בלי חיתולים גם בלילה

בשמת, מה לגבי הבכי שלה?

לא בכי היסטרי או זועם ממש, אלא הייתי מגדירה אותו יותר כנעלב ועייף. אולי קצת מתוסכל?
אני מנסה לומר לה: ששש... הכל בסדר. את פשוט עייפה. יש לך פיפי? - היא מקשיבה לי ונהיית שקטה. ואז אני אומרת: פיפיפיפיפיפי והיא עושה.
חוץ מהפספוס שלי הבוקר בחמש, שבאמת לא היה לה מה להוציא - אחרי שהתפתלה לי במיטה - וחזרה לישון עמוק ורגוע.

תראי, התחלנו בלי חיתולים לפני כ 4 שבועות, כשזה היה רק בבית ובשעות ערות. בלילה היא היתה עם חיתול וגם כשיצאנו. בלילות החיתולים לא נשארו יבשים.
לפני כמעט שבוע התחלתי להוריד את החיתול גם בלילה. זה באמת די מהר ללמוד לשלוט בשלפוחית יותר טוב, לא?
אולי אני חולמת שזה יכול להמשיך ככה אבל זה סתם מקרי שהיה לילה יבש?
האמת היא שגם בשעות הערות בבית היא קלטה את העניין די מהר והיה לי מקסימום פיפי אחד ביום על הרצפה. לא זוכרת כמה לעומת זאת כן תפסתי. אולי 5-6?

לא בכי היסטרי או זועם ממש, אלא הייתי מגדירה אותו יותר כנעלב ועייף. אולי קצת מתוסכל?
אני מסכימה עם קודמותי, שזה עניין של התרגלות והתנגשות רצונות. שלב זמני.

אגב, בגיל כזה מאוד הגיוני וטבעי שהתינוקות לומדים מהר.

אז התחלתי בגיל טוב?

איזה כיף לשמוע משהו כזה (אם אני לא שומעת מה שבא לי, אלא מה שאת באמת מנסה לומר..).

אגב היא יושבת עצמאית. לא להרבה זמן, אבל כן יכולה להחזיק את עצמה.
ממתי כדאי להרגיל לסיר, אסלה וכד'? יש טיפים לגבי זה?
אין לנו גינה )-:

אין לנו גינה
גם לי אין.
לסיר: אפשר כבר עכשיו, כשאת מחזיקה אותה אבל לא מושיבה אותה, אם הסיר מאפשר את זה. אני השתמשתי בסיר פנימי, מהסוג שמוציאים ממסגרת של סיר, ולכן השתמשתי בזה מלידה, כי זה פשוט מיכל קטן שאפשר להחזיק בין הירכיים שלי ולפשפש לתוכו את התינוק כשאני יושבת.
אסלה: אפשר לקלוע לתוך אסלה כבר עכשיו.
שניהם - בהחזקה, כמו מעל כיור, לא להושיב תינוקת שלא יושבת יציב.
מה שטוב בלהתחיל כבר עכשיו הוא שאת מרגילה אותה שיש הרבה מקומות לגיטימיים, ולא תצטרכי אחר כך ללמד אותה מקום חדש שייתקל אולי בפחד ובהתנגדות.
העיקרון הוא: כל מקום שאמא מחזיקה בתנוחה ואומרת "פששש" הוא מקום שעושים בו...

כן, התחלת בגיל טוב! ושיהיה בכיף!

מה שטוב בלהתחיל כבר עכשיו הוא שאת מרגילה אותה שיש הרבה מקומות לגיטימיים, ולא תצטרכי אחר כך ללמד אותה מקום חדש שייתקל אולי בפחד ובהתנגדות.

טוב, אז בינתיים הכי נוח לי לפשפש אותה מעל הכיור מן הסתם, כי שם אני עומדת זקופה, מאוד קל "לקלוע", וזה מגיע לביוב בעצמו.
בלילות, כשאני גם צריכה להשתין בעצמי והיא מראה סימנים, אני לוקחת אותה איתי, מתיישבת על האסלה, סוגרת את הברכיים שלי, שמה מעל הירכיים סיר (סיר ממש, שמיועד לצרכי תינוקות וילדים), מושיבה אותה עליו ותומכת בה, ואומרת: פיפיפיפיפיפי (לא הולך לי עם ה "פששש". "פיפיפיפיפיפי" בקול גבוה מדבר אליה יותר..).
בדרך כלל היא יושבת קשובה וכשהיא שומעת את הפיפי שלי היא עושה גם כן.
לגבי לפשפש מעל סיר - אני פשוט משתמשת בדלי במקרה הצורך, אבל זה ממש נדיר, כי היא מראה סימנים מספיק בזמן ואנחנו מספיקות ללכת לשירותים מכל חדר בדירה.
כך שיוצא שהיא עושה פיפי וקקי רק בכיור ומקסימום פעם ביום-יומיים בסיר, אבל זה לא בתנוחת הפשפוש, אלא בישיבה על הסיר.

אה! כן! בעצם כשאנחנו יוצאות אני מפשפשת אותה ברגע שאנחנו מגיעות לאנשהוא מעל השירותים. זה קורה פעם ביום-יומיים.

עוד שאלה: קשה לי לדעת מתי יש לה פיפי ומתי פיפיקקי. כמעט אף פעם אין לה רק קקי.
אני אומרת תמיד, תוך כדי הורדת התחתונים שלה: "יש לך פיפי?" ואז מחזיקה אותה בתנוחה ואומרת: "פיפיפיפיפיפי".
כשיוצא קקי אני תוהה: לשנות את המלים ולומר: "קקי, קקי" כדי שהיא תלמד מה זה?

ולעדכוני הלילה: היה שוב שונה מקודמיו.
נרדמנו בסביבות 9,
ב 10 וחצי חשבתי שיש לה אבל לא היה,
ב 12 היה לה ופשפשתי,
ב 3 חשבתי שהיה לה ולא היה,
מ 3 וחצי היא התחילה להתפתל עד שב 4 חשבתי לנסות שוב והיה לה המון
(חשבתי שאולי היא רצתה לעשות קודם אבל לא יצא לה כי היתה מתוסכלת מדיי - היא בכתה יותר מהרגיל, והיא פשוט רצתה ללכת שוב),
ואז ב 7 צלצל השעון המעורר של בן הזוג והיא עשתה שוב, והפעם, כמו בכל בוקר כמעט - פיפיקקי.
אני חושבת שהלילה היה לה הרבה והיא ינקה הרבה כי הלכתי לישון ממש מצוברחת ואפילו כועסת על דברים שלא בא לי להכנס אליהם כאן, והיא כמובן הרגישה את זה וינקה המון, יותר מהרגיל.

המון תודה על התמיכה והעזרה!!

כשיוצא קקי אני תוהה: לשנות את המלים ולומר: "קקי, קקי" כדי שהיא תלמד מה זה?
את יכולה להגיד: יופי, את עושה גם קקי.
לא לשנות את השאר. לא נחוץ. בכל מקרה הם לומדים ממש להבדיל בין גיל שנה לשנתיים בערך. זה לא חשוב.

נראה לי שאתן לומדות זו את זו ומשתפרות. זה העיקר!

עדכון הלילה:

שוב הלכנו לישון בסביבות 9.
ב 2 היה לה פיפי ולקחתי אותה.
ב 4 וחצי - שוב
ב 6 וחצי - שוב
ב 7 וחצי - שוב והתעוררנו ליום החדש.

היא לא ינקה כל כך הרבה אחרי כל פיפי ולכן מוזר לי שקמה במרווחים כל כך קצרים.

זהו, רציתי לתעד, בעיקר בשביל עצמי, שיהיה לי מעין מעקב, אבל אשמח לתגובות והארות.

זו הייתי אני המעדכנת כמובן, פשוט ממחשב אחר.

אולי קצת קר לה? אצלנו תדירות הפשפוש מושפעת מאד מהטמפרטורה.
בגיל של בתך באמת היו קימות לפשפוש בלבד ללא יניקה. היום חזרנו ליותר התעוררויות הנקה ללא פשפוש מאשר להיפך.
לי נשמע שהולך טוב. המון הצלחה. @}
ניצן אמ

גם לי נשמע שהולך לכן מצויין @} אל תקחי קשה את הפספוסים שלך, נראה לי שעם הזמן זה ישתפר.
לגבי קקי - אני תמיד אמרתי לה קקי לקקי, לא ממש כדי שתלמד כמו שזה היה מאד ברור אצלהוזה נראה לי טבעי להגיד מה שזה. ועדיין, גם היום אפילו כשהיא רואה קקי של כלב בחוץ היא אומרת פיפי. ונכון מה שאמרו כולן, זה באמת לא ככ משנה (חוץ מהצורך להביא מגבונים).

שוב מטעויות שלי - אני מצטרפת לבשמת להצעה להרגיל אותה לפשפש במקומות שונים. שלי גם היום בדכ לא מוכנה להתפשפש בחוץ, וגם לא בשירותים ציבוריים. היא מכורה לסיר ולאסלה שלה, או, מועדפת לא פחות הרצפה (-:
אצלנו מתישהו החלה שביתה גדולה, כששמתי לב שהיא לא אוהבת שאני מחזיקה אותה אלא מעדיפה להיות עצמאית. סיר אכן פתר את העניין הזה, וגם מקטין האסלה. אולי זו הסיבה שהיא מסרבת לפשפש בטבע
בשמת - כתבת איפשהו שראית למכירה סיר מתקפל בארץ?

בשמת - כתבת איפשהו שראית למכירה סיר מתקפל בארץ?
ראיתי בשופרסל ביג בגלילות, במדור התינוקות.

אתמול היה יום ממש לא טוב. בן הזוג הקיא והיה מותש מאוד.

הלכנו לישון שוב בסביבות 9, ב 10 היה פיפי, ואני ממש לא זוכרת את השעות ומתי היא כן עשתה ומתי לא, אבל לפחות פעמיים לקחתי אותה לחינם - לא יצא כלום, למרות שהייתי בטוחה שיש לה פיפי לפי חוסר המנוחה שלה.

בסביבות 4 וחצי שמתי לב שהמיטה רטובה. וזה אחרי שלקחתי אותה בסביבות 3 לעשות פיפי, כי הייתי בטוחה שיש לה, ולא יצא כלום.

היו גם פעמיים שלקחתי אותה והיא כן עשתה - ראוי לציין גם כן.

הבוקר קמתי איכשהוא קצת מדוכדכת מהעניין.
היא חסרת מנוחה ומתפתלת משהו כמו כל שעתיים במיטה, ולא תמיד יוצא משהו.
אני קצת אובדת עצות מה לעשות עם זה.

לגבי הקור - אמנם קר אצלינו, אבל היא מרגישה לי חמה, גם בראש, בלילה. בכלל היא ילדה מאוד חמה, שלא צריך להלביש לה יותר מדי.
לפעמים אני מסתכלת על הלבוש של ילדים אחרים וממש תוהה איך הם לא נמסים שם, כי שלי היתה מייד נמסה במצב כזה..

אני קצת אובדת עצות מה לעשות עם זה.
קודם כל

אם לא קראת, כדאי אולי לשים

לדף בלי חיתולים בשאיפה לשלמות. אתם חולים, עייפים, אז יש פספוסים. לא צריך לקחת ללב. תמיד יש תקופות שנראה כאילו "זהו! הילדה נגמלה!" ומיד אח"כ יש תקופת "ההיית או חלמתי חלום"

בה מתחילים לפקפק בזה שהיא אי פעם שלטה בסוגרים

בקיצור, יש ימים ויש ימים, לא לקחת ללב, כן לשים לב מה קורה. מאיפה עולות התנגדויות.

חוסר מנוחה שלה יכול להיות קשור למשהו שאת אכלת או שתית. לדוגמא, אם אני שותה קפה נטול (!!) אחד בבוקר, יש לנו לילה חסר מנוחה בלי קשר לפשפושים או הנקות.

לגבי הקור, זה פשוט עניין של תדירות פשפוש. לא אומר שקר לה או חם לה. פשוט כשיותר קר הרבה תינוקות משתינים יותר. ברור שאין מה להלביש אותה חם במידה כזו שתגרום לה לסבל, אבל אולי אפשר לשים גרב או גרב מעט יותר חם. לכסות את הטוסיק בחולצה מעט יותר ארוכה, וכך הלאה.
(ניצן אמ)

היי

אחרי שבלילה הקודם היא השתינה 6 פעמים במיטה ואני לקחתי אותה 4 פעמים לכיור, מתוכן היא השתינה פעם אחת, החלטתי שאני צריכה לילה אחד לישון טוב.
אתמול היה לה שלשול.
בלי חום. פשוט ככה שלשול.

אז החלטתי שהלילה אני שמה לה חיתול.

והנה מה שקרה:

ב 10 נרדמנו (אחרי סדר פסח מקוצר שעשינו), ב 3 לפנות בוקר היא היתה ממש ממש חסרת מנוחה.
הנקתי אותה וחשבתי: הנה אני מניקה ומחכה שהיא תשתין בחיתול ולא לוקחת אותה כמו בנאדם לכיור.. נו, יאללה, שתשתין כבר ותפסיק להתפתל לי פה. אני צריכה לישון!
אבל היא לא הפסיקה להתפתל, להיעמד במיטה, כשאני שולפת אותה מהמקום אליו היא הגיעה ומצמידה אותה לציצי.. בסוף היא התחילה ממש לבכות, עד שהחלטתי לקום ולקחת אותה לדלי ששמתי בחדר לצורך העניין (וליידו שרפרף בשבילי לשבת עליו).
מייד כשהורדתי את החיתול והחזקתי אותה בתנוחה יצא פרץ פיפי עם פצפוצי קקי שלשולי.
נדהמתי.
החיתול היה עם ממש ממש מעט פיפי. יכול להיות שהיא כבר עשתה מוקדם יותר ויכול להיות שפשוט ברח לה קצת..

חזרנו לישון שוב עם חיתול.

ב 6 בבוקר היא שוב התפתלה המון עד שלקחתי אותה בלי לחכות שתבכה והיא שוב עשתה פיפי גדול עם פצפוצי קקי שלשולי.
חמש דקות אחרי ששמתי לה שוב את החיתול היא הפליצה עם הכתמה על החיתול, לקחתי אותה לכיור והיא המשיכה לעשות קקי, שהיה קצת פחות שלשולי.

זהו. ואז קמנו, והנה אנחנו.

אולי היא כבר כל כך מאותתת, שאני יכולה לפחות בינתיים לשים לה חיתול ולתת לה ממש לבקש במקום שאהיה קשובה לכל שינוי תנוחה שלה ואתהה אם לקחת אותה להשתין או לא?
היא פשוט מחליפה כל הזמן תנוחות בלילה, בלי קשר להשתנות, וקשה לי לדעת מתי זה בקשה לפיפי ומתי סתם אי נוחות מסיבות אחרות.

לגבי השאלות שלך, אני לא יודעת מה כדאי לך לעשות.
מה שכן, אני מתרשמת שהיא בהחלט כבר הבינה את העניין, ודורשת שתקחי אותה לבית שימוש אפילו כשהיא סובלת משלשול!
מרשים ביותר, אני חייבת לומר.
מניסיוני, זה לא אומר שלא יהיו יותר פיספוסים, אבל זאת בהחלט התקדמות.
בשני הלילות הקודמים היא "בישלה" את הוירוס הזה, והשליטה יורדת מאוד בזמן מחלה, צריך לקחת בחשבון. עכשיו שהיא כבר כנראה יוצאת מזה, יש לה יותר שליטה בסוגרים והיא מבקשת.
אני שוב מזכירה: יהיו עוד פיספוסים. אבל זה נפלא שהיא רוצה לעשות את צרכיה בצורה נעימה ונקייה ומבקשת עזרה.

לפחות בינתיים לשים לה חיתול ולתת לה ממש לבקש במקום שאהיה קשובה לכל שינוי תנוחה שלה ואתהה אם לקחת אותה להשתין או לא?
אין יותר קבוע מהזמני P-:
אניחושבת: בלילות כאלו כשאין לך כוח - שימי. אבל באופן כללי, החיתול יוריד מיד את הקשב שלך ובהדרגה גם את שלה ולדעתי יקח אתכם אחורה.
אולי מה שצריך לקחת זה את ההבנה הזו - ולנסות להיות יותר רגועים גם כשהיא בלי חיתול, מתוך ההבנה שכשהיא ממש צריכה היא ממש אומרת. ולשמור את החיתול רק לרגעים הקשים (ויש כאלו, וזה בסדר)

ועוד תובנה - תמיד כשיש יותר פספוסים שלנו (לקיחות סרק), יהיו גם יותר פספוסים שלהם (מזרן רטוב). לא יודעת למה אבל זה פשוט ככה.

כמה שאלות עקרויות על בלי חיתולים בלילה:

הפישפושים בלילה לא מעירים את הקטנים לגמרי? ואז זה לא סיפור להירדם שוב? אני מתארת לעצמי שזה פחות מסובך בלי חיתול ובלי חלק תחתון, אבל אם כן, אז איך בכל זאת? ומה עם השינה שלכן? בפעם אחת שקמתי לפשפש אותה בלילה בכיור, באמת יצא גם קקי וגם פיפי, אבל היא כבר היתה אח"כ עירנית לחלוטין והיה קשה לחזור לישון. ויותר מכך: גם אני הייתי עירנית לחלוטין! וגם לי קשה להירדם שוב ושוב בלילה.

איך ממגנים את המיטה? הרי גם אם יש שעוונית, פיפי נוטה לנזול, ככה שהוא יכול להגיע גם למקומות שמעבר לאיפה שהתינוק השתין, לא? ובאותו עניין אני גם שמה לב שכשיש פיספוסים והקטנה בשכיבה, גם כשיש תחתיה משטח החתלה אטום ועליו חיתול פלנל, הרטיבות לא נשארת רק באיזור הישבן, אלא מגיעה כמעט עד הכתפיים. כשהיא ערומה זה לא נורא מאוד כי אפשר לנגב אותה, אבל עם חלק עליון, גם החלק העליון נרטב ולהמשיך לישון ככה זה כמו לישון בתוך חליפה רטובה ואני לא בטוחה שזה כייף גדול.

האם המיטות המשפחתיות שאתם ישנים בהם עם תינוקות בלי חיתולים הן גדולות? כי המיטה שלנו בגודל סטנדרטי (1.40) וגם ככה זה קצת צפוף, מה גם שרוב הלילה היא ישנה ממש צמוד אלי, או ליתר דיוק, צמוד לציצי, כי היא פשוט ישנה ככה טוב יותר ובדר"כ מתעוררת כשאני מזיזה אותה אחרי ההנקה.

התינוקת אצלנו בת כמעט חצי שנה. היא לא עושה פיפי בדרך כלל בלילה . היא עושה לפני שהולכת לישון ובבוקר כשמתעוררת המון פיפי. בכל מקרה ליד המזרון שלנו יש קערה גדולה ואם יש לה פיפי בלילה וגם איך שהיא מתעוררת בבוקר אני מפשפשת אותה בקערה. לא קמים והולכים לכיור!

אנחנו ישנים על מזרון זוגי מחובר לעוד מזרון בודד. שני המזרונים עם נילונים. לא מצאתי בגודל המתאים של המזרון אז ביקשתי מאמא שלי כשבאה לביקור להביא לי מהשוק פשוט נילון בגודל של המזרון. בבוקר אני צריכה לישר אותו. זה קצת לא נוח אבל מתרגלים..
עד עכשיו עוד לא היה פיספוס בלילה. רק בבוקר אחרי שעשתה פיפי וחזרתי לשכב במזרון בתקווה לישון עוד קצת ואז מיד יש שוב פיפי אז לפעמים אני מפספסת...אבל יש לנו סדינים מבד מגבת אורגנית והפיפי מתיבש ממש מהר...אני לא מכבסת כל פעם..זה פיפי של יונקת אין ריח..

הרי גם אם יש שעוונית, פיפי נוטה לנזול, ככה שהוא יכול להגיע גם למקומות שמעבר לאיפה שהתינוק השתין, לא?
אצלנו לא.
גם כשיש תחתיה משטח החתלה אטום ועליו חיתול פלנל,
לא מבינה...
התינוקת ישנה עם חולצה ומכנסיים. אם יש פספוס רק המכנסיים נרטבים וקצת הסדין. לא נורא בכלל.

האמת, לא ממש הבנתי מה את שואלת אבל רציתי בכל זאת לעזור...
אם יש לך עוד שאלות תשאלי.
בטח יענו לך בהמשך מנוסות ממני.

רק לגבי 2.
חייבים שעוונית על כל המזרון מתחת לסדין, כדי להגן על המזרון.
מעל הסדין אפשר לפרוש מגבת גדולה מתחתיה כדי למזער את השלולית. אחרי שהיא משתינה, אפשר להעיף את המגבת ולפרוש מגבת יבשה (זה מה שאני עושה בשנ"צ, או כשכשהוא חולה ומקיא במיטה בלילה

. אצלנו בלילה הוא כן ישן עם חיתול...).
אם לפרוש גם שעוונית בין הסדין למגבת, רצוי שתהיה די גדולה, אבל מאחר והפיפי אכן נוזל רחוק לא בטוח שיש טעם, במיוחד לא אם הילדה כבר מתהפכת ומטיילת במיטה בלילה. קחי בחשבון בכל מקרה החלפה של הסדין כל יום (או כמעט כל יום).
פיג'מה רטובה אכן צריך להחליף, אלא אם כן היא לא מתלוננת...

טוב אז לאט לאט מתחילה לאזור אומץ להוריד חיתול גם בלילה.
המזרון מוגן. אבל התהיה שלי האם כשיש פיספוסים בלילה והקטנים נרטבים (היא ישנה איתנו) וגם המיטה נרטבת, אתם נשארים יבשים?
אין לי בעיה עם כביסות, וגם לא עם החלפות של חיתולי בד מתחתיה במהלך הלילה, אבל לא הייתי רוצה שעל כל פיספוס שתינו (או גם אבא) נירטב ונצטרך או להמשיך לישון רטובים על מיטה רטובה, או להחליף כולנו סדינים+בגדים באמצע הלילה.

(הבעיה היא בעיקר, שאחרי הנקה שתינו נרדמות והיא ממש צמודה אלי. אם אני מנסה מיד אחרי ההנקה להזיז אותה היא מתעוררת. ואם אני מחכה עד שתשקע בשינה עמוקה יותר...אז גם אני נרדמת.

נ.ב
הקטנה רק בת חודשיים אז עוד לא זזה ממקום למקום במיטה, אבל במקום בו היא שוכבת היא זזה הרבה (ידיים ורגליים)

אמא חדשה יקרה, אני אכתוב לך מנסיוני הדל מאד. התינוקת שלי בת חצי שנה. הורדתי לה חיתול בלילה בגיל 4 חודשים. לפני זה היא ישנה עם רב פעמי בלי כיסוי והייתי מפשפשת אותה אבל זה ממש לא אותו דבר.. אם יש לך אומץ ,כמה שיותר מהר להוריד חיתול יותר טוב לדעתי. גם אני מאד חששתי בהתחלה להוריד את החיתול..אבל עכשיו ממש לא מבינה למה..
בלילות הראשונים היא היתה זזה מתוך שינה כמה פעמים ולקחתי אותה לפשפש. מאז ועד עכשיו בדרך כלל לא מתעוררת לפיפי אלא רק לינוק. ולפיפי בסביבות 4.30-5.00 שאז כבר יש אור. כמעט שאין פספוסים בלילה. אבל כשהיא מתעוררת (בבוקר) אני צריכה להיות עירנית כי היא יכולה לעשות פיפי כמה פעמים בהפרשים של כמה דקות...אם אני ממשיכה לנמנם אז יוצא במכנסיים. היא אף פעם לא עושה מתוך שינה. אם המכנסיים נרטבות אני מחליפה. הסדין לא מאד רטוב אז אני פשוט משאירה אותו ככה בבוקר בלי השמיכה מעל ונותנת לו להתייבש. זו כמות מאד קטנה של פיפי. ממש לא נורא! (להבדיל מהגדול שעשה אתמול פיפי במטה והתעוררתי באמצע הלילה כולי רטובה...לרגע חשבתי שאני עשיתי פיפי...הייתי צריכה להחליף בגדים לי ולו וגם את הסדין והשמיכה...אבל זה לא קורה הרבה..)
המיטה ממוגנת. מאד ממליצה אם אפשר לישון על מזרונים על הרצפה ואז אם אפשר לחבר מזרון זוגי ובודד יהיה לכם יותר מקום ואם איזור במטה רטוב פשוט זזים קצת וממשיכים לישון...
מקווה שעזרתי..בהצלחה!
תדווחי איך הולך לך!@}

שכחתי לכתוב שהקערה (שתהיה גדולה מספיק בשביל להחזיק תינוקת במצב של אמא מטושטשת...)ממש ליד המזרון וליד הקערה יש מכנסיים מוכנות אם צריך ומגבת אם צריך..אנחנו ישנים על טאטמי אז הסכנה היא שמישהו יהפוך את הקערה על הטאטמי...זה קורה לפעמים. בשביל זה המגבת....

טוב אז אני מדווחת, כמו שביקשת (-:

כבר כמה לילות אנחנו בלי חיתול (שבוע?) וזה די סבבה. החיסרון היחיד של הסיפור, מה שגורם לי לשקול שוב את העניין, זה העייפות שלי. אני קמה עייפה ועייפה כל היום אח"כ.
מבחינת הלוגיסטיקה אין בעיה בכלל. גזרנו שעוונית בערך בגודל שדרוש לקטנה ולתחום אותה בשינה (כמובן שגם המזרון ממוגן). על השעוונית אנחנו מניחים מגבת ישנה ועליה שכבה של שמיכת פליז (שגם אותה גזרנו לחתיכות בגודל המתאים). על הפליז אנחנו שמים חיתול מבד ועליו הקטנה ישנה. אם יש פיספוסים אז אני מחליפה רק את החיתול והפליז מונע רטיבות מיותרת וככה היא יכולה להמשיך לישון על יבש. אנחנו לא נרטבים בכלל.
היא מפשפשת כמו שגם את תיארת. לפעמים בכלל לא עושה בלילה, אלא רק בבוקר מוקדם ולפעמים פעם אחת בלילה בפישפוש או בפיספוס.

העניין הוא שעד עכשיו הייתי רגילה להניק בשכיבה בלילה ותוך כדי להמשיך לישון ואת המחסור בשעות השינה הייתי משלימה בבוקר שהיינו מושכות עד 10 בערך. אבל מאז שאנחנו בלי חיתול אני יותר עירנית בלילה במיוחד אם אני ממש קמה פיזית לפשפש אותה (גיגית בצד המיטה). וגם אם לא, אז בבוקר מ 4:30 בערך יש לא מעט פישפושים וגם קקי, ככה שנדרשת ממני עירנות כדי לתפוס את זה.
מה עושים עם העייפות?

מה עושים עם העייפות?
שאלה טובה...
גם אני רוצה לדעת את התשובה...
((_)) עייפה מאד...

זה אמור היה להיות חיבוק...שולחת גם פרח..@}

אצלנו התינוקת כבר כמה זמן קמה כל בוקר ב-4.00 (מדייקת..) וכמו שכתבת, יש הרבה פיפי...קורה שאני לא מציחה לקום בדיוק ברגע (לא יודעת כמה זמן היא מחכה שאתעורר...היא לא בוכה, אבל לגמרי ערה. אף פעם לא עושה פיפי מתוך שינה) ואז מפספסת..אבל בכל מקרה אני קמה...P-; היא גם עירנית לגמרי עד שהיא חוזרת לישון כבר הגדול מתעורר (תמיד קם ב-5.00..). הוא לא ישן צהריים וגם אני לא...
אין מצב מבחינתי (נכון להיום) להחזיר את החיתול אבל מאד קשה יום אחרי יום לתפקד בלי שנה...
בסוף אוגוסט מתכננת לבוא לביקור השלמת שינה...(ציפיות לכריות..)

אמא חדשה יקרה מצטערת שאני לא ממש מעודדת...אולי יכנסו לכאן הותיקות ויעודדו אותנו קצת...(בשמת, תבשיל ועוד...)

אנחנו עם חיתול בד, ומפשפשים אם החיתול יבש.
עייפה, ולפעמים ישנה צהריים.

החיתול/בלי הוא לא הבעיה. כי גם אם היא תהיה עם חיתול ובכל זאת אני אקום לפשפש בכל פעם שהיא צריכה/ להחליך כשהוא רטוב, אז בעצם אין הבדל. (או אפילו בעצם זה יותר עבודה לפשפש עם חיתול ולהחליף חיתולים)
אבל העייפות הזו מובילה אותי לפעמים לעצבנות וחוסר סבלנות שזה ממש ממש לא רצוי. מצד שני עכשיו שהיא יבשה כמעט כל הלילה ורוב הפישפושים הם בבוקר, אני חוששת שאם נחזור לחיתול, אז היא תתרגל לעשות מתוך שינה גם בלילה.
באיזה גיל הם מתחילים למשוך קצת יותר את הבוקר?

באיזה גיל הם מתחילים למשוך קצת יותר את הבוקר?
התינוקת שלי בת חצי שנה וקמה ב-4.00 )-:

מזדהה עם העייפות...
זה באמת מה שקורה. מה לעשות... תינוקות בכלל = עייפות תהומית.
מה שכן, ככל שהם גדלים שעת ההתעוררות לפיפי של הבוקר עולה. אצלנו היה בערך שעה נוספת כל חודש, משהו כזה, אבל הזיכרון שלי לא משהו, וגם למען האמת, כל ילד עשוי להיות שונה. בגיל שלושה שבועות, נגיד, היה עושה קקי בשתיים בלילה. בגיל חודשיים וחצי לא היה יותר קקי באמצע הלילה, רצה פיפי החל מ-4 בערך. בגיל ארבעה חודשים בערך נדמה לי שהיה מעיר אותי מחמש או שש. וכך הלאה.

היום שלווה בת שישה שבועות.
אני חושבת שאצלי הלילה הכי קל. גם אם יש גזים. כי היא מאותתת. לרב יש רק פיפי אחד באמצע הלילה.
אם אין גזים היא מתעוררת לינוק והיא יכולה לעושת פיפי תוך כדי הנקה (לרוב לא). או לפני/אחרי.
אםיש גזים גם ככה אני ערה וזהלא משנה לנסות לפפשפש כמה פעמים. אנחנו בלי חיתולים בלילה כבר יותר משבוע ודוקא שם אין פיספוסים.

כרגע הילדה שלי עשתה פיפי מתוך שינה. לגמרי שינה. לא חצי שינה. פשוט שכבתי לידה ופתאום שמעתי רחש של פכפוך נחלים. איך זה יכול להיות? כבר חודשים אני מפשפשת אותה בלילות.

קורה.
אולי היא קצת חולה?
אצלנו הוא כבר מתעורר לפיפי אבל היתה תקופת ביניים ארוכה עם פיפי גם מתוך שינה וגם מתוך חצי שינה.

שאלה עקרונית, מעניין אותי מה אתן חושבות
הקטנה שלי בת 7 חודשים, והיא בלי חיתולים במשך היום אלא אם כן יוצאים מהבית לזמן ארוך (יותר משעה-שעתיים) והיא עם חיתול בלילה
עד עכשיו לא היה לי אומץ להוריד בלילה והתחלתי לשקול את העניין לאחרונה . שאלתי העקרונית היא: אם גם ככה אנחנו עובדות קשה כל היום, לא מגיע לנו לישון טוב בלילה בלי לדאוג לפשפושים?? גם ככה אני קמה בבוקר הרוגה כי היא מתעוררת מלא לינוק בלילה (4-5 פעמים לפעמים) וגם ככה קשה לי לחזור ולהרדם אחרי הנקה (בשכיבה כמובן אבל עדיין קשה לי להרדם) אז אם אפשפש אותה גם, אז בכלל הסיכוי לשינה הוא אפסי
בקיצור, השאלה היא האם זה שווה את זה? אולי לא נורא שתפשפש בחיתול בלילה? האם זה פוגם בתפקוד של ה"בלי חיתולים" במשך היום? מה דעתכן?

אני הייתי מורידה חיתול בלילה כמה שיותר מוקדם. באופן כללי בלילה זה יותר קל מאשר ביום!! כתוב על זה באחד הדפים כאן די הרבה לדעתי..
כשאני מאד מאד עייפה ולא מצליחה להתעורר אז היא עושה פיפי במכנסיים וכשאני קולטת אז מחליפה לה מכנסיים שמה מגבת גדולה על הפיפי וממשיכה לישון...יש ימים שזה ככה כל לילה ויש לילות שהיא בכלל לא מבקשת במשך הלילה.
לדעתי עדיף פיפי במטה מאשר שהיא תתרגל לעשות בחיתול תוך כדי שינה. אבל זו רק דעתי...שום דבר הוא לא "נורא"- תעשי מה שמרגיש לך הכי נכון.
הכי חשוב נראה לי ,אם לא משתמשים בחיתולים זה להרפות ולא להתרגש מפספוסים. לדעתי זה לא לעניין בלי חיתולים באופן חלקי- זה כאילו משדר "לפעמים אני מקשיבה ולפעמים לא.." בכל מקרה זה לא נראה לי. אני לא מנסה לבקר אף אחת רק עונה לשרון על השאלה@}

אני מסכימה איתך שזה מה שזה משדר (ואני באמת לא מקשיבה כשהיא עם חיתול), אבל יש גם מצבים שאין ברירה (למשל, בקרוב היא תתחיל ללכת למשפחתון ושם היא חייבת חיתול). בכל מקרה, אני כרגע בוחרת בשקט נפשי בלילה בלי לדאוג לפספוסים. אולי בקיץ ארגיש אחרת....

הי שרון. גם אני בערך בגיל הזה הורדתי חיתול בלילה. התוצאה היתה מידית ומפתיעה: הורדת מספר ההתעוררויות בלילה. את יכולה לקרוא את כמה הודעות למעלה. פשוט הייתי מפשפשת ומחזירה לישון בלי להניק. ז"א התעוררות אחת הנקה והבאה פשפוש וכן הלאה. אז לי זה יצא מאוד משתלם במובן הזה. בנוסף, בלי חיתולים בלילה זה קלי קלות מבחינת התקשורת לעומת היום, ומאידך ילדים שגדלים בחיתולים, הלילה זה החלק הכי קשה להם. יש לנו אחיינית בת 4 שכבר שנתיים גמולה ביום אבל בלילה עדיין מרטיבה עם חיתול.

אני קוראת בקנאה...יאיר בן 5 חדשים לפני 3 שבועות הורדנו חיתול גם בלילה. יש הרבה התעוררויות. הוא לעתים קרובות בוכה ומקשית את הגב תוך כדי. הוא לא מוכן לפשפש ללא הנקה. קשה לי מאוד לכוון בלילה תוך הנקה. אנחנו רטובים....לחזור לחיתול זו לא אופציה מבחינתי ויחד עם זה עולות בי הרבה תהיות. בעיקר מענה אותי המחשבה/תחושה שאולי כל הבלי חיתולים גורם לו לאיזו מצוקה. מצד אחד יש את ההקשבה והקשר אבל יש גם את הפעמים (הרבות) שאני מציעה והוא לא צריך. האם זה יוצר אצלו תחושה של לחץ? לפעמים הוא מגיב בבכי. אני לא גדלתי בלי חיתולים. יש לי הרבה "טעויות" ורגשות שעולים סביב זה ועם כל העבודה שאני עושה עם עצמי בעניין, עדיין הוא בוודאי מרגיש את המצוקה שלי והתסכול לפעמים. אשמח לשמוע מעוד אמהות שמתמודדות עם הספק...או כאלו שלא...

הוא לא מוכן לפשפש ללא הנקה. קשה לי מאוד לכוון בלילה תוך הנקה. אנחנו רטובים....לחזור לחיתול זו לא אופציה מבחינתי ויחד עם זה עולות בי הרבה תהיות. בעיקר מענה א
גם אצלי זה קורה לפעמים אז אני בודקת אפשרויות עד שמוצאת מה עובד! אני מניקה תוך כדי פשפוש וכן, הרבה פעמים פיספסתי והסדין והשמיכות נרטבו....אז יש מגבות בהיקון ליד המזרון שלנו. בבוקר אני מוציאה הכל ותולה בחוץ (לא מכבסת כל פעם שנרטבים המצעים אחרת זה ממש טירוף...).
תבדקי עם קערות בגדלים שונים וכשאת יושבת בתנוחה מסוימת, גם אצלי זה לקח זמן. זה מבאס שדוקא כשאני כן מתעוררת והיא כן עושה פיפי בקערה אז המצעים נרטבים....אבל לא להתייאש!!! תני לעצמך זמן כמו עם כל דבר!!
לגבי להציע יותר ממה שצריך, אצלי זה בעיקר במקומות שאני לא מרגישה בהם נוח...כמו למשל אצל חמותי.
אם בבית את מציעה יותר מדי אז אולי את דורשת יותר מדי מעצמך...זה בסדר לפספס...בכל הדפים שקשורים לנושא מדגישים להוריד ציפיות ולא לשאוף לשלמות...לדעתי זה המפתח!!!@}

תודה טליה. טוב לשמוע עוד חוויות ולהזכר שהכל בסדר...בלילה יש לנו אמבטיה מפלסטיק גדולה ליד המיטה. הפספוסים הם לא במיטה אלא על עצמנו, הקיר, הרצפה. זה לא נורא בכלל, רק מבאס בלילה כשעייפים. וגם, כל עוד היה חיתול בלילה, הנקתי בשכיבה תוך שינה. עכשיו, כמעט כל הנקה היא בישיבה מעל הקערה. יש לילות שאנחנו קמים 6 פעמים. מתוכם 3-4 הוא משתין.
בעניין הצעות סרק, זה קורה בעיקר כשיש פחות הקשבה, כשאני עייפה/לחוצה/צריכה להספיק/רעבה וכ"ו. אכן להוריד ציפיות ולקחת יותר קל את הפספוסים יהיה טוב. אני גם חושבת שאם לא היו לי הספקות כפי שכתבתי למעלה, זה היה הרבה יותר פשוט.

לא יודעת אם עדיין קשור לכאן, פשוט לא מצאתי דף שיותר מתאים מזה...
הגור כבר גדול (2.5) ולאחר חודשים רבים אפשר לאמר בביטחון שיבש לחלוטין ביום, וממזמן הפסקנו להסתובב עם מכנסיים להחלפה (כבר בלי חשש ל"פתיחת פה לשטן"...).
הבעיה היא עדין בלילה, המשכתי מאז שהיה פיצפון באותה השיטה, כל פעם שמתנועע בחוסר נוחות לוקחת אותו לפישפוש בכיור, כולל פיספוסים כתוצאה מהעייפות שלי.
לפני כשנה, לאחר שהיינו בלי חיתולים מהלידה בימים ובלילות במשך כשנה וחצי, התחלתי ללמוד, וכך התחלתי בהרגל המפוקפק- לשים חיתול (פול אפ, ועוד חד פעמי) בלילות שלפני הלימודים, ובהחלט התמכרתי לשנת הלילה בלי צורך להחליף מצעים כשיש פיפי במיטה, לכן הפכתי את החיתול להרגל בכל לילה...
לפני מס' חודשים החלטנו שמספיק עם חיתול בלילה (וגם כבר סיימתי ללמוד ממזמן), ואז ה"בעיה" התחילה!
פתאום עשיתי חושבים עם עצמי - הגור כבר ממזמן לא תינוק, ובכל זאת בלילה אני עדין לוקחת אותו לפשפוש באותה השיטה בלי להפריע לו יותר מידי (ועכשיו עם בטן של סוף שמיני זה בכלל "תיק"), אני חייבת רעיון לשיטה שונה, שיטה שתעשה שינוי ותגרום לו להתעורר ממש בלילה, ולא רק להתנועע מתוך שינה ולפעמים גם עם קיטור נלווה, ואז אם אני לא לוקחת אותו - פיפי במיטה וכל הסיפור של אחרי (מצעים, בגדים, התעוררות שלי לחלוטין...),
ומה אעשה בלילות עם עוד פשפשת קטנה שאמורה להגיע בקרוב...?
בנוסף כבר חודשיים בערך שהוא ישן חלקית בחדר משלו, וכשהוא צריך פיפי שם הוא לפעמים ממש מתעורר וקורא לי, ולפעמים מפשפש במיטה בלי להתעורר בכלל, ואז אני מתעוררת (מסתבר שגם ממרחק של חדר, עדין קיים האינסטינקט של "מה פתאום התעורררתי באמצע הלילה? רגע אולי הגור צריך פיפי-נבדוק...") ו-או לוקחת לפשפוש, או מחליפה רק בגדים ומביאה אותו לישון איתנו במיטה יבשה.

ועכשיו לתכלס- למי העצה, למי התבונה, ולמי הנסיון?
ברור לי שאני חייבת לשנות את שיטת הפשפוש בלילה וברור לי שהגור מודע לחלוטין לפשפושים בשעות הערות, ואז לרוב כבר מפשפש בעצמו ולבדו במקום שבוחר (סיר,שרותים,בחוץ...), אבל בלילה הוא כמו זומבי, ורק לעיתים די רחוקות מתעורר ממש וקורא לי שיש לו פיפי (אבל קורה בכל זאת-כך שאולי זה חלון להפוך את ההתעוררויות האלו להרגל? השאלה היא איך...).
האם יש כאן מפשפשים עם גורים בוגרים שיבשים בלילה כמו ביום? ואם כן אז איך לעזאזל עשיתם את זה?
(ומה אמור להגיד לי המרגיעון הנ"ל: 'שמיכת ההווה, לא רק שתעטוף את פחדיך, אלא שבהציצך אל מתחת לשמיכה את עשויה לגלות שהם פשוט התפוגגו', אולי שבפעם הבאה שאציץ מתחת לשמיכה בלילה אז אגלה שאין שם פיפי...?!)

ניסיתי במשך כמה ימים ממש להעיר את הגור בלילה בשביל פיפי,
ז"א שיעמוד מול האסלה ויעשה (ולא כפי שעשיתי עד כה-כמו תינוק מתוך שינה מעל לכיור).
הבעיה היא שאם הוא לא ממש ממש צריך אז הוא לא מסכים להתרוקן (ואז צריך לקום אליו שוב לאחר חצי שעה-שעה),
ואתמול אפילו שאמר שהוא צריך הוא פשוט סרב לעשות ברגע שהעמדתי אותו מול האסלה, ובערך חצי שעה אח"כ עשה במיטה שלו,
העברתי אותו לישון איתנו ולפנות בוקר שוב זז בועט ומקטר מתוך שינה, שוב אני מציעה פיפי, הוא מסרב, ולאחר כשעה עושה גם במיטה שלנו (שכבר אין בה שעוונית...).
בנוסף לביאוס של טונה מצעים מפושתנים בלילה, אז גם בבוקר, בדיוק באמצע הכביסה של כל הפיפי הזה הלכה לי המכונת כביסה )-:

למי העצה, למי התבונה, ולמי הנסיון?

אולי ישנה שיטה יותר טובה שלא חשבתי עליה?
או שעלי להמשיך כך ולהתמיד, ואולי זו סתם תקופת סרבנות שתעבור לה בקרוב?

המממ... לך יש יותר ניסיון ממני, כי שלי רק בן 10 חודשים, אבל מכיוון שהבעיות החלו לאחר שהורדת חיתול, אולי יותר נכון להשתמש בשיטות של גמילת לילה? בכל זאת הוא ממש "התרגל" לחיתול בלילה...

אני משתדלת לקחת פיספוסים כחלק מהעניין ולא לנדנד עם פישפושים, בעיקר בלילה. מעדיפה שתעשה בסדינון, או שאני גם לפעמים מצליחה לדחוף חיתול מקופל שיספוג - אבל אם היא לא מאותתת בבירור שיש לה משהו להוציא אני מניחה לה.
וכך הגענו ב-4.5 חודשים לפיפי ב-3 או 4 ועוד אחד ב-5, שאז זה לפעמים עם קקי או שהקקי נדחה ל-6.
כמובן שציצים יש גם, אבל בלילה אין פיפי אחרי ציצי.
אם אני רואה שהיא ערנית, ואפילו אם היא מוטרדת מתוך שינה ומסתובבת מהציצי כמה פעמים אז אני לוקחת אותה לקערה, לפעמים בישיבת סלקל ולפעמים בשכיבה, תלוי במצב ערנותה או מחאותיה..

טוב. ממרום 8 חודשים בלי חיתול (גם בלילה), הגיע רגע המשבר.
מזדחלות לראשי מחשבות להחזיר את החיתול בלילה. הקימות בלילות, הפישפושים, החלפות הסדין הקטן שתחתיה והחלפות מכנסיים רטובים, הקושי להירדם חזרה (שלי ושלה) גורמים לי לעייפות רבה ומצטברת, שכבר, כך נדמה לי, פוגעת בשפיות שלי. אני מוצאת את עצמי עצבנית וממורמרת וזה לא טוב. ועייפה, כבר אמרתי?
זקוקה לעצתכם.
אם אחליט לחזור לחיתול בלילה, או לתקופה מסויימת כזו, האם עדיף לשים חיתול רב פעמי או חיתול ח"פ? או חיתול פליס כמו של רובינא למשל? כי מצד אחד הרעיון הוא לא לפשפש בלילה (כדי שאוכל לישון) ואז זה לא פייר שהיא תרגיש רטובה כל הלילה. ומצד שני לא הייתי רוצה שהכל ירד לטימיון וגם השמועות ממשתמשות בחיתולי בד טוענות שזה גורם לתינוק להפסיק להרטיב בלילות.
האמנם? )-:

כתבתי משהו ב מה עושים עם הרטבה.
נראה לי שזה ממש קשור גם לפה. (בשבילי זה המשך ישיר ותוצאה של הבלי חיתולים הנהדר)
אם מישהי חושבת זה מתאים אפשר להעביר לפה לעידוד המתחילות...(לא כל כך יודעת איך מעבירים...)

מזג האויר מתחמם ואני עוזרת אומץ ומורידה לו את הרב"פ גם בלילה. השבלולון כבר בן חודשיים וחצי ובלי חיתול ביום מהלידה (נו מגיל שבוע וחצי). לרוב הוא מאותת בעיקר בלילה. בשמת הבטיחה לי שהם עושים מתוך שינה רק כשהם ממש ממש קטנים כשהתלוננתי על הפוחז שלא קרא את הכתובים שלה למעלה ובכל זאת עשה עלי פיפי מתוך המנשא בעודו נוחר לעומק. אז נכון שכשהוא במנשא במהלך העירות שלו הוא לא עושה בו פיפי בכלל וממש דורש בכעס שאוציא אותו לפשפוש/קיוק אבל אם הוא ישן שם שינה עמוקה וטובה הפיפי זולג כמו מים... בלילות עד עכשיו אם הייתי משאירה אותו בלי חיתול והוא היה מפספס אז החולצה שהוא היה ישן איתה היתה נרטבה וליבי היה נכמר עליו וכמובן שבעודו ישן ממש לא התאים לי להפריע לו בהחלפת בגדים שהוא ממש לא אוהב גם ככה, עכשיו כשיותר חם פחות כואב לי עליו שהוא רטוב ומקסימום אני מכסה בעוד שמיכה ומצמידה אלי. יחד עם זאת אני תועה אם יש קשר לכך שהוא מרטיב מתוך שינה לכך שאני משתמשת בחיתולים עם בטנת פליס (שמרגישים פחות או יותר יבשים) כשאני כבר מחתלת אותו. גם אין לי כמעט אינדיקציה לאם הוא משחרר בלילה מתוך שינה או לא כי הוא גם ישן על שמיכת פליס ומגבת עבה ומקופלת כך שלא מרגישים בכלל רטיבות על השטח (אותו עניין לא? גם אם הוא מפספס זה לא מזיז לו כי הוא נשאר יבש וחמים...) יחד עם זאת בשלושה/ארבעה ימים שאני נותנת לו להמשיך לישון בלי חיתול הוא לאט לאט יותר ויותר מסכים לפשפוש לילה. בעבר הוא היה נרדם בלי חיתול, מעיר אותי מתישהו בסביבות אחת בלילה, יונק, עושה פיפי לפעמים ונרדם תוך כדי על הגיגית, הייתי מלבישה לו חיתול וממשיכים לישון עד ההתעוררות הבאה. לא מעט פעמים הוא היה יונק בעצבנות וידעתי שזה עניין של פיפי אבל כשהייתי לוקחת אותו לגיגית הוא היה נרדם או מתנגד בכל תוקף לפשפוש והייתי מניחה לו (קרוב לודאי שהיה מתרוקן בחיתול מאוחר יותר). הלילה למשל הוא עשה שלושה פיפים ענקיים והמשיך לישון מעולה אחר כך. קקי הוא לא עושה בלילה מגיל כלום וחצי, הוא כבר לא עושה גם רעשים של קקי לאורך כל הלילה (הוא היה מסמן קקי ולא משחרר כלום עד הבוקר שהוא היה מתעורר לחלוטין) אלא מתעורר בסביבות שבע וחצי-שמונה וחצי ומיד עושה קקי ענקי. שואלת אם מישהו פגש קשר (בין הפליס לחוסר השליטה כשהוא ישן) או שזה רק עניין של זמן?

הקטנה שלנו בת שמונה חודשים ומחותלת ברב פעמי במשך היום אך בלילה אני שמה לה חד פעמי כדי שלא יהיה לה רטוב במהלך השינה אך לא מוצא חן בעיני שהחומרים שבחד פעמי במגע עם התוסיק במשך שעות ארוכות. עם הקקי אין בעיה כי היא כמעט ולא עושה בלילה למעט מספר מקרים שכבר מזמן לא היו אך איני יודעת כיצד לנהוג בכדי לא להפריע לה לישון על מנת להחליף לה חיתול רטוב או בכלל להשאיר אותה בלי חיתול וגם בגלל שקשה לי לקום לבדוק בנוסף להנקות. בכל מקרה בבוקר החיתול מוצף בפיפי וזו הסיבה שאני עושה כך אך שוקלת לשנות הרגלים. עדיין לא קראתי מה שנכתב קודם מחוסר הזמן הנתון אך מניסיונכם יכול להיות שהיא עושה הרבה פיפי בגלל שלא מרגישה בו כלל ואם אשים לה רב פעמי היא תעשה פחות? כיצד לנהוג פשוט לבדוק לאחר כל הנקה אם רטוב ולנסות בעדינות שלא להעיר אותה למען המטרה למרות הקושי בשבילי.

תגידו, זה בעצם אומר שכולכן לא מניקות בשכיבה בלילה??

שליחה על ידי מורן* » 12 מאי 2008, 10:06

הקטן (חודשיים וחצי) כל כך עייף בלילה שהוא לא מוכן לפשפש. לפני הנקה זה ממש לא בא בחשבון מבחינתו כשהוא רעב ואחרי פשוט נרדם לי מעל הגיגית.
אני רואה שהוא צריך אבל הוא פשוט ישן וכך מתחילה לה שינה מלאת התפתלויות עד להנקה הבאה. אלא אם אני נשברת באמצע ומחזיקה אותו לפיפי ואז הוא בוכה ומתעצבן אבל בסוף יוצא משהו.
אז יש לנו שינה אחת איכותית בתחילת הלילה ואחר כך שינה רצופת התפתלויות שמסתיימת או בבכי תוך כדי התעקשות של אמא לפשפש ואז יש שוב שינה סבירה אחר כך, או שזה נמשך כך עד אור הבוקר - מתפתלים קמים רטובים ואז עושים מה שנשאר.
יש רעיונות ?

מורן, נשמע שעדיף לפשפש אותו כי זה מפריע לו בכל מקרה (ואז הוא מתפתל).
הקטן שלי (בן חודשים) מתנהג דומה מאד.
יכול להיות שדברים אחרים מפריעים לו- אולי הוא מתעצבן כי קריר לו מעל הסיר יחסית למיטה החמה או שהוא בוכה עד שיוצא פיפי (שלי ככה כשהוא עיף).

יכול להיות שדברים אחרים מפריעים לו
אצלי הוא התעצבן כי הייתי משעינה את הגב שלו לגיגית (כי זה עוזר לי לכוון) והיא קרה ולא נעימה, אז פתרתי את זה עם פיסת בד ושני קליפסים משרדיים, שהצמדתי לדופן הגיגית, וכך זה לא מפריע לו - יש לו ריפוד.
אולי תנסי לפשפש אחרת - היה כתוב פה איפשהו שאפשר, למשל, לתת לו להשתין בשכיבה, כשחיתול בד ביד שלך סופג את הפיפי.

שליחה על ידי מורן* » 15 מאי 2008, 08:52

תודה. בשכיבה הוא בטח ישמח. לדעתי זה פשוט בגלל שהוא לא לגמרי מתעורר וזה לא מעבר נעים מהמיטה פתאום מחוץ לשמיכה. בלילה הקודם בעלי לקח אותו לשירותים במקום בגיגית ועוצמות הבכי לא השתנו. מה שכן היה נחמד זה שהוא לקח על עצמו לפשפש אותו לפני כל הנקה ואני רק הנקתי והשכבתי אחכ(-:

לא מזמן ניסיתי להשאיר את הקטנה ללא חיתול בלילה אך לאחר מספר לילות התיאשתי וחזרתי לחד פעמי (ביום היא עם רב פעמי). לא יודעת איך אתם עושות את זה וכל הכבוד לאמהות שמצליחות אני עוד לא מצאתי את הדרך. בלילה הראשון שמתי מגבת תחתיה ומכנס אך לא ישנתי כל כך כי בדקתי לעיתים קרובות אם רטוב לה כדי שלא תישן רטובה ותתקרר וגם ככה קריר בלילות. בפיפי הראשון החלפתי לה והתעוררה בבכי קורע לב על כך שהפרעתי לה לישון, בפיפי השני כבר לא הרגישה אותי וגם בשלישי. בלילה השני שוב שלושה פעמים פיפי וגם בשלישי וברביעי. אחרי כל הנקה ( בדרך כלל שלושה בלילה) הייתי מחכה נרדמת קלות ושוב בודקת ורק אחרי שהייתי מחליפה לה הייתי יכולה לישון בנחת. שמתי לב בשלב מסוים שהיא מרגישה אי נוחות אחרי שנרטבת כך שהייתי יודעת מתי להחליף ולא להיות בהיכון כל הזמן. בכל מקרה כל ההתעסקות הזאת וגם פעולת החלפת המכנס והמגבת תחתיה שמצריכה קימה ממצב השינה מוטטה אותי וזה השפיע על התיפקוד והסבלנות במשך היום כך שהפסקתי וחזרתי לחיתול היבש ולמרות שלא בא לי טוב שהחיתול הזה דבוק לה לתחת שעות רבות ומתמלא בפיפי שהופך לג'ל וכל היתר, השינה חשובה עוד יותר.
איך אתם עושות את זה ?

איך אתם עושות את זה ?
אם מתחילים בגיל קטן זה הרבה יותר קל!! לא יודעת בת כמה הקטנה אבל נראה לי שאם היא כבר בת חצי שנה ויותר זה הרבה יותר קשה...(ולכן גם להוריד ציפיות...)
כתבתי כאן כבר איפשהו למעלה....
לדעתי הלילות יותר קלים מהימים בלי חיתולים...
אני לא "מנסה" להתעורר...אם היא מעירה אותי לפיפי אז מתישבת ומפשפשת אותה בסיר. אם לא אז כשאני מתעוררת (סביר להניח שהיא התעוררה לעשות פיפי אבל אני הייתי כל כך עיפה שלא התעוררתי...) אני מחליפה לה מכנס ושמה מגבת-הכל מונח ליד המטה (מזרון) וממשיכים לישון.
בבוקר או שאני מכבסת או רק תולה ומאווררת תלוי במידת הרטיבות...
לא מכבסת את הסדין כל פיפי...
לאט לאט המרווחים בין הפיפים בלילה גדלים עד שהם ישנים בלי פיפי לילה שלם (מניקה תוך כדי שכיבה והיא לא צריכה פיפי.)
אבל עדיין לפעמים היא כן צריכה פיפי במשך הלילה ואז-או שאני מתעוררת או שלא מתעוררת או שמעירה את בן זוגי שיפשפש אותה...
כל זה כבר כתוב כאן בדף...
לא לקחת את זה כל כך קשה....
אנחנו לא בצבא...(אם אוהבת מה שכתבת הזכיר לי הרדמות בשמירה...(-:) @}

זה מזכיר לי שדריה, בתי הבכורה, היתה עם חיתולי בד וכשהיתה בת קצת יותר משנה התחילה להיות יבשה בלילה.
חברות אמרו לי בדאגה שהילדה מתיובשת ושצריך לתת לה מים בלילה

.

אמא אוהבת , אני מחתלת אותו בלילה עם חיתול ח"פ וכיסוי עליו. קצת יותר מסורבל להוריד לפשפוש אבל אם יש פספוס (לרוב שלי שאני לא מתעוררת בזמן) אז הסביבה שלנו לא נרטבת.

שליחה על ידי מורן* » 18 מאי 2008, 14:53

חייבת לומר גם שהלילות הרבה יותר קלים מהימים- בגלל שהוא פשוט ישן הרבה וכשישנים אין פיפי וזה זמן נהדר דוקא להשאיר טוסיק מאוורר. אצלנו כמעט שאין רטיבות בלילה. כשמתעורר לינוק אני מנסה לפשפש באמצע הנקה או אחרי ואם זה לא הולך אז מחכים וישנים עד שהוא מתלונן בקול רם. מנסה ללמוד לישון עם ההתפתלויות שלו עד שהוא בשל לשחרר אחרת זה בכי שלו כי אני מפריעה לו ועייפות שלי כי אני כל רגע בודקת.
אז בינתיים אנחנו מחכים שהוא ממש מתפתל ואז לוקחים.
נשמע לא הכי טוב, אני יודעת אבל זה מה יש בינתים.

היא בת 9 חודשים. אין לילה שהיא יבשה, תמיד החיתול החד פעמי מלא ולא מפשפוש אחד. מניסיונכם יש מצב שתפסיק לפשפש בהדרגה מתוך ידיעה שהיא נרטבת אם אין עליה חיתול חד פעמי שגורם לאי תחושת רטיבות?

אם אוהבת, את מפשפשת אותה בלילה? היא נותנת איזשהם סימנים או איתותים לפיפי שאת יכולה לזהות?

אני מבואסת... הפשוש (3 ח') התחיל לאותת בלילה על פשפושים, בכלל הבכי של השתנה בלילה... ובפעמים הראשונות הוא פשפש ממש יפה, אבל עכשיו הוא מסרב בצרחות לפשפש לקערה, ומפשפש עלי בשניה שאני מורידה אותו משם ומקרבת אותו לציצי. זה ממש מוציא לי את החשק לפשפש בלילה. מה כדאי לי לעשות?

תמרוש רוש - גם אני באותה סירה (או שמא עלי לומר באותה בריכה?

).
נסי במקום קערה להחזיק חיתול בד מעוצב ואטום שישמש כשירותים ניידים (אצלי זה קושיז עם כיסוי AIO). כך כלום לא נוזל, ואת יכולה להניק עם החיתול מתחתיו, או לפשפש אותו בחיקך עם החיתול עליך. זה פחות אגרסיבי מפשפוש קערה, לפחות בשביל הבת שלי, בת 4 חודשים.
אצלנו לפעמים גם זה לא עובד, ואני פשוט תוחבת לה טטרה בין הרגלים ומעליה ומחליפה במשך הלילה. לחיתול היא כבר לא מסכימה.
בהצלחה!

אני נתתי שוב צ'אנס להורדת החיתול בלילה. שמתי מגבת תחתיה ועוד אחת בצד להחלפה וכמה מכנסיים. הקטנה פשפשה שוב כמו בניסיון הקודם, שלוש פעמים. היא לא סימנה לי או שאני פשוט לא זיהיתי כי התנהגה כמו תמיד. לאחרונה מעבר לאי נוחות שמראה כשרעבה היא מתהפכת מלא ונכנסת בנו עם הרגליים והפנים לכל כיוון אפשרי. לא הפריע לה שהחלפתי מכנס רק לי קצת היה קשה לקום ולסדר לה את המגבת.
אנחנו עדיין לא מתרגלות פשפושים באופן קבוע רק כשקמה משנת בוקר לאחר הנקה עושה באמבטיה וברגיל עושה שלוליות בבית כשמכנס עליה או חיתול כשיש אורחים.

אני חושבת ... אם אני קולטת אותו לפני שהוא מתחיל לבכות, רק בשלב ההתפתלות, אין בעיה.
אם הוא כבר בוכה - הלך על הפשפוש הזה. מאוחר מדי.

_אם אני קולטת אותו לפני שהוא מתחיל לבכות, רק בשלב ההתפתלות, אין בעיה.
אם הוא כבר בוכה - הלך על הפשפוש הזה. מאוחר מדי_
גם אצלי.
התחלתי עכשיו לבקש ממנו שיודיע לי בקול שהוא רוצה.

רק הערה קטנה לאלה שלוקחות את הילד למיטה שלהן אחרי שהרטיב במיטה, או מחליפות את כל הבגדים ואת הסדינון שהילדה שוכבת עליו וכדומה:
אחת הדרכים לעודד את הפשושים להתעורר לגמרי כדי לעשות פיפי, ולא במיטה, היא להשאיר אותם ברטוב.
הילד הרטיב?
המשיך לישון?
תעזבי.
תעזבי.
תעזבי.
רק אם הוא התעורר ובוכה ומבקש מיטה יבשה, עוזרים לו קצת, אבל בעירבון מוגבל: עכשיו חם? אומרים לו לפשוט את המכנסיים הרטובים אבל אין לך כרגע מכנסיים אחרים, לילה וחושך ואת ישנונית, את לא יכולה למצוא. שיישן בלי. שמים איזו מגבת או משהו שהכנת מראש על הרטוב, זה מה יש, עכשיו לילה וחושך ואת ישנונית.
תנו מקום של כבוד לקושי שלכן בלילה.
לא להעביר למיטת חמישה כוכבים אם הוא עשה במיטה שלו ועוד עלול לעשות במיטה שלכם!
מה שהוא לומד זה, שאין שום בעיה עם הפיפי שלו בלילה, ולהיפך, הוא עוד מקבל פרס.
אני לא אומרת להעניש אותו. אני רק אומרת לא לתת פרס. ולא שוחד. ולא לעשות מעל ומעבר.
הוא יכול ללמוד שלא עושים במיטה. באמת. הוא בוחר לא ללמוד כי לא שווה לו. אין לו תמריץ אמיתי. הפיפי במיטה לא מפריע לו - הוא מפריע לך.

כשמדובר לא בתינוק קטן, אלא בילדים שכבר הולכים, אז הם בהחלט מספיק גדולים להישאר לישון ברטוב, או לקבל עזרה חלקית ולא מושלמת בלילה, ובבוקר לעזור לפנות את הדברים לכביסה וכדומה. אם אמא באה כמו פיה טובה ועושה את הכל מושלם, יש ילדים שלומדים מזה שאין כיף יותר גדול מלעשות פיפי במיטה בלילה.

וגם - יש ילדים שהשלפוחית שלהם מאבדת שליטה בשינה. זו תופעה פיזיולוגית, שידועה כגנטית. לא ברור אם יש לה רקע התנהגותי נלמד או לא. ואי אפשר לדעת דרך האינטרנט P-:

יש ילדים שהשלפוחית שלהם מאבדת שליטה בשינה
אני מתחילה לחשוב שזה קורה גם לבת שלי. לרוב בלילה היא מתפתלת ומייבבת מתוך שינה עד שהיא מצליחה לשחרר, ויכולה לישון במנשא שעתיים-שלוש יבשה. והנה עכשיו היא ישנה עלי ובלי שום הכנות, סימנים מקדימים או התעוררות שיחררה מכל הלב.
מה זה אומר לדעתכן?
מקרה?
<אין אייקון לכותבת ביד אחת בתוך שלולית>

לרוב בלילה היא מתפתלת ומייבבת מתוך שינה עד שהיא מצליחה לשחרר, ויכולה לישון במנשא שעתיים-שלוש יבשה
זה דווקא אומר שהיא לא מאבדת שליטה בשינה, לפי דעתי.

זה שהיא שיחררה בדיוק עכשיו יכול להיות מקרה, יכול להיות מכל מיני סיבות שאנחנו לא נדע לעולם,
ויכול להיות המצב שדיברתי עליו במעגל ביומיון: שהיא ישנה עלייך, ואת חשבת על פישפושים, אז היא שמעה אותך ושיחררה...
זה מצב שמדגיש את הדו-סטריות בתקשורת הזאת:
כשאת לוקחת אותה לפשפש, ומחזיקה בתנוחה, ואומרת "פששש" ואז היא עושה?
זאת תקשורת. הצעת לה באופן גלוי לעשות.
כשהגוף שלה אומר "משהו בבטן מציק לי" ואת מבינה שהיא צריכה פיפי/קקי?
זאת תקשורת. הגוף שלה שידר לך ואת קלטת.
כשהיא עושה קולות מכוונים כדי להפנות את תשומת לבך לעובדה שהיא צריכה?
זאת תקשורת. היא יזמה דיבור איתך, כדי שתקחי אותה לעשות את צרכיה.
כשיש לך אינטואיציה מדוייקת, את פשוט "יודעת שהיא צריכה" ואז לוקחת אותה (או לא לוקחת אותה! גם זה קורה) והיא עושה?
זאת תקשורת. נפש אל נפש תקשרה, ואת פשוט ידעת. כי עבר שידור ממנה אלייך.

אז באותה מידה, יש כזה שידור שבא ממך אליה.
השידור הזה, מנפש אל נפש, מגוף אל גוף, לא דרך השכל, המודעות או התקשורת הגלויה והמילולית - הוא כשאת חושבת בראש "בטח היא צריכה פיפי עכשיו", או "תיכף אני אפספס והיא תעשה עלי", או כל מחשבה דומה חולפת שעברה לך בראש ואת אפילו לא שמת לב אליה, אבל הגוף שלך הרפה, שיחרר, "נתן לה", הזמין אותה, ולכן היא נענתה ושיתפה פעולה ושיחררה, אפילו שהמוח הגלוי שלנו לא לזה התכוון...
לא יכולה בדיוק לנסח את זה במלים הכי מדוייקות אז אני נותנת כל מיני ניסוחים שונים פה, כדי שהכוונה שלי תעבור ותקלע אפילו בלי שמצאתי תיאור ממש מדוייק. קשה לתאר את זה כי אין לי כלים. כי זה מתרחש במסתרים, כי זה עובר כל כך מהר שאנחנו, מהתרבות שלנו, לא מרגישים את זה, כי אנחנו, מהתרבות שלנו, בכלל לא יודעים שערוץ התקשורת הזה קיים והוא אמיתי, לא מאמינים בו, לא מצפים לו, לא באמת מבינים אותו.
אבל הוא קיים.
הוא קיים כשאת לוקחת לכיור והיא מתנגדת ואת מורידה אותה ונאנחת בלבך "נו, טוב, היא בטח תעשה עלי כבר, בדיוק עוד שנייה" ובמחשבה הזאת שיחררת את ההתנגדות שהיתה אצלך קודם (לא ברור למה את התנגדת, אבל כיוון שהיא התנגדה אז היא שיקפה לך משהו שהרגיש לה כמו חומה, וזה סימן שאצלך היה משהו לחוץ או מתנגד) ובזה ששיחררת אצלך אז שיחררת אותה, ההתנגדות נמסה, וכמובן, היא עושה עלייך בדיוק כמו שאמרת לה לפני שנייה בראש שלך ובכל הגוף שלך.

למקרה הספציפי שתיארת, קלמנטינה, אולי זה לא היה זה.
אבל זאת אחת האפשרויות.
שרק מראה את העומק שאורח החיים הזה לוקח אותנו שעושות את זה. עומק ההבנה של התקשורת.

בשמת, תודה על ההתייחסות המפורטת.
אבל קרה משהו אחר שבעצם הייתי אמורה להבין, ושגם אמרת כבר מזמן.
היא פשוט היתה חולה. )-: (לראשונה מאז שנולדה)
שעתיים אחר כך עלה לה החום, והיו לה שלשולים (כולל בתוך המנשא P-: ), ולא היה עם מי לדבר.
בסוף חיתלתי אותה לאיזה ארבע-חמש שעות.
בלילה היא התעוררה שמחה וטובת לב, עם חום יותר נמוך, וסימנה בפירוש שהיא רוצה פיפי. זאת היתה עדות מובהקת לחזרה שלה לקו הבריאות. די מדהים.
בקיצור, תינוקות בריאים לא אמורים להשתין מתוך שינה.

ואגב, את צודקת לגמרי בקשר לאינטואיציה המתפתחת. בזמן האחרון אני יותר ויותר פשוט יודעת שהיא צריכה. בל"ג בעומר של האח הגדול היא היתה עם זוג מכנסיים אחד כל הערב. מבחינתי זה הישג די מרשים ונחמד. ("אפקט הוואו"

)

אצלנו הוא למד טריק בלילות האחרונים. אם הוא מסמן לי ואני נפלתי שדודה ולא מתעוררת הוא מתהפך לו לגב ומשחרר, יגיע לאן שיגיע העיקר כמה שיותר רחוק ממנו (והוא יודע לעשות קשתות ראויות!). אחר כך הוא ממשיך לנסות להעיר אותי ביתר סבלנות כדי לינוק... מלך התינוק הזה! טריקים כאלו אחותו לא ביצעה אף פעם. יתרונות של הזרבובית

תגידו, זה בעצם אומר שכולכן לא מניקות בשכיבה בלילה??
ברור שבשכיבה, רק בשכיבה. אין מצב לתנוחה אחרת. מפשפשת אותו קודם ליניקה או תוך כדי יניקה או אחרי יניקה (אם אני עוד עירה כדי לעשות את זה) הוא מבחינתו בהתחלה התנגד לפשפושים לפני האוכל, אחר כך למד שזה מקל עליו ושבאמת לא נעים לינוק עם בטן מלאה פיפי/קקי. והיום מתלונן רק אם באמת פספסתי ולקחתי אותו לגיגית כשהוא בכלל רצה רק ציצי.

אגב, כתבתי בדף אחר שאני מפשפשת אותו בסיר גם בלילה, אז נמחק. זה באמת מקל עלי ואני לא צריכה לכוון לו אבל מצד שני אני לא שומעת בכלל את הזרם ולא יודעת אם עשה כבר וסיים וכו', נחכה עם הסיר עד שיוכל להגיד לי "אמא עשיתי עכשיו ציצי!" או משהו בסגנון. הוא ישנוני מדי בשביל להודיע לי בכלל אם סיים ולפעמים נרדם תוך כדי בתנוחה ומתעורר לשחרר עוד קצת... פשוש.

_אבל קרה משהו אחר שבעצם הייתי אמורה להבין, ושגם אמרת כבר מזמן.
היא פשוט היתה חולה_
איפה האייקון הזה? אה,

צריך להכין "צ'ק ליסט" כזה לקחת בכיס, באותיות פיצפוניות, כמו של הוראות ההפעלה המקוצרות לניידים: וירוס? שיניים? וכן הלאה...

("אפקט הוואו"

והאפקט שלו הוא: ככל שאת יותר ב"וואו" ככה יש יותר סיבות ל"וואו".... (-:
וגם ההיפך נכון P-:

יגיע לאן שיגיע העיקר כמה שיותר רחוק ממנו
קודם כל תרשי לי: וואו ! ונמשיך: אני מתפעלת מאוד. זה אומר לך ככה: א. יש לו שליטה מלאה. ב. הוא רוצה עזרה לשחרר כי הרי הוא תלוי בכם לצורך תנועה. ג. הוא כבר למד מה קורה כשהוא עושה בלי לזוז (זה יוצא עליו! והוא לא אוהב!). ד. הוא לימד את עצמו לעשות בלי להרטיב את עצמו.
במלה אחת: גאון!
אין, אין על ה"בלי חיתולים". זה כאילו יש להם טווח שלם של חוכמה ולימוד, וכשמגדלים אותם בחיתולים בלי להתייחס לכל התחום (ועם כל הכבוד, הצרכים שלהם הם התחום השני בחשיבותו בחייהם, שהרי מהו תינוק קטן אם לא מערכת שעיקרה קלט-פלט D-: נכנס מצד אחד ויוצא מצד שני...) הם גדלים פשוט נכים.

בהתחלה התנגד לפשפושים לפני האוכל, אחר כך למד שזה מקל עליו ושבאמת לא נעים לינוק עם בטן מלאה פיפי/קקי
הנה במשפט אחד קצר סיכום של התהליך שהרבה אמהות שואלות עליו: מה עושים כשיודעים שהוא צריך אבל הוא מתנגד. זה תהליך לימודי. יש תקשורת, יש משא ומתן, יש ניסיונות לכאן ולכאן, ותוך זמן קצר יחסית התינוק לומד או להתרוקן לפני האוכל, או לינוק ולחכות עם הפיפי עד להפסקה.
אגב, כשהוא התנגד לעשות פיפי לפני הנקה למדתי גם להגיד לו, ככה במלים: "בסדר, קודם תינק קצת, ואז תעשה הפסקה ונלך לעשות פיפי". ואכן, הוא הפנים וחיכה ולא עשה עלי תוך כדי הנקה.

ומתעורר לשחרר עוד קצת... פשוש

כל התיאורים כאן כאלה פשושיים!

"בסדר, קודם תינק קצת, ואז תעשה הפסקה ונלך לעשות פיפי".
זה מה שאני עושה, רק שעוד לא למדתי גם לקחת אותו לפיפי בזמן ההפסקה

... לפעמים אני שוכחת. או מפחדת שהוא יתעצבן שוב, ודוחה את זה.

שליחה על ידי מורן* » 25 מאי 2008, 19:41

אז לא להתיאש שהוא לא מוכן לפשפש לפני יניקה? להמשיך להציע לו למרות הבכי?
אצלנו היתה שביתת פישפושים מצד האיש בלילה שעבר. אחרי יניקה ראשונה, אולי שעה אחרי (שכמובן לא עשה אז) הוא התפתל ובקשתי מבעלי שינסה לפשפש אותו בשכיבה מול חיתול בלי להעיר אותו. מסיבה שלא ברורה לי הוא קם איתו למקלחון+אור והיה לנו בכי שלא היה כמותו וכל הקימות של הבוקר היו עלי בגלל האשמה והיאוש של האיש
עדיין לא הבנתי איך ומה כדאי לעשות. עד כה כל נסיון לפשפש אותו בלילה נענה בבכי. עד 5 בערך שאז הוא כבר מתעורר בשביל זה

מורן, גם אני באותו שלב ובאותו מצב ואני פשוט מנסה, כל פעם משהו אחר.
בטח לא להתייאש

. אבל גם לא ללכת אתו ראש בראש. אני חושבת שהסוד הוא לתמרן בין הצרכים המנוגדים, כך ששניבם יתמלאו, וההנקה קודמת - כי זה מה שהוא רוצה.

אני לפעמים מציעה ואפילו מחזיקה אותו כמה שניות בתנוחת פשפוש כנגד בכי, אבל לא מחזיקה אותו יותר מכמה שניות ככה. ואני שואפת לא להגיע אתו לצרחות. עדיף לוותר.

מה שהולך לנו כרגע הכי טוב זה: להניק אותו בישיבה (שלי) ליד הסיר, עירום, כשהיד שלי מכסה את האיזור הרלוונטי, ואיך שאני מרגישה רטיבות, אני אומרת "רגע רגע!" מפסיקה את היניקה ושמה אותו על הסיר. זה הלך מצוין פעם אחת - אם התנועה מהירה הוא עוצר רפלקסיבית באמצע הפיפי, ואז ממשיך כשהוא על הסיר.
במקביל אני גם אומרת לו, כשהוא ממתחיל לעשות את הקול של הפיפי: "רגע רגע רגע. קודם תינק, אחר כך תשתין". ובסוף היניקה הוא מסכים יותר ברצון.
עוד טיפ שגיליתי לפני שני לילות, וזה משהו די משונה: אם אני שמה אותו בתנוחת פשפוש והוא בוכה, אני עושה לו מעין "מחא מחא כפיים" עם הרגליים, (בלי השיר האידיוטי, רק התנועה) מפגישה את כפות הרגליים שלו זו עם זו בתנועות ריתמיות יחד עם קצב ה"פשפשפשפשפשש", וזה משום מה מרגיע אותו ממש מהר, והוא מתרפה ומשתין.
כמובן שאז הוא משתין קצת על הרגליים שלו, שנפגשו בקו האמצע, אבל זה רק טיפונת, עד שאני מפסקת אותן בהחזרה, וזה ממש לא נורא.
תנסי איזשהן תנועות עם התינוק שלך, אולי אחת מהן תעבוד כמו שזאת עובדת לנו.
ולפעמים אני פשוט מוותרת.

. שיעשה בחיתול. בייחוד בשעה האפלה של שלוש בבוקר, אם אני עייפה במיוחד ויודעת שאאבד את הסבלנות שלי לבכי וכו'.

שליחה על ידי מורן* » 28 מאי 2008, 08:55

תודה תמרוש רוש. בינתים בשני הלילות האחרונים יש יותר סדר. הנקה ראשונה רק יונק ואני כבר לא מנסה לפשפש, הנקה שניה עושה בלי לבכות לפני או אחרי ואז לפעמים טיפה רטוב כבר במיטה אבל בקטנה, רק החלפה של טטרה בלי כל המגבות.

הלילה היא נרדמה עם חיתול ולא היה לי לב להוריד לה אותו כשהכנסתי אותה למיטה. אז היא ישנה מחותלת.
והיא ישנה!!
מתישהו, כנראה כשבטנת הפליז כבר נרטבה, היא התעוררה בגניחות המוכרות, והורדתי לה אותו (היא שמחה וחייכה, והופ חזרה לישון).
מסקנות:
כשהיא מחותלת היא לא מתעוררת לפיפי וגם לא מתפתלת מתוך שינה
בעיניה החיתול הוא עדיין מקום לגיטימי להשתין

אין כמו שינה טובה לאמא עייפה (וקצת חולה)! D-:

בעיניה החיתול הוא עדיין מקום לגיטימי להשתין
לא נורא, זה יעבור.
אין כמו שינה. בדיוק היום הסברתי לבתי על עינויי הקגב של מניעת שינה...

למדתי את הסוד של פשפושי לילה!

לשכב צמוד אליו, עם היד בסביבות הרגליים שלו, וכך להתעורר כשהוא מתחיל להתפתל ומייד לפשפש.
אם אני מחכה עד שהוא משמיע קולות נאקה - הלחץ בשלפוחית כבר גדול מדי, הוא מתאמץ כדי להחזיק, נועל בכוח את הספינקטרים, בוכה מסכן, וכשאני לוקחת לפשפוש קשה לו להרפות את השרירים ולתת לפיפי לצאת. אם אני מפשפשת בזמן - הוא עוד לא נעל את השרירים, משחרר בקלות ובקושי מתעורר.

שאלה - נעה, בת חודשיים וחצי, ישנה על שעוונית מקופלת שעליה חיתול פלנל.
אני לא מעירה אותה לפישפושים אלא רק לפני הנקה (בהנקה היא נרדמת ולרוב - גם אני). כשאני מפספסת אותה וזה קורה בערך פעם בלילה - אבל אתמול קרה 5 פעמים, אז החולצה שלה נרטבת.
מה עושים?

אני לא יודעת איך אתן עומדות בזה. אני כל כך מרוסקת מעייפות בשעות הבוקר המוקדמות.. ניסיתי בימים האחרונים והוא פשוט השתין לי על הרגל/ רצפה (כשמפשפשים עם עיניים חצי עצומות..) ובשאר הזמן אני לא מצליחה להביא את עצמי לידי קימה )-:

משחרר בקלות ובקושי מתעורר
נכון שיש כאן קשב מדהים, אבל אני שואלת את עצמי האם זה שווה את זה?
האם לעזור לתינוק שלך שמתפתל בלילה לפשפש שווה את חוסר שעות השינה?
(נכון שלפעמים אין ברירה...אבל בכל זאת)
האם יש כאן מישהי עם נסיון של ילד גדול שגדל בלי חיתול בלילה, מתי וכיצד התחיל ללכת לבד לשרותים כשצריך?
או מתי התחיל להתעורר ממש כשצריך ולבקש מילולית, שהוא צריך פיפי, כמו בשעות היום? (בשמת?)
ציטטתי כאן למעלה את מה שכתבה תמרוש רוש מעלי,
גם אצלנו זה היה כך עם הגדול, הוא היה בלי חיתול בלילה מגיל חודשיים,
היה לנו סיר צמוד למיטה וכשהחל לנוע בחוסר שקט הייתי מרימה אותו ומפשפשת,
כל זה בלי שיתעורר ופעמים רבות אפילו בלי שאני אפקח עיניים...
(נכון שהיתה גם לנו תקופה בה היה נכנס להסטריית פשפוש בלילה, ועברה כשהיה עוד פשפש קטנטן),
לקראת גיל שנתיים וחצי, כשעדין היה מתפשפש בלילה באותה הצורה (לפעמים מעל סיר ולפעמים בכיור המקלחת)
החלטתי לנסות להעיר אותו כשצריך, ושילך ביחד איתי לשרותים.
התוצאה היתה סרוב פשפושים גמור.
קצת לפני הלידה של אחותו שמתי לו חיתול בלילה ("זה כמו של החברים שלי!"),
ועכשיו כבר בן 3, ועדין עם חיתול בלילה!!!
עדין זז בחוסר שקט כשצריך, ולפעמים גם מתעורר בבכי אחרי שעושה, ועדין לא מסכים לקום (ולהתעורר) כשצריך.
ובנוסף כשאני מפשפשת את הקטנה בלילה (פששש פששש פששש...) אז הוא משתף פעולה ועושה בחיתול...
זה גורם לי לחשוב האם יש טעם להמשיך עם הקטנה בפשפושי הלילה?
האם זה ככה עם כל הילדים או שרק עם הבכור שלי? כי אם זה יהיה כך גם איתה אז אולי פשוט עדיף להיות עם חיתול בלילה ולגמול בבוא היום?
(מה שאין לי מושג איך עושים...)
איך יוצאים מזה?

זה גורם לי לחשוב האם יש טעם להמשיך עם הקטנה בפשפושי הלילה?
האמת שכשאני חושבת על המשפט הזה שוב, (שאולי עולה לי לפעמים אחרי לילות חסרי שינה...)
אז אין לי באמת לבטים לגבי הגורה, זה קשב מדהים ואנחנו נהנות ממנו,
וחוצמזה אין מצב שהיא תסכים ללבוש חיתול!
רק תוהה איך לצאת מזה עם הגדול...

האם יש כאן מישהי עם נסיון של ילד גדול שגדל בלי חיתול בלילה, מתי וכיצד התחיל ללכת לבד לשרותים כשצריך?
שלי בן שנתיים וקצת, בלי חיתולים מגיל חודשיים - לא הולך לבד לשירותים בלילה, אם הוא צריך הוא מבקש שניקח אותו. ומצד שני - כבר חודשים (לא זוכרת כמה, הרבה) שהוא יבש במרבית הלילות. ולכן לדעתי יש טעם להמשיך עם הקטנה בפשפושי הלילה

עכשיו שאלה לאמהות לבנות ללא חיתולים: אחרי שנתיים של פשפושי בן, הצטרפה אלינו מפשפשת (עכשיו בת חודש וקצת) ואני לפתע מאותגרת בהכוונה של זרם הפיפי. במשך היום - בכיור או בחוץ - זה לא עניין, אבל בלילה זה מטריד, כי אנחנו לפעמים מטפטפות על המיטה. מישהי יודעת מה התנוחה האידיאלית לקליעה לקערה? (יש לי תחושה שזה קשור לזווית שבה היא מוחזקת ביחס לגוף שלי, אבל עוד לא עליתי על זה.)

_משחרר בקלות ובקושי מתעורר
נכון שיש כאן קשב מדהים, אבל אני שואלת את עצמי האם זה שווה את זה?_

קודם כל, הקשב לא מדהים

. הוא היה מדהים כשנסענו לניו-זילנד וישנו באכסניה והיה לי חשוב לא להרטיב להם את הסדינים (לא שהיה מצב לזה - הוא עם חיתול), אז התעוררתי בקלות. בבית אני ישנה הרבה יותר חזק לפעמים פשוט לא מתעוררת.

ואני חושבת שיש כאן מצב שצריך לתמרן בין הצרכים - אין טעם בעיני "להרוג את עצמנו" עם התעוררויות. אם את ישנה סימן שהיית זקוקה לזה וזהו זה. לכן אני גם משאירה לו את החיתול, ומפשפשת עם חיתול (גם ביום וגם בלילה) - כך אני הרבה יותר בסבבה ונינוחה וכל הבית מתפקד. (אפרופו אמא רגועה או אמא מפשפשת). אם הייתי מורידה את החיתול הייתי הופכת לפקעת עצבים. ואף אחד לא היה מרוויח מזה.

<תמרוש>

כשהתייעצתי עם האיש אם להוריד לקטן את החיתול בלילה, הוא אמר לי- אם היית רואה איך את גמורה בלילה לא היית שואלת את זה.
טוב, מהיום ננסה עם חיתולי בד, שזה כבר הרבה יותר טוב ונעים.
זה לא הדף, אבל ננצל את העניין.
קניתי לו סיר קטן ואני מנסה לפשפש אותו בו . הוא לא עושה. אולי לא מבין שזה לפשפושים?

_אבל אתמול קרה 5 פעמים, אז החולצה שלה נרטבת.
מה עושים?_
תלוי, תלוי. בקיץ גם נתתי לו להישאר לישון ככה. לא קרה כלום. בפעמים אחרות הורדתי את החולצה הרטובה. או עטפתי בשמיכה חמה של תינוקות, מהחום הפנימי הוא התייבש די מהר.

האם יש כאן מישהי עם נסיון של ילד גדול שגדל בלי חיתול בלילה, מתי וכיצד התחיל ללכת לבד לשרותים כשצריך?
הפסיק לעשות פיפי בלילה בגיל כמה חודשים, הרבה הרבה זמן לפני שדיבר, ובטח לפני שהיה יכול ללכת...
פשוט הלכנו לישון, ורק כשקמנו בבוקר רצה פיפי. לא כמוני, שקמה באמצע הלילה P-:

ואחד הדברים שללא ספק הביאו אותנו למצב הזה כה מהר: מלידה, קמתי לפשפש אותו בלילה. נקודה. כמו שהנקתי בלילה, כמו שנעניתי לכל צורך אחר, בלילה כמו ביום. וגם אם אחותו התעוררה באמצע הלילה והיתה צריכה פיפי (היא היתה אז בת חמש ומשהו) גם אז קמתי לעזור לה (היא פחדה ללכת לשירותים לבד בחושך).
אני לא אומרת שזה מה שכל אחת צריכה לעשות, שיהיה ברור.
אני אומרת: זה מה שנראה לי, זה מה שאני בחרתי, וזה ללא ספק הביא גם תוצאות.
עם זאת, יש תינוקות שמסיבות שונות ימשיכו להצטרך פיפי בלילה גם עם פשפושים עקביים, כך שאין פה הבטחה "תעשי ככה וייצא ככה". זה תינוק, זה בן אדם עם גנטיקה, עם נטיות, עם כל מיני דברים, לא בכל דבר אנחנו יכולים לקבוע.

_לקראת גיל שנתיים וחצי, כשעדין היה מתפשפש בלילה באותה הצורה (לפעמים מעל סיר ולפעמים בכיור המקלחת)
החלטתי לנסות להעיר אותו כשצריך, ושילך ביחד איתי לשרותים._
אוקיי. פה נכנס מה שאני אומרת:
יש לנו משחק עדין עם התינוק, כן לקחת כשהוא ישנוני, לא לקחת ולתת לו לעשות במיטה.
המסקנה שלי היתה: ברוב המקרים, כן לקחת.
יש מסר עקבי שעובר גם בפשפושים ביום: לא עושים מתוך שינה. זו האחריות של ההורים המפשפשים להעביר את המסר הזה בגיל אפס, לדעת שבהתחלה הם לא מתעוררים עד הסוף כדי לעשות, אבל לעודד במגוון דרכים את הילד כן להתעורר כשהוא צריך, ולעשות ולחזור לישון. זה לא קורה בבת אחת, אבל זה אמור להשתפר כל הזמן. אבל אמא ואבא צריכים לעושת משהו בשביל זה! צריכים לשדר, להבהיר, בפעולות שלהם, שזה כך.
להגיע לגיל שנתיים וחצי!!!!!!!!!! ולפשפש ילד ישן, בגיל שכבר מזמן עושים בעמידה - פה ההורים קיבעו משהו לא טוב יותר מדי זמן.
ובגיל שנתיים וחצי להלביש חיתול לילד שגדל מתוך קשב לצרכיו?
לדעתי, גם זו טעות.
וכל יום שעובר והוא בחיתול, המצב יחמיר.
העצה שלי:
קודם כל להגיד שהוא ילד גדול. אם יש תינוקת שעושה בסיר, אז הוא גדול ואין יותר חיתולים בלילה (למצוא איזה תאריך עם תירוץ).
איפה הוא ישן? האם במיטה משלו? האם אפשר לכסות היטב את המזרון בשעוונית וכו', בצורה כזאת שבסך הכל יהיה צורך להחליף סדין ואולי שמיכה?
ואז - לתת לו לעשות פיפי בפיג'מה, במיטה.
כשיתעורר וירצה להחליף, אפשר לקחת אותו לשירותים, אולי נשאר עוד פיפי, ולהחליף. רק אם הוא רוצה. לא ללחוץ ולא לשכנע. אם יעשה שוב, אז יעשה שוב. הוא חייב לעבור את זה ולהישאר עם זה עד שהוא בעצמו מחליט שזה לא נעים לו ושהוא מבקש עזרה.

על הסדין אפשר לשים מגבת, את הפיג'מה אפשר פשוט לפשוט, בלי להחליף. לעשות את המינימום בלילה. לא חייב שיהיה לו נורא נוח. לא כעונש - ממש לא! לא לכעוס, לא להעניש, לא לעשות לו דווקא. להגיד, "לא נורא, מחר תעשה בשירותים". כן, כן, "מחר" יכול להיות בעוד חודש, אבל אתם תחזרו על המנטרה "לא נורא, מחר בשירותים", כי הרי ברור שהילד לא יעשה פיפי במיטה עד הצבא. ברור שזה עוד מעט יעבור. תרגישו את ה"ברור" הזה וזה יעבור אליו.
פשוט, לילה, כולם רוצים לחזור לישון, עייפים, לא רואים ממטר, זה לא הזמן. עושים את המינימום ההכרחי, השאר יחכה לבוקר.

לא יודעת כמה לילות זה ייקח, אבל ככה זה יבוא ממנו.
הוא יתחיל להרגיש. הוא יתחיל לשים לב בזמן. הוא יתחיל לבקש עזרה. לא אתם. לא אתם מרגישים סימנים ובאים לנסות לשכנע אותו להתפשפש והוא מסרב או עושה בחיתול.

תקציר:

תורידו חיתול ותמגנו את המיטה היטב. אם זו המיטה המשפחתית, אז תשימו הרבה הגנות... אם שלו, זה יותר קל למגן.
תתנו לו לעשות במיטה, כל לילה כל לילה. לא להתייאש. יכול לקחת כמה שבועות, אבל כל יום שהוא עם חיתול הבעיה תחמיר ותימשך להרבה שנים.
תעזרו לו רק כשהוא מבקש. אם הוא עושה ונרדם, בסדר. לא להתערב. לחכות בסבלנות אין קץ שהבקשה תבוא ממנו. שזה יפריע לו. שהוא יתעורר וגם יבקש מכם עזרה.
לעזור בנעימות, אך במינימום. לסלק או לכסות רטוב, זהו. לנשק, להגיד, "לא נורא, מחר תעשה בשירותים". ולישון.
לא ללחוץ. לא לדבר על זה במשך היום. אם הוא מזכיר את זה, רק לעודד שבקרוב גם הוא יקום לעשות כמו אמא ואבא.
סבלנות סבלנות סבלנות. והרבה הרבה אהבה לילד.

קשה לו עכשיו, הרגלתם אותו שזה העסק שלכם, הצרכים שלו בלילה, והוא נכנס למין מאבק כוחות שבו אתם לוחצים והוא "לא רוצה".
אין דרך טובה אחרת מאשר להרפות.
להרפות לגמרי.

ועדין לא מסכים לקום (ולהתעורר) כשצריך
אומר שאתם באים, ואתם לוחצים, ואתם משכנעים. תעזבו. לגמרי לגמרי. זה לטובת הילד. הוא ילמד להתעורר אם אתם תפסיקו.
וזה ייקח זמן. תנו לעצמכם את הזמן הזה.
אם הוא מתעורר בבכי, לבוא ללטף. לא לעשות כלום. ללטף, לנשק. אם הוא ירצה שתטפלו ברטוב - הוא יגיד. אם הוא לא יגיד, אתם לא נוגעים! לא עוזבים אותו, מלטפים, עושים מה שצריך לעזור לו בבכי ובהרדמות מחדש, אבל להשאיר אותו רטוב אלא אם כן הוא מבקש במפורש להחליף. "חמוד שלי, בטח שנעזור לך". אבל לא אתם מציעים. לא להכניס לו מלים לפה, לא להציע, לא לשכנע. פשוט להיות איתו באהבה, ולעשות מה שהוא מבקש, אם הוא מבקש.
ומה עושים עם הקטנה?

עצה אחת: להגיד לה פששש פשש לתוך האוזן. שהוא לא ישמע. עדיף לקום ולקחת אותה לכיור או לאמבטיה בלילה, לא מתוך שינה בחדר השינה, מה שמביא אותי לעצה השנייה:
לא לעשות אותן טעויות. איתה - לקום. שלאט לאט היא תתרגל שמתעוררים לעשות את הצרכים, לא עושים מתוך שינה. שוב, זה לא קורה בבת אחת, לא להכריח, לא להציק. צריך לגלות את האיזון בין עדינות לבין הדרכה.

בהצלחה, ואשמח לשמוע מה קורה.

הדיון בפשפושים עם אבא הועבר לעמוד בלי חיתולים עם אבא

אנחנו כרגע עברנו לר"פ בלילה, והוא בוכהפעמיים שלוש בלילה כי רטוב לו, אז אני מחליפה והוא ממשיך לישון (כל העניין מתוך שינה), ובבוקר אני מורידה לו וחוזרים לישון, אבל הוא עושה במיטה/ עלי תוך כדי הנקה (פעם ראשונה היום), פתאום אני שומעת אותו עם קול קטן כזה של: 'אני מתאמץ עכשיו לעשות מלא פיפי' ומתעוררת למיטה רטובה.
בבוקר אני אפופה ברמות קשות, בקושי פותחת עיניים. אז גם כשאני מצליחה לפשפש זה יוצא על הרגל שלי/ הרצפה (-:
השאלה שלי היא אם באיזשהו שלב עקב השימוש בר"פ או בכלל בלי יש צפי להפסקת הרטבה בלילה, שאז למעשה יש טעם לסבל שלי ושלו.

מעדכנת: נצפה שינוי משמעותי תוך כמה לילות. היום בבוקר התעורר עם ממש כמה טיפות פיפי בחיתול, ופישפשנו בבוקר כל 10 דקות מתוך שינה... אבל מה שהכה בי פתאום, זו ההבנה שעד עכשיו הוא ראה במיטה מקום לגיטימי לפשפש בו, ז"א מרגע שהוא נכנס למיטה למעשה לא מפשפשים אותו, אז הוא רגיל לפשפש במיטה. ואיך אני יודעת? כשהיינו יושבים במיטה סתם ככה הוא לא היה מבקש ופשוט היה עושה.
הם לומדים כל כך מהר, הקטנטנים האלה (-: