ארכיון חוכמות של ילדים 2008

[ניצן_אמ*]

אתמול ראינו לווייתנים. לנהר יש שני ספרים אהובים בנושא:

1. הלווייתן והשבלול מאת ג'וליה דונלדסון
2. אוליביה.

אוליביה?
כן כן. היא קוראת להם בעקביות "אוליביתנים" לקח לנו זמן לשים לב, אבל מסתבר שאוליביה החזרזירונת היא נצר למשפחת האוליוויתן הלבן.
שתדעו.

[תמר_מתחילה*]

אוליביה? אוי, מודל לחיקוי. מוציאה ערמות בגדים מהארון , מודדת הכל ומכריזה: אני אוליביה!
משכיבים אותה לישון והיא אומרת- אני כמובן בכלל לא עייפה, והמתוק מכולם- אני מנשקת אותה נשיקת לילה טוב, והיא לוחשת לי באוזן- אני אוהבת אותך בדיוק כמו שאת...

[תמר_מתחילה*]

ואפרופו דקדוק: אמא, תראי איזו פיה יפה! את יודעת איך אומרים הרבה פייות ? פייותים !

[סוסת_פרא*]

מסתבר שאוליביה החזרזירונת היא נצר למשפחת האוליוויתן הלבן.

[ילדת_טבע*]

הבוקר
החיפושית (רבע לשלוש): אמא תעשי לי צב קטן (סוג של משחק דמיון בשמיכות)!
אני מבצעת.
הקטנה: רסקיו!
אני:???
הקטנה: תודה!
והשאלה הגדולה היא, מאיפה?

[דרך_עפר_שם_זמני*]

ניתן לך רסקיו, רוצה רוצה אני כבר יוצא? או שזה צב אחר?

[בנצ100*]

ליל הסדר, שואלים את הילד (3.3) מה הכי טעים בפסח?

לא יודע.

מנסים לרמוז לו: "ח..."?

הוא משלים: "מץ"!

אח"כ הוא גם חיפש את החמץ על שולחן הסדר...

[ניצן_אמ*]

היי בנצ! אגב לילסדר...

הזייפנית המזמרת (היא שרה, עם עליות וירידות, אבל אין שום קשר למנגינה... זה מצחיק מאד, בלב!) שרה את מה נשתנה.
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ וּ אצה. ( OO ATSA)
הלילה הזה הלילה הזה כולו אצה.

_{מה שנכון נכון. חוץ מהחמץ. לא אוכלים חמץ. אבל הרבה אצות אורגניות, זה כן.}

[ילדת_טבע*]

ניתן לך רסקיו, רוצה רוצה אני כבר יוצא? או שזה צב אחר?
צב אחר אם כי גם את זה היא מחבבת. הצב שלה מגדל גינה שלמה מתחת לשמיכה, יש שם כל מה שצב קטן אוהב לאכול: כרוב, חסה, ברוקולי ו... כובע נזיר.

ורק עכשיו הבנתי שבכלל לא הייתי ברורה שם למעלה...
הילדה התכוונה ל'טנקיו' יענו תודה באנגלית

[ילדת_טבע*]

הזייפנית המזמרת (היא שרה, עם עליות וירידות, אבל אין שום קשר למנגינה... זה מצחיק מאד, בלב!) שרה את מה נשתנה
וואו, איזה אמא משקיענית וקשורה למקורות... אני אפילו לא חשבתי ללמד את הילדה שלי את המילים והיא הסתפקה בהקשת המקצבים בכלי הקשה שונים במהלך הסדר.
אצלנו, אגב, היא מעדיפה לשיר שירים בסגנון אריק לביא יענו לדקלם עם המנגינה. סוג של ראפ עיברי נטול סלנג...

[ניצן_אמ*]

ללמד? ככה את מכירה אותי? פזמתי להנאתי פעם פעמיים, תוך כדי סריגה, וזה נתפס. האמת שהייתי די בשוק כשהיא הצטרפה בליל הסדר.

אצלנו, אגב, היא מעדיפה לשיר שירים בסגנון אריק לביא יענו לדקלם עם המנגינה. סוג של ראפ עיברי נטול סלנג...
כן, גם. אלא שאני לא בטוחה שזו "העדפה".

[ילדת_טבע*]

אחד ממש חם.
לקחנו מספרית הוידאו את "היפיפיה והישבן" ולא זה לא סרט כחול...

[אלטר_אגו*]

פזמתי להנאתי פעם פעמיים
את "מה נשתנה"?

[ענת_גיגר*]

היפיפיה והישבן
ועוד בעניין מה נשתנה...
שמעתי את הקטנה שרה לעצמה לפני כמה ימים: מה נשתה, מה, הלילה הזה?
ואז עונה לעצמה: חמש הוא עשה! חמש הוא עשה!

[סוסת_פרא*]

"היפיפיה והישבן"
ומה זה?

[ילדת_טבע*]

פראית, את בטוחה?
היפיפיה והיחפן כמובן... סרט של דיסני על כלבים.

[יעלי*]

• אמא, את מכירה את משה רבנו?
• מה פתאום, הוא מת מזמן
• מלאך המוות שחט אותו?

[דרך_עפר_שם_זמני*]

מלאך המוות שחט אותו?

[חוט_השני*]

בת3.3
אמא, אני חושבת שאני הולכת למות
למה?
כי האנשים מעצבנים אותי.
איזה אנשים?
האנשים שלא מכירים אותי.
איך הם מעצבנים אותך?
ככה עם כל הגוף שלהם!

ועוד אחד,
אתמול באוטו שרה לעצמה ופתאום אני שמה לב למילים (ניצן- קבלי:)
הלילה הזה הלילה הזה כולו קנדידה-ה-ה
הלילה הזה הלילה הזה כולו קנדידה.

[ניצן_אמ*]

הלילה הזה הלילה הזה כולו קנדידה.
גדול!!

[סאלוש*]

אח, איזה דף מצחיק.

הקטנה-גדולה שלי (5.4) ראתה שקיבלנו בדואר את המכתב מהדואר, המאיץ בקטנים לצייר להם תמונה של ישראל. הסברתי לה מה זה, והיא אמרה לי:
קחי את זה הביתה, שם אני כבר אתמודד עם זה.

[גברת_פלפלת*]

קחי את זה הביתה, שם אני כבר אתמודד עם זה.
D-:
D-:

[אלנור_יה*]

ליאל (4.5) לוקחת לה תפוח אדום לחיים (יבוא אמריקאי) מהקערה.

• אמא, למה יש מדבקה על התפוח?
• כדי שידעו איפה קטפו אותו, מאיזו ארץ הוא מגיע.
• אבל אמא אני כבר יודעת. מארץ אורגנית...

[סוסת_פרא*]

אבל אמא אני כבר יודעת. מארץ אורגנית...
גדול !

[אנונימי]

(יבוא אמריקאי)
מארץ אורגנית
גדול !


רק חבל שתוצרת שמיובאת מאמריקה הוא לא אורגני (לפחות בהגדרה).

[אמא_נמרה*]

נמרון: אני יודע למה אליהו הנביא בא בליל הסדר ומיד הלך.
אמא: למה?
נמרון: כי היה לו משעמם!


ו"תקשור":
למדינה יש הולדת. היא לא נולדה מהבטן (צוחק) , המדינה נולדה מהנשמה של חודש איָר.

[ג'ינ_ג'ית*]

כי היה לו משעמם!


ולגבי התקשור.. לימדו אותו משהו על חודש איר ומגילת העצמאות או שזה בא משום מקום?

[סוסת_פרא*]

כי היה לו משעמם!
מדליק !

[מיץ_פטל*]

כואבת לי הבטן מרב צחוק... אחלה דרך לסיים את היום וללכת לישון עם חיוך .....

[אמא_נמרה*]

ולגבי התקשור.. לימדו אותו משהו על חודש איר ומגילת העצמאות או שזה בא משום מקום?

בא משום מקום.

[קט_קטית*]

כי היה לו משעמם!
D-:

[אמא_בגובה_דשא*]

טרמפיסטית: היית היום במעון?
יסכה (ילדת בית, בת כמעט שלוש): לא.
טרמפיסטית: אההה... היית בגן?
יסכה: כן. הגן שעשועים שלנו רחוק.

[סאלוש*]

אוליויתנים - ענק!

משהו לא הכי מצחיק, אבל חכם, של בת ה - 5.4.

מספרת לי מה היה בגן:
הילדה הזו אמרה שאם אני אהיה הנסיך (במשחק), היא תהיה החברה שלי לתמיד.
אבל היא לא באמת תרצה לשחק איתי אח"כ,
היא רק רוצה שאני אהיה הנסיך.

עצוב שהיא כבר מבינה את זה...

ונזכרתי במשהו על הקטן - בן שנתיים.
היינו בעמק החולה, נסענו ברכב פתוח בין עשרות אלפי עגורים (24,000, אמרו לנו...) - חוויה מדהימה. מרחק יריקה מהם, ממש נושמים אותם, במשך שעה. הילדים היו מוקסמים. אח"כ, באוטו, שאלנו את הקטן: כמה עגורים ראינו?

חושב, חושב, הרבה זמן... ובסוף עונה:
אחד.

מתפוצצים מצחוק דקות ארוכות. לא מתאפקים, שואלים שוב. כמה עגורים ראינו?
חושב, חושב,....... שניים.

[עץ_התמר*]

בוקר טוב,
בן שנתיים ו10...
הבוקר יושב/שוכב על הספה, ואומר ברצינות, כשהוא מצביע עם האצבע המורה, האצבע שלי התקלקלה....

לבירור העיניין ניגשתי וראיתי כי משהו דבוק לאצבעו המתוקה, הדבר הוסר, והאצבע תוקנה

[פלוני_אלמונית*]

בן שש אחרי אמבטיה החליט שיהיה לו קר עם גופיה קצרה וניסה להגיע לבד לגופיות הארוכות שהיו בארון על מדף גבוהה. הוא טיפס על המדפים הנמוכים ומדף אחד קרס תחתיו.
אמא: למה טיפסת לבד על המדפים ולא חיכית שאני אבוא לעזור לך?
הילד (בקול אומלל): ועד מתי הייתי מחכה- עד בוא המשיח?

[דרך_עפר_שם_זמני*]

ועד מתי הייתי מחכה- עד בוא המשיח?
כן, גם הילדים שלי הגיעו למסקנה הזאת.

[שביל_בצד*]

בהשראת תקופת המבחנים:
בת 3: אני עושה ציורי בית

[חן_נושי*]

בן 4:
מסתובב סביב עצמו, מסתובב מסתובב מסתובב
נעצר כמו שיכור וקורא: "אמא! ראיתי איך כדור הארץ מסתובב!"

נותן לאחיו הקטן צעצוע
אמא (לקטן): איזה אח יש לך!
בן 4: אח יפה ומגניב!

[המלכה_האם*]

ביום השואה, אמרתי לביתי בת הכמעט 6 שעוד מעט תהיה צפירה.
אחרי כמה זמן אמרה שעוד מעט תהיה צפירת העומר.

[במבי_ק*]

בת 6: אמא, תראי לי את הציצים שלך

כולנו במקלחת, אני מראה

בת 6: תתחדשי, אמא!
אני: על מה?
בת 6: על הקישוטים הכחולים שיש לך על הציצים!

(= ורידים)

[ניצן_אמ*]

היא מדהימה!

טוב, הגיעה השעה לשויץ אמיתי של אמא אווזה. התלבטתי איפה יותר מתאים, פה או ב{{}}ילד איך קוראים לך
הקטנה הולכת לאיש ברכבת:
קטנה:( בחיוך ממיס ומאור עיניים) "היי!"
איש: "היי!"
קטנה: "היי!"
איש: (מבין שזה יכול להיות קצת לופ) "How are you?"
קטנה: How are you? (כן, כולל אינטונציה )
איש: (מחייך, אבל לא מזכה בתשובה. במקום:) What's your name?
קטנה: "What's your name?"
איש: (לא עונה, ממשיך לשאול) "How old are you?"
קטנה: "How old are you?"
איש: "Old enough to be your grandfather!"

טוב, בשלב הזה היא הסתכלה עליי מבולבלת. והוא באמת דביל שחכם על ילדה בת שנתיים (אוטוטו).. אבל איזה אדירה היא?? לגמרי ברור שהיא לא מבינה את כל השאלות ומנסה להיות תקשורתית וחביבה, אבל היא מצאה את התשובה האולטימטיבית לסוגיית ילד איך קוראים לך! "איך קוראים לך?"

אה, פרט קטן, בארה"ב לשאול מישהו לגילו זה Faux pas רציני מאד, ממש נחשב לחוסר נימוס קיצוני.
אלא אם זה ילד.

[במבי_ק*]

זה הדף הכי שווה בבאופן ובכלל...

[חוט_השני*]

זה הדף הכי שווה בבאופן ובכלל...

[עץ_התמר*]

נכנסתי כדי לחייך

[עץ_התמר*]

טוב, מתקנת להקרע מצחוק !!!!!

[אמא_של_בוטן*]

אתמול הגדול (8) נשאר איתי בבית.
אני: קודם נסיים לקפל כביסה ואז..
הוא: נדבר.
אני:..ניסע לבית קפה כמו שהבטחתי לך.
הוא: ושם נדבר.
אני, מסוקרנת: על מה?
הוא, בפליאה מסוימת: על כמה אנחנו אוהבים אחד את השני!

ואחרי שיצאנו משם, הוא סיכם: אמא שכחנו לדבר על זה! אבל זה מאד פשוט- את אוהבת אותי הכי בעולם, וגם אני אוהב אותך ככה...

[ילדיי_אהובי*]

מתוקים ומקסימים!!! (-:

[אמא_של_בוטן*]

ועוד כמה מעולים:(איזה דף אדיר!!!)
גברת צעירה בת 6 וקצת, יושבת מלפנים בנסיעה, לא שותקת לשניה, נוגעת בהכל, ומאד מצחיקה את אבא הנוהג. בסוף היא מתחילה להתעסק עם המגן-שמש, סוגרת-פותחת-סוגרת-פותחת וכו' (הרבה וכו' (-:), ואבא סוגר את המגן, ואומר ביידיש של ילדותינו- לוזעמופ! (=תעזבי את זה כבר!)
היא מציצה בו במבט ממזרי, פותחת את המגן ומצהירה ביידיש- כןזעמופ!

---

אותו האבא ואותה הגברת. רק השמות בדויים. לגברת- מיכל. לאחותה בת ה-4 -נעה. לא שני שמות שהייתם מתבלבלים ביניהם, נכון? כך גם השמות האמיתיים שלהן. אבל מה- אבא קורא קבוע למיכל נעה, ולנעה-מיכל. רק שהפעם, במקרה לגמרי, אבא קרא מיכל והתכוון למיכל.
מיכל מתעלמת.
אבא, יותר בתוקף- מיכל!
מיכל מסתובבת, מופתעת, ועונה: אני לא מיכל. ההיא שם זאת מיכל (מצביעה על נעה). אני נעה.
וממשיכה בדרכה..
(-:

---

אחיה התאום של הגברת שואל אותי- אמא, יש דבר כזה קררות?(kararot)
אני:לא שמעתי על דבר כזה, לא.
האדון:כן, יש. זה ההיפך מחממות, לצמחים שאוהבים קור.

[משפחת_אושר*]

ואוו אמא של בוטן, איזה חוכמות!
מדהימים.
_אני לא מיכל. ההיא שם זאת מיכל (מצביעה על נעה). אני נעה.
וממשיכה בדרכה.._ איך האבא הגיב? כי לקח כמה דקות להתאושש מההברקה הזו.

[אמא_של_בוטן*]

האבא? נקרע מצחוק ושכח לגמרי מה הוא רצה...
כשהוא נזכר הוא קרא: נעה! (והתכוון למיכל כמובן(-:), נעה מסתובבת ובמתיקות שואלת- לאיזה נעה התכוונת?
אלופות (-:

[אמא_של_בוטן*]

_אני: על מה?
בת 6: על הקישוטים הכחולים שיש לך על הציצים!_

(-:
בת 4 מתפנקת עלי, מלטפת לי את הרגל, ולפתע מעבירה את היד מהקרסול לכיוון הברך. מרגישה משהו מוזר, בודקת שנית ומודיעה לי בשמחה- אמא את ממש קיפודית ברגל!

[ניצן_אמ*]

מיכל ונעה שני שמות שאותי אישית מאד מבלבלים. יחד איתם בקטגוריה - ענת, ענבל, שרית ובטח עוד

[ילדת_טבע*]

חיפושית ואני הולכות ברחוב. יותר נכון, אני הולכת ואילו החיפושית מקפצת לצידי. פתאום לחיפושית מתבלבלות הרגליים והיא נופלת על הרצפה החמה ומקבלת מכה קטנה בברך. מיד היא מתחילה ליבב "אמא, קיבלתי מכת שמש!"

[ילדת_טבע*]

אגב מיכל... לאחותי קוראים מיכל ואילו אני, כידוע עוד תמר אחת לאוסף שיש פה. מילדותי התרגלתי שאבי מתבלבל בין שמותינו עד כדי כך שכשאנשים שבכלל לא מכירים את אחותי התבלבלו וקראו לי מיכל (באופן מיסטי לחלוטין) באופן אוטומטי עניתי ולקח לי זמן להבין מה נשמע לי כל כך מוזר.

[אמא_של_בוטן*]

רק להבהרה- מיכל ונעה שמות בדויים, השמות האמיתיים שלהן מאד שונים אחד מהשני- ניקוד, אותיות, עיצורים, סיום שונה, לא אותה "משפחה" של שמות(פרחים, מהתנ"ך וכו') - ככל הנראה המשותף היחיד הוא ששתיהן אחיות ..(-:
לפחות לבוטן הבלבול עוד לא הגיע, היא עדיין לא בסבב.(-;

[בשמת_א*]

ככל הנראה המשותף היחיד הוא ששתיהן אחיות ..
אצלי יותר גרוע.
אני מתבלבלת בין השם של בתי לשם של אחותי, שהוא גם השם של חברתי הטובה ביותר.
נורא.
האחד מתחיל בט' והשני בת', אני טיפוס ויזואלי, וגם זה לא עוזר. לא מבינה למה. פשוט כל הזמן יוצא לי דווקא השם השני מהפה. זה כנראה יושב בדיוק באותו מקום במוח...

[אלטר_אגו*]

אמא שלי מתבלבלת בין השם שלי לבין השם של אחותי, ובין שני האחים שלי.

[סאלוש*]

דודה שלי הילדה השישית במשפחה, היא אמרה שעד שאמא שלה הגיעה לשם שלה (ניסתה קודם חמישה שמות...) היא (האמא) היתה כבר היתה בעצבים!...

ואני אוהבת את זה שבן השנתיים שלי קורא לאחותו הגדולה בשם חיבה.

אמא של בוטן - הבן שלך המיס אותי לחלוטין. נדבר על כמה שאנחנו אוהבים אחד את השני... הלוואי שהבת שלי היתה רוצה לדבר איתי על זה. הסיסמא שלה כשאני מתקרבת לנשק אותה (וגם כבר לימדה את הקטן לומר את זה): "בלי נשיקות, רק מכות!" )-:

[אמא_של_בוטן*]

"בלי נשיקות, רק מכות!"(-:אוף איזה אכזריים הם לפעמים, עם קמצנות הנשיקות הזאת...
(פעם הקטנה ניסתה להגיד לי שהיא לא אוהבת נשיקות.הסברתי לה שזה בסדר גמור, אבל אני אוהבת- וזהו, נסתתמו טענותיה... מאז אני מנשקת חופשי, והיא יכולה לבחור אם לנשק בחזרה או לא(-:)

[סאלוש*]

אני עושה מזה משחק. מזהה את הכמיהה יחד עם הרתיעה (שנובעת מכעס כלפי). אני רצה אחריה לנשק אותה והיא בורחת ואנחנו "נלחמות". אתמול גם סיפרתי לה שכשהיא היתה תינוקת, יכולתי לנשק אותה כמה שרציתי, והדגמתי לה אלף נשיקות שהדבקתי לה. היא צחקה מאוד וראיתי שהיא אהבה לשמוע את זה. זה נושא קשה. להפרד מאמא ולא להפרד מדי...

[עץ_התמר*]

הדף הזה כניראה גורם לי לשמוע יותר טוב,
אתמול בערב, יש לו לגו חדש, הביא חלק מהלגו לשולחן האוכל
ילד: אמא תשחקי איתי
אמא: איך משחקים - הכוונה שלי היתה האם יש רעיון מסויים , או דרך מסויימת
ילד: עם הידיים.......

הבוקר
ילד: אמא , מה את עושה
אמא: (מתלבשת) מה אני נראית עושה?
ילד: את אריה... (אני מזל אריה..)
אמא: אניניראית לך ארי
ילד: כן
ילד : לא,(שוקל מחדש) את לא אריה את אמא שלי......

[ילדת_טבע*]

בהמשך ליפיפיה והישבן...
"את יודעת מה זה ישבן?"
"לא ידעתי!"
"ישבן זה טוסיק."
חיפושית חושבת כמה ימים ומתבשלת במחשבות (לא מפסיקה לקרוא לסרט היפיפיה והישבן ואילו מסרבת להקרא יפיפיה יותר).
אתמול החיפושית יושבת לה עם הקלטת ומסתכלת בתמונה ואז בקול מהורהר:
"אמא, גם יפיפיה זה טוסיק?"

[יעלי*]

• אמא, את יודעת מה זה חותמת? (אחרי שנתתי לו לשחק בחותמת העוסק הפטור שלי)
• מה זה חותמת?
• זה שטות גדולה שגוזרים איתה ענב של שמוליק ענב.

[סוסת_פרא*]

"אמא, גם יפיפיה זה טוסיק?"
איזו חיפושית מצחיקה !

זה שטות גדולה שגוזרים איתה ענב של שמוליק ענב
אפשר תרגום?

[דגנית_ב*]

אני מתבלבלת בין השם של בתי לשם של אחותי, שהוא גם השם של חברתי הטובה ביותר.
שנים, בכל ביקורי הקייץ בארץ, ברגע שרגלי נגעו באדמת הארץ, קראתי לבן שלי בשם של בן אחותי.
אני לא יודעת כמה הם דומים . עובדה, רק אני התבלבלתי אוי לבושה.
אולי כי הם הבנים היחידים בין הילדים?

הדף הזה כל כך טוב שהוא צריך הייה להדליק משואה ביום העצמאות!

[דגנית_ב*]

אולי כי הם הבנים היחידים בין הילדים? ויש ביניהם 14 שנה הבדל...

[ניצן_אמ*]

קטנה התחילה להיות יותר אינטראקטיבית ולדבר עם אנשים בטלפון וברחוב (עוד חודש שנתיים)
אתמול אבא לוקח קטנה לעשות פיפי וקקי בגינה אחרי סירוב סיר.
פתאום אני שומעת
"אוי! זבוב!" (אח"כ האיש אמר שהתיישב לה זבוב על הקקי תוך כדי.)
"אני רוצה לדבר איתו!"
אבא: "אז דברי."
קטנה: "היי זבוב! מה שלומך??"

[יעלי*]

אפשר תרגום?
גם אני הייתי רוצה...

היום היינו אצל חברים טובים שיש להם עזים ותיש, והיה אצלם חבר טוב אחר שלנו, שכן שלהם (להלן שמוליק). החבר השכן ביקש להשאיל את התיש כדי להיפטר מהעשבייה בחצר.
לפני שהוא לקח אותו הביתה, שמוליק עמד ככה כמה דקות עם התיש קשור בחבל ופטפט עם זה ועם ההוא.
פתאום אני שומעת את בן הרבע ל-3 מתחיל לקרוא לו: "שמוליק!" והוא לא שמע, אז התקרבנו (שיפרנו עמדה) - בקיצור הוא קרא לו ככה כמה פעמים, היה ברור שממש חשוב לו להגיד לו משהו.
בסוף שמוליק שמע והוא אמר לו את מה שהיה חשוב להגיד:

• שמוליק,
• מה?
• אתה יודע מה? _{(הרבה מהשיחות מתתחילות ככה בזמן האחרון)}
• מה?
• לתיש יש זקן.
• כן?
• כן, ולא שלושה רגליים... וגם... זקן קטן.

---

נותן לי ביסקוויט, יותר נכון דוחף לי אותו לפה. אני מכרסמת ממנו חתיכה... פתאום הוא דוחף לי גם כוס מים:
קחי, זה יעביר לך את הטעם.

[אמא_של_תות*]

_פתאום הוא דוחף לי גם כוס מים:
קחי, זה יעביר לך את הטעם._
יו איזה ילדים מהממים יש לכן...

[אנונימי]

היינו בסופ"ש אצל חברים, והנה שתים מתוך שלל השיות בין שלו (5 וחצי) ושאולי (4). לא נגענו...

שלו (מחזיק בובה של בשנותור): אתה יודע למה לאסטרונאוטים יש מסכה על הראש?
שאולי: למה?
שלו: כדי שיהיה להם אוויר בשביל לנשום כשהם בחלל.
שאולי: נכון! כי בחלל יש המון עשן, בגלל כל האש!


שאולי (לפני השינה): שלו אתה ישן עם עיניים סגורות או פתוחות?
שלו: ?!?! סגורות...
שאולי: אני ישן עם פתוחות. אבל כל מי שישן עם עינים פתוחות, מתעורר עם סגורות.

[ילדת_טבע*]

חיפושית: אבא אני רוצה לאכול אותך!
אבא: אבל אם תאכלי אותי מה ישאר לך?
חיפושית: אמא!

[חוט_השני*]

כל החוכמות שהתפתחו עם האבעבועות רוח המתייבשות.
"אני לא מגרדת אני רק מלטפת"
באוטו אוכלת קוקוס מיובש:
אני -"אנחנו עוד רגע מגיעים למסעדה, את רוצה לתת לי את הקופסא שאסגור אותה?"
היא- "אבל אמא אני אוכלת קוקוס במקום לגרד"
לקראת סוף הארוחה במסעדה, כבר מומחית במשא ומתן:
"אתם -תשאלו אם יש להם קינוח, ואני- לא אגרד"
"קילפתי בטעות"
"זה לא קליפה זה לכלוך"
"אמא תראי, במקום לגרד אני משפשפת עם המרפק"

[ג'ינ_ג'ית*]

אוייש על האבעבועות, אבל איזה ריכוז אדיר של מתיקות בילדה אחת
<בת כמה הגיברת?>

[שמש_בחורף*]

הדף הזה כל כך טוב שהוא צריך הייה להדליק משואה ביום העצמאות!
D-:

[חוט_השני*]

<בת כמה הגיברת?>

1. 3

בינתיים "קילפתי בטעות" מתחיל להשחק משימוש יתר:-P

[סוסת_פרא*]

אני ישן עם פתוחות. אבל כל מי שישן עם עינים פתוחות, מתעורר עם סגורות.
מקסים !

[נאוה_פרנס*]

ניסיתם פעם להתעטש בלי לעצום את העיניים?
רובנו מנסים לפחות בזמן נהיגה (קצת מסוכן לעצום את העיניים על הכביש במהירות גבוהה)

יהונתן (כבר ילד גדול בן 12.5)
מנסה כבר חודשים רבים להתעטש עם עיניים פקוחות הוא לא מוותר!

כל פעם מגיע עם הכרזה: "הנה, אימא, הצלחתי !!"
(אגב, ביולוגית זה בלתי אפשרי).

[נאוה_פרנס*]

עוד משהו נחמד:
יהונתן (כן, אותו ילד גדול) שבר את היד ושמו לו גבס.

אחרי יומיים: אימא, מתי הולכים להחליף את הגבס?
אני:
יהונתן: הוא לא יפה, הוא עקום ....

[חוט_השני*]

אחרון מסידרת האבעבועות
"לא קילפתי זה ירד ממש בקלילות"

[עץ_התמר*]

"לא קילפתי זה ירד ממש בקלילות"

וגם כל החוכמות למעלה
ענק!
(מאחלת לפעוט שלי גם אבעבועות- עד היום כפי הניראה לא נדבק ממנה- המתבעבעת לקראת הסוף כבר...)

[אהבה_טהורה*]

אמא שכחנו לדבר על זה! אבל זה מאד פשוט- את אוהבת אותי הכי בעולם, וגם אני אוהב אותך ככה...
אמא של בוטן מדהים וגם הסיפור על הבנות והשמות קורע d-:

[חוט_השני*]

(אולי יותר מתאים ל מילים שילדים ממציאים)
נויה מספרת לסבתא בטלפון שראינו במצלמה איך היא שיחקה איתה:
"אני ישבתי בעגלה ואת דיהרת את הסוס"

[סוסת_פרא*]

במסגרת התארחויותיי אצל משפחות:
אני בסלון מתרגלת יוגה.
הילדה בת ה-7 מסתכלת בתרגול. באחד התרגילים היא אומרת: 'זה מוזר'.
בתרגיל הבא עשיתי מחרשה (שוכבים על הגב ומביאים ת'רגליים מאחורי הראש). שוב היא אומרת 'זה מוזר'.
אחרי רגע: 'למה כל מה שאת עושה קשור לְטוסיק?'
(הבהרה: יש לי טוסיק גדול קמעה, וזה מתגלה בפרט בתנוחות יוגה מסוימות )
התגלגלתי מצחוק.

לא חולף רגע, היא מוסיפה 'חטא על פשע':
'למה חצי מהגוף שלך זה הטוסיק שלך?'



(למי שתהה, לא נעלבתי. אבל לא הצלחתי להפסיק לצחוק כל פעם שנזכרתי בשתי ה'יציאות' האלו...)

[משפחת_אושר*]

הגדול (שנתיים ועשרה חודשים) "עוזר" לי למרוח קרם הגנה מהשמש. נשפך קצת על הנעליים שלו. אחרי זמן מה הוא מסתכל על זה, לידו יושב אחיו התינוק.
"אמא, הוא עשה פּליט על זה" .

ועוד:
הוא בתקופה של: "אני כן חבר שלך, אני לא חבר שלך..."
יום אחד הוא התיישב עלי בהתפנקות ואמר בקול מתחנחן למדי: "אני חבר שלך". אני עניתי: "אתה הרבה יותר מחבר שלי, אתה הבן שלי".
והוא התחיל במונולוג: "נכון. אני הבן הנכור שלך. אני בן אדם. אני גור אדם. גור שלך".
הרגשתי כמו חמאה ביום שמש לוהט (-:

[אנטוניה*]

אני קוטפת תות עץ סגול ונהדר, ומדי פעם אוכלת קצת ומחלקת קצת ללביבה ולחבר שלה.
הלביבה (בת שנתיים וחמישה חודשים) מנסה לשכנע אותי לתת לה את כל התות שיש לי ביד: "אמא, א-ני אחזיק- זה כבד לך!"

[אמא_של_בוטן*]

הדף הזה כל כך טוב שהוא צריך היה להדליק משואה ביום העצמאות!

אני משייפת ציפורניים.
הגדולה- אני יודעת, זה מחדד-ציפורניים.
הקטנה -כן, זה כדי שאמא תוכל להוציא לבוטן את הנזלת מהאף.
P-:

[חוט_השני*]

בזמן האוכל נויה תופסת את הבטן ואומרת שלוחץ לה
אני: "את צריכה קקי?"
היא: "לא, זה הרחם"

[חוט_השני*]

אני משייפת ציפורניים.
נזכרתי בגלל זה בעוד משהו
שייפתי לנויה את הציפורניים לשם הפחתת נזקי הגירוד באבעבועת
אני:" הנה בציפורן הזו נשארה פינה"
אחרי דקה של שתיקה
היא:" איך קוראים לבולבול של אבא? פין?"
אני:"כן"
היא :"למה לי אין? "
אני :"כי רק לבנים יש. מה יש לך?"
היא:" פות. למה לא פינה?"
(מה שהיגיוני -הגיוני! פין ופינה. אולי נציע לאקדמיה ללשון להחליף כמה מילים:-D)

[אמא_של_א_א_א*]

נסענו עם הילדים לים המלח, בדרכנו חזרה הבן הצעיר ביקש ליסוע לים הסוכר לפני שנגיע הביתה.
וגם תאר איך הוא יראה.........

[פיני*]

(מה שהיגיוני -הגיוני! פין ופינה. אולי נציע לאקדמיה ללשון להחליף כמה מילים)
אז מה יחשבו הילדים כל פעם שהמורה תשלח אותם לעמוד בפינה?