בלי חיתולים עם חתולים קפטיינ'ס בלוג

[א_גרויסע_מויש*]

ואם אני אוסיף כזה: , אז יהיה יותר ברור שאני לא חושבת שמתעללים בבוז'?

|אייקון מכה על חטא|
|אייקון כותב על הלוח 500 פעם "לעולם לא אשכח להוסיף אייקונים לבדיחות לא ברורות|
|אייקון מכה על חטא על שימוש בדוג' של עונש. ועוד על לוח!|

[ליזה_ליזה*]

אין עליך, יא צוויליך...

[בת_ההרים*]

הי צוויליך...

• למה אתה לא משתמש בקובבה של נורי-ים? מאד ידידותי לגב...אבל אין הרבה גברים עם "ביצים" ללכת איתו. אתה דווקא נראה לי אחד שכן יסכים.
• שימו לב לעניין של סויה. לאישה מיניקה ובכלל,נשים בתקופת הפריון,לא מומלץ לאכול סויה על בסיס יומיומי וכחלק עיקרי בתזונה שלהן. זה בגלל הפיטו אסטרוגנים.

חוץ מזה תשאל את ד' אם יש לה עדיין את המספר שלי רציתי להזמין אותה למפגשי לה לצ'ה.
מזהה אותי?

[יעל_נוי*]

זה לא קשור לביצים שיש או אין להם. זה קשור לשדיים שאין להם.
הקובבה נקשר מעל לשדיים ולגבר נטול קרוב לודאי שהמנשא פשוט יחליק מטה

[צוויליך*]

<רץ להשתיל סיליקון במראה טבעי>

[צוויליך*]

או שפשוט אקשור אותו לאף שלי. איזו התאמה בהזמנה מיוחדת.
קונספט חדש:
"קובבה לקרנף! קושרים לאף!"

האמת, אנחנו לא אוכלים הרבה סויה או באופן קבוע... כמו בשר. פה ושם.

ומה זה הפיתה-אסטרונאוט? זה אסטרונאוט רעב עם פיתה שמחפש סויה לשים בפנים??
ממממ...

<צוויליך מזיל ריר וחוצץ שיניו עם עצם ששלף משיערו הסבוך>

[צוויליך*]

אה, וכן, בטח שזיהיתי. מין זאמאן אל-תורקי היה פיל ארץ.
או בעצם מזמן הדיון ב- לידת בית רחוק מבית חולים . B&B&B ?...

שיעשע אותי לפגוש את הגבר שלך בשטח ולחשוב שכבר ליבנתי דיונים איתך אבל אותו אני פוגש...
אספר לצוויליכית.

זה כזה קיבוץ מהעמק - איזה עמק שלא יהיה - לגמרי, מה?

[אמא_של_יונת*]

ומה זה הפיתה-אסטרונאוט? זה אסטרונאוט רעב עם פיתה שמחפש סויה לשים בפנים??

[מיצי_החתולה*]

אין עליך, יא צוויליך...

. קוראת ונהנית.

[בת_ההרים*]

הקובבה נקשר מעל לשדיים ולגבר נטול קרוב לודאי שהמנשא פשוט יחליק מטה
אפשר לפתור את זה בקלות. מבקשים רצועות עם יותר אפשרות להצרה.
<יש גם נשים בלי שדיים>
אם אין לכם ת'מספר אתם פשוט יכולים לקפוץ לבקר.

[תבשיל_קדרה*]

האחות אמרה שדגימת השתן היתה קצת מרוכזת ולתת לה מים. מים ככה?
האחות מוזמנת לשתות מים, זה באמת טוב (אפילו אם אלה מים מפרוספקט).
לבוז' - רק מים שבאים בילט-אין יחד עם שאר כל-טוב-הציצי.
אתה יכול (כן או לא) לספר לאחחות שבימים חמים, כשהיונק הצמא יונק קצרות בתדירות גבוהה, הוא מקבל יותר מהחלב הדליל יותר.

ולגבי האחות מאחורי דוכן-המכירות,
יותר הרגיזה אותי ההיא שטילפנה אלינו הביתה ורצתה למכור לנו אני-לא-זוכרת-מה (משהו כמו משלים למשלים) שקיבלה את הפרטים שלנו מהמשלים.

ועוד על גב מקולקל וקובבה - היא צודקת, בתַרים הזותי.
לדעתי, לדחוף עגלה זה מאמץ לא קטן.
גם אני עברתי לקובבה בדיוק בשלב בו גיליתי שהחמישה-מטר-בד+תינוקת ששולחת ידיים ורגליים לפנים כדי להגדיל את הממונט גדולים על הגב שלי.
אני מכירה מישהי שמי שטיפל בבנה התינוק (מטפל, לא אבא) נשא אותו על הקובבה המשפחתי. כך שזה אפשרי. נסה, מהכפת'ך.
אה, ואולי - מנשא קוריאני, שאפשר להעביר בו שוונץ גם מעל הכתפיים (נדמה לי שימכרו ביומִיון).

[צוויליך*]

שבימים חמים, כשהיונק הצמא יונק קצרות בתדירות גבוהה, הוא מקבל יותר מהחלב הדליל יותר.
זה ממוחקר? אשמח לכתובת אם יש!!!

משלים למשלים
נשמע כמו לעשות ביטוח גרירה לגרירה למקרה שהגרר יתקע בדרכך למוסך

ואללה נראה לי שאין לי אלא לנסות אותו, ת'קובבה הזה.
למה זה נשמע כמו קציצת ירק עיראקית???
בכל מקרה, אפילו שלא קשה לי עם העגלה - לא מרגיש עומס בגב - התוכנית היא לחזור למנשא, נו קווסצ'ן.

אתמול בא אלינו לקשקש חבר שהוא גם נטורופת בהכשרתו ואיש מקסים במהותו ותיחקרנו אותו על כל ענין החיסונים.
לא אפרט יותר מדי, יש את הדפים הרלוונטיים, אבל הוא הצליח למקד אותנו וגם סיפר על האוצר הפרטי שלו ומה עשו הם איתו.
ניראה שנלך על פוליו ודלקת קרום המוח - גם זה לא בקרוב. ואח"כ ניראה.
עכשיו אלך לבדוק על הספר "לגדל ילדים בלי אנטיביוטיקה".


ולגבי האחות מאחורי דוכן-המכירות,
זהו בדיוק, שזו לא אחות... (שאלתי) אולי אחות של אח'שלה...

[בת_ההרים*]

זה ממוחקר? אשמח לכתובת אם יש!!!
בטח שזה ממוחקר. רק שאין לזה רפרנס ברשת למיטב ידיעתי. בזמנו אסתר גרוניס,יועצת הנקה,ספרה על מחקר שנערך בקרב הדואיות המיניקות בנגב. נשים שחיות באקלים יבש וחם יותר-החלב שלהן באופן קבוע נוטה להיות מיימי יותר. זה לא אומר שאין בו גם שומן וחלבונים רק שהוא מאפשר לתינוק לשתות יותר.

[בת_ההרים*]

אה וגם...נורי-ים עושה גם קוריאני. או בעצם,קובבה עם רצועות לקשירה על הכתפיים.

[בת_ההרים*]

אגב: האחות אמרה שדגימת השתן היתה קצת מרוכזת ולתת לה מים. מים ככה?
תגיד,למה אתם (בכלל) ממשיכים ללכת לקופת חולים כאן? ואם אין ברירה והגעתם לשם-קחו את כל מה שאומרים לכם שם בערבון סופר מוגבל.

[בשמת_א*]

זה ממוחקר? אשמח לכתובת אם יש!!!
אוי אוי אוי. זה א-ב של הנקה. עדי יותם , את בטח קוראת פה. אנחנו צריכות to get our franny up כמו שפלייליידי אומרת, ו-15 דקות כל יום לעבוד על עלונים בנושאי הנקה שנוכל גם להדפיס וגם לקשר באינטרנט. או לפחות מאגר שאלות נפוצות באינטרנט עם תשובות שכוללות רפרנסים מדעיים.

מתוך ההצהרה המעודכנת של ה-AAP , למשל כאן :


The AAP Section on Breastfeeding, American College of Obstetricians and Gynecologists, American Academy of Family Physicians, Academy of Breastfeeding Medicine, World Health Organization, United Nations Children's Fund, and many other health organizations recommend exclusive breastfeeding for the first 6 months of life.2,127–130 Exclusive breastfeeding is defined as an infant's consumption of human milk with no supplementation of any type (no water, no juice, no nonhuman milk, and no foods) except for vitamins, minerals, and medications.131 Exclusive breastfeeding has been shown to provide improved protection against many diseases and to increase the likelihood of continued breastfeeding for at least the first year of life.

המספרים הם רפרנס. תעתיק אותם משם. עוד:
סעיף 4:
Supplements (water, glucose water, formula, and other fluids) should not be given to breastfeeding newborn infants unless ordered by a physician when a medical indication exists.148,162–165

מסעיף 10:
During the first 6 months of age, even in hot climates, water and juice are unnecessary for breastfed infants and may introduce contaminants or allergens.195

[בשמת_א*]

רק שאין לזה רפרנס ברשת למיטב ידיעתי
נתתי פה את אחד הרפרנסים ברשת. גם באתר של ליגת לה לצ'ה יש בדיוק אותן הנחיות מתועדות וממוחקרות, אבל אחות או רופא כל כך בורים לא יידעו גם מה זה. לעומת זאת, כל רופא יודע מה זה ה-AAP .

[צוויליך*]

תודה בשמת!
ככה אני אוהב את זה, ממוחקר ועם גב מוצק.
קראתי המאמר - יש שם עוד דברים מענינים, למשל בכי כאינדיקטור מאוחר של רעב ועוד...
בפעם הבאה אהיה חמוש.
רק נקודה להבהרה, בבקשה:
אני משער שזה תלוי ב% הריכוז של המומסים בשתן, אבל אני יכול לשער שאם זה היה בהגדרה כ'בעייתי' (תוצאת ב. השתן של הבוז') לא היינו יוצאים משם כאילו כלום. וגם על זה כתבו במאמר, unless ordered by a physician .
את הד"ר לא הייתי מכניס להגדרה כבור, כלל וכלל. אנו נוטים להשתבח בו, דווקא. אחרי לקיחת הדם הוא חזר לחדרו ולמסדרון הע-מוס והאחות היא ששלפה את תוצאות ב. השתן והורתה על מים מים בששון. בעוד אנו מעדיפים את מעייני הישועה של אמא, ימין וגם שמאל.

כבר מתחילים לתייג אותנו כ"מהאלה, נו אתם יודעים"...
ואני מעדיף לחייך בחברתיות ולהראות צילום של מחקר כדוגמת הנ"ל, מאשר לחייך בחמיצות ולחכות שתיגמר ההרצאה על חוסר האחריות שלנו (של לא לתת לבוז' מטען של חיידקים רעים מחמישה סוגים שרוכבים על סגסוגת אלומיניום והשד יודע מה.).
שוב תודה. אבי היקר הוא רופא אולם לדאבוני לא התרגל לכלים היעילים של הרשת. לפחות הוא לא מתנגד לכלום - - א-גרוייסע נחמה...

[צוויליך*]

בקרוב:

בלי חתולים עם חיתולים קפטיינ'ס ברוך
או -
הטטרה היורדת לחיי הצוויליך המזיע
או גם -
או אני או הטטרה ואת יודעת מה הבעיה איתך אה?

במוסף יום שישי
על צג קרוב לאיזור מגוריכם - לא להחמיץ !

<הודעה זו בחסות דף הכנת מחמצים >

[בשמת_א*]

תוצאות ב. השתן והורתה על מים מים בששון
כן, אבל היא לא מצאה חיידק או משהו. אז אין שום התוויה רפואית לתת משהו אחר (דוגמא להתוויה רפואית למשהו אחר: נגיד, פורמולה בתוספת להנקה ולשאיבה, במקרה של צהבת מאוד חמורה בימים הראשונים לחיים, שרוצים לעצור אותה בדחיפות).
אתם אפילו לא התקרבתם לבעיה.
ולגבי "התוויה רפואית" - אני מאוד מקווה בשבילכם שהרופא שלכם מתמצא מצויין בהנקה (נגיד, יודע לדקלם את הצהרת המדיניות הנ"ל), כי אחרת, הדבר המצער ביותר שקורה במפגש עם רופאים, הוא שהם פוגעים בהנקה ללא כל צורך רפואי. מתוך בורות ודיעות קדומות בלבד.

כל מה שצריך לעשות לפתרון העניין הוא לאפשר הנקה מרובה, ואולי להוריד קצת את כמות הבגדים (הבוז' אולי מתייבשת קצת אם חם לה מדי והיא לא יונקת מספיק בגלל נסיעה באוטו או הפרעות אחרות).

[תמר_ס*]

אני מאוד מקווה בשבילכם שהרופא שלכם מתמצא מצויין בהנקה (נגיד, יודע לדקלם את הצהרת המדיניות הנ"ל) ורוב הסיכויים שהוא לא. בשביל זה אתה צריך הכל מודפס בכיס (אם חשוב לך לענות לו) או לא מודפס-בשבילך, שתדע.

[בת_ההרים*]

את הד"ר לא הייתי מכניס להגדרה כבור, כלל וכלל. אנו נוטים להשתבח בו, דווקא
לא בור. אבל לא ספץ בסוגיות הנקה. וגם לא מתרשם ממחקרים,בדר'כ.

[בשמת_א*]

לא ספץ בסוגיות הנקה. וגם לא מתרשם ממחקרים
גם לא יודע וגם לא רוצה ללמוד? )-:

[צוויליך*]

טוב, אז רגע, בואו נאמר שטוב היה אם כל רופא היה מתמצא מצויין בהנקה.
ובתחליפי אנטיביוטיקה טבעיים. ועוד ועוד.
דוקטורנו מעולם לא פגע לנו בהנקה ולא הפגין בורות ודיעות קדומות. דווקא שמח שהיא יונקת נטו והפגין רוב סבלנות ושת"פ בזמן היסטריית הניסטגמוס...
מה יש'כם מהרופא'שלי, די, הוא בסדר. האחות אמרה מה שאמרה, אז אמרה, בדקנו, הפרכנו ובביקור הבא אנסה לתקשר לה את המידע.
ודאי, הוא מיינסטרים דוקטור, אבל כזה שלא כואב להתחכך איתו בתור שוליים.
להחזיק לו טינה כי הוא לא ממליץ נגד מחומשות? הוא צריך פרנסה, לא?...
ובגלל זה אני שואל כאן ...

<צוויליך שולף מהארנק את תמונתו של הדוקטור השרמנטי ונאנח.>

[בת_ההרים*]

לא טינה,חלילה. סתם אי חשק להתקל בו,או באחות,או בשניהם יחד p-:
<הדוקטור השרמנטי
או,עכשיו אתה מדבר...>

[צוויליך*]

שרלוק צוויליך פותר תעלומות מאת צוויליך

בסוף העליה עומד בנתיב מוביל דחפורים ענק. אני שובר שמאלה וממשיך לאורך הטיילת, מביט לתוך השבילים בין הארבע-קומות שליד. נאדה! עוד מעט אני נשאר בלי יישוב ועוד לא ראיתי אותו. חכה חכה. שוב שמאלה. ככה עוד אגמור עם זכות הצבעה לוועד המרכזי של חד"ש. שיהיה. לטאלב א-סנע תמיד היתה איזו כריזמה סובטלית. לא? הנה, עכשיו נפנה ימינה לשם שינוי הה הה הה, טומי לפיד, רק נעיף מבט אחרון לכיוון הנגדי ו- מה זה! מעל גגות שורת מכוניות החונה במרחק לצד הכביש - כלוב נוסע לאיטו. אני מגלגל את החלון למטה ושומע את הצליל המוכר, אידיש במבטא בדואי גרוני שלטעות בו אי אפשר. שברתי הגה בפראות ומשכתי בחוזקה את האנברקס כלום לא קורה! רק שהוא לא יעלם לי שוב! אה, האוטו עמד. לקחתי קצת רוורס ויאללה - שמאלה - אל השוק!

בשבת האחרונה היה נעים כל כך. סוף אביב כזה. אצלנו ביקרה ידידה, והייתה מסיבה וריקודים ולמחרת אצל ל' פגשנו את ההורים שלה שהביאו תנור אפיה חדש במתנה. מ' בת שנה, אולי לכבודה(?). הישן הושם בחוץ וחיכה ל-ח' שתיקח אותו לאימוץ בביתה. ח' יצירתית ובין קרמיקה וציור ופרמקלצ'ר היא גם בבישוליות ובאפיות ותנור כזה בדיוק חסר לה. אילו סיפורים היה התנור מספר - נו. ל' טענה שלא בדיוק שאלו אותה אם היא צריכה תנור חדש אבל היא לא תיעלב משטויות. אמרה תודה יפה והיה להם סוף שבוע רגוע ונעים. מה צריך יותר.

היום כבר היה חם.
כלומר כבר היו ימים חמים לאחרונה, אבל סתם.
היום האקלים הזכיר לנו מה מצפה לנו בחודשים הקרובים.
הוא אמר: תכינו את הגרונות הניחרים, את הסמולטוק על כמה חם, את השעות הארוכות בבית, את הכבדות הלאה של להיכנס הביתה לקרירות אחרי התופת בחוץ. וגם את הערב השקט, את המדורה בחצר, את השקיעות המאובקות והאוויר הרועד מעל האספלט. את החצ'קונים.
תשמנו, תגרזו, כי הנה אני בא!

שתלתי את הליפתן הקטן בעגלה והכנסתי לראשון. יצאנו לצלם כמה תמונות באיזה אתר בניה ולבקר את מ' של ל', אולי תצא איתנו לעוד סיבוב רכוב.
הליפתן מחתה על שדה הראיה המצומצם - פס בן 5 ס"מ בין קצה רגליה לתחילת הטטרה התלויה לצל. מה לעשות. שמש.
הולכים. שרים ביחד את שיר העמק וממשיכים מסיבות מובנות לליפא העגלון, אחרי הצילומים עוברים למי יבנה יבנה בית ואז חלקנו נרדם והשרב"צ מגיע אל סיומו. ל' עם מ' בדיוק יוצאות עם האוטו אז רק נפרדים ומקשקשים מעט תוך כדי הכניסה לאוטו. מה לומר, פסטורליה. אווירה של מושב. עובר לו האלטעזאכן במשאית קטנה ולוטש עיניים לפה ולשם והנה נתקעת לו הפזילה המקצועית על התנור. האלטע מחליק במורד המשתלבות לדרכו אני מסתכל על ל' מהצד - שלא יקח אותו בטעות, מה? כן, אומרת ל', אני מקווה שלא.

עשר דקות אח"כ אנחנו פוגשים את ח'. יש אצלה אורח והשיחה קולחת עד שהליפתן מקיץ וממשיך במחאה ממקודם - יש סימנים ראשונים לעקביות באופיה - ואנחנו ממשיכים, מדמיינים מאפים משחימים אצל ח' בתנור בעתיד הלא-רחוק.
רק הגענו הביתה ומיד לאחר שחיברנו הליפתן לטעינה מתקשרת ל' בהתרגשות! הם לקחו אותו! החצופים!
הבת של השכנים ראתה.
קופץ באוטו ויוצא. הניסאן קורעת את האספלט והבקבוקים על הרצפה משיקים בהתרגשות: מרדף! מרדף! כמו עם אריק ומאיר וכושי בביקעה אז בימים הטובים עם הבלורית. בישורת אני עובר את הארבעים קמ"ש. המנוע צורח. חייב עוד מהירות! מעביר לשלישי. קיבלתי הכשרה בצה"ל על מקרן שקופיות. אני בסדר.
אני מנסה להיכנס לראש של הנימלט: איך הוא חושב? מה הוא אכל הבוקר? איזה ריח העץ-ריח שלו בקבינה? הפסיכולוגיה גורם ראשון במעלה בפיצוח פשעים, הפושע הממוצע יודע בדיוק איך עובד ראש של בלש וכך הם חומקים תמיד.
אני חורש את היישוב. מרחוב לרחוב אני גולש בניסאן ללא תועלת. אני חושב על המשל של אושו על זאת שלא רק שהיא מחפשת במקום הלא-נכון, היא גם לא יודעת מה היא מחפשת. למזלי יש לי רק חצי מהבעיות שלה.

מזל! יותר מזל מסחל, אני עוזב את הימין וממשיך שמאלה כמו הייתי האימג' של אריק בראשם של נוער הגבעות. הכלוב נעלם מאחורי עץ. אני חושש שמא עוד רגע אגלה שזה הפזגז. רק לא פזגז אני ממלמל ועובר את העץ.
בינגו.
אני מנפנף לו, עושה לו רגע רגע עם האצבעות וחונה מאחוריו. בכלוב, בין הקבינה למקרר מותש עומד לו התנור העתידי של ח' שבלעדיו לא אזכה לאותם מעדנים עם שומשום בתחנה של הטיול עם הליפתן.
'שלום. זה מאחורה, לקחת בלי רשות.'
אני לוחץ אותו אל הקיר. אין רחמים. אסור לרחם. זה המוח שלך מול המוח שלו. תרפה לרגע והוא יצחק עליך בפנים.
'תחזיר אותו, עכשיו.' 'בסדר.'
בסדר? זהו? מה עם 'זה לא שלך', 'לא לקחתי שום דבר', 'תוכיח'...?
בסדר. זהו.
אני אומר לכם, אי אפשר לחיות בארץ הזאת.

[רוקדת_לאור_ירח*]

קיבלתי הכשרה בצה"ל על מקרן שקופיות. אני בסדר
מה בסדר? אתה ענק.

[לוונדר_סגול*]

בלי חתולים עם חיתולים קפטיינ'ס ברוך

מה עשיתם עם כל הגורים?
מצאתם להם בית?
הם עוד קטנים לא...?

[צוויליך*]

בני חודשיים. אוכלים מוצק כבר שבועיים שלושה, עולים עד המוט של הווילון בטיפוס ומשתדלים לכרסם ולשרוט כל מה שיקר לשתחיה.
בשעה טובה וברוכה מסרנו אותם היום לבית חם וחגיגית אנו מאחלים להם המשך דרך מוצלח -
חבר'ה, שנתגאה בכם!

עוווווווווף גוזל
חתווווך את השמיים


>:)

[ג'ינ_ג'ית*]

ומה שלום האמא?

<טובי בדאגה פולנית<

[צוויליך*]

ממש נאו אז ווי ספיק
האמא עוברת עיקור (שמישהו ימצא לזה מילה מכובסת, זה נשמע נורא.).
היא תחזור אלינו בערב קצת מטושטשת ונקווה שהכל יהיה בסדר.

[צוויליך*]

והנה חדשות,
החתולה האפורה עברה את הניתוח בהצלחה ומתאוששת יפה.

<מתלוצצת עם רופאיה>

[צוויליך*]

וחזרה הביתה.
קצת מעוכה ומבואסת, מתלוננת כל הזמן. בעצם, תמיד היא מתלוננת כל הזמן.
צוויליך נסע 20 דק' מהדוקטור הביתה וכל הדרך שמע רצף אחד ארוך של תלונות מפורטות במנעד טונים מרשים.
שטיפה עם מטלית לחה חמימה לטמבון האחורי שהיה מלוכלך מהפרשות והשאר היא כבר תנקה ותסדר.

[תזמורת_הים*]

מחר היא כבר תגרגר ותרגיש יותר טוב.
כדאי להשאיר אותה בחדר שקט וחשוך עד שתתאושש לגמרי מההרדמה.

[ג'ינ_ג'ית*]

אויש.
תגיד, יש מצב שהיא תראה את הגורים שלה מתישהו בקרוב?
כאילו...
לא יודעת.
הפרידות האלה מעאפניות.

[צוויליך*]

קשה לי להאמין שהיא תיראה את הגורים שלה שוב, טובי. הם גרים במרחק של כחצי ק"מ מביתנו ולחתול זה לרוב לא יעד לחופשה. חתול אוהב בית...
כן, עצוב לראות אותה מחפשת אותם וקוראת להם, אבל בכל מקרה בחתולית הם אוטוטו מתגייסים לצבא ( ) וגם לא היה שמץ של מצב שנגדל 6 חתולים - לפחות כרגע. בקרוב מאד היא תחזור להתענין טוטאלית בשאלה הנצחית של מתי היא שוב תקבל את מנת האוכל מקופסא.

היה אצל הווטרינרית כלב שנדרס והובא אליה ע"י המשפחה שהוא אימץ חד-צדדית. הם האכילו אותו, אבל מאות ש"ח לניתוח גדול לא היה להם. אני בטוח שלא היה להם קל לקבל את ההחלטה הזאת ולא הייתי רוצה להיות במקומם...

והווטרינרית הנשמה טיפלה בו כדי לראות מה המצב - לא 'פתחה' אותו - אבל אחרי כמה שעות הוא נגמר. אוי. יש לי פה מלא דילמות שעולות, אין לי כח בכלל להתחיל. בוא נאמר שהן תסתיימנה בעוד כמה אמירות ארסיות על המדינה הזאת, מנהיגיה, אזרחיה וסדר העדיפויות שלהם. איפה ה-RSPCA שלנו? צער בע"ח? חה חה חה. נוט איבן קלוז. איפה אכיפת חוקי עיקור וסירוס, ענישת ברברים ש"השארנו אותם בקיבוץ, כבר ידאגו להם שם, אחלה מקום לחיות".

אוויל שכמותי.

[ג'ינ_ג'ית*]

הוטרינרית לא עשתה את הניתוח בגלל כסף? כשהכלב שוכב ככה על השולחן גוסס במשך שעות? אין שבועת היפוקרטס או משהו גם לוטרינרים? בגלל כמה מאות שקלים... ג'יזס. אני לא תמימה. זה שהיא וטרינרית זה לא אומר שהיא צריכה לפשוט רגל, או שיחד עם הלימודים היא קיבלה כנפיים של מושיעת הדור ובכל זאת, לא מדובר על מאות אלפי שקלים, על שבוע עבודה, ובכלל לא מדובר על סיוע של איכות חיים - מדובר על הצלת חיים! כולנו תורמים משהו מעצמנו לקהילה כולל כסף וזמן. הוא גוסס מול העיניים, איך אפשר שלא לעזור?
ביזארי לחלוטין.

אתה יוצא כנגד הממסד.
אני בעד האדם הפרטי.


אגב תנו לחיות לחיות ותקציבים וכו' - באנגליה יש להם את המשטרה הזו של בעלי החיים או משהו כזה שמחלצים בעלי חיים מבתים מתעללים וכו'. ראיתי באחת מהתוכניות עליהם (ביבי סי או 8 לכל המעוניינים) שהם מחלצים כלבים מבתים שלא בטוח שחלה שם התעללות, אבל יש סימנים שיש שם חוסר יציבות, ואז הם שמים את החיה, בדר"כ כלב בבית מחסה כמה ימים ואז גם אם הכלב למשל חי, בריא, שלם, צעיר, שמח, ומלא און אבל אין לו דורש ממיתים אותו בשל חוסר מקום.
כאילו... להרוג כלב שלא בשם החוק זה רצח והתעללות אבל בשם החוק באופן סטרילי זה ממש בסדר...
לוחות הברית היו מתפחלצות מעצמן אם היו רואות את זה...

[הערסית_מהשכונה*]

צויליך כפרה על העינים הכחולות שלך שנזככה לאכול שרימפסים אורגאניים בחתונה של הבת שלך .משאלללה.טפו!

[הערסית_מהשכונה*]

יצאת גבר עם אסלן , אחי, בוא ניראה אותך עכשיו מחליף כמה מילים עם סארמאגו...(מפצפצת ידיה בהנאה..) מביא אותה בפסיכואנליזה של ישו ושל האם אם אמאש'לו(ואבא שלו גם).
ותישכח מאבטיח שבוע הבא-אני באה עם ספרים!

[ג'ינ_ג'ית*]

אה צוויליך מה דעתך לפתוח דף בית?

<שיהיה אופו לומר תודה על ההפנייה לספר>

[צוויליך*]

אוי ויי, תורכי תורכי...

• עדכון האפורה:

עדיין מבואסת, מסכימה לאכול רק קצת אוכל מקופסא בכפית (!), שוכנת במערה מכריות אבל מתפנקת לליטופים וגם הולכת לעשות קקי בחול שלה.
הדוקטור אמרה שזה לא נשמע נורא בפרט עם דיכאון הגורים שנעלמו לה. מחר המשך המעקב.
הגורים שמחים במשכנם החדש, יש להם ילד בן ארבע לשחק איתו בנמרים.

ג'ינ ג'ית , היא דחפה לו מורפיומים בכמויות (הייתי עד), אינפוזיה והשגחה צמודה. אני לא בא לשפוט אותה. תחשבי האם היו קיימים חדרי מיון שמקבלים את כל מי שצריך טיפול, אם לא היו נתמכים ע"י כספי הביטוח הלאומי/דמי קופ"ח או מה שזה לא יהיה. הדוקטור, אם תנתח ותטפל ותאשפז את הפציינטים בלי כסף, שמה יצא לפניה מהר מאד וכעבור שישה חודשים היא תמות מתשישות, נטושה ע"י משפחתה וחסרת פרוטה אבל* עם אות ההצטיינות המוסרית !!!
לאונרד כהן כתב I can't keep track of each fallen robin , בנאדם חייב לשמר מאזן אנרגיות מעשי ובריא, מעטים יכולים לתקן עולם.
מה את אומרת על הRSPCA !! אני בשוק.
<ולהוציא אוויר פפפפפפפפ....>

• ערסיסית, מחכים לכם בכיליון אזניים, סאראמגו שיזהר כי אני אכניס לו אחת טובה מאחורי האוזן, יחד עם בריאן כוכב עליון, הבשורה עפ"י ישו(ע) נותנת לך את הסיפור האמיתי של הבחור, בלי קשר לקרבתו למציאות, יעני לא את הסיפור ההיסטורי - אלא את הפרוטו-אתוס הקוסמו-אנושי.

<פאק, הוא רציני? הוא רציני?? הוא צוחק. אתה חושב שהוא רציני???>

• אה צוויליך מה דעתך לפתוח דף בית?

עדיין מתלבט. כנראה בסופושל לא יהיה מנוס (אורי גרוס).

אמצע שבוע נעים לכולם.

[עודד_המחפש*]

עכשיו אלך לבדוק על הספר "לגדל ילדים בלי אנטיביוטיקה".
אתה מתכוון לספר "רפואה טבעית" של הזוג, נו, איך קוראים להם, חיים משהו, לא זוכר...

בכל אופן, זה ספר קצת בעייתי, לטעמי. הרבה מהדברים שהם מציעים לעשות מאוד לא מעשיים עם ילדים (לטעמי). יחד עם זאת, כמה דברים שם בהחלט עזרו לנו.

[ג'ינ_ג'ית*]

היא דחפה לו מורפיומים בכמויות (הייתי עד), אינפוזיה והשגחה צמודה. אני לא בא לשפוט אותה. תחשבי האם היו קיימים חדרי מיון שמקבלים את כל מי שצריך טיפול, אם לא היו נתמכים ע"י כספי הביטוח הלאומי/דמי קופ"ח או מה שזה לא יהיה. הדוקטור, אם תנתח ותטפל ותאשפז את הפציינטים בלי כסף, שמה יצא לפניה מהר מאד וכעבור שישה חודשים היא תמות מתשישות, נטושה ע"י משפחתה וחסרת פרוטה אבל עם אות ההצטיינות המוסרית !!!

טוב כתבתי שאני לא אהבלה וברור שגם בעולם נאיבי בטרוף יש מחיר לכל דבר.
עדיין יש כמה אפשרויות, למשל לבקש מהמשפחה לתמוך פיזית באשפוז הכלב, מה שנקרא אל תתנו כסף, תשקיעו זמן וזה יחסוך עלויות של השגחה על הכלב. לחילופין ניתן לטפל בכלב ולהעביר למשפחה שתסכים לשלם את עלויות הניתוח שעבר.
או הכי פשוט להציל חיים וזהו.
מה הסיכי שכל יומיים ינחת לה על שולחן המנתחים כלב גוסס שניתוח יכול להציל אותו. הרי הרבה פעמים או שהם לא מגיעים אליה או שהם מגיעים כאלה שכבר עדיף להניח להם למות בשלווה.

אני בעצם מנסה לומר שיש כמה אפשרויות לפעול אחרת. כמובן שמאוד קל לומר את מה שאני אומרת מבחוץ ולא כשאני נמצאת בנעליים של גיבורי הסיפור (יותר נכון טרגדיה).

אגב, אני גם לא לגמרי מבינה מה היתה הפואנטה כשלא עיקרתם את החתולה מראש מתוך מטרה לאפשר לה אימהות (לפי הבנתי רציתם לאפשר לה לחוות זאת) ואחרי חודשיים היא איבדה את האימהות הזו לחלוטין באופן חד ומדכא(הבנית שכל השישה כבר לא איתה). הרי לחוות הריון ולידה זה יופי אבל גם חתיכת טראומה ומה שמתגמל זה בעיקר מה שבא אחר כך - ההורות. אבל פה באמת אין מימד של שיפוטיות לא רק כי אני לא נמצאת במקומכם אלא כי הרבה פעמים זוית הראייה משתנה כמו שהנסיבות משתנות ולא בהכרח התכנון מסתדר עם המציאות או המציאות עם התכנון. (וגם כי לא בא לי להוסיף על התחושות שיש לכם בטח גם ככה).

[צוויליך*]

כן, ג'ינ ג'ית , גם אני לא הבנתי את הפואנטה - חציי השני התעקש וכמו שאמרה הדוקטור, לך תשכנע אישה בהריון לעקר חתולה מעוברת... זה מבאס, אבל מה לעשות, אני יש לי את המילה האחרונה בבית: " טוב, בסדר."
הדוקטור אמרה כבדרך אגב שיש לה 5-10-מקרים דומים בחודש ותארי לך מה היה אם היא היתה "הווטרטנרית שמטפלת בכו-לם".

[ג'ינ_ג'ית*]

הדוקטור אמרה כבדרך אגב שיש לה 5-10-מקרים דומים בחודש ותארי לך מה היה אם היא היתה "הווטרטנרית שמטפלת בכו-לם".
בעיה, יאללה...
איזה מכאיב זה כשערכים בסיסיים מתנגשים עם המציאות.

אגב, זה מזכיר לי כשהייתי נערה ביקרתי במקרה בסניף של מד"א ואחד העובדים אמר שאין תקציב לעוד ניידות ובגלל זה קשה להגיע לכל הקריאות בזמן סביר.
זה היה עוד כשהנאיביות היתה בשיאה, ואני הזדעזעתי עמוקות. לא הבנתי איך דבר "פעוט" כמו כסף ותקצובו יכול לפגוע באופן כל כך ישיר בחיי אדם והעולם שותק.
אז גדלנו, ומסתבר שיש דברים הרבה יותר גרועים.
מה שאותי מעניין אם כבר נכנסים לפילוסופיה, זה מה יקרה עוד 50 שנים. אם היום שחיתות זו מילה נרדפת לפוליטיקה והצלת חיים זה כבר לא ערך עליון, מה יקרה בעוד יובל.

<טובי בטח תתאדה עוד 50 שנה, או בגלל שהניידת לא תגיע... או כי ילדיה יזנחו אותה לבד, בחושך... או שיעשו טרנספר לכל מי שמעל גיל 25>


אבל מה לעשות, אני יש לי את המילה האחרונה בבית: " טוב, בסדר."
כ ל ה כ ב ו ד! אפשר לצטט אותך למיסטר ירום הודו?

א יו נואו, זה בטח לא רלוונטי, אבל סתם עיצה נשית לצוויליך, כמו שאי אפשר להתווכח עם אישה בהריון על עיקור, ניתן ואין תנאים טובים יותר לשכנע אם טרייה לאפשר הורות למייללת... (גור אחד משו') .

<צוויליך יכול לכתוב לטובי בלי היוד, היא מבטיחה לענות >

[צוויליך*]

טוב, אין תקציב לעוד ניידות ולעוד הרבה דברים. אם נמנה את כל שאר הפריטים שעבורם יש כסף, ניכנס לפוליטיקה וזה כבר שייך לדפים אחרים.
א יו נואו, זה בטח לא רלוונטי, אבל סתם עיצה נשית לצוויליך, כמו שאי אפשר להתווכח עם אישה בהריון על עיקור, ניתן ואין תנאים טובים יותר לשכנע אם טרייה לאפשר הורות למייללת... (גור אחד משו') . -לא הבנתי!!


מול המחשב, הבוז' (aka "הבּוּצ'יק") חורפת סופסוף על השמיכה המקופלת שעל השטיח ליד. עטופה בשמיכת הטלאים היפה שתפרה לה א' ומוצצת אגודל היא נראית העצם הכי שלֵו במע' השמש. כולנו מחכים שתעשה כבר קקי. כל הזמן מאימת ורק פיפי יוצא. בכמויות.
אמא עסוקה היום ולכן הטוסיק שלה חשוף - שעתיים במנשא הזילה ריר על האבא שלה ללא חיתול - עם אמא היא עטופה בטטרה כי לא מתאים לה יותר הפיספוסים של הפישפושים ואני יודע, אני יודע, אבל ככה היא רוצה ומה לעשות, לציצי יש משקל מסוים בהחלטות האלה ועוד יש לה שניים.
אז כשהיא עם אבא אז הוא מחזיר עטרה ליושנה.
הבוז' מתאמנת בימים אלה בתפוס-ומשוך: חיתול, שמיכה, חולצה של אבא/אמא, המוצץ שבפה שלה, יד אחת את היד השניה, המשקפיים של אבא (כמה פעמים ביום עובר הסרת משקפיים - אפילו בלי לייזר) וכל מה שהיא יכולה לתפוס.

אפשר לומר שיש לה תפיסה מדהימה.

<אנו בתקופת ההמתנה (לקקי)>

[תבשיל_קדרה*]

צ'מע צוויליך, יש לי משהו לספר, ותפסת לי את הכותרת, אז אספר אותו פה:

הנמלים אוהבות אוכל חתולים (גם הילדים, אבל זה שייך לסיפור אחר). בשביל זה אנחנו צריכים חפיר מלא במים מסביב לאוכל שלהם. מה עושים? לקחים סיר (אחד מהעשרות שיש לנו בבית), הופכים אותו, ממלאים מים בחפיר המתקבל, ושמים את הצלחת עם אוכל החתולים מעל.
הנמלים לא יוכלו להגיע לאוכל, אלא בשחיה (שאינה חביבה עליהן כל כך), בתנאי ששפת הצלחת לא נוגעת במדרגה.

היום בבוקר באה הגאונה אלי, ומכריזה "פּי-פּי" (עם מאמץ עצום על כל "פּ"). אמא שלה (מי זו?) שלחה אותה לעשות בסיר, אבל היא - מתעקשת שאמא תבוא אתה. נו, שוין. הולכים. לוקחת אותי הילדה לפינה של החתולים, ומסבירה: "פּי-פּי! פּי-פּי!"

[צוויליך*]

רגע רגע רגע
(מנגב את הזיעה עם גב יד מפויחת בין גרירת משטח עץ אחד לשני)
יעני...עשתה בחפיר אנטי נמלים של הצלחות של החתולים?
ואם היא מפספסת? קצת באסה לחתולים, הה?

אגב, אצלנו הצלחת יושבת על מכסה הפוך של כלי פלסטיק רבוע גדול. השקע שלו עם מים וכו'. רק מה? החתולות דוחפות את הצלחת אל השפה כדי שלנמלים יהיה איך לעבור, ולמי שמתעצלת לטפס הן זורקות שפע חתיכות מסביב. הפסקנו לנקות והנמלים נהנות בלי להיכנס לצלחת...
חוצמזה בלילה אנחנו שומעים בבירור את הנמלים - עם רב ועצום - מקיפות את המכסה ההפוך ושותות כולן כמה שאפשר בשביל להוריד את המפלס. זה מין קול שאיבה כזה עם ציחקוקים פה ושם.

[ש_מים_וארץ*]

זה מין קול שאיבה כזה עם ציחקוקים פה ושם.

[תבשיל_קדרה*]

יעני...עשתה בחפיר אנטי נמלים של הצלחות של החתולים?
לא, לא רצתה בכלל פיפי. אמרה "פי-פי" כדי להגיד לי "אמא, תארי, הנה סיר, והוא שלי" (או משהו כזה).
למילה "פיפי" המון המון משמעויות:

• אמא, אבא פשפש אותי.
• אמא, תראי, עשיתי פיפי על הבטון בלי להוריד מכנסיים!
• אמא, אני רוצה פיפי, בואי תעזרי.
• סיר! / הנה סיר
• אמא, תראי, שפכתי עלי חצי כוס מים, תחליפי לי חולצה.
• את עושה פיפי באסלה.
• את עושה פיפי?

מה אני נדחפת לך בכלל?
אה. שאלת - עניתי.
שיהיה.
(יועתק אולי יום אחד ל-בלוג הקטנה בלי חיתולים.)

[צוויליך*]

<צוויליך חופר פרובוקציות...>

[ליזה_ליזה*]

גילה
גדולה הקטנה שלך.

[לוונדר_סגול*]

כמה פעמים ביום עובר הסרת משקפיים - אפילו בלי לייזר


כמו שאי אפשר להתווכח עם אישה בהריון על עיקור, ניתן ואין תנאים טובים יותר לשכנע אם טרייה לאפשר הורות למייללת... (גור אחד משו') . -לא הבנתי!!
אז אני אפרש... אם יורשה לי...
טובי מאמינה שאותה תחושת הזדהות שלא איפשרה לצווילכית ההרה לעקר את החתולה
אמורה לגרום לצויילכית האם הטריה לחוס על האפורה האם הטרייה ולא לקחת ממנה במכה את כל הגורים, פתאום,
אלא להשאיר לה לפחות גור אחד, משו (נגיד, שניים) שתוכל להניק ולתת להם את מנת האימהות שהיא גדושה בה כרגע.

[צוויליך*]

מה אומר, לוונדר, אם ניסית פעם למצוא בית לחתלתול, לבטח את יודעת שזה בעצם כמו למכור קרח לאסקימוסים. יש כל כך הרבה היצע, וזו התחייבות לא פשוטה, ולרוב לאוהבי החיות כבר יש, ולמי שאין מפחד להתחייב...
אז אם אתה לא מאלה שנוטשים אותם בקיבוץ סמוך כדי שהחצרן ילכוד אותם ויעביר לצער בע"ח להריגה
או שירעילו אותם,
או מאלה שמשאירים אותם בארגז בפתח בית של "אוספי חתולים" (="לנו אין זמן וכח ולא התחשק לנו לעקר, אז ננצל את הלב הטוב שלהם ונסנג'ר אותם"),
אז כשמוצאים מישהו שרוצה לאמץ אותם אומרים "יופי, נהדר! הנה שקית אוכל לסיפתח וכדור נגד תולעים ושיהיה בשמחה!!"
ולא אומרים "אוי, דווקא היינו שמחים לתת אותם, אבל רק עוד חודשיים כשהם כבר יגדלו והאם תחזור לשגרה."
כי חתול בן כמעט חצי שנה הוא פחות נחשק בשוק האימוצים האכזרי, וכבר יש לו שם, ואופי ברור, והרגלים מפותחים ואולי כבר אוטוטו צריך לעקר / לסרס...
במיוחד שכל הסיפור מתנהל בבית קטנטן עם שתי רזידנט חתולות...
אני מבין את המקום ממנו עלה מה שכתבה טובי (בלי ה-י' ! ), אבל זה מקום אוטופי, עפ"י הבנתי.

[לוונדר_סגול*]

כי חתול בן כמעט חצי שנה
איך הגעת לחצי שנה? חשבתי על עוד שבוע שבועיים..
כשהחתולה שלי המליטה, פעמיים, זה היה הגיל שהם כבר התחילו לנג'ס לה, חודשיים וחצי,
והיא היתה בועטת אותם מעליה בעצבנות.
לא נראה לי קריטי למאמצים לחכות פרק זמן כזה, אבל מה אני יודעת?
ובכל מקרה, את הנעשה אין להשיב.

ומה שלומה בינתיים?
התאוששה?

[ג'ינ_ג'ית*]

_כמו שאי אפשר להתווכח עם אישה בהריון על עיקור, ניתן ואין תנאים טובים יותר לשכנע אם טרייה לאפשר הורות למייללת... (גור אחד משו') . -לא הבנתי!!
אז אני אפרש... אם יורשה לי...
טובי מאמינה שאותה תחושת הזדהות שלא איפשרה לצווילכית ההרה לעקר את החתולה
אמורה לגרום לצויילכית האם הטריה לחוס על האפורה האם הטרייה ולא לקחת ממנה במכה את כל הגורים, פתאום,
אלא להשאיר לה לפחות גור אחד, משו (נגיד, שניים) שתוכל להניק ולתת להם את מנת האימהות שהיא גדושה בה כרגע._

אכן לזה התכוונתי - כל מילה בקהאם!

[ג'ינ_ג'ית*]

אני מבין את המקום ממנו עלה מה שכתבה טובי (בלי ה-י' ! ), אבל זה מקום אוטופי, עפ"י הבנתי.


מה אוטופי מה (על משקל מה נחה מה) . קצת מצחיק שאתה כותב שהגישה שלי מגיעה הממקום אוטופי.
הרי הסיפור שלכם הוא אוטופי... יש לך חתולה שאיפשרת לה במודע להתעבר שזה מדהים ומקסים, אח"כ לגדל את ששת חתוליה ברוב רגישות ועניין, ואפילו לפתוח בלוג חמים בעניין, ואז יש הודעה הגורים נמסרו לבית אחר ומרוחק והיא עוקרה, די הגיוני על פי הסיפור לחשוב שכן היה תכנון לאפשר הורות למייללת בייחוד כשהיא גילתה הורות אינטנסיביות שכזו. גם איפושהו כתבת ששתחיה רצתה לאפשר לה (לחתולה) להרגיש מה זה, אולי התכוונתם רק להתעברות ולא להורות? אולי לא הבנתי נכון... אבל לא נראה לך שזה אך טבעי שהסיום מפתיע?
אם הסיפור היה שונה, נאמר החתולה היתה מתעברת בלי שרציתם, יומיים לפני התור לעיקור, ופתאום נתקעתם עם 6 גורים, היה מאוד טבעי לחשוב שהגורים יימסרו מהר מאוד והתגובה "האוטופית" שלי לא היתה מגיעה. כפי שציינתי, היה נדמה שכל ההתנהלות סביב החתול הוגוריה היתה מתוך התכוונות לאפשר לה את ההורות. כל הכבוד לכם על היכולת בכלל להכיל חתולה, לאפשר לה הורות במודע ולגדל אחר כך את צאצאיה יהיה הזמן ככל שיהיה. יכול להיות שלא חשבתם בכלל על איך זה לגדל גורים ונתקעתם עם המציאות טופחת בפנים.. אני באמת לא מבקרת, אבל ההפתעה בעינה. ייתכן גם שלא הבנתי נכון את הדברים (ואולי גם לוונדר) ובכלל דברים שרואים מכאן לא רואים משם וההיפך.

[לוונדר_סגול*]

ובכלל דברים שרואים מכאן לא רואים משם וההיפך
זה בהחלט משהו שצריך תמיד לזכור, גם אם זה לא מסתדר לנו בבפנוכו, זה עדיין נכון.

וחוצמיזה...
שתי רזידנט חתולות... + 4 גורים

< לוונדר נסחפה חזק לתפקיד הפרשנית של האתר... >

[צוויליך*]

הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ !!! נושפת לה הבוז', מבטה בוהה בריכוז אי שם 10 ס"מ למעלה והצידה מהרקה שלי, אבל ברור שהיא לגמרי לגמרי מרוכזת, מרותקת לתשומת הלב שהיא מקבלת. אני רכון מעליה, עושה לה קוצ'י קוצ'י ומתחקר אותה ללא רחמים: מי המותק של אבא? מי יפה? מי חמודה? מי בוז'בולונת?
הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ , מגיעה התשובה המתבקשת. מיד היא מקבלת 40 בוסות על הלחי והמצח והאף.
היום מלאו לה 3 חודשים, ממש רבע יומולדת. איך היא מסכמת את התקופה האחרונה בחייה?
יצאנו לערוך תחקיר.
כתבֵנו: אז איך את מסכמת את שלושת החודשים האחרונים?
הבוז' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ... (טוב, אלה הם גם שלושת החודשים הראשונים...)
כ' : יש שמועות שבילית תקופה לא קצרה בבטן של אמא שלך לפני שהגעת לפה. יש בסיס?
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ . (מה פתאום. איזו שטות.)
כ' : הנה, תמונות מאולטראסאונד.
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ , הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ -- ! (מה זה?! אתה צוחק? זה גוש שניראה כמו סוסון ים אחוז עוויתות. תהיה רציני.)
כ' : מממ, טוב, נעבור לשאלה שעלתה ב-
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ. (אני יצאתי מתוך תפרחת של מנגולד בגינה, ליד הגרניום הרפואי, אם אתה כבר מתענין. יש לי סרטיפיקט.)
כ' : טוב, נעזוב את זה. באיזה אופן את אוהבת להעיר את אמא שלך?
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ ... (מעט לפני שהיא מתחילה להינות מהשינה.)
כ' : הא הא הא! זה טוב! גדול. ומהו האוכל החביב עליך?
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ. (נראה לי ש...חלב. כן. ביחוד מהציצי הימני.)
כ' : ומה השינוי המשמעותי ביותר שאת מרגישה שחל בך מאז שהגעת?
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ (גידלתי בלורית. תראה: חיקוי של רין-טין-טין...)
כ' : את מתגאה בהישג כלשהו?
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ. (הנה תראה... מניפים יד ככה. אפשר לבהות בה... או עם יותר תנופה, להתהפך אל הצד. מדהים. אם יש שם אבא מכניסים לו אצבע בעין.)
כ' : מרשים מאד. איך חיי החברה באיזור שלך?
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ (קצת עמוסים, האמת, חוץ מאמא יש גם את אבא והחתולות, היום היה פה אחד מה שמו שיחק לי באוניברסיטה, ערס קטן. סה"כ אין תלונות.)
כ' : איפה היית רוצה להיות עוד שלושה חודשים?
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ... (אני חוסכת לטיול בעולם. החלום שלי הוא לעשות פיפי על קשת הניצחון של טיטוס.)
כ' : תודה רבה לך, שיהיה בהצלחה...
ב' : הוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּוּ.

[שגית_רי*]

גדול
על כל הדף המצחיק הזה. זה מה ששכנע סופית את בעלי לנסות את הבלי-חיתולים. אז גם תודה. (כשאני ארגיש שהוא מוכן, אני ארשה לו לקרוא את ההמשך, כשהצוויליכית קצת התייאשה )

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

גידלתי בלורית. תראה: חיקוי של רין-טין-טין...)

נדמה לי שרין-טין-טין היה כלב סרטים הוליוודי. הבוז' מתכוונת ודאי לטין-טין מהקומיקס הבלגי.

[לוונדר_סגול*]

ערס קטן
ולאן נעלמה אמא שלו?

[צוויליך*]

קומה ג', באמת????
איזו בושה, שנים אני כבר אומר רין-טין-טין ומתכוון לילד הבלגי.
ולוונדר, אמא'שלו, איך לא - בשכונה.

[צוויליך*]

שגית - מרגש, תודה.

[בשמת_א*]

זה היה הגיל שהם כבר התחילו לנג'ס לה, חודשיים וחצי,
כל החתולות שלנו (אני מדברת על שנים של הריונות וגידול גורים) העיפו את הגורים בגיל שלושה חודשים, מקסימום. שלושה חודשים. זה הכל. זאת כל תקופת הילדות של החתולים. בגיל שלושה חודשים הם כבר בני נוער על סף גיוס.
אבל אני בהחלט מבינה שתוך חודש המאמצים הפוטנציאליים עוד עלולים להתחרט...

[שולה_חתולה*]

>קוראת בשקט צוחקת בקול<
בדיוק!
צוויליך, תודה!

[הערסית*]

תגיד לאמא של הבוז'גילגילונת שלקחתי בטעות (?) את הספר של רודולף שטיינר (שיבדל להרבה גילגולים) ועכשיו "אני קונה דעת בעולמות העליונים"

וחוצמיזה מיזההדבר הזה שפתחו עמותה לפתיחת דף בית לצוויליך וואט דה פאק?

[ליאת_המאמינה*]

צוויליך.
אני כל כך נהנית לקרוא.
אבל מה?
ה זבנג לגדוד העברי ממש לא שייך פה
אולי נפתח לויכוח המיותר הזה דף אליו נפנה מפה וככה לא יתפוס פה מקום?
אתה מרשה לי לעשות את זה?
("הויכוח שהיה פה הועבר לדף זבנג לגדוד העברי תוקף את צוויליך ")

[צוויליך*]

פתיחת פסטיבל הקולנוע בשדרות ! איזה כיף ! יום יפה, אנשים רגועים, מוזיקה חיה וכמובן סרטים סרטים סרטים.
למרות שההפקה מקצועית ועושה רושם שהכל דופק סבבה, היתה ארומה של פרובינציה!
ואני אומר את זה עם הרבה חיבה !!! לא לטעות.
משהו בזה שאת טקס הפתיחה של הפסטיבל, עם כל הברברת הנדושה, פתחו אבא עם תלתלים שחורים עד הכתפיים וגיטרה + הבת בת ה-12(?) ושרו שיר שקט ועדין ומרגש. הם כמובן מקומיים, משדרות.
הילדים הקטנים שבוהים בלוליינים ובנגנים וגם ניגשים לדבר איתם ולהתיידד. למה לא? מה קרה? טבעי להם לגמרי.
החריקות של ההגברה, שאיך שלא תביא את החברה הכי מעולה, אם זה בשדרות/קריית שמונה/שלומי/ירוחם תמיד יהיו החריקות האלה.
וכמובן "המרכז המסחרי המאובק" כמו שכתב מאיר אריאל זצ"ל, מביט בעיניים טובות על הזקנות שמתצפתות מהספסל בצל הפיקוס על הסטודנטים שזורמים החוצה מהסינמטק ועל כל העיירה המשוגעת הזאת שלא בטוחה מה זה אומר להם שיש פסטיבל, אבל עושה זאת בקסם רב.
מי יודע משהו על שדרות חוץ מקסאמים ואבטלה? סעו לשדרות, ליד צומת יד-מרדכי כבר ינשרו קליפה או שתיים, כמו כלום.

[ליאת_המאמינה*]

צוויליך, מה אתה אומר על הצעתי?

[הערסית_מהשכונה*]

ליאת המאמינה (במשהו) יש גם מקום למתנגדים .ככה זה דמוקרטיה מהלעשות אי אפשר לשלוח את הזבנג לכלא השמור באוזבקיסטן!.

[צוויליך*]

שלקחתי בטעות (?)
(ללא מילים)

ליאת יקרה, מים רבים זרמו מאז בנחל אלכסנדר, דומני שהספיקה לי ההחלטה דאז שלא להמשיך בחילופי הדברים. איני מרגיש צורך למחוק. ניראה לי שצריך פשוט להרפות.

[הערסית_מהשכונה*]

היי אנחנו עוד מחכים לפיתוח "היזמה העיסקית" יש לך כמה תשובות?

[צוויליך*]

וואללה שכחתי.
סקוזה מואה*.
ביום א' אדבר עם איזה ג'וקר ראשי באחד האירגונים, לשפשף קצת אונות מח ביחד וניראה מה ניתז.

בשלום
<צוויליך הולך לראות אם הקינואה לא נשרפת>
נ.ב. ד"ש לבונגיל מהבוז'

• סופר ברזילאי (1934-1988) ידוע, מנהיג המחתרת סוב-למינציה וממציא הגופוס הסלונאי.

[הערסית_מהשכונה*]

טוב אני עוד לא הבנתי מה ההבדל בין הדף ההוא לדף הזה אבל בכולופן רציתי לספר לך שמצאת י בדיזינגוף ליד הנמל חנות לתינוקות (בטעות חשבתי שהגעתי לביבי טבע) ויש לו שם מדף שלםםםםםםםם של ספרי ילדים מהסוג שאפשר למצא רק אצל איתמר ....וכל הספרים...אתה לא תאמין...להשאלה!!!!!
יש שם את נילס ואווזי הבר והאחים גרים ומה לא והכל בתרגום עיברי "קדום" ......

[הערסית_מהשכונה*]

סופר ברזילאי (1934-1988) ידוע, מנהיג המחתרת סוב-למינציה וממציא הגופוס הסלונאי

ואט דו יו מין?

צוויליך איפה אתה? איפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפ?
משורר האומה משורר הדור רק תחזזור!

[צוויליך*]

אז היום המצב הוא כזה:
נצחון בנוק-אאוט לצוויליכית (סופרייז סופרייז), הבּוּצִיק (aka - הבוז') מדגמנת את אופנת חיתולי הטטרה האחרונה באורח קבע והצוויליך מנסה מפעם לפעם לתפוס בזמן עוד איזה פיפי בכליפלסטיקאפור.
אבל לרוב ללא הצלחה מרשימה. ככה זה בחיים - צריך לבחור את המאבקים ובעיקר את היריב .

בכל אופן,
בעוד אני שם עיני בטיפה המרה (קברנה, למעונינים, 24 ש"ח - עפיצות נמוכה לכיס שלי ), חשבתי לחלוק איתכם מההיילייטס של החודש האחרון בגזרת הבוציק.

• פיתוח תרגילי זריזות הידיים ובפרט הסרת המשקפיים של אבא: בבוקר, דבר ראשון אבא זוחל אל הבוצ ואומר לה ש-לום!

מיד היא עוברת לדום שתיקה של "עב"מ חטף את המוצץ שלי לנגד עיני!" ואז העינים נוצצות כמו בסרטים המצוירים היפנים. לרוב יש איזה צליל גרוני כמו נאמר
"חקקגגעע!!!" שבתרגום שוטף זה "הנה הזה שאוהב אותי רק בלי הציצי" אבל לא תמיד.
ואז בתנועה חלקה ומהירה (3.5 חודשים!) היא מכפכפת את אבא ברקה וחופנת את המישקפיים באיזור הציר... ואז מתחיל האקספרימנט -
לאט לאט היא מתחילה למשוך, עד שיש מעצור. ואז משנה וקטור, קצת לשם, קצת לכאן, עד שמשתחרר.
לפעמים גם שערות של אבא משתחררות יחד עם העיגולדים, אבל, מי סופר?
חשוב לציין שהסרת משקפיים יכולה לבוא בהפתעה במהלך בכי מר שאז יהפוך לפייד-אין לתוך גיחוך עולץ, איזה אבא פראייר, אני לא מאמינה.

• אנו משכללים את אמנות ההתהפכות. עוד לא הפנמו איך אמני הקונג-פו בסרטים לא נתקעים עם היד מתחת לבטן אחרי ההיפוך ובדיוק על נושא זה אנחנו נואמים דקות ארוכות נאום לאומה בכל פעם. אמא מסבירה בסבלנות - ויש לציין - במילים פשוטות, איך יש להתהפך. מתישהו נסתדר לבד. אבא ליבו גס בסבלות העם והוא מסתכל ומדבר על לימוד עצמי ומרחב התנסות, קיש קיש קריא שכמותו, צבוע, קרנף, ג'ובניק.

• הניסטגמוס שלנו (כאן, 04.05.2005 00:26 ) מראה על מגמת היעלמות, אין לו ברירה כי אמא לא היתה מוכנה לשמוע על הענין הזה ופסקה שזה יפתר מעצמו אז הוא לא מתווכח (גם אבא לא). יש לנו עינים כחולות כהות יפות וענוגות ואבא קורא לנו "אוגר מנשאים" כי באמצע טיול אתנו הוא מסתכל למטה ורואה זוג עינים לחות נעוץ בו מעל ללחיים תפוחות. מה זה "להתמוגג", אגב?

ל' ו-א', תחנה חשובה ב'דרך הבשמים' של טיולי הבוקר, נסעו לטיול לה-מון זמן. אי לכך גילינו את הסופרמרקט כתחליף חברתי - היום הקופאית אמרה כבר לאבא "איפה הילדה" ? אבא שוקל להעביר אותה מול הקורא - אולי תצפצף ויהיה איזה מבצע 2 במחיר אחד (חיסכון בלידה לצוויליכית). כמובן הוא נוטל טוויסט* מהסטנד של הקופה כדי לשלם עבור הקריאה של העמוד הקדמי והאחורי בידיעות( צוויליך מנצל את הזמן בסופר לחינוך של הבוצ כאזרחית יעילה וצרכנית עיוורת של תאגיד שופרסל: מכסה לה את העיניים ונותן לה למשש אריזות תוך לחישות חוזרות - "נסטלה! נסטלה! נסטלה!").

• אנו מתאמנים בזחילה אינדיאנית.

(גם האינדיאנים, אבוי, לא הגיעו רחוק. הבוצ, לפחות זה, כמעט תמיד מגיעה לרעשן של סבתא תוך אנקות)
למדנו להרים את החזה והירכיים באוויר כשאנחנו על הבטן, אבא אמר משהו על פלטת זכוכית ושולחן סלוני. המממ?
סידרו גם גשר יבשתי משמיכת המרבץ שלנו אל האוניברסיטה: הנה לכם התקדמות בחיים. באוניברסיטה אנחנו מודיעים על מעבר קרוב מאנקות מאמץ וריכוז
לבכי בלאדי ומיד הופכים אותנו לסשן איגרוף תאילנדי בברווז הדביל והאריה הגיי שתלויים שם ומגיע להם, שידעו.
אח"כ הולכים רוב האינדיאנים לישון.

היינו בפסטיבל הראשון שלנו. אמא טענה שאבא הלך כדי להשוויץ עם המנשא ליד כל ההיפיות שלובשות שרוואל אך לא חזיה ואבא כדי להוכיח שלא העביר אליה את המנשא על תכולתו והלך לשיעור קונטקט* שאמא טוענת שהיא פעילות לחרמנים והוכיחה שהיא א. אין לה מושג ו-ב. יודעת על מה היא מדברת ו-ג. טקטופובית. ובכלל אבא אומר שהוא לא חרמן אלא רחמן.

עד כאן חדשות הבו(ז')ציק. בנוגע, ערסית, לאיזה דף למה, אני משער שזה יפתור את עצמו עם הזמן...
א-גוטה-נכט.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ומיד הופכים אותנו לסשן איגרוף תאילנדי בברווז הדביל והאריה הגיי שתלויים שם ומגיע להם, שידעו.

הוי, דמעות של צחוק

[תמר_מתחילה*]

אוי אוי צוויליך, גם אני אוהבת אותך! איך אישתי כהן מצליחה לסבול אותך?! אני אוהבת כאלה אבל רק אצל אחרים... טוב, תזכורת לעצמי- אני ב10.4 , נמשיך לקרוא בהפוגת ההנקות הבאה.

[צוויליך*]

טוב, תזכורת לעצמי- אני ב10.4

הסבר בבקשה? תמר? מישהו?

[פלונית*]

טוב, תזכורת לעצמי- אני ב10.4
היא בטח קראה את הבלוג הזה עד להודעה של ה 10.4

[הערסית_מהשכונה*]

שלחתי תמונות במייל של זוגגגגגתך

[צוויליך*]

אה.
צוויליך גבר, מניח שהכל קשור אליו איכשהו .
הייתי צריך לנחש ש תזכורת לעצמי_ זה _תזכורת לעצמי

[תמר_מתחילה*]

סליחה על הניצול של הבלוג שלך, זו אכן היתה תזכורת לעצמי ...

[ג'ינ_ג'ית*]

ואם בענייניביאורין, מה זה
גם אני אוהבת אותך! איך אישתי כהן מצליחה לסבול אותך?!

<אה, תמר נדמה לי ששברת שיא בהודעה שכמה קצרה, ככה הנסיון להביןא ותה ארוך.. בעצם השיא זה האייקון מקלידה ביד אחת >

[צוויליך*]

תודה טובי

<אני התביישתי לשאול, אולי פחדתי מהתשובה >

[תמר_מתחילה*]

אוי נו, טוב זה היה פרץ של זרם התודעה שהושפע קשות מכתיבתו המשעשעת של צוויליך, אישתי כהן היה הכינוי לצוויליכית באותם תאריכים נושנים ואיך היא מצליחה לסבול אותו הכוונה היא שנראה לי שהחיים לצידו עלולים להיות מתישים: כל הזמן להיות ערניים לבדיחות, לשנינויות ולרעיונות מופרכים , כמובן שזה רק מתוך קנאה |איקון של פרצוף ירוק| עכשיו הכל ברור?

[תמר_מתחילה*]

צוויליך , אל תפחד ממני, אני נושכת ממש חלש.

[ג'ינ_ג'ית*]

עכשיו הכל ברור?
ברור.

[Talila*]

צוויליך, תסתכל בהודעתי האחרונה בדף לגדל ילדים בלי חיתולים על אפשרות לעורר השתנה בתינוקות ע"י גירוי הבטן התחתונה - השראה מחתולות אמהות.
ד"א' מאוד אוהבת את הבלוג הזה.