אלנור יה

[דרך_עפר_שם_זמני*]

אלנור, אני אמחק את מה שכתבת, אבל אל תראי בזה סימן שכאילו כתבת משהו לא בסדר. אני באמת רוצה למחוק את סימני הרעל מהדיון ההוא, אבל נכון שזה עלה, כתבתי את זה.
הסיפור קצת ארוך ומסובך. ככל שאני מנסה להראות לה שאני בעדה, היא מרחיקה אותי. אני מנסה לכלול אותה, והיא מבודדת אותי. ויש לה מן הסתם הרבה יותר השפעה על הסיטואציה מאשר לי.
האמת היא שאני פגועה נורא וגם פוחדת.
אבא שלה יודע מה אני ומה אני. הבעיה היא שהוא לא מוכן לחשוב עליה שום דבר רע. ואני בטח לא אגיד לו.

[הגבירה_בחום*]

תודה על הפרחים, איך ידעת ששכחתי לקנות השבוע?
שבוע טוב? זה אומר שהשבת תיכף נגמרת נכון? /-:
תודה על האיחול. מקווה שהיתה שבת טובה ומאחלת מוצ"ש מצויין (זה חשוב לא פחות)
אני שרצתי כל השבת בבית ובאופן שמאוד לא מתאים לי נהנתי מכל רגע .
צ'או בינתיים

[דרך_עפר_שם_זמני*]

תגידי, אני רוצה לקרוא, מקסימום אני אמחק אחר כך.

[הגבירה_בחום*]

קפצתי לביקור, לא היית, אז הלכתי.
מקווה שאת בטוב היום (-:
@}

[הגבירה_בחום*]

בטח שמותר לך. אפילו רצוי.
ואו, תשמעי הספקת המון היום.
אני העברתי את הבוקר בפקקים בנסיעה ממקום למקום (דומה למה שאת עשית רק בלי הילדים ובלי הסטייק לצערי)
ובצהריים הגעתי הביתה והמשכתי את הפרוצדרות מפה (טלפונים, הצעות מחיר, חשבוניות וכ')
עכשיו, מכיוון שהיום במקרה אני לא מלמדת, אני שוקלת להמשיך את השבת עד מחר. מה יש?

[הגבירה_בחום*]

הי. יופי שכתבת לי.
אני ממש רוצה לעבור לקניה אורגנית, ומה שעצר אותי עד כה זה כמובן המחיר. כל פעם מחדש מנסה להתמיד עם מבצעים שונים של חנויות שעושות 50% הנחה בשישי ותמיד מתייאשת.
מצד שני לא מתאים לי להיות חלק מקואופרטיב קהילתי שבו אני מחוייבת לכמה, מה ומתי אני מזמינה כמו שקורה בשדה ורבורג שנמצא ממש ממש 2 דקות נסיעה ממני.
הייתי פשוט רוצה ללכת כמו למכולת ולהגיד שלום, תן לי קילו עגבניות, מלפפונים וכ'..
אז ככה, האם בבית יצחק אפשר להגיע סתם כך או שצריך להתקשר ולהודיע מראש?
אותה שאלה לגבי משק כספי (שכבר הבנתי פה באתר שהם ממש אצולה (-:)
ומה עם המחירים? שווים לכיסים או יקרים באותה מידה?
אני כמובן יכולה להרים אליהם טלפון ולשאול אבל מעדיפה לנצל הזדמנות לחלוב ממך תשומי (-;

[אמא_אינקובטור*]

תודה
אני הומלסית כאן, יותר שייכת מלא-שייכת... אבל תמיד מוכנה לקפוץ לדיונים סוערים על בישול

[הגבירה_בחום*]

תודה @}

[אלנור_יה*]

" ...האמיתות הבטוחות שלנו אינן מחזיקות מעמד לעולם. יום אחד אנחנו מבקשים את נפשנו למות וביום שלמחרת אנחנו קולטים שדי היה לרדת מדרגות אחדות כדי למצוא את המפסק והעניינים מתחילים להתבהר מעט..."

(להיות יחד, זה הכל\ אנה גבלדה)
(ספר שמשמח אותי מאוד בימים האלה וצובע את השעות באור של חמלה ורכות)

[הגבירה_בחום*]

אהלן, בוקר טוב
אני קרועה מעייפות, עם הקפה של הבוקר 0-| (לא ממש מתאים לדימוי מורה היוגה)
מאחורי יום ארוך, ולפני עוד אחד..ארוך ארוך...
אבל סה"כ בסדר, אני קמה בשמחה לעמל יומי. ואומרת תודה תודה, אילחמדולילה
שאני בריאה ועוסקת במה שאני באמת באמת אוהבת (יותר מידי שנים עסקתי במב שאני לא בשביל להיות אסירת תודה)

הכתף בסדר - היה לי איתה סיפור משעשע, שמעתי הרצאה מאיזה כירופרקט ובהפסקת צהריים עם סנדביץ ביד שאלתי אותו כבד"א על הכתף, והוא מישש את הנקודה ואמר שזה לא מרגיש כמו דלקת אלא כמו שרירים תפוסים ואגב שיח נעים באמצע הביס שלי סובב לי את המפרקת (הצליל שלה מסתובבת הידהד בראשי עד הערב). כמובן שנשארתי בפה פעור ובגוף כואב הרבה יותר....
אבל הוא לא ממש התרגש מזה ואמר שכמה טיפולי פיזותרפיה יסדרו אותי..... קטעים הכירופרקטורים האלה, אף פעם את לא יודעת מה הם הולכים לסובב לך
בכל אופן עכשיו היא בסדר, הכאב חלף, ונשאר רק לשים לב לרגישות שיש שם.

ומה איתך הבוקר? איזה מן יום לפנייך?
אחלה יום שיהיה יקירה @}

[דרך_עפר_שם_זמני*]

לצחוק, זה בריא. יש פה דף: מודעות וסת . אני יודעת שהקונספט נשמע קצת הזוי בהתחלה, אבל אני נשבעת שזה עובד, לפחות חלקית.

[חמו_מה*]

באתי להציץ, והציטוט מהספר מדבר אלי, אז אני רושמת לחפש את " להיות יחד, זה הכל" (אנה גבלדה).

נ.ב, ואני שמחה בהזדמנות יקרה זו לשמוע, שהכתף של הגבירה הסתדרה.

[הגבירה_בחום*]

קפה?
תרתיחי מיים. אני באה (-:

[הגבירה_בחום*]

ובכן? מה עם הקפה?

[אלנור_יה*]

הכנתי לך כבר... שחור עם כפית וחצי סוכר חום לא? יש גם עוגיות.
תתכבדי.
אני קופצת לסופר עם הגדולה וכבר חוזרת.

ויש לי שאלה אליך, במשבצת המורה ליוגה, אז בהמשך...

[הגבירה_בחום*]

בכיף, תשאלי

אני היום ביום חופש (חופש חופש חופששש)
בלי אף מטלה אחת (ברור שיש המון מטלות ופרוייקטים והגשות ודברים שצריך לטפל בהם אבל, אני לא אתן להם להרוס לי את החופשש)
כך שאני עומדת מול כל אופציות הבילוי האפשריות ולא יודעת מה לבחור... (האם לשרוץ בבית ולקרוא ולאכול ולשמוע מוסיקה?, לנסוע לים? לת"א?)
בקיצור, דברי איתי. אני פנויה (אם לא הבהרתי את זה עד כה...(-:)

אה, ואני שותה קפה של אשכנזים, הפוך אם יש ואם אין, אז נס (לגבי הסוכר החום קלעת בול @})

[אלנור_יה*]

לשרוץ בבית ולקרוא ולאכול אני בעד האופציה הזו בזמן האחרון... הכי כייף.
הפוך גדול בבית קפה וגיליתי את איכויותיו של הקפה השחור בשנים האחרונות. אבל למען האמת, אני לא שותה בבוקר. אחד אחה"צ לקראת המחצית השניה של היום. מעביר כאבי ראש, אם יש, מרגיע ומפקס...

ולשאלה: בסטודיו שלנו יש חלל שמיועד לסדנאות הוא לא גדול ודי צר, נדמה לי שמידותיו 4*10 מ'.
האם אפשרי ללמד קבוצה של 5 תלמידים במרחב כזה?
האם יש מצב שאת תבואי אלינו ללמד?
הבנתי שאת עסוקה , אבל מצאה חן בעיני הרוח שבה את מדברת על לימוד היוגה אז חשבתי שאשאל...@}

[הגבירה_בחום*]

קודם כל, בטח, אשמח ללמד אתכם. (-:
צריך לראות, מבחינת זמנים. אני מלמדת כרגע ארבעה ערבים בשבוע, ומה שפנוי לי בעיקר, (כמו שאת מבינה), הם הבקרים ואחה"צ.
האם יש לך כבר חמישה אנשים שמעוניינים ללמוד?
בקיצור דברי איתי בטלפון 052-4263800 או "במייל" [email protected]
ונוכל לשבת מול ימים ושעות ולארגן משהו...

בקשר ליום חופש, גם אני נוטה לבחור תמיד באופציה של להשאר בבית, ולהתכרבל בו עם הספרים שלי והמוסיקה שלי והאימונים שלי. (אני טיפוס דומסטי להפליא)
והאמת, שקצת התחלתי לחשוש שאני מעלה קורי עכביש... אני מרגישה שאני צריכה לספוג אוויר של בחוץ אבל כזה שנושמים בחופש, לא אותו אחד שנושמים כשמתרוצצים בעבודה או סידורים (-:
אבל - היום עוד פתוח ובינתיים אני פה.
@}

[הגבירה_בחום*]

בינתיים אני מבלה בבית. ונהנת מכל רגע...
עשיתי אימון ארוך, מקלחת ארוכה, ארוחה ארוכה...
אולי אחה"צ אסע לת"א לצפות בשקיעה...
בקשר לקישור- לא פיספסת, זה אתר שאני מאכסנת שם את כל התמונות החדשות שלי אבל כשאני נותנת את הקישור הם מבקשים להרשם לאתר
אני עוד לא עליתי על הפתרון איך לעקוף את זה ולהגיע לדף עם הצילומים בלי להרשם.... זה מעצבן.

איך את? מה בפיך היום?
@}

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

מאיפה את?
בן זוגי עושה הפעלות יומולדת מקסימות...

[במבי_ק*]

בכיף, מימס, בצק וכל זה

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אנחנו גרים בכפר בן נון ודווקא חיפשנו לא מזמן דירה בבחן
אבל אין...

[הגבירה_בחום*]

הי
יום שלם בלי אף מילה?
התחלתי להתגעגע... (-;
סתם רציתי לספר, שהייתי במשק של כספי וממש נהנתי. המחירים לרוב זולים משמעותית מחנויות אורגניות
יצאתי עם שתי שקיות מלאות ירקות בסכום זעום (68 ש"ח)
בכל מקרה, בשביל קניה ראשונה יצאתי מבסוטית לגמרי.

נ.ב.
מה נשמע מותק? @}

[דרך_עפר_שם_זמני*]

ערב טוב!
סוס טיפש הוא השם האינדיאני שבחרתי לעצמי. זה בצחוק ולא בהלקאה עצמית. "סוס" הוא שם חיבה שאחותי המציאה לי כשהייתי קטנה. שוב, בחיבה ולא בהעלבה. פעם "סוס" היה הניק שלי באיזה בלוג.
כשנפרדתי מבעלי והתחלתי בהליכים, פתחתי בלוג. בהתחלה זה היה מין יומן גירושין לצורך פריקת מטענים, ובהדרגה נהיה עניין, עם קוראים ועניינים. בתקופה ההיא בעלי לשעבר עדיין לא עזב את הבית. אחרי כמה שנים הוא התוודה בפני שבאותה תקופה הוא ריגל אחרי, נכנס למחשב שלי, וקורא את הבלוג שלי מאז.
אתמול בשיחה מקרית הזכרתי את אתר "באופן טבעי" (היה לזה קונטקסט, אני נשבעת, אבל זה בכל זאת היה טפשי) ועכשיו אני אכולת פרנויה. והכי גרוע זה שדוקא נהניתי להיות בשם האמיתי שלי. אולי אני אחזור אליו כשאני ארגע.
לא נורא. היה לי סוף שבוע נחמד, מקוה שגם לך!

[הגבירה_בחום*]

שלום לך יקירה.
תיקנתי את עוולת הלינק שמכיל את הצילומים המאוחרים שלי.
לכשיזדמן לך בידקי אם זה עובד גם אצלך (-: (רק אם בא לך)
מקווה שהתחלת את השבוע ברגל הנכונה (לא יודעת אם את שמאלית או ימנית)
@}

[הגבירה_בחום*]

תודה...@}
את אכן נשמעת מוטרדת משהו...
מקווה שהכל כשורה ושהימים זורמים בנחת במחוזותייך
נדבר בקרוב...(-:

[מי_מה*]

כך תנקדי:
את עומדת אחרי האות אותה את רוצה לנקד, מעבירה למצב של CAPS LOCK ואז מקישה יחד עם SHIFT על מקשים בשורת המיספרים:
אְ=~
אֱ=1
אֲ=2
אֳ=3
אִ=4
אֵ=5
אֶ=6
אַ=7
אָ=8
ׂו=9
וּ = +
שׁ=0
אֹ= -
בּ= =
אֻ=המקש של הלוכסן
(תודה ל לי אורה שבדף שלה נחשפתי לראשונה לרזי הניקוד ומשם העתקתי את הדוגמאות.)
בהצלחה!

[אלנור_יה*]

מן ימים כאלה. איך אני זקוקה לשקט שלי וללבד שלי ואיך קשה לי בלעדיהם... מסתובבת בבית בין כלים לכביסה לכלים והבית מלא אנשים (להסיר ספק, מדובר בבני ביתי בלבד. אהוביי. ויקיריי. ומתי הם כבר הולכים קצת למקום אחר?) ואני לא מוצאת פינה לעצמי. זה נורמלי, תגידו?
יש תקופות כאלה. שהזמן הכמעט יחיד של מנוחה אמיתית קורה כשאני לבד.
או כשאני מטפלת. גם אז יש מנוחה ושקט בפנים ואני יוצאת מחדר טיפולים כאילו קיבלתי טיפול בעצמי. נס העזיבה.

אני מרגישה שמשהו קורה. כאילו אני מתכוננת ללידה, לידה של משהו בי, לידה של איזושהי עצמי, כל הסימפטומים המוכרים נוכחים: יש חוסר שקט ופחד ואי וודאות, ואין מנוחה ויש צורך לעשיה אבל היא בניוטרל בנתיים, עד שיגיע הרגע. ואין להאיץ. וזה לא בידיי. ותודה לאל.

[חמו_מה*]

ואין להאיץ @}

[פלוני_אלמונית*]

זה נורמלי, תגידו?
לא, אבל ככה זה אצל כולם, רוב הזמן

(ועדיין...זה לא נורמלי. זה לא צריך להיות ככה!)

[הגבירה_בחום*]

הוי מותק....
בטח נורמלי, מה זה נורמלי...?
קוראים לזה לגדול, וזה לא קורה בלי לחוות כאב. כל גדילה שהיא...
מאוד מזדהה עם תחושת חוסר השקט שתוקפת לתקופות ועם תחושה שישויות אחרות בבית גוזלות את המרחב הפרטי (בינינו אני לפעמים מרגישה כך עם הישות היחידה שממלאת את הבית שלי, בן זוגי שיחיה - כך שמצבך עוד טוב (-:)
ומאוד מזדהה עם תחושת השקט שיוצאים ממנה לאחר טיפול (אצלי אחרי שעור). לפעמים באים לטעון אחרים בכוח ואנרגיות (וחושבים שאין לנו כוחות להיות בנתינה) ויוצא שנטענים חזרה. כדי לטפל, צריכים להיות קשובים, מחוברים ולפעמים זה פשוט קורה ככה בדלת אחורית דרך הטיפול באחרים, משהו בנו מחלחל, מהדהד... מבינה את זה מאוד.

יכולה לשתף ולספר שכשהורי בילו בשנה האחרונה בבתי חולים, מצאתי את עצמי נגררת בערבים לשעורים, עייפה מרוטה, ספוגה באוויר של בי"ח ובריח ליזול - ובעודי נוהגת לשעור היתה מחלחלת בי מחשבה דקה שהדבר האחרון שאני צריכה עכשיו הוא להעביר שעור למישהו.... והייתי מגיעה ומתיישבת והשעור היה מתחיל ואני פשוט עשיתי אותו מתוך המקום שאני יודעת, ודיברתי אל אנשים וליטפתי בתנועה את מה שהיה צריך ליטוף ופתחתי והראתי דרך למרק את המראה, להתבונן בצלילות, וככה בלי להתכוון מתוך אותו ריכוז, התנקתי לגמרי, ונפתחתי, וריפאתי את עצמי, והייתי יוצאת כל פעם אחרי כזה שעור ואומרת בדיוק מה שאמרת
תודה לאל. על מה שלא בידיי, ותודה על מה שכן בידיים שלי. ותודה על מה שכבר כאן. על החסד הזה והדרך הזאת.

שולחת אהבה וחיבוק והזדהות ואמונה, ואם יש עוד משהו שאת צריכה ולא ציינתי, אז גם אותו.
@}

[אלנור_יה*]

(ועדיין...זה לא נורמלי. זה לא צריך להיות ככה!)
וואלה? מי אמר? משטרת הצריך? האמת היא שממש לא פתחתי את השאלה להתייחסות במונחי "מותר/אסור להרגיש דבר זה או אחר" אלא רק השתמשתי בשפת שיתוף וקרבה. ואז הגיעה חברתי, פלוני אלמונית, והזמינה אותי לסרט שחור- לבן המוקרן בפני אולמות כמעט ריקים, כך אני מקווה.
אוי, איך התבטאויות כאלה מעלות לי את הג'ננה, אין לתאר. (-: זהו נרגעתי.

ול הגבירה בחום ולחמו מה,

[פלוני_אלמונית*]

(ועדיין...זה לא נורמלי. זה לא צריך להיות ככה!)

והזמינה אותי לסרט שחור- לבן המוקרן בפני אולמות כמעט ריקים, כך אני מקווה
כולה התכוונתי שחבל שזה ככה. שהלוואי שזה היה אחרת.

[אלנור_יה*]

כן, אחר כך חשבתי על זה שאולי התכוונת ל מסתובבת בבית בין כלים לכביסה לכלים ...ולא לתחושה שלי שרוצה שכולם ילכו כבר. מצב רוח קרבי יש לי השבוע, אז סליחה ותודה (על ההתיחסות) ולמה פלוני אלמונית?

[נטע*]

הי,
את בבית?
שמעת את ההודעה שלי?
רוצה להביא לך את ההתחייבות שלי.
תודה,
נטע

[אלנור_יה*]

הי נטע,
כבר כמה ימים אני בדרך לשלוח לך מייל לשאול מה קורה עם חברתך שקיבלה מתנה ולבסוף החלטתי לא להציק ולא לחקור...
לא קיבלתי שום הודעה בנייד או בטלפון בבית. אולי טעות במספר? בכל מקרה כתבי לי כאן או למייל. ואין לך כל התחייבות עדיין(-: אין עוד שום חוב לפרוע... אשמח לשמוע מה קורה.

[נטע*]

תודה, כותבת למייל .

[נטע*]

רגע אחרי ששלחתי מייל נזכרתי ששכחתי לכתוב שאת מאוד נחמדה
אז במקום מייל נוסף, אני מוסיפה כאן, קבל עם ועדה

תודה.

[הגבירה_בחום*]

הי יקירתי.
באתי לומר אמן על מה שכתבת לי. ולאחל אותו בחזרה, ככה כבר יש שתי מאחלות.
כהרגלי, בזמן האחרון, יום שישי הפך להיות מן מרתון סידורים בלתי נגמרים, שלא התחבר לי עד כה עם דימוי השקט והאור שפתאום הנחתת עלי (-: (ישר עולה מן דימוי שלי יושבת על שפת איזה נחל מוצל בגפנים עם קרני אור קטנות מרצדות), אבל, החלטתי לנסות ליישם את השקט והאור הזה בפנים, דווקא היום לאורך הבוקר הדביק, החם, עם הסידורים והקניות והתלמידים. אני אהיה בפנים על אי. בשקט.
תודה, ושבת מנוחה שתהיה @}

[הגבירה_בחום*]

האמת, די כן... היה יום עמוס ומתרוצץ וכן, שלוו.
רק לא מזמן סיימתי עם האיש עבודה של כמה שעות בגינה... ואפשר לנחות על האי שבחוץ (-:
איך אצלך היום? יש צירים? (-:

[אלנור_יה*]

די, עם צירים גמרנו... לידה של תינוק היא כל כך לא דומה לשום לידה אחרת שיש גבול לאנלוגיות(-: אפילו אם אני המצאתי אותן.
זו תחושה אחרת, יותר מוכרת ופחות אינטנסיבית ועדיין חדשה. נחמדה לי היום.

[הגבירה_בחום*]

הי חברה שלי
בטח שראיתי שענית לי אצלך. זה לא אני לפספס את זה (-:
לא הספקתי לענות כי כל הסופ"ש הייתי בהתרוצצויות כמו שראית שכתבתי לאלמוג בחצות הליל אתמול.
אולי אכתוב קצת על הסופ"ש הזה אצלי בדף...
איזה מן יום אצלך היום?

[הגבירה_בחום*]

הי יקירה,
כן כן, בחיבה גדולה נאמרו הדברים שלי. ואכן הייתי צריכה לשחרר שם קיטור, ולמלא את מצוות השבת.
ובקשר למכונה, מה נראה לך, יש רשימה ארוכה של חברים שלי שהגישו כבר בקשה להורים שלי לאימוץ. קחי מספר, ונראה אם אפשר לעשות לך פרוטקציה (-:

פרופורציה - מילה יפה @}

[הילה_גביש*]

הי אישה יקרה,
המטפלת היא בשביל אמא שלי.(אני גרה בים המלח).
הסיבה שהיא מוכנה ללכת עכשיו לטיפול זה כי נתפס לה הגב ממש.
אני אשמח אם גם יאבחנו אותה ויעזרו לה להגיע לאיזון גופני,רגשי.
היא אישה שלא מוכנה ללכת לרופאים מהפחד שיגלו משו.
ואין לה הרבה כסף.

[אלנור_יה*]

תודה על החום שבמילים שלך...
זכרתי שאת גרה באיזור ים המלח אז הבנתי שאת מחפשת עבור מישהו קרוב...
אז שוב- בטוחה שקיימים באיזור הזה, מטפלים ברפואה סינית, אבל פשוט לא מכירה .
רציתי להציע כיוון אחר: יש לנו סטודיו לטיפולים מרחק 25 דקות מכפ"ס. האיש שלי מעולה בטיפול בגב תפוס. לא יודעת איך, יש לו קסם ביידיים בעניין הזה. הוא מטפל בדרך כלל ברמות יותר עמוקות מאשר טיפולי חירום, אבל כשלמישהו נתפס הגב יש אפשרות לטיפול חד פעמי. בקשר לכסף: הוא מקבל תשלום- אם הגב משתחרר, ולא לוקח כסף -אם הטיפול נכשל. מדובר בסכום לא זול אבל סביר, ונראה לי יותר נכון שאם אמא שלך תרצה לשמוע עוד, היא תיצור קשר אישית...
אני מבינה שחיפשת מטפלת כי לאמא שלך יותר נוח עם אשה? זה מאוד מובן. אני לא מציעה את עצמי, כי כדי לשחרר גב- אין כמו האיש! אם היא תרצה להתחיל תהליך של טיפול במגע כדי להקל ולאפשר איזון- אני אשמח מאוד.
מאוד קשה לטפל במישהו שלא מוכן לזה, אני מכירה את המצב הזה, שרוצים לעזור להורים ואין איך... לפעמים נשאר לנו רק לכבד את הבחירות שלהם, גם אם הן נראות שגויות בעיניינו.
גב נתפס, הרבה פעמים, כתוצאה מ"גל" רגשי שעובר על האדם. לפעמים, הגל הזה גבוה מדי ויש צורך למשבר את המצב החיצוני- הפיזי כדי להתמודד עם מה שקורה בפנים.
בכל מקרה- שאמא תרגיש טוב!
ושיהיה שבוע מבורך@}

[הילה_גביש*]

אלנור,
תודה,את אישה יקרה באמת..
את צודקת לגמרי לגבי ה לפעמים נשאר לנו רק לכבד את הבחירות שלהם, גם אם הן נראות שגויות בעיניינו.
וכרגע דיקור היא מסכימה, כי היא ראתה כמה זה עזר לי בהריון.
אני אציע לאמא שלי בכ"ז את אישך.
אור ואהבה @}

[אלנור_יה*]

וכרגע דיקור היא מסכימה . מצוין, לכו על זה.
עכשיו ראיתי ש ההולכת בדרכים המליצה לך על מטפלת בכפ"ס.
בהצלחה!

[הגבירה_בחום*]

שלום יקירה,
מבינה לפי העדרותך שעוברים עליך ימים עסוקים. להיות עסוק זה טוב (לרוב)
האמת שגם לי יש עיסוקים, אבל המחשב שלי פשוט תקוע בסלון וזה פשוט מקשה עליי מאוד (-:.
נו טופ, ערב נעים שיהיה
השמיעי קול שיתאים לך @}

[חמו_מה*]

איך על כל הדברים הרעים שאני מספרת על עצמי, את מוצאת תמיד להגיד לי משהו טוב ומחמם? @}
יום טוב עם עדיפות לשלווה שיהיה. @}

[הגבירה_בחום*]

תודה נשממה!
כמעט לא מכירה אותך אבל מה זה מתגעגעת לדבר איתך...@}
אמן מחר יהיה רגוע יותר
(-:

[הגבירה_בחום*]

עניתי אצלי @}

[הגבירה_בחום*]

את משו משו...באמת @}

[דרך_עפר_שם_זמני*]

אני אצל ההורים בצפון, לכן קצת נעדרת. אחזור בקרוב!

[הגבירה_בחום*]

אההמ... סליחה, מישו בבית?
מהנשמע חברה? איך עבר לך הסופ"ש? איך התחיל לך השבוע?
הרבה שאלות יש לי היום....
אצלינו יש אורח מאוסטרליה שנוסע היום הביתה, כך שהיינו (ועודנו) בארוח, רק שהיום האיש לקח לו את האוטו ונסע לעבודה ואני.... עדיין מארחת..
היה כיף שדיברנו שעות בטלפון בסופ"ש כן? (-:

[אלנור_יה*]

היה כיף שדיברנו שעות בטלפון בסופ"ש כן? אה, ברור. זה כי טלפטתי אותך וידעתי שיש אורח(מילא אם הוא היה מגדרה, אבל אוסטרליה? חייבים להתחשב) ולא רציתי להפריע.
או משהו כזה, בערך(-:
אצלי יום הפוך היום, הולכת לעבוד בסטודיו עוד מעט. (תודה לאל על זמן ההתחברות הזה...)
ננסה לדבר מחר?

ולשאלותיך:
עייפות שלא נגמרת. אולי תיגמר ב 1.9... לא נעים לקטר באתר של חינוך ביתי על הקושי להיות עם הילדים ימים שלמים ורצופים...אבל אני אעשה את זה בכל זאת(-:
אולי כי המרחב קטן יחסית, והחוץ לא זמין רוב היום בגלל החום. ואולי כי שלושה הם כמו חמישה עשר בנסיבות מסוימות ואולי כי ילד בגיל שנתיים ניחן באנרגיות של גור אריות, בעיקר בהשראת שתי הלביאות המקפצות סביבו, ואולי כי עכשיו אני מרגישה כאילו בבת אחת נחתו עלי שמונה השנים האחרונות- כמו רצף של התמסרות והכנעה בפני המציאות (מה שהוא מבורך מאוד, כשלעצמו) אבל יש בפנים מן התקוממות ומן צורך להתנער.

בנתיים מחפשת את הדרך הנכונה.

[הגבירה_בחום*]

אני מבינה אותך. מאוד.
רק בלי הילדים (-:
גם אני עוברת איזשהו גל פסימי כזה השבוע. מן טלטלה קצת מפגרת....
ותוך כדי קוראת טקסטים שמחזקים אותי, מנסה לשחרר אותה, לעזוב.. (המרגיעון שלי אומר שאנחנו מלמדים הכי טוב את מה שאנחנו בעצמנו צריכים ללמוד....נו באמת..)
מחפשת גם את הדרך הנכונה, אני לא משוכנעת, אבל נראה שזה הקטע בחיים האלה. זהו, זה מה שיש. לחפש את הדרך(-:

[הגבירה_בחום*]

אולי נדבר בערב? נגיד בתשע, או מחר, או מתישהו..?

[חמו_מה*]

[דרך_עפר_שם_זמני*]

לא נעים לקטר באתר של חינוך ביתי על הקושי להיות עם הילדים ימים שלמים ורצופים...אבל אני אעשה את זה בכל זאת
אם אני אקטר על הקושי לא להיות בחינוך ביתי, זה ישפר את הרגשתך? (-;

[אלנור_יה*]

אם אני אקטר על הקושי לא להיות בחינוך ביתי, זה ישפר את הרגשתך?
לכי על זה!(-:
כשמקטרים לי, למעט אמא שלי(-:, זה מבחינתי אקט של אמון וקרבה.
וחוץ מזה, כן, האירי את עיניי...

[הגבירה_בחום*]

כשמקטרים לי, למעט אמא שלי, זה מבחינתי אקט של אמון וקרבה
אם כך, אחרי אתמול, נראה לי שהבעתי את הצהרת אמוניי בך באופן שלא משתמע לשתי פנים (-: (ואגב סליחה אם הגזמתי)

[חמו_מה*]

סחתיין על התפריט המשובח שאת מציעה לבני ביתך.
תפריט לחוד ומציאות לחוד או במילים אחרות, הם מוכנים לאכול רק אטריות עם קטשופ.
כל כך מבינה את מה שאת מתארת למעלה.
שיגיע במהרה הסתיו, אמן.

[אלנור_יה*]

שיגיע במהרה הסתיו, אמן.
לגמרי.
הם מוכנים לאכול רק אטריות עם קטשופ גם אצלי. רק בלי הקטשופ(-;

[הגבירה_בחום*]

יופי.@}
אתמול היה מן יום כזה. דפקתי את הראש בקיר שוב ושוב ולא הצלחתי להפסיק גם כשהבנתי שזה לא נעים לי....(-:
הפעלתי את כל הטכניקות שאני מכירה (ואני מכירה כמה עשרות)לשחרר ולכווץ ולשחרר ולהרחיב ולהרפות ואז חזרתי בחן אל הקיר המטאפורי שלי והמשכתי לדפוק.
לפעמים אין מנוס אלא לעבור בתוך זה ולחכות שיעבור
היום זה עבר (-: (המרגיעון שלי שואל מה עשיתי היום למען עצמי)
מקווה שהיה לך יום פורה ומרווה ורציתי להזכיר שה-1/9 זה בסה"כ בעוד שבועיים..(-;
צ'או מותק

[הגבירה_בחום*]

הלו?
שלום, אבא או אמא בבית? (איך אני אוהבת שגם היום שואלים אותי את זה כשאני עונה לטלפון... אני תמיד אומרת: לא הם לא בבית (-:)
מה שלומייך? הסתיו כבר הגיע? (כבר הגענו למסקנה שעונות זה בפנים או שזה היה דיבור לגבי תחושת מרחב...?)
(אם לא דביק לך מידי (-:

[הגבירה_בחום*]

שלום.. מה,סגור לרגל שיפוצים?
באתי לומר שבת שלום
ולאחל עונג שבת ענוג
מקווה שאת נהנית בתוך ה-דממת אלחוט
ואם חפצה לדבר אני פנויה לפיטפוט (-:
@}@}

[עדי_ל*]

שלום,
אשמח לשוחח בעיניין האמבטיה,
תודה,
עדי 054-4415934

[הגבירה_בחום*]

שלום יקירה
נשמע טוב, מה שאת מתארת... פגישות מפתיעות ומרחיבות את הלב זה נשמע שזה נופל עלייך מצויין (או כמו שאומרים, בא לך טוב (-:)
וגם דממת האלחוט, חשובה (אני עוד לא הגעתי לשם, אבל אני בדרך...)
עליי עוברים ימים מאוד תזזיתיים אבל סה"כ בסדר. יש כל מיני פתחים והזדמנויות חדשות וזה מאוד מרגש אבל משאיר אותי בתזזיתיות שלי...(-:
וזה מה שאני עובדת עליו עכשיו הרבה. להיות בשקט פנימי בשמחה ובעצב
שבוע שקט ומפוייס @}

[הגבירה_בחום*]

מפוייס מילה יפה נכון?
גם אני חשבתי ככה (-:
אני מפוייסת היום
מקווה שגם את
@}

[אלנור_יה*]

מהיכל להיכל/ זלדה

ללכת מפויס
בלי פחד,
בלי ששמורה בלב טינה על אלוהים,
בלי בושה נוקבת כלפי השמש,
בלי מרירות פתנים כלפי קרובים שבקרובים.

ללכת מפויס בנשיקת עינים מכל צורה,
ובנשיקת נפש מכל רגש,
לעבור בנחת מהיכל להיכל,
כשהיד הזקנה נוגעת בזהירות, ברוך,
בקירות העולם הזה, בציוריו.

זכיתי לראות שקיעה שכזאת
והיא היתה מפוארת מכל שקיעות השמש –
פתחתי את חלוני והתבוננתי אליו:
הזקן היפה צבע את תריסיו.
לאט-לאט
מתוך עונג אין-סופי,
כנפרד בנשיקה מעולם-המעשים.

ראיתיו אחר-כך
עומד יחידי לפנות-ערב על גזוזטרה עגולה
ומעין בספר עתיק.

רחבות של מלך היתה בעמידתו החופשית
ושקט מחלט,
השקט של "ה´ לי לא אירא מה יעשה לי אדם".

עינים שחורות ורעננות שתו בצמא את חיוכו האט
עיני אשתו הישישה.
אורחים לא הוזמנו לבית המבורך,
חבל לבזבז את שעות האוקינוס במילים עייפות.

רק בחג הופיעו תינוקות אדומי שיער
ובסכה המקשטה והצבעונית
כבדו אותם הזקנים בפירות.

אין דבר מתוק ומסתורי בחיים
מאכילת פירות בערב רך,
אין בעולם דבר ערב ומקסים מזה.

[הגבירה_בחום*]

מקסים.
איזה רוך יש בפיוס.
לפעמים נדמה לי שמילים הן הטכניקה המוגבלת ביותר בשפה שלנו...
וכשמישהו מצליח לקחת אותם ולהתעלות מעליהן, דרכן, לעשות מהן משהו שגדול מסך כל חלקיו- יש שם רגע אקסטטי
תודה @}

[ציפ_ציף*]

שיר מרגש.
סתם קפצתי לבקר ונהנתי מהשיר,שיהיה לך ערב סתיו נעים.
(אצלינו כבר נושבת רוח קלילה )

[הגבירה_בחום*]

צום קל יקירתי
רק אל תגזימי, שלא תעלמי (-:

[ציפ_ציף*]

בשמחה@}

[חמו_מה*]

איזה יופי!
השיר הזה מכיל את כל מה שאנחנו מאחלים לעצמינו. פשטות במיטבה. @}

[אלנור_יה*]

כתבתי אצל הגבירה ומעתיקה גם לכאן אני קצת בצום כתיבה כמדומני...

ככה נעבור את אלול בשלום(-:

[חמו_מה*]

צום קל ומועיל @}

[הגבירה_בחום*]

טוב, התלבטתי התלבטתי אם לומר משהו (בכל זאת קדושת הצום..)
ולבסוף מפאת השבת הממשמשת, החלטתי לבוא על בהונות
ולומר בהיסוס: @}

שבת שלום והרבה אהבה

[אלנור_יה*]

שבת שלום והרבה אהבה גם לך, אחותי לקומונה(-:
בכל זאת קדושת הצום לא קדוש. רק בניסיון לדייק את עצמי יותר. לפעמים המילים מפריעות...
תודה גם לחמומה האהובה עלי, לדרך עפר שנכנסה לליבי, לציפציף השמחה והאמיצה, ולרסיסים שנוגעת תמיד- שהארתן את ימי השבוע שחלף.

[דרך_עפר_שם_זמני*]

אוח, כיף. (-: מחכה למפסקת שלך!

[הגבירה_בחום*]

גם לך יקירה @}
גמאני מחכה למפסקת שלך.
שבוע שקט וצלול (עם או בלי מילים)

[חמו_מה*]

איזה כייף, את פה...

[רסיסים_של_אור*]

תודה

[הגבירה_בחום*]

כפרה עליך!
לא ראיתי אותך שם....
הנקודות הוורודות המליצו לי לכתוב גם אני, למקרה שלא ראתה..
דבר שאני לא כ"כ אוהבת לעשות - נו שויין
תודה רבה על צדיקותך, ומתיקותך וחזרתך (המהוססת) למוטב (-:
מקווה לשמוע עוד בקרוב
חיבוקים @}

[הגבירה_בחום*]

הלו בובה....
גוד שאבס, כן?
@}

[אלנור_יה*]

מילים של אחרים (אחרות...) יותר מתאימות לי בזמן האחרון.
והמילים האלה כל כך יפות שרציתי לשתף:

תפילה לאם בטרם שחרית\ חוה פנחס-כהן

בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַשֵּׁל דַּיְסַת סֹלֶת
הָסֵר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת
וּכְשֶׁאֲנִי נוֹגַעַת בְּגֵו הַתִּינוֹק וּמַדָּה חֻמּוֹ
שֶׁיֵּלְכוּ מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי טְרָדוֹת
שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ מַחְשְׁבוֹתַי.
וְתֵן לִי אֹמֶץ לְזַכֵּךְ פָּנַי
שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד מִילָדַי
לִרְאוֹת פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנַי
כְּמוֹ בְּמַרְאָה רְחוּצָה לִקְרַאת חַג

וְאֶת הַחֹשֶׁךְ הַמְשֻׁקָּע מִפְּנִים
פָּנַי - כַּסֵּה בְּאוֹר.
שֶׁלֹּא תִּפְקַע סַבְלָנוּתִי וְלֹא יֵחַר גְּרוֹנִי
מִצְּעָקָה מִתְחַבֶּטֶת וּמִתְעַבָּה
שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי רִפְיוֹן יָדַיִם
מוּל הַבִּלְתִּי נוֹדָע
וְשֶׁלֹּא יִפָּסֵק אַף לֹא לְרֶגַע
מַגָּע בָּשָׂר בְּבָשָׂר בֵּינִי לְבֵין יְלָדַי

תֵּן בִּי אַהֲבָתְךָ שֶׁיְּהֵא בִּי דַּי לַעֲמֹד בְּפֶתַח הַבַּיִת וּלְחַלְּקָהּ
בְּפַשְׁטוּת בָּהּ פּוֹרְסִים לֶחֶם וּמוֹרְחִים חֶמְאָה כָּל בֹּקֶר
מֵחָדָשׁ נִיחוֹחַ חָלָב רוֹתֵחַ וְגוֹלֵשׁ וְרֵיחַ הַקָּפֶה מְכַסִּים
עַל קָרְבַּן תּוֹדָה וְקָרְבַּן תָּמִיד
שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת אֵיךְ נוֹתְנִים.

[קוראת*]

התגעגעתי אליך.

[הגבירה_בחום*]

כמה טוב לראות את הדף שלך שוב במה חדש (-:
הלוואי וכל מה שכתבת יתממש. לך, ובעצם הלוואי על כולנו.
סופ"ש שקט ורגוע.
ואם מישהו חותם שם למעלה - שיחתום לטובה
נשיקות @}

[דרך_עפר_שם_זמני*]

כן. הלואי.

[חמו_מה*]

מתאימה לי מאוד התפילה לאם שהבאת.
בדיוק ביום הנכון בשבילי. אולי אנחנו הנשים היינו צריכות יותר מילים שישקפו אותנו בתפילה. (משהו מעבר לשעשני כרצונו)
אבל מי אני , קטונתי.
חתימה טובה ומוצלחת @}