בדידותו של בוחר האבטיח
בדידותו של בוחר האבטיח
מה שהן אמרו
(מִתפּקדת).
(מִתפּקדת).
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
בדידותו של בוחר האבטיח
אההה...אני גם.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 28 יוני 2009, 17:42
- דף אישי: הדף האישי של דני_זובין*
בדידותו של בוחר האבטיח
כן, כן, נכון!
-
- הודעות: 1340
- הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
- דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*
-
- הודעות: 249
- הצטרפות: 18 יוני 2009, 16:54
- דף אישי: הדף האישי של אפרת_נ*
-
- הודעות: 1068
- הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 16:05
- דף אישי: הדף האישי של לוונדר_סגול*
בדידותו של בוחר האבטיח
"יופי חמודה. אז תגידי לאמא שאני בא לקחת אותך ותתארגני ממש עכשיו, כי סבתא ואני רוצים לצאת מוקדם. טוב מתוקה שלי?"
צחקתי ממש הרבה עכשיו מהפוסט הזה איזה כיף
בחיפושי אחרי צחוק הגעתי הנה ויצאתי נשכרת!
צחקתי ממש הרבה עכשיו מהפוסט הזה איזה כיף
בחיפושי אחרי צחוק הגעתי הנה ויצאתי נשכרת!
בדידותו של בוחר האבטיח
תודה רבה לוונדר סגול ! איזה כיף. האמת, בזמנו גם אני חשבתי שזה נורא מצחיק ושמה שהיה מצחיק לא עבר טוב. אז תודה שביקרת ותודה שצחקת, גם אני יצאתי נשכרת! (-:
בדידותו של בוחר האבטיח
פא, כמה מרגשת ועדינה הראייה שלך. תודה על העצה החבויה.
בדידותו של בוחר האבטיח
בשמחה @}
<מקוה שלא ייצא גול עצמי.. >
<מקוה שלא ייצא גול עצמי.. >
בדידותו של בוחר האבטיח
משום מה חשבתי שאת קצת יותר מבוגרת..
בדידותו של בוחר האבטיח
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
למה?
זו מחמאה או הערה מעוררת מחשבות נוגות, אני תוהה. או מחמאה שטומנת בחובה את זרעי חורבנה כמו כל המחמאות על גיל. לא, באמת אני שואלת. יש גיל שבו כבר לא ברור . כשאתה בגן ואומרים לך "אתה בוגר" זה בדרך כלל סוג של איום.
מבוגרת לגילה יכולה להיות אחת מהכתה עם ציצים ענקיים וחבר בן עשרים ושמונה.
מישהי שחושבים שהיא קצת יותר מבוגרת, זה יכול להיות בגלל שיעור יתר בפנים, למשל.
יש שלב, שמתי לב, שמתחילה תקופת הבלאי הספציפי הקולקטיבי.
כאילו, אצל כולם זה בצופרניים של הרגליים, באובדן חדות הראייה מקרוב, ואצל נשים, בשיעור יתר בפנים. בערך אחרי גיל ארבעים זה קורה. די מעניין. האחידות האדישה של השלב הזה ואיך הוא נוגע בכולם כמו גל על רצועת חוף ארוכה. .
אז אצלי היה שיעור יתר גם קודם, אז אי אפשר להגיד שבגלל זה חשבת. זאת אומרת אפשר להגיד, אבל זה לא אומר.
אין לך מושג כמה זמן רציתי לספר על הקפיץ.
חיכיתי להזדמנות, דמיינתי את עצמי משתכללת טכנולוגית כל כך, עד שיכולה להביא מין מצגת כזאת שקוראת: גבירותי: הקפיץ! וסרטון תקריב של שערות שפם נתלשות בסיבובים קלים של הקפיץ שהוא חיקוי מופלא של החוט רק בלי התסבוכת. ממליצה מאוד.
אז מה פשר ההערה שלך, אלוהים יודע. איך סיקרנת אותי, יא אללה. תארי לך שמישהו שאת לא מכירה, אלמוני, כותב לך פתאום " משום מה חשבתי שאת יותר מבוגרת" - רק ממספר הדמויות שנסתחרר לי בראש שהן את בטח כבר נהיה לך כאב ראש. (משום מה זה חוזר כל הזמן למתקין בלוני הגאז החדש שהיה כאן. את לא מתקין בלוני הגאז, נכון?) כמובן שישר בא לי לשאול: כמה יותר מבוגרת? יותר מבוגרת ממה? ולפי מה חשבת? שיעור היתר? שמא כתיבה בוגרת שהכזיבה?
נו. אולי נניח לזה. איזה מין מקום מתעתע זה האינטרנט.
למה?
זו מחמאה או הערה מעוררת מחשבות נוגות, אני תוהה. או מחמאה שטומנת בחובה את זרעי חורבנה כמו כל המחמאות על גיל. לא, באמת אני שואלת. יש גיל שבו כבר לא ברור . כשאתה בגן ואומרים לך "אתה בוגר" זה בדרך כלל סוג של איום.
מבוגרת לגילה יכולה להיות אחת מהכתה עם ציצים ענקיים וחבר בן עשרים ושמונה.
מישהי שחושבים שהיא קצת יותר מבוגרת, זה יכול להיות בגלל שיעור יתר בפנים, למשל.
יש שלב, שמתי לב, שמתחילה תקופת הבלאי הספציפי הקולקטיבי.
כאילו, אצל כולם זה בצופרניים של הרגליים, באובדן חדות הראייה מקרוב, ואצל נשים, בשיעור יתר בפנים. בערך אחרי גיל ארבעים זה קורה. די מעניין. האחידות האדישה של השלב הזה ואיך הוא נוגע בכולם כמו גל על רצועת חוף ארוכה. .
אז אצלי היה שיעור יתר גם קודם, אז אי אפשר להגיד שבגלל זה חשבת. זאת אומרת אפשר להגיד, אבל זה לא אומר.
אין לך מושג כמה זמן רציתי לספר על הקפיץ.
חיכיתי להזדמנות, דמיינתי את עצמי משתכללת טכנולוגית כל כך, עד שיכולה להביא מין מצגת כזאת שקוראת: גבירותי: הקפיץ! וסרטון תקריב של שערות שפם נתלשות בסיבובים קלים של הקפיץ שהוא חיקוי מופלא של החוט רק בלי התסבוכת. ממליצה מאוד.
אז מה פשר ההערה שלך, אלוהים יודע. איך סיקרנת אותי, יא אללה. תארי לך שמישהו שאת לא מכירה, אלמוני, כותב לך פתאום " משום מה חשבתי שאת יותר מבוגרת" - רק ממספר הדמויות שנסתחרר לי בראש שהן את בטח כבר נהיה לך כאב ראש. (משום מה זה חוזר כל הזמן למתקין בלוני הגאז החדש שהיה כאן. את לא מתקין בלוני הגאז, נכון?) כמובן שישר בא לי לשאול: כמה יותר מבוגרת? יותר מבוגרת ממה? ולפי מה חשבת? שיעור היתר? שמא כתיבה בוגרת שהכזיבה?
נו. אולי נניח לזה. איזה מין מקום מתעתע זה האינטרנט.
בדידותו של בוחר האבטיח
יו, בחיי, הלב שלי ניתר למעלה מרוב שמחה כשראיתי את השם שלך והדף מתנוססים ב מה חדש.
בזמן שחיכיתי בהתרגשות לדף שיעלה, הבליחה בי ההכרה ששכחתי למחוק את מה שכתבתי בעניין הגיל.
כבר אז כשכתבתי, הרגשתי שהייתי פזיזה, אבל לא הגבת ונרגעתי. כי מה ׳כפת לי - זותי במילא בסיבוב אינסופי בעולם האמיתי,
(אחרי שכל הצ'כונה התרווחה באהבה בסלון ביתה המלבב).
מה פשר ההערה שלך, אלוהים יודע. איך סיקרנת אותי, יא אללה
הכל התחיל כי חשבתי לעצמי שעם כל הכבוד לחיים האמיתיים, היעדרות כזו ממושכת , כבר מריחה כמו סוף.
אח"כ נזכרתי בתגובות שקראתי בים בסגנון: ״מאוגוסט זה כאן ולא ידעתי״. ואז קראתי איפשהו, במקרה, שורה תמימה, שבעקבותיה עשיתי אחד ועוד אחד ויצא לי:
משום מה חשבתי שאת קצת יותר מבוגרת.
כשבסוף הגעתי להתחלה, חד משמעית הובררה לי טעותי. נזכרתי שהחפזון מן השטן, אבל למחוק שכחתי, למרות שהתכוונתי.
אני מברברת ומברברת סתם מההתרגשות של להתעורר בשתיים ומשהו בלילה, לפתוח את מה חדש ולמצוא אותך כאן. איזה מזל שלא מחקתי.
בזמן שחיכיתי בהתרגשות לדף שיעלה, הבליחה בי ההכרה ששכחתי למחוק את מה שכתבתי בעניין הגיל.
כבר אז כשכתבתי, הרגשתי שהייתי פזיזה, אבל לא הגבת ונרגעתי. כי מה ׳כפת לי - זותי במילא בסיבוב אינסופי בעולם האמיתי,
(אחרי שכל הצ'כונה התרווחה באהבה בסלון ביתה המלבב).
מה פשר ההערה שלך, אלוהים יודע. איך סיקרנת אותי, יא אללה
הכל התחיל כי חשבתי לעצמי שעם כל הכבוד לחיים האמיתיים, היעדרות כזו ממושכת , כבר מריחה כמו סוף.
אח"כ נזכרתי בתגובות שקראתי בים בסגנון: ״מאוגוסט זה כאן ולא ידעתי״. ואז קראתי איפשהו, במקרה, שורה תמימה, שבעקבותיה עשיתי אחד ועוד אחד ויצא לי:
משום מה חשבתי שאת קצת יותר מבוגרת.
כשבסוף הגעתי להתחלה, חד משמעית הובררה לי טעותי. נזכרתי שהחפזון מן השטן, אבל למחוק שכחתי, למרות שהתכוונתי.
אני מברברת ומברברת סתם מההתרגשות של להתעורר בשתיים ומשהו בלילה, לפתוח את מה חדש ולמצוא אותך כאן. איזה מזל שלא מחקתי.
בדידותו של בוחר האבטיח
אין לך מושג כמה זמן רציתי לספר על הקפיץ.
אין לך מושג כמה זה משעשע אותי, שזה מה שקופץ משתיקתך.
ולגופה של שערה סוררת.
בדיוק היום הייתי אצל הקוסמטיקאית, שתיקנה אותי שאומרים ״קוזאך״ ולא ״קוזאק״, אחרי שניסיתי להתחכם בענין גידולי הפרא.
האחידות האדישה של השלב הזה ואיך הוא נוגע בכולם כמו גל על רצועת חוף ארוכה.
לדבריה של אותה קוסמטיקאית, קו הסנטר הוא המועד לפורענות של אותו הגל, שמופיע תדיר, לצידם של גלי חום.
יא וואראדי, לא רוצה אפילו לחשוב על גלי חום באוגוסט. עדיף להגר קודם לאנרטארטיקה.
שם גם לא מנפחים את המוח, עם ברבורים על האיום האיראני וערכות מגן.
אין לך מושג כמה זה משעשע אותי, שזה מה שקופץ משתיקתך.
ולגופה של שערה סוררת.
בדיוק היום הייתי אצל הקוסמטיקאית, שתיקנה אותי שאומרים ״קוזאך״ ולא ״קוזאק״, אחרי שניסיתי להתחכם בענין גידולי הפרא.
האחידות האדישה של השלב הזה ואיך הוא נוגע בכולם כמו גל על רצועת חוף ארוכה.
לדבריה של אותה קוסמטיקאית, קו הסנטר הוא המועד לפורענות של אותו הגל, שמופיע תדיר, לצידם של גלי חום.
יא וואראדי, לא רוצה אפילו לחשוב על גלי חום באוגוסט. עדיף להגר קודם לאנרטארטיקה.
שם גם לא מנפחים את המוח, עם ברבורים על האיום האיראני וערכות מגן.
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
בדידותו של בוחר האבטיח
הלב שלי ניתר למעלה מרוב שמחה כשראיתי את השם שלך והדף מתנוססים ב מה חדש
גם שלי!!!
גם שלי!!!
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
בדידותו של בוחר האבטיח
אבויה, בחיים שלי (אינטונציה של מזל המבשלת או אחת מכוכבות הדף) לא ראיתי כזאת שמחה גדולה מאחת שמספרת שהיא עושה שפם.
חיקוי מופלא של החוט
כבר שנים אנחנו מנסים לפתח כזה. לעגן במדע את מה שכל המרוקאיות המורידות בסו-כר והתימניות המורידות בחוט כבר הספיקו לשכוח. אבל הטמבל ששלחנו לחפש חזר עם מצריה שעושה שחי ושתי אשכנזיות שמפסלות בבצק סוכר, ערבבו ערבבו ובסוף יצא מזה בקלאווה.
<בוקר טוב מאמא'לה> @}
חיקוי מופלא של החוט
כבר שנים אנחנו מנסים לפתח כזה. לעגן במדע את מה שכל המרוקאיות המורידות בסו-כר והתימניות המורידות בחוט כבר הספיקו לשכוח. אבל הטמבל ששלחנו לחפש חזר עם מצריה שעושה שחי ושתי אשכנזיות שמפסלות בבצק סוכר, ערבבו ערבבו ובסוף יצא מזה בקלאווה.
<בוקר טוב מאמא'לה> @}
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
בדידותו של בוחר האבטיח
אבויה = Abuya
-
- הודעות: 757
- הצטרפות: 15 אפריל 2011, 21:00
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_טוסיק_דבש*
בדידותו של בוחר האבטיח
זהו. שעון חורף. סוף עונת האביטיחים?
בדידותו של בוחר האבטיח
את דפינטלי סופרת. עם קול כ"כ מובהק -הן בשפה הססגונית והן בשפע בחמלה, כך שממש כמו הביצה שהתחפשה מכירים אותך מיד- "את את שהתחפשה"..
חיבוק
חיבוק
בדידותו של בוחר האבטיח
תודה. איזה כיף פתקים כמוסים. אבל למה כתבת את זה? פתאום נדמה לי שאולי חשבת שזיהית אותי בבלוג חדש, שכלל לא כתבתי. אבל תודה. מה כפת לי מילים חמות על הבוקר. (לא התחפשתי לאחרונה בשום תחפושת למיטב זכרוני. אני מרגישה שקוטפת תשבוחות של כותבת אחרת.)
בדידותו של בוחר האבטיח
אה! איזה חמודה ומצחיקה את, זו אכן הייתי אני (אם כבר מדברים על דקות אבחנה...אז הרי לנו דקות אבחנה. ) אבל דווקא בלי שום תחפושת (-: שאולי לזה התכוונת את את שהתחפשה"..בסגנון הפוך על הפוך. טוב, אז תודה, אני מניחה שהבנת מהכתוב שם שהמילה טרול הסתובבה לה בחוסר מעש, מגרדת בפדחתה לא רחוק מהמקלדת אבל איכשהוא לא התאימה וזה המסר שניסיתי להעביר. הרבה חמלה לא הייתה שם, אבל גם לא טינה. כאילו משהו הרגיש לי לא אמין אבל לגיטימי, אם את מבינה.
בדידותו של בוחר האבטיח
שנים היה תלוי בחדר האמבטיה בבית הורי , ריבוע קטן מעץ ועליו המשפט הבא:
"tact - the ability to tell a man to go to hell, and make him feel happy to be on his way"
פתאום הזכרת לי
"tact - the ability to tell a man to go to hell, and make him feel happy to be on his way"
פתאום הזכרת לי