בדיקה מרחוק

[מטפלת_אייפק*]

אני מטפלת אייפק בכירה, ולאורך השנים השתמשתי פעמים רבות בטכניקה המאפשרת לי לבדוק מטופלים בשיחת טלפון.
היתי רוצה לנסות לבדוק את רמת הדיוק של כלי זה באופן האוביקטיבי ביותר שניתן. זו הסיבה שאני לא מזדהה בשם.
הנושא בו בחרתי להיתמקד הוא משקל יתר והסיבה בגללה קשה לשמור על המשקל גם אם הצלחנו להגיע למשקל היעד.
אשמח אם תשאלו שאלות הנוגעות בנושא, ותתנו משוב אחרי שתגיע התשובה.

איך לשאול?
רצוי לבחור בניק כדי להישאר אנונימיים לגמרי.
מה לשאול?
שאלה ממוקדת כדי שאוכל למקד את הבדיקה ככל האפשר.
בשביל מה זה טוב?
במקרה הטוב זה יפיל אסימון, במקרה הרע לא יקרה כלום.
האם זה תקשור?
לא, זו טכניקה שכל אחד יכול ללמוד.

בכל מקרה חשוב לזכור שזה ניסוי, שזה אינטרנט, לא במקום יעוץ מקצועי, ובכלל כדאי להפעיל הגיון בריא ושיקול דעת.

תודה מראש לכל מי שמסכים להשתתף

[שמנמניקה_בדוית_ניקה*]

שלום לך מטפלת האייפק
אני כבר כמה שנים לא ב"מקום" שלי מבחינת המשקל.
אפ'פעם לא הייתי ממש רזה, אלא מהמלאות \ עגלגלות אבל תמיד היתה תחושה שכך זה צריך להיות.
בשנים האחרונות העסק יצא מאיזון.
יש לי בטן ע נ ק י ת, ואפשר לומר שחציתי את הגבול בין שמנמנה לשמנה.
אני מסתכלת בראי ולא מכירה את האשה שנמצאת שם. השומן הזה שינה אותי לגמרי,
לדעתי לפחות.
די מדהים אבל אחרים לא רואים את האשה החדשה הזאת וזה כל פעם מפתיע אותי מחדש.
לא טוב לי עם איך שאני נראית. סליחה, אני שונאת את אייך שאני נראית
ושונאת את הכבדות והסרבול שבאים עם זה.

אני מתכננת עוד הריון בקרוב, מה שלא נותן לי בכלל מוטיבציה לעשות את הצעד המתבקש (מהו הצעד המתבקש?)
וכל הזמן יש לי מין תחושה ש- אחרי ההריון הזה (שיהיה האחרון שלי) העינינים יחזרו לאיזון,
כאילו יושבת שם האשה ה"נכונה" , שאחרי ההריונות והלידות תפרוץ החוצה.

השאלות שלי-
איך באמת אני נפגשת שוב עם ה"אשה הנכונה" ההיא?
אייך בנתיים, עד שהיא חוזרת אני חיה עם עצמי בשלום ואולי אפילו באהבה?

תודה

[פילונית*]

שלום לך מטפלת אייפק.
אשמח להשתתף בניסוי.
מה את צריכה לדעת חוץ מזה שאשמח להשיל את המשקל העודף שהעליתי ב5 שנים האחרונות?
תודה

[גדלתי*]

האם את נותנת המלצות לטיפול או רק אבחון ראשוני?
אני השמנתי מאוד (טוב, יחסית לעצמי) המבנה שלי הוא בטן וישבן בולטים...מה שכל הזמן מזמין שאלות באיזה חודש אני...
מתכננת הריון,לא יודעת איך להתחיל עם הרזיה משמעותית,יש לי התנגדות לכל מיני דיאטות,רוצה להכנס לשגרת אכילה ופעילות טובה.
אגב,אני מטפלת בהילינג ומאבחנת גם מרחוק,מדויק מאוד ,אבל מקרוב רואים יותר דברים.

[מטפלת_אייפק*]

בדוית הניק שלום
הקושי העיקרי הוא ש"האישה הנכונה" לא עודכנה בשינוים שחלו בחייך, ולכן מסרבת להאמין למה שרואה במראה ומכאן נמנעת מלעשות מעשה. קחי אותה לשיחה. פיזית. עצמי עניים ובקשי ממנה להופיע. ספרי לה כל מה שקרה מאז הפעם האחרונה שלפי דעתך היתן אחת. תקשיבי אם יש לה שאלות ונסי לענות בכנות.
ברמה נוספת יש מחסור באבץ ומכאן חוסר איזון הורמונאלי ומטאבולי.
עד שלא תאחי את הקרע בינך לבינה השומן ימשיך להיצתבר ברווח.
מקווה שעזרתי ואשמח לשמוע אם יש קשר למציאות.

[מטפלת_אייפק*]

לגדלתי
יש חולשה במרידיאן הטחול ולכן ההטמעה של המזון לא מתרחשת כראוי ונוצרים בגוף עודפי ליחה(בסינית) האם יש לך גם צורך במתוק ותחושה של ריחוף וניתוק מהמציאות?
ברמת התזונה להימנע ממתוקים כוון שמחלישים את הטחול עוד יותר ויוצרים מעגל של עיפות וקושי להיכנס לשיגרה בריאה כתוצאה של חוסר בקרקע והירדה של דברים מרמת הרעיון לרמת הביצוע.

הרעיון בפתיחת הדף הוא לבדוק דיוק של כלי עבודה מסוים לא ממש איבחון ולא ממש טיפול.
זו הסיבה שאני לא נותנת פרטים מזהים יותר מהניק. כמובן שבמידה ומשהיא רוצה לרזות יש צורך בעזרה ספציפית יותר.
כרגע זו רק בדיקה.

[מטפלת_אייפק*]

פילונית
מנסה לבדוק באופן כללי. האם יש בשנים האלו תחום כל שהוא שבו את צוברת או צברת מרירות ותיסכול?אני מקבלת שזו סיבת היסוד להשמנה.
תנסי לברר בכוון של הגשמה עצמית או חוסר הגשמה עצמית, יותר בכוון המיקצועי או האישי מקצועי ולא בכוון רוחני.
יש מצב?

[גדלתי*]

חולשה בטחול-חדש לי,יודעת על חולשה בכליות שחוזרת בוריאציות שונות (רגלים נפוחות,הפרעות באוזניים וחולשה של הצ'י)
צורך במתוק-מאוד.
ריחוף וניתוק מהמציאות-לא,כן קשה לי להוריד דברים לביצוע.

האם את רואה דברים שיכולים לחזק את הכליות?

[ס*]

אני אשמח לזה.
אני חייבת להיות בעילום שם, או שזה בסדר בניק הקבוע שלי?

[מטפלת_אייפק*]

לגדלתי
נסי לברר עם עצמך איזה פחדים יש לך לגבי ההרזיה או חוסר היכולת לרזות

[ניק_נק*]

שלום!
גם לי כמעט תמיד היה עודף משקל מסויים. לפני כשנה ומשהו הושלו בלי שום עיסוק בדיאטה ובלי מאמץ משהו כמו עשרה ק"ג, בעקבות תרגול מעברים קסומים ושאר שינויים באורח החיים, אבל עכשיו אני מרגישה שיש איזה סוג של פלאטו- שנעצרתי ולאו דוקא במקום שהוא האיזון הפיסי המירבי עבורי.
בגדול- אני רוצה עוד מה"בקלות וללא מאמץ" ההוא, והשאלה היא- מה יכול לקדם ולהניע את הדבר?
תודה רבה.

[גדלתי*]

פחדים...? לא יודעת,החשש המובן להיות פחות יפה ונשית, אבל לא מרגישה שזה ברמה של פחד עמוק.

[יעל*]

שלום למטפלת, עברתי כמה הריונות ואחרי כל הריון נשארתי עם כמה קילו עודפים. כיום אני שוקלת כעשרים קילו מעל הרצוי לגובה ולהרגשה שלי. הרבה זמן לא עניין אותי לרזות והרגשתי טוב עם עצמי. לאחרונה אני מרגישה לא יפה ולא מושכת, מסורבלת ומזיעה.
אני מנסה לאכול פחות ומצליחה אך גם אחרי עשרה ימים של אכילת ירקות רבה וכמעט לא קמח, תפוחי אדמה, אורז וסוכר, המשקל לא ירד בכלל.
מאוד רוצה לרזות ולא מבינה, למה אני לא מצליחה?

[פלוניתה_אלמוניתה*]

שלום למטפלת אייפק
גם אני, כמו חברותיי לדף זה, סובלת מעודף משקל של קרוב ל20 ק"ג
היש מזור לצרתי?

[אכילה_רגשית*]

שלום לך,
אני חצי שנה אחרי לידה. נראה לי שבזכות ההנקה חזרתי לעצמי מהר, אבל עכשיו ההנקה פוחתת ואני גדלה...
כל החיים היו לי עניינים עם אוכל. תמיד רציתי לאו דווקא להיות רזונת אלא לאכול בריא ולעשות ספורט.
היו תקופות שזה הצליח..אבל לרוב היו לי תרוצים...
כיום התירוץ שלי הוא התינוק... אני נהנת להיות איתו אבל זה מתיש אז כשהוא ישן אני מפצה את עצמי באוכל.
איך אפשר להפסיק את האכילה הרגשית ולהתחיל לעשות ספורט?

[ל*]

שלום לך
גם אני אחרי שתי הריונות ולא שבתי למשקל שלי ההייתי רזה מאוד (כמו הדוגמניות של היום) , מנסה לחזור למשקל יותר נכון לרדת קצת לא כמו שהייתי אבל לשוא . מורידה קצת ומעלה .
מה לעשות

[שומן_בטני*]

אצלי בעיקר מצטבר שומן באיזור הבטן , רגליים יחסית לגוף רזות , וגם ידיים , במקור רזה , אשמח לעצותיך / איזו ראייה רחבה יותר .

[אחרי_לידה*]

שלום,
אני ארבעה חודשים אחרי לידה. למרות שלא חשבתי, כנראה השמנתי בהריון. בעיקר בטן גועלית. מסתכלת במראה ולא מאמינה. מרגישה לא מושכת. מרגישה כאילו לא ירדתי קילו מאז הלידה, ולא מבינה למה העודף לא יורד בקלות כמו אחרי לידות קודמות. לא אוכלת משמין בכלל. למעשה, לא ברור מה הבעיה במה שאני אוכלת. אוכלת בעיקר סלט (ענק) עם גבינה, אפילו בלי לחם. אבל אם מכינה פסטה לילדים, יכולה לאכול שלוש קערות.
מרגישה "מה אני אמורה לעשות?" כאילו שהתשובה לא ברורה. רוצה שיתנו לי פיתרון, למרות שברור שהפיתרון הוא להפסיק לאכול דברים משמינים (אין ככ הרבה, אבל יש) ולעשות פעילות גופנית.

[מטפלת_אייפק*]

לגדלתי
תבדקי מה הפחד לרזות. אולי הפחד לאבד עוגן בעולם הממשי?

יעל
איזה רעיונות ודעות יש לך על משקל נכון והדרך להגיע אלו. אני מקבלת שהיות והרזיה נתפסת אצלך כעבודה קשה הגוף מתכונן לכך באגירה של אנרגיה/שומן לקראת המאמץ. נסי לעבוד עם המשפט קל לי לרזות/אני מרזה ללא מאמץ שדורש ממני אנרגיה שאינה זמינה לי כרגע

פלוניתה
איזה תחום בחייך גורם לך לריגשי אשמה כה כבדים שאת מאנישה את עצמך במשקל עודף?

אכילה ריגשית
את נותנת מתוך חוסר. קצת כמו באוברדפט בבנק. כדי לא להיות במצב שבו את זקוקה לפיצוי נסי ליצור מצב בו יש לך זמן ומקום רגשי גם לצרכים שלך. היתי ממליצה לך על טיפולי מגע כמו עוצמת הרכות או ווטסו כדי לחוות את המקבילה למצב שבו נמצא התינוק שלך, רכות,מגע,הכלה

לל
מי הן דמויות החיקוי שלך ומה נקודות הקנאה שלך בהן. כשאת מרגישה שוות ערך את מרזה כשאת מרגישה נחותה מרידיאן הטחול נפגע והטמעת המזון ניפגמת ומכאן ההשמנה וחוזר חלילה

שומן ביטני
יש חסימה בצקרה שניה, איפה את לא נותנת ליצר או ליצירה לבוא לביטוי בחייך, עם איזה רעיון את בהריון ומפחדת ללדת אותו?

אחרי לידה
במקום סלט ענק תוכלי אוכל שמזין את הנשמה שלך. לא כל כך חשוב איזה אלא חשוב שאת תרגישי שאת ראויה לפינוק
ולאוכל הטעים ביותר שאפשר. תוכלי מתוך הנאה, מתוך תשומת לב לעצמך ולאוכל. מגיע לך להשקיע בעצמך

[לי*]

תמיד הייתי שמנמנה עכשיו זה כבר יצא משליטה מכל בחינה [גם בריאותית]
יכולה לאבחן מה הבעיה?

[מטפלת_אייפק*]

ס
עדיף בעילום שם גמור כדי שאם אני מכירה אותך או קראתי דברים שלך באתר לא אושפע ממידע קודם בשום צורה והבדיקה תהיה נקיה

ניק-נק
איפה ה"בקלות וללא מאמץ "הפך להיות ל"זה טוב מכדי להיות אמיתי" זו הנקודה לחקור כדי להמשיך לרדת. איפה הפולניה הקטנה שגרה בתת מודע של כולנו תפסה שמשהו פה נהנה בחינם והתחילה להיתנגד

[מטפלת_אייפק*]

לי אני מקבלת חולשה של מרידיאן המעי הדק וההפרדה בין העיקר והטפל. וגם ספק שלך ביכולת לשלוט בעצמך ובמשקל.

[פילונית*]

תנסי לברר בכוון של הגשמה עצמית או חוסר הגשמה עצמית, יותר בכוון המיקצועי או האישי מקצועי
מצד אחד מאד מוגשמת. מצד שני לא במידה שהייתי רוצה.
ועכשיו מה?

[בטן_קיסרית*]

אחרי לידה שניה. ראשונה לידה רגילה, שניה ניתוח קיסרי. אף פעם לא הייתי דקיקה במיוחד אבל גם לא שמנמונת. הבטן היא עקב האכילס שלי מאז ומעולם, ומאז הלידה (כמעט שנה וחצי) יש לי בטן של חודש שלישי - רביעי....... נמאס לי מזה.
חוץ מזה - עדיין מניקה, ומאוד רוצה לרדת 5-8 ק"ג לפחות....

[מטפלת_אייפק*]

פילונית, מה זאת אומרת, מה עכשו? עכשו להגשים:-). ונימה רצינית יותר נסי פרחי באך תמצית מספר 17 ומספר11

[גדלתי*]

תבדקי מה הפחד לרזות. אולי הפחד לאבד עוגן בעולם הממשי? מנסה ולא לגמרי מבינה....את יכולה להרחיב? מה השומן נותן לי איזה בסיס? שהייתי ילדה הייתי מאוד רזה וחשבתי שבגלל זה הייתי מאוד חלשה,היום אני יודעת שהייתי מעט היפוטונית,יתכן שבתת מודע אני חשה חזקה יותר כי יש לי גוף גדול יותר?

[גדלתי*]

יש לך המלצות לטיפול בשבילי?

[מטפלת_אייפק*]

בטן קיסרית
יש חולשה בשרירי הבטן והיתי ממליצה לך על פילאטיס כדי לאזן את מרכז הגוף. כשהמרכז יציב עמוד השידרה הפנימי שלנו ז"א כח הרצון מתעורר ועוזר לבצע פרויקטים כמו ירידה במשקל. אם את מניקה שימי לב לחוסרים בסידן וויטמין די שעוזר לספיגה שלו.

[בהודיה*]

מטפלת יקרה,
קראתי רק את ההודעה הראשונה, לא קראתי את שאר. אני מקווה שזה מספיק. אפעל לפי ההוראות וההכוונה בהודעה הראשונה.

השאלה שעולה לי היא: למה אני עדיין שמנה...?

אוסיף פרטים - אני אחרי שתי לידות.
לאורך העשור האחרון ביצעתי שינויים הולכים וגדלים בתזונתי וכרגע אני נמצאת במקום שנחשב בעיני אחדים לדי-קיצוני.
אם כי אני חושבת שיש עוד לאן לשאוף.
דווקא עד ההריון האחרון הרגשתי בסדר גמור עם הגוף שלי, מעולם לא הייתי רזה ומעולם לא הייתי שלמה עם עצמי כמו בשלושת-ארבעת השנים האחרונות.
תמיד חשבתי שכשארגיש שלמה עם עצמי ובטוחה בעצמי הק"ג ישלו. אולם זה לא מה שקרה, תחושת הבטחון והשלמות לא באו עם שינוי במשקל. גם השינויים בתזונה לא הביאו לשינוי במשקל (כן היו שיפורים רבים אחרים בתחום הגוף)
בשנה האחרונה, מאז ההריון האחרון, קשה לי שוב עם השומנים והמשקל העודף.
אני לא מוצאת מה ללבוש ומרגישה שכל מי שמסתכל עלי תוהה אם אני שוב בהריון. זה לא נעים ועצוב לי.
...

[מתאמצת*]

תמיד סבלתי ממשקלי, החל מהיותי ילדה.
עשיתי המון דיאטות ועליתי-ירדתי במעגל האין סופי הזה.
בשלושת השנים האחרונות אני נמצאת בקבוצת תמיכה ובקבוצת אכילה שעוזרות לי מאוד לשמור על מישקלי,
עם זאת בשנה האחרונה (בעקבות הפסקת עישון ועוד טלטלות גופניות) עליתי קצת במשקל ושוב חזר אלי חוסר הנחת.

אני מאוד רוצה לחזור למקום הרגוע והשקט עם המשקל , אבל למרות מאמצים רבים והמון ספורט אני לא מצליחה לצאת מהתקיעות.

מה יכול לעזור ?

המון המון תודה

[מטפלת_אייפק*]

גדלתי
נסי אייפק. לא בגלל שאני מטפלת אייפק אלא בגלל שזו שיטה שמאפשרת איבחון וטיפול מדוייק. יש דף על השיטה באתר וממליצה לך לקרא יותר על השיטה ועל דרכי הטיפול

[שמנמניקה_בדוית_ניקה*]

תודה, כן יש בהחלט קשר למציאות
ואני אפילו אעתיק לי את מה שכתבת,
לימים שאוכל גם לעשות איתו משהו...
בקשר לאבץ ברמה נוספת יש מחסור באבץ ומכאן חוסר איזון הורמונאלי ומטאבולי.
מה הקטע איתו? איך בעצם מקבלים עוד אבץ?
כיוון שאני באמת בחוסר איזון הורמונאלי (פרופיל הורמונאלי בעיתי בלשון המעטה)
האם תוספת אבץ יכולה לעזור פה? ושוב, מיהו האבץ הזה ומאיפה מקבלים אותו?

הרבה תודה, מבחינתי יש לך בינגו

[סקרנית_ומפרגנת*]

2 נושאים מענינים:

1. בעבר, כשהייתי יורדת במשקל (לא מדיאטות) והייתי מאד מרוצה מהמראה שלי, תמיד בעלי אמר לי (והסכמתי איתו) שכשאני מרזה, אני פחות בריאה מבחינה נפשית, וכשאני קצת בעודף משקל (מלאה, ולא מוצא חן בעיני המראה שלי, אבל לא ממש עושה עיניין)) אני במיטבי, שמחה ויותר בריאה. בעלי שם לב שזה נכון לגבי הרבה נשים. שהן במצב הכי טוב שלהן, כשהן קצת מלאות יותר (יותר מידי, לטעמן). האבסורד הוא שכשאני רזה יותר, (לא "אנורקסיה") אני מרגישה כל כך יותר "יפה" ומסתדרת עם בגדים וכד' אבל באמת מגלה שקצת "מדוכדכת" וכשאני יותר מלאה, אני מתוסכלת ולא שלמה עם הגוף שלי, אבל מרגישה מצויין....
2. אני אף פעם לא עושה דיאטה. (אני מלאה, 1.62 מ' 70 ק"ג)

אבל בכל פעם שחולפת בליבי מחשבה שאולי בזמן הקרוב אקפיד קצת על תזונה...כדי לרדת רק קצת, לקראת איזה ארוע, מיד אני משמינה......

[תמרי*]

שלום לך מטפלת אייפק
אצלי האכילה היא מתוך התמכרות נפשית וריגשית.
אף פעם לא הייתי בעודף משקל, תמיד עסקתי בספורט.
בזמן ההריון הראשון שלי התחלתי דפוס אכילה בלתי מרוסן, שלמעשה לא נגמר עד היום (אחרי ילד שלישי).
אני אדם חזק ויכול להרבה דברים, עם ההתמכרות הזאת קשה לי להתמודד.
אני כיום בעודף משקל של 15 ק"ג, ורובו מצטבר בבטן שלי.
אני עדיין ספורטיבית והכל, אבל האוכל הוא פורקן והתמכרות, וקשה לי להיגמל.
אשמח לעצות שהם לא טיפולים חיצוניים, היות ואין לי כסף לזה.
אני צריכה עצות פרקטיות שאוכל לממשן בעצמי, תודה!

[זהב_טהור*]

אחרי 4 לידות, האחרונה- קיסרית,לא מצליחה לרדת במשקל.עודף של 12 קג' בערך.
הייתי פעם רזה, עדיין יש לי פרופורציות טובות בגוף, אז אחרים לא כ"כ שמים לב כמה השמנתי, אבל אני יודעת. לי זה מפריע.
בגלל שמפריע לי- אני אוכלת. לא מצליחה לצאת מהלופ.
התקפי אכילה, בעיקר מתוק.
יש רעיון?

[מטפלת_אייפק*]

בהודיה
יש עיניין לא סגור בינך לבין הגוף שלך. אתם לא חברים. נסי לסלוח לו על מה שהוא. נסי באמת לראות אותו ואת היופי שבו כדי שלא יצתרך להיתביש ממך ולהיתחבא בתוך המשקל העידף

[מטפלת_אייפק*]

היצטברו המון פניות תנו לי קצת זמן לענות. שאלות נוספות מיום שישי. צריכה זמן לנתח נתונים ולקבל פידבקים.תודה למי שכתבה וסליחה למי שרצה ועוד לא

[לי*]

לי אני מקבלת חולשה של מרידיאן המעי הדק וההפרדה בין העיקר והטפל. וגם ספק שלך ביכולת לשלוט בעצמך ובמשקל.
יש בעיה להפריד בין עיקר לטפל? אם כן זה נכון מאוד
יש לך המלצות בשבילי? מה עם אכילת בשר?

[גדלתי*]

תודה לך על ההתייחסות,שיהיה בהצלחה @}

[שמנה_וויפה*]

כמו הסקרנית. כשאני במשקל הנוכחי - כמעט 10 קילו מעל הרצוי- אני נראית יפה יותר. סקסית.
כשאני פחות 5 קילו יש לי פחות תשוקה מינית ויותר בגדים עולים עלי.
מה שמפריע לי זה בעיקר השאלות שבאות מנשים שלא ראו אותי חודש ומעלה- האם אני בהריון. עליתי בחודשיים האחרונים את חמשת הקילו האלו אחרי שהפסקתי להניק ואחרי שהפסקתי להתעמל. בדרך בתקופה הזו עברתי וירוס בטן שכלל הרבה הקאות ושלשולים ובמקום לאבד משקל עליתי בהתמדה. עכשיו אני מנסה לאכול מאוזן ומוצאת שאוכלת כלום יום שלם או המון הרבה מעבר לתחושת רעב ושובע. הכי קשה לי להתעלם משאריות מזון שמשאירים הילדים שחבל לי לזרוק לקומפוסט משהו שהכנתי בהרבה תשומת לב וריכוז.
אני מתכננת להתעמל לפחות 10 דקות מידי בוקר- הבוקר כבר התעמלתי.
אני אוהבת את הגוף שניבט אלי מהמראה. את השדיים העגולים, את הבטן הרכה המשתפלת ברכות, את הירכיים הבהירות, מזמינות. את הפנים שנראות צעירות ורעננות כעת, כאשר לפני חודשיים היו תלויות על הפנים קמטים קמטים. המשקל מילא את הקמטים ורק השערות הלבנות מעידות על ארבעים שנותיי.
מחכה לעצה, כמו שאת מבינה הייתי רוצה לרדת והייתי רוצה להשאר יפה.

[מטפלת_אייפק*]

בדוית הניק
אבץ אפשר בתוספים בצורה של אבץ פיקולינט או אבץ ציטרט או ממזונות כמו גרעיני דלעת וצדפות. היתי ממליטה לגשת לנטורופט ליעוץ מקיף יותר

לסקרנית
יש שיר שאומר"את אוהבת להיות עצובה ושותקת" הרבה נשים מקשרות מראה עגום(לרוב כתוצאה מתת תזונה סמויה)
עם יופי מסוג הגברת עם הקמליות והאידיאל הנשי השברירי שזקוק לצלה ע"י האביר.
את מכירה אביר שיצא להציל מישהיא בריאה וצחקנית? תיבדקי את האמונות שלך לגבי האידיאל הפיזי הנשי. איזה מרירות יש בך כלפי נשיות ונשים.

תמרי
הקושי שלך הוא בצורך לרצות אחרים ולא להשאיר מספיק מקום בשביל עצמך. הגוף יוצר את המקום והמזון נותן את מה שאת מפחדת לקבל מאחרים. תסכימי לקבל מאנשים את מה שאת רוצה וצריכה והצורך באוכל כפיצוי יקטן.

זהב טהור
המתוק מיצג אהבה. תתני לגוף שלך אהבה והוא לא ידרוש תחליפים. מגע אוהב, טיפוח, ריקוד,מין, צחוק. בשבילך זה המזון האמיתי. אל תרעיבי את עצמך, ולא תצתרכי תחליפים זולים כמו שוקולד:-)

[מתאמצת*]

הי,
יכול להיות שדילגת עלי בטעות?
סקרנית לשמוע ממך,
תודה (ולא מתכוונת להאיץ...)

[זוהר_הרקיע*]

יש לי בעיה עם אכילה כבר ממתי שזוכרת את עצמי.
כבר בתור ילדה קטנה, הייתה חשיבות מאוד גדולה לאוכל, וזה היה אישו גדול.
רוב חיי אני חווה צורך לאכול כמעט כל הזמן. במיוחד מרגע שמתחילה לאכול את הארוחה הראשונה של היום, קשה להפסיק. אני יודעת איפה ההתחלה ולא איפה הסוף.
בעבר זה היה חמור הרבה יותר - זלילות נוראיות בכל מיני צורות לא הגיוניות. (מהמקפיא, דברים שנזרקו לזבל וכו').
יש גם עניין של החבאת אוכל. קושי לחלוק. פחד שלא יהיה.

לפני כ-3 שנים נוצר איזון מסוים, שגרם לי פתאום להרגיש מתי אני שבעה ולא לאכול בין הארוחות. זה היה איזון שלא הכרתי והיה נהדר ונמשך הרבה זמן.
במשך הזמן האיזון התרופף.
ואז לפני כשנה וחצי חזר האיזון באופן מפתיע, והשלתי מעליי הרבה קילוגרמים, לאט לאט, במשך שנה שלמה, בלי שבכלל ניסיתי לרזות.
סתם כי אכלתי באמת לפי רעב. אבל לא מתוך החלטה, זה פשוט קרה.
לפני חצי שנה - הופר האיזון הזה שוב בפתאומיות. ומאז אני מתקשה להפסיק לזלול.

זה קשה לי - גם כי השמנתי הרבה חזרה, וגם כי זה עושה לי בעיות בבטן כל הזלילות האלה. וברור לי שזה לא בריא. אך מאוד קשה לי לשלוט בזה.
אני מאוד מתוסכלת מהמצב.
גם מהשומן, וגם מהעבדות שאני נתונה בה.

הייתי שמחה להבין מאיפה זה נובע, ומה היה יכול לשנות את זה.
וכמובן, אם יש לך מושג - מה גרם לאיזון הנהדר להופיע לפני 3 שנים ושוב לפני שנה וחצי. ומה גרם לו להיעלם. ואיך אפשר להחזיר אותו.
וכל תובנה אחרת שיש לך.

אודה לך על הארותייך.

[זוהר_הרקיע*]

רציתי להוסיף, שמה שמפריע לי זה בעיקר הבטן. למרות שיש לי גם ירכיים בולטות במיוחד.
ושלא משנה כמה אני יורדת - תמיד הבטן אצלי בולטת. וזה מאוד מפריע לי.
בגלל זה שום בגד כמעט לא יושב עליי יפה.
אני לא מרגישה נוח בבגדים.
והרבה פעמים חושבים שאני בהריון.
(אני לא ממש שמנה, אבל ככה מלאה, והבטן בכל מקרה תמיד נראית בהריון)

[זהב_טהור*]

הרבה תודה, מבחינתי יש לך בינגו(-:
עכשיו נשאר רק לאהוב את עצמי @}

[בטן_יפה*]

לאייפקית, תודה על ההזדמנות

שאלתי: אחרי כל לידה אני יורדת עוד במשקל ומתחטבת. אני מרוצה ממראי,אבל רוצה לדעת אם אין כאן בעיה בריאותית.

[......*]

_אני כבר כמה שנים לא ב"מקום" שלי מבחינת המשקל.
אפ'פעם לא הייתי ממש רזה, אלא מהמלאות \ עגלגלות אבל תמיד היתה תחושה שכך זה צריך להיות.
בשנים האחרונות העסק יצא מאיזון.
יש לי בטן ע נ ק י ת, ואפשר לומר שחציתי את הגבול בין שמנמנה לשמנה._

_לא טוב לי עם איך שאני נראית. סליחה, אני שונאת את אייך שאני נראית
ושונאת את הכבדות והסרבול שבאים עם זה._

מיד אחרי החתונה שלי לפני כשמונה שנים התחלתי להשמין.
בחתונה שקלתי 60 קילו, אחרי שנתים את ההריון הראשון התחלתי 70 קילו(גובה 1.67),
את ההריון השני כעבור שנתיים התחלתי 75 קילו והיום כשמונה חודשים אחרי הלידה השלישית שוקלת 85 קילו(אפילו קשה לי לכתוב את זה בעילום שם).
חשוב לי לציין שאני מאושרת מחיי ובנוסף חווה עם בעלי והילדים תהליך של חזרה בתשובה,שמשמח אותי וממלא את חיי באור גדול ולמרות זה סוגיית המשקל...
ודבר אחרון ,אוכל הוא אהבתי הגדולה וכן מקור פרנסתי.
בתודה

[ניק_נק*]

תודה רבה וכל הכבוד לך!

[בהודיה*]

יש עיניין לא סגור בינך לבין הגוף שלך. אתם לא חברים. נסי לסלוח לו על מה שהוא. נסי באמת לראות אותו ואת היופי שבו כדי שלא יצטרך להתביש ממך ולהיתחבא בתוך המשקל העודף

באמת?
ואני חשבתי שהכל כבר סגור בפינה הזאת.
יש לך רעיונות לתת לי - איך לבדוק את זה יותר לעומק? מה עושים עם זה?

וגם -האם אין כאן פרדוכס בעיצה הזו:
לנסות ולקבל משהו כפי שהוא מתוך תקווה שכך הוא ישתנה?

[הרגלי_אכילה*]

מצטרפת לחגיגה
אוכלת בריא ומסודר. אין לי ממתקים בבית, ובכל זאת מידה 46
מה לעשות?

[טי_צש*]

משונה מאד כל הענין הזה: איך את מתכווננת על האנשים הנכונים?
אני תמיד הייתי מן הגדולות
אבל בחמש עשרה השנה האחרונות ואחרי ארבע לידות עליתי עשרים קילו
לא סובלת ספורט ובקושי זזה
וגם אוהבת לאכול מתוקים, כך שהסיבות די ברורות...
אני מרגישה די בסדר עם עצמי, אף כי כנראה נדמה לי שאני פחות שמנה ממה שאני - בחנויות בגדים למשל אני תמיד מתחילה עם בגדים קטנים מדי
הייתי רוצה לחזור לעצמי שמלפני, נניח, עשר שנים, גם אז לא רזה אבל בכל זאת קלילה יותר

[פלוניתה_אלמוניתה*]

איזה תחום בחייך גורם לך לריגשי אשמה כה כבדים שאת מאנישה את עצמך במשקל עודף?

וואלה, לא יודעת....
לא מצליחה למצוא חיבור.
אולי תוכלי להיות קצת יותר ספציפית?

[שמנמונית_אלמו_נית*]

תמיד הייתי שמנמונת ואף פעם לא באמת הרגשתי טוב עם עצמי.ככה זה שגודלים עם אמא שלא יודעת להחמיא ומבקרת כל הזמן.אבל, לאחר ההריון והלידה הדברים יצאו משליטה לגמרי. עליתי בכ-30 קילו.התמכרתי ללחם ועוגות ממש הרגשתי צורך כדי להרגיש רגועה.עכשיו אני בדיאטה ללא סוכר,כבר חודש בערך,הולך בסדר.(חולמת על עוגות בלילה).
איך אני יכולה לעזור לעצמי?מקווה שנתתי את הפרטים שאת צריכה.תודה.

[מטפלת_אייפק*]

מתאמצת
לא נעלמת.אני לא הספקתי. הפסקת העישון גרמה לנושאים שקודם כוסו בעשן לעלות.אחד מהם(לא יודעת איזה) גרם לתחושת חוסר הנחת לעלות שוב.כוון כללי לבדיקה קנאה במשהו או משהוא וקושי להיתמודד עם הרגש הזה.מקווה שנותן כוון

בהודיה
אין פרדוקס.הכוונה היא לסלוח למה שהגוף גרם לך בעבר כדי ללמוד לאהוב אותו בהווה. הכוון לבדוק הוא משהו שהית צריכה או רצית לעשות ולא עשית בגלל דימוי הגוף. עוזר במשהוא?

הרגלי אכילה
יש חולשה במרידיאן הטחול ולכן קושי בהטמעת המזון. נסי רפואה סינית

טי-דש
אין תרופות קסם. תכירי בעובדה שאת 20 קילו יותר. מכאן או שתינקטי פעטלה קרי ספורט ואכילה מאוזנת או תשלימי עם המצב ותחיי איתו בשלום. מכל בחינה אחרת לא רואה בעיה

פלוניתה
מקבלת משהוא שקרה בגיל 24. אומר לך משהוא?

שמנמונת
להכיר בהיתמכרות. להבין מה הביא לה ולהיפרד מאמא. הכוונה היא לדמות האמא כפי שהפנמת אותה ולא בהחרך מהאישה הממשית. חווית האמהותהעלתה נושאים כואבים שכדי לברוח מהם ולהדחיק אותם את אוכלת

---

תבדקי בינך לבין עצמך את נושא אישה/נשיות מולזוגיות ואמהות. אין צורך לוותר על אוכל או לשנא אותו. חשוב להבין שאם האוכל הוא אהבת חייך את תרצי ממנו כמה שתוכלי להשיג. נראה לי שיש לך אהבות גדולות נוספות בעלך, הילדים, ולחרונה אלוהים תני להם למלא את החלל

בטן יפה
אם התזונה שלך מאוזנת,את אנרגטית ומרגישה טוב אין מה לדאוג. אם את רק נראת טוב אבל עיפה בלי פרופורציה חסרת שמחת חיים ונוטה לדיכאון, מדובר בתת תזונה סמויה וחשוב לטפל בחוסרים

זהב
בדקי מה הצלחת להוציא לפועל בזמנים בהם הית מאוזנת ן/או למי ועל מה סלחת באותן תקופות.אצלך חוסר מימוש וכעס מתבטא באכילה

שמנה ויפה
לא הבנתי מה הבעיה טוב לך כמו שאת למה להציק לעצמך בעיניני המשקל?

[פלוניתה_אלמוניתה*]

כן, וואוו אבל מה אפשר לעשות עם זה?

[מטפלת_אייפק*]

פלוניתה
עובדים על סליחה. לעצמך ולאחרים המעורבים בדבר. בעיקר לעצמך כוון שאת זו שסובלת מהמשקל המיותר

[מטפלת_אייפק*]

בקשה לכל אלו שעניתי להם. כדי לדעת אם אני בכוון אני צריכה פידבק ממכם. אחרת אין לניסוי הזה שום תוקף. אני מנסה לבדוק עד כמה הכלי מדויק ואין לי דרך לדעת אם אתם לא חוזרות להגיב. גם אם התגובה היא "אין שום קשר לכלום ובכלל אין לי לא אחןת ולא משקל עודף"

[מטפלת_אייפק*]

התגובה לזהב היתה מכוונת לזהר. סורי על הבילבול

[פלוניתה_אלמוניתה*]

כשהייתי בת 24 נולד בני הבכור בלידה מסובכת וכואבת שבעקבותיה נותרתי עם קרעים וחבורות פיזיות ורגשיות.
תהליך ההשמנה שלי החל כשפגשתי בגיל 16 את הגרוש שלי, אבי ילדיי.
העלייה במשקל היתה איטית אך קרתה בהתמדה.
בהריונות הייתי עולה בסביבות 40(!!!!) ק"ג ומורידה את מרבית המשקל בחודשיים אחרי הלידה.
בלידה השניה הורדתי 16 ק"ג בשבוע הראשון אחרי הלידה.
מה שהבנתי אז היה שאני צוברת המון נוזלים, גם היום בזמנים הורמונליים בחודש ביוץ, לפני מחזור וכו' אני מתנפחת בקלות ואח"כ הנפיחות יורדת בעצמה.
אני עוברת מאז הגירושים תהליך ארוך מאוד שבו אני מנסה להתנתק (בכל הרמות: אנרגטית, פיזית וכו') מהגרוש.
אם יש עוד משהו שאוכל לעשות אשמח לדעת.
תודה.

[מטפלת_אייפק*]

לפלוניתה
נסי לעבוד עם המשפט "אני מנקה מוותרת ומשחררת את כל הקשרים הפזיים הרגשיים והאנרגטיים שלי עם....(שם הגרוש) בכל הרמות ובכל הזמנים, כדי ש...(מה את רואה שאת רוצה ובגללו שווה לך להיתנתק ממנו) וסולחת לו ולעצמי על כל מה שקרה בנינו.
כתבי את המשפט שבע פעמים ביום במשך שבעה ימים וראי מה התגובה שעולה בך בכל פעם.
בהצלחה

[פלוניתה_אלמוניתה*]

תודה, אדווח בהמשך.

[תוהה*]

אני לא בטוחה אם יש לי משהו או שאני "סתם ממציאה" אבל ברור לי שיש לי משהו לא מאוזן עם תזונה וגם אני מרגישה כמו מישהי אחרת כאן שהבטן שלי היא אזור בעייתי יותר (בשנים האחרונות זה השתפר)

[מטפלת_אייפק*]

תוהה
מה השאלה בדיוק?

[תוהה*]

למה קשורה האכילה והתזונה שלי? מה אני יכולה לעשות כדי לאזן אותה ולאכול את מה שהכי טוב לי?

[מתאמצת*]

הי מטפלת,
קשה לי לענות לך אם את בכיוון. חוסר נחת אני בהחלט מרגישה,
לגבי קינאה... אני לא יודעת, לא כל כך מתחברת לזה.
אולי יותר מתחבר לי הרצון להיות משהו שאינני, כלומר נסיון להעמיד את עצמי מול סטנדרטים גבוהים מאוד של שלמות.

תודה

[מטפלת_אייפק*]

תוהה
אני מקבלת שאין בעיה עם התזונה. הבעיה היא ברמה רגשית עם הפער ביון אידיאל היופי המקובל לבין המציאות. הצבת לעצמך דוגמא שאינה ראלית לגבי אין את אמורה להראות ומכאן ההרגשה הרעה עם המראה שלך. הגוף מתמרד. הבטן אומרת לך "אל תכעסי עלי ותנסי להעלים אותי אלא נסי לקבל אותי ואז לא אציק לך

[תוהה*]

תודה מטפלת אייפק
אני חושבת שהמסר לא מדויק, אולי כי אני לא הייתי מדויקת
אבל זה בכיוון - באמת פערים רגשיים בין מה שצריך להיות למה שאני רוצה להיות (בין עצמי-עצמי לבין מה שאני מציגה כעצמי), והבטן היא המקום שבו אני מחזיקה את כל הדברים האלה

[טי_צש*]

_טי-דש
אין תרופות קסם. תכירי בעובדה שאת 20 קילו יותר. מכאן או שתינקטי פעטלה קרי ספורט ואכילה מאוזנת או תשלימי עם המצב ותחיי איתו בשלום. מכל בחינה אחרת לא רואה בעיה_
לא יודעת איזה פידבק לתת.

[פילונית*]

תנסי לברר בכוון של הגשמה עצמית או חוסר הגשמה עצמית, יותר בכוון המיקצועי או האישי מקצועי
ההשמנה החלה ביום שעזבתי את המקצוע שלי שבו לא הייתי מוגשמת כלל.

[בהודיה*]

_בהודיה
הכוון לבדוק הוא משהו שהית צריכה או רצית לעשות ולא עשית בגלל דימוי הגוף. עוזר במשהוא?_
לא... אני לא מצלחיה לחשוב על דבר כזה.

[פילונית*]

האם אפשר לבקש שתזדהי לאחר הניסוי?

הייתי רוצה להתייעץ איתך בטלפון לגבי נושא אחר. בתשלום כמובן.

[הרגלי_אכילה*]

יכול להיות שדילגת עלי בטעות?

[מטפלת_אייפק*]

הרגלי אכילה
ממש לא אבל הינה התשובה שוב
חולשה במרידיאן הטחול והמעי הדק מפריע להטמעה הנכונה של המזון. הבעיה היא לא במה שאת אוכל או לא אלא במה שקורה לזה בגוף. ממליצה לך לפנות למטפל סיני.

[מטפלת_אייפק*]

פילונית
לא בהחרך ההגשמה דרך המקצוע. איך הרגשת כאדם עובד, מה האמונות שלך לגבי עבודה ולגבי איעבודה, לגבי מעמד מקצועי?

[מטפלת_אייפק*]

טי-צש
למעשה התשובה שלך היתה בגוף השאלה
את לא צריכה אותי כדי לדעת מה צריך לעשות ולמה את לא עושה זאת. את שונאת פעילות גופנית אוהבת מתוק ומבינה את הסיבה לעליה במשקל. המקום היחידי בו יש בעיה זה העובדה שעדיין בתת מודע את שוקלת 10 קילו פחות. אפדייט עשוי להניע אותך לפעולה. אם לא קבלי את המצב הנוכחי ואולי מתוך ההשלמה הזאת תצמח מוטיבציה לשינוי לא כעונש או מטלה שנואה אלא כפעילות שנובעת מפרגון עצמי

[הרגלי_אכילה*]

וואלה...יש מצב...
יש לי עוד תופעות המוסברות על ידי חולשה בטחול ברפואה הסינית.
אבל, אני כרגע מטופלת בצמחים (מרופא סיני) לתופעות אחרות (שכאמור מוסברות על ידי ח ולשה בטחול) ומאז שאני מטופלת בהם, אני משמינה יותר. ואפילו היו לי שבועיים הפסקה בהם ירדתי במשקל, וברגע שחזרתי לקחת, עליתי...

תודה!

[פילונית*]

יכולה לשחזר את מה שהרגשתי בתקופה הראשונה כשלא עבדתי: הרגשתי שאני בחופשת מחלה. ז"א אם לא עובדים חייבת להיות לכך סיבה. זה נמשך בערך חצי שנה.
זה עונה לך?

[אכילה_רגשית*]

את נותנת מתוך חוסר. קצת כמו באוברדפט בבנק. כדי לא להיות במצב שבו את זקוקה לפיצוי נסי ליצור מצב בו יש לך זמן ומקום רגשי גם לצרכים שלך. היתי ממליצה לך על טיפולי מגע כמו עוצמת הרכות או ווטסו כדי לחוות את המקבילה למצב שבו נמצא התינוק שלך, רכות,מגע,הכלה
מאד מתחברת. יש משהו שאני יכולה לעשות עם עצמי ביום יום- לעזור לעצמי ללא טיפול חיצוני?
תודה רבה

[מטפלת_אייפק*]

אכילה רגשית
נסי לנות מדי יום חצי שעה שבה את לא זמינה לפניות של אף אחד. תנוחי,תקראי,תרקדי או כל דבר אחר שגורם לך הנאה
בלי לחשוב מה הית יכולה או צריכה לעשות בזמן הזה לטובת אחרים.
נסי לעבוד עם המשפט "יש לי זכות למילוי הצרכים שלי במלואם"

[מטפלת_אייפק*]

פילונית
אם חולים אז מרזים. ככה זה בפולניה . יכול להיות שבגלל שהית בחופשת מחלה הרשית לעצמך להיתפנק קצת יותר?

[פילונית*]

לגמרי. רק שבחופשת מחלה הזו עשיתי סוג של עצירה מכל הריצות שלי ואז השמנתי ובגדול. יכול להיות שבמקור המשקל שלי אמור להיות יותר מאשר הייתי. יחד עם זה השמנתי מעבר אליו גם וזה ניכר בעיקר בבטן.
ההמלצות שלך לגבי הפרחי בך 17 ו11 עדיין בתוקף?

[מטפלת_אייפק*]

פילונית
ההמלצה בתוקף.כנסי לדף פרחי באך. יתן עוד קצת אינפו.

[פילונית*]

תודה. אעשה זאת

[זאפה*]

שלום,
אני בן 35. באופן כללי אני מרגיש בסדר גמור עם המראה החיצוני שלי. יחד עם זאת, בשנים האחרונות, הוספתי מספר קילוגרמים לא מבוטל (10ק'ג) וכעת אני מרגיש עם משקל עודף. רוב הזמן אני לא טרוד בכך, אך בשעה שאני מסתכל במראה או בתמונות ישנות אני מתגעגע למה שהיה.
השאלה היא, כיצד ניתן לחזור למשקל הרצוי (75 ק"ג), תוך כדי מינימום השקעה היות ואני עצלן מטבעי וקשה לי לאכול מסודר.
כמו כן ברצוני לציין שחילוף החומרים שלי דיי איטי, אני אוהב מתוקים במידה ובמשך שעות היום אני הרבה פעמים חש עייפות ניכרת וצורך במנוחה.
תודה מראש על תשובתך

[אכילה_רגשית*]

_נסי לפנות מדי יום חצי שעה שבה את לא זמינה לפניות של אף אחד. תנוחי,תקראי,תרקדי או כל דבר אחר שגורם לך הנאה
בלי לחשוב מה הית יכולה או צריכה לעשות בזמן הזה לטובת אחרים.
נסי לעבוד עם המשפט "יש לי זכות למילוי הצרכים שלי במלואם"_
תודה, אנסה למרות שנגעת בנקודה שהכי קשה לי..
כל הכבוד.

[מטפלת_אייפק*]

זאפה
לתשובה שני חלקים
לרדת במשקל בלי להשקיע בכך זו אגדה שהרבה אנשים הרויחו ממנה הרבה כסף. גם אם הירידה היא לכאורה ללא מאמץ תמיד מסתבר שהושקע מאמץ במשהו והירידה במשקל היא תופעת לואי מבורכת של התהליך שעבר האדם.
ברמה הפיזית נראה שאתה סובל מקנדידה במערכת העיכול.
יש באתר דפים בנושא. לעיונך

[אחרי_לידה*]

_אחרי לידה
במקום סלט ענק תוכלי אוכל שמזין את הנשמה שלך. לא כל כך חשוב איזה אלא חשוב שאת תרגישי שאת ראויה לפינוק
ולאוכל הטעים ביותר שאפשר. תוכלי מתוך הנאה, מתוך תשומת לב לעצמך ולאוכל. מגיע לך להשקיע בעצמך_

לא מרגישה שזה קולע. אני דיי מפנקת את עצמי באוכל. מהסלט אני מאוד נהנית, מכינה ככה שיהיה לי טעים. אם אני יוצאת מהבית ובא לי ג'אנק (פלאפל וקולה, נניח) אני אוכלת ושותה ללא שום ייסורי מצפון. למעשה, אין לי בכלל ייסורי מצפון לגבי אוכל שאכלתי, ואני אוכלת מה שבא לי. אבל אין לי בבית אוכל משמין, ולכן קורה רק מדי פעם שאני אוכלת משמין, ובכל זאת לא מרזה. מצד שני, אני גם לא מסוגלת (לא רוצה) למנוע מעצמי את האוכל הכייפי כשמתחשק לי, ולכן לפעמים אני אוכלת ונהנית גם מאוכל משמין.

[מטפלת_אייפק*]

אחרי לידה
הכוונה היתה למזון רוחני. לא רק פיזי. בעיקר לא פיזי. כניראה שלא היתי ברורה מספיק.מתנצלת

[אחרי_לידה*]

מה זה מזון רוחני.? אני לא אדם רוחני.

[מטפלת_אייפק*]

אחרי לידה
כל מה שעושה לך טוב ברמת הרוח, אומנות,ספרים,מוזיקה,ספורט,גידול חסה, רוחני זה לא בהחרך ספרי מודעות וגורואים הודים. מה מזין אותך?