בלוג מסע להגשמת חלום

[ב_עילום*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו איזה סיפור נרקם כאן.

נכנסתי לדף פעם ראשונה והיה מרתק לקרוא את המסע שלכם

ולקבל מכם השראה ללכת אחר החלום.

שנה טובה @}

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

איזה שינוי...שיהיה לכם בהצלחה...

[עורבני_מצוי*]

טוב, עזבנו !!! המשאית הגיעה לנווה איתן ב 17 לנובמבר 2011, העמסנו הכל ונסענו לבית החדש שלנו. לא לא קנינו, בשכירות כמובן. אבל בית גדול יותר במושב בחוף הכרמל, עם שטח גדול ולא מטופח מסביב. ממש כפי שאנחנו אוהבים.
אני משער שעוד נכתוב על העזיבה החפוזה מנווה איתן. ניראה שעל פניו המזל שיחק לנו, כי עזבנו בדיוק בזמן רגע אחד לפני שכל הסיפור עם קהילת החינוך הביתי שהתקיימה שם מסתיים בקול ענות חלושה. לפנינו עזבו 2 משפחות ואחרינו עזבו ועתידות לעזוב עוד מספר משפחות, ובכך הצליח הקיבוץ להחזיר עטרה ליושנה ולהישאר בלי משפחות וילדים בקיבוץ.

אז מדוע החלטנו לעזוב?
הסיבה פשוטה - לקראת לידתו על הילד השבלול השלישי שלנו, פנינו לאחראי על הדירות וביקשנו בית גדול יותר, לגור 5 נפשות ב 54 מ"ר הפך להיות קצת צפוף מידי. הוא הפנה אותנו למישהי אחרת בקיבוץ ואמר שאין לא כוח להתעסק עם זה והיא עושה את ה"שיבוצים". דיברנו איתה, והיא מצידה אמרה ש"יהיה בסדר".
חיכינו וחיכינו וראינו שכל אפשרות שהיתה לקיבוץ לתת לנו דירה גדולה יותר, הם בחרו לתת את הדירה למקורבים לצלחת. ביום שבת אחד לאחר הלידה טיילנו ברחבי הקיבוץ וראינו ששוב דירה גדולה התפנתה, ומשפחה עם ילד אחד קיבלה אותה. זהו הגיעו מים עד נפש. למחרת, יום ראשון, לקחתי יום חופש הלכנו לראות דירות. ביום שני כבר חתמנו חוזה והודענו על עזיבה.
באנו מתוך בחירה מלאה ומתוך רצון לחיות במקום בו הילדים שלנו יוכלו להיות בין שווים מבחינת החינוך הביתי והקהילה. כשהגענו לנווה איתן היינו מודעים למחיר הגבוה שאנחנו 'משלמים' קרי נסיעות לעבודה שלי, ריחוק מהמשפחה. כך גם עזבנו מתוך בחירה, בחירה לחיות קרוב יותר למשפחה, בבית גדול יותר, בלי חברי קיבוץ שיחוו דעה על מה מותר ומה אסור לנו לעשות בחצר שלנו.
כמובן שלעזיבה יש גם צדדים נוספים, עליהם אולי אכתוב בהמשך.

מסתבר שהמסע ממשיך, ממשיכים במסע להגשמת החלום, יודעים לאן רוצים להגיע, אבל לא ממש מכירים את הדרך לשם.

[ב_שאיפה*]

שמחה לקרוא שוב ולהתעדכן בסיפור שלכם, ברכות להולדת השבלול ומקריאה פה - נראה שהמסע יוביל אתכם למקומות טובים