בלי חיתולים עם חתולים קפטיינ'ס בלוג

אני שמחה שנתקלת בזה, כי זה א-ב של הנקה.
לגבי השאלות שלך - מה שבשמת אמרה. ואני אחזור: בהנקה נורמלית העצה עלולה להמעיט את כמות החלב.
לגבי פליטות, אני חושבת אחרת. אצלינו פליטות היו רק כשהיו בעיות בקקי. כששיניתי את התזונה שלי, נעלמו באחת גם כאבי הבטן למיניהם וגם הפליטות. אם זייפתי - חזרו יחד שניהם. נורמלי? כן. זה קורה לכולם. יש מה לעשות עם זה (חוץ מאמפאתיה)? לדעתי כן.

יש פה מישהו שעושה IPEC. זה אבחון בשיטת איילת מטוטלת או גם טיפול?
גם טיפול (ניקוי אלרגיות). שי של בשמת עבר הרבה מזה ב-בקשה מיוחדת של בשמת. ונדמה לי שגם אם פי 3 ניסתה.

הגליקול מרדים??
מממ זה לא נשמע מעודד! שהגליקול מרדים. אנחנו מתים שהבוז' תישן יותר אבל יש לי איזו הסתייגויונת מלהרדים אותה עם תרופה בגלל הגזים.
למישהו יש 'הארץ' מסופשבוע? נקריא לה את המדור הספרותי.

מצאתי את ההסבר של בשמת ב גזים בהנקה על ה'רק מאותו צד כל פעם' במקרי עודף חלב.

היא עולה במשקל טפו טפו ולא עושה רושם של מוצפת בזמן היניקה. לא נראה לי שזה עניין של היצף.

ממש עכשיו עז ווי ספיק היא אחרי שעה של צווחות ברמה 7+ שהתישו את שלושתנו.
|אייקון של זיעה נוטפת|
וככל הנראה היא לפני סשן נוסף.

אולי אם הייתי מתעקש על לברדור -

<צוויליך משתטה. אם האמא תקרא.>
נ.ב.
יש מדדים 'ברורים' לעודף חלב?? הצוויליכית תוהה.

Y*3 ,
תודה אלוהים על הצורעס שלנו שהן הצורעס שלנו.
בשמת, נכנסתי אל דף הבקשה מיוחדת שלך שהזכירה גילה, אני כל כך שמח ששי התגבר על האלרגיות האלה.
גם קצת פרופורציה קיבלתי שם.
וואו.

אני מה, מתמודד עם לנסות לתפוס את הקקי של ילדתי לא על המכנסיים שלי? גזים? כואב, צורחת, עיסוי, כתף, עובר...
איך אומר בעלה של אימי ז"ל, פולני עם רישיון הסתדרותי, "כל אחד צועק איפה שכואב לו."

אבל לעיתים טוב שמזכירים לך (בלי כוונה!)שיש מקום לומר
תודה.

אחרי שעה של צווחות
בשעה הקלאסית של הקוליק.
כשאני הייתי תינוקת, אבא שלי הסתובב איתי שלושה חודשים על הידיים ככה:
כל האיזור של הבטן על אמת היד שלו (בין המרפק לכף היד), הפנים שלי כלפי מטה, ואם הוא היה משנה תנוחה או נח לרגע מלהסתובב איתי ככה, אני צרחתי נורא. ככה כל יום 18:00-23:00.... (מזכיר לי להתקשר שוב לאבא להודות לו על טיפולו המסור (-: )
ככה היה גם עם אחותי. ביום המדוייק שמלאו לנו 3 חודשים - הופ, נגמר!

את הבת שלי הרגיעה הנקה בלתי פוסקת בין 20:00-24:00 בשבועות הראשונים האלה (שמאל, ימין, שמאל, ימין, שמאל... וחוזר חלילה). הייתי מרוטה לגמרי.
בדיעבד (אחרי הרבה זמן, בהשתלמויות בלימודי הנקה) תפסתי שלא אכלתי טוב ולא שתיתי טוב ולא נחתי טוב בשעות אחרי הצהריים, ולכן הערב הקשה.

יש מדדים 'ברורים' לעודף חלב??
דורש תישאול מדוייק, ודרך האינטרנט זה תמיד מוטל בספק. יועצת הנקה מוסמכת ומנוסה שתאבחן את זה בראיית האם והיונק - גם היא תציע השערה בזהירות, בצירוף מעקב צמוד וזהיר אחרי יישום הפיתרון, כדי לבדוק לפי התוצאות אם זה באמת היה זה או משהו אחר.

תודה.
רק עכשיו קראתי.

הגליקול מרדים??
לא אצלנו. הרגיע בלי להרדים.
נראה לי שכדאי לנסות ולבדוק לבד מה זה עושה.
זה כנראה די אינדיווידואלי.

שרון ג, אולי היא פשוט היתה מותשת מהכאב ומהצרחות ורק אחרי שהיתה הקלה היא נרדמה?

ככה היה גם עם אחותי. ביום המדוייק שמלאו לנו 3 חודשים - הופ, נגמר!

אנחנו מתחילים ללמד את הבוז'בולונת לקרוא.

(אגב, מחר חרם על חברות הסלולרי. http://news.walla.co.il/?w=//695466 נשמע מעניין! חרם! ריח העשן והדם באוויר! בואו נוסיף למחרת חרם על חברת "נזק")

אשתף אתכם במשהו שעובר בי: צוויליך מתחיל להרגיש אבא !!
אולי זה היה סשן הזעקות היום שאכן הרשים את השכנים גם בעיר הסמוכה, אולי רגשי התודה וההערכה שהיא הפסיקה לבסוף.
אבל כותב בלוג זה חש היום, איך לומר, הממממ.
זה לא ש....
וגם לא ש....
יעני - .
חיבקתי את הדבר הנואש הצרוד מצווחות שתפס לי את החולצה (מרפק חיוני כמובן בצוואר שלי)
ושלא היה דבר בעולם שיכול היה לנחם אותו

ופתאום החיבוק נהיה ליותר מלהחזיק תינוקת קטנה ולתמוך בראש בצורה כזאת .
הרגשתי אותה חזק בכל מקום בו השקנו , רגלים קטנטנות לחזה שלי, בטן כואבת לכתף שלי, כף יד שמכסה לה את כל הגב, אוזן ללחי השעירה שלי.
("אתה דוקר אותה.")
והתאהבתי.
זה לא שלפני זה...
אבל בכל זאת.

כמו שהיו אומרים פעם לנערונת בת ה14 שהשיאו אותה למישהו שהיא, ל"ע, לא מכירה, "את תלמדי לאהוב אותו".
אני , להבדיל מאנשים אחרים, כלומר, נשים, יעני, אמא שלה... לא גידלתי אותה בבטן 9 חודשים וכמה ימים (אפוי היטב).
"החתונה" עם הבוז' וכניסתה לחיי הייתה מסקרנת ומוזרה.
כמו בדואי שיארח את הזר באוהלו בלי שאלות ובכל הכבוד הראוי, השתדלתי לעשות כמיטב יכולתי.

אבל מי זאת?

מה אתה לא עובר כדי לבחור את האישה בחייך, בונה מערכת יחסים לאיטך, לומד להכיר, מגלה, מתרגל... ופתאום בום , בנאדם חדש הגיע, שלום, את תני לי ציצי ואתה שם, את כל הזמן הפנוי שלך ( הפרזה דרמטית ). אה, כן, אתה צריך גם לאהוב אותי.

מה לאהוב?! מבט מהיר ימינה ושמאלה, כל הקהל עומד ומביט בך בחיוך מונה ליזה - הורים ומכרים, ידידים ושודדים, חברים ואיכרים, הקופאית, האנשים בעבודה, הבדואי מהאוהל שלו, 241 אנשים שגולשים כרגע באתר ואפילו
החתולה האפורה שמציצה ממאורת השק שינה שלה ושל שלושת הגורים ואומרת: "אז....?"
אז, אתה בטח אוהב אותה, את הילדה הראשונה שלך, מת עליה, חולה עליה (אח, המטאפורות הישראליות). נכון, נכון?
צוויליך: "צוויץ....א ה ה...בטח. זאת הילדה שלי, לא?"
כל הקהל נאנח לרווחה, מחייכים אחד לשני וטופחים על הגב, הוא משלנו, צוויליך, ומתפוגגים אל ערפילי הפחדים של צוויליך (חוץ מהאפורה).

הנה היום אני כבר לא רק אבא מתפקד...

בוז', אני אוהב אותך.

|אייקון מתמוגג|

|אייקון נמס|

מקסים @}

איזה יופי. ולגבי ההנקה משני צדדים - אצלנו - זה גם חיסל את כאבי הבטן, מיידית. לדעתי, אם אין סיבה מיוחדת לצד אחד, כדאי מאד לנסות משניים. אם יהיו בעיות, תמיד ניתן לשנות שוב.

גם אצלנו גליכל עבד יופי ולא זוכר שהיה מרדים.
משתתף איתך בהתרגשות על הרגעים הקסומים של התפרצות ה

. כן ירבו.

לילה לילה, הרוח גוברת
לילה לילה, הומה הצמרת
לילה לילה, הבוז' הקטנה,
אבוי, עוד פעם עלי חירבנה
(אלתרמן, בשינוי קל)

האיטלקים מאמינים שזה מביא מזל אם ציפור חולפת צירבנה עליהם.
סנטה מריה ! עוד כמה שבועות ואני אזכה בלוטו

, צייד כשרונות יעשה ממני כוכב קולנוע

ויעבור לי ההרפס לגמרי סופית

.
בהנחה שמותר להתייחס לבוז' כאל ציפורת דרור קטנה...

הנשים בחיי הלכו לישון. אני פה כבר קיבלתי על הראש בנוגע לזמן מול המסך, אז רק אערוך בדיקת מלאי קצרה.

אינבנטורציה (?

?)
//////////////////
אנחנו יודעים שהבוז' מודיעה.
זה לא תמיד ברור. לפעמים היא אפילו לא משתדלת יותר מדי, שנעריך.
לא פוענח בצורה משביעת רצון ההבדל בין הודעת פיפי והתרעת קקי. טובי אנשינו עובדים על זה.
היא לא עושה במנשא.
עושה רושם שהיא מבואסת מלעשות במיטה. אבל אולי זו השלכה שלנו.
שוב ושוב אנחנו לא מבינים - מה היא בוכה עכשיו. אה, היא נרגעה. מעניין. אוי אני רטוב.
תשומת לב, תשומת לב, תשומת לב. כמה קל להתפזר.

שבועיים ועוד היד נטויה - עם הבוז' מעל הכלי.
עד כאן, קפטיינ'ס בלוג-

כל כך כיף לקרוא. הבנתי שאשתך לא התלהבה מה"בלי חיתולים" אז איך שכנעת אותה?

אבוי, עוד פעם עלי חירבנה
|צחוק קולני|

לא פוענח בצורה משביעת רצון ההבדל בין הודעת פיפי והתרעת קקי
למען האמת, אני מעולם לא הבדלתי אצל הבן שלי. הוא פשוט ביקש "לשירותים" ויצא מה שיצא. אם אני יכולה לדבר על הבדל, אז הייתי אומרת שקקי הוא תמיד דרש בתוקף, ולגבי הפיפי לא תמיד הודיע.
כשגדל והתחיל לדבר, אז בהתחלה הוא היה אומר "קקי" בשביל שניקח אותו לבית שימוש, לא משנה מה יצא, ואחרי זה היתה לו תקופה שהוא אמר "פיפי" בשביל שניקח אותו, לא משנה מה הוא היה צריך.

היא לא עושה במנשא.
סליחה שלא התייחסתי קודם.
עושה רושם שהיא מבואסת מלעשות במיטה
אני מסכימה איתך.
כעיקרון, יש משהו בתיכנות של התינוקות שגורם להם לא לרצות לעשות על עצמם, ולא לרצות לעשות "בקן" ולא לרצות לעשות עליך - במיוחד אם אתה בתנועה. המנשא והמיטה הם "הקן". מרגע שזיהתה אותם, היא תעשה כמיטב יכולתה לא לעשות בהם.
עם שלי, כשלקחתי אותו במנשא חדש, ראיתי שבפעם-פעמיים הראשונות הוא לא זיהה אותו כ"מנשא" ולכן כן היו פיספוסים בו. אחרי שהוא הבין שגם זה "מנשא", הוא לא עשה שם יותר.

כמעט עשר.
חזרנו מטיול ערב. (יצאנו אט, חיוור היה האבא)
הבוז' ואני 'עובדים על אמא: "אבל טיול קצר" היא אמרה. בסדר, נעיר אותך כשנחזור, השבנו לה והבלענו צחקוק חתרני בתוך המנשא, אנחנו כבר נראה לה.
למה קצר? פורקואה? ליש? תהיי יפה ותישני, חושב אבא בטון שוביניסטי מסורס, והבוז' יופחת יפיחת הסכמה.
כרגע הבוז' ממשיכה לישון, צוויליך יושב מול המסך ומתנדנד כמו בחור ישיבה מהזן המפולפל (או מהזן שמשתדל להיראות ככזה).
אולי עוד יצא ממנו תלמיד חכם.
הילל, קולגה מהעבר, היה אומר (ונכתב כבר על האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם או זוכה להעולם הבא או לפחות לא תובעים אותו על פלגיאט):
"יהודי חושב = יהודי מתנדנד."

ביקרנו אצל א' ואצל ל' ו-א' וגם פגשנו בדרך את צ' ובנו, אח"כ עצרנו אצל עוד א' ושם היו גם ר' ו-ש' ואבא קיבל שם חציל מטוגן מגולגל על גבינת עיזים! ובדרכנו חזרה שוב נכנסנו אל אותה א' מההתחלה.
טוב, כולנו פה טייסים או עובדים בשב"כ.
טייסים, נו, עבודה לא משהו אבל יש קביעות ואוטו מהעבודה. אם כי הכיף בלעשות בום עלקולי מעל הספסל של הזקנות הרוסיות מול המתנ"ס נוטה לאבד את החידוש המשעשע לאחר זמן.

מזג האוויר נהדר, קריר מעט אבל לא מה שיעבור פליסמיכה ופונצ'ו כתום. J' (מה-MI-5) אמר I SEE YOUR BUNDLE IS GROWING ... אולי הוא לא מאמין שיש שם בוז' מתחת. הקטנה לא נרדמה מיד, משכה ודחפה עד שסידרה לאבא את הכבד בזווית הנוחה לרגל ואז התעקשה לנגוח בחזה של אבא כדי לוודא חזור ושוב שאין לו ציצי שם ורק אז נרדמה.
אחלה הרפתקה - WINNERS ONLY - מומלץ מאד לאבות הסובלים מתסמונת האשמה של האצ"ל (אין ציצי לאבא).
שימו לב:

האמא זוכה בהפוגה
האבא זוכה לפגוש מכרים ישנים ולהכיר חדשים ולהשוויץ
הילד/ה בטיול באוויר הצח והנעים (אוקיי אולי לא במקרה הבדואים ברמת חובב, אללה ירחם על נשימתם)
שיפור הביות של הילד/ה לאבא (במיוחד כשהוא לא התקלח 3 ימים ,הריח בלתי נשכח)
סיבולת לב-ריאה אבהית

אולי אפשר לשלב את הטיולים האלה עם עבודה. למשל
פקח עיריה להסתובב עם המנשא ולחלק דוחות חניה. אפשר לתפור פאוץ' לפנקס הדוחות. ומי יתן לך מכות כשאתה עם תינוק עליך. ראה ערך: סדאם חוסיין והמגן החי. או
סייר זבל מקדים מקצוע חיוני שחשבתי עליו ממש עכשיו (C), אתה הולך עם המנשא ומסתכל לתוך כל פח זבל ירקרק שאתה רואה, ושולח SMS לנהג של המשאית זבל כדי שיעצרו לרוקן רק איפה שכבר מלא. חוסך זמן, כסף, דלק, רעש מיותר ב-4 בבוקר וטריגליצרידים אל תשאלו אותי איך, תודה.

אמא של אופיר , הזכרתי כמה פעמים את ה'בלי חיתולים' והיא לא הייתה אנטי.
אח"כ במקום לנסות לענות על כל שאלות האיך ולמה, העתקתי והדבקתי לWORD כשלושה עמודים של עיקרי התורה מ- לגדל ילדים בלי חיתולים, הדפסתי ושידכתי וסימנתי במרקר את הכותרות - חשבתי גם להוסיף עיטורי פרחים מסביב אבל הפרקטי בי גבר על האמנותי וכך נתתי לצוויליכית לקרוא.
ואשרי שזכיתי, מצאתי אישה בראש שלי.

אפשר לחזור ? -

אשרי!

מת עלייך

בלוג מקסים @}

נפלא

ביום המדוייק שמלאו לנו 3 חודשים - הופ, נגמר!
אגב, אצלנו זה נגמר כשהיא היתה בת חודשיים... <יש תקווה>

עומדים לצאת לטיול.
אמא התקלחה.
הבוז' התעוררה. פיפי בכליפלסטיקאפור. קצת בכי - כתף מאבא - נרגענו.
אמא - ציצי - נרגענו יותר.

תיכף ניכנס לקפסולת השיגור של המעבורת חלל. אמא קוראת לזה מושב בטיחות. די דומה, היא, אין לה הבנה בפרטים טכניים. טוב שיש אבא.
נסיעה באוטו מרגיעה אותנו. מה עשו פעם? איכפו את הסוס ויצאו לסיבוב.

בטיול הקודם אמא יצאה לכמה דקות מהאוטו אז אבא שפחד שהבוז' תתעורר רקד ימינה-שמאלה באוטו כדי שהבוז' תחשוב מהטלטולים שהאוטו נוסע. אחרי כמה דקות הביט אחורה וראה שתי עיניים פקוחות בוהות בתהיה: מה האבא הזה עושה? נגמרה האחריות? פג תוקף.

אוי.
שוב סשן צווחות כמו מסרט של היצ'קוק.
הבוז' הייתה יכולה ללמד משהו את זו שצווחה לסצינה של המקלחת בפסיכו.

"השרמוטה הקטנה, רק שבועיים מאז שהמליטה וכבר משתרללת"
(האישה,
אחרי שראתה שהאפורה, שוב מיוחמת, חוגגת עם העארס הלבן-אפור ו לא בורחת ממנו...
שוב: קנאת נשים. )

יש לכם מה לעשות עם כל הגורים?
בשלב מסויים אחרי שהיא חוותה את ההורות,
נראה לי הכי נכון לעקר אותה.
זה נשמע נורא לא "באופני" אבל נראה לי הכי בריא ומוסרי לכל הגורמים הקשורים לדבר.
היא לא תוטש (?) עם הריונות חוזרים
והגורים לא ימצאו את עצמם נטושים באיזשהו שלב (מאוד קשה למצוא להם בית, מנסיון)

שוב סשן צווחות כמו מסרט של היצ'קוק.
אצלנו היו גם סשנים של צרחות (שעתיים בלי הפסקה - הייתי בשוק שזה בככל אפשרי) מה שעזר, הפשטה והכנסה למים. פתאום היתה נרגעת.

נכון, עיקור.
האישה שתחיה רצתה "לאפשר לה לחוות את החוויה" של המלטה.
לצוויליך היו השגות על הקונספט הזה, אבל מכיוון שהיא הייתה בטוחה שתמצא להם בתים, אמרנו שנעקר אח"כ.
ולא בטוח שזה לא "באופני", חוצמזה, אני בוחן אם זה "צוויליכי"

ולא בהכרח זה חופף
כמובן שזה אתר שהמשתמשים בו יהודים וזה אומר 5 דעות על כל 2 משתתפים...

נועה, ננסה את טכניקת ההטבלה בסשן הבא... תודה!

ו...מי רוצה גור חתלתול חמוד?????

סבתא טלפתיה

סבתא אומרת:
נו למה אתם לא משכיבים אותה? למה על הידיים כל הזמן.
זה לא טוב לה. היא גודלת (?!?) . היא צריכה לפתח גב זקוף.

<הבוז' בת 6 שבועות>

וגם:
למה את לא אוכלת דברי חלב? את צריכה חלב, את מניקה.
לא טוב לתינוקת?- מה פתאום. חלב פרה עושה אלרגיה?
אני גידלתי שלושה ילדים וגו'

חסר לנו ש-טפו-טפו-טפו- לבוז' לא יהיה גב חסון -וזקוף- כשל הקוזאק ההוא, אחרת "זה כי לא אכלת חלב!" רדוף ירדפנו עד גמז.

לא עושים מה שסבתא אומרת.
סבתא לא מבינה למה.
היא אכן גידלה שלושה ילדים.

וכמובן, שימו לב:
"איפה שמעתם על זה? (למשל, על בלי חיתולים)
"באינטרנט"
"..." (שתיקת אהה משמעותית, גבות לשישים מעלות הבא)

מעתה ואילך השב:
"קראנו זאת בפרק י"א בכרך השמיני של יצירתו המונומנטלית של פרופ' אחירעם פלוחצנשטרוק (MD PHD ABCD GAGA ), 'המדריך השלם לגידול ילד מושלם עם לחיים ורדרדות ללא הפתעות' כולל הנספח "מנע מילדך לצייר על הקירות עם הפסטלים היקרים שהביאו לאמא מאמריקע" עם המלצות מהרב בריח, שמעון פרס והגיסה של ד"ר ספוק.
נא שקר במצח נחושה, האמת מאחוריך (מוסתרת קמעה) והצדק הוא עניין של נק' מבט.

סבתא מוסיפה:
לא טוב לה. (הבוז' ישנה עמוק על הציצי של אמא, על המצח שלה כתוב עם ניקוד "אני שבעת רצון")
למה לא טוב לה?
היא צריכה לשכב במיטה.
למה?
ככה צריך. (טיעון כבד משקל, קשה להפריך נקודתית, מיעוט נק' תורפה)
אבל תראי אותה, טוב לה על אמא.
אז למה אתם מספרים שהיא בוכה הרבה?!
כשיש לה גזים וכואב אז היא בוכה. כמו כולם.
לא, היא בוכה כי היא לא רוצה על הידיים.

הלוחשת לתינוקות, מאחורייך!! סבתא טלפתיה בעקבייך!!
סבתא טלפתיה טוענת ששלושת ילדיה לא בכו בגלל גזים.
הקורא יכול לנחש כמה מהרעיונות שצוויליך לא כתב עכשיו עבר עברו לו בראש כל כך ברור שהוא רואה אותם בנגטיב על המצח שלו כשהוא מביט במראה.

נתנו תצת"ך עם הבוז' פיפי בכליפלסטיקאפור בפני המשפחה.
התפעלות לצד ספק - למה זה טוב?
בפעם הבאה: הבוז בקפיצה דרך חישוק בוער. לפחות עם זה אפשר לעשות כסף בהופעות רחוב בטיול בחו"ל.

רעיון.

הבוז בקפיצה דרך חישוק בוער

אולי היא יכולה לכבות את החישוק הבוער בהשתנה ממוקדת?

(שתיקת אהה משמעותית, גבות לשישים מעלות הבא)

ככה צריך. (טיעון כבד משקל, קשה להפריך נקודתית, מיעוט נק' תורפה)

לא, היא בוכה כי היא לא רוצה על הידיים

ואוו. סבתא לעיניין!...

נהנית ליקרוא. דף לשיפור מצב הרוח

אולי היא יכולה לכבות את החישוק הבוער בהשתנה ממוקדת?

בטח, כמו כלום.

זהו, כולם נסעו, נשארנו שלושתנו והחתולים (כרגע הם הרוב בבית, כולל הגורים). אמא ישנה, צוויליך ובוז'בולונת הלכו לטייל ולבקר את החבריא שעשו ארוחת סייסטה בבית של ש'. על ש' בונה כותב שורות אלה בתור שמרטפית לעתיד (בהנחה שהיא לא עומדת להצטרף למועדון מעמידי הצאצאים בקרוב. זה הימור: לפני שנה צוויליך היה עונה ל"האם נראה לך שבקרוב תהיה אבא?" ב"אולי" מס' 16 שפירושו הסודי הוא "כן, אולי גם בשאר אל-אסאד יתחבר עוד שבוע לצד הנשי שלו ויתחיל לעשות סטאז' כמלכת דראג, מה?"). אז צריך לשמר קשרים חברתיים, בוז' והכל.
איכשהו ניראה לצוויליך שאצלנו בשכונה, יש/יהיו כל כך הרבה תינוקות חדשים הקיץ, שגם לגברים עם כרס כדאי לקנות ערכת בדיקה.
LOVE IS IN THE AIR, FERTILITY MUST BE IN THE WATER
(התנצלות בפני מלכות הדראג הקוראות פה, זה היה היפותטי לגמרי) ( מלכות דראג בבאופן טבעי )

יש לי הבוז' על הכתף
והיא עשתה לי גרעפס קטן
והיא פלטה עלי עכשיו
מה שמזכיר קוטג' לבן
והיא הוציאה אנחה
ונרדמה גם, די מהר
אבל אולי זה עוד סימן !
אישה! הכלי! שלא'נאחר!
יש לי הבוז' על הכתף
אוי איזה כיף לי,
איזה כיף
ניי נה ניי נה ניי
(יא חלאוו לאוו)

והודעה חשובה,
הבוז' מסרבת להידחק אל תוך הכללות.

כעיקרון, יש משהו בתיכנות של התינוקות שגורם להם לא לרצות לעשות על עצמם, ולא לרצות לעשות "בקן"

צוויליך מסכים עם בשמת א בכל לב, אולם הבוז' בכל כובד אישיותה נאותה לגלות את עינינו היום אצל ש' שאם תוקעים אותה במנשא מיד אחרי הנקה ולא נותנים לה צ'אנס שעתיים וחצי, אז איך אומרים, WHEN PUSH COMES TO SHOVE , יהיו תוצאות ויהיו כתמים כהים מתפשטים .
נו נו נו אבא. יש לך משהו בתכנות שגורם לך להתגרות במזלך.

האם יש דרך להוסיף פה תמונה שלא מאתר שברשת, אלא מהמחשב??

<צוויליך רוצה נורא להראות תמונה של האפורה דוגרת>

_היא צריכה לשכב במיטה.
למה?
ככה צריך. (טיעון כבד משקל, קשה להפריך נקודתית, מיעוט נק' תורפה)_

אח, צוויליך צוויליך, תאמין לי שהתמזל מזלך. מה היית עונה לאמא שלי שאמרה "אבל איך היא תראה את התמונות בספר אם אין לה עריסה?" (ההוא, עם השחור לבן).

היא צריכה לפתח גב זקוף. זה כבר אבוד. אתם הרי מועכים אותה במנשא, לא?

כן... זה כבר אבוד

קבעתי עם בתדודה שלי לחול המועד שיבואו לבקר, ובטלפון כבר דיסקסנו בעניין החיסונים. זה פשוט מתיש לחזור על כל השפיל. והיא הרי עם הכוונות ה-כי טובות ומותק, אבל ניראה לי שאני אשכרה אכין העתקים מ'העתק והדבק'ים של בלי חיתולים, חיסונים מבחירה ולמה ילד צריך אמא צמודה בזמן ההרצה.
תגיד, מה זה הפששש פששש? תינוקת בת חודש וחצי על סיר?! אתם נורמלים?!!
בבקשה, קח.
מה זה?
תקרא.
בשביל מה? חבובי, אני גידלתי 6 ילדים ובלי עין הרע--
תקרא עכשיו או שיהיה רע ומר.
(צוויליך מודה בפלגיאטיזם היצפי מאפרים קישון זצ"ל)
וכו'.

תודה, אל שבשמיים ובכל, שנתת לנו בת ולא הצטרכנו להחליט בשאלת הברית מילה.

<צוויליך מזיע בכפות הידיים>

_האם יש דרך להוסיף פה תמונה שלא מאתר שברשת, אלא מהמחשב??
<צוויליך רוצה נורא להראות תמונה של האפורה דוגרת>_
נראה לי שלא
אבל אם יש לך בעיה להעלות לרשת תשלח לי "באימייל"[email protected] ואני אעלה.

שביל מה? חבובי, אני גידלתי 6 ילדים ובלי עין הרע–
תקרא עכשיו או שיהיה רע ומר.

תודה, אל שבשמיים ובכל, שנתת לנו בת ולא הצטרכנו להחליט בשאלת הברית מילה

אך צוויליך, ניראה לי שזו מין מסכת כזאת שכל הורה טרי מ"באופן" צריך לעבור.
מין חישול שכזה, גיבושון. אחר כך זה ניהיה יותר קל, כשכולם מבינים ש"אין עם מי לדבר"...

ועם המשפט השני פשוט היזדהיתי. כך חשבתי בתחילת דרכי האימהית.
היום, שרק יבוא הבן ונראה לכולם מאיפה משתין ה...

איזה מקסימה... ומפונקת לה שם בתוך השמיכה

http://www.sigal.150m.com/grey.JPG

רוב תודות לוונדר סגול !!
אח, באי ברזי ח"נ דאינטערנעט !! יישר כח.

אז כן, זוהי האפורה למעלה, עם שלושת הגורים בטעינה, ממצמצת אל תוך הפלש הפולשני במערת השק שינה לפני כשבוע.
כאמור, היא דוגלת בלידה ביתית, הנקה, בלי חיסונים כרגע וגם בליקוק תמידי.
מתנהגת כמו חזירה שהכל מגיע לה ומזה שבוע חזרה להתהולל בשדות העארס השכונתי.
בעתידה הקרוב: עיקור ומחנה חינוך מחדש בדוקטורינה הישנה של "חתול טוב צד עכברים ולא מעיר את אמא בשש בבוקר כשהיא סופסוף ישנה."
ביטוי אופייני: רווווור-רווור?? (אל הגורים, כשנכנסת חזרה למערה)

כלב: מניח שהאדם הוא מלך העולם בגלל שהאדם מביא לו את מזונו ונותן לו לחיות לצידו, מלטף אותו ומטפל בו.
חתול: בטוח שהוא עצמו מלך העולם, מאותן סיבות בדיוק.

באופן סופר טבעי אתם רוצים להיות כמו חתולים?

כן! ושוב כן!

טוב, עד כאן, צוויליך לוקח משמרת בוז'בולונת בהכתף - אדיוס.

שאם תוקעים אותה במנשא מיד אחרי הנקה ולא נותנים לה צ'אנס שעתיים וחצי
וואי, לא אמרתי שהם מסוגלים להתאפק כל כך הרבה P-:

_אולי היא יכולה לכבות את החישוק הבוער בהשתנה ממוקדת?
בטח, כמו כלום._

אני בכלל החלטתי של"בלי חיתולים" צריכים לקרוא "השתנה לפי דרישה".

"השתנה לפי דרישה".

כן... רק הביטוי עלול לבלבל את התם שהכוונה היא לפי דרישה של ההורים

ובעצם, קסמי הלינגוויסטיקה, זה מורה על הקו הדק בין "את רוצה פיפי?" לבין "נו תעשי כבר."
אלימות כלפי ילדים , תגובה 8/4/05 01:14 . כמובן, להבדיל , אבל יחי הניואנס.

כן... כשהתחלנו עם הבלי חיתולים (כמעט שלושה שבועות) היה פשוט יותר: לנסות לתפוס משהו. תפסנו? שמחה רבה, שמחה רבה היתה במעוננו. טלפונים בהולים, הודעות לעיתונות וכו'.
היום, ואנו בוגרים ושקולים ולמודי פיפי על החולצה וקקי על המכנסיים, האתגר גדל: אנו מזהים סימנים מהבוז', רק שהמעגל נעצר איפשהו אצלנו.
או שאנו עסוקים ולא שמים לב
או ששמים לב אך הכוונה מוסחת וחלון הזמן מתפקשש...

כלומר, כוונה יש, השאלה היא (האמת בנפשנו) מאיפה היא באה.

מה רצוננו? לפתור את העניין הטכני של קקיפיפי בלי לזהם את הסביבה ואת הבוז'? או לתת לזה לקרות מתוך הכרת הבוז' במגרשה שלה? אהה?!
מי חכם וידע.
עוד קו דק...
כי אם אנו רוצים באחרון, ניראה לי שאין קיצורי דרך, דומני שיש למצוא את המקום המאוזן בין להיות מודעים לבוז' בכל עת ובין להמשיך לנהל את שאר האספקטים בחיינו.

איזו מורה, החבילנות הקטנה הזאת. כמו חכם זן היא לא אומרת הרבה... מביטה בעיניים גדולות, צלולות ונטולות חשבונות ונותנת לקליפות לנשור-
אם רק תרשה.

מה היא בוכה??
סופסוף נרדמה על הכתף, אחרי יניקה וגרעפס (כלול במחיר).
הנה הצלחתי להגניב את ישבני מהפיזיו בול אל כסא המחשב
ואת ידי הימנית אל העכבר
והיא פורצת!
קרעכץ קרעכץ קרעעעעעכץ.......

מה אתה לוקח את זה כמזימה נגד זמן האינטרנט שלך? יא אגוצנטרל חסר בושה. אתה והאינטרנט שלך גם כן! יש לך ילדה ביד. בוז' שלך, עצמך ובשרך - -

אה רגע. אל הסיר! אל הסיר! (תרועות קרן יער)

פיפי ק-ט-ן. קטנצ'יק. כפית.
בוז'?

זמן עובר, ואנחנו יחד,
זמן עובר, ואנחנו קרובים יותר...

פלוחחחחחחצצצצ
ייייייש! שלוש נקודות, חצי מגרש, א-רו-אס-טי ! ! !
קקי בסיר. ארבעה שפריצונים עם שלל ניחוחות בליווי תיזמור כלי נשיפה בלתי מוגדר אך מאד ברור.

היא לא סתם בוכה...
היא מספרת לי סודות!

בוז', אני מסיר את הקוקו לכבודך.

ענק אתה!

_היא לא סתם בוכה...
היא מספרת לי סודות!_

כמה נכון...

הקוקו
א-הה! מכאן ועד ל צמחוני, שמאלני, עושה מדיטציה על הרים, מנגן על גיטרה וחנון. הדרך קצרה ידידי.

אכן, על שלושה פשעי דמשק ועל ארבעה וגו'

הלוואי והייתי צמחוני, שיפודי פרגיות עשו לי סמטוחה מהקיבה היום...

<צוויליך מסמן נואשות שיביאו לו כליפלסטיקאפור.... ואפאחד לא מבין אותו>

_מה רצוננו? לפתור את העניין הטכני של קקיפיפי בלי לזהם את הסביבה ואת הבוז'? או לתת לזה לקרות מתוך הכרת הבוז' במגרשה שלה? אהה?!
מי חכם וידע.
עוד קו דק...
כי אם אנו רוצים באחרון, ניראה לי שאין קיצורי דרך, דומני שיש למצוא את המקום המאוזן בין להיות מודעים לבוז' בכל עת ובין להמשיך לנהל את שאר האספקטים בחיינו._
אפשר לראות את זה כך- את החלק הראשון (העניין הטכני ) פתרתם ברגע שהתחלתם. החלק השני פשוט לוקח יותר זמן, אבל ככל שתמשיכו בדרך הזו זה ידרוש פחות מאמץ, הקשב הזה, ויהפוך למשהו שנמצא ברקע, כמו עם כל דבר שעושים אותו במשך מספיק זמן. (ממש בימים אלו אני מרגישה, אחרי ארבעה חודשים בלי חיתולים, שאני כבר צריכה הרבה פחות "לשים לב" באופן מכוון ומאומץ, ופשוט יודעת כשהיא צריכה, וכמעט שאין פספוסים).

וכמעט שאין פספוסים
סליחה, המשפט הזה שכתבתי צרם לי, כי זה הופך את זה למין מטרה, שלא יהיו פספוסים, וזה לא העניין, אלא משהו שהולך ומתפתח ככל שאנחנו מתנסים בזה. (אם שואפים לזה, אז קשה שלא להתבאס על כל פספוס ולחוש שהוא מעיד על איזה כשלון).

עשיתי מנוי

קשה ככה, לא להרגיש פספוס ...
חברה מכוונת מטרות שכמותנו. לכמת, להשוות, להגדיר.
מנסים.

מה עושים עם זה שכשהיא סוף כל סוף נרדמת, ועושה סימני פיפי, היא נשארת ערה אחרי שמרימים אותה לכלי? איזו דילמה.

אכן דילמה, אבל אולי זה העניין- שעם הזמן זו כבר פחות דילמה, כי יותר יודעים. אם להתייחס לדוגמא הספציפית הזו- אז אני עוד לא שם (כמה שזה מנמיך את רוחי כשאני אוזרת כוח ומרימה את הקטנה בחמש בבוקר לסיר רק כדי לגלות שהיא לא עושה פיפי, לא באותו רגע, אלא דווקא שתי דקות אחר כך, על המיטה, כי הפעם לא קמתי לאיתותים שלה, ובמקביל אחותה הגדולה מתעוררת מכל האקשן. מייאש).

שכשהיא סוף כל סוף נרדמת

נראה לי שכל הקטע של הגזים והבכי יעבור בקרוב ואז לא יהיה קשה כל כך להרדים, והיא לא תתעורר מכל נסיון לא מוצלח לפשפש.

שליחה על ידי הלה* » 13 אפריל 2005, 00:24

מתייקת לעצמי מייד - דף ל תרפיה בצחוק

בעניין משרד ההסברה שאתם מועסקים בו... מניסיוני כנערה שלמדה בבי"ס פתוח ואיישה משרת דוברות כזו בעצמה, דפים משוכפלים עם כל ההסברים עובדים מצויין (אפילו אם זה רק נותן זמן עד שהעקשנים הנודניקים מגיעים לסוף הדף), גם אצל אנשים שלא בחרתם (עיין ערך משפחה) ושאינם בראש שלכם.
והכי טוב - לשים בדף קישור שמחבר אותם מייד לאתר. אח"כ כבר תמצא אותם מתמכרים למה חדש תחת שם בדוי...

מה עושים עם זה שכשהיא סוף כל סוף נרדמת, ועושה סימני פיפי, היא נשארת ערה אחרי שמרימים אותה לכלי? איזו דילמה.
אני עשיתי כל מיני נסיונות, ובסוף הגעתי למסקנה (אישית), שלא צריך לרדוף אחרי כל פיפי, ויותר חשוב לי שהוא יישן (ממילא כשהם קטנים אז ההתעוררויות שלהם לפיפי בזמן השינה חלקיות מאוד, ואם לוקחים אותם לפיפי אז מעירים אותם בצורה מלאה, וזה מציק להם), אז פשוט ריפדתי את המקום שלו במיטה בשעוונית גם על הסדין, ועליה סדיני פלנל או חיתולים וכדומה, והקפתי אותו בחיתולי בד, ואם הוא עשה אז העפתי את הרטוב לערימה ליד המיטה (להכניס למכונה בבוקר) ושמתי חדש יבש שהכנתי ליד הכרית שלי, וזהו.

ככל שהם גדלים הם בעצמם מתעוררים בצורה יותר ויותר מלאה בשביל הפיפי, והמעברים בין ער לישן יותר ברורים, והפיפי ממש מעיר אותם לבקש. אבל בתקופה הראשונית הזאת, כשהם עדיין לא מבקשים בזמני השינה ואנחנו לא ישנים בסידור של ערסל מעל לאדמה, שאפשר רק להרים קלות באותה תנוחה מעל לשולי הערסל ולתת להם לפשפש על האדמה (-; , אז אפשר לכבס קצת חיתולים ולא קורה כלום.

כשהם צריכים קקי מתוך שינה - אז זה באמת מעיר אותם, והם מבקשים, לא, דורשים! שניקח אותם.

אוי, בשמת, כמה הייתי צריכה את המילים המרגיעות האלה!
שלא צריך לרדוף אחרי כל פיפי, ויותר חשוב לי שהוא יישן
מאז שקראתי את הקטע על הקן (כאן למעלה) חזרה לי שוב תחושת הכשלון כל פעם שהיא עשתה בקן ("איזה אמא רעה, גורמת לתינוקת שלה לפעול בניגוד לאינסטינקט קדום").
אין ספק ש ה שיעור בעניין הזה זה להרפות מהאשמה.

מאז שקראתי את הקטע על הקן
הי, תרגעו. זה באמת משהו שהתינוקות מחוברים אליו, אבל הם לא פנאטיים (-; אז בואו לא נהיה קיצוניים בעצמנו:
לוקח להם זמן קצר יחסית ללמוד את המנשא, אבל הרי יש להם יכולת מוגבלת להתאפק בהתחלה... ובמיטה הם ישנים הרבה יותר זמן, בלי התנועה שלנו (יש קשר בין תנועה לבין הערנות שלהם לפיפי. כשאנחנו בתנועה הם הרבה יותר מודעים לצרכים שלהם, משום מה) ועם רמות שונות של ערות חלקית. לוקח להם איזה חודשיים לקלוט שזה "הקן" וגם זה בא בדרגות - ראשית ההפרדה של הקקי (הם בעיקרון לא מוכנים לעשות קקי במיטה, כמובן אלא אם כן הם חולים או במצב הפוך דומה), אחר כך הפיפי, בהדרגתיות.

גורמת לתינוקת שלה
ניתוח פשוט אומר ככה: אם התינוקת ישנה, ועשתה פיפי - אז את לא גורמת לה כלום. זאת היא שלא התעוררה במידה מספקת כדי לבקש (היא התעוררה קלות בצורה לא מורגשת). היא לא ביקשה - אז את לא איכזבת. בשביל לבקש היא היתה צריכה ממש להתעורר, והרי כל הדיון הוא על : אם היא לא התעוררה ולכן לא ביקשה - האם לפשפש אותה בכל זאת ובגלל זה להעיר אותה? היא לא רצתה שיעירו אותה. היא רצתה לעשות פיפי ומייד לחזור לישון. מובן שהיא היתה מעדיפה שלא יהיה רטוב אחר כך, אבל ככה זה בעולמנו הקטן: כשמרטיבים - מתרטב P-:

אין ספק ש ה שיעור בעניין הזה זה להרפות
נקודה

ככה זה בעולמנו הקטן: כשמרטיבים - מתרטב

אה, איזו הקלה. רק זווית ראיה שונה והנה כבר פשוט יותר.
זמן, זמן...

אין ספק ש ה שיעור בעניין הזה זה להרפות מהאשמה.
מסכים, רונית. אם תמצאי איך... אני שלחי לי.

היי צוויליך ..מה קורה אחי..לאן נעלמת.....או שניגמר לך הדיו או שניגמרו הנוצות או -הווווווווו

יא ערסית מהשכונה
שלומות
לא נגמר לי הדיו אבל כן התקלקל העכבר. אם כי הסיבה האמיתית היא מתקפת ביקורי קרובי משפחה כולל - כמה נחמד - אחי היחיד שבא לבקר מאנגליע הרחוקה.
בקרוב אחזור.

בשמת, תודה על ההבהרה הנוספת הזו @} .

אם תמצאי איך... אני שלחי לי.

מבטיחה לשתף אם יהיו תובנות בעניין, מקווה שלא נהיה עד אז סבים (עד שנלמד)

.

תגיד איך עושים כותרת כחולה כמו שלך ? ומוסיפים תמונה כמו שלך(סתאאם לא כמו שלך, אבל איך מוסיפים?)ושימותו הקנאים!

נ.ב : איפה זה אנגליע?

לצוויליך עכבר משטרתי חדש. יש לעכבר אור אדום בזנב ואור כחול באף וביחד הוא ניראה מחופש לניידת תנועה. פופ-אפ, עמוד בצד !!
את, אחרי האוטובוס, את רוצה דו"ח? שימי חגורה.
כל הטבעיים פה, תיזהרו, אה? לפני שאני עוצר אתכם בחשד להחזקת חומר החשוד כבלתי קונבנציונלי באופן טבעי. מה? אה? בואי, בואי רגע, כן את, בואי הנה. את עצורה.
יש לך זכות לשמור על ויפאסנה.
יש לך זכות לפגישה עם מורה רוחני לפי בחירה.
יש לך זכות לא לומר כל דבר עם השאות נגטיביות.
ויש לך זכות לבדוק מה חדש פעם ביום. (יצחקי, מה היא התעלפה לי? תביא כוס מים)

על איזו כותרת כחולה מדברת הערסית מהשכונה ?

תמונה - א. ניגשים ל קובץ=>מאפייני סניקה=>דינגול=>פרצלציה אישית=>מאפיינים=>פיתה קמח מלא=>הוספת תמונה=>מירבול מצג
ב. לוחצים קלות
ג. נכנעים

ד. מבקשים ממישהו שיודע, כמו שצוויליך המאותגר עשה (שביקש מ לוונדר סגול אשת החיל).
ה. קפה.

ערסית, את מתכוונת לכך שהשם שלו מופיע בכחול? זה קורה אוטומטית אם בשדה של השם מכניסים מילה אחת (ולא שתיים עם קו תחתון כמקובל). התוצאה היא שהמילה אינה קישור לשום דבר והיא מופיעה בכחול.
צוויליך - תתחדש על העכבר. נקווה שיאריך ימים עד שהבוז' תחליט שזה הגורמה החדש, במסגרת הקווסט אחר החפץ האולטימטיווי שהכנסתו לפה תגרום משבר קל בעולם המבוגרים (מועמדים נוספים: הסלולרי, המפתח של הבית, המפתח של האוטו, המפתח לצוללת).

לשמחתי הדף הזה חרג מזמן מ דף בלוג - והפך לדף התדיינותי.
כשאני לפני חודש הבנתי שזה דף דיון כתבו לי: זבנג - המקום לדיונים בנושא הוא לגדל ילדים בלי חיתולים.
אז מסתבר שצדקתי והקדמתי את זמני - רק שטעיתי בעמדה שהבעתי ובתוקפנות בה היא נכתבה.
ועכשיו אני לוקח אוויר (חנקן טהור, למי שרוצה לדעת) וחוזר להחמיא איתגורית לצוויליך.

לצוויליך (ניסן עצור בצד) באהבה:

בדיאלוג שבין הילדה והסיר
האבא מצא עצמו אסיר
תודה על כל טיפונת
שלא נגעה לו בכרבולת

בדיאלוג שבין האבא לעכבר
שהפך להר של קקי כה מוכר, כה נמהר, כה אכזר
כל יציאה הופכת ליצירה
אהההה אהההההה

טיול בוקר

אולי תיקח אותה לסיבוב? מציעה הצוויליכית בתקווה. לא צריך לשכנע, אין כטיול ההוא לאמץ קשרי אב ובת.
שיניים, מנשא, משקפי שמש וטטרה תקוע בצד - לשתול את הבוז' בפנים וקדימה !!!
עד היציאה מהסמטא החבילה מפסיקה את המחאות על הכפיתה הנמרצת אל החזה המאותגר ריפודית של אבא שלה ומגלה סימנים של הנאה מהנוף של צווארון החולצה שלו. לעיתים היא מנסה לתקוע את הסנטר שלה מתחת לצלע זו או אחרת אבל זה לא נכנס בקלות.
חמסין. הרוח אופה אותנו כמו סמבוסק. בקושי שבע וחצי. איזה יום יהיה.

חונכים את המכנסי זלמן-פסים (אבא) ואת האוברול עם הדובים (בוז'). אצלנו בשכונה אסור להיתפס לא לבושים אופנתית. הר"פ של ממושקה מסגירים את הסילואטה של החבילה במנשא ואנו מקווים שכשנחזור עוד נהיה יבשים כמטאפורה של שופט תעבורה.
האמת, ניראה שהגיע הזמן להיות אמיצים ולצאת בלי ממושקה.
מקסימום מנשא כחול יהיה מנשא כחול כהה.

אתמול הבוז' נהגה בעגלה של הבת-דוד שלה. בדרך חזרה הביתה מהפיקניק קיפצצה לה בפנים, ישנה ופעורת פה, מותק. עד שהתעוררה ודרשה כתף וציצי וסימפטיה כמו בשיר של CAKE :

Stickshift and safety belts
Bucket seats, have all got to go
When I'm driving in my car
It makes my baby seem so far

I need you here with me
Not way back over in a bucket seat
I need you to be here with me
Not way over in a bucket seat

אבל הקיץ... חם... מנשא... תינוקת חימום צמודה קשות...
הפיתרון: קרטיב.
לתכנן מסלול שיקח אותך ממכולת לקיוסק ובכל אחד קונים קרטיב.
את המקלות שומרים וביומולדת 4 מדביקים מהם דגם תלת מימדי של מה-שמה מעיקרון הרצף... או שתשים על השולחן בסלון או שתשרוף בל"ג בעומר הבעל"ט. יעני תלוי אם אתה חושב שהיא גאון מפוכח, מקורית ואמיצה או שהיא פלצנית עם תאוריות והרבה זמן.
אה, לידלוף.

אני עובד כרגע על עיקרון הרצח: תאוריה שמראה שאמהות טריות שלא ישנו החודש יותר משעתיים רצופות נוטות לרצות לרצוח את האדם הראשון שנקרה על דרכן. 462 עמ', כריכה קשה (מאד!), עם הקדמה מאת לימור ליבנת.

אה, כן:
האדם הראשון שנקרה על דרכן הוא בד"כ צוויליך.

שאלה עניינית לבשמת:
אם תינוקות נוטים לא לעשות צרכים ב'קן', הכיצד זה הם עושים בחיתול?

הכיצד זה הם עושים בחיתול?
א. ממליצה לך לקרוא את ההסבר המלא בדף לגדל ילדים בלי חיתולים ובמאמרים שפרסמתי בעלון באופן טבעי בנושא.

ב. אנחנו מחנכים אותם לעשות. בחלק גדול מהפעמים הם מנסים לתקשר איתנו ולהגיד לנו: "פיפי! פיפי! קחו אותי לפיפי!" אבל אנחנו המגדלים בחיתולים בכלל לא מעלים על דעתנו שאיזה תינוק מנסה להגיד לנו משהו כזה (התיאוריה שלנו בחיתולים היא, שאין להם מודעות לצרכיהם בכלל). אחרי כמה חודשים של נסיונות נואשים שאמא ואבא בכלל לא מבינים, הם מתייאשים ומוותרים ו"מתרגלים".

ג. אני חוזרת עוד פעם: זה שהם מבקשים לא אומר שאנחנו תמיד קולטים, ולא אומר שיש להם יכולת להתאפק כמו לבחורה בת עשרים (רצוי שלא בהריון ושעוד לא ילדה (-; ושאין לה דלקת שלפוחית P-: ) או לחייל בטירונות. אם לא קלטנו אותם בזמן, או שהם לא ביקשו בצורה ברורה, היכולת שלהם להתאפק מוגבלת לכמה דקות. אחרי זה - זה פשוט "יברח" להם.

בחלק גדול מהפעמים הם מנסים לתקשר איתנו

אם כבר שאלות תיאורטיות, בשמת (וברשות צוויליך) - מה דעתך על שפת הסימנים לתינוקות בהקשר זה? כלומר, האם ניתן ליצור סימן מוסכם לפיפי, למשל, בשיטה הזאת, וכך לשפר את התקשורת הסביב-חיתולית?

"ויצאו בשלל רב"

ויפשטו בני ישראל על העיר הגדולה וירדו ברכבם מקניון כפר סבא בואכה צומת מורשה ועד תל אביב עיר ואם : ויירשו עגלה מתקפלת גם טרמפולינע קנו : ותשקוט הבוז' ארבעים... דקות.

אה כן
בהזדמנות זו אמליץ על הספרים "אני בסדר אתה בסדר, רק הקיבה לא, אחרי הסדר" ועל "אמור לא לעוד גפילטע והרגש בסדר" .

<צוויליך בשיקום מע' העיכול ויחזור בקרוב>

אחי- כבר אמרתי לך לא להסתבך עם פולניות אה...?!

איזו נחת @}

@}
תענוג.
בריאות ושמחה תמיד.

גמאני עשיתי מנוי !
ותודה על השיתוף

>קוראת בשקט צוחקת בקול<

טוב אז האמת, התגעגעתי לכתוב (ולקרוא) כאן.
עוברים עלינו ימים לא קלים.
לבוז' שלנו (המדהימה) יש ניסטגמוס.
ניסטגמוס זה (למי שלא יודע) אף קטן וחמוד נורא שכל מי שרואה אותו חייב לנשק ומיד.
אנחנו לא מצליחים ללכת איתה ברחוב. כולם רוצים נשיקה.
שקלנו לשים לה אף של ליצן כדי שנוכל ללכת איתה ברחוב.
בקרוב: האמת!

האמת!

ניסטגמוס זה מצב כזה שהעיניים זזות מצד לצד (או למעלה למטה וכד') ולא "נעצרות" על עצם מסוים.
לסקרנים: פה הסבר מפורט יותר ובאנגלית:

זה מפחיד. לעיתים הניסטגמוס מלווה בבעיות ראיה כאלה ואחרות.
עברנו: רופא משפחה (מותק), נוירולוג ילדים, אולטרה-סאונד מוח, נוירו-אופטולוגית. תור לדיקור סיני.
בקרוב: קוראת בקפה וטכנאי מיזוג אוויר. מה שבטוח.

בקרוב: אחד מי יודע?

1 מי יודע?

מחפשים לדבר עם אחד או אחת שיש להם את הנ' הנ"ל או שיש אותו לצאצא מצאצאיהם.

בקרוב: יהיה בסדר!

יהיה בסדר.

לא נמצאה בעיה ספציפית חוץ מהפינג פונג של העיניים. תודה.
הבוז' מתפתחת כסופלה הזה וצוחקת לאבא שלה: איזה קולות הוא עושה?!!! על כל חיוך שווה להיות אבא.
יש עוד זמן, משהו עוד יבשיל שם ויסתדר. הדיקור יעזור. האהבה תיתן כיוון לענינים שם...

בקרוב: ליטרת הבשר.

ליטרת הבשר:

בלי חיתולים או לא???
אז הנה מתקרב הקיץ, אמנם במחוזותינו שבו להם ימים רוחניים וקרים, כחכוח אחרון של האביב המתייבש כמו ילד בן 7 בתור לדלפק הגלידה אמריקאית בלונה-גל באוגוסט, אבל בקרוב יהיה אפשר לאפות לחם שאור על המדרכה ורוח קרה תהיה אך ורק ex machina. זה יהיה הזמן לשלח את הבוז' לזחול עירומה ברחבי הבית ללא רב-פעמיים או ריפוד טטרה "על כל מקרה".
הרב-פעמיים כבר די קטנים עליה ואוטוטויוטה הם מאופסנים בשביל הבא בתור. האם נקנה את המידה הבאה? או ננסה בלי בכלל? הנסתדר עם אבטחת טטרה "על כל מקרה" בנסיעות וביקורים? חומר למחשבה.
שמענו שב"הורים וילדים" התפרסמה כתבה על הבלי חיתולים. האם זה אומר שאנחנו כבר לא בקאטינג אדג' ???
בקרקוב: פולנים, והרבה.
<זיעה קרה על מצח צוויליך. שוקל לעבור אל יערות העד של פטגוניה ולגדל הבוז' על גבו של טפיר ענק. רק לא מיינסטרים, לא, לא--- ! צוויליך! תתעורר! היי!>

באמת רציתי לשאול
כבר חודש וחצי בלי חיתולים
יש התקדמות בתקשורת בינכם בעניין הזה?
היא מסמנת לפני? אתם מזהים כשזה מגיע?

מחפשים לדבר עם אחד או אחת שיש להם את הנ' הנ"ל או שיש אותו לצאצא מצאצאיהם
אני מכירה אחד כזה מקרוב, אבל זה אחד הסימפטומים של תסמונת כוללת יותר. ניסטגמוס יכול להופיע רק כשלעצמו, או שכרגע אין אפשרות לדעת מעבר לזה?

אני לא יודעת כלום על ניסטגמוס, אבל מאחלת לכם שהכל יסתדר, ושרק ימשיך

הבוז' מתפתחת כסופלה הזה וצוחקת לאבא שלה: איזה קולות הוא עושה?!!! על כל חיוך שווה להיות אבא

@}

יש התקדמות, לוונדר סגול , בהחלט. לפעמים אנחנו מופתעים מכמה בקלות אנחנו מבינים את הקריאה לדגל שלה, ומצד שני ניראה לי שאנחנו פחות מופתעים (ברוב המקרים) מהפספוסים. פה דיברתי בטלפון, שם אמא היתה שקועה במחשבות. לרוב מובן לנו למה פיספסנו - חוסר קשב.
אולי בגלל שזו ילדה ראשונה כל הסיפור הזה טבעי לנו, אבל יש לי הרגשה שזה באמת עושה טוב לקשר ביננו מעבר לאקולוגיה ובריאות.
ולפעמים נדמה שהבוז' חורגת מהפרוטוקול, סתם כדי להזכיר שהיא ילדונת ויש לה פריבילגיות ומה שהיא עושה היא עושה מרצון וכחסד מיוחד ושלא נמבן אותה מאליה.
יש סדר בבית. (לפחות פה

)

היא מסמנת. אחרת אנה היינו באים...
לרוב זה בכיון קצר מלווה בפתלת הילד המצויה (מרפקים למעלה, אגן שמאלה, כתפיים ימינה...) ואז נרגעים. אני בדר"כ אומר לה "טוב בסדר, חכי רגע אנחנו נמצא את הסיר" ומתיישב איתה ליד הכליפלסטיקאפור. שולף את הטטרה מבין הרגליים שלה ומניח אותה מעל הכלי שמוחזק בין הרגליים שלי.

אצלי היא על כף היד כשהאצבעות נגמרות קצת מעל האגן - מה שנותן לה את האפשרות "לשמוט" את האגן וזה עוזר לה להתרכז במשימה. היד השניה שומרת שהגרבי צמר שסבתא מ. סרגה לא יכנסו לסיר. הראש נתמך בין האמה שלי לבטן.
אמא, שקיבלה מהקב"ה כף יד פחות רחבה, מחזיקה עם יד מתחת לשכמות ויד שניה מתחת לירכיים.

חוצע מייסע, כבר לא חייבים להלביש לה רב-פעמי כשיוצאים עם המנשא. וגם נדמה שכמעט והיא לא עושה עלינו פיפי בכלל.
מה שכן, הפסקנו להקים אותה לפיפי כשהיא במיטה וישנה. Let sleeping babies lie כמו שאומרים. כשאמא מניקה מאווררים את המגבת-מצע ואף אחד לא נעלב.

או הנה. live .
התעוררה. בוכה. פיפי? לא עושה.
אז לא. בלי פסילות. ניסינו.

שהגרבי צמר שסבתא מ. סרגה לא יכנסו לסיר

מה לובשת הבוז' במזג אוויר אביבי וקריר כמו זה שפקד אותנו היום?

שליחה על ידי מ.ח.ר* » 05 מאי 2005, 23:35

לועזית: nystagmus
תנועות לא-רצוניות מהירות של העיניים, שעשויות להיות מצד לצד, מעלה ומטה, או בתנועה סיבובית. ריצוד עיניים יכול להיות מולד וקשור לראיה פגומה; או קשור להפרעות בחלק של המוח האחראי לתיאום תנועות העיניים; או גם קשור להפרעות בשיווי-משקל. ייתכן ריצוד עיניים גם אצל אנשים בריאים, כאשר הם משתדלים לעקוב אחר עצמים הנעים מהר, או כאשר הם עייפים.

חליפה כזאת שמתכפתרת במפשעה, גרבי צמר , ואם יותר קריר אז מכנסיים.
מכנסיים מפריעים לספונטניות הקריאה לפיפי. דיברנו על לפרום מכנסיים במפשעה, אבל א. זה נשאר במסגרת "דיברנו" ו-ב. לא יודע עד כמה זה יהיה יעיל ונח.
כשהיא תהיה יותר עצמאית ("אבא אפשר את האוטו?") נצטרך למצוא את הבגד המחמם אך נח לפיפי. כרגע זו לא בעיה כי מתחמם.
"תכתוב שזה באמת בעיה, עם הבלי חיתולים, כי הרבה פעמים יש לי הרגשה שקר לה בכפות ידיים וכפות רגליים." - אמא של הבוז' בהופעה לא צפויה.

א גרויסע מויש (חולה, חולה על הניק שלך. יש איזה סיפור פה?) - עד עכשיו צמצמנו את רוב האפשרויות של הניסטגמוס כחלק מתסמונת כוללת ומפחידה יותר. יש לנו עוד סריקה של פעילות חשמלית בין העין למוח כדי לדעת קצת יותר אם זה באמת בתחום העיניים עצמן. ניאלץ להיות - איכסה פיכסה - סבלניים... היינו בפסטיבל סרטים טרגיים במשך כמה ימים, כססנו ציפורניים וירטואליות עד המרפק ואני אפילו מצאתי את עצמי כועס על הבוז' התמימה! בינתיים קצת נרגענו ולקחנו נשימה עמוקה.
היום קיבלנו את ממצאי האולטרא סאונד מוח: במ"פ, יעני בלי ממצא פתולוגי, יעני הכי טוב בריבוע. אמא קצת התאכזבה, דף שלם והם לא כותבים כלום?! רצתה רשימה של כל מה שאין לבוז'. הזכיר לי קצת את ההיפוכונדר מ"שלושה בסירה אחת" שעבר על כל המחלות באינדקס, מA עד Z ונעלב כי לא היה לו עווית הרחם.

לפני שאשכח, א. הצלמת הידועה מעמק חפר, צמצמתי אפשרויות בטוטו הניקים. אני הולך על טור כפול: את היא פוחדת לקפוץ למים או שמא בעצם אלמונית לשמירה על כבוד המשפחה !

<צוויליך מציע פירוש ל-במ"פ : בלי מניירות פולניות.>

2לא.
גם לא הבנו את הניחוש וגם הוא לא נכון (אוקסימרון).