בלוג קטני בלי חיתולים

[יעל*]

תודה.(-:

[יעל*]

פתאום חזרה לטירונות - שלושה ימים של פיפי כל 10-20 דקות, לפעמים ללא התרעה. מקווה שהוא לא מבשל עוד מחלה, נדמה לי שזה קשור ישירות ל5 שיניים שמאימות להבקיע. מוזר לנו.
בזמן שהוא היה חולה ושלשל, שמנו לו טיטול ליום וחצי. הוא משך אותו מעליו וקיטר איתו. בסוף העדפתי לכבס 10 זוגות מכנסיים ולהשאיר אותו בלי טיטול.
שמחה לדווח על שתי תינוקות שגדלות חלקית בלי חיתולים בזכותינו!

[איילת*]

רק רציתי לומר כל הכבוד לכן, האמהות שמשקיעות ממרצן כדי שלתינוק יהיה הכי נוח ושיוכל להתפנות בכבוד!

[יעל*]

איילת - תודה.
עדכון מוזר ומעניין, חומר למחשבה - התחלנו גמילת לילה עקב חולשה כללית של אמא וכמיהה עזה לישון שינות יותר ארוכות.
מרגע שהוא הפסיק לינוק בלילה, הוא גם הפסיק להשתין בלילה. (3 לילות עד כה). הוא נרדם ביניקה ארוכה, וציפיתי שהפיפי הראשון - אחרי שתיים - שלוש שעות, ישאר, קשור ליניקה הראשונה. אבל לא. הוא אמנם ממשיך להתעורר (הרבה מאד מאד בלילה השני אבל הולך ומתמעט), למד לא לבקש ציצי (אחרי לילה אחד עצוב מאד) ולא עושה פיפי בכלל! עד 6 בבוקר, אחרי היניקה של הבוקר. וזה אחרי לילות של שניים עד חמישה פיפי בלילה. כנראה, שהאקט של היניקה מעורר את הגוף מספיק כדי לסמן חילוף חומרים ופיפי. כנראה שההתעוררות לא קשורה. כנראה שהפיפי לא קשור ישירות לזה שהוא ינק קודם אלא לזה שהוא יונק עכשיו. ניסיתי להציע לו לעשות והוא התעצבן עלי. שם ראש על הכתף שלי ונרדם שוב. נכון מתמיה???

[יעל*]

בלילה הקודם שוב עשה 2 פיפי בלי לינוק ובלי לשתות. שוב הלכה לה תיאוריה...

[מיכל_אופנהיים*]

מצטרפת למצעד הפיפי קקי,כיף לקרוא את כל הפירוטים האינסופיים ולקלות שאני לא היחידה שמשתינה ומחרבנת את הבת שלה מהיום הראשון להיולדה איזה תכנות אנושי מדהים וכמה קשה להבין שלא כל התינוקות מקבלים את ההקשבה הזאת;האם יכול להיות צד שני עם הסבר חיובי לטובת התינוק?

[מיכל_אופנהיים*]

זאת היתה שאלה רטורית ומרוב התרגשות לחצתי על"הוסף לדף"+השתנתי את הקטנה

[יעל*]

הפסיק לבקש לעשות. אם אני לוקחת אותו כל בערך חצי שעה אין בעיה, הוא משתף פעולה. אם לא , הוא עושה וקורא לי, אומר מה-מה שזה המילה למים.

[יעל*]

התחיל לבקש לעשות במילים!!!!!!! אומר לי מה-מה עם התנגנות של שאלה. לקח לי כמה ימים עד שנפל האסימון והבנתי שהוא לא מבקש מים אלא פיפי!!! הוא בן שנה וחודשיים ורק מתחיל לדבר (אומר המון אבל הכל נשמע אותו הדבר...). נראה לי שכל פעם שהוא לומד דרך חדשה לבקש ולתקשר יש כמה ימים של פספוסים שלי ושלו. הוא משתנה ואז אני צריכה ללמוד אותו.

[תבשיל_קדרה*]

איזה יופי!
(הזכרת לי לכתוב אצלי. מיד. בלוג הקטנה בלי חיתולים)

[יעל*]

היום בן שנה וחצי. יושב לקקי של בוקר על ישבנון קטן וסגול, מרוצה ומאושר ואחרי 20 דקות גם עושה...במשך היום עושה בסיר - עם עזרתי, או שאני לוקחת אותו לכיור או לאסלה. אם יש פספוס פיפי מיד באה ההודעה: אמא, פיפי. לעיתים הוא מודיע לפני. על קקי הוא תמיד מודיע. מבקש לעשות. עדיין לא מסוגל לתפעל הורדת מכנסיים לבד למרות שלהעמד ולשבת על הסיר הוא כבר די מצליח.

[דנה_יחזקאלי*]

הי יעל
איבדתי את הטלפון שלך (יותר נכון, ישי אכל את הדף הזה ביומן...) ורציתי לבדוק האם את עדיין עורכת את המפגשים אצלך, ואם כן - האם אפשר לתלות מודעה על קורס חינוך ביתי שמתחיל בקרוב אצלי בבית.
אם אין לך הטלפון שלי, את יכולה לשלוח לי "מייל"[email protected]

[יעל*]

או שזה סימנים לא מודעים שאני קולטת? כשגמלתי את האפרוח מציצי, (בגיל שנה ו - 7 ) היו 3 שבועות של חוסר שיתוף פעולה כמעט מוחלט בכל הנוגע לתקשורת. הוא היה עושה בלי בעיה ומשתף פעולה אם הייתי לוקחת אותו באופן יזום ועושה באותה השלווה במכנסיים ומדיע לי על כך. גיליתי שלא היתה פעם אחת שהייתי מופתעת מהפיפי. תמיד תמיד אני יודעת כשהוא צריך ואין לי מושג לפי מה. הוא בן שנה ועשרה חודשים עכשיו ויש משהו מוזר בלדעת כך מתי מישהו אחר צריך פיפי. בכל מקרה נכון להיום - הוא מבקש לעשות וכמעט ואין פספוסים (אני אומרת את זה בשקט שלא ישמעו). אני נתקלת הרבה בתגובות של - מה הוא כבר נגמל, בגיל כ"כ צעיר? ולי, שמתכוננת ללידה קרובה ותינוקת חדשה, הוא נראה גדול כ"כ והרעיון שלשים לו טיטול נראה לחלוטין מופרך. מוזר, משונה. ילד - גדול - שהולך ומדבר ומבין ומבקש...הוא כבר יותר משנה בלי חיתולים בכלל.
ציטוט מלפני חודש מהדף הגדול.

[יעל*]

עוד חודש בן שנתיים ונכון להיום כבר שבועיים שהוא עושה לבד. רץ החוצה או לסיר, מוריד מכנסיים, מפשיל את החולצה ועושה פיפי. היום גם קקי - הצליח להתיישב לבד על הסיר בלי להחליק... לפעמים הוא לא אומר כלום. אם אני שואלת אם הוא עשה פיפי הוא אומר לי - הינה - במין השתאות כזו. ולפעמים הוא בא לספר - מה הוא עשה ואיפה. אומר לעצמו יופי (כמו שאני אומרת לו אחרי שהוא עושה), מודיע אם זה פיפי גדול או קטן. אחרי הקקי הוא קם וקורא לי - אמא, טוסיק. התחיל לפשפש אותנו - שואל אותי אם זהו? ואומר לי - יופי אמא, אחרי שאני עושה פיפי. נעמד ליד אבא, שואל אותו אם הוא עושה פיפי. שואל אותו אם זהו - כל שניה. אבא נבוך... הוא כזה חמוד!!! (שניהם).

[איילת_מניו_זילנד*]

שלום יעל אני גרה בניו זילנד גאיה נולדה כאן לפני כמעט שלוש שנים עכשיו אני בתחילת ההריון השני עם גאיה השתמשנו בחיתולים חד פעמיים ורק עכשיו היא התחילה בלי חיתולים חוץ מבלילה אבל גם במשך היום היא מפספסת הרבה אבל זה כבר הרבה יותר טוב היא דווקא הראתה סימנים של היתענינות בסיר ובשרותים כבר לפני יותר משנה אבל בדיעבד הבנו שזה רק היה משחק לפני שלושה שבועות החלטנו שהדבר הכי טוב זה פשוט להוריד לה לגמרי את החיתול או ליתר דיוק היא היתה הולכת עם פול אף חיתול תחתונים וזה היה טוב לעט לעט היא למדה לקחת את הסיר להוריד את המכנסיים ובגן יש להם שירותים קטנים וחמודים והיא הולכת ביחד עם החברות שלה וזה מעודד אותה.
את הקקי היא לא הסכימה לעשות לא בשרותים ולא בסיר והיא היתה עושה בתחתונים ואז הייתי צריכה להיתאמץ לא להראות יאוש עד שפעם אחת זה יצא בסיר ביחד עם הפיפי בהתחלה היא נבהלה אבל עשינו לה חגיגה ונפחנו בלונים כשהיא עוד יושבת על הסיר פתאום עלה לה על הפנים מבט של גאווה וחיוך מאוזן לאוזן מאז קקי רק בשרותים או בסיר
חוץ מבלילה אז עדיין יש חיתול אמרו לי שאם היא כמה עם חיתולים יבשים אפשר להתחיל לשלוח אותה לישון בלי אבל היא קמה בבקר עם חיתול מלא והבית שלנו בנוי ככה שהיא לא תלך לשירותים בלילה ניסינו לשם לה סיר ליד המיטה אבל זה לא הולך...
וכאן הגעתי אליך כי התחלתי לחפש אופציות אחרות באינטרנט קודם כל ראיתי בטלויזיה תכנית על קבוצה של אימהות שלא שמו חיתול על התינוק מההתחלה וזה עיניין אותי חוץ מזה אם אני אחליט כן חיתול אני רוצה לשקול להיות יותר ידידותית לסביבה ולחפש אופציות לחיתולים מבד
אז מה אני מחפשת?
חיזוקים ממשהו שעשה את זה? עצה ? לא יודעת אני מסוקרנת ואשמח להשאר איתך בקשר אולי פשוט רציתי להגיד כל הכבוד!

[יעל*]

הי איילת. תודה על החיזוק. את מוזמנת לכתוב לי מייל ל yael guy@zahav.net.il
ונמשיך את ההתכתבות משם. אין לי תובנות בכלל בכל הקשור לגמילה בגיל של גאיה, חוץ מזה שאני שומעת מהרבה אמהות שפיפי הולך יחסית מהר וקקי הם עושים בעמידה (כנראה בחיתול יותר נוח להם ככה) וגם מבקשים חיתול. וגם - לא חשבתי על זה אף פעם, אבל ילד שגדל בחיתולים כמעט ולא רואה קקי, כך שבפעמים הראשונות זה אכן יכול להפחיד.
באיזה שלב את בהריון? מקווה שיעבור לך בקלות ובשלום.

[תבשיל_קדרה*]

איילת, יש דף שעוסק ב-גמילה מחיתולים.

[איילת_מניו_זילנד*]

תודה על התשובה
אני יודעת שעם גאיה אני כבר צריכה להמשיך בגמילה"הרגילה" ויש לי סבלנות היא בדרך הנכונה עכשיו אני חושבת
אבל אני בתחילת ההריון השני עכשיו והאמת היא שלא ההייתי רוצה לעבור את תהליך הגמילה כמו עם גאיה
ואני מחפשת אלטרנטיבה ומה שאת כותבת נשמע מדהים השאלה אם עדיף לא להציג בפניהם חיתולים בכלל מהרגע הראשון (בתכנית הטלויזיה שראיתי היו אמהות שלא השתמשו אפילו בחיתול אחד קשה להאמין לא?

[תבשיל_קדרה*]

אוי, פספסתי שתא חושבת גם קדימה.
אם כן,
קראי את הדף הארוך לגדל ילדים בלי חיתולים, ואת הדפים שעוסקים ב-חיתולים רב פעמיים.

[יעל*]

רוצה לספר שיש לי יונקת חדשה. בלי חיתולים מהתחלה וזה מדהים מחדש! היא מודיעה, מבינה, משתפת פעולה. בת שבוע כולה! עם הגדול התחלתי בגיל חודשיים וחצי. איתה הכל הרבה יותר קל. התקשורת יותר עשירה ואני מבינה אותה יותר בקלות. (מובן שיש המון פספוסים, למי ששואלת, אבל זו לא הנקודה).
ו - יש לה טוסיק הכי חמוד בעולם...

[יעל*]

למרות שהקטנה היא "סיבוב שני" בבלי חיתולים, אני עדיין ומחדש מתרגשת מכל הענין ומכל רגע. היא היום בת שלושה שבועות ומסמנת פיפי בצורה כ"כ ברורה. ההתנהלות איתה נינוחה ונעימה ואני מרגישה שאני יודעת להענות לה בדיוק כמו שהיא מבקשת.
קקי - אין לי מושג מתי הוא מגיע. היא עושה כמות גדולה, בפעם אחת ביום, ותמיד כשהיא רגועה מאד וכנראה מרוכזת בתחושה ובהרפיה. אז זה יוצא בחיתול בד. פיפי לעומת זאת - יש שעות רבות ללא פספוסים. וכשיש פספוסים אני לא מתרשמת כי ממילא אני לא מצפה לכלום בגיל כזה. ובכל זאת זה מדהים שהיא לחלוטין מבינה מה אני רוצה ממנה. אני צריכה להפסיק להגיד "בגיל כזה" כי זה ברור לי שהיא מאד ברורה במה שהיא רוצה וצריכה. אם בשינוי תנוחה, אם בהחלפה צד (ציצי), ואם בעשיית צרכים. בגיל כזה היא אישיות שלמה ומגובשת...
וה"גדול", בן שנתיים, מקבל זאת כמובן מאליו. התחלתי מרגע שחזרתי איתה הביתה בגיל יום. הכל יותר נינוח מאשר עם הגדול. כאילו זה הפך לי לטבע שני.
מחר אוכל להגיד לכם אם משהו בכלל אפשרי עם הארי פוטר השישי <מחכה...>

[יעל*]

סיבוב שני בלי חיתולים. הרבה יותר קל. לא מוצאת צורך לדווח למרות שזה מרגש באותה המידה.
התחלנו מגיל יום. היא מתקשרת מדהים.

[תבשיל_קדרה*]

כיף ככה
הנה סיבה לעשות עוד ילד...

[עננה*]

מזל טוב

[אמא_לביאה*]

הי יעל
ומזל טוב...
נכנסתי לדף דרך מה חדש ונזכרתי בהתחלה של בלי חיתולים עם הקטנה שלי - או בעצם בקשיים ובשאלות .
למה נזכרתי? - כי מאוד עזרת לי אז.
היא עכשיו בת שנה ותשע וכבר חודשים הולכת לשרותים / לסיר לפי בחירתה. ולפעמים (בעיקר כשאבא בבית) גם עושה פיפי על הריצפה....
אני כל כך קרובה ללידה ועל העניין הזה אפילו לא חשבתי - כל כך טבעי זה נראה לי לסיבוב השני.
בהצלחה בדרך.

[יעל*]

התחמם לי ה|L|

[שמש_בבטן*]

דניאלה (איזה שם יפה...) - אולי תשימי לה ולדה גם כשהיא בלי חיתולים? לבדוק אם זה מגן?
דניאלה שלי בת שנה וחודשיים. בלי חיתולים מהיום הראשון ונכון להיום היא מחוץ לבית עם ר"פ ובבית בלי בכלל. החודשים הראשונים היו מדהימים - סימונים ברורים, תקשורת רגועה ומלאה. וכשגדלנו והתחלנו להתנייד בעולם...
בניגוד לגדול שמגיל 9 חוד' היה ללא חיתולים בכלל ועם פספוסים מעטים מחוץ לבית, הקטנה שלי היא סיפור אחר. היא מבינה בדיוק מה אנחנו רוצים ופשוט בוחרת מתי לשתף פעולה ומתי לא. שוב, בניגוד לגדול, היא לא משתפת פעולה כשאני מציעה לה לעשות - למשל לפני שנכנסים לאוטו. יוצא שאם היא ממש צריכה היא עושה ואם לא אז צריך לנחש מתי היא כן תהיה מוכנה לעשות.
האופי שלה ברור מהתחלה - דעתנית, עצמאית, עקשנית (ומתוקה להפליא).
אני נעה בין תסכול על חוסר שיתוף הפעולה של הילדה (איזה ילדה, עוד לגמרי תינוקת), לבין השתאות אל מול הישות העצמאית והמוגדרת המיניאטורית שמולי. האיש אומר שאין מה לוותר או להפסיק (למרות שיש ימים של פיפי על הרצפה ללא פשפוש אחד מוצלח, הרבה פשפוש י סרק עם הרבה התנגדות - אני עוזבת את העניין ומניחה לה..). כשהיא תחליט שמתאים לה להיענות להצעה שלנו היא תשתף פעולה וכך קורה. יום כן - חמישה ימים לא. בפירוש יודעת מה היא עושה. כ"כ שונה משיתוף הפעולה המוחלט של בכורי - הילד הכי צייתן בעולם. היא כזו קטנה ויודעת לדרוש שלא נוריד לה את חיתול הבד או שכן נוריד לה כשפתאום כן בא לה. לא מוכנה עם אמא, רק עם אבא. אני שוב בתהליך של למידה - עד כמה אפשר להתרחב כאמא ולפנות מקום לישות שלמה לדור בתוכי?
חלפו בי מחשבות ש"נכשלתי". שאני לא מצליחה להגיע לשוויון הנפש שהיה לי עם הגדול ולכן אני בונה בה התנגדות. שהציפיות שלי גבוהות מדי ושאני תלויה בשיתוף הפעולה שלה לאישרור הפנימי שלי שלהגדרת התקשורת בינינו. אבל נראה לי שהכל יותר פשוט מזה. היא בוחרת וזכותה. ככל שהיא גדלה, והשינוי מתבטא בטווחים של ימים, דברים נעשים יותר ברורים. פחות דרמאטיים.
ההבדל בין השניים כ"כ חזק. אני מזכירה לעצמי לא להשוות ביניהם. כ"כ מובן מאליו.
האם יש משהו שהייתי יכולה לעשות על מנת לבנות שיתוף עולה יותר פורה מצידה? אני לא יודעת ואולי זה לא באמת כ"כ חשוב לי. חשובה לי המודעות שלה לצרכים שלה. חשוב לי חופש התנועה שלה וזה שהיא בלי חיתולים רוב שעות היום. חשוב לי שהיא יודעת שאני שומעת ורואה ומקשיבה ומאפשרת (בימים שאני לא מרוטת עצבים מחוסר שינה ומאמהות יתר).
נו שויין. פרקתי. תודה ולילה טוב.