עצמך.
אם עצמך תופיע במלוא הדרה ותזרוק אותו לרחוב, כך יהיה,
אם תופיע במלוא הדרה ותזרוק את כל יועצות העבר לעזאזל - כך יהיה,
אם עצמך תופיע ותשתרלל עם רעיונות חבויים מזה שנים רבות - כך יהיה._
אני יודעת בתוך תוכי ובאמונה מוחלטת שרק כשיגיע הרגע הזמן לאהוב חדש, אם בכלל, אוהב מחדש.
הוא עוד לא הגיע ולכן אינני מוטרדת שבזבזתי שנה וחצי או עשרים.
אני יודעת שאם הייתי עוזבת אותו מתוך השפלה שגורמת המחשבה שחייו איתי היו כיסוי למיניותו המוסתרת,
מתוך אי הבנה של טבעו וטבעי, מתוך אי ידיעה על נטיותיו, מתוך תמימות לגבי טבע האדם הנובעת ממוסכמות תרבותיות שלא קשורות לכללי הטבע,
מתוך בורות וטפשות על טבעה הרע של תקשורת אגוצנטרית , ווכחנית ומצטדקת...
הייתי גורמת נזק עצום לי, לילדי ולו. כמובן גם לעולם כולו שמשווע לחמלה ואהבה מהפרטים שחיים עליו אחד כלפי השני.
החלק של היועצות שקוראות לי קומי ולכי חשוב ביותר, כי הוא שומר עלי ערנית לא ליפול למלכודת הפנטזיות האופטימיות שאני נוטה לפתח וליפול לתוכה שוב ושוב.
אני חייבת לזכור שאין בו חמלה כלפי, למרות אהבתו, שהוא אגואיסט, שהוא קשה וקשה לחיות איתו וגם לא נוח. שמהר מאוד הוא עלול להתרגל למצב ולנצל את החשיבות העליונה שלי לשלום הבית והילדים. אני חייבת להיות מאוד זהירה וחכמה עכשיו, גם כדי לא להעיר את הזרע האלים שקיים לדעתי בכל גבר.
כמו שאמרתי, אני סקרנית לשמוע את קולות הילד שנולד מחדש. אני לא הולכת לעזור לו לפרש ולדבר כי הפעם אני רוצה להקשיב היטב, להפעיל את חושי החדים שהשכבתי לישון שוב ושוב ולהבין מה קורה אצלו ולאן הרוח נושבת.
-
צעירה_חכמה*
- הודעות: 52
- הצטרפות: 13 דצמבר 2014, 23:50
בעל שלא רוצה סקס
אשתף אתכן ידידותיים , מצבי כמצבכן, לאחר עבודה עצמית רבה וגם קצת עבודה זוגית. היום אני נהנית ממין מספק ומלא תשוקה עם בעלי בערך פעם בשבוע. החלטתי שאני אהנה מחיי מין עם עצמי ואנמיך את הציפיות ממנו לאפס. עכשיו כשהוא מאמין שאני לא מצפה לכלום הרבה יותר קל לו לתת. החלטתי שאני מתמקדת באהבה הגדולה שלנו, במשפחה היפה שבנינו ובדברים הטובים שהתברכנו בהם באופן כללי. החלטתי לא להשקיע אנרגיה מחשבתית בסיבות למניעת מין.( האם בוגד? האם הומו? האם לא נמשך אלי יותר ? האם מעניש? ) החלטתי שהסיבה לא מעניינת אותי. החלטתי שאני אעשה את שלי בשביל לשאת חן בעיניו ( לא בצורה פאטתית עם בייבידול וביריות ,בצורה בטוחה של אישה שמרגישה יפה. ) ואם יתקיים מפגש מיני שנינו נהנה ממנו , ואם לא יתקיים מפגש מיני זה בסדר כי אני לא תלויה בו לצורך מין יהיה לי מפגש מיני עם עצמי בהמשך. אתן מבינות בנות? אני סיימתי להיפגע ולהיעלב ולחשוד . אני משוחררת ממנו. וכל על טוב לנו מאז. לשאלתכן האם פעם בשבוע ולפעמים אף פחות זה מספיק? זו לא השאלה כי אני לא תלויה בו ואני לא מצפה ממנו למין . אם אנחנו שוכבים זה מגניב ואם אנחנו לא שוכבים זה עדיין מגניב.
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
התבונני היטב על צרכייך והתחילי למלא את צרכייך מבלי להתחשב בצרכיו, רצונותיו, אופיו, נטיותיו - כלל וכלל.
הצורך שלי הוא במגע, בלהרגיש נחשקת ומינית.
וכאשר את יודעת להגדיר לעצמך מה את צריכה, התבונני כיצד אם בכלל ניתן לקבל את זה בלעדיו.
אני צריכה מגע וסקס. לגבי לקבל את זה בחוץ מגבר אחר, אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לתקשר את זה איתו.
וגם לא בטוחה שזה הפתרון. כי אני טיפוס נקשר ומאוד סביר להניח שאתאהב במישהו אחר ואז בעצם אסתום את הגולל על הנישואים האלה.
וגם לא נראה לי שהוא יסכים לזה. ואז זה משאיר את האופציה של "לבגוד". שלא מתאימה לי, מוסיפה יותר מידי מתח ושקרים שמעוררים בי חרדה, בילבול וחוסר יציבות.
אני בסך הכול טיפוס מונוגמי, אני רוצה מגע וסקס עם הגבר שחיה איתו, זה כל כך הרבה לבקש???
מזכיר לי את מה שמחליטה כתבה בהודעה הראשונה במעלה הדף:
_הוא בלאבוסט, אבא נעים ומבין, נקי, מסודר, בשלן...כל התכונות הנהדרות שאין בגבר הממוצע העצלן וחולה הסקס עם אשתו...שלא תחשבו שאני לא מודעת למשוואה המעצבנת הזו...
אבל די!!!!!! התחתנתי עם עוזרת בית???????? אני רוצה גבר שיאהב אותי ואני אותו. אני רוצה לתת אהבה ואין מי שיקבל אותה._
_את יכולה לקבל חירות מלאה על חייך, לא לדבראתו על מין בכלל עד שהוא יחליט שהוא רוצה -
בהסכמה כמובן, הסכמה מדוברת ביניכם,
כשבד בבד את דואגת לצרכייך._
_אני משחררת את המין בינינו, את המגע בינינו ואת הדיבור על כל אלה אני מעבירה הכל לידיך אתה. בזמנך.
אין לי עניין לאנוס אותך.
מאידך אני לוקחת לעצמי את החירות להגיע לסיפוק מיני ולחוות מין טוב ובריא.
האם תוכלי להגיע לשם?
לוותר על עכבות מוסריות ונסיונות לא מוצלחים לכופף את המציאות?
האם תוכלי לדאוג לצרכייך בלבד?_
שאלות מצוינות, אני יכולה להגיע לשם. אכן זה דורש לוותר על עכבה מוסרית והפנטזיה על מה זה זוגיות ונישואים טובים והודעה באמת שהנישואים שלי לא טובים. למרות כל מה שבנינו ועשינו כל השנים. אני מאמינה שיכולה למצוא גבר לשכב איתו, הבעיה שאז אני מסתכנת בהסחפות, התאהבות והרחקות הולכת וגוברת עם בעלי עד רצון אמיתי לפרק את הקשר.
אולי זה מה שצריך לקרות. שתהיה לי כיביכול סיבה טובה וקל יותר לותר על הקשר. אבל אני עדיין לא אמרתי נואש, למרות כל הבעיות.
אתמול בבוקר כתב לי בוואטצאפ בוקר טוב יפה שלי, היה לי כייף איתך ועם הילדה בסופ"ש, אני לומד יותר ויותר להנות איתכן. בינואר נצא לצימר באמירים ונהיה יחד כל החמשוש. אוהב אותך.
רק בכתיבת טקסטים בהודעות הוא מסוגל לדבר איתי על הדברים הכי חשובים וקשים.
משתדלת לא להיות בקורתית לגבי זה ולשמוח שלפחות יש לנו את הערוץ תקשורת הזה שיותר קל לו.
אז עניתי לו: רק שתדע שעוברים עלי ימים קשים מאוד נפשית. אני חלילה לא מאשימה אותך בכלום ומבינה שאתה זקוק למרחק פיזי, רק שתדע שזה מאוד מערער אותי הפער הזה בין הצרכים השונים שלנו במגע ומין.
הוא ענה לי: מקוה שהכול יחזור על מקומו בשלום, תזכרי שאני אוהב אותך ויודע שאני עדיין רחוק. אבל מרגיש חנק מדי פעם. אמנם פחות לעומת העבר אבל עדיין עובר משהו. יש רגעים שאני ממש רוצה שנשכב ומשהו עוצר בעדי. יש בי חשק מבטיח לך. מקוה שעוד טיפה אחזור לעצמי, צריך את השבתות שלנו יחד כמשפחה זה עוז לי להנות איתכן.
ניצלתי את ההזדמנות ועניתי: תודה שאתה אומר שאתה אוהב. אני מוכנה לשמוע את האמת. אם אתה לא נמשך אלי יותר מעדיפה לדעת מאשר שתייפה את המציאות עבורי. לא רוצה לכפות את עצמי עליך ולא רוצה להיות תלותית ונזקקת. אבל אני יצור מיני ופיזי והחוסר הזה גומר אותי. אני מרגישה שאתה מאוד רוצה לרצות אותי בעניין אבל משהו גורם לך לא לרצות מגע איתי. אני אוהבת אותך ומוכנה לחכות ולעזור במה שתצטרך, אבל תשתף אותי. ההתעלמות מהבעיה גורמת לי להרגיש משוגעת, שאני לא קוראת נכון את התמונה, זה מערער אותי.
ענה לי: אל תלכי רחוק ואני לא מייפה, אמרתי לך, הבעיה אצלי.
עניתי: גם אם הביה אצלי אני אשתך, אני רוצה להיות שותפה לבעיה. רק כך אפשר להתקדם באמת, אל תנסה לפתור הכול לבד, זה לא בריא.
ותזכור שמאוד אוהבת אותך וחזקה להתמודד עם כל מה שתבחר לשתף אותי.
ענה לי: אני לא יודע מה הבעיה, רק יודע שעדיין מחלים וסוף סוף את מורידה ממני עומס ופחות עייף מפעם. יותר שמח ורוצה לבלות איתך ועם הילדה.
מאמין שכל זה יעזור לנו לחזור להיות חברים ונאהבים. ואם נרא שלא אז נחשוב הלאה.
אבל תסמכי עלי שיודע שאת מחכה אבל מבקש את אותה הבנה וסבלנות שהיתה לי כלפייך רב הזמן (בתקופה של הדיכאון לאחר לידה).
מותר לך ליפול מידי פעם אבל תזכרי שחושב ולא בורח ויוזם איתך בילויים עכשיו יותר.
זה נסך בי תקווה. בערב שוב התעצבן בקטנה וקצת הוציא את זה עלי אבל לא התרגשתי, נינפתי בזנב והמשכתי לדרכי.
תודות, אתה לא חושב שאם אשכב עם אחרים הקשר איתו יסתיים? זה אם יסכים כמובן, מה שמאוד לא הגיוני שיקרה.
_ושום דבר לא יביא לך מזור כמו תחושת השלמות הזו (לא המושלמות),
בה את יודעת לחזור לאיזון בלי להיות תלויה באף אחד ובשום דבר מבחוץ._
כמה קשה להיות מאושרת ומלאה רק מעצמך, הרי אני יצור חברתי ורוצה אינטרקציה עם האחר.
אבל אתה צודק כמובן, זה המילוי האמיתי שאליו שואפת. ולמרבה האבסורד, בחצי השנה האחרונה די מאושרת מחיי למרות וחוץ מהקשר עם בעלי.
סוף סוף מבינה שיכולה ומצליחה להנות מהיומיום שלי בעבודה, במפגש עם אנשים בעבודה, מהחופש שלי לשמוע מוזיקה ולחלום, מהתנומה באוטובוס בדרך הביתה, מהזמן שלי עם הילדה, מהלימודים שלי שמעניינים אותי, מהאומנות שלעיתים עושה באהבה גדולה. משיחות נפש עם חברות טובות, ממפגשים חברתיים עם חברים של הילדה, משבתות משפחתיות.
בהחלט צוחק יותר ועם תשוקה לחיים. למרות הקשיים והמחשבות הטורדניות על מה יהיה עתידי עם בעלי, מצליחה להנות מהחיים ואפילו לאהוב יותר את הגוף שלי, למרות משקלו הלא אידיאלי. אבל כל פעם שחווה דחייה פיזית או שהוא כועס עלי בצורה לא פרופרציונלית זה מערער אותי, מחזיר אותי לחרדות ילדותי ולצעקות בבית הורי.
_וזו המהפכה המינית של הגברים -
מניעת מין מבת הזוג ומעצמו.
שלא מדובר על זה כלל, אבל לא מעט גברים בתקופה זו,
שמחים לסרס את עצמם כהמשך הסירוס שחוו בילדותם על ידי אמא יקרה לי ואבא מסורס לי_
תודות זה כל כך נכון,ממש מרגישה שהוא מסורס ושהסיבה לכך היא הוריו.
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה, תמיד חשבתי שאני יחודית בבעיה שלי שבעלי לא רוצה לשכב איתי.
הדף הזה מלמד אותי שיש עוד כמה נשים כמוני, למרות שצרת רבים נחמת טיפשים.
_השאלה צריכה להיות שאלה לא שיפוטית אלא חוקרת בסגנון:
למה אני בחרתי בבעל שלא רוצה סקס?
למה אני נשארת עם בעל שלא רוצה סקס?
למה אני פותרת את עצמי בזה שהוא הומו?_
מציץ לרגע, שאלות ממש טובות.
אין לי מושג למה בחרתי בבעל שלא רוצה סקס, למה השלתי את עצמי שזה יסתדר בהמשך למרות שלעולם לא הייתי מרוצה מכמות המין ביננו. אולי כי בהתחלה כמות המגע הלא מיני הייתה גדולה יותר וסיפקה אותי למרות שלא היה הרבה יחסי מין.
אחרי הלידה הכול הדרדר עד חוסר כזה שלא יכולה לעצום עיניים יותר.
למה אני נשארת איתו יותר קל לי לענות, כי הוא אבי ביתי. כי הוא כמו דמות אב שלעולם לא הייתה לי. כי יש לי חיים מאוד מאפשרים ועצמאיים וגם נוחים כלכלית איתו.
ובלעדיו, כחד הורית גרושה, אצטרך להאבק בקשיי פרנסה ולוותר על חלק הרבה מהחופש שיש לי היום ללמוד, להגשים את עצמי, לקחת זמן לעצמי.
וגם כי מפחיד אותי לגדל ילדה לבד וגם כי לא מספיק מאמינה בעצמי שאמצא גבר שיהיה לי טוב יותר איתו. ולחיות לבד זו בדידות גדולה, וקושי עצום לגדל ילדה לבד.
לגבי אם הוא הומו - ממש לא פותרת את עצמי במשבה שהוא הומו, להיפך, זו מחשבה שמדכאת אותי כי אומרת שבעצם אין תקווה לשינוי מיני ביננו.
נאחזת בדברית תודות שהוא לא הומו, אלא כנראה בדיכאון, ללא תשוקה לחיים בכלל.
_מציע לך פשוט שתהיי את. איתו, בלעדיו, עם סקס איתו, בלי סקס איתו, עם סקס עם אחר,
תשאלי את עצמך מי את שכן אותו בעל שלא רוצה סקס בא ללמד אותך פרק משמעותי באהבה.
אל תבזבזי את ההזדמנות ללמוד ממנו על עצמך ועל הפרק הבא בחייך שיכול להיות איתו, בלעדיו עם סקס ובלעדיו_
תודה, זה רעיון מצוין ומנסה ליישם אותו בהצלחה וחסור הצלחה לפרקים.
למה לדעתך הוא בא ללמד אותי פרק חשוב על אהבה? למה אתה מתכוון בדיוק?
החלטתי לא להשקיע אנרגיה מחשבתית בסיבות למניעת מין.( האם בוגד? האם הומו? האם לא נמשך אלי יותר ? האם מעניש? ) החלטתי שהסיבה לא מעניינת אותי. החלטתי שאני אעשה את שלי בשביל לשאת חן בעיניו ( לא בצורה פאטתית עם בייבידול וביריות ,בצורה בטוחה של אישה שמרגישה יפה. ) ואם יתקיים מפגש מיני שנינו נהנה ממנו , ואם לא יתקיים מפגש מיני זה בסדר כי אני לא תלויה בו לצורך מין יהיה לי מפגש מיני עם עצמי בהמשך. אתן מבינות בנות? אני סיימתי להיפגע ולהיעלב ולחשוד . אני משוחררת ממנו
צעירה חכמה, אשרייך!
מקנאה בך, מקוה שגם אני אוכל להגיע למצב שתיארת. ושזה יוביל גם אותו לרצות מין איתי ללא לחץ וכפייה.
ברשותך אשמח שתפרטי כיצד שחררת את עצמך מהפגיעות והחוסר מהמגע שלו, הרי אורגזמה לבד, טובה ככל שתהייה לא מחליפה את הצורך במגע של אחר בנו.
התבונני היטב על צרכייך והתחילי למלא את צרכייך מבלי להתחשב בצרכיו, רצונותיו, אופיו, נטיותיו - כלל וכלל.
הצורך שלי הוא במגע, בלהרגיש נחשקת ומינית.
וכאשר את יודעת להגדיר לעצמך מה את צריכה, התבונני כיצד אם בכלל ניתן לקבל את זה בלעדיו.
אני צריכה מגע וסקס. לגבי לקבל את זה בחוץ מגבר אחר, אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לתקשר את זה איתו.
וגם לא בטוחה שזה הפתרון. כי אני טיפוס נקשר ומאוד סביר להניח שאתאהב במישהו אחר ואז בעצם אסתום את הגולל על הנישואים האלה.
וגם לא נראה לי שהוא יסכים לזה. ואז זה משאיר את האופציה של "לבגוד". שלא מתאימה לי, מוסיפה יותר מידי מתח ושקרים שמעוררים בי חרדה, בילבול וחוסר יציבות.
אני בסך הכול טיפוס מונוגמי, אני רוצה מגע וסקס עם הגבר שחיה איתו, זה כל כך הרבה לבקש???
מזכיר לי את מה שמחליטה כתבה בהודעה הראשונה במעלה הדף:
_הוא בלאבוסט, אבא נעים ומבין, נקי, מסודר, בשלן...כל התכונות הנהדרות שאין בגבר הממוצע העצלן וחולה הסקס עם אשתו...שלא תחשבו שאני לא מודעת למשוואה המעצבנת הזו...
אבל די!!!!!! התחתנתי עם עוזרת בית???????? אני רוצה גבר שיאהב אותי ואני אותו. אני רוצה לתת אהבה ואין מי שיקבל אותה._
_את יכולה לקבל חירות מלאה על חייך, לא לדבראתו על מין בכלל עד שהוא יחליט שהוא רוצה -
בהסכמה כמובן, הסכמה מדוברת ביניכם,
כשבד בבד את דואגת לצרכייך._
_אני משחררת את המין בינינו, את המגע בינינו ואת הדיבור על כל אלה אני מעבירה הכל לידיך אתה. בזמנך.
אין לי עניין לאנוס אותך.
מאידך אני לוקחת לעצמי את החירות להגיע לסיפוק מיני ולחוות מין טוב ובריא.
האם תוכלי להגיע לשם?
לוותר על עכבות מוסריות ונסיונות לא מוצלחים לכופף את המציאות?
האם תוכלי לדאוג לצרכייך בלבד?_
שאלות מצוינות, אני יכולה להגיע לשם. אכן זה דורש לוותר על עכבה מוסרית והפנטזיה על מה זה זוגיות ונישואים טובים והודעה באמת שהנישואים שלי לא טובים. למרות כל מה שבנינו ועשינו כל השנים. אני מאמינה שיכולה למצוא גבר לשכב איתו, הבעיה שאז אני מסתכנת בהסחפות, התאהבות והרחקות הולכת וגוברת עם בעלי עד רצון אמיתי לפרק את הקשר.
אולי זה מה שצריך לקרות. שתהיה לי כיביכול סיבה טובה וקל יותר לותר על הקשר. אבל אני עדיין לא אמרתי נואש, למרות כל הבעיות.
אתמול בבוקר כתב לי בוואטצאפ בוקר טוב יפה שלי, היה לי כייף איתך ועם הילדה בסופ"ש, אני לומד יותר ויותר להנות איתכן. בינואר נצא לצימר באמירים ונהיה יחד כל החמשוש. אוהב אותך.
רק בכתיבת טקסטים בהודעות הוא מסוגל לדבר איתי על הדברים הכי חשובים וקשים.
משתדלת לא להיות בקורתית לגבי זה ולשמוח שלפחות יש לנו את הערוץ תקשורת הזה שיותר קל לו.
אז עניתי לו: רק שתדע שעוברים עלי ימים קשים מאוד נפשית. אני חלילה לא מאשימה אותך בכלום ומבינה שאתה זקוק למרחק פיזי, רק שתדע שזה מאוד מערער אותי הפער הזה בין הצרכים השונים שלנו במגע ומין.
הוא ענה לי: מקוה שהכול יחזור על מקומו בשלום, תזכרי שאני אוהב אותך ויודע שאני עדיין רחוק. אבל מרגיש חנק מדי פעם. אמנם פחות לעומת העבר אבל עדיין עובר משהו. יש רגעים שאני ממש רוצה שנשכב ומשהו עוצר בעדי. יש בי חשק מבטיח לך. מקוה שעוד טיפה אחזור לעצמי, צריך את השבתות שלנו יחד כמשפחה זה עוז לי להנות איתכן.
ניצלתי את ההזדמנות ועניתי: תודה שאתה אומר שאתה אוהב. אני מוכנה לשמוע את האמת. אם אתה לא נמשך אלי יותר מעדיפה לדעת מאשר שתייפה את המציאות עבורי. לא רוצה לכפות את עצמי עליך ולא רוצה להיות תלותית ונזקקת. אבל אני יצור מיני ופיזי והחוסר הזה גומר אותי. אני מרגישה שאתה מאוד רוצה לרצות אותי בעניין אבל משהו גורם לך לא לרצות מגע איתי. אני אוהבת אותך ומוכנה לחכות ולעזור במה שתצטרך, אבל תשתף אותי. ההתעלמות מהבעיה גורמת לי להרגיש משוגעת, שאני לא קוראת נכון את התמונה, זה מערער אותי.
ענה לי: אל תלכי רחוק ואני לא מייפה, אמרתי לך, הבעיה אצלי.
עניתי: גם אם הביה אצלי אני אשתך, אני רוצה להיות שותפה לבעיה. רק כך אפשר להתקדם באמת, אל תנסה לפתור הכול לבד, זה לא בריא.
ותזכור שמאוד אוהבת אותך וחזקה להתמודד עם כל מה שתבחר לשתף אותי.
ענה לי: אני לא יודע מה הבעיה, רק יודע שעדיין מחלים וסוף סוף את מורידה ממני עומס ופחות עייף מפעם. יותר שמח ורוצה לבלות איתך ועם הילדה.
מאמין שכל זה יעזור לנו לחזור להיות חברים ונאהבים. ואם נרא שלא אז נחשוב הלאה.
אבל תסמכי עלי שיודע שאת מחכה אבל מבקש את אותה הבנה וסבלנות שהיתה לי כלפייך רב הזמן (בתקופה של הדיכאון לאחר לידה).
מותר לך ליפול מידי פעם אבל תזכרי שחושב ולא בורח ויוזם איתך בילויים עכשיו יותר.
זה נסך בי תקווה. בערב שוב התעצבן בקטנה וקצת הוציא את זה עלי אבל לא התרגשתי, נינפתי בזנב והמשכתי לדרכי.
תודות, אתה לא חושב שאם אשכב עם אחרים הקשר איתו יסתיים? זה אם יסכים כמובן, מה שמאוד לא הגיוני שיקרה.
_ושום דבר לא יביא לך מזור כמו תחושת השלמות הזו (לא המושלמות),
בה את יודעת לחזור לאיזון בלי להיות תלויה באף אחד ובשום דבר מבחוץ._
כמה קשה להיות מאושרת ומלאה רק מעצמך, הרי אני יצור חברתי ורוצה אינטרקציה עם האחר.
אבל אתה צודק כמובן, זה המילוי האמיתי שאליו שואפת. ולמרבה האבסורד, בחצי השנה האחרונה די מאושרת מחיי למרות וחוץ מהקשר עם בעלי.
סוף סוף מבינה שיכולה ומצליחה להנות מהיומיום שלי בעבודה, במפגש עם אנשים בעבודה, מהחופש שלי לשמוע מוזיקה ולחלום, מהתנומה באוטובוס בדרך הביתה, מהזמן שלי עם הילדה, מהלימודים שלי שמעניינים אותי, מהאומנות שלעיתים עושה באהבה גדולה. משיחות נפש עם חברות טובות, ממפגשים חברתיים עם חברים של הילדה, משבתות משפחתיות.
בהחלט צוחק יותר ועם תשוקה לחיים. למרות הקשיים והמחשבות הטורדניות על מה יהיה עתידי עם בעלי, מצליחה להנות מהחיים ואפילו לאהוב יותר את הגוף שלי, למרות משקלו הלא אידיאלי. אבל כל פעם שחווה דחייה פיזית או שהוא כועס עלי בצורה לא פרופרציונלית זה מערער אותי, מחזיר אותי לחרדות ילדותי ולצעקות בבית הורי.
_וזו המהפכה המינית של הגברים -
מניעת מין מבת הזוג ומעצמו.
שלא מדובר על זה כלל, אבל לא מעט גברים בתקופה זו,
שמחים לסרס את עצמם כהמשך הסירוס שחוו בילדותם על ידי אמא יקרה לי ואבא מסורס לי_
תודות זה כל כך נכון,ממש מרגישה שהוא מסורס ושהסיבה לכך היא הוריו.
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה, תמיד חשבתי שאני יחודית בבעיה שלי שבעלי לא רוצה לשכב איתי.
הדף הזה מלמד אותי שיש עוד כמה נשים כמוני, למרות שצרת רבים נחמת טיפשים.
_השאלה צריכה להיות שאלה לא שיפוטית אלא חוקרת בסגנון:
למה אני בחרתי בבעל שלא רוצה סקס?
למה אני נשארת עם בעל שלא רוצה סקס?
למה אני פותרת את עצמי בזה שהוא הומו?_
מציץ לרגע, שאלות ממש טובות.
אין לי מושג למה בחרתי בבעל שלא רוצה סקס, למה השלתי את עצמי שזה יסתדר בהמשך למרות שלעולם לא הייתי מרוצה מכמות המין ביננו. אולי כי בהתחלה כמות המגע הלא מיני הייתה גדולה יותר וסיפקה אותי למרות שלא היה הרבה יחסי מין.
אחרי הלידה הכול הדרדר עד חוסר כזה שלא יכולה לעצום עיניים יותר.
למה אני נשארת איתו יותר קל לי לענות, כי הוא אבי ביתי. כי הוא כמו דמות אב שלעולם לא הייתה לי. כי יש לי חיים מאוד מאפשרים ועצמאיים וגם נוחים כלכלית איתו.
ובלעדיו, כחד הורית גרושה, אצטרך להאבק בקשיי פרנסה ולוותר על חלק הרבה מהחופש שיש לי היום ללמוד, להגשים את עצמי, לקחת זמן לעצמי.
וגם כי מפחיד אותי לגדל ילדה לבד וגם כי לא מספיק מאמינה בעצמי שאמצא גבר שיהיה לי טוב יותר איתו. ולחיות לבד זו בדידות גדולה, וקושי עצום לגדל ילדה לבד.
לגבי אם הוא הומו - ממש לא פותרת את עצמי במשבה שהוא הומו, להיפך, זו מחשבה שמדכאת אותי כי אומרת שבעצם אין תקווה לשינוי מיני ביננו.
נאחזת בדברית תודות שהוא לא הומו, אלא כנראה בדיכאון, ללא תשוקה לחיים בכלל.
_מציע לך פשוט שתהיי את. איתו, בלעדיו, עם סקס איתו, בלי סקס איתו, עם סקס עם אחר,
תשאלי את עצמך מי את שכן אותו בעל שלא רוצה סקס בא ללמד אותך פרק משמעותי באהבה.
אל תבזבזי את ההזדמנות ללמוד ממנו על עצמך ועל הפרק הבא בחייך שיכול להיות איתו, בלעדיו עם סקס ובלעדיו_
תודה, זה רעיון מצוין ומנסה ליישם אותו בהצלחה וחסור הצלחה לפרקים.
למה לדעתך הוא בא ללמד אותי פרק חשוב על אהבה? למה אתה מתכוון בדיוק?
החלטתי לא להשקיע אנרגיה מחשבתית בסיבות למניעת מין.( האם בוגד? האם הומו? האם לא נמשך אלי יותר ? האם מעניש? ) החלטתי שהסיבה לא מעניינת אותי. החלטתי שאני אעשה את שלי בשביל לשאת חן בעיניו ( לא בצורה פאטתית עם בייבידול וביריות ,בצורה בטוחה של אישה שמרגישה יפה. ) ואם יתקיים מפגש מיני שנינו נהנה ממנו , ואם לא יתקיים מפגש מיני זה בסדר כי אני לא תלויה בו לצורך מין יהיה לי מפגש מיני עם עצמי בהמשך. אתן מבינות בנות? אני סיימתי להיפגע ולהיעלב ולחשוד . אני משוחררת ממנו
צעירה חכמה, אשרייך!
מקנאה בך, מקוה שגם אני אוכל להגיע למצב שתיארת. ושזה יוביל גם אותו לרצות מין איתי ללא לחץ וכפייה.
ברשותך אשמח שתפרטי כיצד שחררת את עצמך מהפגיעות והחוסר מהמגע שלו, הרי אורגזמה לבד, טובה ככל שתהייה לא מחליפה את הצורך במגע של אחר בנו.
בעל שלא רוצה סקס
מסובכת יקרה
משהו בתשובות שלו נותן לי לחשוב שהוא עסוק במשהו שאינך מודעת לו . שהוא יודע מה זה ורק לא יכול או רוצה לספר.
לא רוצה להפוך עכשיו את כל הנשים לבלשיות אחרי בעליהן, אבל אם את נורא רוצה לדעת זה אפשרי. גם נורא קל לשקר את יודעת. גם את עשית זאת וכולנו עושים זאת. מה שהוא אומר זה אחד ומה שקורה באמת זה שתיים. השאלה אם את רוצה לדעת ויכולה להתמודד עם התשובה.
הסיבות שלך לא לבגוד בו הן בדיוק הסיבות שלי היו. לא חשקתי במין בבתי אחרים. לא רציתי להתאהב ולהרוס את המשפחה, לא רציתי לרעות בשדות זרים, פחדתי מעונש מלמעלה וגם אה! לא התאהבתי באף אחד אחר. אז סבלתי מחוסר במין...גם אם הייתי מתגרשת ממנו, יכול להיות שלא הייתי שוכבת עם אף אחד אחר עוד עשר שנים.
אני צריכה להימשך למישהו ולא רק להגיע לפורקן.
חוץ מזה לא יודעת מה לומר. מקווה שיש כאן משהי עם תובנות חדשות בשבילך.
משהו בתשובות שלו נותן לי לחשוב שהוא עסוק במשהו שאינך מודעת לו . שהוא יודע מה זה ורק לא יכול או רוצה לספר.
לא רוצה להפוך עכשיו את כל הנשים לבלשיות אחרי בעליהן, אבל אם את נורא רוצה לדעת זה אפשרי. גם נורא קל לשקר את יודעת. גם את עשית זאת וכולנו עושים זאת. מה שהוא אומר זה אחד ומה שקורה באמת זה שתיים. השאלה אם את רוצה לדעת ויכולה להתמודד עם התשובה.
הסיבות שלך לא לבגוד בו הן בדיוק הסיבות שלי היו. לא חשקתי במין בבתי אחרים. לא רציתי להתאהב ולהרוס את המשפחה, לא רציתי לרעות בשדות זרים, פחדתי מעונש מלמעלה וגם אה! לא התאהבתי באף אחד אחר. אז סבלתי מחוסר במין...גם אם הייתי מתגרשת ממנו, יכול להיות שלא הייתי שוכבת עם אף אחד אחר עוד עשר שנים.
אני צריכה להימשך למישהו ולא רק להגיע לפורקן.
חוץ מזה לא יודעת מה לומר. מקווה שיש כאן משהי עם תובנות חדשות בשבילך.
בעל שלא רוצה סקס
במסגרת פיגוג נוכחתי באתר לא אמשיך בדף הבא.
למה אתה מתפוגג? מה גורם לך ללכת מכאן? לי זה ממש חבל.
מכבדת ומקווה שתשנה את דעתך.
למה אתה מתפוגג? מה גורם לך ללכת מכאן? לי זה ממש חבל.
מכבדת ומקווה שתשנה את דעתך.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בעל שלא רוצה סקס
למה אתה מתפוגג?
תחסר לי כל כך!
תחסר לי כל כך!
-
צעירה_חכמה*
- הודעות: 52
- הצטרפות: 13 דצמבר 2014, 23:50
בעל שלא רוצה סקס
תשובתי למסובכת די פשוטה . כמו בהרבה דברים אחרים בחיי אישה צעירה החלטתי שאני מלכה ולא מסכנה ושמגיע לי שיהיה לי טוב ועל מנת למשוך את הטוב לחיי עלי לחשוב טוב או לפחות לא להשקיע אנרגיה מחשבתית במה שאינו טוב. המגע קיים אם כי אינו בעל אופי מיני. אם מבקשת חיבוק נענית בחיבוק . אם רובץ על הספה מותר לי להתכרבל איתו , זה לא יוביל למפגש מיני אבל זה נעים להיות מחובקת על ידי הגבר שלי.אני מכירה את התחושה של צמא גדול , שבן הזוג מונע ממך רוויה משום שהוא עצמו אינו צמא . הרגשה של מסכנות. הרגשה מיותרת. הודעתי לו שאני לא תלויה בו לצורך מין ולא מצפה ממנו למין . הודעתי בנעימות ובאהבה גדולה ללא שמתץ האשמה. הוספתי לחיי המין שלי עם עצמי אביזר פשוט וזול ובנוסף לאוננות דגדגנית גם אוננות נרתיקית וזה מספק את הצורך הזה. ושוב כמו שאמרתי מאז ששחררתי אותו מהציפיות שלי ומהאחריות לסיפוק צרכי הרבה יותר יותר קל לו לתת לי ושנינו נהנים מאוד כשזה קורה
בעל שלא רוצה סקס
צפריר, אפשר אולי הסבר על זה?
שבעתי מרורים ושאר ירקות - עייפתי מקשקשת לא עניינית.
אולי אפתח דף חדש ובו תודות יוכל לומר את מסריו סולו.
אני ממש אשמח.
שבעתי מרורים ושאר ירקות - עייפתי מקשקשת לא עניינית.
אולי אפתח דף חדש ובו תודות יוכל לומר את מסריו סולו.
אני ממש אשמח.
-
גוזל_אוהב*
- הודעות: 9
- הצטרפות: 16 דצמבר 2014, 08:58
- דף אישי: הדף האישי של גוזל_אוהב*
בעל שלא רוצה סקס
אולי אפתח דף חדש ובו תודות יוכל לומר את מסריו סולו.
גם אני אשמח
גם אני אשמח
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אני מכירה את התחושה של צמא גדול , שבן הזוג מונע ממך רוויה משום שהוא עצמו אינו צמא . הרגשה של מסכנות. הרגשה מיותרת. הודעתי לו שאני לא תלויה בו לצורך מין ולא מצפה ממנו למין . הודעתי בנעימות ובאהבה גדולה ללא שמתץ האשמה.
צעירה את באמת חכמה. אני מנסה כל היום להניח למחשבות הטורדניות שאומרות לי שמשהו ממש לא בסדר ועלי להגיע להחלטה ופתרון (לעזוב? להשאר? לבגוד? להיות סבלנית? כן לעשות עוד ילד ועוד כמה שנים להתגרש? לעזוב עכשיו ולמצוא גבר אחר לעשות איתו עוד ילד לפני שהשעון הביולוגי יאמר את דברו).
בינתיים זה מאבק מתמשך, יש ראגעים שמצליחה לשכוח ולהתרכז בחיי ואז אני מרגישה טוב. אבל זה ממש טורדני, כאילו הנפש שלי צועקת - את לא תתעלמי ממני, את לא תדחיקי שוב את המיניות שלך ותאפסני אותה בבוידם, את לא תהיי מאושרת בלי גבר שנמשך אליך מאוד ורצה לשכב איתך בתדירות נורמלית.
וזה בהחלט וואחד מאבק.
אולי את צודקת וזה יכול לפתור את הבעיה, חייבת לתת לזה צ'אנס, אבל לא מצליחה להשתיק את הקולות האלו בתוכי שזועקים: סכנה!!! את מפסידה את החיים.
אם לא הייתי לחוצה על עוד לידה היה לי קל יותר לקחת את הזמן ולבדוק מה קורה. למרות שנתתי לעצמי חצי שנה בנחת מבלי לחשוב על עוד לידה. גם עוד חצי שנה בע"ה אוכל להכינס להריון, יש לי עוד כמה שנים בודדות לעניין. אבל זה מנקר לי בראש. איך באמת אפשר להניח לדבר כל כך מרכזי בחיים כמו העתיד המשפחתי והזוגי שלי?
ממשיכה למרות הכול להתמקד במטרה העיקרית שלי כרגע: להיות חברה טובה של בעלי. להבין אותו, להתחשב בצרכייו. והוא מאוד מעריך את זה וזה אכן משפר את המצב ביננו.
עדיין עם כל ויכוח או תגובה עצבנית שלו אני דורכת על ביצים, כמו לא לפוצץ את האוירה הטובה שאנו בונים עכשיו.
אומרת לעצמי שזו המטרה העיקרית כרגע מכיוון שגם אם נמשיך לחיות יחד וגם אם ניפרד - עדיף שנשאר חברים טובים. בשביל הילדה המדהימה שלנו. בשבילנו.
ממשיכה לומר לעצמי שיש לי כל כך הרבכה שפע בחיים וסיבות להיות מאושרת ושמחה, אז להניח לחסור במין איתו.
מקוה שאצליח.
באופן הזוי הגבר הזר מלפני חודשיים פנה אלי אתמול בהודעות ושוחחנו קצת.
תוך שניה וחצי של כנות הוא חטף עלי את הג'ננה, וזה הצחיק אותי נורא, והזכיר לי למה התרחקתי ממנו, ושזה למשל שיט שאני ממש לא צריכה בחיים שלי.
למרות שהסקס איתו היה מעולה. אחרי כל מה שהבנתי וגילית עליו, די בא לי להקיא מהמחשבה לשכב איתו שוב.
והייתי כל כך מאוהבת בו עד לפני חודשיים. זה מדהים אותי, איך שיחררתי את עצמי מהתלות וההזדקקות שלי ממנו כהרף עין, אחרי שכל השנים נקשרתי כך לגברים וסבלתי נורא מהחוסר מהם.
והבנתי שאני אכן נמשת לאדישים, הקשים להשגה, הבלתי מושגים.
איך שהוא מי שבאמת מתקרב ולא משחרר ישר מרגיש לי כדביק והמשיכה שלי אליו יורדת, במובן הזה מאוד מבינה על מה מחליטה כתבה.
שמתי לב לזה גם לחברה חדשה בעבודה שממש נדבקת אלי ואיך זה מרחיק אותי.
שריטה קשה, להמשך רק למי שאדיש אלי. כשהצורך שלי כל כך גדול במגע ותקשורת מילולית.
בהחלט נקודה לבדוק עם עצמי.
צפריר, אני ממש מקווה שלא תפרוש מהאתר, אתה מורה דרך עבורי ועבור כל כך הרבה נשים וגברים באתר הזה ובכלל.
אל תזנח אותנו, אנחנו צריכים אותך
אני מכירה את התחושה של צמא גדול , שבן הזוג מונע ממך רוויה משום שהוא עצמו אינו צמא . הרגשה של מסכנות. הרגשה מיותרת. הודעתי לו שאני לא תלויה בו לצורך מין ולא מצפה ממנו למין . הודעתי בנעימות ובאהבה גדולה ללא שמתץ האשמה.
צעירה את באמת חכמה. אני מנסה כל היום להניח למחשבות הטורדניות שאומרות לי שמשהו ממש לא בסדר ועלי להגיע להחלטה ופתרון (לעזוב? להשאר? לבגוד? להיות סבלנית? כן לעשות עוד ילד ועוד כמה שנים להתגרש? לעזוב עכשיו ולמצוא גבר אחר לעשות איתו עוד ילד לפני שהשעון הביולוגי יאמר את דברו).
בינתיים זה מאבק מתמשך, יש ראגעים שמצליחה לשכוח ולהתרכז בחיי ואז אני מרגישה טוב. אבל זה ממש טורדני, כאילו הנפש שלי צועקת - את לא תתעלמי ממני, את לא תדחיקי שוב את המיניות שלך ותאפסני אותה בבוידם, את לא תהיי מאושרת בלי גבר שנמשך אליך מאוד ורצה לשכב איתך בתדירות נורמלית.
וזה בהחלט וואחד מאבק.
אולי את צודקת וזה יכול לפתור את הבעיה, חייבת לתת לזה צ'אנס, אבל לא מצליחה להשתיק את הקולות האלו בתוכי שזועקים: סכנה!!! את מפסידה את החיים.
אם לא הייתי לחוצה על עוד לידה היה לי קל יותר לקחת את הזמן ולבדוק מה קורה. למרות שנתתי לעצמי חצי שנה בנחת מבלי לחשוב על עוד לידה. גם עוד חצי שנה בע"ה אוכל להכינס להריון, יש לי עוד כמה שנים בודדות לעניין. אבל זה מנקר לי בראש. איך באמת אפשר להניח לדבר כל כך מרכזי בחיים כמו העתיד המשפחתי והזוגי שלי?
ממשיכה למרות הכול להתמקד במטרה העיקרית שלי כרגע: להיות חברה טובה של בעלי. להבין אותו, להתחשב בצרכייו. והוא מאוד מעריך את זה וזה אכן משפר את המצב ביננו.
עדיין עם כל ויכוח או תגובה עצבנית שלו אני דורכת על ביצים, כמו לא לפוצץ את האוירה הטובה שאנו בונים עכשיו.
אומרת לעצמי שזו המטרה העיקרית כרגע מכיוון שגם אם נמשיך לחיות יחד וגם אם ניפרד - עדיף שנשאר חברים טובים. בשביל הילדה המדהימה שלנו. בשבילנו.
ממשיכה לומר לעצמי שיש לי כל כך הרבכה שפע בחיים וסיבות להיות מאושרת ושמחה, אז להניח לחסור במין איתו.
מקוה שאצליח.
באופן הזוי הגבר הזר מלפני חודשיים פנה אלי אתמול בהודעות ושוחחנו קצת.
תוך שניה וחצי של כנות הוא חטף עלי את הג'ננה, וזה הצחיק אותי נורא, והזכיר לי למה התרחקתי ממנו, ושזה למשל שיט שאני ממש לא צריכה בחיים שלי.
למרות שהסקס איתו היה מעולה. אחרי כל מה שהבנתי וגילית עליו, די בא לי להקיא מהמחשבה לשכב איתו שוב.
והייתי כל כך מאוהבת בו עד לפני חודשיים. זה מדהים אותי, איך שיחררתי את עצמי מהתלות וההזדקקות שלי ממנו כהרף עין, אחרי שכל השנים נקשרתי כך לגברים וסבלתי נורא מהחוסר מהם.
והבנתי שאני אכן נמשת לאדישים, הקשים להשגה, הבלתי מושגים.
איך שהוא מי שבאמת מתקרב ולא משחרר ישר מרגיש לי כדביק והמשיכה שלי אליו יורדת, במובן הזה מאוד מבינה על מה מחליטה כתבה.
שמתי לב לזה גם לחברה חדשה בעבודה שממש נדבקת אלי ואיך זה מרחיק אותי.
שריטה קשה, להמשך רק למי שאדיש אלי. כשהצורך שלי כל כך גדול במגע ותקשורת מילולית.
בהחלט נקודה לבדוק עם עצמי.
צפריר, אני ממש מקווה שלא תפרוש מהאתר, אתה מורה דרך עבורי ועבור כל כך הרבה נשים וגברים באתר הזה ובכלל.
אל תזנח אותנו, אנחנו צריכים אותך
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
כאשר אין לה מין זמין - ולא חשובה הסיבה - יכולה לפנות ליצירה.
תודות, מה הכוונה יצירה?
_בהחלט. זה המון לבקש.
ממנו זה לבקש להיות מישהו אחר לגמרי, להשתנות שינוי של ממש.
להיות בעבורך בלבד - לא בעבור עצמו. זה די הרבה לבקש.
וזה בסדר גמור לבקש.
ובמסגרת הגדרתך העצמית כמונוגמית - ובמסגרת זו שאהובך הוא אימפוטנט - ואינה מעוניינת אלא במין איתו -
יהיה עלייך להסתגל לרעיון שייקח זמן, אולי זמן רב מאוד, עד שתקבלי את מבוקשך אם בכלל - שהרי מבוקשך לא יכול להינתן לך על ידך.
ובעת הזו - בוודאי שלא יכול להינתן לך על ידו.
לכן, בתנאים האלה - טוב להתארגן לחיים ללא מין. להניח לו לחלוטין מכל דרישה, בקשה או בקורת - ולהפנות את כל מרצך לחייך - ללא מין, ללא ציפייה למין איתו או עם אחר._
וואו, קשה לי לעיקול. זו אמת לאמיתה. הוא לא יכול לתת לי את מה שצריכה. זה לא שהוא לא רוצה. מה עושים עם זה. עם הפער הזה בצרכים.
אתה אומר להניח לצורך במין איתו. הנחתי לצורך הזה כל כך הרבה שנים בתקופות שלא היה מין ביננו. אבל איפשהוא תמיד לחצתי ושדרתי שזה חסר לי ושאני מצפה שנעבוד על זה. אתה אומר כאן בעצם שזה בכלל לא התפקיד שלי, שעלי להניח לדברים להיות כפי שהם. שזה בעצם לתת למשיכה ביננו להמשיך לדעוך. לא להזין אותה בכוח. אני חושבת שעד היום לא עשיתי זאת כי ידעתי מבפנים שאם אפסיק לדאוג לנושא ולנג'ס לו שנשכב, נפסיק לגמרי לשכב ונתרחק לגמרי. ואז הקשר יגמר.
אולי זו באמת הדרך. לשחרר לגמרי. ואם זה יגמר זה מה שצריך יהיה לקרות. ואם זה יגרום לו להתקרב חזרה אז יופי.
אז ברשותך, עצה לגבי העוד לידה. מה לעשות עם זה. אני רוצה יותר מילדה אחת. לעשות איתו (כנראה מרוח הקודש, כי הרי לא שוכבים (-:) או עם מישהו אחר. או לוותר על עוד לידה. כל כך מבולבלת בנושא הזה.
ומשהו בי מסכים איתך שתמיד מוצאת סיבה ממה לא להיות מאושרת ומה לא בסדר בחיי ובזה מתרכזת.
קודם זה היה הכאבים בגוף, אחר כך מהדיכאון והחרדות לאחר לידה, אחר כך ממקום העבודה הלא מספק, אחר כך מחברות שהתרחקו. אחר כך שוב מהבעל הזועם שלי. אחר כך מחוסר ההגשמה המקצועית שלי. אחר כך מההורים הדפוקים שלי שדפקו לי את החיים עקב הילדות האלימה שחייתי בה. אחר כך מהגוף שלי שעלה המון במשקל.
רק בחצי השנה האחרונה התחלתי להיות מאושרת כאן ועכשיו, בלי לחכות עד אחרי ש... ולכן באופן הזוי אני יכולה להגיד שאני שמחה רוב שעות היום.
כרגע רק המחשבות הטורדניות מציקות לי. לגבי החוסר במין. לגבי הבחירה בבן זוג כזה קשה.
די , בוחרת להניח להכול להיות כפי שהוא, לא להתווכח עם המציאות (כפי שלואיז היי אומרת) ולהתרכז בטוב.
הפתרונות יגיעו בזמנם.
_התבונני בזה שוב -
הוא צריך להתאזן באופן מסוים - בשבילך.
הוא צריך לשתף - כי את משתגעת.
הנושא בכל זה - זה את. הדיכאון שלו והוא צריכים להתגייס על מנת ש את תרגישי יותר טוב._
אתה צודק שאני חושבת ראשית כל על עצמי (הרי כולנו אגואיסטים בסופו של דבר) אבל גם עליו.
מאמינה שגם לו לא טוב לחיות ללא מין וקרבה אמיתית. אולי זה מסביר את כל הכעסים והתסכולים שלו, שאין לו דרך כמו סקס לפרוק ולפוגג אותם.
אני עדיין לא ישו שחושבת קודם כל על טובת האחר לפני טובתי.
_כאן, הסכמתו או אי הסכמתו כלל לא רלוונטיים שכן הגנת על עצמך בהתניית התאהבות והיקשרות אקסקלוסיבית אחרת - לשם מין.
ולפיכך עניין זה לא רלוונטי._
אני עדיין מהרהרת בעניין, אולי זה כן פתרון לרעות בשדות זרים.
כרגע זה לא מדגדג לי ולא בא לי על הבלאגן הזה (כפי שקרה עם הזר לפני חודשיים) אבל לא שוללת על הסף משיכה והתאהבות באחר אם ההזדמנות תגיע. אבל לא מחפשת את זה כרגע.
כאשר אין לה מין זמין - ולא חשובה הסיבה - יכולה לפנות ליצירה.
תודות, מה הכוונה יצירה?
_בהחלט. זה המון לבקש.
ממנו זה לבקש להיות מישהו אחר לגמרי, להשתנות שינוי של ממש.
להיות בעבורך בלבד - לא בעבור עצמו. זה די הרבה לבקש.
וזה בסדר גמור לבקש.
ובמסגרת הגדרתך העצמית כמונוגמית - ובמסגרת זו שאהובך הוא אימפוטנט - ואינה מעוניינת אלא במין איתו -
יהיה עלייך להסתגל לרעיון שייקח זמן, אולי זמן רב מאוד, עד שתקבלי את מבוקשך אם בכלל - שהרי מבוקשך לא יכול להינתן לך על ידך.
ובעת הזו - בוודאי שלא יכול להינתן לך על ידו.
לכן, בתנאים האלה - טוב להתארגן לחיים ללא מין. להניח לו לחלוטין מכל דרישה, בקשה או בקורת - ולהפנות את כל מרצך לחייך - ללא מין, ללא ציפייה למין איתו או עם אחר._
וואו, קשה לי לעיקול. זו אמת לאמיתה. הוא לא יכול לתת לי את מה שצריכה. זה לא שהוא לא רוצה. מה עושים עם זה. עם הפער הזה בצרכים.
אתה אומר להניח לצורך במין איתו. הנחתי לצורך הזה כל כך הרבה שנים בתקופות שלא היה מין ביננו. אבל איפשהוא תמיד לחצתי ושדרתי שזה חסר לי ושאני מצפה שנעבוד על זה. אתה אומר כאן בעצם שזה בכלל לא התפקיד שלי, שעלי להניח לדברים להיות כפי שהם. שזה בעצם לתת למשיכה ביננו להמשיך לדעוך. לא להזין אותה בכוח. אני חושבת שעד היום לא עשיתי זאת כי ידעתי מבפנים שאם אפסיק לדאוג לנושא ולנג'ס לו שנשכב, נפסיק לגמרי לשכב ונתרחק לגמרי. ואז הקשר יגמר.
אולי זו באמת הדרך. לשחרר לגמרי. ואם זה יגמר זה מה שצריך יהיה לקרות. ואם זה יגרום לו להתקרב חזרה אז יופי.
אז ברשותך, עצה לגבי העוד לידה. מה לעשות עם זה. אני רוצה יותר מילדה אחת. לעשות איתו (כנראה מרוח הקודש, כי הרי לא שוכבים (-:) או עם מישהו אחר. או לוותר על עוד לידה. כל כך מבולבלת בנושא הזה.
ומשהו בי מסכים איתך שתמיד מוצאת סיבה ממה לא להיות מאושרת ומה לא בסדר בחיי ובזה מתרכזת.
קודם זה היה הכאבים בגוף, אחר כך מהדיכאון והחרדות לאחר לידה, אחר כך ממקום העבודה הלא מספק, אחר כך מחברות שהתרחקו. אחר כך שוב מהבעל הזועם שלי. אחר כך מחוסר ההגשמה המקצועית שלי. אחר כך מההורים הדפוקים שלי שדפקו לי את החיים עקב הילדות האלימה שחייתי בה. אחר כך מהגוף שלי שעלה המון במשקל.
רק בחצי השנה האחרונה התחלתי להיות מאושרת כאן ועכשיו, בלי לחכות עד אחרי ש... ולכן באופן הזוי אני יכולה להגיד שאני שמחה רוב שעות היום.
כרגע רק המחשבות הטורדניות מציקות לי. לגבי החוסר במין. לגבי הבחירה בבן זוג כזה קשה.
די , בוחרת להניח להכול להיות כפי שהוא, לא להתווכח עם המציאות (כפי שלואיז היי אומרת) ולהתרכז בטוב.
הפתרונות יגיעו בזמנם.
_התבונני בזה שוב -
הוא צריך להתאזן באופן מסוים - בשבילך.
הוא צריך לשתף - כי את משתגעת.
הנושא בכל זה - זה את. הדיכאון שלו והוא צריכים להתגייס על מנת ש את תרגישי יותר טוב._
אתה צודק שאני חושבת ראשית כל על עצמי (הרי כולנו אגואיסטים בסופו של דבר) אבל גם עליו.
מאמינה שגם לו לא טוב לחיות ללא מין וקרבה אמיתית. אולי זה מסביר את כל הכעסים והתסכולים שלו, שאין לו דרך כמו סקס לפרוק ולפוגג אותם.
אני עדיין לא ישו שחושבת קודם כל על טובת האחר לפני טובתי.
_כאן, הסכמתו או אי הסכמתו כלל לא רלוונטיים שכן הגנת על עצמך בהתניית התאהבות והיקשרות אקסקלוסיבית אחרת - לשם מין.
ולפיכך עניין זה לא רלוונטי._
אני עדיין מהרהרת בעניין, אולי זה כן פתרון לרעות בשדות זרים.
כרגע זה לא מדגדג לי ולא בא לי על הבלאגן הזה (כפי שקרה עם הזר לפני חודשיים) אבל לא שוללת על הסף משיכה והתאהבות באחר אם ההזדמנות תגיע. אבל לא מחפשת את זה כרגע.
-
פלונית_אלמונית*
- הודעות: 1700
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
- דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*
בעל שלא רוצה סקס
_צפריר, אני ממש מקווה שלא תפרוש מהאתר, אתה מורה דרך עבורי ועבור כל כך הרבה נשים וגברים באתר הזה ובכלל.
אל תזנח אותנו, אנחנו צריכים אותך_
נדמה לי שצפריר צריך גם להתפרנס. זו לא בושה. המבין יבין
אל תזנח אותנו, אנחנו צריכים אותך_
נדמה לי שצפריר צריך גם להתפרנס. זו לא בושה. המבין יבין
בעל שלא רוצה סקס
מסובכת
גם אני גדלתי בבית אלים. יש הרבה קווים מקבילים בינינו. העולם הזה באמת קסום. יש לו גם חוקים לא כתובים. אני מגלה אותם יותר ויותר.
אני מגלה שהחוקים הכתובים, נכתבו על ידי בני אדם כדי להגן על עצמם מ...עצמם.
החוקים הלא כתובים, שהם החוקים האמיתיים של העולם, אם אנחנו אוהבים אותם או לא, מתגלים לאט לאט על ידי בני אדם שסובלים ומתבוננים.
אני חושבת שאת עושה תהליך מצויין בהרפיה שלך כלפי הדרישה ממנו לתפקד כמו שאת רוצה. אחד החוקים שהבנתי בזכות תודות זה שאנחנו לא יכולים, לא רשאים ולא נענה בכל מקרה לבקש שאדם מסויים, גם אם הוא שייך לנו ע"פ חוק כתוב, יעשה יתנהג וידבר כפי שמתאים לנו.
אם את יכולה במקביל לתהליך הזה גם להרפות ולא לדעת כמו צעירה חכמה כיף לך.
אם לא ואת נטרפת מחוסר הוודאות. לדעתי, זכותך לדעת את האמת וכל האמצעים כשרים. זכותו לחיות בשקר וזכותך לחיות באמת, אם את רוצה.
גם אני וגם ציפור היינו יכולים לפתח את עצמינו לדעת ,עד אובדן חושים, אם לא היינו במקביל לאמת הנפשית גם מבררים את האמת הפיסית של חיינו.
לא לחינם הדפים האלו נפתחו במקביל (עולם קסום כבר אמרתי?) וכבר כשפתח את הדף- הייתי הראשונה לענות לו שנשמע כמו סיפור דומה רק הפוך (בלי לדעת כמה זה נכון עד כאב).
כל אדם שונה ותודות הוא לא קורא בקפה אז אל תשאלי אותו אם הוא הומו, כי הוא לא ידע שבעלי גם הומו. הוא מקבל מסרים עליך ועל ההתפתחות שאת צריכה לעשות. לעיתים אף יותר מזה. כך אני מבינה אותו.
גם אני גדלתי בבית אלים. יש הרבה קווים מקבילים בינינו. העולם הזה באמת קסום. יש לו גם חוקים לא כתובים. אני מגלה אותם יותר ויותר.
אני מגלה שהחוקים הכתובים, נכתבו על ידי בני אדם כדי להגן על עצמם מ...עצמם.
החוקים הלא כתובים, שהם החוקים האמיתיים של העולם, אם אנחנו אוהבים אותם או לא, מתגלים לאט לאט על ידי בני אדם שסובלים ומתבוננים.
אני חושבת שאת עושה תהליך מצויין בהרפיה שלך כלפי הדרישה ממנו לתפקד כמו שאת רוצה. אחד החוקים שהבנתי בזכות תודות זה שאנחנו לא יכולים, לא רשאים ולא נענה בכל מקרה לבקש שאדם מסויים, גם אם הוא שייך לנו ע"פ חוק כתוב, יעשה יתנהג וידבר כפי שמתאים לנו.
אם את יכולה במקביל לתהליך הזה גם להרפות ולא לדעת כמו צעירה חכמה כיף לך.
אם לא ואת נטרפת מחוסר הוודאות. לדעתי, זכותך לדעת את האמת וכל האמצעים כשרים. זכותו לחיות בשקר וזכותך לחיות באמת, אם את רוצה.
גם אני וגם ציפור היינו יכולים לפתח את עצמינו לדעת ,עד אובדן חושים, אם לא היינו במקביל לאמת הנפשית גם מבררים את האמת הפיסית של חיינו.
לא לחינם הדפים האלו נפתחו במקביל (עולם קסום כבר אמרתי?) וכבר כשפתח את הדף- הייתי הראשונה לענות לו שנשמע כמו סיפור דומה רק הפוך (בלי לדעת כמה זה נכון עד כאב).
כל אדם שונה ותודות הוא לא קורא בקפה אז אל תשאלי אותו אם הוא הומו, כי הוא לא ידע שבעלי גם הומו. הוא מקבל מסרים עליך ועל ההתפתחות שאת צריכה לעשות. לעיתים אף יותר מזה. כך אני מבינה אותו.
-
פלוני_אלמונית*
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בעל שלא רוצה סקס
צפריר, תודה על הכל ומקווה שתמשיך עם תודות. אין גבול למה שקיבלתי ממך לאורך השנים פה באתר. כשיהיה לי אומץ אפנה אליך באימייל לקבל יעוץ אישי.
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
שיר מושלם מתנגן כרגע - מאמצת לי:
בין האפל לנסתר
בעולמנו המר
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד
בין האוצר לתחתית
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין הבלבול לאסון
תדעו שיש פתרון
קוראים לזה אהבה
בין הזיוף לאמת
בין כל מה שחי למת
ישנה אהבה
יש בי אהבה
והיא תתעורר ותיגע
יש בי אהבה
והיא תנצח
שיר מושלם מתנגן כרגע - מאמצת לי:
בין האפל לנסתר
בעולמנו המר
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין האתמול לעתיד
בין האוצר לתחתית
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה
בין הבלבול לאסון
תדעו שיש פתרון
קוראים לזה אהבה
בין הזיוף לאמת
בין כל מה שחי למת
ישנה אהבה
יש בי אהבה
והיא תתעורר ותיגע
יש בי אהבה
והיא תנצח
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
יש הרבה קווים מקבילים בינינו.
נשית את נשמעת כמו נפש תאומה שלי שחווה תיקון דומה לשלי בעולם הזה.
אם לא ואת נטרפת מחוסר הוודאות. לדעתי, זכותך לדעת את האמת וכל האמצעים כשרים. זכותו לחיות בשקר וזכותך לחיות באמת, אם את רוצה.
בניגוד אליך אני די בטוחה שלא אגלה כלום מגלישתו במחשב. בטח פורנו נשים. שזה לא מאיים עלי ולא תחליף בעיני לסקס. גם אני רואה פורנו, ועדיין משתוקקת אליו.
בכל מקרה, איך מתקינים דבר כזה? ועוד בלי שירגיש? הוא הטכני שמבין בעניינים כאלה, תמיד מתייעצת איתו לגבי דברים טכנים, על זה אי אפשר (-:
את יודעת משהו, אם אגלה שהוא הומו לדעתי תהיה לי הקלה מטורפת. אבל הסיכוי לכך מאוד מאוד נמוך.
ולגבי בגידה אני מוכנה להתערב על מיליון שקל שהוא לא בוגד בי. אין שום מצב כזה לדעתי. הוא פשוט מכובה. הזוי.
חשבתי גם לקנות שיקוי שמעודד גברא ויצר מיני אבל לא באמת מאמינה שזה יכול לעזור....
כל אדם שונה ותודות הוא לא קורא בקפה אז אל תשאלי אותו אם הוא הומו, כי הוא לא ידע שבעלי גם הומו. הוא מקבל מסרים עליך ועל ההתפתחות שאת צריכה לעשות. לעיתים אף יותר מזה. כך אני מבינה אותו.
מסכימה איתך, למרות שנראה לי שהוא צינור של משהו מלמעלה, שיש לו תשובות רבות.
עובדה שכתב שלא נמשך לשם (לגברים). אצלך לא כתב את זה. בכל מקרה לוקחת את דבריו כעוד חיזוק, ברור שהוא לא יודע במאה אחוז מה מצבו.
ןלגבי ציפור, כמובן שקראתי את הדף הזה בשקיקה. זה נשמע לי מקרה קיצוני בהרבה משלי ושלך.
לא נשמע שיש לה שמץ של תשוקה או משיכה לציפור. וגם לא אהבה. היא אמרה לו מלא פעמים שהיא לא אוהבת אותו.
אצלנו לדעתי הגברים כן מאוד אוהבים אותנו ואצלך בכלל יש לכם אחלה מין כשהוא מתקיים.
אצלי כששוכבת איתו לפעמים כן מרגישה שנמשך אלי ולפעמים ככה ככה.
אם זה יקרה יותר יהיה לי קל יותר לגבש דעה במבט הביקורתי שלי כרגע.
אבל מחכה. כבר מעל חודשיים שלא שכבנו. ואני משחררת.
הולכת לשכב עם עצמי הערב (-:נ כבר זמן מה רוצה למצוא מחדש את נקודת הג'י המדוברת (שמצאתי לפליאתי הרבה לפני כמה שנים, אחרי שחשבתי שזה סיפור אגדה שהיא קיימת). בעבר בפעמים הבודדות שמצאתי אותה חוויתי את האורגזמות הכי חזקות ועוצמתיות וממלאות שהיו לי מעולם.
זה הזמן להתחבר לגופי ולהנות ממנו לבדי.
הבוקר ממש נהנתי להסתכל על עצמי במראה. ושלא תחשבו שאני לרוב מרוצה ממה שרואה. יש לי איזה 15 קילו לרדת. אבל התמקדתי במה שכן אוהבת, בחזה העומד והמלא, בתחתוני התחרה היפות והמחמיאות שלי, בבטן שמדמיינת שהולכת ומצטמקת ביומיים האחרונים מאז התחלתי לאכול רק מה שטוב לי באמת.
אהבה עצמית - זה כל הסיפור
יש הרבה קווים מקבילים בינינו.
נשית את נשמעת כמו נפש תאומה שלי שחווה תיקון דומה לשלי בעולם הזה.
אם לא ואת נטרפת מחוסר הוודאות. לדעתי, זכותך לדעת את האמת וכל האמצעים כשרים. זכותו לחיות בשקר וזכותך לחיות באמת, אם את רוצה.
בניגוד אליך אני די בטוחה שלא אגלה כלום מגלישתו במחשב. בטח פורנו נשים. שזה לא מאיים עלי ולא תחליף בעיני לסקס. גם אני רואה פורנו, ועדיין משתוקקת אליו.
בכל מקרה, איך מתקינים דבר כזה? ועוד בלי שירגיש? הוא הטכני שמבין בעניינים כאלה, תמיד מתייעצת איתו לגבי דברים טכנים, על זה אי אפשר (-:
את יודעת משהו, אם אגלה שהוא הומו לדעתי תהיה לי הקלה מטורפת. אבל הסיכוי לכך מאוד מאוד נמוך.
ולגבי בגידה אני מוכנה להתערב על מיליון שקל שהוא לא בוגד בי. אין שום מצב כזה לדעתי. הוא פשוט מכובה. הזוי.
חשבתי גם לקנות שיקוי שמעודד גברא ויצר מיני אבל לא באמת מאמינה שזה יכול לעזור....
כל אדם שונה ותודות הוא לא קורא בקפה אז אל תשאלי אותו אם הוא הומו, כי הוא לא ידע שבעלי גם הומו. הוא מקבל מסרים עליך ועל ההתפתחות שאת צריכה לעשות. לעיתים אף יותר מזה. כך אני מבינה אותו.
מסכימה איתך, למרות שנראה לי שהוא צינור של משהו מלמעלה, שיש לו תשובות רבות.
עובדה שכתב שלא נמשך לשם (לגברים). אצלך לא כתב את זה. בכל מקרה לוקחת את דבריו כעוד חיזוק, ברור שהוא לא יודע במאה אחוז מה מצבו.
ןלגבי ציפור, כמובן שקראתי את הדף הזה בשקיקה. זה נשמע לי מקרה קיצוני בהרבה משלי ושלך.
לא נשמע שיש לה שמץ של תשוקה או משיכה לציפור. וגם לא אהבה. היא אמרה לו מלא פעמים שהיא לא אוהבת אותו.
אצלנו לדעתי הגברים כן מאוד אוהבים אותנו ואצלך בכלל יש לכם אחלה מין כשהוא מתקיים.
אצלי כששוכבת איתו לפעמים כן מרגישה שנמשך אלי ולפעמים ככה ככה.
אם זה יקרה יותר יהיה לי קל יותר לגבש דעה במבט הביקורתי שלי כרגע.
אבל מחכה. כבר מעל חודשיים שלא שכבנו. ואני משחררת.
הולכת לשכב עם עצמי הערב (-:נ כבר זמן מה רוצה למצוא מחדש את נקודת הג'י המדוברת (שמצאתי לפליאתי הרבה לפני כמה שנים, אחרי שחשבתי שזה סיפור אגדה שהיא קיימת). בעבר בפעמים הבודדות שמצאתי אותה חוויתי את האורגזמות הכי חזקות ועוצמתיות וממלאות שהיו לי מעולם.
זה הזמן להתחבר לגופי ולהנות ממנו לבדי.
הבוקר ממש נהנתי להסתכל על עצמי במראה. ושלא תחשבו שאני לרוב מרוצה ממה שרואה. יש לי איזה 15 קילו לרדת. אבל התמקדתי במה שכן אוהבת, בחזה העומד והמלא, בתחתוני התחרה היפות והמחמיאות שלי, בבטן שמדמיינת שהולכת ומצטמקת ביומיים האחרונים מאז התחלתי לאכול רק מה שטוב לי באמת.
אהבה עצמית - זה כל הסיפור
-
צעירה_חכמה*
- הודעות: 52
- הצטרפות: 13 דצמבר 2014, 23:50
בעל שלא רוצה סקס
מסובכת יקרה אף אחד לא יודע באמת מה עובר בין שני בני זוג חוץ מבני הזוג עצמם. אם להודות באמת לא טרחתי לקרוא גל שואה שאי פעם כתבת בדף הזה ככה שאני לא יודעת מה הולך בניכם ומה ההיסטוריה שלכם ומה הדינמיקה ביחסים שלכם. יכולה רק לשתף אותך במסע שלי ולתת השראה. מרגישה שאין זה מקומי להשיא עצות. נראה כי הסיפור הזה של מניעת המין של זוגך מעסיק אותך וממלא את כל קיומך. גם אני הייתי שם. זה גרוע. הבעיה קיימת , היא בעיה מהותית בחיים המשותפים שלכם אבל היא לא הזוגיות שלכם. היא חלק מהזוגיות שלכם. ואת עסוקה בלהתמקד בשלילי ובהרסני . שלילי : הוא לא שוכב איתי הוא לא נמשך אלי הוא לא נותן לי אין לי חיי מין רע לי רע לי . הרסני : קשר עם גבר אחר. גם לי יש נטייה לאהוב את הדרמה ואת הסערה , נטיה הרסנית של נשים מלאות תשוקה. תשוקה למין לאוכל להנאה וכן גם לדרמות. חלק מהעבודה העצמית שלי היא להתגבר על הנטייה הזאת. לצפות מבן הזוג להשתנות היא צפייה לא היגיונית. יותר פרקטי לעשות עבודה על עצמך. יש לך גבר בבית . הוא יכול להיות אפס שלא אכפת לו ממך והוא יכול להיות גבר שבגברים שיעשה הכול הכול הכול רק בשביל לעשות לך טוב. זה בידיים שלך. הייתי שם. הוא יהיה מה שתרצי שיהיה . אבל רק אם תהיי חיובית ובונה ומאמינה שהוא מסוגל להיות לזה. או בקיצור תנהגי כמו מלכה ( לא כמו ביצ׳) והוא יהפוך למלך שחלמת עליו.
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
זה בידיים שלך. הייתי שם. הוא יהיה מה שתרצי שיהיה . אבל רק אם תהיי חיובית ובונה ומאמינה שהוא מסוגל להיות לזה. או בקיצור תנהגי כמו מלכה ( לא כמו ביצ׳) והוא יהפוך למלך שחלמת עליו.
זה מה שמנסה לעשות בשבועיים האחרונים. לשאול לדעתו, להתחשב בבקשותיו, להוריד ממנו עומס ולקחת עלי יותר עומס (גם כשזה קצת בא על חשבון הלימודים שלי, אז מה, זה שווה את זה). לא להתלונן, לא לקטר, לא לפלוש לו למרחב הפיזי. להתייחס אליו כאל ילד שלי שרוצה בטובתו, ולא כאל בן זוג שיש לי אליו ציפיות ודרישות.
במהלך השבוע יותר קל לי ליישם את זה, בסופש יותר קשה. כי אז כן יש ציפיה שיתקרב אלי יותר. אבל, משחחרת את עצמי מהציפיה הזו בסופש הקרוב ובכלל.
הלוואי שאת צודקת. שאם אהיה לאורך זמן חיובית ובונה הוא יהפוך למלך שתמיד חלמתי שיהיה.
ומאמינה שהוא מסוגל להיות לזה
אם זה קצת קשה לי. לא יודעת אם מאמינה שהוא יכול להיות מיני ויצרי כלפי.
הוא היה כזה פעם, אף פעם לא מספיק וכמוני אבל היתה לו תשוקה כלפי, אני חושבת. את רואה, אני כבר לא סומכת על הזכרון שלי. לא יודעת.
אולי תמיד כפיתי את עצמי עליו בלי להרגיש?
אבל זה לא יתכן כי כל הפעמים ששכבנו בשנים האחרונות היו מיוזמתו.
כשאני יזמתי תמיד סירב.
אז כנראה כן רצה. וגם אומר שלפעמים רוצה אבל משהו עוצר בעדו.
להאמין לו? או שהוא מנסה לרצות אותי בתשובה הזו? לא יודעת.
לא משנה. משחררת אותו. משחררת אותי.
זה בידיים שלך. הייתי שם. הוא יהיה מה שתרצי שיהיה . אבל רק אם תהיי חיובית ובונה ומאמינה שהוא מסוגל להיות לזה. או בקיצור תנהגי כמו מלכה ( לא כמו ביצ׳) והוא יהפוך למלך שחלמת עליו.
זה מה שמנסה לעשות בשבועיים האחרונים. לשאול לדעתו, להתחשב בבקשותיו, להוריד ממנו עומס ולקחת עלי יותר עומס (גם כשזה קצת בא על חשבון הלימודים שלי, אז מה, זה שווה את זה). לא להתלונן, לא לקטר, לא לפלוש לו למרחב הפיזי. להתייחס אליו כאל ילד שלי שרוצה בטובתו, ולא כאל בן זוג שיש לי אליו ציפיות ודרישות.
במהלך השבוע יותר קל לי ליישם את זה, בסופש יותר קשה. כי אז כן יש ציפיה שיתקרב אלי יותר. אבל, משחחרת את עצמי מהציפיה הזו בסופש הקרוב ובכלל.
הלוואי שאת צודקת. שאם אהיה לאורך זמן חיובית ובונה הוא יהפוך למלך שתמיד חלמתי שיהיה.
ומאמינה שהוא מסוגל להיות לזה
אם זה קצת קשה לי. לא יודעת אם מאמינה שהוא יכול להיות מיני ויצרי כלפי.
הוא היה כזה פעם, אף פעם לא מספיק וכמוני אבל היתה לו תשוקה כלפי, אני חושבת. את רואה, אני כבר לא סומכת על הזכרון שלי. לא יודעת.
אולי תמיד כפיתי את עצמי עליו בלי להרגיש?
אבל זה לא יתכן כי כל הפעמים ששכבנו בשנים האחרונות היו מיוזמתו.
כשאני יזמתי תמיד סירב.
אז כנראה כן רצה. וגם אומר שלפעמים רוצה אבל משהו עוצר בעדו.
להאמין לו? או שהוא מנסה לרצות אותי בתשובה הזו? לא יודעת.
לא משנה. משחררת אותו. משחררת אותי.
-
צעירה_חכמה*
- הודעות: 52
- הצטרפות: 13 דצמבר 2014, 23:50
בעל שלא רוצה סקס
אה ומסובכת אני חייבת לשתף אותך, לפני כמה שבועות בלילה אחרי שהילדים הלכו לישון עישנו ביחד ג׳וינט ואני ממש לא רגילה לעשן ככה שזה השפיע עלי חזק. היתה לנו חוויה זוגית הכי טובה בעולם . צחקנו וקישקשנו וזרמנו והתרחקתי ונכנסתי למיטה ואחרי גם הוא ואמר משהו על אחד הילדים ואמרתי לו שש במיטה לא מדברים על הילדים במיטה אין לנו הורות משותפת במיטה אנחנו איש ואישה . והתחלנו והיה קצת מגושם לנו אבל צחקנו מלא ואז אמרתי בחיוך שאנחנו ביחד כבר שנים וכבר יש לנו כמה ילדים ואנחנו חברים ממש טובים והתקשורת בינינו היא ברמה מאוד מאוד גבוהה אבל במיטה ,,, שני זרים .. זרים גמורים ונבוכים כאילו זאת הפעם הראשונה שלנו ביחד במיטה. והיה מפגש מיני מהנה לשנינו ואני לא גמרתי . אמרתי לו אל תרגיש רע זה בסדר מבחינתי אתה לא אחראי לאורגזמות שלי . הכול טוב. אני לא צריכה אותך בשביל זה. שנינו נהננו מאוד וזה מה שחשוב . מייד אחרי שאמרתי את זה הוא הביא אותי לסיפוק. שזה מבחינתי היה בונוס לכל הערב המהנה הזה. ולמחרת אמרתי לו כמה שנהנתי איתו ואיזה גבר שהוא ... אני בונה אותו , בונה את הביטחון שלו בעצמו, בונה את היחסים ביננו . הופכת אותו למלך.
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
ולמחרת אמרתי לו כמה שנהנתי איתו ואיזה גבר שהוא ... אני בונה אותו , בונה את הביטחון שלו בעצמו, בונה את היחסים ביננו . הופכת אותו למלך.
איזה יופי (-:
את המלכה האמיתית.
ולמחרת אמרתי לו כמה שנהנתי איתו ואיזה גבר שהוא ... אני בונה אותו , בונה את הביטחון שלו בעצמו, בונה את היחסים ביננו . הופכת אותו למלך.
איזה יופי (-:
את המלכה האמיתית.
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אוף שוב מתהפכת.
דיברתי הרגע עם מישהי שהתגרשה וגם סבלה מדיכאון לאחר לידה ותיארתי לה מה שהיה ממש בכמה מילים.
היא אמרה לי: יקירתי, את נמצאת במערכת יחסים שיש בה אלימות.
אני יודעת שהיא צודקת וגם לא צודקת מצד שני.
נכון שיש רגעים כאלה, אבל הם לא הדומיננטים כל הזמן והוא גם אבא נפלא ואדם שדואג לי ואוהב אותי מאוד.
ההתפרצויות זעם שלו מאוד לא נעימות לי ומפחידות אותי אבל אני לא קורבן ואני מעמידה אותו במקום. אומרת לו שזה לא לעניין ולאחרונה מבין שיש לו בעיה ומודה שעובד על להרגע.
בקיצור שוב בלבלה אותי בטירוף.
כאילו אני מדברת על מישהו אחר, לא עליו.
מזכיר לי שגם בטיפול כשדיברתי על הזוועות שאמא שלי עשתה לי ולמשפחה בילדות, הרגשתי כאילו אני מתארת מישהי אחרת מאמ שלי כיום.
לא התחבר לי. הזוי.
בקיצור תלוי הכול בנקודת מבט, כמו שבשמת כתבה, אם אני בהתעללות קשור למינון הפעמים שזה קורה והאם אני טיפוס מתקרבן.
אין לי תשובה חד משמעית, רק שאני בתהליך של צמיחה ומה שלא יהיה הכול לטובה. אני התעוררתי על החיים שלי.
אוף שוב מתהפכת.
דיברתי הרגע עם מישהי שהתגרשה וגם סבלה מדיכאון לאחר לידה ותיארתי לה מה שהיה ממש בכמה מילים.
היא אמרה לי: יקירתי, את נמצאת במערכת יחסים שיש בה אלימות.
אני יודעת שהיא צודקת וגם לא צודקת מצד שני.
נכון שיש רגעים כאלה, אבל הם לא הדומיננטים כל הזמן והוא גם אבא נפלא ואדם שדואג לי ואוהב אותי מאוד.
ההתפרצויות זעם שלו מאוד לא נעימות לי ומפחידות אותי אבל אני לא קורבן ואני מעמידה אותו במקום. אומרת לו שזה לא לעניין ולאחרונה מבין שיש לו בעיה ומודה שעובד על להרגע.
בקיצור שוב בלבלה אותי בטירוף.
כאילו אני מדברת על מישהו אחר, לא עליו.
מזכיר לי שגם בטיפול כשדיברתי על הזוועות שאמא שלי עשתה לי ולמשפחה בילדות, הרגשתי כאילו אני מתארת מישהי אחרת מאמ שלי כיום.
לא התחבר לי. הזוי.
בקיצור תלוי הכול בנקודת מבט, כמו שבשמת כתבה, אם אני בהתעללות קשור למינון הפעמים שזה קורה והאם אני טיפוס מתקרבן.
אין לי תשובה חד משמעית, רק שאני בתהליך של צמיחה ומה שלא יהיה הכול לטובה. אני התעוררתי על החיים שלי.
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אז השלב הראשון: תתחזקי. תתעצמי. תאהבי את עצמך. תשתחררי מהקורבניות. תהיי שמחה. תהיי בשמחה. תעשי כל מה שעושה לך טוב ואל תזרקי חשבון.
לפעמים כדי להיחלץ צריך קודם לגדול. ולפעמים כדי לגדול צריך קודם להיחלץ. כל אחד ואחת צריכים להחליט על עצמם. וזה הצעד הראשון בהעצמה עצמית: לדעת מה הצעד הבא שאני רוצה לעשות)
איזו הצלה שאפשר לחזור ולקרוא את הדברים שוב בעת הצורך, תודה בשמת.
מחליטה קודם לגדול ולאהוב את עצמי ללא תנאי. ואז להחליט האם עלי לסיים את מערכת היחסים הזוגית שלנו.
אני נטרפת מהמחשבה שאין אמת אבסולוטית.
יכולה לספר לכם סיפור שלם שבודאות תגידו הוא טיפוס מתעלל ותברחי כל עוד נפשך בך.
ומנגד, יכולה לספר סיפור שלם אף הוא על הבעל והאב המקסים שהוא, על כל מה שעשה עבורי כל השנים, על החופש שהוא מפרגן ומאפשר לי להגשים את עצמי. ואז הוא יתפס כטיפוס שעובר משבר שיצדיק את ההתפרצויות זעם שלו.
אז מה האמת האמיתית? יכול להיות שאין אחת מוחלטת?
מזכיר לי את התוכנית "הרומן" שיש עכשיו בהוט 3 של חגי לוי.
שיש בה שתי נקודות מבט ,אחת של האישה ואחת של הגבר על המתרחש.
ולך תדע מה באמת קרה שם.
אף אחד לא יודע באמת מה עובר בין שני בני זוג חוץ מבני הזוג עצמם.
לעיתים גם בני הזוג לא יודעים מה עובר עליהם...
אז השלב הראשון: תתחזקי. תתעצמי. תאהבי את עצמך. תשתחררי מהקורבניות. תהיי שמחה. תהיי בשמחה. תעשי כל מה שעושה לך טוב ואל תזרקי חשבון.
לפעמים כדי להיחלץ צריך קודם לגדול. ולפעמים כדי לגדול צריך קודם להיחלץ. כל אחד ואחת צריכים להחליט על עצמם. וזה הצעד הראשון בהעצמה עצמית: לדעת מה הצעד הבא שאני רוצה לעשות)
איזו הצלה שאפשר לחזור ולקרוא את הדברים שוב בעת הצורך, תודה בשמת.
מחליטה קודם לגדול ולאהוב את עצמי ללא תנאי. ואז להחליט האם עלי לסיים את מערכת היחסים הזוגית שלנו.
אני נטרפת מהמחשבה שאין אמת אבסולוטית.
יכולה לספר לכם סיפור שלם שבודאות תגידו הוא טיפוס מתעלל ותברחי כל עוד נפשך בך.
ומנגד, יכולה לספר סיפור שלם אף הוא על הבעל והאב המקסים שהוא, על כל מה שעשה עבורי כל השנים, על החופש שהוא מפרגן ומאפשר לי להגשים את עצמי. ואז הוא יתפס כטיפוס שעובר משבר שיצדיק את ההתפרצויות זעם שלו.
אז מה האמת האמיתית? יכול להיות שאין אחת מוחלטת?
מזכיר לי את התוכנית "הרומן" שיש עכשיו בהוט 3 של חגי לוי.
שיש בה שתי נקודות מבט ,אחת של האישה ואחת של הגבר על המתרחש.
ולך תדע מה באמת קרה שם.
אף אחד לא יודע באמת מה עובר בין שני בני זוג חוץ מבני הזוג עצמם.
לעיתים גם בני הזוג לא יודעים מה עובר עליהם...
בעל שלא רוצה סקס
אני בסך הכול טיפוס מונוגמי, אני רוצה מגע וסקס עם הגבר שחיה איתו, זה כל כך הרבה לבקש???
ממש לא. זה די בסיסי.
אין כל ערך לסבל. אם קשה מדי, אולי כל היחסים לא שווים את זה.
ממש לא. זה די בסיסי.
אין כל ערך לסבל. אם קשה מדי, אולי כל היחסים לא שווים את זה.
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
התבונני פנימה, למדי להתבונן פנימה, בכל מקרה התשובה שם.
צריכה ללמוד לעשות את זה. כרגע הדעות ומצב הרוח שלי משתנים עם כל מקרה חיצוני שקורה (עקב פרשנות שלי על ההתנהגות שלו, דעה של מישהי שדעתה חשובה לי על בעלי).
איך עושים את זה? מרגישה חוסר יציבות פנימית, כמו בים סוער שכל רגע כיוון ועוצמת הגל משתנה.
מחפשת את המגדלור בתוכי שיעיר לי בבהירות את הדרך הביתה - אל עצמי.
טובתו לא מעניינת אותך כלל אלא כהמשך לטובתך,
אותו מקום ואופן בו הוא שם את טובתו לפני טובתך
הרעיון של אהבה ללא תנאי.
כנראה שאתה צודק. טובתו מעניינת אותי כהמשך לטובתי. כפי שטובתי מעניינת אותו כהמשך לטובתי.
זה נראה לי טבע הדברים, כיצד זה יכול להיות אחרת?
אהבה ללא תנאי יש לי רק כלפי ביתי ולפרקים כלפי עצמי.
להגיע לאהבה ללא תנאי עם כל אדם זה לגמרי משול לישו מבחינתי, שגם לדבריך אין ישו, אז זה נחלתם של צדיקים, אני עדיין לא צדיקה לצערי.
אבל מסכימה להתבונן על זה ומתרגלת נתינה ללא תנאי לבעלי, מתמקדת באיך לעשות אותו מאושר ולא רק באושר שלי, כפי שהתמקדתי בו זמן רב באופן לא מודע.
התבונני פנימה, למדי להתבונן פנימה, בכל מקרה התשובה שם.
צריכה ללמוד לעשות את זה. כרגע הדעות ומצב הרוח שלי משתנים עם כל מקרה חיצוני שקורה (עקב פרשנות שלי על ההתנהגות שלו, דעה של מישהי שדעתה חשובה לי על בעלי).
איך עושים את זה? מרגישה חוסר יציבות פנימית, כמו בים סוער שכל רגע כיוון ועוצמת הגל משתנה.
מחפשת את המגדלור בתוכי שיעיר לי בבהירות את הדרך הביתה - אל עצמי.
טובתו לא מעניינת אותך כלל אלא כהמשך לטובתך,
אותו מקום ואופן בו הוא שם את טובתו לפני טובתך
הרעיון של אהבה ללא תנאי.
כנראה שאתה צודק. טובתו מעניינת אותי כהמשך לטובתי. כפי שטובתי מעניינת אותו כהמשך לטובתי.
זה נראה לי טבע הדברים, כיצד זה יכול להיות אחרת?
אהבה ללא תנאי יש לי רק כלפי ביתי ולפרקים כלפי עצמי.
להגיע לאהבה ללא תנאי עם כל אדם זה לגמרי משול לישו מבחינתי, שגם לדבריך אין ישו, אז זה נחלתם של צדיקים, אני עדיין לא צדיקה לצערי.
אבל מסכימה להתבונן על זה ומתרגלת נתינה ללא תנאי לבעלי, מתמקדת באיך לעשות אותו מאושר ולא רק באושר שלי, כפי שהתמקדתי בו זמן רב באופן לא מודע.
בעל שלא רוצה סקס
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
ואם יאהב אותך בדיוק כרצונך - ינכיח לך כאמור שאינך ראויה לאהבה - כפי שאת מאמינה
לא הבנתי את המשפט הזה. אם יאהב אותי בדיוק כרצוני יהיה לי טוב, מה הכוונה שאם יאהב כך יוכיח לי שאיני ראויה לאהבה?
ומי אמר שאני לא מאמינה שאני ראויה לאהבה?
פה יש לי קושי לקבל את דבריך, כי אני שנים עובדת קשה על אהבה וקבלה עצמית ולדעתי נמצאת במקום טוב מבחינת אהבת עצמי.
בסך הכול אני אוהבת את עצמי, תמיד סולחת לעצמי על כל השגיאות שלי ומידי יום אומרת לעצמי רשימת דברים שגאה בעצמי ומוקירה אותי עליהם.
פעם זה היה נכון, שבתוכי הרגשתי כלא מספיק טובה וראויה שיאהבו אותי, היום אני חושבת שמאוד התקדמתי מהמקום הזה.
תסביר לי את זה בבקשה, כיצד ולמה אתה חושב שאני לא אוהבת את עצמי מספיק.
הרי גם חלק נכבד מהריבים עם בעלי הם על זה שהוא טוען שאני אגואיסטית וחושבת רק על טובתי.
אם אני חושבת על טובתי זה סימן שאני אוהבת את עצמי מספיק, לא?
_גם לקבל אהבה יש ללמוד לקבל ללא תנאי, זו למשל יכלה להיות התפתחות מעניינת בעבור הנפש. התבונני - כפתורי העניין והסקרנות נדלקו שם בפנים.
אהבה מורעפת על הנפש והיא הודפת את האהבה הזו - רואה בזר הפרחים המוגש לה, קוצים ודרדרים._
מסכימה עם זה שעלי ללמוד לקבל אהבה ללא תנאים ולא לבטל דרכי אהבה אחרות משאני מצפה.
האם לדעתך אני הודפת את אהבתו של בעלי מעלי? במה למשל? כרגע מרגישה שרק הוא הודף את שלי.
למשל - האם כמיהה אל אדם זה או אחר - משרתת אותך - ולשם מה היא משרתת אותך.
הדבר שעולה לי שהכמיהה לבלתי מושג ולבעלי כרגע נותנת לי תירוץ להיות קורבנית וצודקת.
כנראה יש בכך רווח. שנים היגנתי בחירוף נפש על דעותי ונלחמתי מלחמות על צדק.
מאז שהפכתי לאמא הבנתי כמה זה מטופש ושגוי והפסקתי.
ואם יאהב אותך בדיוק כרצונך - ינכיח לך כאמור שאינך ראויה לאהבה - כפי שאת מאמינה
לא הבנתי את המשפט הזה. אם יאהב אותי בדיוק כרצוני יהיה לי טוב, מה הכוונה שאם יאהב כך יוכיח לי שאיני ראויה לאהבה?
ומי אמר שאני לא מאמינה שאני ראויה לאהבה?
פה יש לי קושי לקבל את דבריך, כי אני שנים עובדת קשה על אהבה וקבלה עצמית ולדעתי נמצאת במקום טוב מבחינת אהבת עצמי.
בסך הכול אני אוהבת את עצמי, תמיד סולחת לעצמי על כל השגיאות שלי ומידי יום אומרת לעצמי רשימת דברים שגאה בעצמי ומוקירה אותי עליהם.
פעם זה היה נכון, שבתוכי הרגשתי כלא מספיק טובה וראויה שיאהבו אותי, היום אני חושבת שמאוד התקדמתי מהמקום הזה.
תסביר לי את זה בבקשה, כיצד ולמה אתה חושב שאני לא אוהבת את עצמי מספיק.
הרי גם חלק נכבד מהריבים עם בעלי הם על זה שהוא טוען שאני אגואיסטית וחושבת רק על טובתי.
אם אני חושבת על טובתי זה סימן שאני אוהבת את עצמי מספיק, לא?
_גם לקבל אהבה יש ללמוד לקבל ללא תנאי, זו למשל יכלה להיות התפתחות מעניינת בעבור הנפש. התבונני - כפתורי העניין והסקרנות נדלקו שם בפנים.
אהבה מורעפת על הנפש והיא הודפת את האהבה הזו - רואה בזר הפרחים המוגש לה, קוצים ודרדרים._
מסכימה עם זה שעלי ללמוד לקבל אהבה ללא תנאים ולא לבטל דרכי אהבה אחרות משאני מצפה.
האם לדעתך אני הודפת את אהבתו של בעלי מעלי? במה למשל? כרגע מרגישה שרק הוא הודף את שלי.
למשל - האם כמיהה אל אדם זה או אחר - משרתת אותך - ולשם מה היא משרתת אותך.
הדבר שעולה לי שהכמיהה לבלתי מושג ולבעלי כרגע נותנת לי תירוץ להיות קורבנית וצודקת.
כנראה יש בכך רווח. שנים היגנתי בחירוף נפש על דעותי ונלחמתי מלחמות על צדק.
מאז שהפכתי לאמא הבנתי כמה זה מטופש ושגוי והפסקתי.
בעל שלא רוצה סקס
צפריר תודה מקרב לב. למדתי ועדיין לומדת רבות מהשקפתך המרעננת והיחודית על החיים.
יתכן ואעזור אומץ בהמשך לפנות אליך לליווי אישי.
באהבה והערכה גדולה
יתכן ואעזור אומץ בהמשך לפנות אליך לליווי אישי.
באהבה והערכה גדולה
בעל שלא רוצה סקס
עובר עלי יום קשה, חולה, מצוננת לגמרי ומשלשלת אנושות. נפשית כל הבוקר הייתי במחשבות טורדניות על התעללות והאם עלי להמלט מבעלי.
חווה יום פוסט טראומתי, שכל מיני זכרונות איומים מהשלוש שנים הקשות שעברנו, בעיקר מאחרי הלידה, צפים ועולים. אחרי שהדחרתי, התעלמתי והמשכתי הלאה כדי לשרוד.
הילדה הקטנה שבי בוכה על המקום הקשה שעברתי, בילדות, עם בעלי מאז הלידה.
קשה. כאילו השלשולים והצינון מנקה מתוכי שיט שהצטבר כדי שאוכל להתחיל מחדש, נקייה יותר, חכמה יןתר, סבלנית יותר, חזקה יןתר, כזו שלא מפחדת יותר מלעמוד על שלה, אך בצורה נעימה וחכמה, ולא בצורה אלימה או מתנצלת.
קיימים בי שני הקצוות הללו.
תרה אחר האיזון המיוחל.
וממשיכה להתאמן בלשחרר ולהסכים למציאות להיות כפי שהיא, בלי החלטות, להסכים לחוסר ודאות שכל כך מערער אותי פשוט להיות.
עד שההבנה תתבהר לי מבפנים.
האם להמשיך עם האיש שלי או להיפרד.
בורא עולם, תן לי סימן שאני בדרך הנכונה.
חווה יום פוסט טראומתי, שכל מיני זכרונות איומים מהשלוש שנים הקשות שעברנו, בעיקר מאחרי הלידה, צפים ועולים. אחרי שהדחרתי, התעלמתי והמשכתי הלאה כדי לשרוד.
הילדה הקטנה שבי בוכה על המקום הקשה שעברתי, בילדות, עם בעלי מאז הלידה.
קשה. כאילו השלשולים והצינון מנקה מתוכי שיט שהצטבר כדי שאוכל להתחיל מחדש, נקייה יותר, חכמה יןתר, סבלנית יותר, חזקה יןתר, כזו שלא מפחדת יותר מלעמוד על שלה, אך בצורה נעימה וחכמה, ולא בצורה אלימה או מתנצלת.
קיימים בי שני הקצוות הללו.
תרה אחר האיזון המיוחל.
וממשיכה להתאמן בלשחרר ולהסכים למציאות להיות כפי שהיא, בלי החלטות, להסכים לחוסר ודאות שכל כך מערער אותי פשוט להיות.
עד שההבנה תתבהר לי מבפנים.
האם להמשיך עם האיש שלי או להיפרד.
בורא עולם, תן לי סימן שאני בדרך הנכונה.