בלוג הריון אחרי אובדן
-
- הודעות: 3987
- הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
- דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*
בלוג הריון אחרי אובדן
מה שלומך?
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
אני אחרי
זאת היתה לידה נוראית
תופעות לוואי איומות מהפרוסטוגלנדין שנותנים בקטטר לצוואר הרחם (הקאות שילשולים חום גבוה רעידות בכל הגוף)
ואחרי כל זה היתה פתיחה רק של 2 אז נתנו לי גם פיטוצין
הייתי בלי אפידורל כל הלידה בלי פיטדין אבל עם חברה מדהימה שהיא גם דולה ושהיתה איתי כל הדרך
ולקינוח עברתי גרידה בחדר ניתוח אחרי שבמשך שעתיים השליה לא יצאה
ואיבדתי המון דם (למרות שלמזלי לא נזקקתי למנת דם)
העוברית נולדה חיה
ואני החזקתי אותה עד הסוף
וזה החלק שהיה לי הכי קשה בלידה
למרות שבשום מחיר לא הייתי מוותרת עליו
היא הייתה מושלמת
וכל כך קטנה וחסרת ישע
היא היתה בשוק שפתאום היתה מחוץ לרחם
היא השתוללה
והרופאה שפקעה לי את מי השפיר שהוציאו אותה איתם
ממש נבהלה (בד"כ הם לא יוצאים חיים בשלב הזה)
וניסתה להסתיר אותה ממני עם היד
ואני צעקתי שתתן לי לראות אותה ואח"כ להחזיק אותה
ונתנו לי להחזיק אותה כמה זמן שרציתי
ושרנו לה וניפרדתי ממנה.
_תכניסי את אלוהים פנימה ותתני לעצמך להרגיש את הליטוף ולא רק את השיעור.
שיהיה לך הרבה כוח לימים הבאים._
כן היה שם גם ליטוף, ואני זקוקה להרבה כוח, למרות שכולם אומרים שיש לי
ויש לי איש מקסים שנמצא איתי ויש לי קרן אור אחת
זאת היתה לידה נוראית
תופעות לוואי איומות מהפרוסטוגלנדין שנותנים בקטטר לצוואר הרחם (הקאות שילשולים חום גבוה רעידות בכל הגוף)
ואחרי כל זה היתה פתיחה רק של 2 אז נתנו לי גם פיטוצין
הייתי בלי אפידורל כל הלידה בלי פיטדין אבל עם חברה מדהימה שהיא גם דולה ושהיתה איתי כל הדרך
ולקינוח עברתי גרידה בחדר ניתוח אחרי שבמשך שעתיים השליה לא יצאה
ואיבדתי המון דם (למרות שלמזלי לא נזקקתי למנת דם)
העוברית נולדה חיה
ואני החזקתי אותה עד הסוף
וזה החלק שהיה לי הכי קשה בלידה
למרות שבשום מחיר לא הייתי מוותרת עליו
היא הייתה מושלמת
וכל כך קטנה וחסרת ישע
היא היתה בשוק שפתאום היתה מחוץ לרחם
היא השתוללה
והרופאה שפקעה לי את מי השפיר שהוציאו אותה איתם
ממש נבהלה (בד"כ הם לא יוצאים חיים בשלב הזה)
וניסתה להסתיר אותה ממני עם היד
ואני צעקתי שתתן לי לראות אותה ואח"כ להחזיק אותה
ונתנו לי להחזיק אותה כמה זמן שרציתי
ושרנו לה וניפרדתי ממנה.
_תכניסי את אלוהים פנימה ותתני לעצמך להרגיש את הליטוף ולא רק את השיעור.
שיהיה לך הרבה כוח לימים הבאים._
כן היה שם גם ליטוף, ואני זקוקה להרבה כוח, למרות שכולם אומרים שיש לי
ויש לי איש מקסים שנמצא איתי ויש לי קרן אור אחת
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
בלוג הריון אחרי אובדן
_העוברית נולדה חיה
ואני החזקתי אותה עד הסוף_
כל כך קשה...הלב נשבר.
מאיפה הכוחות לזה???
ואני החזקתי אותה עד הסוף_
כל כך קשה...הלב נשבר.
מאיפה הכוחות לזה???
בלוג הריון אחרי אובדן
כן היה שם גם ליטוף, ואני זקוקה להרבה כוח, למרות שכולם אומרים שיש לי
וגם ממני ושולחת הרבה כוחות.
וגם ממני ושולחת הרבה כוחות.
-
- הודעות: 2171
- הצטרפות: 20 יוני 2004, 22:33
- דף אישי: הדף האישי של נועה_בר*
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
על מה אני מתאבלת
על ההיריון הזה שאבד
על הילדה שלא תהיה לי
על הילד שלא יהיה לי והיה צריך להיות היום בן שנה ושמונה
על הפער של שנתיים וחצי שלא יהיה בין הילדים שלי וגם לא של ארבע וחצי
על האופטימיות שנעלמה לה
על הכאב והסבל שעברתי
על הכאב וקושי של הבת שלי
על הכאב וקושי של בן הזוג שלי
על עוד חג שבועות עצוב
על ההיריון הזה שאבד
על הילדה שלא תהיה לי
על הילד שלא יהיה לי והיה צריך להיות היום בן שנה ושמונה
על הפער של שנתיים וחצי שלא יהיה בין הילדים שלי וגם לא של ארבע וחצי
על האופטימיות שנעלמה לה
על הכאב והסבל שעברתי
על הכאב וקושי של הבת שלי
על הכאב וקושי של בן הזוג שלי
על עוד חג שבועות עצוב
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 20 מאי 2007, 12:06
בלוג הריון אחרי אובדן
כמה עצוב. נכנסתי היום וקראתי בפעם הראשונה את הכל ברצף, מתוך סקרנות אחרי אובדן פרטי שלי, לפני כשבועיים (אם כי בשלב מוקדם יותר), ומתוך תקווה ושאיפה שלי להריון נוסף, כדי ללמוד מראש על התמודדויות הצפויות, כשזה יבוא. התרגשתי מאוד מכל שלב שתארת. ועכשיו אני כל-כך מזדהה וכל-כך כואבת ובוכה איתך. אי אפשר בכלל לדמיין את מה שעברת. הסיוטים הכי קשים שיש. אני יודעת שאין ניחומים. הקושי עצום. קשה לי בכלל לדמיין את תעצומות הנפש שנדרשות לך.
מה שבכל זאת למדתי עלייך, מתוך מה שתארת, זה שיש בך כוחות אדירים. שיש בך שמחה פנימית. שיש בך אופטימיות ואמונה כנה שעוד יהיה לך טוב. שימרי על עצמך ועל כל אלה.
טוב ששיתפת לאורך כל הדרך, כאילו משהו בתוכך ידע שתזדקקי לעוד תמיכה, חיבוקים וחיזוקים. תמשיכי לכתוב ולשתף במה שעובר עלייך. תני לקושי ולכאב לצאת מתוכך אל הדף (או המחשב). נראה לי שזה שבחרת בכך מההתחלה, מעיד על כך שזו התרפיה הנכונה עבורך (אם לא אכפת לך, אני אומרת את זה גם לעצמי...).
אני לא מכירה, אבל מרגישה קרובה אלייך. אז קבלי עוד חיבוק ועוד חיזוק. ונקווה ביחד להריון הבא, שיהיה בריא ותקין - חוויה מתקנת, שתסתיים בתינוק/ת נפלא/ה. אמן.
מה שבכל זאת למדתי עלייך, מתוך מה שתארת, זה שיש בך כוחות אדירים. שיש בך שמחה פנימית. שיש בך אופטימיות ואמונה כנה שעוד יהיה לך טוב. שימרי על עצמך ועל כל אלה.
טוב ששיתפת לאורך כל הדרך, כאילו משהו בתוכך ידע שתזדקקי לעוד תמיכה, חיבוקים וחיזוקים. תמשיכי לכתוב ולשתף במה שעובר עלייך. תני לקושי ולכאב לצאת מתוכך אל הדף (או המחשב). נראה לי שזה שבחרת בכך מההתחלה, מעיד על כך שזו התרפיה הנכונה עבורך (אם לא אכפת לך, אני אומרת את זה גם לעצמי...).
אני לא מכירה, אבל מרגישה קרובה אלייך. אז קבלי עוד חיבוק ועוד חיזוק. ונקווה ביחד להריון הבא, שיהיה בריא ותקין - חוויה מתקנת, שתסתיים בתינוק/ת נפלא/ה. אמן.
-
- הודעות: 377
- הצטרפות: 23 אוגוסט 2006, 22:37
- דף אישי: הדף האישי של סיפורי_פוגית*
בלוג הריון אחרי אובדן
על עוד חג שבועות עצוב
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
בלוג הריון אחרי אובדן
רועה יקרה,
כל הזמן מתהלכים לי בראש הפסוקים המוכרים: "גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני" והידיעה הזאת של גיא הצלמוות, גיא המוות, כל-כך הרבה מוות במקום שצריך היה להתמלא רק בחיים...
כמה משענות ואילו משענות חזקות צריכים כדי להצליח להרים את הראש, לא להפסיק את זרם הנשימות, להניע את האיברים, להמשיך לחיות.
שמחה שאת ממשיכה לשתף כאן, לפרוק את המעמסה הכל-כך כבדה ומחבקת אותך בכל רגע ורגע, ביום ובלילה .
כל הזמן מתהלכים לי בראש הפסוקים המוכרים: "גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני" והידיעה הזאת של גיא הצלמוות, גיא המוות, כל-כך הרבה מוות במקום שצריך היה להתמלא רק בחיים...
כמה משענות ואילו משענות חזקות צריכים כדי להצליח להרים את הראש, לא להפסיק את זרם הנשימות, להניע את האיברים, להמשיך לחיות.
שמחה שאת ממשיכה לשתף כאן, לפרוק את המעמסה הכל-כך כבדה ומחבקת אותך בכל רגע ורגע, ביום ובלילה .
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
טוב ששיתפת לאורך כל הדרך, כאילו משהו בתוכך ידע שתזדקקי לעוד תמיכה, חיבוקים וחיזוקים
היריון אחרי אובדן הוא לא היריון רגיל, וזה היריון שדורש תמיכה וחיזוקים הייתי בטוחה שאני אלך עם הדף הזה עד הסוף ושתלוו אותי לאורך כל הדרך עד הסוף השמח, כבר ראיתי בעיני רוחי את הבלונים והאיחולים הרבים שיגיעו עם הלידה.
לא תיארתי לעצמי שזה יהפוך להיות דף אובדן אחרי אובדן.
היריון אחרי אובדן הוא לא היריון רגיל, וזה היריון שדורש תמיכה וחיזוקים הייתי בטוחה שאני אלך עם הדף הזה עד הסוף ושתלוו אותי לאורך כל הדרך עד הסוף השמח, כבר ראיתי בעיני רוחי את הבלונים והאיחולים הרבים שיגיעו עם הלידה.
לא תיארתי לעצמי שזה יהפוך להיות דף אובדן אחרי אובדן.
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
העוברית הקטנה הזאת ידעה היא ידעה יותר טוב ממני
ידעה שבאה לפה רק לזמן קצר
מי שהיה בשוק כשהיא נולדה זו אני ולא היא
אני הייתי בשוק איך אני נותנת להם להוציא לי עוברית קטנה וחיה
כשאני חיבקתי אותה הנשמה שלה כבר לא הייתה בגוף הקטן
היא הסתכלה עלינו מלמעלה
ידעה שבאה לפה רק לזמן קצר
מי שהיה בשוק כשהיא נולדה זו אני ולא היא
אני הייתי בשוק איך אני נותנת להם להוציא לי עוברית קטנה וחיה
כשאני חיבקתי אותה הנשמה שלה כבר לא הייתה בגוף הקטן
היא הסתכלה עלינו מלמעלה
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
כואב לי נורא
ואני נושמת לכאב
אני מוצפת בכאב
ואני נושמת לכאב
אני מוצפת בכאב
-
- הודעות: 377
- הצטרפות: 23 אוגוסט 2006, 22:37
- דף אישי: הדף האישי של סיפורי_פוגית*
בלוג הריון אחרי אובדן
כואב לי נורא
אוי.
היתה לי תחושה שאת עוצרת את הבכי.
אם יעזור לך חיבוק חם ואמיתי להוציא את מה שתקוע, תגידי, אני באה.
אוי.
היתה לי תחושה שאת עוצרת את הבכי.
אם יעזור לך חיבוק חם ואמיתי להוציא את מה שתקוע, תגידי, אני באה.
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
אם יעזור לך חיבוק חם ואמיתי להוציא את מה שתקוע, תגידי, אני באה.
תודה יקרה
לפחות זה העלה לי חיוך
תודה על שיחות הטלפון.
תודה יקרה
לפחות זה העלה לי חיוך
תודה על שיחות הטלפון.
בלוג הריון אחרי אובדן
I HAVE NO WORDS, ONLY TEARS....I CANT IMAGINE, GOD, WHY?! I AM GIVING YOU A HUGE HUG....I AM GIVING YOU MY LOVE, MY SHOULDER, I WISH WE COULD HAVE BEEN CLOSER...I HOPE YOU CAN FEEL MY HUG EVEN THOUGH IT IS SO FAR AWAY, AT LEAST SHE HAD THE CHANCE TO MEET YOU, HER MOTHER AND KNOW HOW BRAVE YOU ARE.....I HOPE I DIDN'T SAY TOO MUCH...I WILL CALL YOU SOON..
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
איריס תודה יקירתי
הדברים שלך חיברו אותי ישר לכאב וזה טוב
כי בימים האחרונים הרגשתי קצת שסגרתי את הדלת על הכאב
למרות שאם אהיה כנה עם עצמי- הכאב מלווה אותי בכל רגע ביום
גם אם אני לא מודעת אליו.
הדברים שלך חיברו אותי ישר לכאב וזה טוב
כי בימים האחרונים הרגשתי קצת שסגרתי את הדלת על הכאב
למרות שאם אהיה כנה עם עצמי- הכאב מלווה אותי בכל רגע ביום
גם אם אני לא מודעת אליו.
-
- הודעות: 117
- הצטרפות: 27 דצמבר 2004, 09:54
- דף אישי: הדף האישי של יושי_י*
בלוג הריון אחרי אובדן
הי,
איך אפשר ליצור איתך קשר במייל?
איך אפשר ליצור איתך קשר במייל?
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
לפעמים נדמה לי שהיתי בהיריון
-
- הודעות: 207
- הצטרפות: 19 אפריל 2007, 15:37
- דף אישי: הדף האישי של אלנור_יה*
-
- הודעות: 177
- הצטרפות: 17 נובמבר 2006, 22:41
- דף אישי: הדף האישי של כוכב_מעז*
-
- הודעות: 898
- הצטרפות: 21 נובמבר 2005, 11:44
- דף אישי: הדף האישי של ההולכת_באתרים*
בלוג הריון אחרי אובדן
אוי, בכמה נסיונות מעמידים אותך. מאחלת לך רק טוב, שתיכנסי להיריון חדש, שיהיה בריא וטוב, שימשך עד הסוף ושתזכי להחזיק תינוק בריא ולגדלו להיות אדם מבוגר וטוב. מאוד מצטערת ומחבקת. נדמה לי שסאת היסורים שלך כבר מלאה אם כי לא לנו נתנה ההחלטה. מקווה שמעכשיו תזכי רק בטוב.
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
נדמה לי שסאת היסורים שלך כבר מלאה אם כי לא לנו נתנה ההחלטה. מקווה שמעכשיו תזכי רק בטוב.
אני ממש מרגישה ככה
אבל כנראה שאלוהים לא עסוק בחשבונאות כזו
בכל מקרה תודה
ובאותו עניין
אני לפעמים מרגישה שנעשה לי עוול
אבל המקומות האלו הם תמיד בהשוואה לאחרים
חברה הציעה לי לדמיין שאני הבת היחידה של אלוהים
ולהסתכל על מה שקרה
ואז זה יכול להתפס כהצלה
אני ממש מרגישה ככה
אבל כנראה שאלוהים לא עסוק בחשבונאות כזו
בכל מקרה תודה
ובאותו עניין
אני לפעמים מרגישה שנעשה לי עוול
אבל המקומות האלו הם תמיד בהשוואה לאחרים
חברה הציעה לי לדמיין שאני הבת היחידה של אלוהים
ולהסתכל על מה שקרה
ואז זה יכול להתפס כהצלה
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
אני הכי לא אוהבת ששואלים אותי "אתם מתכוונים לנסות שוב?"
זו שאלה כל-כך חטטנית בעיני
לא מספיק שגם ככה אנשים יודעים על דבר כל-כך אינטימי שלנו
על הפסקת היריון
אז הם עוד מרשים לעצמם לחדור עוד יותר לפרטיות ולשאול
זו שאלה כל-כך חטטנית בעיני
לא מספיק שגם ככה אנשים יודעים על דבר כל-כך אינטימי שלנו
על הפסקת היריון
אז הם עוד מרשים לעצמם לחדור עוד יותר לפרטיות ולשאול
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
בלוג הריון אחרי אובדן
"אתם מתכוונים לנסות שוב?"
לא ייאמן כמה חוסר רגישות. והאמת, בעיניי זו חוסר רגישות בכל מצב. אפילו כשברוך ה' הכל בסדר ומחליטים לרמוז לך שהגיעה הזמן לעוד אחד, או שמנסים לבדוק ממה בדיוק מורכב הצמיג שבמותנייך וכו' וכו'.
וכשכותבת חושבת גם, שהמקום הזה שאת נמצאת בו עכשיו, הוא מקום שלפעמים מכניס אנשים אחרים לסטרס כזה, שהם פולטים שטויות. מרוב שהמקום הזה כל-כך מפחיד וכואב ויכול בעצם להיות מקום שכל אחד עוד יהיה בו (חס וחלילה), אנשים כבר לא יודעים מה לומר ולא יודעים איך לנסות לנחם או פשוט להיות איתך...
(אני זוכרת חברה שנהגה להעיר לי בשבועות הראשונים שאני נראית ממש רע, כאילו לא ישנתי כל הלילה ושאני אתאפס על עצמי....)
מבינה עכשיו גם, שבעצם האמירות האלה יכולות גם לעשות לנו שירות חשוב, ללמוד לפתח את השריון הנחוץ כל-כך ביננו לבין העולם. שריון עם מסננים משובחים שידעו לתת רק למה שאוהב, מלטף ומעצים להכנס.
שולחת לך הרבה כוחות וחיבוק גדול
לא ייאמן כמה חוסר רגישות. והאמת, בעיניי זו חוסר רגישות בכל מצב. אפילו כשברוך ה' הכל בסדר ומחליטים לרמוז לך שהגיעה הזמן לעוד אחד, או שמנסים לבדוק ממה בדיוק מורכב הצמיג שבמותנייך וכו' וכו'.
וכשכותבת חושבת גם, שהמקום הזה שאת נמצאת בו עכשיו, הוא מקום שלפעמים מכניס אנשים אחרים לסטרס כזה, שהם פולטים שטויות. מרוב שהמקום הזה כל-כך מפחיד וכואב ויכול בעצם להיות מקום שכל אחד עוד יהיה בו (חס וחלילה), אנשים כבר לא יודעים מה לומר ולא יודעים איך לנסות לנחם או פשוט להיות איתך...
(אני זוכרת חברה שנהגה להעיר לי בשבועות הראשונים שאני נראית ממש רע, כאילו לא ישנתי כל הלילה ושאני אתאפס על עצמי....)
מבינה עכשיו גם, שבעצם האמירות האלה יכולות גם לעשות לנו שירות חשוב, ללמוד לפתח את השריון הנחוץ כל-כך ביננו לבין העולם. שריון עם מסננים משובחים שידעו לתת רק למה שאוהב, מלטף ומעצים להכנס.
שולחת לך הרבה כוחות וחיבוק גדול
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
אוהב אותך ישראל
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
זה מדהים איך אני לא יודעת פשוט להגיד
אני לא רוצה לדבר על זה
במיוחד כאשר
שהמקום הזה שאת נמצאת בו עכשיו, הוא מקום שלפעמים מכניס אנשים אחרים לסטרס כזה, שהם פולטים שטויות. מרוב שהמקום הזה כל-כך מפחיד וכואב ויכול בעצם להיות מקום שכל אחד עוד יהיה בו (חס וחלילה), אנשים כבר לא יודעים מה לומר ולא יודעים איך לנסות לנחם או פשוט להיות איתך...
הרי ממש לא מתאים לי לדבר על זה עם כל אחד
אז למה לא להגיד את זה "לא מתאים לי לדבר על זה" (...איתך)
כמה אני צריכה לעבור בשביל ללמוד סוף סוף את השיעור הטרייויאלי הזה
הרי זה באמת יכול לחסוך ממני ומהם את חוסר הנוחות הזאת
ותודה לאיש שזו השיחה שהתנהלה איתו היום
אני לא רוצה לדבר על זה
במיוחד כאשר
שהמקום הזה שאת נמצאת בו עכשיו, הוא מקום שלפעמים מכניס אנשים אחרים לסטרס כזה, שהם פולטים שטויות. מרוב שהמקום הזה כל-כך מפחיד וכואב ויכול בעצם להיות מקום שכל אחד עוד יהיה בו (חס וחלילה), אנשים כבר לא יודעים מה לומר ולא יודעים איך לנסות לנחם או פשוט להיות איתך...
הרי ממש לא מתאים לי לדבר על זה עם כל אחד
אז למה לא להגיד את זה "לא מתאים לי לדבר על זה" (...איתך)
כמה אני צריכה לעבור בשביל ללמוד סוף סוף את השיעור הטרייויאלי הזה
הרי זה באמת יכול לחסוך ממני ומהם את חוסר הנוחות הזאת
ותודה לאיש שזו השיחה שהתנהלה איתו היום
- מה שלומך? , מתאוששת?
- כן (רק בשביל לנפנף אותו)
- נו, אז את מוכנה לסיבוב הבא...
- רגע, עוד לא עבר אפילו חודש, מה זה פוטו פארג' (כועסת- כי מה שרציתי להגיד זה:"מה זה עניינך ומי אתה שתכנס לי ככה לוריד")
-
- הודעות: 124
- הצטרפות: 13 נובמבר 2006, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של הרועה_בגיא*
בלוג הריון אחרי אובדן
כשבעצם אני רוצה לדבר על זה מאד
אבל לא עם כל אחד
ולא בכל רגע
אני רוצה שמי שידבר איתי על זה
יהיה מסוגל להכיל אותי
יהיה מסוגל לראות אותי בוכה
יהיה מסוגל באמת להיות איתי בכאב, בכעס בעצב ובתיסכול
אבל לא עם כל אחד
ולא בכל רגע
אני רוצה שמי שידבר איתי על זה
יהיה מסוגל להכיל אותי
יהיה מסוגל לראות אותי בוכה
יהיה מסוגל באמת להיות איתי בכאב, בכעס בעצב ובתיסכול
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
בלוג הריון אחרי אובדן
_אני רוצה שמי שיתחיל לדבר איתי על זה
יהיה מסוגל להכיל אותי
יהיה מסוגל לראות אותי בוכה
יהיה מסוגל באמת להיות איתי בכאב, בכעס בעצב ובתיסכול_
ואולי מעצם היכולת שלו להכיל, יאפשר לך סופסופ להיות שם, לגעת בכל הכאב, הכעס, העצב והתסכול.
(עכשיו רואה שקודם כתבנו יחד, אם את עוד כאן וקוראת תשלחי סימן ואתקשר )
יהיה מסוגל להכיל אותי
יהיה מסוגל לראות אותי בוכה
יהיה מסוגל באמת להיות איתי בכאב, בכעס בעצב ובתיסכול_
ואולי מעצם היכולת שלו להכיל, יאפשר לך סופסופ להיות שם, לגעת בכל הכאב, הכעס, העצב והתסכול.
(עכשיו רואה שקודם כתבנו יחד, אם את עוד כאן וקוראת תשלחי סימן ואתקשר )
-
- הודעות: 102
- הצטרפות: 03 אוגוסט 2007, 02:17
- דף אישי: הדף האישי של מטפחת_ירוקה*
בלוג הריון אחרי אובדן
נוחי בשלום, אישה מיוחדת וכואבת...
הרבה כוחות לבעלך היקר ובתך התמה,
את כל האהבה שנצרת בתוכך השארת להם,
יהי מנוחתך עדן, הרועה בגיא....
הרבה כוחות לבעלך היקר ובתך התמה,
את כל האהבה שנצרת בתוכך השארת להם,
יהי מנוחתך עדן, הרועה בגיא....