אנא הושיעו מעבר למיטת תינוק ממיטה משפחתית

[פלוני_אלמונית*]

כשלנולי מלאו שבועיים עברנו כולנו ללינה משפחתית. אחרי שלושה לילות קשים ביותר הודיע אהובי היקר, בעיות שינה לו למכביר, שהוא עובר לישון זמנית בסלון. כצפוי הגדרת הזמניות היתה נוזלית משהו ועוד שבוע ימלאו לחתולתנו שבעה חודשים קסומים בהם אביה ישן על הספה מדי לילה והיא ישנה עם אמא במיטה.
המצב הזה נתון. למרבה הצער הוא לא יוכל לישון איתנו. בדירתנו השכורה והמגבילה מאוד אפשרויות המשחק עם החלל מצומצמות ביותר. אי אפשר להצמיד מיטונת למיטתנו וגם לא מיטה סטנדרטית. כדי להוסיף קצת פלפל לחיים נולי התחילה לאחרונה לזחול בלילות- אני מוצאת אותה כל פעם ערנית לגמרי עםמבט ממזרי במיקום מטריד במיטה.
כלו כל הקיצין- אבל מה עושים עכשיו?
אין שום דרך להמשיך לישון ביחד. אני רוצה את בן זוגי לצדי וחוששת לביטחונה- סידורי השינה חייבים להשתנות.
ולשם הבהרה- אנו מאמינים גדולים בלינה משפחתית ועושים הכל ביחד איתה כולל אמבטיות( הפינוק האולטימטיבי של סוף היום, ד"ש והתנצלות כנה לכינרת) אבל זה באמת בלתי אפשרי.
השאלה היחידה היא איך. המטרה, כמובן היא להעביר אותה למיטה משלה בתוך החדר שלנו. אין לנו שום כונה להעביר אותה לחדר משלה בעתיד הנראה לעין.
אופן ההרדמות שלה,בימים אלו, הוא לשכב עם אמא במיטה ולמצוץ אצבע או לינוק עד לשינה המיוחלת.היא מתעוררת הרבה בתחילת הלילה ובסופו. באמצעו היא ישנה משהו כמו 5 שעות רצופות.
רעיונות? מישהו?

[אמא_של_נוקי*]

משום מה הדף נחתם לי כפלוני אלמונית ולא כך היא- זו אמא של נוקי.

[ריש_גלית*]

מה עם לישון על מזרונים על הרצפה? אפשר למלא ככה כמעט את כל חלל החדר (אני מבינה שהוא קטן) וכל אחד ימצא את הפינה שלו/ה לשינה ולדברים אחרים, ולא תהיה סכנת נפילה מגבוה לזוחלת הקטנה.
או שאולי לא הבנתי את השאלה?
יש מקום למיטת תינוק רגילה בחדר אבל אין אפשרות להצמידה? ואם כן, מה את שואלת בעצם? סליחה אם לא הבנתי.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

עוד אפשרות,
להשאיר את המיטה, אך להוריד את גובה הרגליים לגובה שאינו מסכן את ביתך אם היא נופלת.
אצלנו (בלי בנזוג) הם (2) ישנים על מיטה זוגית ואני ישנה על מיטה שהורדתי לה את הרגליים ובמקומן שמתי גלגלים, המיטה נמצאת מתחת למיטה הזוגית ביום ובלילה אני מוציאה אותה.

ולא הבנתי את עניין בעיית המקום בדירה ובכל זאת מפרידים מיטות באותו חדר?
בכל אופן נדמה לי שאם שמים מיטה נוספת בחדר ויש הבדלי גובה, או הבדל אחר, זו תחילתה של פרידה, לא?

[אמא_של_נוקי*]

יש מקום למיטת תינוק ואי אפשר להצמידה בגלל מבנה החדר המעצבן. אפשרות ההצמדההיחידה היא לעבור לישון לרוחב המיטה ולהצמיד את מיטת התינוק לרוחב- מה שיהיה שלב במעבר למיטה אך לא סידור קבוע. מה שאני שואלת זה איך להעביר את נולי למיטתה במינימום כאבי פרידה לשתינו ומקסימום שנת לילה לכל הנוגעים בדבר
כל סידור טכני אחר הוא בלתי אפשרי כרגע.זו אכן תחילתה של פרידה לדאבוננו.

[אפרת_מ*]

מינימום כאבי פרידה לך - את צריכה להיות שלמה עם המהלך, אחרת את יודעתש היא תתפס לזה וזה לא יעבוד. תבחרי כל שיטה שאתרוצה ותנקי את כל החששות שלך שם.
מינימום כאבי פרידה לה - נראה לי שקודם כל להפסיק להרדם ביניקה יעזור. כי את זה אי אפשר לעשות במיטת תינוק. ואמא שמחבקת כשמוצצים אצבע כן אפשרי.
או להעביר אותה אחרי שנרדמת, אם היא לא מתעוררת.
איפה ואיך היא נרדמת לשנת היום שלה? יכוללהיות שיהיה קל יותר לבצע שינוי לשנת היום ואז להעביר אותו גם לשנת הלילה - להתחיל להרדם עם אצבע במיטת תינוק עם אמא ליד במשך היום. אחרי שבוע-שבועיים שזה עובד, לעבור גם לשנת הלילה כך.
ולקרוא את "לישון בלי לבכות". יש שם שלל שיטות לשלל בעיות של הרדמות/מעברים/שנת יום או לילה/התעוררויות בלילה ועוד...

בהצלחה. ושינה ערבה. וחג שמח.

[אמא_של_נוקי*]

אני עובדת במרץ על השלמה עם המהלך. קשה, אבל אני אגיע לשם.עד כה היא מתעוררת מיד בהעברות, אני מקוה מאוד שזה ישתנה( העברות שנוסו הן מהיאמו למיטה) הרדמויות ביום יכולות להיות על היאמו או על כדור הפיזיו וחלקן על המיטה כשהמגמה היא לצמצם את הרדמויות המיטה לטובת היאמו או הכדור בגלל התכנון העתידי למעבר למיטתה.
קראתי את "לישון בלי לבכות" ונעזרתי בו קצת- אנחנו משתמשים במוזיקה כרעש לבן בשנת היום והצלחנו מאוד יפה להאריך את נמנומי היום שלה- משעה ביום לשלוש שעות(טפו, טפו) הידד!
הגיע הזמן ליישם גם את תכנית ההתנתקות מהציצי שלה.את צודקת, אני צריכה להתחיל בשנת היום שלה- אני מתעצלת ונצמדת לדפוסים מוכרים. הכי קל במיטה על הציצי...

[ג'וי_יה*]

גם אנחנו עשינו מעבר שכזה לפני כמה חודשים- ליבי איתך.
להיות שלמה זה הכי חשוב...
אבל, אנחנו לא עשינו מעברים אלא הכרנו לה את הלינה החדשה שלה, נשארנו,ליטפנו פשוט היינו.
היום אני לא מצטערת טוב לי עם זה ונח לי,היא קמה הרבה פחות בלילה וכשהיא קמה בבוקר היא משחקת וממלמלת לעצמה...
ב ה צ ל ח ה

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אמא של נוקי,

אני עובדת במרץ על השלמה עם המהלך
זה לא עובד ככה. מניסיון. לעשות צעד דרסטי כשאת "חצי אפויה" מבחינת ההשלמה, יגרום סבל לכל הצדדים. אי אפשר להגיע ל"השלמה" בקורס מזורז. זה תהליך. השאלה אם הוא הכרחי.

מה שיהיה שלב במעבר למיטה אך לא סידור קבוע
היא בת 7 חודשים - אתם לא צריכים סידור קבוע. רק להמשיך מיום ליום עד שהמצב ייטה לכאן או לכאן, ויהיה לך ברור שממשיכים לישון כך / נפרדים מייד.
אם עבור בן זוגך אפשר להמשיך ב"שלב" הזה - לעבור לישון לרוחב המיטה ולהצמיד את מיטת התינוק לרוחב (הסידור האפשרי היחיד לדברייך), אז תעשו את זה, אפילו לשבוע (ישנתי פעם ככה עם תינוק בצימר, מסיבות של בטיחות. היה די נוח...). ובעוד שבוע, או זמן מה אחר, המצב ייראה אחרת. כאמור, לכאן או לכאן.

בהצלחה.
אני מוחקת את השאלה שלך מהבלוג שלי כי בשביל שאלות כאלה יש דף בית ונהוג לפנות שם.

[אמא_של_נוקי*]

ג'ויה תוכלי אולי לפרט קצת? מה זה אומר פשוט היינו, כמה זמן לקח לה להתרגל ולהרדם, איך היתה השינה שלה לפני כן? תודה לך!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

היא בת 7 חודשים - אתם לא צריכים סידור קבוע
הכוונה - מבחינת שלבי ההתפתחות שלה, ומבחינת היכולות שלכם.


נולי התחילה לאחרונה לזחול בלילות- אני מוצאת אותה כל פעם ערנית לגמרי עםמבט ממזרי במיקום מטריד במיטה.
ממגנים את המיטה המשפחתית. יש דף כזה (צריכה לישון אז לא אחפש עכשיו). פורשים שמיכות עבות מקופלות ו'או כריות מסביב למיטה, או משתמשים במגן מיטה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מסביב למיטה = על הרצפה.
לילה טוב.

[אמא_של_נוקי*]

קרוטונית- אני לא עשיתי שום שינוי עד כה. אני מחכה להבשלה("ואם השיר ייתם לגווע לא יעזור לדחוק אותו בכוח") ולא אפעל לפני. רק פעולות תשתית למעבר- הרגלה לאופני הרדמה אחרים, נסיונות להרדים ביאמו ולהעביר אותה ישנה וכיו"ב. בגדול זו התכנית- להתחיל לישון לרוחב ואחרי שנתפוס בטחון ככה נעביר אותה לצדנו. תודה לך, מצטערת על הפנייה בבלוג- עדיין לא בקיאה בכל הניואנסים..

[נועית*]

לא יודעת אם יעזור, אבל אנחנו העברנו את השלישית בערך בגיל הזה למיטת תינוק בגלל שהיא התעוררה קבוע בלילות בחיוך ממזרי והתחילה לזחול... הזחילות אומנם פסקו אבל ההתעוררות לשעתייים ערניות באמצע הלילה המשיכו. בהמשך היא חזרה לשון במיטונת צמודה אלינו כמו כל האחים שלה.ככה שהכל הפיך...

לגבי המעבר- פשוט עושים את זה. אם תיהיי שלמה עם זה אז גם לה זה יהיה טבעי.

לגבי ההכנות, תנסי להרדים אותה במקום אחר, למשל בסלון כשהוא חשוך, ואח"כ להעביר אותה למיטה. מנסיון, הרדמות במנשא הן מאוד נוחות אבל אח"כ הגמילה מהן קשה מאוד.
אם היא תתרגל להרדם במקום אחד ואח"כ לעבור לשון במקום אחר, זה יקל עליכם את המעבר למיטה נפרדת.

דרך אגב, אבא מרדים זה אחד הפיתרונות המוצלחים ביותר לבעיות הרדמה והשכבה למניהם.

תזכרי שבכל מקרה הכל ניתן לשינוי ולאט לאט תלמדו מה הסידור הכי נוח לכולכם.

[יעל_ש*]

אם יש מקום למיטת תינוק יש גם למזרון על הרצפה, לא?
מנסיוני זה יותר ידידותי.

[ג'וי_יה*]

היי אמא של נוקי,
תראי אני התחלתי את התהליך הזה בלב מאוד לא שלם,אז בן זוגי היה איתה יותר בהתחלה...
בכל אופן לא יותר משבוע,היינו שמים אותה במיטה עם המון חום ואהבה ותמיכה, היא התנגדה הרמנו חיבקנו החזרנו
ככה עשינו בימים הראשונים,נניח שלושה ימים, אחר כך נתנו לה קמת ליהיות, כלומר למרמר לבד דקה-שתיים על השעון וניגשים אליה
ככה חוזר חלילה.
השינה שלה פשוט הרגה אותי לפני הרגשתי שהיא קמה לציצי,לחום,לחיבוק ל-מיליון סיבות.
טיפה לפני המעבר הפסקנו עם הנקה בלילה ואז המעבר.
הלילות שלנו השתפרו מאוד!
עכשיו היא קמה פעם בלילה ויותר מיזה אני מרגישה שלה ספציפי עושה טוב שיש לה את מרחב השינה שלה.
אה, וגם המון מוסיקה מרגיעה הכנסנו עם המעבר למיטה....

[פלוני_אלמונית*]

מצטרפת להמלצות על מזרונים על הרצפה.
כשהיא מתעוררת בלילה, האם אתם / את מתעוררים איתה?
ההמלצה שלי זה שגם אם היא מתעוררת פשוט תמשיכי לישון (או לעשות עצמך ישנה) אפילו שעה ויותר אם נדרש. יש סיכוי שאם תשתדרי לה שעכשיו לילה וישנים ולא מדברים או מחזיקים על הידיים, היא תזחל קצת ואחר כך תחזור לישון.
אצלנו השיטה הזו עבדה אחרי גיל 9-10 חודשים, לא ניסיתי קודם.
וגם - חשוב מאוד שתהיי בטוחה שהיא לא יכולה להזיק לעצמה כשאת "ישנה" , לכן ההמלצה לישון על מזרונים על הרצפה היא הכי טובה בעיני.
המקסימום שאני מוציאה מהפה בלילה זה "לישון" או "עכשיו ישנים" או "אמא ישנה" . אם היא רוצה ציצי שתקח לבד

גם מחזקת את מה שקרוטונית אמרה - ענייני השינה בשנה הראשונה (לפחות) משתנים כל הזמן. צריך למצוא משהו שעובד, ולדעת שגם זה זמני. בסוף , בגיל 15, היא לא תרצה שאת תרדימי אותה באמצע הלילה

[אמא_של_נוקי*]

אין באפשרותנו להפוך את החדר לחדר מזרונים. אני פוקחת עליה רבע עין תוך כדי שינה אבל כבר חוששת גם מהסידור הזה. גם אצלנו חסל סדר קשקושים, שירים ולהטוטים משעת ההשכבה וצפונה.
אלא אם כן היא ממיסה אותי לחלוטין ואז אני נאלצת, בהכנעה, לטרוף אותה. ממש משתדלת שלא.אני חוששת שאת צודקת לגבי גיל 15, זה מדיר שינה מעיני- אבל דיה לצרה בשעתה גם ככה אני מבכה את ימי הערסולים והכרבולים שכמעט כבר אינם
תודה רבה לכל המייעצות, הנסיונות יחלו בקרוב ואני מקוה לדוח על הצלחה מסחררת...
(נולי משפשפת עיניים, מקבלת נשיקת לילה טוב ומתעוררת כעבור 12 שעות

אני אסתפק בישנה ארבע שעות במיטתה באיזשהו שלב של הלילה. נראה לי יעד סביר, לא?

[אנטוניה*]

הי מונונוקי, אני העברתי את הפליסידד למיטה משלו (בחדר עם אחותו. אין בדירה הנוכחית שום אפשרות להכניס מיטה שתכיל את שניהם בחדר איתנו, ולא בטוח שהיינו בוחרים בזה לו היתה אפשרות.) בגיל שנה וקצת, יחד עם גמילת לילה אבל זו לא הכוונה שלך אם הבנתי נכון. ניסיתי קודם, אבל זה עבד רק כשאני הייתי שלמה עם עצמי שהמצב לא יכול ולא צריך להמשך כך, העייפות עושה ממני מפלצת , ואדם הרבה פחות טוב , ושהצורך שלנו המבוגרים לישון היטב + הצורך שלנו כהורים בזמן השינה בלי ילדים לצורך תחזוק הזוגיות בינינו, הם צרכים משפחתייםוחשובים מאד* . חשובים יותר בסדר העדיפויות מהצורך שלי ושל הפליסדד לישון מחובקים. היה שבוע קשה, שבו כל פעם שהתעורר בכה ובכה , וצעק, וניסה לרדת ממיטתו הקטנה(הוא כבר גדול והולך), ולעבור אלינו- היה קורע לב. אבל לוטף, ונוחם, ונושק ונושק, עד שהתרגל, ועכשו אני ישנה הרבה יותר טוב, גם כי אף גמד לא דוחף אותי וגם כי אחרי השבוע הקשה ההוא - שהיה באמת מתיש כי ל התעוררות לוותה בחצי שעה נחמה ולא בהנקה ולישון- הוא מתעורר הרבה פחות בלילה.
השלמתי שינה בכל הזדמנות (לא עבדתי אז ישנתי במשך היום כשיכולתי) ובסוף התהליך רווח לכולנו. אחרי חודשים של שינה באמת מופרעת וגרועה הבנתי כמה עייפה הייתי כל הזמן וכמה מתח נבע מזה. זה היה כמו ענן שכבר לא הבחנתי בו מרוב שהתרגלתי ופתאום הסתלק והבנתי כמה שמש הוא הסתיר....
וגם הקטן הרוויח מזה, אמא הרבה יותר רגועה ואהוב (שלא לדבר על בערך מליון נשיקות בלילה...) וזה חשוב לשנן לעצמך לפני שאת עושה שינוי- ששינוי שהוא לרווחתך כאם, ולרווחתכם כזוג הורים, הוא משהו שאת עושה גם עבורה. בהצלחה.

[ג'וי_יה*]

אנטוניה
היה חבל לי לצטט את כל דברייך
אז פשוט אגיד שאני מסכימה ומזדהה עם כל מילה!
כ"כ נכון כ"כ חשובים דברייך.
תודה

[נעמ_תי*]

אני קןראת בעיון כי גם לי כל הזמן עולות השאלות האלו של האם איך ומתי נעשה את ההפרדה.מצד אחד נעים לי מאוד עם השינה המשותפת ומצד שני אני גם מרגישה שהיא מתעוררת הרבה בלילה(כמעט 7 חודשים)ומרגישה את העייפות ואת כאבי הגוף מהשינה בתנוחות לא נוחות ואת המרחק מהזוגי. וגם שאלה האם באמת טובה לה השינה המשותפת אם זה גורם לה להתעורר הרבה. אמא שלי אמרה שאני ישנתי לילה שלם מגיל חודש במיטה שלי ואני יודעת שהייתי תינוקת מורעפת אהבה וחום ומגע...ברור שמדובר גם על תינוקות שונים עם צרכים שונים וטמפרמנטים שונים. אני יודעת למשל על עמליה שעבורה הנשיאה במנשא היתה הכרחית ממש ולגמרי בגדר הצלה כי היא הייתה כל כך זקוקה לעטיפה הזאת. אבל לגבי השינה אני מתלבטת. אני חושבת גם שהיא הכרחית לחודשים הראשונים אבל אני לא מחסידי המיטה המשפחתית כשגדלים.אני רואהשהיא מתעוררת הרבה פחות לפני שאני נכנסת לישון איתה( נרדמת בערך בשש שבע בערב, אני מצטרפת בערך באחת עשרה. אבל אולי זה גם בגלל שזאת השינה הראשונה של הלילה והיא בדרך כלל הארוכה יותר... לא יודעת.)
הרעיון של להרדים ביאמו או על כדור גם לי לא נשמע כל כך טוב, גם ובעיקר כי אני יודעת כמה זה מעייף ( אני לא יודעת כמה נוקי שוקלת אבל עמליה 10 קילו...) וגם כי באמת נראה לי טוב לעזור להם להתרגל להרדם במיטה.
מבלבל כל כך. אני לא יודעת מה מהדעות והמחשבות שלי נובע מתוך האינטואיציה הבריאה ומה נובע מתוך המחשבה המקובלת והמקובעת.
האם זה שאני חושבת על הפרדה זה מתוך הקיבעונות שלי או חוסר הנוחות שלי או שאני באמת מרגישה מה טוב לה.
אני באמת חושבת שאם הםישנים לילה מלא אחכ זה סימן טוב!
ג'ויה ואנטוניה, האם הם לא מתעוררים לינוק בלילה? איך עשיתם זאת? הם אוכלים כבר מלא? עמליה עוד לא . רק טועמת.
היא ישנה איתנו במיטונת שצמודה למזרון שלנו. המחשבה העתידית שלי היא פשוט להפריד בין המיטות, כמובן שבאותו חדר.אני חוששת גם שככל שהיא תגדל יהיה יותר קשה לעשות זאת? האם אני טועה?
אוי כל כך הרבה שאלות...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אני באמת חושבת שאם הםישנים לילה מלא אחכ זה סימן טוב!
זה בעיקר סימן נוח (לנו).

אני לא יודעת מה מהדעות והמחשבות שלי נובע מתוך האינטואיציה הבריאה ומה נובע מתוך המחשבה המקובלת והמקובעת.
גם אני לא יודעת. האם הגוף מרגיש שהוא רוצה את הקרבה לתינוקת? אז זו גם האינטואיציה הבריאה.
למרות שבגיל 7 חודשים, אם "נמאס" מהקרבה לתינוקת, אולי סימן שהאמא צריכה להתאוורר, ואז לחזור ולהשיב את המגע. כלומר זה לא יכול להיות סימן לנחיצות הפרידה בגיל 7 חודשים, רק סימן לשחיקה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אני חוששת גם שככל שהיא תגדל יהיה יותר קשה לעשות זאת? האם אני טועה?
ככל שהיא תגדל את תביני יותר את הסימנים שלה לכך שקשה לה... או שהיא תבטא עצמה מילולית יותר טוב ואת לא תוכלי להתעלם מזה. זה לא אומר שעכשיו יותר קל.
בכלל כל נושא השינה המשותפת נכנס לדעתי ל צרכים אובייקטיביים של תינוקות וגם של פעוטות.

[אמא_של_נוקי*]

לא עידכנתי כי לא היו שום התפתחויות- נהפוכו. ריגרסיה לא נורמלית. נאלצתי ללכת לחתונה ביום שני, היא כמובן נשארה עם אבא, נרדמה רגע לפני שיצאתי בשבע, התעוררה עשרים דקות אחרי ופשוט נשארה ערה עד שחזרתי. מאז נטרפו כל הקלפים וכל השגרה המבורכת שיצרנו בעמל רב בשבועות האחרונים- הכל ירד לטמיון. פשוט לא מצליחים להרדים אותה. שעות על גבי שעות. אתמול נרדמנו באחת בלילה כאשר נסיונות ההשכבה החלו בשבע. במצב העניינים הנוכחי בכלל שכחנו שהיתה לנו איזו כונה להעבירה לאנשהו מתישהו. זה נשאר בגדר חלום רחוק.

<המרגיעון- ללא חולמים לעולם לא תהיה מנוחה לעולם>

[אמא_של_נוקי*]

אחרי שבוע ללא שינה- שינוי כיוון. נראה לי שאנחנו צריכים יועצת שינה. לא מהסוג שאומר "תנו לה לבכות". יש למישהי רעיון?המלצות?

[אינדי_אנית*]

אין לי המלצות על יועצת אבל ברור שאם משבע מנסים להרדים עד אחת אז נכנסתם פה לפינה קשה.
הייתי משחררת לחלוטין מכל נסיון הרדמה. לתת לה להיות לידכם עד שהיא תחליט שהיא עייפה ונרדמת.
כמובן משעה סבירה שיהיה שקט ובלי יותר מידי פעילות.

לדעתי בכלל אי אפשר להרדים אף אחד. אנשים נרדמים כשהם עייפים (אם לא מפריעים להם).
נשמע שאולי היא קצת נבהלה מזה שהיא התעוררה ולא היית וזה מה שגורם לה לא לרצות ללכת לישון אז אולי פשוט שתרדם עליך איפה שאת נמצאת?

[אמא_של_נוקי*]

לשחרר מנסיונות הרדמה זה נשמע טוב.א-ממה, ב7 עושים אמבטיה, פיג'מה ולפני שעוד אמרנו ציצ ולישון היא נרדמת. אמנם מתעוררת אחרי עשרים דקות, אבל היא כבר החלה את שנת הלילה. אז מה עושים? נשארים איתה במיטה, מלטפים, כשהיא מתעצבנת קופצים על הכדור, חוזרים למיטה וכיו"ב עד ההרדמות המיוחלת. מה האלטרנטיבה? להדליק אור ולהמשיך את היום? היום ניסינו משהו בסגנון. כשהבנו שהיא ערה לגמרי, עברנו לסלון והיינו איתה קצת. אחרי חצי שעה היא השתגעה לגמרי. צוחות אימים, המסכנולי. משהו נורא. בסוף, אחרי אינסוף קפיצות, ריקודים וציצי היא נרדמה. חצות וחצי. אוף.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אבל היא כבר החלה את שנת הלילה
אז אולי "תחליטו" שהיא לא החלה את שנת הלילה. שתישן עלייך בסלון תוך פעילות שקטה - תצפי ב-TV בשקט, תקראי ספר, תשתי תה ותשוחחי... שתישן עלייך. כשאת נכנסת לישון קחי אותה איתך.
ממילא אם היא מתעוררת כל עשרים דקות, זו לא ממש שינה יקרה שחבל להרוס (מחזור שינה רגיל לפני שאמא מגיעה הוא בד"כ 45 דקות).

לגבי יועצת שינה - אם את מרגישה צורך, אולי תנסי את מיכל אוסרי או דיאנה אידלמן מדיאדה ת"א.

[אינדי_אנית*]

אולי תנסי למשוך את השבע אמבטיה וכו' לשעה שמונה? ואז היא כבר תהיה מספיק עייפה כדי להרדם ליותר מ20 דקות..
או שעזבי את השעות האלה.. נסי ליום יומיים פשוט להסתכל עליה ולהבין מחדש מתי כדאי ל"הרדים", לקלח, וכד'.. לפעמים זה משתנה ואנחנו עוד לא שמנו לב וממשיכים במה שעבד עד עכשיו למרות שזה כבר ממש לא רלוונטי..
דרך אגב קראת את לגדל ילדים בלי להרדים ? אולי יהיה רלוונטי..

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לפעמים זה משתנה ואנחנו עוד לא שמנו לב וממשיכים במה שעבד עד עכשיו למרות שזה כבר ממש לא רלוונטי..

[אמא_של_נוקי*]

עלעלתי בלגדל ילדים בלי להרדים. בעיקר גרם לי לתחושת כישלון צורב ומחשבות אובדניות : -).פשוט בלתי נתפס שיש תינוקות שפשוט נרדמים להם, סתם כך. מצד שני המרגיעון כאן מבשר לי ש<אפשר להזמין הזדמנויות>. מזמינה.

[אינדי_אנית*]

להרגיעך גם אצל הראשונה שלי זה ממש לא היה רלוונטי, ועם השני התחלתי רק לחשוב שאולי אולי גם אני אוכל אי פעם ליישם .
מחכה לשלישי כדי לנסות..

[אמא_של_נוקי*]

אוף.קשה לי.

[אינדי_אנית*]

מה קורה ? שתפי..

[אמא_של_נוקי*]

אז ככה- קשה עד מאוד. ייאוש טוטאלי. לוקח לנו שעות להרדים אותה, היא מתעוררת כל שעה ומתחילה לשחק ולבכות לחלופין, העצבים חשופים וכולם עייפים. קשה. דיברתי עכשיו עם יועצת שינה בשם נעמה סבג שמש. מישהי שמעה עליה? היא נשמעת דוקא יופי- בלי 5 דקות, בלי ציפיה ללילה שלם של שינה, על פניו נראה טוב- אממה, יקר בטירוף.נתייעץ עם שר האוצר המשפחתי. קרוטונית גבי דיאנה אידלמן ומיכל אוסרי- בדקתי קצת ולא נראה שהן מעבירות ייעוץ וליווי פרטני, אלא רק סדנאות חד פעמיות בדיאדה. ידוע לך על משהו אחר? כך או כך מהלילה סוכם שנחזור למתכונת האפלה עד השינה. לשכב איתה במיטה עד השינה המיוחלת בלי כדורי פיזיו, ריקודים ושאר ירקות. נקוה לטוב...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

ידוע לך על משהו אחר?
כן, הן בפירוש נותנות פגישות ייעוץ פרטיות.

היא מתעוררת כל שעה ומתחילה לשחק ולבכות לחלופין
היא בת 7 חודשים, נכון? הלא צומחות לה כבר שיניים?... אולי המסכנה סובלת כאבים?
לפני שפונים לייעוץ שינה, הייתי פשוט נותנת אקמול/רסקיו, או מה שאתם נותנים למצבים כאלה.

[אמא_של_נוקי*]

אכן שיניים. שלשולים, נזלת, חום וה-מ-ו-ן רוק. נותנים גם נותנים אקמולי למסכנולי. פרדוקס הפתחים- כשנותנים לה נר משלשלת אותו, כשנותנים לה במזרק יורקת אותו..

[נעמ_תי*]

אני מחזקת את ידייך. נראה שקשיי השינה באמת נובעים מהשיניים. עוד מעט זה ישתנה.
וגם לי עולות שוב שאלות. הלילה בתי נפלה מהמיטה שלנו כשהיא התחילה לזחול באמצע הלילה ואני ישנתי.ברוך השם לא קרה לה כלום רק בכי ובהלה גדולה אבל אני הרגשתי נורא ואני לא שקטה מהשינה עכשיו.

[אמא_של_נוקי*]

נעמתי- נשמע מאוד מפחיד. הנני מחזקת את ידייך המחזקות (-: לנוכח הימים והלילות הנוכחיים אני משחררת רשמית את כל הלחץ סביב ענייני השינה. יאללה, התהפכנו לגמרי, היא נרדמת בשתיים בלילה וקמה בצהריים. אני אתאזר בסבלנות. ניתן לזה כמה ימים ונחליט על תכנית פעולה. אולי אהיה קצת יותר רצינית ביישום השיטות של "לישון בלי לבכות". לפני שאזמין יועצת שינה. המשך יבוא.

[אמא_של_נוקי*]

טפו- טפו- חמסה- חמסה- בן פורת יוסף, יש שיפור! (-:

[נעמ_תי*]

בלי עין הרע, יופי!גם לנו איך שהתחילו המחשבות על ההפרדה היא ישר נהייתה קצת חולה ועברה לישון מחובקת בתוך המיטה שלנו כמעט כל הלילה.
אני באמת שואלת את עצמי אם אני עושה טוב או שזה הרגלים רעים.
את עדיין מניקה בלילה?
נראה לי שהרבה יותר פשוט להפריד מיטות ברגע שגומלים מהנקת לילה. אני לא יודעת מתי זה יגיע. בינתיים כל התעוררות ישר מובילה לציצי, גם כשאני יודעת שהיא כבר לא רעבה וכבר אכלה, אבל אני לא יודעת איך לעשות אחרת

[פלוני_אלמונית*]

גמילה מהנקת לילה לא נראית באופק, האמת היא שאני לא חושבת שהיא ממש יונקת בלילה. נראה לי שאם היא ישנה טוב, מרגישה טוב ושום דבר לא מפריע לה היא לא מתעוררת לינוק. אם היא מתעוררת זה בגלל איזו הפרעה ואז ההנקה היא הדרך שלה להרגע ולהרדם. אני לא חושבת שהיא יונקת לשם תזונה. אבל אין לדעת, יכול להיות שהיא יונקת ותו לא, כך שאני לא מתעוררת ולא מודעת ליניקה. בכל מקרה, אם נעביר אותה והיא תתעורר פעמיים לינוק מדי לילה זו עדיין יופי של עסקה מבחינתי. השאלה איך בכלל להתחיל. עכשיו כשיש שיפור נתמודד עם זה.

[אמא_של_נוקי*]

שוב, הפלוני זו אני.

[אפנדי*]

אני רק שאלה..
בזמן האחרון כבר היה לי צפוף מדי במיטה המשפחתית. בימים אני יחד עם הקטנטונת (10 חודשים), הרבה אהבה ומגע וכיף, ורוצה בלילה להיות לבד עם בעלי במיטה, בלי להצטרך להיות בשקט ובלי לראות את עצמי מבחוץ... אז כשעברנו דירה סידרנו לה חדר מקסים שהיא מאוד אוהבת, עם מזרון זוגי עליו מזרון של תינוק, תחום בשני קירות, קיר של שידת ההחתלה ופוף ארוך. כך שיש תחום ברור אבל הוא גם תחום רך. אם היא רוצה היא יכולה לצאת. בכניסה לחדר שמנו מזוודה ישנה כדי שלא תוכל לצאת מהחדר ולזחול בבית כשאנחנו ישנים.
היא עדיין יונקת בלילה.
היא מתעוררת הרבה מאז ההעברה (שבועיים). או שקמה כל מחזור שינה, או שדקותיים לאחר צאתי היא מתעוררת ושוב בוכה. זה יכול להיות כך כמה פעמים ברצף. לפעמים אני פשוט נשארת לישון לידה, עד הבוקר.
היא גם קצת יותר נצמדת במשך היום
אני מרגישה שזה סוג של חרדת נטישה וברור לי הקושי שלה בפרידה הפיסית, גם אני חשה בכך, אבל אני באמת רוצה מרחב לי ולזוגיות.
לא רוצה לגרום נזק ומצד שני רוצה להיות קשובה גם לעצמי.
יש אפשרות להעביר את המיטה שלה לחדר שלנו, אך לא בצמידות ומכיוון שאני לא בטוחה שזה מה שנחוץ, אני לא רוצה לשגע אותה.
נראה לי שארוגים בסיפור הזה כמה נושאים - המעבר לחדר אחר והניתוק הפיזי, המיטה עצמה - האם מיטת תינוק עם קירות או מיטת מעבר עדיפה על המיטה הפרוביזורית?, הירדמות על הציצי והתעוררות כדי לינוק כדי להירדם. בקיצור, מאיפה להתחיל??

[רישגלית*]

מהניסיון האישי שלי - עשרה חודשים זה ממש מוקדם בשביל להפריד את התינוקת מהאמא בלילה. וזה בדיוק הגיל של חרדת הנטישה, צמיחת שיניים, צמיחה בכלל - ישיבה, זחילה, עמידה, הליכה, טעימת מוצקים - המון דברים חדשים באופן כללי... אצלי, בכל אופן, ניסיונות ההפרדה בלילה בגיל קצת יותר גדול (שנה) היו עינוי לכולנו. חבל שלא היה מי שיגיד לי לחכות עם זה. בסופו של דבר אנחנו עד היום במיטה משפחתית (עם בת שש ובן ארבע). פתרונות לאינטימיות קל למצוא. @}

[אפנדי*]

יכול באמת להיות שזה מוקדם מדי, אני מתחילה להרגיש את זה יותר בבירור. אבל האם לא כל זמן הוא מוקדם מדי? האם לא כל הפרדה תהיה כרוכה באיזו תקופה של עינוי לכולנו ?

[בתנועה_גלית*]

אבל האם לא כל זמן הוא מוקדם מדי? האם לא כל הפרדה תהיה כרוכה באיזו תקופה של עינוי לכולנו ?
אני מאמינה שלא. אני מאמינה שיש שלבים שילד בשל יותר לשינויים מסוימים ואז הם עוברים יותר בקלות ולפעמים ממש ללא כל קושי. גם אני חושבת ש עשרה חודשים זה ממש מוקדם בשביל להפריד את התינוקת מהאמא בלילה אבל מודה שאין לי נסיון בקטע הזה, לי מאוד נוח במיטה המשפחתית.

ממה שכתבת נשמע שהקטנה שלך ממש אומרת לך מה היא רוצה/צריכה ומכיוון שאת רוצה להיות קשובה גם לעצמך, אז אולי תנסו למצוא איזשהו פתרון ביניים, שיענה על הצורך של כולכם. בטוח יש אחד כזה. תמיד יש. מציעה לך לזהות ולדייק לעצמך את הצורך שלך בנפרדות בלילה (מהו, מאיפה הוא בא וכו') תוך כדי זיהוי ודיוק של הצורך שלה, ומתוך כך למצוא פתרונות.

[תבשיל_קדרה*]

לא, אם ילד בן 2-3-4 עובר בהדרגה לחלר משלו, זה בלי עינוי.

[בשמת_א*]

עשרה חודשים זה ממש מוקדם בשביל להפריד את התינוקת מהאמא בלילה. וזה בדיוק הגיל של חרדת הנטישה, צמיחת שיניים, צמיחה בכלל - ישיבה, זחילה, עמידה, הליכה, טעימת מוצקים - המון דברים חדשים באופן כללי
ובאמת קל יותר אם יש הרבה מזרונים. זה נותן מרחב לכולם. אנחנו שמנו ליד המזרון הזוגי מזרון של 90X200 וזה היה מאוד מוצלח כמה שנים טובות.

[אפנדי*]

תודה על כל התשובות
שמנו מזרון בחדר שלנו, לא בצמידות כי אי אפשר מבחינה טכנית וזה נח לי יותר ככה שלכל אחד יש את המרחב שלו בחדר. היא קצת הופתעה מהחידוש ועכשיו ישנה בנחת, נראה איך יהיה הלילה. בכל מקרה אני מתכוונת להשאיר את החדר "שלה" עם המזרון והמשחקים, שתוכל לישון גם שם לפעמים (שנת צהריים היא לא ישנה במקום קבוע בבית) ובעתיד תוכל גם לעבור לישון שם בלילה.
אני מתכוונת להפחית מעט את הנקות הלילה, אבא שלה בעניין ואני ממש שמחה לאפשר לו לעזור, כך שאם אני יודעת שהיא שבעה, הוא יקום אליה ולא אני. מנסיון לא רב שהיה לנו עם זה עד עכשיו, היא מקבלת את זה ונרגעת מהר ונרדמת. באמת יכול להיות שהיא רק צריכה חיבוק אבל ריח החלב שבשדיי מעורר אותה לינוק אפילו אם היא לא רעבה.
ובאשר ל מציעה לך לזהות ולדייק לעצמך את הצורך שלך בנפרדות בלילה (מהו, מאיפה הוא בא וכו') אני פשוט הרגשתי חנוקה. להיות איתה כל היום וגם כל הלילה בצמידות מלאה. הרגשתי שאין לי מרחב לעצמי. המרחב מאפשר לי לבוא אליה טריה יותר. היא היתה מתכרבלת בי וגם כשהייתי מחזירה אותה למיטתה (שהיתה צמודה לשלנו) היא מתוך שינה היתה מתקרבת אלי שוב, כמו מגנט. זה בהחלט נעים עד מאוד חלק מן הזמן אבל הרגשתי שאין לי איך להכיל את הקירבה הפיזית יותר.
גם לגבי הקירבה לבעלי, בהחלט אפשר למצוא מקומות אחרים לאינטימיות, עם זאת אני אוהבת את המיטה שלנו ואת הנינוחות שהיא משרה ואת הקירבה שהיא מביאה בינינו, ומכיוון שלקטנטונת שמיעה מצויינת והיא חשה כל מה שנע בקירבתה גם מתוך שינה, הרגשנו שצריך תמיד להיות במינימום תנועה או השמעת קול, ולא בא לי להגביל את עצמי ככה. יש לי הרגשה שלינה כמו עכשיו, במיטה נפרדת במיקום נפרד אך בתוך החדר, היא המתאימה ביותר כרגע.
אני מקווה שהלילות יהיו יותר נעימים עכשיו, ופה בא המרגיעון ואומר לי שהציפיות הן רק לכריות. אני מקשיבה וממשיכה לקוות...

עוד דבר, לגבי מזרון/מיטה - אם היא יורדת מהמזרון אז אני מחזירה אותה אליו ונהייתה מן רוטינה בה ברור שכשמכבים את האור אז הולכים לישון ולא מתרוצצים יותר בחדר אלא רק על המיטה שלה. אבל אני עדיין תוהה האם לא עדיף לקנות כבר מיטת ילד.

[רישגלית*]

אבל אני עדיין תוהה האם לא עדיף לקנות כבר מיטת ילד.
למה? ממיטת ילד היא לא תרד? (-: אם לא עכשיו אז עוד חודשיים... או שיש יתרון אחר שפספסתי?

[אמא_של_נוקי*]

לא עדכנתי כאן יובלות. אז כמובן שבסוף הצלחנו לאלתר מזרון צמוד למרגלותנו לרוחב המיטה ולרב אני והקטנה ישנות בו חבוקת ואבא ישן למעלה. לפעמים ההפך, אבל עד כה( שנה וחודשיים) לא ממש קרה שההורים במזרן א' והקטנה במזרן ב'.
נו שויין.

[אפנדי*]

למה? ממיטת ילד היא לא תרד?
חשבתי שאולי המסגרת שיש במיטת ילד תאפשר איזה מנוחה יותר נוחה עבורה. אבל אלה הם באמת קולות של אמא שלי יותר מאשר קולות שלי....

[בתנועה_גלית*]

אפנדי שמחה שמצאת פתרון! מקווה שיעבוד ותרגישו כולכם טוב יותר עם הסידור החדש.

אני פשוט הרגשתי חנוקה
יכולה מאוד להבין. גם אני הרגשתי דומה בסביבות גיל שנה של הקטנה שלי ומה שעשינו הוספנו מזרון ותחמנו אותו בכריות הנקה. בהמשך היו תקופות שהיא התעוררה המון (שיניים) וזה שיגע אותי שאני כל פעם צריכה להזיז את הכריות, לזחול אליה ואחרי זה לחזור למזרון שלי שבסוף העפתי את הכריות והיום אנחנו פשוט ישנים על מזרון ענק 2.5 מטר.
עכשיו כשהיא כבר מתעוררת רק פעם אחת בלילה, אבל מתגלגלת כל הלילה מצד לצד ונותנת לי כל הזמן בעיטות שמעירות אותי אני מתכוונת שוב לתחום את המזרון שלה.

גם עם מה שכתבת על בעלך אני יכולה מאוד להזדהות. הפתרון שאנחנו מצאנו, שבהחלט לא מתאים לכל אחד, הוא שפתחנו פוטון בסלון (למעשה יש לנו מיטה גם בסלון) ובערב אוהבים לשכב עליו, לראות סרטים, לדבר מבלי לחשוש שנעיר ולעשות כל מה שעשינו תמיד כשהיינו במיטה שלנו לבד. אצלנו במיטה המשפחתית רק ישנים.

[אפנדי*]

עדכון קצר: היא שוב איתנו בחדר, במזרון נפרד וזה מרגיש הרבה יותר נכון. כנראה שבאמת זה היה קצת יותר מדי להעביר אותה משינה בצמידות אלינו לחדר נפרד ולמיטה חדשה מיד עם המעבר לבית חדש. עכשיו אני רואה כמה עיוור מצידי זה היה. אבא שלה אמר אז "אני מרגיש שככה אני לא יכול להגן עליה".
היא עדיין מתעוררת יותר מכרגיל, כנראה שגם הנפרדות הזו קשה לה, אבל זה קושי שאני מרגישה שאני יכולה לתמוך בו. אנחנו יחד בחדר וכל אימת שהיא זקוקה לנו, אנחנו שם.
לגבי הפחתת הנקות בלילה, אני לא מצליחה לראות איך אפשר לעשות כזה דבר כי נראה שהיא לא מבינה למה עכשיו לא ואחר כך כן, אז אני חושבת לחכות עד שתהיה בת שנה ולהפסיק הנקת לילה לגמרי.
באשר למיטה שלה - עכשיו היא ישנה על מזרון זוגי שקיבלנו מחברה, מאוד מאוד נח. זה גם מאפשר לי להניק אותה בשכיבה, בנוחות, וגם להירדם איתה לפעמים...
בדיעבד, נראה שעם מעבר הדירה, היינו צריכים להשאיר אותה במיטת התינוק שלה ורק להחזיר את הקיר הרביעי שהורדנו.העניין הוא שהיה לי קושי לחשוב עליה בתוך הכלוב הזה אז העדפתי לעבור ישר למזרון.
נחכה עוד קצת ונראה איך מתיצבת שנת הלילה.
חשוב לזכור לעבור שלבים לאט לאט ולא בבת אחת כמו שעשינו ולא צלחנו
בברכת ליל מנוחה שלם...

[פולנית*]

כל הכבוד! ורציתי גם להזכיר לך שבגיל הזה הם משתנים כל כך הרבה כך שמה שמתאים היום יכול להשתנות מבחירה שלה בעוד חודשיים, אז לא צריך לפחד לעשות מה שמרגיש נכון!
והרבה לילות שקטים ונעימים...