האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
יש חלומות קרובים
ויש קצת יותר רחוקים
בכל מקרה זה לא יכול להיות רחוק מדי
כי אין לי כל כך הרבה זמן להגשמות
רק עשרים שלושים שנה במקרה שאני באמת חסונה ואאריך לחיות עד נגיד ,
גיל 90
בעולם האמיתי בגילי כבר נחים על זרי הדפנה ....
אבל מה לעשות,
אני מאחרת להתבגר מאז ומתמיד,
ואף פעם לא הצלחתי להשתייך לנורמה, לטוב ולרע
או נכון יותר מעבר לטוב ולרע שבכך,
זה זה
וזה זז ומתפתח בדרכו
עוד אחזור לפרט
פשוט מאוחר ומחר יום מלא, לשמחתי
טוב
אז שוב התמקדות ליצירת מציאות
אני יודעת מה אני רוצה
יודעת איך אני רוצה שלו'ז השבועי שלי יראה
ואיך אני מבקשת לחלק את האנרגיה בין שני עיסוקים
כרגע מה שדוחף אותי מבפנים זה הערכות ליצירת קבוצת תינוקות חדשה ,
הזמנה למשפחות הנכונות לי ,
משום מה הבטן נכנסת לכיווץ שוב
לא נעים לי שכך
אבל אולי יש לזה משהו לומר לי
לא רק הבטן גם סביב קנה הנשימה
מין תחושת פחד להיות שרויה באפלה של הלא ידוע שוב....
לנשום ,עשב, לנשום
להרגיל את העיניים לאפלולית הזו
להרגע
ואז לראות בעיני רוחי את המוזמנים מגיעים
ואת האהבה גואה בי
מתחת לשיעול שהתעורר לו
ומנקה לחלוטין את דרכי הנשימה, ופורצת ועוטפת את המתוקים
שיבחרו לבסוף בעצמם להענות , וירצו להיות אלה עם אלה ואיתי
כי טוב
לי נעים להשאר בטוב הזה עוד ועוד
שבת טובה ורכה גם לכם
עשב
קראתי אותך ונהניתי.חשבתי על משהו- הייתי שמחה ללמוד ממך, אם היה נוצר חיבור טוב פנים אל פנים.
אמא לבן ראשון רוצה לפגוש תינוקות ונשים שיודעות לטפל בהם 'נכון'. לא יודעת כרגע איך מסדרים לימוד כזה.
הייתי שמחה לו יכולתי 'לעבוד+ללמוד' במינימישפחתונצ'יק תוך השתלבות מתאימה באינטראקציות שקורות בו
וזאת כשאחד הילדים הוא הבן שלי
בכלל גם אנחנו עכשיו בחיפוש דירה, כשראיתי את המודעה שפרסמת כשחיפשת בית עם חצר במרכז
הרגשתי שאנחנו באותה סירה. שמחתי לקרוא שאת נשארת בבית . - אנחנו עדיין מחפשים
אולי כשאני באזור אוכל לבוא לבקרך?
<מיה נותנת למחשבות ולחלומות לנצנץ, אולי ידחקו הצידה את הצורך לפתור בעיות, אולי ימציאו מעצמם פיתרונות>
מיה
קודם כל אפשר להפגש,
בן כמה בנך?
וגם אם תרצי לפתוח שאלות אז אולי תגידי לי ואקפוץ לדף בית שלך או לדף ציוחד לכך
או כמובן אפשר באימייל או טלפון שמפורטים אצלי בדפבית
תבחרי
יום עייף קצת, לא פעלתי לא הרבה
וזה ניכר במצב רוח
צריכה להזכיר לעצמי שהמסלולים בחיים הם לא איזה גרף לינארי ושיש התפתלויות ועיקולים בדרך לפעמים
קצת עצב , אולי כי המטלות שלי רבות ולא בשלתי להתיעל ולתכננן אנרגיות
וזה יכול להשתנות,
מקווה שעד הבוקר זה ישתנה ותהיה לי שינה טוענת שמחה
צהובון נחמד כותב לי
שבעים פנים לתורה
איזה חכם
משהו בהתארגנות שלי לא טוב דיו
אני במצב רוח טוב ואופטימי
עושה הרבה לקידום ענייני אם זה בתוך הלו"ז הזורם
לא עושה דבר מיוחד מעבר לכך לאחרונה
למרות שהולכת פעם בשבוע לקורס שמאד מחבר אותי
עדיין ביוםיום אני לא מרוצה
צריכה אולי איזה ליווי כאן
אולי זיהוי של הקול הזה שמארגן
שמניע אותי לעשות ממש בפועל
מישהו????????..
הצילו אותי מעצלותי ומהנוחות הזו בלהתמכר למוכר
ולתת לעוד יום ועוד יום לעבור ללא יזמות
כן שם הבעיה כרגע היא
חוסר יזמות
מה עושים?
_כן שם הבעיה כרגע היא
חוסר יזמות
מה עושים?_
אולי בתור התחלה להסכים לאי-היוזמה במקום להתנגד לה כל כך?
לפעמים הסכמה כזאת אמנם יכולה להלחיץ, ולפעמים דווקא מאוד מאוד להקל.
אני יודעת שלא תכעסי עלי שאני אתן לך הפניות. יש קטע שלי שעולה בדעתי, שאולי יתן לך פוש להתעורר. את יכולה לחפש בדף הבית שלי את הקטע "50 דברים שאת יכולה לעשות כדי לקדם את העסק שלך". זה לא שה - 50 דברים שלי הם ה - 50 דברים שלך, אבל אני חושבת שזה יעודד אותך לעשות משהו אקטיבי. זה פחות או יותר אותו נושא שדיברתי עליו בסרטון הראשון. אולי תציצי בו שוב. אני לא רוצה לתת לך בכפית את מה שאני מציעה לך לעשות. תנסי כך (אם את רוצה), ואז לא תהיה לך מספיק השראה, נמשיך משם.
_הצילו אותי מעצלותי ומהנוחות הזו בלהתמכר למוכר
ולתת לעוד יום ועוד יום לעבור ללא יזמות_
וגם - להרפות מעצמך. להניח לעצמך.
הכל בסדר.
מה גם שאי אפשר בכוח. לרוב זה פשוט לא עובד אם מפעילים שרירים.
אם היזמות לא מופיעה כרגע כנראה שיש לה סיבה.
התנגדות כזאת לעצמך עלולה רק להבריח אותה עוד יותר.
אם אכן נכון לה לבוא לידי ביטוי כרגע יש לה סיכוי טוב יותר לעלות מתוך ההרפיה. ובעיקר - מתוך מבט מחוייך שלך כלפי עצמך, מבט רך ומקבל.
לכל הקוראות אותי כאן וגם הקוראים
המחשב שלי החליט לא לאפשר לי תקשורת אינטרנטית
אולי זה סימן שהגיע הזמן להפסקה קלה
בכל אופן כל מי שמעוניין ליצור קשר מוזמן להתקשר בטלפון
03-5289717
היי שעועית,
לא ידעתי שאת מקוראי האתר,
איך איתמרוש?
ואיך זיהית אותי?D-:
איזה עולם מוזר,
אתה טורח על יחסים קורקטיים עם השכנים (-:, ובינינו אתה לא חושף הכל....
ופתאום הבת של השכנה קראה לי את הקישקעס בבלוג הזה
כפר גלובלי קטן וחושפני העולם האינטרנטיD-:
וואלה יודעים עלי הכל עכשיו.......
נו טוב אני לפחות לא כזו גרועה מה..?
שלום שלום,
איתמרוש מדהים. מתגעגע להתפלשות בשבילי הגינה עם החבר'ה שלך...
אמש נפל לי האסימון, אז חשבתי לעצמי שעדיף להחשף בפניך, מאשר לקרוא אותך בהחבא.
מקווה שזו היתה ההחלטה הנכונה. כנראה שבקרוב יהיה דפבית, ואז החשיפה תהיה הדדית.
בכל אופן, לא נוהגת לחלוק עם השכנה שלך את הרגלי הגלישה שלי (גם ככה היא חושבת שאני קצת מסובבת...)
הבנתי משהו חשוב לאחרונה
הבנתי אולי משהו שכבר הבנתי בעבר אבל ממצבי עומס זה כנראה מיטשטש
הבנתי שלא חשובה כל כך הבחירה אלא רוח הבחירה
ושחשוב להגיע לפעולה ממקום נקי מעומס
שזה אומר ממש לפעול ככה
למשל אם אני מחליטה להתקשר למישהו
אז לעצור רגע לעצום עיניים ולומר לעצמי
כשאני חושבת להתקשר ל X אני מרגישה.........................
ולבדוק אם הרגש הזה נקי מעומס , מואר, נעים
אם לא לטפל ברגש קודם על ידי DMT או כל טיפול אחר שיפריד את הפעולה מהעומס
ורק אחר כך לפעול
התוצאה מוכיחה שזה הבדל תהומי, משמעותי
זה יוצר מציאות
עכשיו הקטנים שאיתי בני שנתיים + וכולם מסתובבים ערומי תוסיק לפחות , לרוב ערומים בכלל
מכיוון שמאז ומתמיד כל החלפה היתה כרוכה בשטיפה ולא בניגוב עם מגבון ,ואחכך
בנשיקה על הטוסיק החמודוסיק
עכשיו,כאשר יש צורך לשטוף, מה שקורה פחות ופחות, כי כולם גומלים את עצמם, אז אני ממש שמחה שיש עדיין הזדמנויות לשטוף ולנשק טוסיקים וגם להקפיץ לשמיים בתוך המגבת
הם אוהבים לרוץ לישבנון או לסיר, והם בכל זאת אחרים אחד מהשני,
אחת התחילה את התקופה הזו כבר באפריל בבית(דווקא הקטנה שבהם אבל יש שם גישה של בלי,) והיא שותה לפחות שני בקבוקים של מים בבקר אצלי ולפעמים שלושה, מצהירה בהנאה שהיא לבד יכולה, מתפשטת לבד,וממלאת סירים בזרמים אדירים וקולניים(-: לקקי היא מבקשת חיתול לצערי(בגלל בזיהום הסביבתי)
שניה אומרת שצריכה , יושבת ומיד קמה , פוחדת לשחרר אבל לומדת להנות מזה
ולא עושה קקי בכלל אם מורידים לה חיתול,אבל מאד רוצה ומנסה, התחלתי לעשות איתה( וגם איתו) תרגילי פאולה על הישבנון וזה עוזר,
והשלישי בהתחלה חרד ממערומיו אז קודם כל התפשטנו הרבה ללא קשר לפיפיקקי
וככה נוצרה הזדמנות לחקור את האברים המדוברים, וכעת הם חוקרים ביחד
הבנות מנסות לפשתן בעמידה כמוהו D-:
והוא מחרבן ומשתין בסיר או בישבנון ורץ לסלון בגאוה אדירה ושמח לעידוד , לפעמים אני "שוכחת"לעודד , בכוונה, בכדי שיעודד את עצמו מבפנים
וכולם אומרים לעצמם מילות פירגון כשאני לא.
,אני דווקא חווה קצת חרדת פיפיקקי אצל ההורים , וזה לא באשמת אף אחד כמובן, (כולם גדלו בדור או שניים לאחור וכל זה בהתפתחות עכשיו)
בעיני זה קשור בכלל לחרדה מלכלוך ובכלל ממגע עם חלקים בעולם שנחשבים ללא נעימים(חול, בוץ,אוכל , ממרחים, ומרקמים שונים בעיקר רוטטים או דמויי נזלת, או כל מיני איכסה)לפעמים בא לי לעשות סדנת חומרים להורים בכדי לשחרר רתיעה ותחושות עומס סביב חמרים שמזכירים פיפיקקי
אגב גם את האפים אני בדרך כלל מקנחת עם היד ושותפת אני משתמשת גם בניר טואלט (מהסוג הממוחזר שמצאתי שהוא הכי פחות שורט,) אף פעם כמעט לא במגבונים מסיבות רבות וטובות,ולגינה אני לוקחת מגבת מטבח ובקבוק עם מים לשטיפה. גם בחורף.
_איזה כייף
יש הרבה פיפי וקקי באתר לאחרונה
באמת התחלתי לתהות לאן זה נעלם עד עתה,
היתה הפסקה ארוכה מהנושא הזה
טוב אז מה יש לי לתרום?
קודם כל את ההבנה המקצועית שלי לגבי הפתחים בגוף
דרכם נכנס העולם פנימה ודרכם אנו תורמים את חלקנו לעולם
יש פתחים שיודעים רק "לתת" הפתח של השתן וזה של הצואה
ספינקטר קדמי וספינקטר אחורי
ויש פתחים שיודעים לקלוט, לקבל , להכניס,וגם חלקם להוציא(מאור עיניים , חרי אף, פליטות פה וכמובן מילים וקול, בכלל הפה מוציא גם מוציא)
אלה פתחי החושים עייניים אף פה אזניים
(כמובן שיש גם את העור שהוא האיבר הגדול ביותר ובעצם מלא המון המון פתחים קטנים לנשימה הזעה וכמובן גם הוא איבר חישה, אבל הוא איננו פתח ו) וכמובן אצל האישה יש פתח נוסף שאינו שריר טבעתי אבל הוא פתח והוא בעל תכונות ותפקידים דומים ואפילו משודרגים(לידה, מין, מחזור)
על הפתחים האלה יש ספינקטרים(שרירים טבעתיים)
כולם עגולים , רובם יודעים להסגר להרפות ולהפתח,
יש כאלה שלא יודעים לנוע הרבה כמו באזניים אבל עדיין נעים,יש כאלה שנפתחים רק כשהגוף רוצה להפריש הפרשות כמו השתן ופי הטבעת,
כולם שערים של הגוף ושל הנפש ושל היחסים עם העולם
ברובד החברתי כולם עמוסי טאבו,
תחשבו על זה,
כמה איסורים ומתח של דורות על דורות,יש סביב הפתחים,כולם,
אפשר לחקור את העולם כולו דרך המשקפיים האלה,
תרבויות שונות שההבדלים ביניהן מובחן על ידי היחס לשערים האלה,
זהו קצה של רעיון ושל מבט בכדי להבין שזה משליך על הכל
ובבדאי על האמירה שהתינוקות/ילדים שלנו אומרים לעולם באמצעותם,
זה בא לידי ביטוי גם בגמילה כמובן,
ולכן כשיש מאבק או שיבוש של הסדר "הטוב" על ידי פיפי וקקי,
בדרך כלל יש שם גם אמירה , שהילד אומר לנו, ולא צריך להיות יותר מהורה קשוב , ששם בצד את העומס שלו סביב ההפרשות, ורואה מה הילד אומר,
וגם יש שם תהליך של הבשלה טבעית ביצירת היחסים עם העולם וזהוי הכלים הגופניים שיש לילדים(וכמובן לנו) ליצירת היחסים האלה והגדרת העולם מול העצמי,
הכל קורה במח דרך המעטפת הזו ודרך הפתחים והקצוות
אברים אלה מעוצבבים על ידי כל סוגי מערכות העצבים שיש בגוף ובהם נוצרת העברה של מסרים מרובד לא מודע למודע ולהיפך,
כתבתי כאן ממש מאמר , לא בכוונה, אבל בבוטום ליין אני רוצה לומר ששיטת פאולה יכולה לתרום להסתכלות והבנה של תהליכי הגמילה עליהם דובר כאן
וגם לתרום לפתרונם של מצבים שמבקשים טיפול, אם יש רצון ומוטיבציה לכך,
מקווה שתרמתי
תודה_
_יש פתחים שיודעים רק "לתת" הפתח של השתן וזה של הצואה
ספינקטר קדמי וספינקטר אחורי_
במחשבה שנייה כמובן שאני טועה
הם הרי יודעים לאצור ולעצור,
כמה חשוב להבין זאת
_הבנתי משהו חשוב לאחרונה
הבנתי אולי משהו שכבר הבנתי בעבר אבל ממצבי עומס זה כנראה מיטשטש
הבנתי שלא חשובה כל כך הבחירה אלא רוח הבחירה
ושחשוב להגיע לפעולה ממקום נקי מעומס
שזה אומר ממש לפעול ככה
למשל אם אני מחליטה להתקשר למישהו
אז לעצור רגע לעצום עיניים ולומר לעצמי
כשאני חושבת להתקשר ל X אני מרגישה.........................
ולבדוק אם הרגש הזה נקי מעומס , מואר, נעים
אם לא לטפל ברגש קודם על ידי DMT או כל טיפול אחר שיפריד את הפעולה מהעומס
ורק אחר כך לפעול
התוצאה מוכיחה שזה הבדל תהומי, משמעותי
זה יוצר מציאות_
ואו. מסכימה עם כל מלה.
וגם - הנרתיק הוא לא טבעתי? כי הרבה פעמים כשאני כיווצי פתחים שונים הוא גם מתחיל בעצמו להתכווץ ולהשתחרר (מן קגלים כאלה). אם הוא לא טבעתי אז מה הוא כן?
חשבתי על המילה בריאה
פשוט אתמול היו רגעים כל כך יפים וחשבתי מה זה להרגיש בריאה להיות בריאה
על פניו זה מצב , משהו סטטי , שאם הוא משתנה, סימן שמתחולל משהו ואז זו מחלה(מתחולל-מחלה)
זה על פניו ... אבל באמת, זהו שם פעולה ,פעולה שקורת עכשיו , בכל הווה נתון ,
פעולה שלא יתכן שאינה קורת ואפילו לשבריר שניה, גם אם במקביל יש התחוללות של פירוק ,
ועם חשים בה בבריאה שמחים , מעצימים אותה והופכים לשותפים לפעולה הזו,
והכל הכל קורה עכשיו,
ורק מעכשיו כזה יש צמיחה ומימוש
אז עכשיו אני בריאה
כל כך יפה מה שכתבת.
זה מזכיר לי משהו שחולל בי מהפך מחשבתי לאחרונה.
התחלתי לפני כמה שבועות להתעמק שוב בעבודה של ביירון קייטי וראיתי קטע שהיא עובדת עם מישהו ביוטיוב.
האיש טען שהוא מתעורר בלילות וחש חרדה נוראית שהוא איננו יודע לאתר את מקורו.
הוא מתעורר ופשוט חש שמשהו לא בסדר והוא מלא חרדה...
כמה ש הזדהיתי עם המצב הזה, זה דבר שקורה לי על בסיס יומיומי כבר הרבה מאד זמן.
הוא שאל איך אפשר לעבוד על החרדה אם הוא לא יודע למה או ממה הוא חרד.
אז היא עבדה איתו על החוויה של החרה עצמה.
" אני חווה חרדה "
האם זאת האמת?
האם אתה יכול לדעת בוודאות שאתה חווה חרדה?
"מה זאת אומרת?" שאלתי את עצמי, הרי ברור שכשאני חווה חרדה זאת חרדה, לא? מה יש כאן לחקור?!!
לבסוף היא ביקשה ממנו להפוך את המשפט (מקווה שאת מכירה את העבודה ואת יודעת על מה אני מדברת).
"תן לי כמה היפוכים של חרדה" היא ביקשה ממנו.
"התרגשות"
וואו, התרגשות, הרי בהתרגשות יש תסמינים דומים לחרדה.
האצה של דופק הלב, קצת בילבול, טישטוש, האדרנלין נכנס לעבודה...
האם יוכל להיות שאני חווה התרגשות ואני קוראת לזה חרדה?
מאז בכל פעם שאני מתחילה להרגיש את החרדה הזאת שבאה לי כמו מה שנראה משום מקום אני אומרת לעצמי שאולי זאת בכלל התרגשות ומצאתי להפתעתי שאין לי שום בעיה לראות את זה כהתרגשות במקום חרדה באותם רגעים.
התחלתי לזהות שכאשר משהו טוב מתחיל לקרות בחיי אני מתחילה לחוות את מה שאני מבינה אותו כחרדה אבל כאשר אני נותנת לזה שם אחר כמו - התרגשות - למשל, ההרגשה מקבלת פנים אחרות לגמרי. זה כבר לא מפחיד אותי. זה אפילו יכול לשמח אותי, זה הופך לכח מניע במקום כח משתק.
פשוט עניין של איך אני בוחרת להסתכל על זה או לקרוא לזה.
זה לא בדיוק מה שדיברת עליו אבל המשפט הזה - עם חשים בה בבריאה שמחים , מעצימים אותה והופכים לשותפים לפעולה הזו,
הזכיר לי את זה.
ישנו שדה נרחב בחיי שטעון שיפור
מעורר את הרצון ואת המערכת שמרפאת שבי
לאחרונה התרחבה משמעותו של תרגיל ה"חפשי" של פאולה
מתרחב לתשומת לב גם תוך כדי החיים לאן נעה אנרגיה ומה מתעורר
זה מרגיש חדש כי ההווה נוכח כל כך
אבל כנראה שכבר קרה לי....
וזה גם בגוף
לשהות בחוויה הגופנית כשמרגישה כווץ, כלשהו,זה יכול גם להיות תחושה או רגש או אנרגיה
ולאפשר שהייה , לא לשנות לפני שחווים ומתקרבים
ואם לא נעים ולא נכון זה ישתנה מעצמו או יזמין אותי להשתתף ולברוא
מתוך ההכרה
ובעצם הכל אחד
גם אם זה לשניות וגם אם זה לא ברור בהתחלה
הרי זה כמו לחיות עם עד
כל יום דבר קטן אחד
היום משהו מעשי
אולי עלון להפצה למרות שלא בא לי, רוצה מפה לאוזן או לכל היותר מאינטרנט לאוזן
רוצה אורגני אנלוגי , ובעצם חיה בעולם דיגיטלי
לא כל כך נורא
רק שינוי בהרגלי התקשורת ,מה זה בשבילי? (-:
כבר אני שוחה כאן ובעצם ממש הייתי בחרדת מחשב לפני שנתיים
אני עדיין מסוגלת להשתנות ולשמוח על כך
יייישששש
איזה מצב רוח נפלא
מעוגן בעיקר באמת בדילדול כוחם של הפחדים
אלה שמתחת לשמיכה זוכרים
מהמחכימון המוזר ההוא
כאילו הנפש במקום טבעי של אמון במה שקורה
וזה פשוט שמחה כזו
איזה כייף
אני רק רוצה להגיד לכל מי שקורא כאן
אני אוהבת את האתר הזה
אוהבת את האנשים המקסימים והחכמים והשונים זה מזה
אוהבת אפילו את הויכוחים והדיונים גם אם כבר הופיעו בגרסה זאת או אחרת
ובכלל אני בסכנת התמכרות רצינית
מנסה לגלוש לעוד אתרים ופורומים
ולא נעים שם
מוכנה להתבדות אבל לא ,
זה לא קורה
לא ככה,
כאן אני מרגישה לב גדול
ואינטלקט ענק ואנרגיה עוד יותר ענקית
אולי אגיע לפארק הירדן אם לא אעבוד או אולי לסופש
נשיקות
חושבת על בני אהובי בן 19.5 שכבר חצי שנה חי באילת ,עובד המון, מחזיק דירה,
ואתמול כשדיבר איתי בטלפון(חצי שעה לפחות) היה עצוב, ובודד ולכן
שולחת לו אור שיציף את ליבו ורוח שתעבור שם בין קרני האור,וגשם שירד וישטוף את המועקה ושוב אור שיתנצנץ בטיפות וגן רחב ידיים שצומח וריחותיהם ורשרושיהם של העצים מרחיבים את הלב ,
בני אהובי,
אתה בסדר, אל תפחד כלל להיות בשלב הזה בחיים
אתה מחכים והופך לבחור מעמיק
היי קשוב ללבך
אמא
ואולי בעקבות החום הזה או לצידו
אני בעיקר מתרגלת קשב וזיהוי
הבנתי לאחרונה את קצה המשמעות של הפרעות
אותם עומסים שעומדים בדרכה של החיות והחיוניות והשמחה
הם מורכבים בעיקר מהסיפור שאני מספרת לעצמי
ומדרכי חשיבה ורגש חזרתיים ומשומשים
נשענים על חמרים מיותרים כמו אשמה כעס ואחיזה בסיפור הכעוס ,הדרמתי,
וגם על פחד על גווניו הרבים
החדשות הרעות זה שהרבה יותר עסיסי זה לספר את הסיפור, בדרמתיות, וזה גם מגדיל את כוחה של ההשליה שיש שם עניין רב
והטובות הן שאפשר לשנות אפשר לטפל בהפרעות האלה באופן שעוזר להן לנוע, ולאפשר לאור להכנס,
והעולם ממש מלא הדרכים לטיפול ושינוי
בגילי אני עדיין מגלה עוד ועוד
זה קצת מבלבל אם מתעסקים בדרך אבל בסיכומו של עניין,
אם הקשב נוכח והחיים עצמם יש תנועה, יש הסתמנות, לעיתים לא מורגשת, של צמיחה,
ויש יותר חיבור להווה, וכח עילוי עובד בו
אזי הן פתאום הופכות למשהו להודות עליו, ההפרעות האלה,
עוד חמישה ימים של עבודה עם קבוצת התינוקות שלי,
אנחנו נפרדים ברביעי הבא
שנה וחצי של גדילה משותפת
שמסתיימות בשרירותיות ,
כי ספטמבר מגיע, וכי אפשר לשלוח לגן.....
אני גרועה בפרידות,
לא מעכלת שזה באמת עד אחרי שמפסיקים להגיע,
לא מקצועית מספיק בזה,
הזמן נקטע באיבו,
אמנם כרגע אני משוועת לחופש אבל אחרי שאטען קצת והשרבים יתמתנו,
בטח אתגעגע, וארגיש עצובה על שנפש שקוראת לי אמא
גם אם היא יודעת שזה כינוי שעונה לצריכיה ואני לא
פשוט תחדל להפגש איתי ותמשיך את חייה,
תפקיד מוזר מצאתי לי ,
מבלבל את הלב
ובכל זאת יש מצד שני........
הם יוצאים לג'ונגל של המסגרות מרובות הילדים,
והם עם כוחות
ועטופים באהבה, ומושרים בבטחון ,
ועם רוח טובה בליבם, וכלים לתקשר עם חבריהם,
וגמולים, ויודעים לשחק וללמוד(שזה אותו הדבר)ושמחים ומדהימים
וואו, זה מכווץ לי את הבטן בכל זאת...........
ויש לי מין גוש בגרון
אני חווה התנגדות
התנגדות של המציאות לזמן לי מה שנראה כאילו זמין
ולמדתי ומזכירה לעצמי
אי אפשר לאלץ את המציאות,
כמו בכל מעשה יצירה , יצירת מציאות היא מעשה אמנות ולעולם לא כפיה
כמו בתקשורת אינטימית זהו מפגש דיאלוגי בין רצונותי , צרכי, שאיפותי,וחזיונותי
לבין הזמן והאנשים והחמרים הנוספים שיוצרים מציאות
זהו מפגש דיאלוגי,
מפגש של שני רצונות שהם אחד,
מפגש באחדות
טוב אז שוב מזכירה לעצמי,
אי אפשר לכפות על החיים מציאות
אי אפשר לאלץ אותה
אינני מעוניינת להיות חלק ממעשה של אונס כזה
רוצה להיות שותפה למעשה של אהבה,לאחדות
כמו שאומר לי כאן המחכימון הצהוב
<יחסי גומלין כולם שכל ישר, מה טעם יש בפגיעה?>
וואהו עשב וואהו
זה לא מפסיק לקרות (שלא יפסיק לעולם!).
אני רואה מה שכתבת ומצטמררת, כאילו מלאך כתב לי את זה, הראה לי את מה שאני מנסה להבין כל היום.
אני רואה את המציאות, מבינה אותה, וזה כמו לא מספק
ואני מנסה להגיד לי- זה לא מספק אבל לעכשיו זה מספיק.
וזה לא הספיק לי.
ופתאום, כמו פלא אמיתי,
המילים האלה שלך.
_זהו מפגש דיאלוגי,
מפגש של שני רצונות שהם אחד,
מפגש באחדות_
וגם
_טוב אז שוב מזכירה לעצמי,
אי אפשר לכפות על החיים מציאות
אי אפשר לאלץ אותה
אינני מעוניינת להיות חלק ממעשה של אונס כזה_
נכון! זה מה שניסיתי להבין כל היום!
חוויתי התנגדות ולא הצלחתי לקרוא לה בשמה.
ואז את עוד מוסיפה, שלא כתבת את זה רק לך, שאת שולחת את זה אלי ואל שכמותי.
תודה גדולה. זה קסם מוחשי וזה היש שאני חולקת איתך על ספו של שבוע חדש וכל יכול
אז ככה,
למה לא גן?
כי רוצה לגדל ילדים אצלי בביתי באינטימיות הקרובה ביותר לחנ"ב,
למה לא משפחתון?
כי לא רוצה את הכינוי הזה עלי
לא רוצה להקרא ככה,
יש לזה קונוטציות מעוותות במיינסטרים
בבסיס זה שם נחמד אם המהות המשפחתית נשמרת
אבל ברוב המוסדות האלה המתקראים משפחתון יש אווירה של זרות ולא של אינטימיות משפחתית
וגם עניין התגמול, לפחות כאן המחיר נמוך מידי לשירות הזה ולכן "מאלץ" לקחת הרבה ילדים, מה שהופך את זה לגן ולא לבית.
וגם לא רוצה להיות זמינה שישה או חמישה ימים בשבוע
ולא רוצה לוותר על האיזון שיש היום בין זה לבין שיטת פאולה
רוצה להיות שמחה לקראת שני התפקידים, ולקראת חיי
וגם ללא שמץ של מרירות לגבי שכרי,
זה היה אפשרי עד היום,
חשבתי לגדול אך טעיתי, כל גדילה כזו תפגע באינטימיות,
לכן החלטתי לבסס את הטוב בחיי ולהמשיך להאמין שאיכות חשובה מכמות
היי מתוקה
לא יודעת אם לכתוב לך כאן או בדף הבית...
כל כך נהנינו אצלך היום!
היה מדהים לראות את הקטנטנים האלה מקשיבים, רגועים כל כך,
מדברים זה עם זו מוותרים זו לזה, באוירה המדהימה והמכילה שיצרת סביבם.
ההגדרה שלך של אומנות כל כך קולעת, את באמת אומנית.
נתת להם מתנה כל כך גדולה-בסיס כל כך יציב וטוב לצמוח ממנו,
ולכן, למרות הצער על כך שקטנטנייך הולכים עכשיו לגן,
הם יכולים לשמוח שהית חלק מחייהם!
תודה ריחות
יש בי מין הכרה כזו
וגם מקווה בשבילם שתהיה להם סביבה מעצימה וקשובה
מנסיון שלי , ילדים שמגיעים ככה לקבוצה באמת מוכנים יותר להתמודד
ותורמים משהו שונה לדרכי התקשורת
ואפילו משפיעים
(מוזר לחשוב ככה על פעוטות)
אני מאמינה בכוחותיהם, ומוסיפה קצת רוח גבית לדרך
שיהיו להם ימים טובים בגניהם
זהו
היום היה היום האחרון שלי עם קטני מתוקי
אז שוב הדיון הזה על פרידה
נכון הם לא שלי, וההחלטות לא שלי,
ונכון הם פורשים כנפיים (קטנות) למעוף גישוש מישוש בעולם הגנים
ונכון צריך לדעת לשחרר
הכל נכון וחכם
אבל
לא יכולתי לעצור את הדמעות כשהדלת נסגרה מאחורי אחרון העוזבים
כרגע שלחתי חלק מעצמי אל העולם
היה לי מבכי ועצוב
ובעיקר עדיין בלתי נתפס,
כאילו
אני ילדה קטנה ויכולה להבין את זה רק בהווה , רק בגוף
זה דומה לפרידה מיצירה שלך רק שזו יצירה חיה ומשתנה
ומעניין מה ממה שנטבע בהם דרכי ישאר
מאמינה שהרבה ברובד בסיסי
מאמינה בזה
באהבה
בתואם מושלם
הגוף שלי מדבר
עכשיו שאני בחופשה
אז יאללה לרופא שיניים
ולסדר סידורים גשמיים שחיכו לרגע הזה
חמוד המחכימון
מזכיר לי ש"בגן עדן יש גם יתושים"
אבל אני אזמזם ביתושית כל הדרך לסידורים
ואל רופא השיניים
עכשיו אני
אולי כבר מיציתי את הקיץ הזה,
או יותר נכון הוא מיצה אותי, סחט אותי עד הסוף
ומן הראוי שיקיץ הקץ על הקיץ הזה
אני עצבנית , מה שמאוד לא אופייני לי
אני אפילו עצובה, לא ממש כשירה להזיז דברים
ויש לי רשימה ארוכה ארוכה שחיכתה לחופשה הקצרצרה הזו
ולא נעים לי, אני קוטרית
ואוף ואך ואי וקרעכצן
לא אוהבת לשבת במזגן ולא יכולה בלי
והכל (כמעט) נראה לי כמו פרוייקט בניית הפירמידות לפחות
לרגע חשבתי שזה אולי נפשי אבל לא, ברוך השם , בינתיים לא
למרות שזה מרגיש כמו כובד על החזה והנשמה, ומחסור בשמחה
מתגעגעת למאי יוני, או לספטמבר אוקטובר רק לא אוגוסט
פשוט תבואי אלינו לברד לימונענע קפוא ומשיב נפש, כמו שרק יובל יודע להכין.
(ואז נשב כולנו במזגן ונקטר על אוגוסט וגם נודיע לו שימיו ספורים... ועוד מעט ראש השנה, החג הכי הכי )
וואו
הנה נגמר אוגוסט וכמו במטה קסם ,
האויר נעים
עדיין חם , אבל עם זה אני יכולה לחיות,
אנחנו יכולים לחיותD-:
אז ההפרעה הזו זזה לי מהדרך
הלואי שכל השאר יחלפו כך ולא יחזרו
אלול, שלהי דקייטא, ועוד מעט והכל יתהפך
השעון יוזז , והטרמומטר ירד
והגוף יחזור לנוע במרץ רב יותר ובקלילות
אוהבת סתיו
כך קוראים גם לבני
והים הכי יפה עכשיו, לכו לים,
אולי גם אני אלך היום לים?
יום אחרון לחופשה קצרה מדי
ומחר יגיעו הנה שני קטנים
ואולי אולי במשך החודש הזה יצטרף שלישי,
מה שיהפוך את זה מ "לא רווחי" ל"בסדר"
אבל בכל זאת נצא לדרך עם תקווה ואמונה שהכל יסתדר בסוף
על הצד הטוב ביותר
שנה טובה לי ולנו
וכן אסור לשכוח,
עכשיו הזמן לזמן הרבה מטופלים חדשים ורציניים
חשבתי גם שעם כל אהבתי לילדים והיא באמת גדולה,
הרי שיטת פאולה וכל מקצוע טפולי-יעוצי אחר או נוסף , הם אלא שיפרנסו אותי כשאהיה בת 79 D-: D-:
אז כבר לא אהיה כל כך חזקה בכדי לטפל בתינוקות, למרות שאני סוס עבודה, וגם
אףאמא או אבא לא ישושו להשאיר את ילדם איתי בגיל מופלג כזה פחחחחחD-:
אבל אם חכמתי תעמוד ליD-: וצלילותי
אז יש ויש אנשים שיבואו דווקא בגלל זהD-:
כן,האויר בלילה כבר ממש סתווי,
יש משהו שמשתחרר עם הבריזה הקרירה.
מן הסתם הקיץ עודיעשה שרירים עם כמה שרבים
אבל אנחנו כבר לא נקנה את זה,
הסתיו כאן !
אצלינו החצבים התיצבו כהוכחה.
יו תודה על הברכות
הן ממש נחוצות לי סגולה ועירית יקרות
וכמובן שאיחולי לכן עוד יגיעו בנפרד
ובכל זאת המאחלת ליקום להעצים נשים כמוכן,
ולכן רק בריאות ובריאה ושלום ושמחה והדרכה טובה,
@}
והנה לקראת תחילת השנה
הגשמה מדהימה שגרמה לי אושר רב מאוד
ועל כך אני מלאת הכרת תודה למציאות ולאלוקים(ווט אבר ד'ט מינס טו יו)
אני בכל זאת מתחילה את השנה עם שלוש בנות מתוקות להפליא
כשהכל היה נראה שזה לא קורה
וזה קורה ובכייף גדול ובהתלהבות
כמה אנרגיה זה נתן לי היום
כאילו כל המהלך נרקם בכדי שאשמח יותר והרבה יותר
המוסיקה של ההתרחשויות המפתיעות יש לה צליל של וואו
ברוך בורא המוסיקה , ואולי אולי במשך החודש הזה יצטרף שלישי,
כך כתבתי
ולא חיכיתי יום ,
תודה תודה תודה